2014: סיכום

על קרלסן, קרואנה, הרבה סינים צעירים, ועוד כמה דברים שקרו השנה

תחילה, כרוניקה קצרה של הטורנירים המרכזיים שהתקיימו השנה (כללתי כאלה עם מד-כושר משתתפים ממוצע גבוה מ-2700) והזוכים בהם:

וייק אן זה (Tata Steel) – ארוניאן (12 שחקנים, 11 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2743)

ציריךקרלסן (6 שחקנים, 5 סיבובים קלאסיים + 5 מהירים; מד כושר ממוצע: 2801; קרלסן זכה גם בחלק הקלאסי וגם בסיכום הכולל)

תחרות המועמדיםאנאנד (8 שחקנים, 14 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2770)

הטורניר לזכר גשימובקרלסן (6 שחקנים, 10 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2780)

הטורניר לזכר קפבלנקהווסלי סו (6 שחקנים, 10 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2721)

סטוונגר (Norway Chess)קריאקין (10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2772)

דורטמונד – קרואנה (8 שחקנים, 7 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2715)

בילושייה לגרב (6 שחקנים, 10 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2717)

גביע סינקפילדקרואנה (6 שחקנים, 10 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2802; קרואנה עם תוצאה פנטסטית של 8.5 נקודות, כולל סטריק של שבעה נצחונות רצופים, 3 נקודות שלמות לפני קרלסן במקום השני)

בילבאואנאנד (4 שחקנים, 6 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2755)

גרנד פרי באקוקרואנה וגלפנד (12 שחקנים, 11 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2752)

גרנד פרי טשקנטאנדרייקין (12 שחקנים, 11 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2753)

הטורניר לזכר פטרוסיאןגרישצ'וק (8 שחקנים, 7 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2748)

לונדוןאנאנד (6 שחקנים, 5 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2780; אנאנד מקדים את קרמניק וגירי בזכות שובר שוויון של מספר נצחונות בשחור)

וכמובן – הדו-קרב על אליפות העולם בו קרלסן הגן בהצלחה על התואר כנגד אנאנד. ראויות לציון גם אליפויות העולם לשח מהיר ובליץ שהתקיימו בדובאי במתכונת שוויצרית פתוחה לשחקנים בעלי מד כושר 2500 ומעלה – כנראה התחרויות השוויצריות החזקות בהיסטוריה, שגם בשתיהן זכה קרלסן. (בשח מהיר זכו קרואנה בכסף ואנאנד בארד; בבליץ, נפומניצ'י בכסף ונקמורה בארד.) וכן האולימפיאדה, אירוע השחמט הקבוצתי החשוב ביותר.

**********

אם בשנה שעברה לא יכול היה להיות שום ספק באשר לזהותו של קרלסן כשחקן השנה – כמי שזכה גם בתחרות המועמדים, גם באליפות העולם, ועוד הוסיף זכיות בשני טורנירי על – השנה המצב מסובך יותר. קרלסן עצמו, במבט כולל, קצת פחות הרשים ונראה קצת פחות יציב, אם כי עדיין היתה לו כמובן שנה מרשימה – הוא הראה שוב שכאשר הכסף הגדול על השולחן, הוא שם כדי לקחת אותו: הגנה על התואר מול אנאנד, השלמת טרבל של אליפויות עולם, וגם זכייה בעוד שני טורנירי על (תוך שהוא שומר על מעמדו כמס' 1 בדירוג מד הכושר). ואם שמים בצד את האולימפיאדה, שהיתה אירוע קבוצתי, גם בטורנירים בהם השתתף ולא זכה (סטוונגר, גביע סינקפילד) סיים במקום השני.

אבל היה גם קרואנה. הוא זכה בשלושה טורנירים חשובים, שאחד מהם – גביע סינקפילד – ראוי לציון מיוחד, כיוון שזו היתה יותר מ"סתם" זכייה: מדובר באחת מהופעות הטורניר הטובות בהיסטוריה, אם לא הטובה ביותר. ובהקשר היסטורי, רשימת השחקנים שהצליחו להפגין דומיננטיות בסדר גודל דומה דומה בטורנירי על מאז פרישתו של קספרוב קצרה למדי – היא כוללת רק את טופלוב באליפות העולם של פיד"ה ב-2005 (שם השיג 6.5/7 בחצי הראשון ואז שייט לסיום עם תוצאות תיקו בחצי השני); איבנצ'וק ב-M-Tel  2008; וכמובן קרלסן עצמו בפרל ספרינג 2009 (טורניר שבמידה רבה מהווה את נקודת הציון ממנה אפשר להתחיל לדבר עליו כשחקן החזק בעולם).

מעבר לכך, הרושם שלי – שאי אפשר, אמנם, ממש לכמת או להוכיח אותו – הוא שקרואנה, כשהיה במיטבו, שיחק השנה את השחמט הטוב ביותר; כפי שניתן יהיה לראות למטה, הרושם הזה התחזק כשהתחלתי לחשוב על משחקים בולטים.

בקיצור, אני מתלבט בין קרלסן לקרואנה ונראה לי שאחלק את תואר שחקן השנה שלי בין שניהם. יש להדגיש, עם זאת, שהכוונה בכך בשום אופן איננה שמעמדו של קרואנה כבר זהה לזה של קרלסן – כמובן שקרואנה עוד צריך לעבוד קשה כדי לבסס את עצמו באופן ברור אפילו כמספר 2, כפי שכבר העידו כמה הופעות לא כל-כך מרשימות שלו בסוף השנה, לאחר גביע סינקפילד.

עוד כמה מילים לגבי מספר שחקנים בולטים אחרים ותופעות ראויות לציון.

השחקן הבולט השלישי השנה היה – למרבה ההפתעה, ניתן לומר – אנאנד. לאחר דעיכה ממושכת למדי בשנים האחרונות שהחלה כבר להיראות כבלתי הפיכה, הוא זכה באופן מרשים בתחרות המועמדים (שכבר עלו ספקות ממשיים אם בכלל ישתתף בה), וגם בשני הטורנירים הקלאסיים האחרים ששיחק בהם; זאת לעומת שני טורנירים בסך הכל בהם זכה לכל אורך קדנציית שש השנים שלו כאלוף העולם. קרלסן היה משוכה גבוהה מדי עבורו בדו-קרב, אבל בכל זאת הצליח לתת לו פייט רציני יותר מאשר בצ'נאי בשנה שעברה. אנאנד, שמוקדם יותר החודש מלאו לו 45, נמצא כבר בגיל בו הדעיכה הסופית יכולה להתחיל "כל רגע"; אבל במידה ויצליח לשמור על היכולת, האנרגיה והמוטיבציה הנוכחית, אפילו התייצבות שלו לסיבוב שלישי מול קרלסן ב-2016 לא תהיה הפתעה מרעישה כל כך.

נחזור מאנאנד לגווארדיה הצעירה. שחקן שלטעמי נוטה לעבור מתחת לרדאר של הרבה חובבי שחמט ומעניין במיוחד להפנות אליו את תשומת הלב הוא הפיליפיני לשעבר ווסלי סו (בן ה-21), שכבר הקדשתי לו פוסט לפני מספר חודשים בעקבות הזכייה המרשימה שלו בטורניר לזכר קפבלנקה. אז היה מדורג במקום ה-15 בעולם, ונכון לעכשיו התקדם כבר למקום העשירי – כך שכרגע הוא השחקן האמריקני מס' 2, בפער קטן מאוד מנקמורה. אבל ביחס לשחקן טופ 10, כמות טורנירי העל שסו השתתף בהם עד כה קטנה באופן מדהים ממש (בניגוד בולט לבן גילו אניש גירי, למשל, שמפונק בהזמנות בלתי פוסקות לטורנירים כאלה) – כך שהרבה מאוד מנקודות מד הכושר שלו הושגו באמצעות טבח שיטתי בשחקני 2600-2400, ואף למטה מזה, בתחרויות פתוחות. אין כמעט ספק שסו יתחיל לקבל הזמנות רבות יותר לטורנירים יוקרתיים, ויהיה מעניין לראות מה התמודדות שיטתית יותר מול שחקנים מהצמרת הגבוהה תחשוף לגבי יכולת המשחק שלו. המבחן הקרוב יהיה כבר בוייק אן זה בינואר.

אם מדברים על שחקנים צעירים, מבט גלובלי יותר מגלה סידרת תוצאות המצביעות די בבירור על עליית כוחה של אסיה – בפרט סין והודו. שתי המדינות הללו זכו השנה, עם הרכבים צעירים מאוד, במדליות אולימפיות (סין בזהב, בפעם הראשונה בתולדותיה; הודו בארד, המדליה הראשונה בתולדותיה); כמו כן, הודו זכתה באולימפיאדה עד גיל 16; שני הראשונים באליפות העולם ה"אבסולוטית" לנוער (כלומר, עד גיל 20 – שהוא הגבול העליון עבור הקטגוריה של junior) הם סינים – לו שאנגליי ו-Wei Yi; לזה האחרון מלאו בסך הכל 15 ביוני האחרון, והוא כבר בטופ 100; הכוכב הסיני באולימפיאדה, יו יאנגיי בן ה-20, גם זכה לאחרונה בתחרות פתוחה חזקה מאוד בקטאר, לאחר שניצח בשני הסיבובים האחרונים את גירי וקרמניק, שבעצמם היו בכושר טוב מאוד במהלך רוב הטורניר. ניתן גם לציין שסין טיפסה בחודשים האחרונים, על חשבון אוקראינה, למקום שני בדירוג מד-כושר המדינות של פיד"ה (המתבסס על ממוצע מדי הכושר של עשרת השחקנים הבכירים במדינה).

ואם מדברים על סינים, כדאי גם לומר משהו על הו ייפאן (שבפברואר הקרוב ימלאו לה 21), אלופת העולם לנשים. בשנה שעברה ציינתי במספר הזדמנויות שמד הכושר שלה תקוע כבר תקופה ארוכה למדי באותו מקום, והשנה הוא עשה סוף סוף זינוק משמעותי של קרוב ל-50 נקודות (בעיקר בעקבות מספר תחרויות גרנד פרי בסבב אליפות העולם של הנשים בהן הפגינה דומיננטיות מוחלטת, וכן תוצאה טובה בטורניר ביל). עם פרישתה של פולגר משחמט תחרותי, זה ממצב את הו כמס' 1 בין הנשים, בליגה בפני עצמה – הפרש של קרוב למאה נקודות מזו שאחריה. אבל מעבר לכך, זה ממצב אותה בטופ 100 העולמי. והשאלה המעניינת ביחס אליה, לטעמי, היא פחות באשר למספר אליפויות העולם לנשים שעוד תזכה בהן, אלא עד לאן תצליח לטפס בצמרת ה"אבסולוטית" בהשוואה לפולגר (ממנה היא עדיין רחוקה מאוד – בשיאה, פולגר היתה שחקנית טופ 10).

ובהקשר של השחמט הישראלי – עבור גלפנד זו היתה שנה פחות טובה מאשר השנתיים-שלוש הקודמות, אבל עדיין הצליח באופן מעורר כבוד לזכות (במשותף) בטורניר חשוב; למעשה זהו כבר טורניר הגרנד פרי השלישי בו הוא בין הזוכים. אלא שאין לשכוח כי מדובר בסידרה, ולרוע המזל – בדיוק כמו בסידרה הקודמת – גלפנד השיג תוצאה גרועה בטורניר שבא לאחר מכן, מה שמצמצם את סיכוייו לסיים בשני המקומות הראשונים המאפשרים העפלה לתחרות המועמדים.

כמו כן, ראוי כמובן לציין את זכייתו של אביטל בורוחובסקי – שגם השיג מוקדם יותר השנה את תואר רב-האמן – באליפות אירופה עד גיל 18.

**********

וכעת לשאר הפרסים.

בפרס המשחק הטקטי של השנה זוכה הניצחון של דומינגז על ממדיארוב מהאולימפיאדה:

זוהי דוגמה ספקטקולרית להתקפה על מלך התקוע במרכז הלוח. החל מ-25…מ-ה7? של ממדיארוב ללבן ניצחון כפוי, שדומינגז מממש בצורה מדוייקת. כשמתבוננים במה שקרה במשחק עצמו לצד ההסתעפויות (המופיעות בלוח החי) שהיו יכולות להתרחש במידה וממדיארוב היה בוחר מסעים אחרים, ניתן לראות את הלבן מקריב את כליו סביב המלך השחור פחות או יותר בכל הדרכים האפשריות.

ציון לשבח בקטגוריה הזו מקבלים שני משחקים נוספים:

– הניצחון של ארוניאן על סו מוייק אן זה, שניתחתי כאן – בזכות הרצף הטקטי היצירתי במיוחד במסעים 34-27.

[במקור בחרתי בניצחון של נאבארה על גרישצ'וק מהאולימפיאדה, אבל דוד ציין באחת התגובות את המשחק הזה של ארוניאן שמשום מה נשמט מזכרוני]

– התחבולה המכריעה במשחק של קריאקין נגד סבידלר מתחרות המועמדים, שהוא מבחינתי גם סיום השנה:

הרגע הקריטי מגיע לאחר המסע 64.צ-ז7:

bview1

בשלב מוקדם יותר של המשחק סבידלר הפסיד רגלי ונקלע לסיום נחות. כאן הוא מציע חילופי צריחים, כך שיהיה לו קל יותר להתגונן עם רצים שוני מסלול בלבד (וכנראה שחילופים כאלה היו אכן מובילים לתיקו); אם הצריח השחור ייסוג, ייפול הרגלי על ב7. אבל לקריאקין היה רעיון אחר: 64…צ:ד4! 65.מ:ד4 ב6!!.

מה שיפה כאן במיוחד הוא השילוב בין מסעים 64 ו-65. הקרבת הטיב עצמה אינה כה מפתיעה, אבל היה טבעי יותר להמשיך אחריה בקידום מיידי של הרגלי החופשי – אלא שזה היה מאפשר ללבן להינצל: 65…ז4? 66.צ:ב7 ז3 67.צ-ה7 ז2 68.צ-ה1 ותיקו. הלבן יצטרך בסופו של דבר להקריב את הצריח שלו תמורת הרגלי השחור הקדמי, אבל יספיק לחסל את כל הרגלים השחורים האחרים; למשל: 68…ז5 69.ב4 מ-ז3 70.ב5 א:ב5 71.א:ב5 מ-ו2 72.צ-ג1 ז1=מה 73.צ:ז1 מ:ז1 74.ב6 ר-ג8 (הכרחי, כדי למנוע מהרגלי ב' הלבן להכתיר) 75.מ-ה4 מ-ז2 76.ב7! (כדי להסיט את הרץ השחור מהגנה על הערוגה ו5) 76…ר:ב7+ 77.מ-ו5 והשחור אינו יכול להגן על הרגלי האחרון שלו.

לעומת זאת, לאחר 65…ב6 אותה שיטת הגנה לא תצליח יותר: 66.צ-ב7 ז4 67.צ:ב6 ז3 וכעת הצריח הלבן אינו יכול לחזור לשורה הראשונה בשני מסעים (דרך ד6-ד1 או ה6-ה1), כי המלך הלבן חוסם את הטור ד' והרץ השחור משגיח על ה6. במקום זאת, סבידלר המשיך 66.מ-ג3 (כדי לפנות לצריח את דרך החזרה ל-ד1 לאורך הטור ד'), אבל אחרי 66…מ-ה3 67.צ-ב7 ז4 המצב שוב שונה באופן משמעותי מאשר בהסתעפות שניתנה בפיסקה הקודמת: עמדת המלך הלבן נעשתה גרועה יותר (וזו של המלך השחור השתפרה), כך שאם ישחק הלבן באופן מקביל לא יוכל להגיע בזמן לרגלי האחרון של השחור ולחסל אותו.

במקום זאת, סבידלר בחר בקידום איטי יותר של שני הרגלים הצמודים שלו באגף המלכה (החל מ-72.א4), כדי שיוכל בסופו של דבר להכתיר אחד מהם – אלא שכך השחור הספיק בינתיים להכתיר את הרגלי ז' השני, וזכה באמצעות סידרת התראות שח לפני שהלבן הספיק להזיז את המלכה החדשה שלו. בעמדה בה סבידלר נכנע, המלך שלו חייב לזוז לטור ב' ובעקבות זאת תאבד המלכה לאחר 83…מה-ב3+ מצד השחור.

**********

בפרס המשחק העמדתי של השנה זוכה הניצחון של קרואנה על ארוניאן מגביע סינקפילד, שניתחתי אותו בסוף הפוסט הזה. אם לחזור על מה שכבר כתבתי שם, המשחק הזה הוא דוגמה מופתית לראייה מקיפה של הלוח ופעילות משולבת בכל הגזרות שלו – באגף המלכה, במרכז, ובאגף המלך (בפרט הרעיון של 29.פ-א5 – 30.פ:ה5).

ציון לשבח בקטגוריה העמדתית מקבלים שלושה משחקים נוספים: הניצחון של קרואנה על קריאקין מוייק אן זה (שניתחתי אותו כאן), הניצחון של קרואנה על אדמס מדורטמונד, והניצחון של ושייה לגרב על גירי מביל (את שניהם ניתחתי כאן); כל המשחקים הללו הם דוגמאות נהדרות למימוש שיטתי של תכנית משחק מסויימת. כפי שניתן לראות, שמו של שחקן מסויים חוזר כאן על עצמו די הרבה…

פרס תיקו השנה מוענק למשחק המרהיב בין ג'ובאבה לממדיארוב מגרנד פרי טשקנט:

ניתן לראות כאן ניתוח שלו מאת דויד מרטינז.

פרס החידוש התיאורטי של השנה מוענק במשותף לניצחון של קרואנה (כן, אני יודע) על ושייה לגרב מגביע סינקפילד, שניתחתי אותו כאן:

bview3

14.צ-ג1 מה-ב2 15.ז4!

ולניצחון של קרמניק על קריאקין מתחרות המועמדים, שניתחתי כאן:

bview4

9.א3! (עד המשחק הזה היה מקובל להמשיך כאן באופן כמעט אוטומטי 9.ה:ו6 )

את עיוורון השנה קל מאוד לבחור – העיוורון הכפול במשחק השישי של אליפות העולם, במהלך דקה שהיתה יכולה לשנות את כיוון הדו-קרב:

bview2

26.מ-ד2?? א4?? (26…פ:ה5!)

**********

ציטוט השנה: "אני משחק שח. החיים הם רק תחביב" (אלכסנדר פיר)

ולסיום, הרגעים הגדולים מהשידורים החיים של השנה:

– צוות השידור בספרדית של chess24 (פרנציסקו ואיחו פונס, לורנס טרנט ודויד מרטינז) בדקה שעברה בין 26.מ-ד2?? של קרלסן ל-26…א4?? של אנאנד.

– דמיטרי קומארוב, התגלית האמיתית של אליפויות העולם לשח מהיר ובליץ, משדר את סיום משחק הבליץ נקמורה – סבצ'נקו (החל מהמסע 52…מ-ה8; השחור מפסיד בסוף כי ניסה לעשות מסע לא חוקי ולהזיז את המלך שלו ל-ה7, ערוגה שנמצאת תחת איום אחד הפרשים הלבנים). Unbelievable! Unbelievable this!

[החל מ-11:17]

– סבידלר, בניסיון נואש למלא זמן אויר לקראת סיום המשחק השביעי בדו-קרב על אליפות העולם (לאחר שכבר נגמר כל מה שהיה לו לומר על המשחק עצמו), מסביר לצופים משפט ידוע בבלשנות תיאורטית, ואפילו מצליח למצוא קשר בינו לבין מה שקורה על הלוח.

http://new.livestream.com/accounts/7928738/events/3553668/videos/68498096 (החל מ-3:02:30, בערך)

אם מישהו רוצה להציע מועמדים ראויים אחרים לקטגוריות הנ"ל (או לקטגוריות אחרות) הוא מוזמן, כמובן, לעשות זאת בתגובות.

על טעויות
וייק אן זה: מחצית ראשונה

תגובות

  • איציק

    אייל,
    תודה ענקית על כל הפוסטים. תענוג גדול. אנשים כמוני עם הבנה מוגבלת מאוד ממתינים לעוד פוסט שלך. פשוט תענוג.
    האם בגזרה הישראלית יש עתיד? הרי כמו אנאנד, גם גלפנד לא נעשה צעיר יותר.

    • אייל סגל

      לא נראה באופק מישהו שיכול ממש להחליף את גלפנד. מקסים רודשטיין, שהוא מס' 2 בארץ ובשנות ה-20 שלו, נמצא במחצית התחתונה של המאייה הראשונה (שזה כמובן מכובד כשלעצמו) - אולי הוא עוד יצליח לעבור במד הכושר את ה-2700 ולהיכנס לטופ 50-40, אבל לצמרת הגבוהה ממש כבר קשה להאמין שיגיע.

      ואגב, אם מדברים על שחקנים ישראלים מגיעות ברכות לדני רזניקוב (בן 21), שהשיג אתמול את הנורמה השלישית והאחרונה שהיתה חסרה לו כבר די הרבה זמן לתואר רב-אמן בתחרות פתוחה בגרונינגן (הוא סיים במקום שמיני). אחד המשחקים שלו שם משך תשומת לב, כשניצח שחקן עם מד כושר של למעלה מ-2600 ב-10 מסעים.

      ו

  • ישי

    תודה על כל הפוסטים השנה (בתור קורא שממעט להגיב וגם בעל הבנה מוגבלת מאוד).
    שאלה לגבי הטורנירים הסגורים: האם אין כל מיני סיפורי פוליטיקות סביב ההזמנות, כמו למשל גירי מול סו? בכדורסל הכרטיסים ביורוליג מביאים להרבה תלונות ודיוני פוליטיקה. למה לא להחליט שיש טורנירים שפתוחים רק למד 2700+ למשל?

    • אייל סגל

      בתחרויות צמרת כדאי, אגב, להבדיל בין אירועים שמאורגנים על-ידי פיד"ה ושייכים לסבב אליפות העולם - כמו סידרת הגרנד פרי וכמובן תחרות המועמדים - שם ההעפלה היא ככלל על פי קריטריונים ברורים שנקבעים מראש (אם כי גם בהם יש מספר מסויים של ווילד קארדים), לבין טורנירים שמאורגנים על ידי גופים או אנשים פרטיים. באלה מהסוג האחרון, המצב בעצם יותר "גרוע" מאשר ביורוליג מהבחינה שהזכרת, כי המארגנים ממש יכולים להזמין פשוט את מי שבא להם.

      יש בשנים האחרונות מגמה שקשורה לאפשרות שהזכרת בסוף, אבל במובן מסויים מהכיוון ההפוך – כלומר, טורנירים פתוחים שמנסים להתחרות באטרקטיביות של הטורנירים הסגורים ולמשוך שחקנים מהצמרת הגבוהה לצד "פשוטי העם", כמו הטורניר שהיה בקטאר לא מזמן או הטורניר בגיברלטר, שמתקיים כל שנה בינואר-פברואר (כאן אפשר לראות רשימה של המשתתפים בטורניר הקרוב, שכוללת את טופלוב ונקמורה).

  • שמוליק

    פוסט ענק , תענוג לקרוא .

  • Zak

    היתה בהחלט שנה נהדרת ועמוסה בכל טוב, ופוסט סיכום מצוין באותה המידה, המון תודה! אני רק תוהה מתי יהיה זמן לעבור על כל המשחקים :)

    אני חושב שבקטגוריית השחקנים הבולטים ניתן אולי להוסיף גם את קריאקין שייתכן ומתחיל לממש את הפוטנציאל ויהווה אולי איום על שני הגדולים בעתיד, ואולי גם את אנדרייקין שהוכיח גם כן שמקומו בצמרת הגבוהה.

    בתחום הטעויות, לא היו חסרים עוד מקרים משונים. כמו אותו משחק בו (אם אני זוכר נכון) זה היה גירי שניסה להתיש את קריאקין עד שבסוף עשה את הטעות המכריעה בעצמו. ממדיארוב באותו משחק פנטסטי מול קרמניק, וגם בגרנד פרי כשהצליח להפסיד סיום צריחים זכוי. וגם נקאמורה שכהרגלו הצליח להפסיד לקרלסן גם הוא מעמדה זכויה. אבל שום דבר כמובן לא משתווה לעיוורון ההדדי של קרלסן ואנאנד, פשוט מדהים לראות את זה כל פעם מחדש...

    • אייל סגל

      כן, כל הטעויות שהזכרת היו די דרמטיות. אפשר להזכיר בהקשר זה גם את הטעויות הטקטיות האלמנטריות של קרמניק בתחרות המועמדים, במשחקים שהפסיד לסבידלר וקריאקין.

  • Zak

    וגם הירידה (היחסית כמובן) מגדולה של קרמניק, שאחרי 15 שנה בטופ נראה כאילו לקח צעד אחורה והשאיר את הבמה לכוחות העולים החדשים

  • D! פה

    מצטרף למברכים והמודים. תענוג לעקוב אחרי העולם הזה דרכך ודרך המגיבים פה.

    שידור הבליץ פשוט תענוג. בקושי הצלחתי לעקוב אבל זה היה מרתק ומשעשע במיוחד.

  • דורפן

    תודה ותענוג. המסע של סבידלר מופלא

  • אמנון

    תודה רבה על המאמרים המעניינים והמחכימים.
    מה לגבי שחמט נשים? אני סבור שגם התחום הזה ראוי להתייחסות.

    • אייל סגל

      האמת שאני פשוט לא עוקב במיוחד אחרי שחמט נשים – חוץ מאשר כשמדובר בשחקנית כמו הו ייפאן, שכמו שהסברתי בפוסט היא רלבנטית גם לצמרת ה"אבסולוטית". הוא פשוט ברמה יותר נמוכה – אפשר לומר בממוצע של לפחות 200 נקודות מד כושר בהשוואה לצמרת הגברים; כלומר, רמה של 2500-600 בתחרויות צמרת של נשים לעומת 2700-800 בתחרויות שאני נוהג לכתוב עליהן (בעצם זה אפילו יותר קיצוני - יש רק כ-15 נשים עם מד כושר של 2500 ומעלה, לעומת כ-50 גברים עם מד כושר של 2700 ומעלה). כך שגם אם מדובר בתחרויות לנשים שמכונות בשמות מרשימים, הן לא ממש מעניינות אותי יותר מתחרויות פתוחות של גברים ברמה מקבילה. או בוא נאמר כך – לא שלא יכולתי להתעניין בהן באופן עקרוני, אבל הזמן שיש לי לעקוב אחרי שחמט הוא בכל זאת מוגבל (גם אם זה לפעמים לא נראה כך...), ואני מעדיף להקדיש אותו לאירועים הכי חזקים, שלכן גם הכי מעניינים בעיני.

      • אמנון

        תודה על התשובה.
        אולי כדאי לתת אנלוגיה מאדם אחר שכותב באתר: נחשון שוחט שנושא מאמריו הוא אתלטיקה (בעיקר מרתון) והוא כותב גם על נשים שמתחרות.
        גם שם יש הבדלים ברמה המוחלטת בין נשים וגברים, אבל בכל זאת תחום הנשים מעניין.
        אז אולי זה תופס לגבי תחום השחמט בכללו.

        • Oded

          קטונתי מלהגיב בשם אייל אבל נראה לי שזו לא ההקבלה המתאימה
          דוגמא טובה יותר תהיה השוואה בין פורמולה 1 לפורמולה 3, ייתכן מאד שהמירוצים עצמם מאד מעניינים אבל בסופו של דבר הטובים מתחרים בפורמולה 1

        • גיל

          ההבדל לדעתי הוא ברמת העומק הנדרשת בניתוחי המשחקים. לאייל יש את הבלוג הכי תובעני באתר שדורש הרבה השקעה ולא רק הבעת דיעות כמו רוב הפוסטים שמופיעים כאן. להכנס גם לשחמט נשי דורש הרבה זמן לדעתי ודי הגיוני להתמקד בגברים.

          • דוד

            בשחמט, טורניר פחות איכותי פירושו שההכרעות בו מתקבלות ע"י שגיאות גסות יותר... (וממילא זה פחות כיף) בספורט נשים לא נוכל לומר שהכרעות התקבלו בגלל שגיאות, היכולת הגופנית שלהן מוגבלת ביחס לגברים אבל בהחלט יש תחרויות מרתקות

  • דוד

    ראוי לציון המשחק העמדתי של קרלסן נגד ממדיארוב בגשימוב, ארוניאן נגד נקמורה בטאטא סטיל (ואהבתי גם את המשחק עם המסע ה20 שלו נגד דומינגז), המשחק הטקטי אבל מסוג אחר: ארוניאן נגד ווסלי סו (שם), קרלסן נגד קרואנה בטורניר גשימוב ונגד גלפנד בציריך (פשוט ענק והיה שווה איזכור). אני יותר שמרן ואוהב את השמות המוכרים, אבל הבחירות שלך קולעות (במיוחד המשחק העמדתי קרואנה-ארוניאן)

    בסיום תודה לבלוגר של 2014!! תסכימו איתי, אייל הוא כנראה היחיד כאן שמבין בתחום שלו יותר מכל המגיבים...

    • דוד

      ...ובתחומים אחרים לא פחות מהם

    • איציק

      אפילו יותר מהשחקנים עצמם הייתי אומר :-)

    • אייל סגל

      תודה... לגבי ארוניאן-סו אתה צודק לחלוטין, ושמתי אותו כעת במקום המשחק של נאבארה – לא עניין של שמות מוכרים יותר או פחות, אלא שהתחבולה של ארוניאן באמת יצירתית באופן מיוחד (לעומת הקונבנציונליות הבסיסית של רעיון הריסת עמדת המלך עם ר:ח6 במשחק של נאבארה). המשחק הזה פשוט נשמט מזכרוני, וזה מוזר – כי מאוד התלהבתי ממנו בשעתו וגם ניתחתי את התחבולה בפירוט בפוסט הרלבנטי.

      אני גם מסכים שהמשחק קרלסן-גלפנד מציריך הוא נהדר, מן הסתם הטוב ביותר של קרלסן השנה (נראה שגלפנד נוטה להוציא ממנו את המיטב). הוא היה אחד העיקריים ששקלתי מבין אלה שלא בחרתי בסוף, וכשאני חושב על זה כעת אולי זה בגלל שבחלוקה טקטי/עמדתי הוא קצת נופל בין הכיסאות. אבל אם הייתי צריך, נניח, לעשות רשימה של עשרת המשחקים הטובים השנה הוא בהחלט נכנס.

      • דוד

        אולי עוד 2 אזכורים בקטגוריית המשחק העמדתי: קרואנה נגד אדמס בדורטמונד, אנאנד נגד ארוניאן וטופאלוב במועמדים. המשחק נגד ארוניאן היה גם סוג של 'משחק גדול' (בראשית הטורניר)

        • אייל סגל

          קרואנה-אדמס הוא אחד מהשלושה שהזכרתי ב"ציון לשבח". אם הזכרת את המועמדים, עוד משחק מרשים שם היה הניצחון של ארוניאן על קריאקין , למרות שבדיעבד יש לו תפקיד פחות מרכזי בנרטיב של הטורניר לעומת הנצחונות של אנאנד. אני זוכר מהשידור הישיר איך היה מתח בזמן שארוניאן חשב (כרבע שעה) על המסע ה-47 שלו, אם הוא ימצא את ...מה-ג4!! - כי כל מי שהסתכל בהערכת המחשב היה יכול לראות שזה המסע היחיד שזוכה וכל המסעים הסבירים האחרים מובילים רק ל-0.00... קסימדז'נוב, שהיה עוזר של קריאקין בזמן התחרות, דיבר אחר כך בהתפעלות על איך היכולת למצוא מסעים כאלה מבדילה בין שחקן כמו ארוניאן ורבי אמנים "מן השורה".

  • שחר

    תודה על הפוסט האיכותי והבלוג המצוין.
    לא קל לבחור, לדעתי האישית והלא מקצועית במיוחד קרלסן הוא בכל זאת הבחירה הראשונה, שכן הוא הגן על תוארו כאלוף עולם וכן זכה בשתי אליפויות העולם בראפיד ובבליץ. חוץ מזה גם הקפיד לזכות במקום ראשון או שני בכל תחרות בה השתתף כולל התחרות היחסית חלשה שלו בסנט לואיס (שבמהלכה הוא היה עסוק בעימותים עם ראשי פיד"ה על תנאי הדו קרב ועל השאלה אם בכלל ישתתף בו).
    מסכים שסגניו במרחק מסוים ממנו היו אנאנד וקרואנה. אנאנד בזכות תחרות המועמדים וכן הדו קרב עצמו וקרואנה בזכות התקופה הטובה שהיתה לו בחודשים מאי-ספטמבר, ששיאה בסנט לואיס.
    לא הרבה אחרי אנאנד וקרואנה אפשר לציין את גרישצ'וק שעשה דברים יפים בעיקר במחצית השניה של השנה ואת טופאלוב שכיכב בעיקר באוגוסט-ספטמבר.
    בשנה הקרובה יש את וייק אן זי עם קרלסן(ובאופן מעניין ללא שחקנים רוסים הפעם) ויש את גביע העולם.
    חבל שתחרויות כמו ציריך או לונדון מסתפקות ב 5 סיבובים.
    אגב, יש השנה אליפות עולם לקבוצות? ואם כן ישראל אמורה להשתתף?

    • אייל סגל

      כן, יש באפריל אליפות עולם לקבוצות; קראתי באיזה שהוא מקום שישראל אמורה להשתתף בתור בחירת הווילד קארד של נשיא פיד"ה, אבל אני לא זוכר איפוא (ובכל מקרה, זה לא פורסם עדיין באופן רשמי). כעיקרון משתתפות 10 נבחרות - חוץ מהווילד קארד, אלה המנצחת באליפות הקודמת (רוסיה), המארחת (ארמניה), שלוש המדליסטיות האולימפיות וארבע האלופות היבשתיות.

      לגבי ציריך ולונדון - בלונדון משנים את הפורמט כמעט כל שנה, כך שקשה לדעת מה יהיה בשנה הקרובה; בפעמים הקודמות שהתקיימה שם תחרות קלאסית היא היתה פחות מיניאטורית, עם 8 או 9 משתתפים (כלומר 7 או 8 סיבובים). בטורניר ציריך (שיתקיים שוב בפברואר בקרוב) שומרים על אותו פורמט של 5 סיבובים קלאסיים + 5 סיבובים מהירים שמשוחקים כולם ביום השישי; נראה שהמיליונר שאחראי על מימון התחרות, אולג סקבורטסוב, לא מאמין בפורמטים ארוכים יותר:

      I think tournaments that last longer than 7-8 days are gradually becoming obsolete. You lose spectator interest, the players get tired and the quality of the games is dramatically reduced. Moreover, each day’s play is tens of thousands of euros, dollars or franks.

      https://chess24.com/en/read/news/carlsen-to-miss-zurich-after-sponsor-loses-patience

  • שמוליק

    אפשר להגיד גם שהגדולה של קרלסן מתבטאת ( בין היתר ) בכך שלמרות שהפגין בסך הכל דומיננטיות השנה ( גם אם זו הייתה שנה בינונית בסטנדרטים שלו ... ) - הוא לא ממש מככב בקטגוריית המשחקים הטובים .
    ככה זה כשאתה יעיל ויציב , ולאו דווקא מספק זיקוקי דינור .

  • אייל סגל

    ואם שחר כבר הזכיר את 2015, chess24 פירסמו "לוח שנה" עם פרטים על המאורעות החשובים, שאמור גם להתעדכן באופן מתמיד:

    https://chess24.com/en/read/news/2015-chess-calendar

    כך שלמי שמתעניין בתחרויות כדאי לשמור את הלינק הזה.

    עוד משהו רלבנטי ל-2015 קשור בתקנות של תחרות המועמדים הבאה (2016) שהתפרסמו כאן:

    http://www.fide.com/FIDE/handbook/regscandidates2016.pdf

    הפורמט זהה למה שהיה בסבב האחרון; מה שבעיקר מעניין הוא סעיף 2.4, לגבי שני המעפילים על פי מד כושר:

    - התקנה שהיתה בסבב האחרון לגבי זה שהם צריכים להשתתף או בסידרת הגרנד פרי או בגביע העולם חוזרת על עצמה, מה שאומר שאם ארוניאן רוצה שתהיה לו אפשרות להעפיל למועמדים הוא יהיה חייב לשחק בגביע העולם שיתקיים השנה באזרבייג'ן (אלא אם יוכל להשיג הזמנה כווילד קארד).

    - מד-הכושר נמדד על פי הממוצע השנתי של 2015 (כלומר, של 12 מדי הכושר החודשיים לאורך השנה), מה שאומר שהמרוץ בין שחקני הצמרת ביחס לקטגוריה הזו מתחיל בעצם רק עכשיו.

  • tmak

    פוסט מצוין.
    בנוגע לשידורים, ההגשה של סווידלר ובפרט עם סופיקו היתה פשוט מצוינת. אחד מהרגעים שזכורים לי במיוחד היתה כאשר המחשב הראה כאילו קרלסן עשה מסע אחר מזה שעשה בפועל (מסע שהיה מוביל להמשך פחות טוב עבורו) וההתבדחות שלהם לאחר מכן על הארוע.

  • נפתלי

    אייל תודה!פוסט מצוין וסיכום ממצה ביותר!

    ד"א...מה עם הפרס בקטגוריית "מסיבת העיתונאים של השנה?" ג'ובבה...

    • אייל סגל

      בהחלט! שכחתי מזה... ג'ובאבה - גירי, אחרי המשחק שלהם בגרנד פרי טשקנט:

      https://www.youtube.com/watch?v=b-1E9gQEVNs&t=355m20s

      (ההתפרצות של ג'ובאבה מגיעה אחרי בערך שלוש דקות)

      ו- I'm not the guy you can ironic היה ללא ספק מועמד חזק לציטוט השנה

  • צור שפי

    תודה אייל על סיכום מצויין וגם על הפוסטים המשובחים במהלך השנה.

  • אייל סגל

    סיכום נחמד של השנה בתמונות (ברובן יש לינק שאפשר לזהות בעזרתו את האירוע) באתר chess-news:

    http://chess-news.ru/en/node/17751

  • גיל

    כל הכבוד על הבלוג, מבחינתי אתה בלוגר השנה. החיית כאן ספורט שבמשך שנים לא עניין אותי יותר מדי בתאורים המרתקים שלך ומחכה להמשך.

  • שמוליק

    נפתלי - חיזוק לנבחרת ?!
    https://chess24.com/en/read/news/from-1949-to-2517-in-three-months

    נער ( אזרי ) עלה קרוב ל-600 נקודות מד כושר בשלושה חודשים !

    • אייל סגל

      הסתכלתי, אגב, במשחק שלו שמרטינז מנתח שם וגם בשניים-שלושה משחקים נוספים, והרושם שלי הוא שהרמה האמיתית שלו היא בסביבות ה2200-2300. באופן עקרוני, הרעיון של שימוש בפקטור k גבוה יותר לחישוב מד כושר של שחקנים צעירים הוא סביר, כדי שיהיה אפשר לעקוב באופן יעיל אחרי השינויים ביכולת שלהם שנוטים להיות מהירים יותר בגילאים האלה; אבל k=40 אולי באמת קצת מוגזם... אפשר כמובן לומר שאם מד-הכושר באיזור ה-2500 שיש לו עכשיו באמת מנופח באופן מלאכותי, אז הוא גם יפסיד במהירות נקודות בתחרויות הבאות שלו; אבל בכל זאת כעת הוא כבר נמצא די עמוק בתחום שמעבר ל-2300, כך שהפסד הנקודות הזה יהיה בקצב חישוב איטי באופן משמעותי מהקצב בו הרויח את 600 הנקודות.

      • שמוליק

        הנ"ל מדורג ראשון בעולם לגילו ( צעיר בשנה מ-Wei Yi ) , ומוביל בנקודות ספורות על האמריקאי שהתפרסם לאחרונה שהגיע בגיל כה צעיר לדרגת רב-אמן .

        • אייל סגל

          הסתכלתי גם ב-performance ratings שלו בתחרויות העיקריות שמוזכרות בכתבה בהן השיג את נקודות מד הכושר, וראיתי שהם נעים בערך בין 2300 ל-2400 - כשבתחרות החזקה ביותר שהשתתף בה, מול יריבים שממוצע מד הכושר שלהם היה באיזור ה-2250, ה-TPR שלו גם היה הנמוך ביותר (קצת פחות מ-2300); אולי גם זה מהווה אינדיקציה לגבי הרמה האמיתית שלו. בכל אופן, בהמשך למה שכתבתי בתגובה הקודמת, אם ימשיך לשחק באותו קצב כמו בחודשים האחרונים (ולא יחליט לפרוש בשיא :) ) אני אתפלא אם מד הכושר לא יתחיל לצנוח באופן משמעותי. ואם זה יקרה, יהיה מעניין לראות איפוא הוא יתייצב.

          • נפתלי

            מסכים עם מה שאייל כתב...הK40 מחולל פלאים בכמה מדי כושר של שחקנים צעירים. אבל צריך לחכות ולראות בעוד תחרויות מה הרמה שלו. לפחות לגבי אליפות אירופה,הרמה שלו לדעתי יותר קרובה לאמן בינלאומי, אבל אולי אני טועה. אני לא בטוח שהמקדם החדש הוא כזה גרוע--זה נותן הרבה מוטיבציה "להגיע לשם" (ומשם,כמו שאייל ציין בצדק רב,"לא פשוט" לרדת...). בכל אופן-ועל זה אתם יכולים לסמוך עלי--הרמה שלו לא כמו מה שהיו גאשימוב ז"ל, גוסיינוב או אפילו ראוף בגיל הזה.

  • אייל סגל

    המבחן הראשון של גסימוב עם מד הכושר החדש שלו הגיע, אגב, מהר - הוא משחק באליפות אזרבייג'ן שהתחילה היום, ולהוציא את ממדיארוב ורג'בוב משתתפים בה כמעט כל שחקני הצמרת שם (עד איזור ה-2640); יהיה מעניין לראות איזה רמה הוא יפגין.

    • נפתלי

      טוב...ההימור שלי שדורארביילי לוקח את האליפות בקלות.אם הוא יפסיד למישהו זה לראסולוב שממנו באמת קשה לצפות למשהו עקבי.מאחל גם הצלחה רבה לכוכב החדש ולו בשביל הקלישאות המתבקשות בהשוואה לכוכב העבר ז"ל בעל השם הדומה...וכמובן גם לעודאי וקוסאי(וכרגיל פותחים קבוצה בוואטסאפ).אייל אם אתה יכול תזכיר להם שהם עדיין לא נרשמו לאליפות אירופה וכולנו מחכים לזה בכיליון עיניים

  • אייל סגל

    אם כבר הזכרת - אפשר לראות כאן את הרשימה המתעדכנת של הנרשמים לאליפות אירופה הקרובה (סוף פברואר - תחילת מרץ) שתתקיים בירושלים.

  • חן

    תענוג, תודה רבה!

    אל קטגוריית הראיונות אני חייב להוסיף את "הראיון" של יו יאנגיי עם לורנס טרנט (?) לאחר טורניר קטאר.
    אין לי ספק שדורות רבים של סטודנטים לתקשורת ילמדו אותו.

    עוד אירוע שהיה ולא הוזכר, סידרת המשחקים של נקמורה נגד stockfish.
    למרות שעקבתי אחרי הפוסטים בנושא לא הצלחתי ממש להבין-
    מסוף שנות ה90 מחשבים התחילו להיות פחות או יותר שקולים לשחקני הצמרת העולמית,
    מאז, המחשבים התפתחו בצורה אסטרונומית ועדין, דירוג stockfish מוערך ב3200.
    כלומר קרלסן אמור לנצח אותו אחד להרבה משחקים.
    השאלה היא- איך זה שהתוכנה עדין ברדיוס אנושי? היא לא אמורה להיות מדורגת נניח 5000?
    אם ביכולת חישוב מח אנושי לא יכול להתחרות במחשב, יש לנו יתרון בניתוח והבנה יותר טובה של עמדות?

    • אייל סגל

      המראיין בקטאר היה דניאל קינג. בדיווח של chess24 על הסיבוב האחרון היה סיכום טוב של הראיון:

      The first post-game interview with Daniel King was pure comedy gold, since it soon turned out that the young Chinese player knew barely a word of English, leaving Daniel to supply the answers as well as the questions, although Yu Yangyi did manage, “I am English no good,” at one point

      לגבי המחשבים - הגירסאות המתקדמות ביותר של קומודו / סטוקפיש / הודיני מוערכות, אגב, כבר בסביבות ה-3300 (http://www.computerchess.org.uk/ccrl/4040). אני לא ממש מתמחה בתחום, אבל אני לא בטוח אם השיפור לאורך זמן הוא לינארי - כלומר יכול להיות שלהגיע מ-3300 ל-3400, נניח, יותר קשה מאשר מ-3200 ל-3300. חוץ מזה, עד כמה שידוע לי, גם פונקציות ההערכה המתוחכמות ביותר בתחום תוכנות המחשב עדיין מוגבלות יחסית לרמת ההבנה של השחקנים האנושיים החזקים ביותר, והיכולת של אלמנט ה"כוחנות החישובית" לפצות על זה היא מוגבלת, לפחות כל עוד אין מהפכה טכנולוגית מרחיקת לכת ביכולות הבסיסיות (נוסח מחשבים קוואנטיים).

  • אייל סגל

    בהקשר לנושא הפוסט - משחק טקטי ראוי לציון בין שני שחקנים לא כל כך ידועים מאליפות הולנד האחרונה, שלא שמתי לב אליו קודם וראיתי אותו כעת כשהוזכר בבחירות משחקי שנה של אנשים בפורום אחר:

    http://www.chessbomb.com/arena/2014-dutch-m/07-Bok_Benjamin-Spoelman_Wouter

    זה מתחיל עם הקרבת פרש סטנדרטית למדי בסיציליאנית על ו5 במסע 13 (כדי לבסס את הפרש השני על ד5 ולפתוח את הטור ה'), וממשיך עם 24.מה-ה6!! ו-26.ר-ד4!! (המסע היחיד לא רק שמנצח אלא שלא מפסיד). אם השחור מקבל את הקרבת המלכה, הלבן זוכה אחרי 24...ו:ה6 25.ר:ה6+ מ-ו8 (או 25...מ-ח8 26.ו:ז7 מט) 26.צ-ו7+ מ-ה8 27.ו:ז7 פ-ו6 (מונע הכתרה של הרגלי על ז8 ויוצר איום נגדי של מה-ד2+ ומט) 28.צ-ו8+ מ-ה7 29.ז:ו6+ מ-ד6 (29...מ:ה6 30.ז8=מה+) 30.צ:ד8+ צ:ד8 31.ו7 (אפשר גם ר:ג4 קודם) והלבן מכתיר מלכה חדשה.

  • אייל סגל

    היום בשבת מתחיל טורניר וייק אן זה (Tata Steel על שם הספונסר), טורניר הצמרת הראשון של השנה וזה שהוא העשיר והמגוון ביותר מבחינת הרכב השחקנים (14 בקבוצה הראשית – כלומר שבעה משחקים בסיבוב).

    לוח המשחקים כאן; המשחקים מתחילים ב-14:30 לפי שעון ישראל – אפשר לעקוב אחרי שידור חי עם פרשנות כאן.

    כמה נקודות של עניין:

    - זהו הטורניר הראשון מאז גביע סינקפילד בו נפגשים קרלסן וקרואנה

    - וייק אן זה הוא באופן מסורתי המקום בו ארוניאן משחק הכי טוב – האם הוא יצליח לזכות בפעם החמישית ולהשוות בכך את שיא הזכיות של אנאנד

    - האם מישהו ממה שניתן לקרוא לו "השורה השנייה" של הפיבוריטים – גירי / סו / MVL – יצליח להתבלט ולהיאבק על המקום הראשון (לפי הגרלת המשחקים, אגב, שלושתם ייהנו מלבן עודף, בעוד שלקרלסן, קרואנה וארוניאן יהיה שחור עודף)

    - מג'ובאבה תמיד ניתן לצפות שיספק עניין, כפי שהמחיש טורניר הגרנד הפרי האחרון

    - באיזו מידה הו ייפאן תצליח בטורניר צמרת "אבסולוטי" (ולא של נשים); מכיוון שמד-הכושר שלה הוא מהנמוכים ביותר מבין המשתתפים (2673 – רק אלה של ואן ויילי וסאריץ' קצת נמוכים יותר), תוצאה של 5/13 (3-) תספיק לה, כעיקרון, כדי להגן עליו

    - גם קבוצה ב', שהטורניר שלה מתנהל במקביל, די מעניינת – ובפרט Wei Yi, הסיני בן ה-15; האם הוא יצליח לשחזר את ההישג של קרלסן, שזכה בקבוצה ב' כשהיה באותו גיל (ב-2006)

  • שמוליק

    מדהים הקרדיט שקרלסן מקבל מיריביו - לאחר פתיחה די עקומה שלו בשמונת המהלכים הראשונים , גירי עושה רושם בכלל לא מנסה לייצר משהו אלא מפשט ישר לסיום שווה .
    דינג לירן מתמוטט בדוחק זמן בלבן נגד קרואנה .

  • אייל סגל

    דוחק הזמן במשחק דינג – קרואנה היה, אגב, בעיקר של קרואנה... יכול להיות שהרגע המכריע היה כשמצא את 32...צ(ו)-ה8! ושיחק אותו כשנותרו לו בסך הכל 8 שניות על השעון (הוא היה יכול להרשות לעצמו לרדת כל כך נמוך כי משחקים כאן עם תוספת זמן של 30 שניות למסע החל מהמסע הראשון). עוד שני מנצחים בנוסף לקרואנה בסיבוב הראשון – ושייה לגרב גובר על הו ייפאן, איבנצ'וק על ג'ובאבה; האחרון החליף צריחים לתוך סיום רגלים אבוד ונכנע מייד כשהבין זאת, בלי שאיבנצ'וק יצטרך אפילו להדגים את הניצחון על הלוח.

    [מומלץ לראות את איבנצ'וק מסביר לסירוואן, שמנחה את השידור החי, למה ג'ובאבה נכנע בסוף הקטע הזה (בערך בדקה האחרונה, החל מ-9:00) - it's not so difficult for a good grandmaster]

    במשחקים שהסתיימו בתיקו – סאריץ' החמיץ אולי הזדמנות לסנסציה מול ארוניאן, אם היה מוצא את 24.ג6! ב:ג6 (הנקודה היא שהשחור לא יכול להכות פעמיים על ד1 ולזכות בצריח, כי ג:ב7 זוכה עבור הלבן) 25.צ-ג1 ו-26.צ:ג6 (או 26.ר:א6 במקרה של 25...פ-ד4). סו - וויטאשק היה סיום מרתק והפכפך שבו נראה ששני השחקנים החמיצו אפשרויות זכייה בנקודת שונות. מזלו של סו שלא הפסיד, כי גם כך הסיבובים הבאים שמחכים לו קשים מספיק - הוא יצטרך לשחק נגד קרלסן, ארוניאן וקרואנה ברצף (נגד קרלסן וקרואנה בשחור)...

    • שמוליק

      זכייה נאה שקרואנה החמיץ הייתה : 33...מה:ג5+! 34.פ:ג5 ו5 , והלבן עם מלכה יותר תמורת צריח , אך חסר אונים לחלוטין לאור האיום רד4+ הזוכה בכל כליו בערך ( או במלכתו ) .

  • אילן

    הייתי מוסיף את "ההבטחה החדשה" של ארה"ב - סמואל סביאן, הראשון ששבר את השיא של פישר בקבלת דרגת רב אמן בגיל הצעיר ביותר על ידי מי שנולד בארה"ב. סביאן קיבל דרגת רב אמן בגיל 13 ועשרה חודשים ו- 27 ימים (פישר בגיל 15). המרכאות הן בגלל שמוקדם מדי, כמובן, לנבא מה יילד יום.
    סביאן, הצעיר מוויי יי ביותר משנה וחצי, משחק גם הוא כעת ב"משנית" ב- וייק אן זה, עם הפסד מאתמול לואן קמפן.

    וב"גדולים", אני בהחלט מאחל לקרואנה להמשיך כך.

  • אייל סגל

    סיבוב שני – קרואנה, עם ניצחון שני ברציפות (על סאריץ'), נוטל את ההובלה. סאריץ' השיג עמדה טובה מהפתיחה, אבל בנקודה מסויימת (מסע 29), במקום "פשוט" ללכוד בחזרה רגלי התחיל להתחכם יותר מדי ונקלע במהירות לעמדה נחותה עם גירעון חומרי. המרכאות במשפט הקודם הן כי 29...צ:ו5! שסאריץ' לא שיחק נראה בעייתי בגלל 30.מה-ז4, אלא שבמקרה כזה לשחור יש את המסע היפה (שכנראה הוחמץ על ידי שני השחקנים) 30...צ-ו6!! שפותר את כל הבעיות בכך שהוא מגן באופן עקיף על *שני* הרצים השחורים – 31.מה:ז5 צ-ז6 והמלכה הלבנה לא יכולה לסגת בגלל ההתקפה על ז2; או 31.מה-ג4+ ד5 והרץ על ג6 מוגן לאורך השורה השישית.

    ניצחון (נגד הו ייפאן) גם לדינג לירן, שמתאושש במהירות מההפסד שלו בסיבוב הקודם; לסינית זוהי התחלה גרועה של התחרות עם הפסד שני ברציפות. ואן ויילי היה כמה פעמים על סף ניצחון נגד וויטאשק אבל החמיץ אותו – אם אתמול ג'ובאבה הפסיד כי עבר לסיום רגלים, היום ואן ויילי החמיץ הזדמנות לנצח כי לא עבר לסיום כזה (במסע 53).

    סו, במשחק הקלאסי הראשון בקריירה שלו נגד קרלסן (בשחור), הצליח להוציא תיקו די נוח במשחק סולידי אופייני – הלבן לא קיבל שום הזדמנות טובה לבצע את אחת מפריצות הרגלים שיכולות להביא לו יתרון בעמדה שנוצרה מהפתיחה (ו3-ה4 או ב4). אפשר לראות ראיון די מעניין של סו עם סירוואן אחרי המשחק כאן.

    בקבוצה ב' הפסד שני ברצף להבטחה החדשה של ארה"ב, וניצחון יפה להבטחה הסינית.

  • נפתלי

    ומהנציגים הקווקזיים(רג'אבוב וג'ובאבה)--שממה מוחלטת...

  • דוד

    מתוך ספר הפתיחות החדש מאת מגנוס קרלסן: 'השתדל להימנע ככל האפשר מפיתוח כלים, רצוי קידום רגלים מסיבי, בעיקר כשאתה משחק בכלים השחורים'

    • אייל סגל

      זה עוד טוב יחסית לעומת ספר הפתיחות מאת ג'ובאבה... ובמשחק הראשי של הסיבוב הקרבת טיב מאוד מעניינת של קרואנה (מול גירי) במסע 16, במקום "פשוט" צ-ה8.

  • אייל סגל

    ...ונכון למסע ה-18 קרלסן פשוט איבד את הרגלי א' שמיהר לדחוף קדימה, וספק אם יש לו תמורתו פיצוי ממשי; הוא יצטרך כעת לנסות להציל את המשחק עם רגלי פחות.

  • דוד

    מסתמן יום מדהים לשלושת המדורגים ראשונים

    • אייל סגל

      קרואנה קצר בזמן, אבל מבחינת העמדה נראה לי (למרות הקפיצה לטובת הלבן בהערכות המחשב) שצריך להיות לו "מבצר" - אני לא רואה איך הלבן פורץ את זה.

      • דוד

        אם גירי ממשיך לשחק הוא יכול לנצח על זמן, או שהשופט לא יאפשר את זה?

        • אייל סגל

          כעיקרון הוא יכול, אבל השחקנים הרי מקבלים תוספת של 30 שניות על כל מסע שהם עושים, כך שזה לא שהזמן של קרואנה הולך ואוזל בהכרח - אם הוא משחק מספיק מהר הוא יכול גם "להרויח" זמן (ובאמת, נכון למסע 95 אני רואה שיש לו שתי דקות יותר ממה שהיה לו בזמן שכתבתי את התגובה הקודמת).

        • איתי

          כמובן שהוא יכול, אבל קרואנה מקבל חצי דקה אחרי כל מסע שלו, ואחרי 50 מסעים ללא אכילת כלי או קידום רגלי, או אחרי חזרה משולשת על אותה העמדה, קרואנה יוכל לדרוש תיקו

  • איתי

    נגמר בתיקו

  • אייל סגל

    טוב, אז היום היה סיבוב דרמטי, עם ארבעה משחקים מוכרעים.

    ארוניאן הפסיד לסו כשבעמדה כנראה פחות או יותר שווה – אם כי מסובכת מאוד – עשה טעות טקטית קשה ואיבד כלי אחרי 20...פ-ז8?? (במקום פ-ד7) 21.ר-ח5. ההסבר הסביר ביותר שאני יכול לחשוב עליו הוא שבגלל העמדה הלא שיגרתית של הצריח השחור על ב7 (במקום בשורה האחורית), ארוניאן "שכח" שהרץ על ג8 לא מוגן אחרי 21...ז6 22.ו:ז6!, ולכן לא ניתן להכות בחזרה על ז6.

    קרלסן הפסיד לוויטאשק במשחק חלש מאוד – מביך ממש עבור אלוף עולם. נראה שניסה לשחק באופן חריף בפתיחה כדי להשיג סיכויי ניצחון בשחור, וניסה להפתיע את היריב שלו עם ההגנה ההולנדית, אבל הופתע בעצמו כשוויטאשק הגיב במהירות במסע הנדיר 4.ב4. קרלסן בחר בתוכנית מפוקפקת שכללה קידום מהיר של הרגלי א', הפסיד את הרגלי הזה (מה שיצר רגלי חופשי חזק מאוד עבור הלבן), ואחר כך הפסיד כלי שלם (או שהקריב אותו בניסיון נואש לסבך את המשחק).

    ג'ובאבה ביצע חרקירי בפעם השנייה בטורניר, הפעם נגד דינג לירן וכבר בפתיחה (בעוד שנגד איבנצ'וק זה היה בסיום).

    איבנצ'וק ניצח את ואן ויילי במשחק התקפה יפה, בו הלבן הצליח להשיג את כל מה שהוא בדרך כלל רוצה בסיציליאנית בעוד שהשחור לא הצליח להשיג שום דבר.

    כך שאחרי שלושה סיבובים איבנצ'וק, שכרגע נראה שכל הברגים במוח שלו מסודרים כמו שצריך, מצטרף לקרואנה (שהיום סיים בתיקו עם גירי) בהובלה עם 2.5 נקודות; אחריהם סו, וויטאשק, ושייה לגרב ודינג עם 2. קרלסן וארוניאן, שכעת נראים הרבה פחות פיבוריטים, משתרכים מאחור ביחד עם ואן ויילי וסאריץ' במקומות 12-9 עם נקודה אחת.

  • שמוליק

    קרלסן כנראה הפסיד למישהו בהתערבות - אין הסבר אחר לפתיחות הללו ...

    ב"משנית" ניצחון נאה מאוד לפוטקין על גונינה .

  • שמוליק

    אני ממש לא מאוהדי איבנצ'וק , אבל המעבר שלו מהתקפה ישירה לפיצוי עמדתי עצום תמורת הטיב שהקריב נגד ואן-ולי - יוצא מן הכלל .

    • אייל סגל

      כן, ודרגת הדומיננטיות העמדתית הטוטאלית שהלבן השיג שם היא באמת יוצאת דופן; באחד מסיכומי הסיבוב שראיתי כתבו על העמדה שבה ואן ויילי נכנע: This is a position which one is more likely to see in a nightmare than in a practical game.

      • דוד

        נראה לי שפעם קפבלנקה הפיל את אליוכין בפח הזה, של 2 צריחים תמורת 3 כלים קלים (נכון למסע ה 32, כאן זה 2 צריחים בשביל 2 כלים ו 3 רגלים). אבל שם זה היה פישוט לסיום שדומיננטיות הלבן אינה כה ברורה לעין.

  • אילן

    היום לקרואנה משחק קשה (שאני מקווה שיעבור אותו) נגד ווסלי סו שבינתיים עבר את נקמורה בדירוג בלוח החי (2777.3 נק') ולאחר שהסדיר את המעמד האזרחי שלו - האמריקאי החזק ביותר כיום.
    אגב, בין שניהם נערך בשבוע שעבר דו-קרב בליצים בשלושה קצבים שונים שנוהל באמצעות האתר chess.com ונקמורה ניצח בהפרש ניכר - 21.5-11.5.

    מצד שני, לאיבנצ'וק גם משחק לא קל מול MVL.

    קרלסן כנראה ישיג את הנקודה שלו, יום לפני המנוחה, מול ון וולי.

    משחק חזק נוסף יהיה בין ארוניאן לויטאשק.

    הפער בלוח החי בין קרלסן לקרואנה שוב הצטמצם ועומד על 26 נקודות!
    למעשה, מאז דצמבר 2012 קרלסן לא ירד מ- 2861. היום הוא עומד על 2853 אבל כנראה שבסוף היום יעלה קצת.

  • אייל סגל

    17.מ-ה3 כשכמעט על הכלים (כולל מלכות) עוד על הלוח והמלך לא תחת שח - רק ג'ובאבה יכול לשחק מסע כזה.

  • אייל סגל

    וינטג' איבנצ'וק: באמצע השידור החי, אחרי שהוא גומר לנתח עם סירוואן את הניצחון שלו על MVL, הוא מתחיל לשאול פרטים על נסיעת האוטובוס לרוטרדאם (שם יתקיים הסיבוב הבא, אחרי יום המנוחה) ביום חמישי, מוציא ניירות ורושם לעצמו כל מיני דברים...

    https://www.youtube.com/watch?v=VYvLe5fDins&t=11m59s

  • אייל סגל

    סיבוב רביעי, האחרון לפני יום המנוחה הראשון - עוד ניצחון יפה לאיבנצ'וק בלבן מול הסיציליאנית, הפעם נגד ושייה לגרב, שהופך אותו למוביל יחיד עם 3.5 נקודות. אחריו עם 3 קרואנה (שסיים בתיקו נגד סו) ודינג לירן, שמתחיל להיראות באמת מרשים עם ניצחון שלישי ברצף - היום בשחור עם הודית של המלך נגד רג'בוב, מסוג המשחקים שהיה פעם אפשר לראות מרג'בוב עצמו לפני שהפך לגירסה האזרית של פיטר לקו. (דינג כבר הסביר בראיון שההפסד שלו בסיבוב הראשון היה בגלל ג'ט לג...) סו במקום רביעי-חמישי ביחד עם וויטאשק עם 2.5 נקודות, אחרי שצלח באופן די מרשים את שלישיית המשחקים שלו נגד קרלסן-ארוניאן-קרואנה. קרלסן סוף סוף משיג ניצחון (מול ואן ויילי) ומתקדם ל-2 נקודות. עבור ג'ובאבה, עם הפסד שלישי (היום לסאריץ') וחצי נקודה בסך הכל, הטורניר הזה הופך לסיוט.

    בסיבוב החמישי (ביום חמישי) קרלסן-ארוניאן, אם כי לפי מצב הטבלה הנוכחי זה אפילו לא משחק צמרת... שני מפגשים שהם כן משחקי צמרת: דינג-איבנצ'וק, וויטאשק-קרואנה.

  • נפתלי

    ובהעדר משחקים היום בהולנד--עיקר תשומת הלב מופנה לתחרות החשובה באמת,שמגיעה מחר לסיומה הדרמטי...

  • דוד

    קרלסן כנראה יזכה היום לניצחון יפה על ארוניאן, אבל תכנית הפתיחה של ארוניאן באגף המלכה (שהותירה אותה עם רגלי חלש בג7) וחוסר היכולת ליצור משחק נגדי פשוט מעוררים פליאה, הרי השניים שיחקו עשרות משחקים והיום זה נראה כאילו פעם ראשונה שהוא משחק נגדו

  • אייל סגל

    אגב, כפי שנרמז בתגובה 41 היום הסתיימה אליפות אזרבייג'ן, ואם להאמין לשובר השוויון בלינק שנתתי הזוכה הוא מאמדוב לפני ספרלי (שני) ודורארביילי (שלישי), שנפתלי הימר שינצח. אם הבנתי נכון, שני הראשונים מקבלים כרטיס לגביע העולם, שיתקיים בספטמבר-אוקטובר בבאקו (מבין ארבעת הכרטיסים שיש למארחים לחלק, שלישי ילך בסבירות גבוהה לרג'בוב שכנראה לא יכול להעפיל הפעם על סמך מד כושר).

    באופן אישי, הכי עניינה אותי שם ההופעה של גסימוב בן ה-14 (שהיה לנו עליו איזה דיון בתגובות 19-18), שהתפרסם בכך שמד הכושר שלו קפץ בשלושת החודשים האחרונים בכמעט 600 נקודות, עד לאיזור ה-2500. בסך הכל היתה לו הופעה די מכובדת - 4/9 עם TPR של 2328, שזה טיפה מעל איפוא שהערכתי את הרמה האמיתית שלו (2200-2300). הוא הפסיד כ-20 נקודות מד כושר, שבמונחים "נורמליים" (כלומר, עם פקטור k של 10) זה די הרבה, אבל ממש לא הרבה ביחס לקצב שבו מד הכושר שלו קפץ למעלה כשחושב לפי k=40. אם מד הכושר שלו ימשיך "להתיישר" למטה בקצב כזה, עד שיגיע ל-2400 סביר שגם הרמה האמיתית שלו כבר תטפס לשם...

    • נפתלי

      כמובן שהייתי רוצה מאוד לראות נציגות אזרית נכבדה ככל האפשר בירושלים,אבל לאור מה שאתה אומר,והגינותם המפורסמת של המארחים,יהיה זה אך הגיוני שכרטיסים חינם יגיעו "איכשהו" גם לזוכים במקומות השלישי והרביעי,ככה שהעובדה שאליפות אירופה בירושלים תהיה ללא נציגות אזרית(למעשה אליפות אירופה שניה ברציפות)-היא כנראה עובדה מוגמרת,וחבל מאוד...לגבי גסימוב,עקבתי גם בעניין,ואני חייב לציין שדי התאכזבתי-סיום המשחק שלו מול אזר מירזוייב,למשל,הוא דוגמא טובה לחוסר מיומנות בסיסי בסיום צריחים עדיף טיפה..וגם ביתר המשחקים הוא לא הבריק...אכן כנראה שהוא שווה משו באיזור ה-2300,לא יותר...ראיתי את המשחקים של גוסיינוב מאמדוב וספרלי בגיל הזה-אין מה להשוות...

      • אייל סגל

        לגבי אליפות אירופה, אתה מתכוון בגלל שהתמריץ היחידי שלהם להשתתף זה העפלה לגביע העולם? אבל גם אז - בפרט בהנחה שאחד מארבעת הכרטיסים של המארחים שמור לרג'בוב, כאמור - יש עוד לא מעט שחקנים אזרים די חזקים שהייתי מניח שירצו להשתתף (מהאליפות מעפילים הרי 23).

  • אייל סגל

    ובוייק אן זה, סיבוב 5 - תיקו מהיר למדי בין איבנצ'וק לדינג; ראדוסלב וויטאשק (אחד העוזרים של אנאנד בדו-קרבות עם קרלסן), שכבר ניצח את קרלסן בסיבוב קודם, מבסס את המעמד שלו כקוטל הענקים של הטורניר עם ניצחון על קרואנה, שהתעקש לשחק נגדו אותה הגנה (הולנדית) ששיחק קרלסן; הצניחה החופשית של ג'ובאבה נמשכת עם הפסד רביעי, הפעם לגירי במפגש טעון (בעקבות מסיבת העיתונאים האחרונה שלהם); וקרלסן מתחיל לצבור מומנטום עם ניצחון חלק ויפה על ארוניאן, שכבר הוזכר על ידי דוד (במאזן הראש בראש שלהם קרלסן כבר מוביל 4-11 במשחקים מכריעים, כשהפעם האחרונה בה ארוניאן ניצח אותו במשחק קלאסי היתה לפני כמעט שש שנים, בלינארס 2009).

    כך שאיבנצ'וק שומר על ההובלה עם מאזן של 3+ (4 נקודות), חצי נקודה אחריו וויטאשק ודינג, וחצי נקודה אחריהם דבוקה של ארבעה שחקנים שכוללת את קרלסן, קרואנה, גירי וסו (שסיים היום בתיקו משחק מעניין מאוד עם הו ייפאן). ארוניאן, עם 2- (1.5 נקודות, מקום 13-11 משותף עם ואן ויילי והו ייפאן), כבר לא ישווה השנה את שיא הזכיות בטורניר של אנאנד. בין משחקי הסיבוב של מחר: קרואנה-קרלסן.

    • נפתלי

      ומזל טוב לאחד,טימור רג'אבוב...

    • שמוליק

      וויטאשק מנצח את קרואנה עם דימיון מסוים לניצחנו על קרלסן : בידוד רגלי א' של השחור , זכייה בו , והדיפת ניסיונות ההתקפה תוך חילופי כלים ומעבר לסיום זכוי .
      המשחק גירי-ג'ובאבה היה ברוח מסיבת העיתונאים המיתולוגית - השחור מתקיף , והלבן "מתעלם" מכך וממשיך בשלו - "I have big attack" אשר נענה ב- "where is the attack" ?!
      מה שמדהים ( לאחר סיבוב 5 ) הוא לא רק זהות המוביל , אלא גם אלו שמחלקים כעת את מקומות 2-3 ( וויטאשק ודינג ) . אני חושב שטרם הטורניר היה יותר היגיון לחזות ששלושת הנ"ל יהיו בשלושת המקומות האחרונים ולא באלו הראשונים ...

      • אייל סגל

        כן, די מוזר כמה שהניצחון של וויטאשק על קרואנה היה דומה לזה על קרלסן לא רק בפתיחה עצמה אלא גם במהלך המשחק...

        https://twitter.com/GMJanGustafsson/status/555753223051816960

        בגירי-ג'ובאבה לא הייתי אומר שהלבן ממש התעלם מהתקפת השחור - אחרי 22...פ-ח4!! (מסע יפה מאוד כשלעצמו) גירי היה צריך לעבור למגננה ולהקריב טיב; זה היה אמור להספיק עבור השחור לשוויון, אבל 33...ר-ז4?? היה טעות טקטית גסה שהפסידה את המשחק.

        • שמוליק

          כוונתי הייתה שלא כל יום רואים בצורה כה בולטת את אחד מהצדדים מסתער על המלך של יריבו ( 9 מסעים רצופים של שחור , החל מהמסע התשיעי ) , ואילו היריב ממשיך בדבקות בתוכניתו באגף השני , כנגד החולשה "המסורתית" במבנית הללו - רגלי ד6 .

  • אילן

    ובמשנית, סמואל סביאן, האמריקאי הצעיר, עם 50% לאחר 2 נצחונות רצופים על מדורגים גבוה יותר (פוטקין וגונינה). למעשה הוא צבר 2.5 נק' מ- 3 בשלושת המשחקים האחרונים, ואולי הוא מתחיל להתרגל למעמד.
    בובי פישר חדש לארה"ב? https://www.youtube.com/watch?v=5KzIklzk8pQ (הסרטון הוא מגיל 12 שיחק סימולטנית מול 20 שחקנים וניצח את כולם)

    אייל, האם אפשר לראות איפשהו את השינוי במד הכושר שלו בעקבות המשחקים האלה?

    מהמומנטום של קרלסן לעומת ההפוך של קרואנה נראה שקרואנה יתקשה היום.
    ו

  • אייל סגל

    סיבוב שישי - קרלסן שומר על המומנטום ומנצח באופן מרשים את קרואנה; היריבות בין השניים באמת מנפקת בזמן האחרון משחקים מרתקים. מעניין שמבין המשחקים המוכרעים ביניהם זה כבר השלישי ברצף בו מנצח דווקא השחור (אחרי הניצחון של קרלסן באולימפיאדה וזה של קרואנה בגביע סינקפילד). קרלסן, עם 2+, מצמצם איפוא את הפער מאיבנצ'וק (שסיים היום בתיקו עם סאריץ') לחצי נקודה, ומצטרף במקומות 4-2 לוויטאשק (שסיים בתיקו עם הו ייפאן) ולסו, שהיום היה תורו להכות בפיניאטה - כלומר, בג'ובאבה. דינג נופל למקומות 7-5 (עם מאזן 1+) ביחד עם גירי ו-ושייה לגרב, אחרי שהפסיד לאחרון.

  • שחר

    שני הנצחונות האחרונים של קרלסן,
    מול ארוניאן ומול קרואנה, הושגו במשחקים בהם הוא לא איפשר שום משחק נגדי ליריב. היוזמה הייתה אצלו לאורך כל הדרך, מה שמעצים את ההישג.
    לאחר שהתחיל עם 1 מתוך 3, עכשיו לדעתי הוא הפייבוריט בתחרות גם בגלל הבכירות הבסיסית והמומנטום, וגם כי כבר עבר את רוב המשחקים הקשים. איבנצ'וק פספס אתמול הזדמנות נוחה על הנייר לפתוח פער של נקודה, בהמשך זה יהיה יותר קשה, אבל כל הכבוד לו על ההובלה עד כה

Comments are closed.