"הדבר היחיד שאני יודע לעשות הוא לשחק שחמט – אבל אני עושה את זה טוב"

בובי פישר על המסך

ראיתי לאחרונה את הסרט החדש על בובי פישר, Pawn Sacrifice (שהופץ בארץ בשם המתחכם "שובר את הכלים"), ולא אהבתי אותו במיוחד: לטעמי הוא קלישאי מאוד ומעיד על דמיון דל של הבמאי והתסריטאי. במיוחד הצחיק אותי בהקשר זה החלק שמתבסס על תחרות שהתקיימה בארה"ב בשנות ה-60 (גביע פיאטיגורסקי השני, בסנטה מוניקה), בה התרחש אחד המפגשים המוקדמים בין פישר לספסקי לפני הדו-קרב הגדול של 72. כדי ליצור "אוירה", יש שם ניסיון לדחוס בכמה דקות פחות או יותר את כל הסטריאוטיפים האפשריים על קליפורניה ה"היפית" של אותה תקופה – חופי ים, גולשים, מוסיקת רוק מתאימה ברקע, מתירנות מינית ועוד – כשלכל זה אין כמובן שום קשר למה שקרה בתחרות עצמה.

מכל מקום, כנרטיב העומד בפני עצמו הסרט לא נראה לי חזק במיוחד, וכסוג של תיעוד היסטורי יש סרטים דוקומנטריים טובים ממנו בהרבה. וזו בעצם המטרה העיקרית של הפוסט – לא לקטר על עוד סרט הוליוודי בינוני מינוס, אלא להזכיר כמה סרטים מצוינים מהקטגוריה השנייה. האחרון הבולט ביניהם הוא Bobby Fischer Against the World של ליז גרבוס, אבל זה שעדיין אהוב עלי ביותר הוא הסרט הקצר יחסית (בן כ-37 דקות) של ה-BBC מ-1999, המתמקד בדו-קרב על אליפות העולם בין פישר לספסקי ברייקיאוויק. ניתן למצוא אותו ביוטיוב בארבעה חלקים:

חלק 1

חלק 2

חלק 3

חלק 4

ניסיתי בהזדמנות זו לחשוב על הסיבות העיקריות שבגללן אני כל כך אוהב אותו:

– יש משהו בקריינות במבטא בריטי שמתאים באופן מושלם לסרטים דוקומנטריים.

– האופן בו צורת הדיבור של רוברט בירן (אחד משחקני הצמרת האמריקנים באותו זמן) על פישר מזכירה את זו של מארלו על קורץ ב"לב החשכה".

– המבט שמיכאל טל נותן בפישר בן ה-16 בקטע מתועד מתוך תחרות המועמדים של 1959 – כאן. (טל ניצח באותו טורניר בדרך לזכייה באליפות העולם בדו-קרב מול בוטביניק שנה לאחר מכן. היו שם 28 סיבובים – פי שניים מטורנירי המועמדים של היום – כי כל שחקן שיחק ארבע פעמים עם כל אחד מהאחרים; המאזן במשחקים בין טל לפישר: 0-4 לטל.)

– המקום שניתן גם לנקודת הראות הסובייטית, ובפרט זו של ספסקי. בהקשר זה, ניתן לומר באופן כללי שמבחינה מסויימת יש לסרטים דוקומנטריים יתרון מובנה על סרטים עלילתיים רגילים – בכך שאם משתמשים באופן יעיל בפורמט קטעי הראיונות עם אנשים שונים, ניתן להציג בקלות גדולה בהרבה מגוון של פרספקטיבות על ההתרחשויות. מהכיוון השני, פישר עצמו – למרות שבסופו של דבר הוא הנושא העיקרי של הסרט – לא נוכח כל הזמן באופן ישיר, מה שדווקא עוזר להפוך את הדמות שלו ליותר חידתית ומעניינת.

– הסיום באחד התיאורים היפים ביותר של פישר שאני מכיר (כאן), מאת גודמונדור תורארינסון (שהיה לו חלק מרכזי באירגון הדו-קרב, כראש התאחדות השחמט האיסלנדית באותו זמן):

We stood at a window at the Loftleidir Hotel. At a maybe rather weak moment, Fischer was looking out of the window and he said, "Gudmundur, The only thing I can do is to play chess." And he seemed rather sad. But then there came a smile on his face and he said, "But I do that rather well."                    a

אגב, לזכותו של הסרט Pawn Sacrifice ייאמר שטובי מגוויר, השחקן הראשי, הצליח לתפוש יפה הרבה מהמנייריזמים ושפת הגוף של פישר – אבל אני עדיין חושב שפישר שיחק את עצמו יותר טוב. הנה דוגמה מהראיון הידוע שלו עם דיק קאבט (בפרט הקטע בסביבות 3:25, בו הוא מדבר על כך שההנאה הגדולה ביותר עבורו היא לשבור את האגו של היריב):

 

על מה לא מדברים
לאט לאט

38 Comments

דמוסתנס 14 בנובמבר 2015

בובי ג'ורדן.

cookie-monster 14 בנובמבר 2015

בשביל לשבת ולראות דוקומנטרי שלם אני צריכה להיות במצב רוח מסוים מאוד ואני לא באחד כזה עכשיו. יום אחד!
אבל הראיון איתו מול דיק קאבט פשוט מגניב. בהתחלה חשבתי שהמראין קצת מוזר. קשה לי לתאר את זה. כאילו הוא לא בדיוק 'בתוך' העניין, בא עם רשימת שאלות ופשוט מריץ אותם.. אבל כמה שהראיון עובר השאלות וההערות שלו נהיות יותר ויותר טובות ואפשר להבין עד כמה ההשערה הראשונית שלי על המראין לא נכונה. אולי זה משהו שקשור לראיונות מפעם או שאני לא ממש קרובה לנושא.
בכל מקרה – אהבתי

אלכס דוקורסקי 14 בנובמבר 2015

אייל, תודה על הפוסט. אצפה בסדרה עליו של ה-BBC.
פישר היה גאון שחמט, והחיים שלו אחרי שסיים לשחק באופן מסודר, היו מאוד טראגיים.

צור שפי 14 בנובמבר 2015

הסרט אכן חלש. ותודה על הלינקים לדוקו.

יהודה 14 בנובמבר 2015

אייל אתה מכיר קישור לאחד הלינקים שנתת שבו יש כתוביות בעברית? תודה

אייל סגל 14 בנובמבר 2015

מצטער, אבל לא – אם הייתי מכיר הייתי נותן אותו מלכתחילה

יהודה.א. 15 בנובמבר 2015

תודה, אייל. החכמתי..

יהודה.א. 15 בנובמבר 2015

ובמעבר חד,אגב רייקיאוויק, באליפות אירופה שמוליק שכח לציין עוד ניצחון של לקו, וניידיץ' מביא לאהובתו של נפתלי 2 נקודות. מדוע נבחרת בולגריה אינה מופיעה?

אייל סגל 15 בנובמבר 2015

אני חושב שזה קשור במריבות וסיכסוכים פנימיים קשים שיש שם בתוך ההתאחדות – אפשר לראות משהו על זה ב- http://chess-news.ru/en/node/19232.

אם כבר הזכרת את האליפות, במפגש המרכזי בסיבוב של היום צרפת גוברת על ארמניה בזכות ניצחון של MVL על ארוניאן בלוח הראשון (http://www.chessbomb.com/arena/2015-etcc/02-Aronian_Levon-Vachier_Lagrave_Maxime). כדי להיות אקטואליים – וסליחה מראש על המקבריות – אפשר לציין שושייה לגרב אולי כבר מאומן בסיטואציות כאלה: בתחילת השנה הוא שיחק בהצלחה בוייק אן זה מייד אחרי מה שקרה בשרלי הבדו…

יהודה.א. 15 בנובמבר 2015

תודה!

מעבר לעניין החצי סנסציוני, הרושם הוא שארוניאן פשוט רצה יותר מידי, ולכן הוא פספס.

ואם בסנסציות עסקינן, קרואנה אתמול הביס את נקאמורה בשח מהיר!

שמוליק 16 בנובמבר 2015

הסנסציה האמיתית היא שמשחקים של לקו הוכרעו פעמיים ברצף !

גילי פלג 15 בנובמבר 2015

צפיתי בארבעת החלקים המצורפים- מרתק! תודה.

ר.בקצה 15 בנובמבר 2015

יש ספר מרתק על הקרב של פישר וספסקי באיסלנד. נדמה לי שהוא נקרא "בובי פישר יוצא לקרב". הספר מתאר את כל התלאות והמרורים שפישר האכיל את אותו תורארינסון המוזכר לעיל, במסגרת הדו קרב, ומנסה לפענח את אישיותו התמהונית של פישר.

אייל סגל 15 בנובמבר 2015

כן – http://www.amazon.co.uk/Bobby-Fischer-Goes-David-Edmonds/dp/0571214126. על הדו-קרב עצמו, אגב, יש גם ספר טוב מאוד של גליגוריץ' (שהיה בעצמו שחקן צמרת) שיצא מייד אחרי שהדו-קרב הסתיים, וכולל גם ניתוחים של המשחקים וגם תיאורים די נרחבים של מה שקרה מסביב – http://www.amazon.com/Fischer-Spassky-World-Chess-Championship/dp/4871875148.

גדי 15 בנובמבר 2015

יש גם בעיברית.

אייל סגל 15 בנובמבר 2015

אגב, לגבי ה"תלאות והמרורים" – פישר באמת הביא לא מעט מארגני תחרויות לסף התמוטטות עצבים, ושיטות המשא ומתן שלו בהקשר של הדו-קרב היו כמעט טרוריסטיות. אבל במבט לאחור אפשר לומר שאין אף שחקן בודד אחר ששחקני צמרת חייבים לו יותר ביחס לשיפור הדרמטי שחל בתנאים שלהם, בפרט מבחינה כספית; סכום הפרס הכספי שפישר הצליח להשיג בשביל הדו-קרב ב-72 היה דמיוני ממש ביחס למה שהיה מקובל בשנות ה-50 וה-60. כמובן שהוא לא עשה את זה ממניעים אלטרואיסטים אלא דאג לעצמו, אבל זה הציב רף או תקדים שהשפיע על כל מה שבא אחר כך. גם ההתעקשות שלו על כך שכל תנאי המשחק יהיו בדיוק כמו שהוא רוצה לא היתה תמיד סתם אובססיבית, אלא היה בה לעתים קרובות אלמנט של מקצוענות בדרגה שלא היתה קיימת לפניו. לגבי תאורה, למשל – ההקפדה הקיצונית שהיתה לו תמיד על העניין הזה יכולה להיראות מגוכחת, אבל למעשה כשיושבים ומסתכלים על אותם לוח וכלים במשך ארבע-חמש שעות גם להבדלים קטנים מאוד בתנאי התאורה יכול להיות אפקט מצטבר משמעותי.

אבי גרפינקל 15 בנובמבר 2015

פוסט נהדר, כמו כל הפוסטים שלך.
אגב, אתה האייל סגל שכתב את "הרגע המכריע הוא נצחי: הזמן הסטאטי ביצירתו של קפקא" – או שזה אייל סגל אחר?

אייל סגל 15 בנובמבר 2015

כן, זה אני

אבי גרפינקל 15 בנובמבר 2015

ספר מעולה. אשרי איש האשכולות.

גדי 15 בנובמבר 2015

גם ספאסקי בקולו אומר שהוא הפסיד את הדו קרב עוד לפני המשחק הראשון.
אין מערכת עצבים שיכולה לעמוד בכזו רכבת הרים וחוסר וודאות. אם כל המתח של דו קרב על אליפות העולם שמעליו מאבק המעצמות הוא היה צריך גם להתמודד עם גחמותיו של פישר.
גם האדם עם מערכת עצבים חזקה לא יכול לעמוד בזה גם אם הוא מנצח בשני הקרבות הראשונים

ארז 15 בנובמבר 2015

תודה אייל, מצוין.
בענין קורץ – לדעתי השם המקורי הוא "לב המאפליה". אבל ייתכן שיש תרגומים אחרים (או שפשוט תרגמת ישירות מאנגלית).

אילן 15 בנובמבר 2015

"הנובלה המפורסמת ביותר של ג'וזף קונרד, סופר אנגלי יליד פולין שלמד אנגלית בשנות העשרים לחייו, נקראה בגרסתה הראשונה בעברית לב המאפליה (תרגם משה אבי-שאול), בשנייה – לב החשכה (תרגמה אופירה רהט) ובתרגום האחרון, מלפני שש שנים – בלב האפלה (תרגמו שולמית ויאיר לפיד)". (נכתב באוגוסט 2004, עופרה עופר אורן)

אילן 15 בנובמבר 2015

מה שצור שפי כתב.

יהודה.א. 16 בנובמבר 2015

אחרי הסנסציה של ארוניאן באליפות אירופה, הגיע גם קרואנה שניצח את נקאמורה בדו קרב בזק. הראיון של אשלי עם נקאמורה אחר כך היה משעשע משהו..

Selby 17 בנובמבר 2015

קרלסן בסדר? צרות בחיים האישיים? קלקול קיבה? זה בלתי מוסבר כמעט. הוא הולך לאבד המון נקודות מד כושר גם אם ינצח את מעט המשחקים שנשארו לו.

אייל סגל 17 בנובמבר 2015

כן, קרלסן עם הופעה מביכה בינתיים באליפות-אירופה-בלי-ישראל, עם חצי נקודה משלושה משחקים – זה אחרי שהוא מפסיד היום לפלטייה, שחקן עם מד כושר נמוך ממנו ב-300 נקודות (אם כי גם מי שניצח לאחרונה את נקמורה…), בגלל שאיבד כלי אחרי שהחמיץ טקטיקה די פשוטה. מד הכושר החי שלו צונח ל-2832 – איפוא הימים שבהם דנו מה הסיכויים שלו לחצות את ה-2900… למען האמת, זה ממשיך את הכושר הלא מרשים שהוא מפגין בסך הכל בחצי השנה האחרונה (מאז הטורניר בנורבגיה), וגם מסורת של הופעות לא מוצלחות במסגרות קבוצתיות עם נבחרת נורבגיה.

בצמרת של התחרות, לאחר חמישה סיבובים מתוך תשעה: 1.רוסיה – 9 נקודות; 2-4.אוקראינה, צרפת, גאורגיה – 8; 5-7.אזרבייג'ן, גרמניה, הולנד – 7.

שמוליק 18 בנובמבר 2015

https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/european-team-championship-open-2015/5/10/1

על פי הלינק המצורף קרלסן חשב קרוב לחמש דקות על מסעו ה-45 טרם נתן כלי בצורה בנאלית למדי .
באמת באמת מוזר .

נפתלי 17 בנובמבר 2015

לעומת קרלסן,מרשימים מאוד רפורט(למרות הפסדו היום) עם החייאת נוסחים ישנים בני 160 שנה,ויקירנו באדור ג'ובבה ששב לככב לשמחת כולנו…כמו כן היצירה של ניידיץ' אתמול שווה איזכור(מול הטורקים).כללית אזרביג'אן החדשה נראית די חושך לדעתי עד כה…עם ראוף על הספסל וגוסיינוב בדרך לאשדוד נבואותיי הקודרות אכן מתגשמות…אני קורא להחלפה מיידית של הקפטן…

אייל סגל 17 בנובמבר 2015

באמת שווה לראות את המט שניידיץ' נתן אתמול : http://www.chessbomb.com/arena/2015-etcc/04-Naiditsch_Arkadij-Esen_Baris

חוץ מזה, אני חושב שאתה קצת קשה איתם… בסך הכל תיקו עם רוסיה, הפסד בהפרש מינימלי לאוקראינה, נצחונות חלקים על היריבות הפחות חזקות, ועדיין עמדה די טובה בשביל להתחרות על מדליה.

שמוליק 18 בנובמבר 2015

לזכותו ( או שמא לגנותו ?! ) של נפתלי ייאמר שהוא מבקר את "הנבחרת" כבר מתחילת התחרות …
קצת יבש מדי היה התיקו עם רוסיה – אולי היה משהו מאחורי הקלעים …

הרוסים בינתיים לא סובלים מהגרלות קשות במיוחד ( ספרד בסיבוב 3 , גיאורגיה מחר ) ונראה שהם על הסוס .

דוד 21 בנובמבר 2015

תודה!

שמוליק 25 בנובמבר 2015

מאוד התרשמתי ממשחקו הנ"ל של אדאמס נגד ארוניאן .
מאוד פשוט לכאורה , אך חד צדדי לחלוטין בסופו של יום .

http://www.youtube.com/watch?v=Z_woH1pVKHY&t=3m5s

אייל סגל 25 בנובמבר 2015

כן, יש משהו מאוד חלק ואלגנטי במשחק הזה; סיימון ויליאמס – בסגנון הילדותי שלו – אמר לאדמס משהו דומה בראיון אחרי (http://livestream.com/chess/events/4503945/videos/104751375). אם יהיה לי כוח, אני אעלה בימים הקרובים פוסט על המשחק הזה וגם זה של גרישצ'וק.

שמוליק 22 בנובמבר 2015

המצב טרם הסיבוב האחרון באליפות אירופה לנבחרות :
רוסיה 14
הונגריה 12
צרפת , ארמניה , גיאורגיה ( המפתיעה ) , גרמניה והולנד – 11

רוסיה פוגשת את הונגריה , כאשר במקרה של ניצחון הונגרי מינימלי יהיה שובר שיוויון צמוד בין השתיים ( כאשר 1-3 ומעלה די מבטיח מעשית להונגרים את הבכורה ) . למרות זאת , תיקו 2-2 "מסוכם מראש" לא יפתיע ( מה שכנראה לכל הפחות יבטיח להונגרים את הארד ) .
צרפת ( עם שובר שיוויון גבוה מאוד ) וארמניה ( פוגשת את גיאורגיה ) גם כן במצב לא רע .

אצל הנשים המצב ברור יותר :
רוסיה 15
אוקראינה וגיאורגיה 13
גרמניה 11

שלוש הראשונות פוגשות נבחרות נחותות מהן בהרבה ( רוסיה – גרמניה , אוקראינה – הולנד , גיאורגיה – אוסטריה ) – כך שהסדר ביניהן צפוי להישמר .

אייל סגל 22 בנובמבר 2015

בסופו של דבר ניצחון משכנע מאוד של רוסיה (הגיע הזמן…) בהפרש שתי נקודות שלמות מהמקום השני (ארמניה) והשלישי (הונגריה). צרפת, עם אותו מספר נקודות כמו שתי האחרונות נשארת מחוץ לפודיום בגלל שובר השוויון.

http://chess-results.com/tnr191479.aspx?lan=1&art=0&rd=9&fed=RUS&flag=30&wi=821

קרלסן מסיים עם TPR די מזעזע בסטנדרטים שלו, של 2670. אחרי ההפסד לפלטייה הוא קצת חזר לעצמו עם נצחונות על לקו ו-וויטאשק (שהיתה לו תחרות עוד יותר גרועה מאשר לקרלסן), אבל בסופו של דבר לא הצליח להציל הרבה נקודות מד כושר בגלל שתי תוצאות תיקו עם שחקנים בעלי מד כושר נמוך בהרבה משלו (פאפא-משהו מיוון וניסיפיאנו מגרמניה).

אילן 26 בנובמבר 2015

יום מלא אירועים שלא מביאים הרבה כבוד לשחמט https://chess24.com/en/read/news/ilyumzhinov-hit-by-us-sanctions-over-syria

ובטוויטר של קספרוב כמובן שהיה שמח.
חוץ אולי ממישהו שהפנה אותו לסיפור הזה http://www.chess.com/news/kasparov-leong-found-guilty-of-breaching-fide-code-of-ethics-6538

Comments closed