2015: סיכום

זה עדיין קודם כל קרלסן ואחר כך כל האחרים (ויש גם ציוצים ארוטיים)

תחילה, בהתאם למסורת, כרוניקה קצרה של הטורנירים המרכזיים שהתקיימו בשנה שחלפה (כללתי כאלה עם מד-כושר משתתפים ממוצע של 2720 ומעלה) והזוכים בהם:

וייק אן זה (Tata Steel) – קרלסן (14 שחקנים, 13 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2746)

באדן באדן (גרנקה) – קרלסן (8 שחקנים, 7 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2750; קרלסן גובר על ניידיץ' בפלייאוף)

ציריך – נקמורה (6 שחקנים, 5 סיבובים קלאסיים + 5 מהירים; מד כושר ממוצע: 2784; אנאנד זוכה בחלק הקלאסי, הוא ונקמורה מסיימים עם מאזן שווה בסיכום שני החלקים, ונקמורה זוכה בפלייאוף)

גרנד פרי טביליסיתומשבסקי (הטורניר השלישי בסידרת הגרנד פרי 2014-15; 12 שחקנים, 11 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2744)

הטורניר לזכר גשימובקרלסן (10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2773)

גרנד פרי חנטי מנסיסקקרואנה, נקמורה ויאקובנקו (הטורניר הרביעי והאחרון בסידרת הגרנד פרי 2014-15; 12 שחקנים, 11 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2755)

סטוונגר (Norway Chess) – טופלוב (הטורניר הראשון בסידרת הגרנד טור 2015; 10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2782)

דורטמונדקרואנה (8 שחקנים, 7 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2724)

בילושייה לגרב (6 שחקנים, 10 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2720)

גביע סינקפילדארוניאן (הטורניר השני בסידרת הגרנד טור 2015; 10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2795)

בילבאוסו (4 שחקנים, 6 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2786; סו גובר על גירי בפלייאוף)

לונדוןקרלסן (הטורניר השלישי והאחרון בסידרת הגרנד טור 2015; 10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2785; ושייה לגרב גובר על גירי ב"חצי גמר" הפלייאוף, קרלסן גובר על ושייה לגרב ב"גמר", וזוכה כתוצאה מכך בטורניר ובסידרה כולה)

ראויים גם לציון גביע העולם, התחרות הדרמטית ביותר של השנה, שבה זכה קריאקין; אליפות העולם השנתית בשחמט מהיר – בה זכה קרלסן שנה שנייה ברצף (כסף – נפומניצ'י, ארד – רג'בוב), וזו בבליץ – בה זכה גרישצ'וק בפעם השלישית בקריירה (כסף – ושייה לגרב, ארד – קרמניק). לרשימת הישגיו של קרלסן ניתן לצרף את הזכייה בתחרות הפתוחה הסופר-חזקה בקטאר, לאחר שגבר בפלייאוף על יו יאנגיי, הזוכה ב-2014. התחרויות הקבוצתיות החשובות ביותר היו אליפות העולם – בה הפגינו הסינים שוב את כוחם (לאחר הזכייה באולימפיאדה ב-2014), ואליפות אירופה – בה זכו באופן כמעט מפתיע הרוסים (שעל הניר הם תמיד פיבוריטים, אבל כבר הרגילו אותנו לצפות מהם לכשלונות בתחרויות קבוצתיות).

לא היו תחרות מועמדים (כמו בשנתיים הקודמות) או דו קרב על אליפות העולם (כמו בשלוש השנים הקודמות) – הסיבה לכך היא שישנו ניסיון לייצב את הסבב על קצב של דו קרב אליפות עולם פעם בשנתיים. ההאצה של שני הסבבים האחרונים נבעה כנראה מניסיון לתקן את ההשלכות של העיכובים הרבים שהיו במהלך סבב אליפות העולם שנגרר מ-2008 עד 2012 (והסתיים בדו קרב בין אנאנד לגלפנד) – עיכובים שהוציאו מסינכרוניזציה את המרכיבים השונים של הסבב (בעיקר הגרנד פרי וגביע העולם).

**********

באשר לבחירת שחקן השנה – זה אולי כבר מתחיל לשעמם, אבל לאור רשימת ההישגים קשה לחשוב על מועמד רציני מלבד קרלסן. עם זאת, למרות שהוא עדיין מעל כל השאר, באופן כולל ניתן לומר ש-2015 היתה מבחינתו חלשה יותר משנים קודמות. כל שחקן אחר היה שמח לשנה "חלשה" כזו, אבל אנו מדברים כאן על הסטנדרטים שהציב קרלסן עצמו. הנה השוואה של השנה האחרונה עם שלוש השנים שלפניה על פי שני נתונים: ה-TPR השנתי (כלומר רמת מד הכושר של הביצועים השנתיים, שבניגוד למד הכושר הרשמי אינה מושפעת מנתוני שנים קודמות) ומספר ההפסדים ביחס לכמות המשחקים הכוללת:

2012: 2869; 2 הפסדים ב-50 משחקים קלאסיים (4%)

2013: 2880; 4 ב-61 (6.5%)

2014: 2855; 6 ב-55 (10.9%)

2015: 2831; 10 ב-72 (13.9%)

למעשה, ניתן לחלק את 2015 של קרלסן לשלושה חלקים. הוא התחיל את השנה בצורה טובה מאוד כשהוא זוכה בשלושה טורנירים רצופים (מביניהם, בזה לזכר גשימוב באופן משכנע במיוחד – בפער נקודה שלמה מהמקום השני). לאחר מכן באה תקופה פחות מוצלחת, שהחלה בהופעה איומה ביחס לסטנדרטים של קרלסן בטורניר ה"ביתי" בנורבגיה, כשהוא מסיים במחצית התחתונה של הטבלה עם מאזן שלילי (כלומר, יותר הפסדים מאשר נצחונות) ו-TPR נמוך מ-2700 – זאת לאחר שהרגיל אותנו תקופה ארוכה לכך שגם בטורניר לא מוצלח הוא מסיים שני. והיתה גם הופעה מאוד לא מוצלחת בנבחרת נורבגיה במסגרת אליפות אירופה לקבוצות – אם כי זו כבר מתחברת למסורת של הופעות לא טובות במסגרות קבוצתיות. עם זאת, במהלך אותה תקופה קרלסן גם זכה באליפות העולם בשחמט מהיר וסיים במקום שני בגביע סינקפילד (מקום שני-חמישי משותף בנקודות; שוברי השוויון היו כרגיל לטובתו).

החלק השלישי היה סיום טוב של השנה, עם זכייה בטורניר לונדון ובעקבות זאת בסידרת הגרנד טור היוקרתית כולה – סידרה שכאשר מתבוננים במהלכה הכולל ניתן לומר שקרלסן זכה בה ללא הפגנת דומיננטיות כוללת אלא בזכות התעלות ברגעים המכריעים וכן שוברי השוויון שעבדו עבורו שעות נוספות (על מה שקרה בלונדון בהקשר זה ארחיב עוד למטה, ב"פארסת השנה"). הדובדבן על הקצפת היה זכייה בתחרות הפתוחה בקטאר, תוך הפגנת משחק התקפי-טקטי מלא אדרנלין מסוג שלרוב אינו נחשב טיפוסי לסגנונו של קרלסן (במיוחד המשחקים בסיבובים 5-3 נגד יופה, דודה ולי צ'או) – דבר הקשור בפורמט השוויצרי של התחרות, שבמסגרתו התמודד עם יריבים בעלי מד כושר נמוך יותר מאלה שהוא רגיל לשחק מולם בטורניר העל ה"סגורים" והיה צריך לצבור מספר רב יותר של נצחונות כדי לזכות.

ואם קרלסן הוא מספר 1, ניתן גם לומר שלא התבסס מספר 2 ברור. לקרואנה, שלקראת סוף 2014 הצטייר כמי שיכול למלא את התפקיד הזה, היתה סידרה של תוצאות לא מרשימות במיוחד והוא חזר להיראות כשחקן טופ-10 "מהשורה". כמובן שגם זה אינו מבוטל ובהחלט היו לו הישגים ראויים לציון במהלך 2015 – בראש ובראשונה הבטחת ההשתתפות בתחרות המועמדים בזכות הזכייה בסידרת הגרנד פרי, וכן ניצחון מרשים בדורטמונד.

מישהו שהמניות שלו עלו בהקשר זה באופן משמעותי במהלך השנה שחלפה הוא אניש גירי בן ה-21. הוא לא הצליח אמנם לזכות באף טורניר חשוב, אבל היה מאוד קרוב לכך פעמיים (בבילבאו ולונדון), ובזכות סידרה עקבית של תוצאות טובות ביסס מד כושר גבוה שהעלה גם אותו לתחרות המועמדים. הוא התבלט בהפגנת סולידיות רבה מאוד – בתחרות בקטאר סגר 40 משחקים (קלאסיים) רצופים ללא הפסד, הוא הצליח לצלוח את כל סידרת הגרנד טור (27 משחקים, כמעט כולם מול יריבים מהצמרת הגבוהה ביותר) ללא הפסד, וכפי שהוא עצמו אוהב מאוד להזכיר, מעולם עוד לא הפסיד לקרלסן במשחק קלאסי (למרות שהשניים התמודדו כבר 12 פעמים). כדאי גם לציין כי למרות שבגלל שיטת הניקוד של הגרנד טור (בהתאם למקום בטבלת הטורניר) סיים בסידרה רק שני אחרי קרלסן, מבחינת מספר הנקודות המצטבר מהמשחקים בטורנירים השיג את התוצאה הטובה ביותר בסידרה – 16 מ-27 (לעומת 14 בלבד לקרלסן).

גם מבחינת נקמורה השנה האחרונה עמדה בסימן עלייה. הוא תמיד ידע להבריק מדי פעם, אבל ב-2015 הפגין בסך הכל יציבות גדולה בהרבה מאשר בשנים קודמות. ההישג החשוב ביותר מבחינתו היה הזכייה המשותפת בטורניר הגרנד פרי האחרון, שהוביל למקום שני בסידרה השלמה והעפלה לתחרות המועמדים; לצד זה וכן הזכייה בציריך שהוזכרה למעלה ניתן גם לציין זכיות במספר תחרויות נוספות, אמנם פחות חזקות – הטורניר הפתוח בגיברלטר, אליפות ארה"ב, ותחרות ה"מיליונר" בלאס ווגאס. עם זאת, ההופעה של נקמורה בלונדון בסוף השנה קלקלה קצת את הרושם הכולל – הוא חזר בה לסורו גם בהפסד לקרלסן (שהמאזן של נקמורה מולו במשחקים קלאסיים מכריעים כבר עומד על 12-0[!] לרעתו) וגם בקריסה שבאה בעקבותיו, כשהפסיד מייד לאחר מכן במשחק גרוע לגירי וכתוצאה מכך קלקל את סיכוייו לתוצאה טובה בסידרה השלמה.

עבור ארוניאן חלק גדול מהשנה לא היה מוצלח, וברשימת דירוג אחת אפילו יצא כבר מהעשירייה הראשונה; אבל הוא חזר ועלה לקראת הסוף, בראש ובראשונה בעקבות ההופעה המרשימה בגביע סינקפילד. מהגווארדיה הותיקה, אנאנד וטופלוב הפגינו יכולת מצוינת לפרקים, בעיקר בשלבים המוקדמים יותר של השנה, אבל גם חוסר יציבות בולט; בטורניר לונדון הם סיימו בשני המקומות האחרונים.

אגב, מאז שקרלסן טיפס לראש רשימת הדירוג – בסוף 2009 – כבר היו לו בזמן כזה או אחר לא פחות משמונה מספרי 2 מבחינת מד כושר, וכל ששת השחקנים האחרונים שהזכרתי שייכים לקבוצה הזו (השניים הנותרים הם קרמניק וגרישצ'וק). כל השישה גם עתידים להשתתף בתחרות המועמדים הקרובה במרץ (לצד קריאקין וסבידלר), והתחרות הזו נראית הפעם פתוחה כמעט לגמרי: קשה לסמן בה פיבוריטים מובהקים או אנדרדוגים מובהקים (להוציא אולי את סבידלר בקטגוריה האחרונה). בכל זאת, אני אסתכן בתחזית שהמתמודד הבא על אליפות העולם מול קרלסן יהיה צעיר באופן משמעותי מאנאנד.

כדאי להזכיר גם את Wei Yi, הכישרון הבולט ביותר בקטגורית ה"נוער" שביוני האחרון מלאו לו 16. בסיכום 2014 ציינתי שנכנס לטופ-100; ב-2015 – כצפוי – המשיך בהתקדמות מהירה וחצה את רף ה-2700 במד הכושר, כשהוא מבסס את עצמו בטופ 50-40 (בשלב מסויים אף התקרב אל סף ה-20, ואחר כך ירד קצת). במסגרת ההשוואות שמקובל לעשות בינו לבין קרלסן, היו לו הישגים המזכירים את אלה של אלוף העולם כשהיה בערך בגילו – זכייה מרשימה בטורניר המשנה של וייק אן זה, הגעה עד רבע הגמר בגביע העולם (קרלסן הגיע ב-2007 עד חצי הגמר); ובניגוד לקרלסן, ל- Wei Yi יש הזדמנות להיות חלק מנבחרת לאומית המתמודדת על תארים. אם במדלית הזהב האולימפית של סין ב-2014 היה לו תפקיד משני יחסית כשחקן מילואים, הרי שבמדלית הזהב באליפות העולם לקבוצות היה לו כבר חלק מרכזי כשחקן הלוח הרביעי בעל המאזן הטוב ביותר בתחרות (7/9, TPR של 2845). בהמשך החודש הנוכחי הוא יעמוד במבחן בגרות משמעותי כשישתתף בפעם הראשונה במה שממש ניתן לקרוא לו טורניר על – התחרות הראשית של וייק אן זה.

**********

פרס המשחק הטקטי של השנה מתחלק בין שני משחקי התקפה ספקטקולריים (וגם מדויקים מאוד): הניצחון של נקמורה על סו מגביע סינקפילד (אותו ניתחתי כאן) והניצחון של Wei Yi על ברוזון מטורניר האינאן דאנז'ו (שהקדשתי לו פוסט שלם). ציון לשבח בקטגוריה הזו מקבלים שלושה משחקים נוספים:

– הניצחון של ארוניאן על סו, גם הוא מגביע סינקפילד (אותו ניתחתי כאן), שהוא דוגמה נהדרת להתקפה על מלך התקוע במרכז הלוח.

– הקרבת הצריח של חיסמטולין מול אליאנוב מאליפות אירופה (אותה ניתחתי כאן).

– ותחבולה עם גאומטריה אלגנטית במיוחד מהתחרות בקטאר שהסתימה לפני מספר ימים, במשחק ויטיוגוב – ססיקיראן:

bview1

זו העמדה שהתקבלה לאחר מסעו ה-26 של השחור. ויטיוגוב מתחיל בחיסול הרגלי המרכזי החזק של השחור תוך הקרבת טיב: 27.צ:ד4! פ:ד4 28.מה:ד4+. כעת מסע במלך השחור ל-ו8 יוביל למט מיידי, ומסע ל-ז8 או ח7 ייענה ב-29.פ-ו6+; השחור יצטרך להחזיר את הטיב ויתקבל סיום צריחים בו ללבן רגלי עודף ויתרון גדול.

במקום זאת, ססיקיראן חסם את התראת השח עם 28…ו6, וכאן החל להתברר החלק היפה באמת של התחבולה: 29.פ-ג7!. המסע הזה מאיים על הצריח השחור ב-ה6 וחושף התקפה על כלי השחור לאורך הטור ד', ובגלל הגאומטריה של קפיצות הפרש אין לשחור תשובה טובה. 29…צ-ד6 יאפשר חילוף כפול על ד6 ולאחר מכן פ-ה8+ יותיר את הלבן ביתרון כלי; ובמקרה של חילוף מלכות על ד4 שני הצריחים השחורים יהיו תחת איום והטוב ביותר שהשחור יוכל להשיג יהיה – שוב – החזרת הטיב ומעבר לסיום צריחים עם רגלי פחות (לכידה שנייה על ד4 תותיר אותו עם כלי שלם פחות לאחר פ:ה6+).

ססיקיראן שיחק איפוא 29…צ-ה7, כדי להגן על הצריח וגם (פעם שנייה) על המלכה ב-ד7:

bview2

וכאן ויטיוגוב הגיב ב-30.פ-ה8+!! (למעשה גם פ-ה6+ זוכה, אבל השח על ה8 אסתטי יותר כיוון שעל ערוגה זו כל שלושת הכלים השחורים יכולים להכות את הפרש). כעת כל מסע של המלך מוביל לאיבוד המלכה, וכל לכידה של הפרש מובילה לאיבוד צריח. המשחק נמשך 30…מה:ה8 31.מה:ד8 מה-ו7, ובסיכומה של התחבולה הלבן זכה "רק" ברגלי אבל נותר גם עם יתרון עמדתי משמעותי. לאחר עוד כעשרה מסעים של תימרונים הכריעה לבסוף את המשחק הפריצה 41.ה5! הפותחת את עמדת המלך השחור.

 

בפרס המשחק העמדתי של השנה זוכה הניצחון של ושייה לגרב על קרואנה מוייק אן זה:

ושייה לגרב הוא מומחה בצד השחור של הסתעפות ניידורף בהגנה הסיציליאנית – אולי ההסתעפות המנפקת דרך קבע את מספר המשחקים המעניינים הרב ביותר, ולכן אין פלא שהיו לו הרבה משחקים יפים; אפשר לציין, למשל, שניים מול אנאנד – זה מהטורניר לזכר גשימוב, בו הצרפתי הפסיד, וזה מלונדון בו הוא ניצח. אבל בחרתי במשחק הנוכחי כי יש בו בעיני משהו מקורי במיוחד. רגע קריטי הגיע לאחר המסע 13.ב3 של הלבן:

bview6

הלבן מתכנן לזכות ביתרון מרחב משמעתי באמצעות דחיקה אחורה של הפרש השחור על ב6 עם קידום רגלי ל-א5 במסע הבא (המסע האחרון שלו נועד למנוע מהפרש את הערוגה ג4 במקרה כזה). אבל ושייה לגרב הכין בתגובה את הקרבת הרגלי 13…ד5!! – מסע יפה במיוחד כיוון שנראה כי כל משחקו של הלבן עד כה כוון בדיוק כנגד הפריצה הזו במרכז.

תמורת הרגלי המוקרב השחור קיבל פיצוי ארוך טווח המתבסס על שלושה גורמים: א. זוג הרצים; ב. שליטה חזקה בערוגות הכהות, כיוון שבמסע 14.ר:ב6 הלבן ויתר על רץ הערוגות הכהות שלו; ג. יתרון רגלים מספרי באגף המלך (של ארבעה מול שלושה) המאפשר יצירת לחץ משמעותי על עמדת המלך הלבן באמצעות קידום הרגלים ו' ה', ו-ח'. ללבן כמובן יתרון רגלים משלו באגף הנגדי (של ארבעה מול שניים), אבל קשה מאוד לנצל אותו – במידה רבה בזכות אותה שליטה של השחור בערוגות הכהות.

נראה שמבחינתו של קרואנה המצב הגיע לכלל משבר לאחר 22…ר-ד8! של השחור:

bview7

מסע המאיים ליצור סוללת רץ + מלכה לאורך האלכסון ב8-ח2 (הערוגות הכהות, כאמור) עם איומי מט כנגד המלך הלבן. קרואנה ניסה לפיכך להקריב כלי תמורת שני רגלים – או שלושה בסך הכל, אם לוקחים בחשבון את הרגלי המוקרב של השחור מקודם – עם 23.ר:ה4, מתוך תקווה שיוכל לשחק ו4 ולחסום את האלכסון הנ"ל. אלא שושייה לגרב מנע את המסע המשחרר הזה עם 24…מה-ו4. זה איפשר אמנם ללבן להחליף מלכות, אבל הדבר לא הקל באופן משמעותי את הלחץ על עמדתו. שני הרצים השחורים המשיכו להפגין את כוחם, המומחש באופן יפה בעמדה הסופית בה המלך הלבן נלכד ברשת מט:

bview9

קרואנה נכנע כאן, כיוון שבמסע הבא השחור ינחית מט עם 36…צ-ה5 (או ר:ה4, אם הלבן ינסה למנוע זאת על ידי 36.ו4).

ציון לשבח בקטגוריה הזו מקבלים שני משחקים נוספים:

– הניצחון של קרלסן על ארוניאן (שניתחתי כאן), גם הוא מוייק אן זה.

– והניצחון של קרמניק על נפומניצ'י מאליפות אירופה למועדונים:

במסע ה-16 קרמניק פותח בתימרון המיועד להחלשת מבנה הרגלים של יריבו באגף המלכה, וכל חילופי הכלים הבאים בהמשך רק מסייעים להדגשת החולשה הזו, עד שעם צריח ורץ (ומלך ורגלים) בלבד לכל צד הלבן חונק את יריבו באופן סופי – דוגמה לטכניקה מושלמת במימוש יתרון קטן כביכול. (ניתן למצוא ניתוח קצר של המשחק בכתבה הזו – השלישי מלמעלה.)

בפרס מיוחד על המשחק היצירתי של השנה זוכה נאבארה – וויטאשק מטורניר ביל, שגם לו הקדשתי פוסט מיוחד.

תיקו השנה – בשנתיים הקודמות בחרתי בקטגוריה הזו משחקים מרהיבים (סבידלר – גרישצ'וק מתחרות המועמדים ב-2013; ג'ובאבה – ממדיארוב מגרנד פרי טשקנט ב-2014), אבל השנה זהו משחק בעל אופי שונה מאוד: התיקו בין קריאקין לאליאנוב במשחק הרביעי של שובר השוויון בחצי גמר גביע העולם.

למשחק הזה היתה חשיבות תחרותית דרמטית – הוא העניק לקריאקין את הניצחון בדו קרב, ובעקבות זאת העפלה לגמר הגביע ולתחרות המועמדים. ומבחינת אופיו, הוא שיקף במידה רבה את כלל הופעתו של קריאקין בגביע העולם – לא שחמט גדול במיוחד, אבל קור רוח ויכולת שרידות מרשימים ביותר. קריאקין החל את המשחק במצב נוח לכאורה מבחינתו, כיוון שניצח את המשחק הקודם בשחור ולכן היה צריך רק תיקו בלבן. אבל אליאנוב הצליח לסבך את העניינים כבר מהפתיחה ובהדרגה השיג יתרון, שהלך וגבר (בראיון אחרי המשחק קריאקין אמר שחוסר החלטיות אם לשחק בלבן באופן "נורמלי" או רק עבור תיקו השפיע עליו לרעה). עם זאת, קריאקין התגונן בעקשנות, הצליח להציב בפני יריבו לא מעט בעיות מעשיות, ולאחר שאליאנוב החמיץ מספר הזדמנויות לזכיה המשחק הגיע לסיום רצים שוני מסלול בו לשחור יתרון שני רגלים.

הניצחון היה רחוק מטריביאלי, אבל עדיין אפשרי – אלא שבגלל סידרת מסעים סתמיים למדי, בהם אליאנוב ניסה כנראה להרויח זמן על השעון עד שיחליט על תכנית ברורה (המשחק התנהל בקצב של 10 דקות לכל שחקן עם תוספת של 10 שניות בעקבות כל מסע), נוצרו שלוש חזרות על אותה העמדה. וכאן הגיע אולי ה"מהלך" המרשים ביותר של קריאקין, כשלמרות שנותרה לו רק כדקה על השעון שמר על מספיק ריכוז וקור רוח כדי להבחין בחזרה הזו (לא מדובר בדבר טריביאלי, כיוון שהחזרות לא היו רצופות – לפני המסע ה-69 העמדה חזרה לאחר מסעים 64 ו-66 של השחור, ובמקרה הראשון זה גם היה בעקבות מסע שונה – א5 ולא מ-ו5); וכפי שניתן לראות כאן, הוא עצר את השעון ופנה לשופט לדרוש תיקו.

פרס החידוש התיאורטי של השנה מוענק ליאניק פלטייה, עבור המשחק נגד נקמורה מאליפות אירופה למועדונים:

bview3

בעמדת מפתח בהסתעפות חשובה בהגנה ההודית של המלך, השחקן השוויצרי הקריב כלי תמורת שלושה רגלים ולחץ כבד: 13.א:ב6!! צ:א3 14.פ-ב5 ו-15.ב:ג7 – רעיון שכפי שסיפר אחרי המשחק היה מוכן אצלו קרוב לעשור עד שיצא לו להשתמש בו, ואיפשר לו להשיג ניצחון על יריב בעל מד כושר גבוה משלו בכ-250 נקודות. במשחק הזה יש, אגב, היפוך ממש מדויק של מה שקרה במשחק בהודית של המלך בין סו לנקמורה שהוזכר למעלה (דבר המודגש על ידי כך שאותו שחקן היה בשחור בשני המקרים…) – אם שם, במרוץ בין ההתקפות באגפים מנוגדים, יוזמת השחור באגף המלך ניצחה באופן מוחץ, הרי שכאן הדומיננטיות של יוזמת הלבן באגף המלכה היתה מוחלטת בעוד שהתקפת השחור בקושי הספיקה להתפתח.

עיוורון השנה – סבידלר פשוט מפקיר צריח נגד קריאקין:

bview5

42…מ-ז8??? 43.מה:ב8+. אמנם משחק בליץ, אבל במעמד של גמר גביע העולם…

**********

הרגע הנוסטלגי של השנה: דו-קרב הראווה שהתקיים בין קספרוב לנייג'ל שורט בסוף אפריל וכלל עשרה משחקים (שניים בקצב מהיר ושמונה בקצב בליץ). במה שכבר זכה לשם "הטבח בסנט לואיס", קספרוב הביס את שורט 1.5-8.5, תוך שהוא מפגין סגנון התקפי מלהיב והיפר-אגרסיבי שהזכיר את ימיו המוקדמים, עוד לפני הדו קרבות עם קרפוב. (יש לזכור בהקשר זה כי קספרוב פרש ממשחק תחרותי לפני עשור, בעוד ששורט – שהתמודד מולו על אליפות העולם ב-93 – הוא עדיין שחקן פעיל, שברשימת מד הכושר האחרונה מדורג במקום ה-55 בעולם.) השידור החי של הדו קרב גם הפיק את ציטוט השנה ממוריס אשלי (שגדל בברוקלין, יש לציין):

פארסת השנה: כפי שניתן לראות בכרוניקת הטורנירים המופיעה בתחילת הפוסט, במקרה של מקום ראשון משותף בנקודות נעשה כיום מקובל מאוד להתיר את השוויון באמצעות פלייאוף ישיר בין השחקנים במקום בשוברי שוויון "מתמטיים" המודדים באופן כלשהו את איכות הנקודות שנצברו לאורך הטורניר (כגון מספר נצחונות, מספר משחקים בשחור, או סונברן ברגר). זו כשלעצמה מגמה חיובית בעיני, אבל האופן בו מנוהלים משחקי הפלייאוף האלה הוא לעתים קרובות בעייתי (כבר כתבתי על כך משהו בהקשר של טורניר ציריך) – וסיומה של סידרת הגרנד טור בלונדון היה דוגמה צורמת במיוחד.

קרלסן, ושייה לגרב וגירי סיימו את הטורניר במקום ראשון משותף, ולשאלת זהות המנצח היתה גם חשיבות מכרעת מבחינת הניקוד המצטבר בסידרה השלמה. לפיכך, נערך ביניהם פלייאוף משולש – אלא שבמקום טורניר פנימי בו כל אחד מהשלושה ישחק מול שני האחרים, השתמשו בשיטה של מעין חצי גמר וגמר: תחילה שניים שיחקו זה מול זה, ואז המנצח ביניהם שיחק מול השלישי בדו קרב מכריע, כשזהותו של מי שמקבל כרטיס חופשי לגמר נקבעת לפי שובר שוויון "מתימטי" (במקרה זה, סונברן ברגר). כמובן ששיטה כזו נותנת יתרון גדול לאותו שחקן שיכול לשבת ולהמתין שהשניים האחרים יתישו את זה את זה, במיוחד כיוון שמשחקי הפלייאוף (המהירים) לא נערכו ביום נפרד אלא באותו יום בו נערך הסיבוב הקלאסי האחרון.

לקרלסן, כרגיל, היה את שובר השוויון הטוב ביותר, ולכן ושייה לגרב וגירי התמודדו ב"חצי הגמר"; ושייה לגרב ניצח, ואז הפסיד ב"גמר" לקרלסן. וכאן התברר דבר שלטעמי היה אפילו מקומם עוד יותר מאשר השיטה בה נערך הפלייאוף: לפי התקנות, תוצאות הפלייאוף השפיעו רק קביעת על המקום הראשון. כלומר, המקום השני והשלישי נקבעו על פי שובר השוויון ה"מתימטי", ומכיוון שזה של גירי היה טוב מזה של ושייה לגרב הוא סיים בסופו של דבר שני בטורניר והצרפתי במקום השלישי בלבד. במלים אחרות – כיוון שושייה לגרב הפסיד לקרלסן, גם הניצחון שלו על גירי בדו קרב הקודם לא עזר לו בכלום.

הסיום כשלישי ולא שני בטורניר הוביל לכך שושייה לגרב סיים כרביעי ולא שלישי בניקוד של הסידרה השלמה, ולכך היו השלכות רציניות מאוד עבורו: הפסד פרס כספי של 25 אלף דולר שניתן כבונוס למסיים במקום השלישי בסידרה, ואולי אפילו גרוע מכך – נמנעה ממנו האפשרות להשתתף בסידרה של 2016. הסיבה לכך היא שתשעת המשתתפים הקבועים בסידרה זו הם שלושת המסיימים ראשונים בסידרה הנוכחית (ולאור הניקוד של טורניר לונדון אלה הם קרלסן, גירי וארוניאן) + ששת הראשונים בהתאם לממוצע מד כושר שנתי, קריטריון שעל פיו ושייה לגרב אינו מדורג גבוה מספיק. כך שבסיכומו של דבר נראה כמעט כאילו הסידרה כולה תוכננה כבדיחה אכזרית על חשבונו של הצרפתי.

קטעי הוידאו של השנה: הדרמטיים ביותר הם אלה מהשידור החי של גמר גביע העולם המראים את הסבל של סבידלר– בעיקר כאן, כאשר הוא מבין את הטעות הגסה שעשה במשחק הקלאסי השלישי (זה שתיקו בו, בלבן, היה מספיק לו כדי לזכות בדו קרב), ולאחר מכן במשחק בליץ מכריע, בקטע שכבר הופיע למעלה.

משהו מסוג אחר לגמרי הוא הקטע הבא, שנעשה לקראת טורניר לונדון, ובו התבקשו עשרת המשתתפים בטורניר לאפיין כל אחד מהאחרים וגם את עצמם (רצוי במילה אחת – אבל לא כולם עמדו בכך):

כמה דברים שנראים לי ראויים לציון: כבוד עצום כלפי אנאנד – legend (פעמיים), genius, ageless, wisdom. תדמית "יבשה" של קרואנה – machine, tough, academic, serious. אצל ארוניאן, שילוב מעניין בין tricky (פעמיים) ל-classical ו-very solid positional master. עוד כמה שמשכו את תשומת הלב שלי: קרלסן על נקמורה – decent (הכוונה לרמת המשחק, כמובן); קרואנה על גירי – cocky; גרישצ'וק על טופלוב – never stands up during the game.

אם מישהו רוצה להציע מועמדים ראויים אחרים לקטגוריות הנ"ל (או לקטגוריות אחרות) הוא מוזמן, כמובן, לעשות זאת בתגובות.

פורצי גדר
לברון ג'יימס > סטף קרי

69 Comments

D! פה ועכשיו 2 בינואר 2016

טור השח הטוב ביותר: אייל סגל

Zak 3 בינואר 2016

טור הספורט הטוב ביותר הייתי אומר

יוני 23 בינואר 2016

חד משמעית.

שי 2 בינואר 2016

אני מסתכן בהערה טיפשית, אבל האם העובדה שקרלסן מנצח כל הזמן בשוברי שוויון לא אומרת משהו לזכותם?

אייל סגל 2 בינואר 2016

בוא נבדיל בין שוברי שוויון שהם בצורת פלייאוף ישיר לבין אלה שקראתי להם "מתמטיים". זה שקרלסן מנצח באופן קבוע במקרים של פלייאוף (השנה לא פחות משלוש פעמים – נגד ניידיץ' בגרנקה, נגד MVL בלונדון, ונגד יו יאנגיי בקטאר) מראה באופן בסיסי שהוא פשוט שחקן חזק, לפחות ביחס לאספקטים מסוימים של המשחק: הוא חזק מאוד גם בקצבים המהירים שבהם מתנהלים משחקי הפלייאוף וגם מבחינה מנטלית, ביכולת התפקוד שלו ברגעים מכריעים. אבל זה ששוברי השוויון מהסוג השני מסתדרים שוב ושוב לטובתו זה במידה רבה עניין של מזל. למשל הסונברן ברגר, שעבד השנה לטובתו גם בגביע סינקפילד וגם בלונדון – מדובר בשובר שוויון שבו באופן בסיסי מתוגמלים על תוצאות טובות של היריבים אותם ניצחו; כלומר, ככל שהיריבים אותם ניצחת צברו יותר נקודות במהלך הטורניר, כך הסונברן ברגר שלך יותר גבוה. וקרלסן הרי לא יכול לגרום לכך שהשחקנים אותם הוא מנצח יצליחו יותר בשאר הטורניר מאשר השחקנים אותם מנצחים אלה שמסיימים עם מספר נקודות שווה לשלו…

יריב 3 בינואר 2016

זה שובר שיוויון שהולך לטובת השחקן עם איכות המשחק התנודתית (במלים אחרות, זה ש"המשחק תלוי בו"). כשהוא טוב הוא מצויין ומנצח, כשהוא חלש הוא מפסיד. שחקן כזה יקבל עדיפות בשובר השיוויון על פני שחקן יציב כשרמתם הממוצעת שווה. הוא מקרי, אבל לא מתפלג אחיד. כספקולציה אנחש שהעובדה שקרלסן טוב יותר מרמזת שכאשר מישהו משתווה אליו הוא כנראה חלש מהרגיל ולכן גם תנודתי יותר, כך שהסיכוי ששובר השיוויון הזה ייטיב איתו הוא גבוה (אם כי 100% זה עדיין יופי של מזל).

יותם 3 בינואר 2016

אני חושב שמה ששי התכוון הוא שאם שוברי השיוויון קובעים שוב ושוב שהשחקן שהוא בברור הטוב ביותר הוא המנצח, כנראה יש בהם משוה, קצת כמו כלי סטטיסטי שיראה שמסי השחקן הטוב בעולם :)

bhr 2 בינואר 2016

אתה מס 1 שלנו. נשמח גם לטור על 2015 בביצה המקומית

שמוליק 2 בינואר 2016

סיכום נהדר !
יצירה נהדרת של ויטיוגוב .

יהודה.א. 3 בינואר 2016

אייל, תודה על טור נפלא, על שנה של טורים מעולים, ועל תשובות לשאלות כאן בתגובות!

איציק 3 בינואר 2016

תודה רבה על כל השנה המהנה איתך.

גדי 3 בינואר 2016

אולי איזה טור של טל בן יהודה על מכבי תל אביב בשחמט ורוח המכביזם ?

איציק 3 בינואר 2016

השתגעת, הוא אולי פרובוקטור פה ושם ;) אבל לא מתאבד.

צור שפי 3 בינואר 2016

תודה אייל, יופי של סיכום.

איברה 3 בינואר 2016

תודה על טור נהדר ומושקע. כמו תמיד.
אתה משהו!

גיל 3 בינואר 2016

מעולה ומחכה בקוצר רוח לשנה הזו עם שני אירועים שיזכו לסיקור נרחב אני בטוח.

איציק 3 בינואר 2016

קצת חשבתי לגבי התוצאה של קספרוב נגד שורט וניסיתי לחבר עם האמירה של קספרוב שברמתו אין לו מה לחפש בשחמט המקצועני ואני שואל, האם התוצאה היא רק בגלל שבשח מהיר האינסטינקטים הבריאים (כמעט חייתים) של קספרוב מהווים יתרון בולט ובשחמט קלאסי כנראה לא היה לו סיכוי אמיתי נגד שורט?

גדי 3 בינואר 2016

לדעתי קספארוב לא מכוון לרמה של שורט כאשר הוא מדבר על שחמט מקצועני. אין לי ספק שבמידה והוא חוזר לשחק הוא לפחות בין העשרה הטובים בעולם.
בשביל קספארוב זה או אלוף עולם או כלום

איציק 3 בינואר 2016

מכוון גבוה הבחור ;)

יהודה.א. 3 בינואר 2016

וזה לא כזה גבוה בשביל מי שהיה גדול השחקנים בכל הזמנים

איציק 3 בינואר 2016

אתה כותב היה. מי עכשיו גדול השחקנים בכול הזמנים?

יהודה.א. 3 בינואר 2016

גם שורט הסכים שקספארוב חוזר ישר לעשירייה הראשונה. וברור שבכושרו הנוכחי קספארוב לא יוכל להתמודד עם קרלסן כשווה מול שווה. לכן..

אילן 3 בינואר 2016

תודה על הסיכום ובכלל על הבלוג המהנה.

את הציוצים של קרואנה ושורט אחריו הייתי מכנס תחת כותרת חדשה: "ציוץ השנה בשחמט".

לפני שנכנסתי לכאן קראתי את מעין סיכום השנה באתר chess24 שמאוד הזכיר את ציוני הדרך שאתה כתבת.

הייתי מוסיף עוד 2 אירועים חריגים שהתרחשו השנה:

1. הפסילה הטכנית של ווסלי סו בטורניר סנט לואיס על בסיס רישום עצמי על פתקים שערך לעצמו במהלך המשחק.

2. ההצרחה בשתי ידיים של נקמורה בגביע העולם מול נפומניצ'י שערער על כך וערעורו נדחה.
אפשר לראות את שניהם כאן – https://chess24.com/en/read/news/the-best-of-2015

Keep up the good work :)

אילן 3 בינואר 2016

אפשר למחוק את תגובה 10 שלי (כפילות של זאת), חשבתי שהיא לא עלתה כי בדיוק המחשב עשה ריסטרט עצמי…

אייל סגל 3 בינואר 2016

אם כבר הזכרת את סיכום השנה של chess24 – שכחת לציין ברשימת האירועים המיוחדים את השרברב שהעיר לגוסטפסון על משחק הבליץ שלו :)

פאקו 3 בינואר 2016

פוסט נהדר נוסף בסדרת הפוסטים המעולה שלך

אייל סגל 3 בינואר 2016

תודה לכולם.

איציק – אני מסכים עם גדי ויהודה לגבי קספרוב; מעניין לציין, בהקשר זה, שהוא למעשה אף פעם לא חווה בקריירה שלו הדחה או נפילה ברורה ממעמד של "מס' 1". כלומר – הוא איבד אמנם את תואר אלוף העולם לקרמניק ב-2000, אבל בשנים שעברו מאז ועד לפרישה שלו ב-2005 הוא המשיך להוביל בבירור את רשימת הדירוג וגם להיות דומיננטי בתחרויות, בעוד שקרמניק לא היה אלוף עולם דומיננטי. בכל אופן, אין ספק שהיה מאוד מעניין לראות את קספרוב של היום מתחרה לפחות בבליץ לא נגד שורט, אלא בטורניר עם מי שהם באמת הבליצרים הטובים בעולם כיום – קרלסן, גרישצ'וק, נקמורה, MVL וכו'.

אילן 3 בינואר 2016

למישהו יש במקרה הסבר למה שקרה היום עם רודשטיין? כלומר איך בדוחק זמן היסטרי ( שלושים שניות כבר במסע שלושים ומשהו) גרם ל"בלאנדר״ של היריב, שהיה לו המון זמן.

https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/rilton-cup-2015/7/1/2

הוא כבר עם 2697 אוטוטו בלוח החי.

שמוליק 3 בינואר 2016

באמת מוזר מאוד …

אייל סגל 4 בינואר 2016

ההסבר הכי טוב שאני יכול להציע הוא שלקרסנקו איך שהוא היה נדמה שהמסע 39.צ-ד8 תוקף את הצריח השחור על ב8, ולכן שהצריח השני צריך לחזור ל-ג8 כדי להגן עליו – והוא פספס את זה שבעקבות המסע שלו נפתח אלכסון דרכו אותו צריח מוגן על ידי המלכה ב-ה5. אני אומר את זה כי זו טעות שעברה לי עצמי בראש לשניה בערך כשהסתכלתי על העמדה אחרי המסע ה-39 של הלבן…

אילן 4 בינואר 2016

כן, ההסבר שלך נשמע הגיוני. על כל פנים, רודשטיין זכה בגלל זה.
אתמול הוא חשב מאוד לאט, בד"כ הוא משחק הרבה יותר מהר.
נראה מה יהיה איתו היום. הוא והאמר מובילים עם 6 מ- 7 והיום האמר משחק נגד סמואל סביאן האמריקאי הצעיר שכתבנו עליו בפוסטים קודמים. מלאו לו 15 בסוף דצמבר, לפני כמה ימים.

שמוליק 3 בינואר 2016

בימים אלו מתרחש דו קרב בין תוכנת המחשב קומודו לרב האמן הישראלי ויקטור מיכלבסקי .
6 משחקים , בהם המחשב נותן פור משתנה – טיב , רגלי ו7 ומסע ( כלומר הלבן משחק פעמיים בפתיחת המשחק ) , ושני רגלים . כל אחת מהקומבינציות הנ"ל תשוחק פעמיים .

בינתיים ( המשחק הרביעי משוחק כרגע ) :
משחק ראשון – המחשב ללא רגלי ו7 , לבן פתח עם שני מסעים ברצף – תיקו .
משחק שני – המחשב ללא טיב – מיכלבסקי מובס אחרי שפיספס טקטיקה לא מסובכת במיוחד .
משחק שלישי – המחשב ללא רגלי ו7 , לבן פתח עם שני מסעים ברצף – מיכלבסקי כנראה שם כלי בצורה די בסיסית .

http://www.talkchess.com/forum/viewtopic.php?t=58767
http://u.komodochess.com/games/Live.html

אייל סגל 4 בינואר 2016

מהתיאור הזה נשמע שבינתיים מיכלבסקי לא מביא כבוד גדול לאנושות

אילן 4 בינואר 2016

:)

Selby 4 בינואר 2016

ביום רביעי הקרוב נקאמורה יתחיל גם הוא דו קרב עם קומודו, כמובן גם כן עם יתרון התחלתי מסויים.

יהודה.א. 4 בינואר 2016

Today I managed to lose two games to Komodo, which I shouldn't lose to anyone, even the best computer after blundering horribly in the first one and losing patience in the second. Scoring only 1.5 out of 2 in those positions against most of the human players would be a disappointment.Tomorrow is my last chance to make it look at least partly reasonable

(מיכלבסקי בפייסבוק, לפני כ -6 שעות.)

אילן 4 בינואר 2016

באתר chess.com התחילו לא מזמן ב"מהדורות חדשות" נחמדות בשחמט שבהן ניתן להתעדכן (מוגש בצורה "אמריקאית" וכפי שרק הם יודעים).
במהדורה האחרונה מלפני כמה ימים התייחסו בין השאר למאבק הצפוי בין נקמורה לבין קומודו כולל ה"פור" שהמחשב ייתן לו.

http://www.chess.com/video/player/chesscenter-episode-17

אילן 4 בינואר 2016

כפי שזה נראה עכשיו, אחרי מסע 17, רודשטיין עם יתרון משמעותי. אם הוא מנצח הוא אמור לחצות את גבול ה- 2700.

אייל סגל 4 בינואר 2016

כן, רודשטיין מנצח ונראה אפילו שדי בקלות:
https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/rilton-cup-2015/8/1/1

5…פ:ה4 של השחור כבר נראה מפוקפק – בטח 6…ד5 אחריו – ורודשטיין ניצל את זה יפה (בדרך כלל משחקים כאן בשחור ר-ה7 או ד6; קריאקין, למשל, השתמש השנה כמה פעמים במערך הזה בשחור ותמיד שיחק 5…ר-ה7). אז רודשטיין מגיע ל-2700 בדיוק במד הכושר החי ואם סביאן – האמר באמת ייגמר בתיקו, כמו שנראה כרגע, הוא ייכנס מחר לסיבוב האחרון כשהוא מוביל בחצי נקודה על האמר עם סיכוי טוב לזכות בטורניר.

אילן 5 בינואר 2016

בד"כ אתר 2700chess מציין או מברך בציוץ את השחקנים החדשים שנכנסים למועדון, הוא עדיין לא עשה את זה לגבי רודשטיין. חבל.

אייל, ידוע לך עד כמה רחב צוות העוזרים של מקסים, אם בכלל? מן הסתם אתר הפייסבוק שלו לא מעודכן…

אריק.ג 5 בינואר 2016

תודה על ההשקעה. תמיד מחכה לפוסטים שלך. תמיד מעניינים וכיף לעבור עליהם. יישר כוח על ההשקעה רק שלא תתעייף לנו…חבל שהם לא בתדירות גבוהה יותר..אבל בטוח שיש לך עוד דברים שאתה צריך לעשות בחיים..;-)

אייל סגל 5 בינואר 2016

ברכות לרודשטיין – הוא זוכה בגביע רילטון אחרי ניצחון בסיבוב האחרון (בשחור), עם מאזן של 7.58/9 , וחוצה את ה-2700 במד כושר (2703 – בסביבות המקום ה-40 בעולם).

https://twitter.com/chess24com/status/684402527496962049

אפשר לראות ראיון איתו אחרי סיום המשחק כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=jTjtjK0pQ3M&t=314m57s

אילן 5 בינואר 2016

אכן, כל הכבוד לו.
גם המט הזה היה קצת מוזר.
ואם ג'ון לודוויג האמר התלהב לפני כמה ימים שהצליח לחגוג את סוף שנת 2015 בהתגנבות לפני פרסינה (https://twitter.com/gmjlh/status/682565011206701056), אז רודשטיין עשה את זה גם והוא עבר גם את ניידיץ', קסימדזנוב וסרגיסיאן. מקום 42 בעולם, המכובד (ורק 4 מקומות מתחת ל- Wei Yi :)).

אגב, הוא סיים עם 8/9 בגביע רילטון (7.5/9 שייך להאמר).

שמוליק 6 בינואר 2016

הראיון מתחיל ב-5:15:00 .

אייל סגל 5 בינואר 2016

ואם כבר מדברים על ישראלים – לא הזכרתי בסיכום את גלפנד, אבל למי שמתעניין ב-chess24 תרגמו קטעים נרחבים מראיון ארוך שהוא נתן ברוסית לא מזמן. הוא מדבר שם על השנה שהיתה לו – רובה מאוד לא מוצלחת, אבל בכל זאת הסתימה בטעם טוב מבחינתו עם הופעה מוצלחת בטורניר ברוסיה (ה-Nutcracker, שבו קבוצה של שחקנים ותיקים מתמודדת מול קבוצה של כישרונות רוסים צעירים):

https://chess24.com/en/read/news/gelfand-people-are-playing-more-pragmatically

בנימין 7 בינואר 2016

אפשר בבקשה לקבל עידכון על הקרב נקמורה- קומודו ?

אייל סגל 7 בינואר 2016

אפשר להשתמש בלינקים ששמוליק נתן בתגובה 16. אני רואה שבינתיים היה תיקו בשני המשחקים הראשונים, בהם קומודו שיחק עם רגלי פחות (ו7 בשחור, ו2 בלבן).

Selby 7 בינואר 2016

המשחקים עצמם מעניינים יותר ממה שהיה אפשר לצפות.

בנימין 7 בינואר 2016

תודה

אייל סגל 8 בינואר 2016

בסוף קומודו מנצח בדו קרב 1.5-2.5; המשחק השלישי, שבו היה לנקמורה יתרון טיב, מסתיים בתיקו, וקומודו מנצח במשחק האחרון בו היה לנקמורה – בלבן – "רק" יתרון של שלושה מסעים (המשחק התחיל בעמדה בה ללבן כבר יש את המסעים ה4, ד4, פ-ו3) אבל לא חומר.

אילן 10 בינואר 2016

גלפנד יכול היה לקחת את זה.
בגלל ההפסד לקרופנסקי בסיבוב השני, הצליח לסיים "רק" במקום השני (משותף עם האוול וגנגולי) בטורניר של המשחקים המהירים באסטוניה (חלק מה- ACP). קרופנסקי שחקן עם מד כושר 2362 במשחקים מהירים, ובגלל ההפסד הזה גלפנד לא שיפר את המד כושר שלו (0.6+), להבדיל מקובלנקו (הזוכה בתחרות) שהקדים אותו בחצי נקודה בלבד אך שיפר את המד כושר ב- 16 נקודות.

גלפנד היה ביתרון עמדתי כששיחק את המסע 23…פ-ח5??
הוא לא ראה את מלכודת המט שמסתתרת לאחר הזזת הרץ השחור מטור ה' כדי להכות את הרגלי ב- ו6.
האמת היא שקרופנסקי הכין מלכודת מטה יפה לאחר 25. ו6!! הכוללת הקרבת המלכה כדי לאפשר את פתיחת האלכסון א2-ז8 לרץ בהיר הערוגות. אפשר לראות שקרופנסקי תכנן את המט הזה לפי משך הזמן הקצר ששיחק בכל המסעים האחרונים שלו – https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/keres-memorial-2016/2/1/3
יחד עם זאת בסופו של דבר קרופנסקי לא הבריק וסיים עם 6.5 מתוך 11

אייל סגל 10 בינואר 2016

אם יזכרו משחק אחד מהטורניר יכול מאוד להיות שזה יהיה ההפסד של גלפנד, כי 27.מה-ז6+ הוא באמת מסע שקשה לשכוח… אבל בסך הכל גלפנד דווקא התאושש מזה יפה והגיע למצב שבו ניצחון בלבן בסיבוב האחרון היה נותן לו את הזכייה בטורניר. מד הכושר לא משנה הרבה בהקשר זה – גם אם גלפנד היה מרויח 20 נקודות, זה לא היה עוזר לו להעפיל למשהו או לקבל הזמנות טובות יותר לתחרויות אחרות. ה-16 שקובלנקו הרויח, אגב, הן לא הרבה במיוחד במונחים של שח מהיר – צריך לזכור שבקצבים המהירים משתמשים בחישוב מד הכושר בפקטור k עם ערך כפול בהשוואה לקלאסי (20 במקום 10), כך שהתנודות למעלה או למטה במקרה של הופעות טובות או גרועות (בהתאמה) יכולות להיות הרבה יותר חדות. ב-2014, למשל, קרלסן הרויח ברשימת דירוג אחת של בליץ 111 נקודות בעקבות שתי הופעות מצוינות שהיו לו (בטורניר הקדם של סטוונגר ואחר כך אליפות העולם):

https://ratings.fide.com/individual_calculations.phtml?idnumber=1503014&rating_period=2014-07-01&t=2

בעוד שקריאקין, שהיו לו הופעות גרועות באותן תחרויות, איבד בהן לא פחות מ-134 נקודות.

אילן 10 בינואר 2016

כן, אני מודע לכך שבמשחקים מהירים התנודות קיצוניות יותר (בבליץ אף יותר, לא?). הרצון שלי לראות אותו משפר את מד הכושר נובע בעצם מאי הרצון לראות אותו הולך ודועך. אמנם הוא התאושש בטורניר הזה לאחר אותו הפסד בצורה מרשימה, אבל מצד שני, צריך לזכור שהוא היה מדורג הכי גבוה (העובדה שקובלנקו וסבידלר עם נקודה-שתיים יותר במד כושר של משחקים מהירים לא ממש משנה) ושמול השחקנים החזקים יותר הוא לא הבריק: תיקו מול קובלנקו (2734) האוול (2646) גיאורגייב (2612) ולמעשה הנצחון היחיד שלו על שחקן מעל 2600 היה על ויטיוגוב – 2665, במשחק יפה).

ובעניין אחר, קראתי ש Norway Chess יצאו מה- Grand Tour, למרות שקרלסן ישחק שם השנה. לא הספקתי להתעמק בסיבה אבל ראיתי שקרלסן מנסה את מזלו גם על הבמה :)
https://www.youtube.com/watch?v=8MXMcMtYJJM

אייל סגל 10 בינואר 2016

אם מסתכלים על מד הכושר הקלאסי של השחקנים, אז עוד שניים מאלה שגלפנד ניצח – יבגני רומאנוב וקמיל מיטון – הם שחקני 2600+. חוץ מזה, בסיבוב הראשון הוא ניצח שחקן מבלארוס בשם איבן ז'וק (https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/keres-memorial-2016/1/1/3), אז אפשר לומר שהוא כמעט ניצח את איבנצ'וק…

ואם כבר פרסומות של קרלסן מהזמן האחרון:

https://www.youtube.com/watch?v=K5I2gAyLeYo

שחר 12 בינואר 2016

גלפנד בגיל 47 הוא עדיין מעל מה שהיינו מצפים בגיל הזה. בחודשים האחרונים הוא הספיק לסיים בצמרת אליפות העולם בבליץ, לסיים ראשון בבית המוקדם באשדוד (לפני יקובנקו) ולנצח עם קבוצת הותיקים במוסקבה (טוב יותר מלקו ששיחק בקבוצתו). גם פה, שני משותף זה יותר מבסדר. בקצב הזה הוא ישחק אחרי גיל 50 ברמה גבוהה

אגב, אפשר להבין את הנורבגים, קרלסן אף פעם לא משחק שם טוב, נראה לי שהיה מגיע כבר ל 2900 אם נוריד מהחישוב תחרויות שנערכו בנורבגיה בשנים האחרונות (ותחרויות קבוצתיות בכלל) :)

אייל סגל 12 בינואר 2016

טוב, "דעיכה" זה מושג יחסי. אין ספק שגלפנד יכול עדיין לשחק ברמה גבוהה, העניין הוא שהוא עצמו הציב רף כל כך גבוה בהישגים הנהדרים שהיו לו בין 2011 ל-2013, שביחס אליו כל הדברים שהזכרת נראים מאוד מינוריים. די ברור גם שגלפנד עצמו רואה כך את הדברים – לפחות במונחים של (אי)-הצלחה – לאור הדברים שהוא אומר בראיון שהזכרתי בתגובה 23. השאיפות שלו הן עדיין "אבסולוטיות" ולא "ביחס לגילו".

אייל סגל 16 בינואר 2016

סיבוב ראשון בוייק אן זה (https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/tata-steel-chess-masters-2016): סו, קרואנה ודינג לירן פותחים עם נצחונות – כולם בלבן, על גירי, אליאנוב ואדמס בהתאמה. רצף 40 המשחקים ללא הפסד של ההולנדי מגיע לסיומו כשהוא מתפרק בקלות מפתיעה (חרגירי?) במה שנראה בהתחלה כמו עמדה די סטנדרטית בפתיחה אנגלית סימטרית. ואן ויילי החמיץ אפשרות לזכות מול ממדיארוב עם טקטיקה מאוד יפה: 17…פ-ז4!! כשהרעיון היפה הוא 18.ו:ה3 מה:ה3+ 19.מ-ז2 מה-ה4+ ובמסע הבא …פ-ה3 זוכה עבור השחור בגלל התקפה על המלכה לצד איום שח או מט; או 19…מ-ח1 מה-ה4+ 20.צ-ו3 פ-ו2+ שגם זוכה במלכה.

בקבוצת המשנה כל שבעת המשחקים הסתימו בהכרעה; טקטיקה אלגנטית של ריתוק כפול בניצחון של אדיבאן על אבאסוב (http://www.chessbomb.com/arena/2016-tata-ch/01-Adhiban_B_-Abasov_Nijat): 19…צ:ה2 20.צ(ז)-ה1!

המשחק המרכזי בסיבוב השני מחר: קרלסן – קרואנה.

אילן 17 בינואר 2016

ה"חרגירי" מצוין (למרות שלא הייתי קורא לו כך :) ).

דינג לירן גם הצליח איפה שאחרים כשלו. אדמס אמנם לא ב Level של גירי אבל עדיין; בלונדון צ'ס קלאסיק אף אחד לא הצליח לנצח אותו, למרות שהיה המדורג הנמוך מכל עשרת השחקנים (2737).

ואם זה מעניין פה מישהו, איוואן בוקבשין נפטר בגיל 20 לפני שהספיק למצות את מלוא יכולתו https://chess24.com/en/read/news/ivan-bukavshin-dies-tragically-young

אייל סגל 17 בינואר 2016

כן, הסיפור עם בוקבשין מאוד עצוב – די נורא שמישהו כל כך מוכשר עם כל כך הרבה פוטנציאל מת כל כך צעיר (ומשבץ במוח?!). הוא לא היה מטאור ברמה של Wei Yi, כמובן, אבל עדיין שחקן מצוין שכבר היתה לו רשימה יפה של הישגים ואחת התקוות הבולטות של השחמט הרוסי. גם ב-chess.com הופיע משהו לזכרו, עם כמה משחקים נבחרים: http://www.chess.com/news/gm-ivan-bukavshin-dies-at-20-7086.

אילן 18 בינואר 2016

היום משחק ראשון בין Wei Yi לקרלסן.

דוד 18 בינואר 2016

ההפסד של ממדיארוב. זה אמיתי?

אייל סגל 18 בינואר 2016

אחרי שבסיבוב השני כל המשחקים הסתימו בתיקו, בסיבוב השלישי מוכרעים שני משחקים – קרואנה מנצח את אדמס ומטפס למקום ראשון לבדו עם 2.5 נקודות (חצי נקודה לפני דינג וסו, נקודה שלמה לפני קבוצה של שמונה שחקנים ביניהם קרלסן, שעוד לא ניצח). המשחק המוכרע השני הוא כבר מועמד רציני לתואר עיוורון השנה הנוכחית – ממדיארוב, אחרי ששיחק באופן מבריק והשיג עמדה זכויה, פשוט מפקיר צריח נגד אליאנוב עם 38.ג5??? באופן שמאוד מזכיר את מה שסבידלר עשה נגד קריאקין במשחק שדיברתי עליו בפוסט (אפילו הערוגות עליהן היו המלכה והצריח סימטריות – ה4/ב1 במקום ה5/ב8):

http://www.chessbomb.com/arena/2016-tata/03-Mamedyarov_Shakhriyar-Eljanov_Pavel

אייל סגל 18 בינואר 2016

משהו שראיתי בהקשר זה בפורום אחד:

– ממדיארוב חשב בערך דקה שלמה לפני ששיחק 38.ג5. על מה לעזאזל הוא חשב?

– "טוב, ניצחתי. עם מי אני משחק מחר? אוי לא, בשחור נגד קרלסן."

ועוד אחד:

– בדיוק ראיתי את השם של Tata Steel בכותרות של הבי בי סי. לרגע חשבתי שהעיוורון של ממדיארוב בראש החדשות, אבל לא – מסתבר שהם מפטרים 1050 עובדים בווילס. (http://www.bbc.com/news/uk-wales-politics-35337896)

אילן 19 בינואר 2016

היום לפחות שני מפגשים מסקרנים: דינג נגד סו ואדמס נגד Wei Yi. הזדמנות לאחרון לנצח ולהיות בקבוצה שמעל ה- 50%.

אייל סגל 19 בינואר 2016

סיבוב רביעי, לפני הכניסה ליום המנוחה הראשון – על גירי עובר בינתיים טורניר לא קל; אחרי הפסד בסיבוב הראשון, היום היתה כבר פעם שנייה ברצף שניצל בקושי מעוד הפסד (היום לקרואנה, אתמול לנבארה). קרואנה נותר כמוביל יחיד עם 3 נקודות, אבל קבוצת השחקנים שדולקים אחריו עם 2.5 נקודות גדלה לחמישה – סו, דינג (שסיימו בתיקו), הו ייפאן (שניצחה את נבארה), קריאקין (שניצח את תומשבסקי), ואליאנוב (שניצח את ואן ויילי). קרלסן, שעדיין לא הצליח לנצח משחק, רק במקום 8-7 משותף עם Wei Yi במאזן של 50% (מילה טובה לממדיארוב, שאחרי מה שקרה לו אתמול הצליח להתאושש והחזיק את התיקו בשחור מול קרלסן די בנוחות).

להו ייפאן, שמבחינת מד כושר מדורגת לפני אחרונה מבין המשתתפים (מתחתיה רק ואן ויילי), יש בינתיים הופעה יפה מאוד, גם אם לוקחים בחשבון שהיו לה שלושה לבנים בארבעת המשחקים הראשונים – בשני הסיבובים הראשונים השיגה יתרון ולחצה נגד קריאקין וסו, אם כי לא הצליחה לנצח; בסיבוב השלישי השיגה תיקו די נוח בשחור נגד דינג; והיום הניצחון שלה על נבארה היה די מרשים מבחינה טקטית (http://www.chessbomb.com/arena/2016-tata/04-Hou_Yifan-Navara_David).

אייל סגל 21 בינואר 2016

חדשות מיום המנוחה:

World champion Magnus Carlsen, Loek van Wely and several other grandmasters of the Tata Steel Masters played their traditional football match in the Telstar Stadium in Velsen-Zuid this afternoon. The grandmasters were divided over the two teams, supplemented by players from second division football club Telstar. While they normally wage a subtle mental battle behind the chessboard during the Tata Steel Chess Tournament, today the grandmasters could bring all their physical strength to the game. And one thing became clear very soon: they were all very keen on winning. Van Wely and Carlsen, who will play each other during the 5th round of the Tata Steel Masters in Amsterdam tomorrow, were the team captains. The final result was a 14-9 victory for team Van Wely.

World champion Carlsen and Van Wely got to select the teams. Carlsen chose his second and Ding Liren. Van Wely opted for Evgeny Tomashevsky, Evgeny’s second and Sergey Karjakin. The match lasted 60 minutes. Van Wely opened the score and also made the second goal, bringing his team to 2-0. Tomashevsky was the topscorer: he scored 7 times. Karjakin scored four times, Van Wely and Carlsen each three times and Ding Liren scored once. The Telstar players scored five goals in all. The goal of the match was made by Carlsen, who managed to put the ball in the top left corner, while standing on the right side of the field.

http://www.tatasteelchess.com/news/view/id/887/c/Football_match_Tata_Steel_Masters_at_Telstar_Stadium

כך שאם מנצ'סטר יונייטד עוד מחפשים חלוץ, אולי הם יכולים להספיק להחתים את תומשבסקי עד סוף חלון ההעברות.

איציק 21 בינואר 2016

הם צריכים מישהו שמשחק טוב עם הראש ;)

שמוליק 21 בינואר 2016

באמת שהייתי מהמר שאפילו הו ייפאן טובה יותר מתומשבסקי בכדורגל …
מפתיע .

אייל סגל 21 בינואר 2016

סיבוב חמישי: קרלסן מנצח סוף סוף – ולא במפתיע את ואן ויילי, הלקוח הנאמן ביותר שלו בוייק אן זה, במשחק דרמטי שבו קרלסן הקריב כלי ובשלב מסויים (אחרי המסע ה-28 של השחור) העמדה היתה זכויה עבור ואן ויילי אם היה מוצא את ההמשך הנכון (http://www.chessbomb.com/arena/2016-tata/05-Van_Wely_Loek-Carlsen_Magnus). גם דינג לירן מנצח במשחק יפה את קריאקין – כך שהוא מצטרף לקרואנה בהובלה עם מאזן של 2+ וקרלסן מצטרף לחבורת השחקנים הדולקת אחריהם עם 1+.

הו ייפאן (ששייכת לחבורה הנ"ל) עומדת בהצלחה בעוד מבחן ומשיגה בשחור תיקו מול קרואנה. במשחק שלא משפיע על הצמרת ממדיארוב מנצח את אדמס וחוזר ל-50%, בעוד שאדמס, שזה כבר ההפסד השלישי שלו, מידרדר למקום האחרון לבדו. ובאופן קצת מפתיע, השחקן עם ההופעה ה"משעממת" והסולידית ביותר בינתיים הוא Wei Yi – חמש תוצאות תיקו ללא דרמות.

אגב, יש וידאו ערוך קצר ממשחק הכדורגל – https://www.youtube.com/watch?v=aC6WEmOTBiY

Comments closed