סבב טורנירי העל של שנת השחמט החדשה נפתח, כרגיל, בטורניר המתקיים בעיירה ההולנדית וייק אן זה, Tata Steel בכינויו הרשמי (על שם הספונסר). מבין תחרויות העל, מדובר בזו עם מספר המשתתפים הרב ביותר בקבוצה הראשית – 14 – ולכן גם הגיוון הרב ביותר. באופן טבעי, הרכב השחקנים אינו כה אקסקלוסיבי כמו זה שאפיין במהלך 2015 את טורנירי הגרנד טור (סטוונגר, גביע סינקפילד, לונדון), שהורכבו כמעט רק משחקני טופ-10, אבל דווקא בשל כך הוא מאפשר לראות מספר רב יותר של פנים חדשות או לפחות בלתי שגרתיות.

השחקנים המשתתפים השנה בקבוצה הראשית הם: קרלסן, גירי, קרואנה, סו, קריאקין, דינג לירן, אליאנוב, ממדיארוב, אדמס – עד כאן כולם מהטופ-20 של רשימת הדירוג הרשמית של ינואר; תומשבסקי (כבחירת ווילדקארד של ה-ACP, איגוד השחקנים), Wei Yi הכישרון הסיני המטאורי (שהעפיל באופן אוטומטי לקבוצה הראשית בעקבות זכייתו בקבוצת המשנה בשנה שעברה), נבארה (שהרשים גם הוא בשנה שעברה בקבוצת המשנה, בה סיים חצי נקודה אחרי הסיני הצעיר) – ואליהם מצטרפים שני שחקנים שמד הכושר שלהם נמוך מ-2700 ומבחינה זו היו יכולים להיות בחירה טבעית גם עבור קבוצת המשנה. אלה הם לוק ואן ויילי, שהוא משתתף קבוע בטורניר מזה כשני עשורים בזכות היותו אחד השחקנים המקומיים-הולנדיים הבכירים (אם כי כמובן כבר לא מס' 1 בשנים האחרונות, מאז עלייתו של גירי), וכזה הידוע בסגנון אטרקטיבי המוביל להרבה משחקים חריפים ומעניינים; וכן הו ייפאן, שזו כבר הפעם השלישית בארבע השנים האחרונות בה היא מוזמנת לתחרות – מן הסתם בזכות מעמדה כאישה מס' 1 בעולם, שלדעת המארגנים עוזר לעורר עניין (אף גבר [לא הולנדי] עם מד כושר דומה לשלה לא היה מקבל כה הרבה הזמנות לקבוצה הראשית).

**********

בתום ששת הסיבובים הראשונים מובילים במשותף דינג לירן, קרואנה וקרלסן עם מאזן של 2+ (שני נצחונות וארבעה תיקו לשלושתם). דינג פתח עם ניצחון עמדתי יפה בסיבוב הראשון על אדמס:

בהסתעפות מוכרת היטב של הפתיחה האנגלית, הסיני בחר בתוכנית לא שיגרתית של פריצה מהירה במרכז עם 10.ד4, ולאחר מספר מסעים נוספים מצא דרך טובה לנצל באופן מיידי את האלכסונים שנפתחו כתוצאה מכך לשני הרצים שלו:

bview5

13.א4! – התוכנית היא לקדם במהירות את הרגלי הזה כדי להחליש את אגף המלכה של השחור, שאינו יכול לחסום את הרגלי עם 13…א5 (כפי שמקובל במצבים כאלה) כיוון שאחרי 14.ר:ב6 יאבד את הרץ על ד6. המשחק נמשך איפוא 13…ר-ו8 14.א5 פ-ג4 15.א6; דינג לא טרח להגן על הרגלי ב-ב2, ובנקודה מסויימת בהמשך (לאחר שהשחור לכד על א6 במסע ה-21) אפילו נותר בגירעון של שני רגלים:

bview6

אבל הוא חזה מראש שיוכל ללקט את כל הרגלים השחורים החלשים באגף המלכה ולהיוותר ביתרון רגלי – ארבעה מול שלושה באגף המלך. כיוון שכל הרגלים על הלוח היו באותו האגף, נותרו לשחור סיכויי תיקו טובים; למעשה, אם העמדה היתה מפושטת לכדי סיום צריחים היה מדובר בתיקו תיאורטי קל למדי, אבל דינג דאג שלצד הצריחים יוותרו גם פרשים, ובסוג כזה של סיום המשימה העומדת בפני הצד המתגונן קשה יותר, במידה רבה כיוון שצריח ופרש במשולב יכולים לצור לחץ רב יותר על חולשות בעמדת היריב. רגע קריטי הגיע בעקבות המסע 54.מ-ה5: 

bview7

הצריח והפרש הלבנים תוקפים את ו7, אבל לשחור משחק נגדי מסוים בזכות הצריח שלו, וכאן היה עליו להשתמש בכך ולהמשיך 54…צ:ה3+. העמדה אחרי 55.מ-ו6 נראית מפחידה עבור השחור, כיוון שכל כלי הלבן מקיפים את המלך השחור והוא מאיים להנחית מט מיידי עם צ-א8+. אבל לשחור יש דרך להינצל עם 55…פ-ג7!! המונע את המט; הנטייה הטבעית היא לבטל את המסע הזה כיוון שהלבן "פשוט" מכה את הפרש, אבל אחרי 56.צ:ג7  מתבררת עוד מעלה של המסע האחרון – הוא מפנה לצריח את הערוגה ה6, כך שהשחור זוכה מיד בחזרה בכלי עם 56…צ-ה6+ ו-57…צ:ד6, תוך מעבר לסיום צריחים הצריך להוביל לתיקו. הלבן יכול לנסות במקום זאת להכות על ו7, אבל אחרי  56.פ:ו7 השחור משווה עם 56…פ-ד5+ 57.מ:ז6 צ:ז3+ 58.פ-ז5 (58.מ-ו5, כדי להגן על הרגלי ב-ו4, אפילו מפסיד חומר ל-58…פ-ה7+) 58.פ:ו4+ 59.מ-ו5 פ-ז2 60.מ-ו6 מ-ה8 וחיסול הדדי של הרגלים משני הצדדים.

אלא שאדמס החמיץ את האפשרות הזו, דבר שאינו מפתיע כלל לאור הלחץ הכבד בו היה נתון מצד דינג כמעט מההתחלה, במשך שעות של משחק. הוא שיחק 54…פ-ד8? כדי להגן על ו7, ואחרי 55.צ-ד7! נקלע לעמדה אבודה; הפרש השחור על ד8 תחת איום, ואם יברח יאבד הרגלי על ו7 תוך שעמדת השחור קורסת, כפי שניתן לראות בהסתעפויות בלוח החי. אדמס ניסה בכל זאת להציב כמה מלכודות אחרונות: 55…צ:ה3+ 56.מ-ו6 צ-ה6+ 57.מ-ז5 מ-ז7 (עם איום מט באמצעות …ו6 במקרה והלבן לוכד את הפרש) 58.ו5! (מתגונן מפני איום המט על יד פינוי הערוגה ו4 למלך הלבן, תוך תקיפת הצריח השחור) 58…צ-ה3 59.ו6+ מ-ח7 60.צ:ד8 צ-ה4:

bview8

השחור מאיים כעת שוב במט, עם …צ-ז4, ואם הצריח יוכה מיד על ידי הפרש הלבן ייפול למלכודת פט – כיוון שלשחור לא יוותרו כל מסעים חוקיים למרות שמלכו אינו תחת איום שח. אבל דינג לירן פתר את הבעיה באמצעות הקרבת הצריח האלגנטית 61.צ-ח8+!, וכעת לאחר לכידת הצריח הזה הלבן יוכל להכות את הצריח השחור ולהיוותר ביתרון מכריע של כלי, כשמלכו של השחור כבר אינו בפט.

גם קרואנה החל את התחרות באופן חזק עם ניצחון בסיבוב הראשון (וניצחון נוסף בשלישי), אבל לאלוף העולם היתה דווקא התחלה איטית יחסית, עם ארבע תוצאות תיקו רצופות. בסיבוב החמישי, בו נפגש – אמנם בשחור –  עם השחקן בעל מד הכושר הנמוך ביותר בטורניר, היה ברור שהחליט כי "כבר הגיע הזמן" לנצח, והדבר הוביל למשחק הדרמטי ביותר עד כה:

המשחק התנהל בהסתעפות צדדית של הגנת גרינפלד, וההולנדי – נאמן לסגנונו הטיפוסי – בחר באסטרטגיה חריפה, כשהוא מותיר את מלכו במרכז ומקדם את הרגלי ח' כדי לפתוח קוים מול המלך השחור. אחרי המסע 23.ו3 התקבלה העמדה הבאה:

bview9

הפרש השחור על ז4 מותקף, ואחרי הנסיגה הטבעית 23…פ-ו6 הלבן יוכל לשחק 24.מ-ו2 ומלכו יהיה בטוח למדי. במקום זאת, קרלסן החליט להמר על הקרבת הכלי  23…מה-ז5!? 24.ו:ז4 צ:ד4 (לא ניתן להכות את הצריח השחור בגלל אובדן המלכה הלבנה על ד2), תוך תקווה להשיג בתמורה כמה רגלים וכן לנצל את עמדתו של המלך הלבן במרכז; אין ספק שבהחלטה הזו מילאו תפקיד גם פער 200 נקודות מד הכושר בין שני השחקנים והעובדה שואן ויילי כבר החל להיות קצר בזמן.

אלא שבמשך מספר מסעים ואן ויילי שיחק באופן מדויק מאוד – הוא שיפר את עמדת כליו ועם 27.ה4! פתח למלכה שלו נתיב להתקפה על המלך השחור (תוך שהוא חוסם את אלכסון הרץ השחור על ג6). התגובה הטובה ביותר לכך מצד השחור היתה כנראה 27…ז5 כדי למנוע את מסעו הבא של הלבן, אבל קרלסן החליט ללכוד רגלי שלישי (לאחר שבמסע הקודם כבר לכד את זה שעל ז4) עם 27…צ:ז2? ובעקבות 28.מה-ח6+ מ-ו6:

bview10

התקבלה עמדה בה היתה ללבן הזדמנות לזכות באופן כפוי (מה שאינו מפתיע במיוחד, לאור מצבו החשוף של המלך השחור). היה עליו להתחיל ב-29.מה-ח4+, מסע שאותו כשלעצמו לא קשה במיוחד למצוא – אבל הבעיה היא לראות את התשובות המכריעות לכל תגובותיו האפשריות של השחור: א. 29…צ-ז5 30.צ-ז1 והשחור משותק לחלוטין; ב. 29…מה-ז5 30.ה5+! וכעת 30…מ:ה5 יוביל למט מיידי עם 31.מה-ד4, 30…מ-ה7 יוביל למט אחרי 31.מה-ב4+ (לא כל כך קל לראות מסע כזה, כיוון שמעורבת בו הסטה של המלכה הלבנה לצד השני של הלוח, בו יש נטייה טבעית להתמקד פחות), ו-30…מ-ז7 יוביל לאובדן הצריח על ג8 לאחר 31.מה-ח7+ מ-ו8 32.מה-ח8+; ג. 29…מ-ז7 30.מה-ח7+! מ-ו6 (30…מ-ו8 31.מה-ח8 שוב מפסיד את הצריח על ג8) 31.צ-ו1+ עם התקפה מכריעה; ולבסוף ד. 29…ז5 30.מה-ח3! – אולי המסע שעבור מרבית השחקנים יהיה זה שקשה ביותר למצוא אותו, כיוון שכאן לא מדובר בהמשך "אוטומטי" של ההתקפה על ידי מתן שח אלא במסע הלוכד את הצריח השחור (שנלקחה ממנו הערוגה ז5).

אבל לא רק קרלסן החמיץ את האפשרות הנ"ל, אלא גם ואן ויילי – ששיחק 29.צ-ג3?. בראיונות עם שני השחקנים לאחר המשחק, היה מעניין מאוד לראות בהקשר זה שהנקודות העיוורות אצלם היו שונות. ואן ויילי פספס את הסתעפות ד' עם הרעיון של לכידת הצריח השחור, בעוד שקרלסן דווקא הבחין בכך אבל פספס את הסתעפויות ב' ו-ג'; כפי שניתן לראות כאן (החל מ-11:40), בזמן הראיון עדיין לא הבין שהיה יכול להפסיד בנקודה זו – נדמה לו שאחרי 29.מה-ח4+ מ-ז7 ללבן אין אפשרות טובה יותר מאשר חזרה על מסעים, ושאחרי 29…מה-ז5 לשחור אפילו יתרון קל.

מכל מקום, בעקבות החמצת הזכייה עמדתו של ואן ויילי הלכה והידרדרה, דבר שגם הוא לא היה מפתיע במיוחד לאור אופיו החריף של המשחק לצד דוחק הזמן ההולך ומחמיר שנקלע אליו. נקודת השבירה הגיעה לאחר מסעו ה-36 של הלבן:

bview11

המסע 36…ה5! מוביל כאן לניצחון כפוי של השחור– הרעיון הוא להדוף את הפרש מהמשלט המרכזי שלו כדי לזכות ברגלי החשוב על ה4, ואם 37.פ-ד5 עמדת הלבן קורסת אחרי 37…ו5!.  קרלסן חשב כשמונה דקות ולא הצליח למצוא את הפיתרון הכפוי, אבל במקום זאת שיחק מסע שלפחות מבחינה מעשית גם היה חזק – 36…מ-ז8(!). זהו בעיקר מסע המתנה (אם כי יש לו גם ערך פרופילקטי – הוא מונע רעיונות של פ:ה6+ מצד הלבן), המעביר את ה"אחריות" למציאת רעיון אל הלבן – ובהתחשב בכמות האיומים הטקטיים ובכך שהכלים הלבנים משותקים במידה רבה (בפרט הרץ והצריח המרותקים), קשה מאוד בדוחק זמן כמו זה שבו היה נתון ואן ויילי למצוא מסע סביר.

למשל: 37.צ-ד3? (ניסיון להחליף כלים, כדי להקל את הלחץ) מפסיד ל-37…ר-ב5!, 37.מה-ה3? מפסיד ל-37…צ:ו1+! (קרלסן עצמו ציין את שתי האפשרויות הללו בראיון אחרי המשחק), ו-37.מה-ח3? מפסיד ל-37…צ-ד1+!. במשחק עצמו, ואן ויילי בחר ב-37.פ-ה2? שהפסיד ל-37…צ:ו1+! 38.מ:ו1 צ-ד1+ 39.מ-ז2 ר:ה4; הלבן נכנע בנקודה זו, כיוון שהוא מאבד את המלכה.

המומנטום של קרלסן נמשך בסיבוב הבא, כשמחץ את תומשבסקי ב-30 מסעים. בשלב מקביל של הטורניר בשנה שעברה, הדינמיקה היתה דומה – קרלסן פתח באופן איטי (אותו מאזן של 50% בתום ארבעת הסיבובים הראשונים), ואז החל רצף נצחונות שהוביל בסופו של דבר לזכייה בטורניר.

**********

מבין השחקנים בצמרת, זו המרשימה בינתיים ביותר ביחס לציפיות (או המעמד בדירוג מד הכושר) היא הו ייפאן, שלאחר שישה סיבובים נמצאת במקום רביעי-שישי משותף עם סו ואליאנוב, חצי נקודה מאחורי המובילים. הסינית עוד לא הפסידה, והמשחק הבודד שבו זכתה – נגד נבארה – הוא היפה ביותר בתחרות עד כה:

בהסתעפות חריפה של הגנת קארו קאן הו ייפאן הצליחה כנראה להפתיע את יריבה עם המסע הלא שיגרתי 13.ג4 (מקובל יותר לשחק ר-ד3 או ה:ו6). לאחר חשיבה ממושכת נבארה הגיב ב-13…א5?! הנראה כמסע מפוקפק בשל חולשת הרגלי שהוא יוצר. הו ייפאן מיהרה לקבע אותו עם 14.א4 (דבר שאדמס, כזכור, לא היה יכול לעשות מול דינג במצב מקביל), ובמסעים הבאים היה ניתן לראות כיצד הצורך להגן על הרגלי הזה (שהלבן תוקף עם שני כלים – הפרש על ב3 והרץ על ד2) מגביל את אפשרויות התמרון של הכלים השחורים.

נבארה החליט בסופו של דבר לתמוך ברגלי עם 19…ב6, אלא שבכך המיר חולשה אחת באחרת כיוון שהדבר איפשר לצריח הלבן לחדור ל-ג6:

bview1

הצריח תוקף את הרגלי ב-ה6, והטוב ביותר עבור השחור היה פשוט להגן עליו עם 20…ר-ו7. בראיון עם יאסר סיירוואן אחרי המשחק (אותו ניתן לראות למטה) הו ייפאן חושבת שבמקרה כזה ללבן יתרון נוח בהמשך 21.מה-ג2 צ-ג8 22.צ-ג1 צ:ג6 23.מה:ג6 עם השתלטות על הטור ג' הפתוח, אבל המחשב מראה כאן 23…ר-ו2! עם הרעיון להמשיך …מה-ח4 ולתקוף באגף המלך, עם עמדה טובה לשחור.

במקום זאת, נבארה שיחק 20…צ-ג8? כשהרעיון הבסיסי הוא שאחרי 21.צ:ה6 ר-ו7 22.צ-ד6 ר-ה7 הצריח הלבן נלכד. אבל הדבר איפשר ללבן לפתח התקפה חזקה מאוד באגף המלך עם 23.ר-ד3! התוקף מיד את הרגלי על ו5 שנחלש בעקבות העלמות חברו ב-ה6. אחרי 23…ר:ד6 24.ר:ו5+ מ-ח8:

bview2

במקום ללכוד מיד בחזרה על ד6, דבר שהיה מאפשר לשחור לשחור לשפר את עמדתו עם 25…צ-ג6 או …צ-ז8, הו ייפאן שיחקה את המסע היפה 25.מה-ז4!!. הלבן נמצא כרגע בגירעון צריח שלם, אבל שני כלים של השחור (הרץ על ד6 והפרש על ד7) מאוימים והמלכה הלבנה מצטרפת להתקפה.

לאחר עוד חשיבה ממושכת נבארה שיחק 25…צ-ג7?! המגן על הפרש – כנראה לא המסע הטוב ביותר, אם כי מצבו של השחור כבר קשה בכל מקרה. אפשרות טובה יותר היתה אולי 25…צ-ז8 (תוקף את המלכה ותוך כדי כך מפנה ערוגת נסיגה לרץ השחור על ו8, משם הוא יכול להגן על הרגלי ב-ח6) 26.מה-ח3 ר-ו8. כאן הטוב ביותר ללבן הוא להחזיר לעצמו כלי באמצעות 27.ה6!. בראיון הו ייפאן מזכירה את המסע 27.ר:ד7 שאחריו לשחור מכת הנגד המפתיעה 27…ר-ז6!! (עם הרעיון 28.ר:ג8 ר-ה4+ ולפתע השחור הוא זה הזוכה על ידי התקפה על המלך הלבן); אחרי 28.ר-ו5 ר:ו5! השחור יכול להשוות, כפי שניתן לראות בלוח החי – באמצעות המשך שונה מזה שהו יפאן מזכירה בראיון, כשהיא וסיירוואן סבורים שללבן עדיין יתרון ברור.

מכל מקום, המשחק עצמו נמשך 26.מה-ח3! – עוד מסע ביניים עם המלכה התוקף את הרגלי על ח6 תוך איום מט ומאלץ את השחור להחליש עוד יותר את עמדתו עם 26…ח5. כעת הו ייפאן לכדה סוף סוף את הרץ השחור התלוי עם 27.ה:ד6, והמשחק נמשך 27…צ-א7 (בגלל מסעו ה-25, השחור צריך כעת לבזבז טמפו על נסיגה של הצריח) 28.ר-ה6! – הרץ הלבן מוצב בערוגה חזקה (תוך ניצול העובדה שלא ניתן כרגע להכות אותו, כיוון שהרץ השחור צריך להגן על ח5), ומכין את קידום הרגלי ל-ו5 במסע הבא. באופן כזה, הרץ על ה6 נתמך על ידי הרגלי (ולא טוב לשחור להחליף אותו, כי הדבר יוביל לפתיחת הטור ו'), והערוגה ו4 מתפנה עבור הרץ הלבן השני, המתומרן דרכה אל עמדה חזקה ב-ה5.

במהלכים הבאים שני הצדדים ריכזו כוחות התקפיים והגנתיים (בהתאמה) באגף המלך, ולאחר מסעו ה-33 של השחור התקבלה העמדה הבאה:

bview3

נראה לרגע שהשחור מצליח איך שהוא להחזיק מעמד, אבל אם מפנים את המבט מעט שמאלה לאגף המלכה ניתן להבחין שם בעוד רזרבה שהלבן יכול להטיל אל המערכה – הפרש על ב3, שכרגע אינו עושה כלום. ואכן, הו ייפאן שיחקה 34.פ-ג1! ותימרון הפרש במסעים הבאים אל ז6 דרך ד3-ו4 הוביל לזכייה מכרעת בחומר וסיום המשחק.

ולסיום, הרגע הטרגי-קומי של הטורניר עד כה מהמשחק בין ממדיארוב לאליאנוב בסיבוב השלישי:

bview4

ממדיארוב שיחק באופן מבריק, השיג יתרון של שני רגלים והיה על סף זכייה. הצריח שלו על ב1 מותקף על ידי המלכה השחורה, ובמסע האחרון המלכה שלו תקפה בחזרה את הצריח השחור עם 37.מה-ז5. אליאנוב נסוג עם הצריח ושיחק 37…צ-ג8, וכאן כמעט כל מסע שאינו מפסיד צריח שלם צריך לזכות עבור הלבן – אבל ממדיארוב, שהשאיר את הצריח שלו "תלוי" במסע הקודם פשוט שכח שהוא מאויים, שיחק 38.ג5??? ונכנע אחרי 38…מה:ב1. מה שקרה כאן דומה מאוד למה שהכתרתי בפוסט הקודם כ"עיוורון השנה" של 2015, כשסבידלר שכח איום דומה על צריח שלו בגמר גביע העולם נגד קריאקין – ובצירוף מקרים מוזר ישנה אפילו סימטריה בערוגות עליהן ניצבים המלכה והצריח המעורבים באסון: ה5/ב8 במשחק קריאקין-סבידלר, ה4/ב1 כאן.

 

לזכותו של ממדיארוב יש לומר שהצליח להתעשת, ובסיטואציה שהרבה שחקנים היו יכולים להתפרק בה הוציא בסיבוב הבא תיקו בשחור נגד קרלסן.

**********

משחקי הטורניר מתחילים כל יום ב-14:30 לפי שעון ישראל; ניתן לעקוב אחריהם בשידור חי עם פרשנות באתר הרשמי של התחרות או ב-chess24.

2015: סיכום
וייק אן זה: אין חדש - קרלסן זוכה בפעם החמישית