וייק אן זה: אין חדש – קרלסן זוכה בפעם החמישית

ומשווה את שיאו של אנאנד

בפעם הקודמת עזבנו את הטורניר לאחר שישה סיבובים, כשקרלסן, קרואנה ודינג לירן מובילים במשותף עם שני נצחונות כל אחד. ציינתי שמבין השלושה לקרלסן היתה את ההתחלה האיטית ביותר – אבל שבסיבובים 6-5 החל לצבור מומנטום עם שני נצחונות רצופים, ושבשנה שעברה מומנטום כזה הוביל אותו לשישה נצחונות רצופים וזכייה בטורניר. ובכן, גם הפעם הדינמיקה היתה דומה אם כי מעט פחות דרמטית – קרלסן זכה "רק" בארבעה מתוך חמישה משחקים בסיבובים 9-5 ולאחר מכן עוד ניצחון בסיבוב 11, תוך שהוא פותח פער שמתחריו לא הצליחו לסגור.

ציינתי גם שלאחר הניצחון במשחק הדרמטי וההפכפך נגד ואן ויילי בסיבוב החמישי קרלסן מחץ את תומשבסקי בקלות יחסית בסיבוב הבא – ומעניין להתבונן במשחק הזה בפירוט רב יותר:

ניתן לראות כאן דוגמה מצוינת לאופן בו הבחירה של קרלסן (כאשר הוא משחק בלבן) בהסתעפויות שאינן עומדות במוקד הדיונים התיאורטיים הראשיים ונחשבות לבלתי יומרניות מאפשרת לו לעתים להוציא את יריביו משיווי משקל, בכך שהיא מכריחה אותם לשחק החל משלב מוקדם בכוחות עצמם, ללא הכנה תיאורטית, בעמדות אותן קרלסן מבין יותר טוב.

במקרה זה קרלסן בחר בפתיחה המכונה הסתעפות (או שיטת) לונדון – הכוללת למעשה מגוון של הסתעפויות בהן הלבן משחק ר-ו4 בשלב מוקדם, לעתים קרובות תוך שהוא מגיע למערך מסויים כמעט ללא תלות במסעיו של השחור. נראה שתומשבסקי, מצידו, קיבל את ההחלטה המפוקפקת הראשונה כבר במסעים 12-11, כאשר תימרן את הפרש שלו דרך ה7 אל ז6 (בראיון אחרי המשחק אותו ניתן לראות למטה קרלסן קורא לכך "טעות קונספטואלית"). בתגובה, קרלסן המשיך 13.ר:ז6! ח:ז6 14.ר:ד6 מה:ד6 15.פ-ה5:

bview7

הלבן אמנם ויתר על צמד הרצים שלו, אבל הצליח לייצב פרש על ערוגה מרכזית חזקה מאוד. אחד הגורמים לייצוב מעמדו של הפרש הוא הכפלת הרגלים על הטור ז' שנגרמה על ידי החילופים במסע ה-13 – השחור יתקשה לשחק …ו6 ולהדוף את הפרש מהמשלט המרכזי שלו כי הדבר יוביל להחלשת הרגלי שהופיע על ז6 (או החלשת הערוגה הזו באופן כללי). ניתן לנסות ולהחליף את הפרש מייד עם 15…פ-ד7, אבל לאחר 16.ו4 חילוף פרשים על ה5 יותיר ללבן רגלי קדמי חזק על הערוגה הזו שיגביר את סיכויי ההתקפה באגף המלך, והפרש הלבן שיוותר על הלוח יהיה אפקטיבי יותר מהרץ השחור הניצב על ב7 (שהאלכסון העיקרי שלו חסום על ידי הרגלי השחור ב-ד5).

במקום זאת, תומשבסקי שיחק 15…ז5?! – מסע שבאופן ברור מתכונן ל-ו4 מצד הלבן, כדי לנסות ולהיפטר מחולשת הרגלי. קרלסן אכן המשיך 16.ו4, ולאחר 16…ז:ו4 ייתכן מאוד שתומשבסקי הניח כי קרלסן פשוט ילכוד חזרה על ו4 עם הרגלי. אבל קרלסן שיחק 17.צ-ו1!:

bview8

ולפתע הסתבר כי ללבן יוזמה מיידית וחזקה מאוד באגף המלך: המסע האחרון נמנע מלסגור מחדש את הטור ו' עם רגלי לבן ומצרף כלי להתקפה, ואם השחור יפתח לגמרי את הטור עם 17…ו:ה3 תבוא המכה 18.צ:ו6! – ולא ניתן ללכוד את הצריח הזה בשל התקפת מט של המלכה והצריח הלבן השני (שיצטרף גם הוא להתקפה דרך ו1). השחור יכול אמנם להחזיר לעצמו את הכלי עם 18…ה:ד2, אבל לאחר 19.צ:ד2 מה-ה7 20.צ-ו4 הלבן יישאר עם סיכויי התקפה טובים מאוד באגף המלך, כפי שממחישה ההסתעפות בלוח החי.

תומשבסקי שיחק במקום זאת 17…פ-ד7 כדי לנסות ולהיפטר מהפרש המטריד על ה5 וכן למנוע מהלבן את האפשרות ל-צ:ו6 במקרה והטור נפתח, אבל קרלסן פשוט המשיך להטיל כלים להתקפה עם 18.מה-ח5!, מסע המגביר את הלחץ על ו7 (כך שבכל זאת לא ניתן להמשיך 18…ו:ה3); אם השחור יחליף כעת פרשים הלבן ישמור על יוזמה חזקה באגף המלך לאחר 18…פ:ה5 19.ד:ה5 ו-20.צ:ו4 בעקבות נסיגת המלכה השחורה. תומשבסקי התגונן עם 18…פ-ו6 המחזיר את הפרש לערוגתו הקודמת תוך תקיפת המלכה הלבנה, ואחרי 19.מה-ח4 ניסה להקל את הלחץ באמצעות חילופי מלכות עם 19…מה-ד8 (ו:ה3, הפותח את הטור ו' עבור הצריח הלבן, ייתקל שוב ב-20.צ:ו6!) 20.צ:ו4 פ-ה4?

אלא שהסתבר כי מרוב להיטות להחליף מלכות תומשבסקי נחפז מדי – המלכות אמנם ירדו מהלוח, אבל פישוט העמדה שהתרחש כתוצאה מכך הוביל ליתרון מכריע ללבן: 21.פ:ה4 מה:ח4 22.צ:ח4 ד:ה4 23.ד:ג5 (כעת נפתח הטור ד' והצריח הלבן חודר ל-ד7; כדי למנוע זאת השחור היה צריך להחליף רגלים על ד4 לפני ששיחק …פ-ה4) 23…ב:ג5 24.צ-ד7 צ(א)-ב8 25.ב3!:

bview9

כרגע יש עוד על הלוח שוויון חומרי, אבל מצבו של השחור כלאחר יאוש כיוון שמחצית מהרגלים שלו מבודדים וחלשים וכליו משותקים כמעט לחלוטין. המלך אינו יכול לזוז, מסע של הצריח הניצב על ו8 יפקיר את הרגלי ב-ו7, מסע של הצריח השני יפקיר את הרץ, מסע של הרץ יוביל לאובדן הרגלי על א7 (כדאי לשים לב שמסעו האחרון של קרלסן, 25.ב3, נועד למנוע מהצריח השחור ליצור במקרה כזה איום נגדי על הרגלי ב-ב2), ומסע כמו 25…ו6 יפסיד ל-26.פ-ז6 (הערוגה הזו עדיין חלשה) עם איום קטלני במט על ח8. תוך חמישה מסעים תומשבסקי איבד את שני הרגלים באגף המלכה בלי שהצליח ליצור משחק נגדי כלשהו, ונכנע.

שניים מנצחונותיו הנותרים של קרלסן בטורניר, על אדמס והו ייפאן, היו טיפוסיים לסגנונו באופן אחר – בשניהם השיג יתרון עמדתי שנראה תחילה מיקרוסקופי בלבד והחל ללחוץ על יריביו עד שנשברו. במשחק נגד הו ייפאן הדבר היה דרמטי במיוחד, כיוון שהיתרון היה מיקרוסקופי מאוד והשבירה היתה פתאומית מאוד. לאחר חילופי כלים רבים המשחק הגיע לסיום מלכות, בו ללבן יתרון זעיר בזכות מבנה רגלים עדיף באגף המלכה ומלך מעט בטוח יותר. לאחר סידרת תמרונים, קרלסן הציע במסע ה-44 חילוף מלכות שיוביל לסיום רגלים:

bview1

באופן עקרוני, היתרון בפישוט לסיומי רגלים הוא שהם ניתנים בדרך כלל לחישוב יותר "מוחלט" מאשר סיומים עם כלים; החיסרון, בדיוק מסיבה זו, הוא שמרווח הטעות בסיומי רגלים הוא לעתים קרובות אפס – כלומר, רצוי להיות בטוחים ב-100% בהערכת הסיום המתקבל כשמפשטים באופן כזה, כיוון שמדובר באחת ההחלטות המחייבות ביותר שניתן לקבל במהלך המשחק.

הו ייפאן חשבה כנראה ש"פתרה" את סיום הרגלים ולכן החליטה לא לסבול יותר בסיום המלכות הנחות מעט (שבשום אופן לא נראה אפילו קרוב לזכוי בשלב זה עבור הלבן) והסכימה לחילופין. אבל לאחר 44…מה:ג3+ 45.מ:ג3 היא שגתה ושיחקה 45…ח5??, ולפתע העמדה הפכה לזכויה עבור הלבן בעקבות 46.מ-ב4! וחדירת המלך ל-ב6. המסע היחיד המבטיח תיקו לשחור היה 45…א5! כדי למנוע את החדירה הזו, אם כי גם במקרה כזה אחרי 46.ב4 מצד הלבן התיקו עדיין אינו טריביאלי והשחור צריך סידרה של מסעים מדויקים כדי להשיג אותו (הנקודה היא שהשחור צריך להיזהר מפני שני איומים – חדירה של המלך הלבן גם דרך אגף המלכה וגם דרך המרכז [ד4-ה5]).

קרלסן סיים איפוא את הטורניר עם חמישה נצחונות וללא הפסדים; ולהוציא את המשחק נגד ואן ויילי – בו, כפי שתיארתי בפוסט הקודם, קרלסן לקח באופן מודע סיכונים גדולים כדי לנצח בשחור שחקן חלש בהרבה – הוא לא נקלע לסכנת הפסד או לעמדות נחותות באופן ממשי.

**********

הטבלה הסופית נראית כך:

1.קרלסן – 9 נקודות (5+); 3-2.קרואנה, דינג לירן – 8 (3+); 6-4.גירי, סו, אליאנוב – 7 (1+); 8-7. Wei Yi, ממדיארוב – 6.5 (50%); 9.קריאקין – 6 (1-); 11-10.תומשבסקי, נבארה – 5.5 (2-); 14-12.אדמס, ואן ויילי, הו ייפאן – 5 (3-) [הסינית, לאחר שכתבתי בפוסט הקודם כמה טוב היא משחקת, הפסידה ארבעה מתוך חמשת משחקיה הבאים]

בנוסף לקרלסן, שני שחקנים שראויים בעיני להתיחסות מיוחדת הם קרואנה ו-Wei Yi. קרואנה סיים במקום שני-שלישי משותף עם דינג, נקודה שלמה אחרי קרלסן, אבל המיקום הסופי הזה מרמה מעט לרעתו מבחינת מה שקרה במחצית השנייה של הטורניר. במהלך המחצית הזו קרואנה היה מי שהתחרה באופן הרציני ביותר בקרלסן לאחר שזה טיפס למקום הראשון. לסיבוב האחרון השניים נכנסו כשקרואנה מפגר בחצי נקודה אחרי קרלסן, וכיוון שאלוף העולם סיים בתיקו, ניצחון היה יכול להקנות לקרואנה מקום ראשון משותף (בוייק אן זה לא מכריעים את זוכה הטורניר בשובר שוויון במקרים כאלה). אלא שקרואנה שיחק בשחור – מול תומשבסקי – מה שהפך משחק על ניצחון להרבה פחות נוח מבחינתו. לשבח הרוח הספורטיבית שלו ייאמר שלקח סיכון משמעותי בבחירת הפתיחה כדי ליצור עמדה חריפה שתקנה לו סיכויים (בניגוד למה שעשו השנה אנאנד בסטוונגר או קרמניק בקטאר במצבים דומים, כשהסתפקו בתיקו נוח בשחור בסיבוב האחרון) – אלא שלקיחת סיכון היא מטבעה מסוכנת, ובמקרה זה קרואנה הסתבך והפסיד.

קרואנה הוא היחיד מלבד קרלסן שהשיג בטורניר חמישה נצחונות, וחלקם היו בהחלט מרשימים – משחקי התקפה יפים נגד אליאנוב ו-ואן ויילי, והפגנה של הכנה תיאורטית יעילה וממוקדת מול דינג ו-Wei. נגד שני הסינים קרואנה בחר בהסתעפויות של הפתיחה הספרדית שאלה שיחקו מספר פעמים בשנה האחרונה והכין חידושים לא נעימים עבורם, שהקנו לו יתרון ויוזמה החל משלב מוקדם של המשחק. בסך הכל, מבין שלושת השחקנים בטורניר שעתידים להשתתף בתחרות המועמדים במרץ (השניים האחרים הם גירי וקריאקין), קרואנה הוא זה שהופעתו כאן הותירה את הרושם החיובי ביותר.

Wei Yi אמנם לא התחרה באופן ממשי על זכייה בטורניר, אבל בהתחשב בכך שזוהי התחרות הראשונה ברמה כה גבוהה בה משחק העילוי הסיני בן השש עשרה וחצי, סיום באמצע הטבלה עם מאזן של חמישים אחוז – ניצחון אחד, הפסד אחד, ואחד עשרה תיקו – הוא בהחלט הישג מרשים. (קרלסן, כשהיה בערך באותו גיל, סיים את טורניר וייק אן זה הראשון שלו בקבוצה הראשית במקום אחרון משותף עם מאזן של 4-.) רוב משחקיו של הסיני הצעיר בטורניר היו די "שקטים", דבר שנבע כנראה משילוב של סגנון זהיר בו הוא עצמו נקט בלא מעט משחקים עם כך שגם חלק מיריביו שיחקו נגדו באופן די זהיר, לאור המוניטין שכבר רכש לעצמו כטקטיקן ושחקן התקפה. אבל הניצחון הבודד שהשיג, נגד נבארה, שייך למיטב משחקי ההתקפה הספקטקולריים שלו:

גם במשחק זה היתה למעשה חשיבות גדולה להכנת הפתיחה – Wei Yi ניסה גישה התקפית אגרסיבית במיוחד באנטי-ברלין של הפתיחה הספרדית (כלומר, כאשר הלבן משחק 4.ד3 במקום להיכנס להסתעפות "חומת ברלין"), גישה שהיתה ברורה כבר בעקבות המסע 10.ח4!?:

bview4

הלבן שואף לשלוח את הרגלים ח' ו-ז' שלו להסתערות ישירה על עמדת המלך השחור, תוך שהוא מצריח באגף הנגדי. למרבה העניין, הרעיון הזה נוסה בדיוק באותו הסיבוב גם על ידי קרואנה, במשחקו נגד קריאקין – וכשמשווים בין שני המשחקים ניתן לראות שקריאקין מצא תכנית הגנתית טובה באופן משמעותי מזו של נבארה.

האחרון טעה כנראה בכך שמיהר לשחק 11…ח6, מסע העוצר את התקדמותו של הרגלי ח' הלבן אבל מחליש באופן משמעותי את עמדת המלך השחור, כפי שנראה מיד, וגם בכך שבזבז זמן רב על תמרון הפרש שלו ל-ד4 (דרך ב8-ג6) תוך הזנחת אגף המלך (קריאקין, לעומת זאת, תימרן את הפרש אל ה6 דרך ו8). רגע קריטי הגיע לאחר 14.ז4 ו6:

bview5

השחור שיחק גם …ח6 וגם …ו6 כדי למנוע את פריצת הרגלי מצד הלבן – אבל Wei Yi, שכבר הציב את כליו בעמדות התקפיות יעילות, המשיך בכל זאת ב-15.ז5! תוך שהוא מקריב את הפרש על הערוגה הזו במסע הבא; כתוצאה מכך, הסתבר שמסעי הרגלים הנ"ל של השחור רק סייעו בסופו של דבר להתקפת הלבן בכל שסיפקו מטרות לרגלי ז' שלו הדוהר קדימה. כתוצאה מהקרבת הכלי הלבן קיבל טורים ואלכסונים פתוחים להתקפה מול המלך השחור, ורגע קריטי נוסף הגיע לאחר 18…ר-ה7:

bview6

המסע הטבעי ביותר כאן עבור הלבן נראה 19.ר-ח6, התוקף מיד פעמיים את הרגלי על ז7; אבל במקרה זה לשחור המסע ההגנתי החזק 19…מ-ח7! – וכעת אם הלבן לוכד את הרגלי עם הצריח המלך השחור מכה את הרץ ב-ח6, ואם הרגלי נלכד עם הרץ לשחור יש שח ביניים עם הרץ שלו על ז5 שלאחריו הוא מכה את הרץ ב-ז7. גם במקרה כזה הלבן יהיה עדיף, אבל לא באופן מוחץ כמו לאחר המסע ה"שקט" 19.ר-ה3!! ש-Wei Yi שיחק לאחר מחשבה של כדקה בלבד, ושהרשים מאוד את סבידלר וגוסטפסון בזמן הפרשנות החיה שלהם.

המסע הזה מותיר את הרץ ככלי תוקף על הלוח, מפנה את הטור ז' לצריח הלבן, ומפנה את הדרך עבור קידום הרגלי ח' (מה שמצידו מפנה את הערוגה ח5 עבור המלכה הלבנה). לאחר 19…ר-ו6 20.ח6 צ-ה7 (20…ז5 מפסיד ל-21.ר:ז5! ר:ז5+ 22.ו4 ה:ו4 23.מה-ח5 פ-ה6 24.צ:ז5+!) 21.ח:ז7 צ:ז7 22.מה-ח5 היה ברור שאיומי הלבן על המלך השחור החשוף חזקים מדי. נבארה אמנם "הצליח" להימנע ממט מיידי, אבל ההמשך 22…ר-ה6 23.ר-ח6 ר-ו7 24.ר:ז7! הוביל למצב בו השחור נותר בגירעון כלי שלם ללא כל פיצוי, ולכן לכניעה מהירה (בעמדה הסופית, השחור יאבד או את הפרש על ז1 או את הרץ על ח5, וזאת בנוסף לשני הרגלים שכבר חסרים לו).

**********

קצת פרספקטיבה היסטורית: הזכייה הנוכחית מעלה את מספר הזכיות הכולל של קרלסן בוייק אן זה לחמש, ובכך הוא משווה את שיאו של אנאנד; ובעוד שאנאנד היה צריך שבע עשרה שנים כדי לצבור את הזכיות הללו (בין 89 ל-06), קרלסן עשה זאת בשמונה שנים (הזכייה הראשונה שלו היתה ב-2008, בגיל 17). כמו כן, הישגו של קרלסן מרשים יותר מבחינה "איכותית" בכך שזכה ארבע פעמים לבדו ורק פעם אחת במשותף, בעוד שאנאנד זכה פעמיים לבדו ושלוש פעמים במשותף.

לפני כשנה העליתי פוסט בו ספרתי את מספר הזכיות של שחקנים בטורנירי על. מאז, קרלסן העלה את מספר הזכיות שלו מ-22 ל-26 (כולל גרנקה/באדן באדן, הטורניר לזכר גשימוב, לונדון וכעת וייק אן זה), טופלוב מ-18 ל-19 (סטוונגר), ארוניאן מ-11 ל-12 (גביע סינקפילד), קרואנה מ-7 ל-9 (גרנד פרי חנטי מנסיסק ודורטמונד), ונקמורה מ-1 ל-3 (ציריך וגרנד פרי חנטי מנסיסק).

ליגת שוקי ההון - לפעמים לוקח שנה לעכל
מזהבי דרך נוסא ועד פפ

48 Comments

Oded 2 בפברואר 2016

מרתק, תודה
אני זוכר שעשית גם סקירה של אחוזי ההצלחה של קרלסן, האם אלו השתנו משמעותית?

אייל סגל 2 בפברואר 2016

למעשה הם נשארו זהים – דיברתי על זכייה ב-19 מ-29 טורנירים מאז סוף 2009 (נקודת הזמן בה ניתן לומר שקרלסן הפך לטוב בעולם), כלומר בערך 65% או שני שליש, ומאז הוא זכה ב-4 מ-6 (אם סופרים גם את הטורניר בקטאר – לא טורניר על לפי ההגדרה שאני משתמש בה אבל עדיין מאוד חזק עבור תחרות פתוחה – זה יהיה 5 מ-7 ו-24 מ-36 בסך הכל). כמו שציינתי באחת התגובות לאותו פוסט, זה לא רחוק מאיזור ה-70% שהיה לקספרוב בתקופה היותר "נורמלית" שלו, בין 1990 ל-2005 (25 מ-35 – אחרי תקופת הדומיננטיות הממש מטורפת בשנות ה-80, כשזכה ב-15 טורנירים רצופים).

Oded 2 בפברואר 2016

תודה

אמיתי 2 בפברואר 2016

תודה רבה! מעניין מאד…איפה לדעתך קרלסן עומד
מבחינה היסטורית? אני יודע שאלה קצת טרחנית

אייל סגל 2 בפברואר 2016

מבחינת מה שכבר השיג *יחסית לגילו* (25) הייתי אומר שהוא שחקן בסדר גודל קספרוביאני – כלומר, מהשניים הגדולים בהיסטוריה; הקריירה שלו עוד לא כל כך ארוכה, אז צריך לחכות ולראות איפה הוא עומד מבחינת ה-longevity.

אמיתי 2 בפברואר 2016

בהקשר לכל מיני דיונים שהיו פה על goat וכאלה אתה חושב שהוא הביא חידושים לשח? נראה לי ואולי אני טועה שיותר קל להשואות בין תקופות בשח יותר מכדורסל נגיד.

אייל סגל 2 בפברואר 2016

אני חושב שלהשוואות בדיוני עז בשחמט גם יש את הבעייתיות שלהן – שתי בעיות בסיסיות, שמן הסתם משותפות כמעט לכל הענפים התחרותיים הן: א. מה שניתן לקרוא לו בעיית ההשתפרות הבלתי נמנעת, כשבגלל התקדמות בידע או טכניקה נרכשת שחקנים בתקופות מאוחרות יותר הופכים לחזקים יותר גם אם היכולת או הכישרון הבסיסיים שלהם לא גדולים יותר; ב. שינויים מבניים באופן שבו מתנהלת התחרות בצמרת – למשל, האופן בו מתנהל מוסד אליפות העולם השתנה מאוד לאחר מלחמת העולם השנייה; האופי של סבב טורנירי הצמרת בשניים-שלושה העשורים האחרונים שונה מאוד מאשר בתקופות קודמות.

אמיתי 2 בפברואר 2016

תודה על התשובות ושוב באמת הטורים שלך לעילא ולעילא

גיל 2 בפברואר 2016

השימוש במחשב גרם למהפיכה גדולה בניתוחים ופיתוחים תאורטיים.

איציק 2 בפברואר 2016

תודה רבה,
ציינת שקרלסן ניצח בנקודה שלמה. לי זה לא ניראה הפרש גדול ל-13 סיבובים אך מאופן הכתיבה שלך זה ניראה מאד משמעותי. האם זה באמת הפרש משמעותי, הרי האפשרות היחידה הקטנה יותר זה ניצחון בחצי נקודה (כפי שכתבת אין שובר שיוויון בתחרות זו)?

אייל סגל 2 בפברואר 2016

האמת שהשתמשתי בניסוח הזה בעיקר לצורך הדגשה בהקשר למרדף של קרואנה אחריו – הוא נכנס, כאמור, לסיבוב האחרון בפיגור של חצי נקודה והיה יכול להשוות אם היה מנצח. אבל כשאני חושב על זה, הדבר די ראוי לציון בכל מקרה – נכון שפער של נקודה בטורניר ארוך כמו וייק אן זה לא כל כך נדיר, אבל לא כשהזוכה מסיים עם 9 נקודות – תוצאה גבוהה כמובן, אבל לא אסטרונומית; בדרך כלל יש לפחות עוד שחקן שמגיע ל-8.5 נקודות. בשנה שעברה, למשל, קרלסן זכה עם אותה תוצאה והיו אחריו לא פחות מארבעה שחקנים בהפרש חצי נקודה (http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?tid=85130); גם ב-2013 כשזכה, ארוניאן סיים עם 8.5 (אם כי אז הפער היה נקודה וחצי, כי קרלסן השיג תוצאה באמת פנטסטית של 10 נקודות – http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?tid=80052).

אריק האחר 2 בפברואר 2016

אייל
תודה על הפוסט

דוד 2 בפברואר 2016

ש:
אני מסתכל במשחק אליאנוב קרלסן, וקשה לי מאוד להבין מה הלך שם. האם השחור אכן זכוי לאחר הקרבת הכלי? הכל נראה כ"כ פשוט מצד השחור…

אייל סגל 2 בפברואר 2016

אם להאמין להערכות המחשב היתה בהתחלה תמורה טובה להקרבה, שהלכה והתמסמסה; קשה לי לומר עד כמה זה בגלל טעויות של אליאנוב ועד כמה בגלל שקשה למחשב להבין את העמדה.

עידו 2 בפברואר 2016

תודה אייל!
מדהים לדעתי שהשחקן מספר שתיים בעולם והיחיד (חוץ מקרלסן) מעל 2800 זה קרמניק…
ואייל- נראה לי שנקמורה לא מגיע לארועים חשובים "יותר" ובוחר בכאלו פחות חזקים כגון המיליונרים בווגאס במקום באליפות העולם לרפיד ובליץ וגם עכשיו שהוא לא מגיע להולנד אלא לגיבלרטר וגם קטאר לא היה..
זה מקרי לדעתך? או מתכונן כדי שהוא יגיע למועמדים בלי כלכך הרבה משחקים נגד האחרים?

אייל סגל 2 בפברואר 2016

נקמורה כן שיחק בכל הטורנירים של הגרנד טור (סטוונגר, סינקפילד, לונדון), ובפברואר הוא עומד להשתתף בציריך בטורניר שמשחקים בו אנאנד, ארוניאן וגירי; אם הוא מנסה באופן שיטתי להימנע כמה שיותר ממישהו עולה בדעתי שזה קרלסן – אולי הוא החליט שמשחקים נגדו לא טובים למורל… שמתי לב שגם בתחילת השנה הקודמת, להוציא את הגרנד טור, נקמורה לא השתתף בטורנירים שקרלסן שיחק בהם (וייק אן זה, גרנקה, גשימוב).

לגבי קרמניק אתה צודק כרגע, אבל מעבר לסמליות של המספר העגול ההפרשים בינו לבין קרואנה, גירי וארוניאן בעצם מאוד קטנים – ניצחון או שניים שלהם והם מגיעים ל-2800 (לפני ההפסד לתומשבסקי בסיבוב האחרון מד הכושר החי של קרואנה כבר היה שם), הפסד אחד שלו והוא נופל מתחת לזה.

אבי 2 בפברואר 2016

ניסיתי בכל כוחי לא לקרוא את פרשנות המשחק נגד ייפאן באופן לא ארוטי – וכשלתי

Yavor 2 בפברואר 2016

אייל תודה.
עושה רושם ששוב קרלסן כובש מקום ראשון, ושוב, באופן מסתורי למדי (הוסף סמיילי), למעשה מנצח בשובר שיוויון – את אנאנד בקרב על כמות הזכיות בהיסטוריית הטורניר – כי אצלו יש פחות זכיות משותפות

יהודה.א. 3 בפברואר 2016

אגב אנאנד, הוא מבצע כעת צניחה חופשית, לפחות במד הכושר. הוא יצטרך הרבה הכנה מנטלית לקראת המועמדים אחרי גיברלטר.

Zak 3 בפברואר 2016

אכן, הפסד בסיום רגלים שגם ראוי להכנס לספרי הלימוד

http://www.chessbomb.com/arena/2016-gibraltar-m/07-Gledura_Benjamin-Anand_Viswanathan

אילן 3 בפברואר 2016

אם אנאנד יצליח "לחזור לעצמו" (כלומר מעל 2790) אהיה מופתע.

אני חושב שבשבילו This is it. לא שלא יהיו לו הברקות מדי פעם אבל לנצח שוב טורניר מועמדים נראה עכשיו יותר מתמיד כמשימה בלתי אפשרית עבורו. זה לא משהו מדעי מה שאני כותב, אבל היכולת שלו הולכת ומתעמעמת. הוסף לכך את גורם הגיל ותקבל סיכוי מאוד קטן מבחינה סטטיסטית שהוא ינצח או יחזור לימיו הגדולים. מה גם שבטורניר המועמדים יש כמה קנדידטים שבאופן מובהק טובים יותר ממנו, ובראשם קרואנה.

בכלל, הגיע זמן הקרואנה :)

אייל סגל 3 בפברואר 2016

גם אני נוטה לחשוב ככה לגבי אנאנד – אבל מצד שני, אני מזכיר לעצמי שככה בדיוק חשבתי אחרי הדו קרב שלו הראשון שלו עם קרלסן… (לא רק בגלל הדו קרב עצמו, אלא גם איך שאנאנד נראה בכל השנה-שנתיים לפניו). בכל אופן, כשמסתכלים על שיבוץ המשחקים לסיבוב התשיעי בגיברלטר זה די סוריאליסטי שצריך לרדת למטה עד לוח 36 כדי לראות את השם שלו :http://www.chess-results.com/tnr202897.aspx?lan=1&art=2&rd=9&wi=821

אילן 3 בפברואר 2016

כן, גם אני חשבתי על זה. ובכל זאת, מעיון במד הכושר שלו בשנים האחרונות, עולה שבמד כושר כזה "ירוד" (2759.5), לא היה מאז ינואר 2003 (2753) שאז עלה באפריל 2003 ל- 2764. כך, שהרמה שלו גם לאחר הדו קרב עם קרלסן היתה שונה מזו של היום ואין ספק שהיתה כאן עבודה פסיכולוגית. אבל שוב, לאור העובדה שהוא לא הולך ונעשה צעיר מיום ליום, נדמה שההילה הולכת ומתרחקת ממנו.

למען ההגינות, יש לציין שהטורניר פה (גיברלטר) טרם הסתיים אבל גם אם ינצח בשני הסיבובים הנותרים הוא כבר לא יגיע ל- 2770.

יתכן שגם יהיה כאן "חילופי הנהגה" או "חילופי דורות", שבמלוא הדרמה מתרחשים בטורניר הזה, כאשר האריקרישנה שהיתה לו שנה מצויינת (כרגע במקום ה- 14 בעולם) מפגר בלוח החי אחרי אנאנד בסה"כ ב- 1.3 נקודות. קרישנה עם 8 נקודות מתוך 10 כרגע במקום ראשון משותף עם MVL, באקרו ואנטון גיחארו (מקווה שכתבתי נכון). חצי נקודה אחריהם לא פחות מ- 12 שחקנים, כולל נקאמורה, לי צ'או, יו יאנג יי וויטאשק. אם אנאנד והאריקרישנה ישיגו אותה תוצאה בסיבובים האחרונים (למרות שהסיכוי של אנאנד לתוצאות טובות יותר גבוה לאור היריבים החלשים שיהיו לו), האריקרישנה יהיה ההודי מס' 1. אנאנד כרגע במקום משותף 72-109 עם 4.5 נק' מתוך 8, אחרי יוליה שווייגר שלנו (5/8), איילון נקר (5/8) וסוטובסקי (5.5/8).

אייל סגל 3 בפברואר 2016

אין ספק שהדברים לא נראים כרגע טוב מבחינתו, רק לא נראה לי שמספר מד הכושר המדויק הוא עד כדי כך משמעותי כאינדיקציה. לאנאנד יש טורניר גרוע, והוא משלם מחיר כבד יחסית במד הכושר כי היריבים שלו הם בעלי מד כושר נמוך בהרבה מאלה שהוא רגיל לשחק מולם בטורנירי העל אליהם הוא בדרך כלל מגביל את עצמו, אבל זה לא שמד הכושר שלו התייצב כבר תקופה ממושכת על המספר הנוכחי.

אילן 4 בפברואר 2016

אם מה שניבאתי נכון, מד הכושר שלו, לאורך זמן, ימשיך להתרסק. אגב, זה לא טורניר אחד גרוע. גם טורניר סינקפילד לא היה טוב עבורו וגם בלונדון צ'ס קלאסיק סיים במקום ה- 9 מתוך 10 עם 3.5 מ- 9. אחרי לונדון הוא אמר:
"What can I say — it’s the sort of result you slink out quietly from. I don’t have much to say for myself. It’s disappointing to keep losing so many games. I’ll see if I can fix that."

https://chess24.com/en/read/news/london-chess-classic-winners-and-losers

אגב, במשחק אתמול הוא ניצח יריב של 2436 נק' כשהאחרון נכנע לטעמי מוקדם מדי. לפי המחשב לאחר חילופי כלים, הלבן (אנאנד) אמנם מוביל ברגלי (5 מול 4) אבל לכל צד יש גם רץ (בהיר) ופרש. עדיין היה יכול לחייב את אנאנד להוכיח שהוא זכוי. לדעתי, היריב שגה בחישוב חילופי הכלים (אולי בגלל שהרגלי הלבן בשורה השישית הלחיץ אותו קצת.
https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/gibraltar-masters-2016/9/1/18

היום הוא ישחק נגד בלומקוויסט (2492), בן גילו של קרלסן, שהפתיע בסיבוב השני כשגבר על לי צ'או.
בינתיים לא התבצעו "חילופי דורות" בהודו. ימים יגידו.

אייל סגל 4 בפברואר 2016

במשחק שהזכרת, אחרי כל החילופים הלבן ישיג יתרון של שני רגלים, לא רק אחד – 29…צ:ב6 30.מה:ב6 ג:ב6 31.צ:ד7 ר:ד7 32.פ:ד5 וגם הרגלי ב' נופל (32…ב5 33.פ-ב6 ר-ג6 34.ד5 והרץ לא יכול להמשיך להגן עליו – במסע הבא יבוא ר:ב5). אפשר כמובן להמשיך עוד לשחק, אבל לטווח הארוך העמדה של השחור בבירור אבודה.

אם חשוב לך למצוא סמליות במד כושר, תשמח לשמוע שברשימת הדירוג הרשמית הבאה, גם אם אנאנד עוד יהיה ההודי הראשון, זו לפחות תהיה הפעם הראשונה מזה הרבה מאוד זמן שהוא לא מס' 1 באסיה (דינג לירן יהיה לפניו)…

יהודה.א. 3 בפברואר 2016

עוד מישהו שביצע שנה שעברה צניחה דומה אבל נראה שחזר לעצמו זה m.v.l. שמתמקם יפה במרכז העשיריה הראשונה.

שמוליק 3 בפברואר 2016

אני מניח שעבודה קשה ומוטיבציה רבה הם המפתח בכדי "להתאושש מצניחה" , ואת זה סביר שיש הרבה יותר לשחקן שעתידו עוד לפניו מאשר לאנאנד .

אילן 3 בפברואר 2016

נכון מאוד. במיוחד שחקן שכבר שבע תהילה ואליפויות עולם.

יהודה.א. 3 בפברואר 2016

לקראת סיבוב 10 (אחרון?) נקאמורה ווושיה לגראב קיבלו הגרלות קלות יחסית.
כדאי להסתכל טוב על הטבלה, ואולי לעשות צילומסך.לא בהרבה תחרויות נוכל לראות ישראלים רבים שעוקפים את אנאנד. עוד מחזה נדיר מתרחש בלוחות ה-17 וה-37. נדיר ביותר לראות את יוליה שווייגר מקדימה את בן זוגה בעשרים לוחות.

http://www.chess-results.com/tnr202897.aspx?lan=1&art=2&rd=10&wi=821

אילן 4 בפברואר 2016

קראתי את הפוסט, מרתק.

טעויות סופר שהבחנתי בהן בפוסט:
1. "אחד עשר" משחקים (לא אחד עשרה) בפסקה על Wei Yi.
2. בוריאציה החל ממסע 20, שוב, במשחק של Wei Yi, ר:ז5 הראשון הוא של הלבן ולכן אינו מלווה בהתראת שח, ההכאה של הרץ השחור את הלבן – כן מלווה בהתראת שח.

מאוד מעניין מה יהיה עם Wei Yi בהמשך. בחודש הבא הוא ישחק במוסקבה בתחרות אירופלוט הפתוחה ביחד עם גלפנד ו- Bu הסיני ממועדון ה- 2700.

לגבי ספירת הטורנירים שזכה בהם קרלסן, יש לו עבודה מאומצת לעשות אם רוצה לגבור על ה- 40 של קספרוב במשך 12 שנה.

אייל סגל 4 בפברואר 2016

תודה, תיקנתי את הטעות עם ר:ז5.

אייל סגל 4 בפברואר 2016

ואגב, לגבי הדבקת מספר זכיות הטורנירים של קספרוב – אם קרלסן ימשיך בקצב הנוכחי (4-3 טורנירים בשנה, 2 בשנה חלשה), הוא ישיג כבר בגיל 31-30 את מה שקספרוב הגיע אליו בגיל 42. מכיוון שאחוזי הזכייה של קרלסן אפילו פחות טובים, זה ממחיש כמה יותר גדול מספר הטורנירים הכולל שהוא משתתף בהם (כמו שציינתי באותו פוסט, קספרוב היה מאוד סלקטיבי מבחינה זו).

שמוליק 4 בפברואר 2016

סיבוב 10 : נקאמורה מנצח , ולכל הפחות יחלק את המקום הראשון .
מפה לשם סוטובסקי ( שהחל כזכור עם 4 תוצאות תיקו ) עם סיכויי זכייה טובים בסיום עם טיב יותר , שיובילו אותו למקום בצמרת הגבוהה ( מבלי שהתמודד עם אף שחקן שמדורג מעליו ) .

אילן 4 בפברואר 2016

לפלייאוף מגיעים רק נקאמורה ו- MVL לאחר שהאריקרישנה מסמס יתרון שהיה לו נגד לי צ'או, וישחקו משחקי בליץ של 5 דקות אם אני זוכר והבנתי נכון. אמור להתחיל בשעה 18:30.

סוטובסקי אכן ניצח וקיוויתי לראות גם אותו ברשימת ה- 100 הטובים בעולם אך בינתיים לא רואים אותו בלוח החי (אם מד הכושר הידוע שלו הוא אכן 2647 והוא שיפר בטורניר ב- 7.5 נק' הוא צריך להיכנס. מס' 100 בעולם הוא עם 2652 נק'). אם הוא ייכנס הוא יהיה הישראלי ה- 5 בין ה- 100 הטובים בעולם.

אייל סגל 4 בפברואר 2016

לפי החישוב שאני רואה כאן סוטובסקי לא הרויח כלום במד הכושר (בגלל מדי הכושר הנמוכים של היריבים שלו – שבעה מתוכם מתחת ל-2500).

אילן 4 בפברואר 2016

כן, כנראה שהסתכלתי על מס' הנקודות (שורה מתחת) ולא על השינוי במד כושר.

אייל סגל 4 בפברואר 2016

גם MVL זכה, כך שיהיה בינו לבין נקמורה דו קרב מכריע של משחקים מהירים (בקצב 10 ד + 5 ש; צריך להתחיל ב-18:30).

http://www.gibraltarchesscongress.com/live2016/masters.htm

אייל סגל 4 בפברואר 2016

טוב, שני משחקי ה-10 דקות נגמרו בתיקו, אז עוברים לשני משחקי בליץ בקצב 3 + 2 ואם גם הם לא מוכרעים יש משחק ארמדילו.

אייל סגל 4 בפברואר 2016

…ונקמורה זוכה במשחק הארמדילו (שבתור שחור היה מספיק לו בו גם תיקו). בחירות פתיחה קצת מוזרות של MVL, שבכל המשחקים בלבן נכנס אל הברלין.

אילן 4 בפברואר 2016

ושוב MVL מפסיד בשובר שוויון. נדמה לי שכמו קרלסן נקמורה תמיד מנצח בשוברי שוויון (כל עוד קרלסן לא בשטח).

אייל סגל 4 בפברואר 2016

זכורים לי כמה מקרים שבהם ניצח בפלייאוף ישיר – שזה לא מפתיע, כי הוא באמת מעולה בבליץ.

שמוליק 5 בפברואר 2016

MVL זכה בתחרות ביל פעם כמדומני בשובר שיוויון .

אייל סגל 5 בפברואר 2016

כן, זה היה ב-2013: http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?tid=81935

ארבעה שחקנים סיימו שם במקום ראשון משותף, אז היה פלייאוף בשני שלבים; MVL ניצח את דינג ב"חצי הגמר" ואת מויסיינקו ב"גמר". אגב, השתמשו שם בשיטת ניקוד של כדורגל עם 3 נקודות לניצחון – כמו שניתן לראות מפירוט המאזנים בלינק שנתתי, לפי שיטה מסורתית באקרו היה מסיים במקום ראשון לבדו בלי צורך בשובר שוויון.

יהודה.א. 6 בפברואר 2016

שבוע טוב!

מתי אנאנד היה בפעם האחרונה מחוץ לעשירייה הראשונה?

אייל סגל 6 בפברואר 2016

ינואר 91…

http://www.olimpbase.org/Elo/player/Anand,%20Viswanathan.html

https://ratings.fide.com/top_files.phtml?id=5000017

בכל זאת, אני מרגיש צורך להזכיר שהוא סיים עם שני נצחונות (אחד מהם – בסיבוב האחרון על בלומקוויסט – אפילו יפה מאוד), ואת התחרות כולה עם 6.5/10; מדובר בשתי נקודות פחות ממה שהוא "אמור" היה להשיג על פי יחסי מד הכושר עם היריבים שלו.

יהודה.א. 6 בפברואר 2016

תודה.

אכן, יש להעריך את העובדה שהוא עצר את ההתמוטטות שלו. אין זה מן הדברים הקלים.

יהודה.א. 8 בפברואר 2016

לכל מי שבדק כאן למעלה את הסיכוי למהפך בין דורי ברשימת הדירוג ההודית, אציין כי בעקבות משחקי הליגה הגרמנית האריקרישנה כעת במרחק של פחות מנקודה מאנאנד בדירוג החי.

Comments closed