קרקס ציריך: נקמורה זוכה שוב, השמועות על מותו של אנאנד היו מוגזמות

בטורניר שהסתיים בדז'ה וו מוזר

זוהי השנה החמישית ברצף בה מתקיים בציריך אירוע צמרת בשחמט. ב-2012 זה היה דו-קרב של שישה משחקים בין קרמניק לארוניאן, ב-2013 טורניר קלאסי שהשתתפו בו ארבעה שחקנים, ומ-2014 מספר השחקנים גדל לשישה והחלו ניסויים בפורמט. ב-2014 ו-2015 היה מדובר בשילוב בין משחקים בשני קצבים – חלק ראשון בקצב קלאסי וחלק שני בקצב מהיר (כלומר, מה שמכונה rapid) – עם ניקוד משולב, שבו למשחקים בחלק הקלאסי משקל כפול: 2 נקודות לניצחון ונקודה לתיקו, לעומת נקודה לניצחון וחצי נקודה לתיקו בחלק המהיר. 

השנה נשמר הרעיון של שילוב בין משחקים בשני קצבי זמן, אבל שניהם הפכו למהירים יותר – בחלק השני בליץ, ובחלקו הראשון של הטורניר קצב בלתי שיגרתי של 40 דקות לשחקן (עם תוספת 10 שניות למסע). אולג סקבורצוב, המיליונר העומד מאחורי התחרות, דיבר באחרונה בראיון שנתן על הצורך להפוך את השחמט התחרותי למהיר יותר כדי לתרום לפופולריזציה שלו (כיוון שיותר אנשים יוכלו לעקוב אחרי משחקים שלמים באופן חי), ואת 40 הדקות למשחק הוא מנסה לקדם כזמן ה"קלאסי החדש". יש לציין, עם זאת, שסקבורצוב נתקל מייד בבעיה שפגמה בתוכנית שלו – הזמן ה"קלאסי החדש" האידיאלי בעיניו הוא כשעה לשחקן, אבל כרגע זמן כזה נופל בין הכיסאות כיוון שאינו מוכר על ידי פיד"ה כלל; לכן בא הקיצור ל-40 דקות – משחקים בקצב כזה עדיין נופלים תחת הקטגוריה של rapid ויכולים להיות מדורגים במד כושר. מכל מקום, אופי המשחקים וגם תגובות של השחקנים עצמם במהלך התחרות הותירו את הרושם שמדובר במשהו הקרוב יותר לשחמט מהיר מאשר לקלאסי. 

**********

ששת המשתתפים בתחרות הראשית היו הפעם נקמורה, גירי, ארוניאן, אנאנד, קרמניק ואלכסיי שירוב. (שירוב, בן דורם של אנאנד וקרמניק, כבר אינו משתתף רגיל בטורנירי צמרת בשנים האחרונות, אבל במהלך שנות ה-90 ושנות ה-2000 המוקדמות היה מהשחקנים הבולטים ביותר וגם היום, כשהוא כבר בבירור מעבר שיאו, סגנון המשחק שלו נחשב לאטרקטיבי ומעניין.) עבור נקמורה, גירי, ארוניאן ואנאנד זו היתה ההופעה האחרונה לפני תחרות המועמדים, ולכן היה בה עניין מיוחד כאינדיקציה העדכנית ביותר לגבי הכושר שלהם.

לצד התחרות הראשית, אגב, שוחק דו קרב ראווה קצרצר באותו קצב "קלאסי חדש" (או חצי-מהיר) בין גלפנד לאלכסנדר מורוזביץ'. היה קצת עצוב לראות את גלפנד במופע ראווה צדדי לאחר ששלוש שנים קודם לכן שיחק בציריך בתחרות הראשית כהכנה לטורניר המועמדים שלו; מכל מקום, הוא זכה בדו קרב בזכות ניצחון יפה בכלים הלבנים.

התחרות הראשית נפתחה בערב תרבותי מאוד שכלל קונצרט של מוזיקה קלאסית ואחריו טורניר בליץ, שנועד לקבוע את חלוקת הצבעים (מי יקבל יותר לבנים בחלק הראשון). לאחר מכן נערכו חמישה סיבובים של משחקי 40 דקות ביומיים וחצי הראשונים (אחד היתרונות של הקצב ה"קלאסי החדש" לפי סקבורצוב הוא שכך ניתן לערוך שני משחקים ביום), ובחציו השני של היום השלישי נערך טורניר הבליץ המסכם.

מי שהרשים כבר בפתיחת התחרות היה אנאנד, שניצח בשני המשחקים של היום הראשון. הדבר ראוי במיוחד לציון כיוון שלאנאנד היו כמה הופעות לא מוצלחות בחודשים האחרונים, ששיאן בטורניר הפתוח בגיברלטר. הניצחון הראשון היה על ארוניאן, במיניאטורה של 19 מסעים.

אנאנד ניסה כאן נשק לא שיגרתי נגד הגנת ברלין בפתיחה הספרדית (3…פ-ו6), שאולי יהפוך לפופולרי יותר בעקבות המשחק הזה – מעבר למה שמכונה פתיחת ארבעה הפרשים עם 4.פ-ג3, שכנראה הצליח להפתיע את ארוניאן. במסע התשיעי השחור קיבל החלטה מסוכנת למדי כשהחליף רצים על ה3, מה שהוביל להחלשה מסויימת של מבנה הרגלים הלבנים אבל גם לפתיחת הטור ו' עבור התקפה באגף המלך. ואכן, כבר לאחר המסע ה-12 של הלבן התקבלה עמדה לא נוחה עבור השחור:

 bview1

הפרש הלבן על ו5 חזק מאוד (בין השאר, הוא יוצר איומי הקרבה מתמידים על ח6 או ז7), והשחור לא יכול לשחק 12…פ-ה7 כדי להחליף אותו בגלל 13.פ:ח6+! – ואם יוכה הפרש הלבן, זה על ו6 ישאר ללא הגנה (דוגמה לחשיבות פתיחת הטור ו', מבחינת האפשרויות ההתקפיות שהדבר יוצר עבור הלבן). בעוד שאם השחור יחסל את הפרש עם …ר:ו5, הדבר יחזק מאוד את רץ הערוגות הבהירות של הלבן על ג4 בגלל העלמות עמיתו השחור.  

במקום זאת, ארוניאן החליט להחליף רצים על ג4, אבל בכך חיזק את מעמד הפרש על ו5. לאחר 13…מ-ח7 14.מה-ו3 (המגביר עוד יותר את הלחץ על הטור ו') מצב השחור כבר קריטי. היה עליו לשחק 14…פ-ז8 כדי להתגונן מפני מסעו הבא של הלבן, אם כי גם אז עמדתו מאוד לא נוחה – ללבן יש, למשל, אפשרות להפעיל לחץ חזק על הטור ד' שנפתח גם הוא בעקבות חילופי הרצים עם 15.ג5 או צ(א)-ד1. במקום זאת, ארוניאן שיחק 14…פ-ב8? כדי להביא את הפרש ל-ד7 ולחזק את ההגנה על אגף המלך:

 bview2

אבל זה היה תמרון איטי מדי, כיוון שאיפשר ללבן 15.פ:ח6!. הכאת הפרש עם הרגלי תוביל ללכידת הפרש השחור על ו6, כך שהלבן נותר עם רגלי עודף ויתרון עמדתי מכריע. קשה להאמין שארוניאן החמיץ זאת – ייתכן כי מה שהחמיץ הוא שאחרי 15…מ:ח6, כפי ששיחק, ללבן התקפת מט ישירה על המלך השחור. 16.מה-ח3+ מ-ז6 (אחרי 16…פ-ח5 17.ז4 הלבן מחזיר לעצמו מייד את הכלי כשההתקפה נמשכת) 17.צ-ו3 (עם האיום הברור צ-ז3+) 17…פ-ח5 18.צ-ו5! (תוקף את הפרש השחור, שכרגע הוא הכלי היחיד המגן על המלך החשוף) 18…פ-ו6 (18…צ-ח8, כדי להגן על הפרש, מוביל למט בארבעה מסעים החל מ-19.מה-ז4+, כפי שניתן לראות בלוח החי) 19.מה-ח4!:

 bview3

וארוניאן נכנע, כיוון שהלבן מאיים ב-צ-ז5 מט, ונסיון למנוע זאת באמצעות הזזת הפרש (ופינוי הערוגה ו6 למלך) יוביל למט עם המלכה על ח5.

הניצחון השני של אנאנד היה על גירי, בעוד משחק התקפי יפה. הרגע הקריטי ביותר הגיע לאחר המסע 32.ו4?

bview4

שהחליש את עמדת הלבן ואיפשר את מכת הנגד 32…ה5!. כעת גם הרגלי על ו4 וגם זה על ד4 נתונים תחת איום, והכאת הרגלי על ה5 תוביל להפסד מיידי: 33.ד:ה5 מפקיר את הצריח על ה3, ו-33.ו:ה5 ד5! (כדי לשבור את ריתוק הצריח לאורך האלכסון א2-ז8 תוך תקיפת המלכה הלבנה) מוביל גם כן לזכייה בחומר עבור השחור; זאת בשל האיום …צ-ו2+ הזוכה בפרש הלבן על ד2 (למלכה הלבנה אין ערוגה טובה לסגת אליה כדי למנוע זאת – למשל, 34.מה-ג3 מאפשר מזלג מלכה/צריח עם 34…פ-א2).

גירי שיחק 33.פ-ו3, מסע המשפר את עמדת הפרש ומגן על ד4, אבל כעת נופל הרגלי על ו4: 33…ה:ו4 34.ז:ו4 ד5! (שוב – כדי לשבור את ריתוק הצריח לאורך האלכסון א2-ז8) 35.ה:ד5 מה-ד6 ובמסע הבא 36…צ:ו4. השחור לא זכה אמנם מייד בחומר, אבל הרס מבנה הרגלים של הלבן ופתיחת העמדה של מלכו העניקו לו יתרון עמדתי גדול מאוד שאנאנד המשיך וניצל באופן יעיל.

היחיד שהצליח להתקרב לאנאנד בשני הסיבובים הראשונים היה נקמורה, שגבר על שירוב לאחר שזה האחרון הקריב נגדו באופן התאבדותי טיב ללא כל פיצוי ממשי. בסופו של חלק משחקי 40 הדקות נקמורה הצליח להדביק את אנאנד לאחר עוד ניצחון (על ארוניאן) – אבל המעניין הוא שבשני משחקים אחרים (נגד גירי וקרמניק) נקמורה נקלע לעמדות גרועות מאוד והצליח איכשהו להיחלץ מהן בזכות סיבוכים טקטיים שיצר ותימרן בהם טוב יותר מיריביו (למרות שבנקודות מסוימות אלה היו יכולים לנצח אם היו משחקים באופן מדויק).

החלק של חמשת משחקי הבליץ התנהל באופן דומה מבחינה זו שאנאנד ונקמורה נותרו צמודים, כשנקמורה ממשיך להיקלע לעמדות גרועות ולהיחלץ מהן בזכות תושייה טקטית וטעויות של יריביו. המקרה הקיצוני ביותר היה במשחק נגד גירי, בו נקמורה הצליח לא רק לחלץ תיקו אלא אף לנצח מעמדה שנראתה אבודה:

 bview5

הלבן ביתרון טיב, וקשה לראות תמורה ממשית לשחור. אבל גירי שיחק כאן 40.פ-ו3? ובעקבות 40…ר-ה4! הלבן לפתע בקשיים – הפרש מרותק והשחור מפעיל לחץ לאורך הטור ו'; למעשה עמדת הלבן קרסה תוך שני מסעים בלבד: 41.צ-ז2? פ-ז6 42.מ-ז1? פ:ו4. כשמישהו ציין בפני גירי לאחר המשחק שהיה יכול להבטיח שוויון ולהימנע מצרות עם 41.צ:ח4(!) ר:ו3+ 42.מה:ו3 מה:ח4 – 41…מה:ח4? מפסיד ל-42.מה:ה4! (42…מה:ז4 43.מה-ה5+) – גירי אמר: "לא ראיתי את 40…ר-ה4, אז אתה רוצה שאני אראה את 42.מה:ה4?".

בסיבוב הלפני אחרון היתה לאנאנד הזדמנות פז לנצח את נקמורה במפגש הישיר ביניהם ולהבטיח את הזכייה בטורניר – אבל הוא הניח ליתרון הגדול שהשיג להתמסמס והמשחק נגמר בתיקו, כך שהשניים סיימו עם אותו מספר נקודות בסיכום שני החלקים.

שימו לב מי הגיע כדי לצפות בסיבובים האחרונים של שלב הבליץ:

David Llada Chess & Photography http://www.davidllada.com

David Llada Chess & Photography http://www.davidllada.com

 

כאמור, אנאנד ונקמורה סיימו עם אותו מספר נקודות בסיכום שני החלקים – כמו בשנה שעברה. על פי התקנות, שובר השוויון הראשון היה סונבורן-ברגר (שמחשב את "איכות" הנקודות של השחקן על פי מה שהשיגו בטורניר אלה ששיחק נגדם ולא הפסיד להם – סכום הנקודות של אלה שניצח + מחצית מסכום הנקודות של אלה איתם סיים בתיקו) – ובניגוד לשנה שעברה, בה העניק יתרון לאנאנד, הפעם הוא העניק יתרון מזערי לנקמורה. בשנה שעברה, כזכור, התקנות שונו לפתע לקראת סיום החלק המהיר, והוחלט להכריע את התחרות בדו-קרב בליץ, שלאחר משא ומתן קוצר לבסוף לכדי משחק ארמגדון בודד בו ניצח נקמורה.

כנראה שסקבורצוב הרגיש לא נעים לאור התקדים הזה, והחליט שהפעם אנאנד הוא זה שמגיע לו צ'אנס למרות התקנות. לכן, ברגע סוריאליסטי למדי – בדיוק כאשר נקמורה סיים את ראיון הניצחון שלו בו ברכו אותו המראיינים על הזכייה בתחרות – סקבורצוב ניגש אליו בשידור חי ושאל אם יהיה מוכן למשחק ארמגדון עם אנאנד כדי לקבוע את הזוכה. (ניתן לראות זאת כאן, ואת הראיון המלא כאן.) לשבחו של נקמורה ייאמר שהסכים מיד, למרות שהוא זה שהיה לו מה להפסיד. אבל אנאנד, כמו בשנה שעברה, לא היה נלהב במיוחד והפעם היה לו קל יותר לסרב – כך שנקמורה נותר כזוכה הטורניר על פי סונבורן-ברגר.

 

נקמורה זוכה איפוא שנה שנייה ברצף בטורניר ציריך (לאחר הרצף שהשלים לא מזמן גם בגיברלטר) – אבל איך שהוא, עם כל מהדורה בה הוא זוכה, הטורניר הזה גם נראה פחות רציני.

הרפתקאות שחקני הצמרת בקטאר וגיברלטר
לקראת תחרות המועמדים

תגובות כמו עכשיו

  • Yavor הגיב: 2 שנים לִפנֵי

    קראתי רק את הכותרת בינתיים. הביטוי השגור הוא "השמועות על מותו של XXX היו מוקדמות", לא "מוגזמות"

    • Yavor הגיב: 2 שנים לִפנֵי

      עכשיו ראיתי שאפשר גם "מוגזמות". סליחה.

      • אייל סגל הגיב: 2 שנים לִפנֵי

        זה לא רק שאפשר - המקור (שמיוחס למרק טוויין) הוא exaggerated; "מוקדמות" זה שיבוש שנעשה שגור בעברית וכנראה נובע מהדמיון הצלילי בין המלים. מה שכן, זה דווקא שיבוש נחמד כי גם הוא די משעשע (כל ידיעה על מוות תהיה נכונה *בסופו של דבר*, רק שלפעמים היא מוקדמת מדי...).

        • Yavor הגיב: 2 שנים לִפנֵי

          גם אני חשבתי שה"מוקדמות" נשמע נהדר, לכן הנחתי שזה המקור. כשחושבים על זה, גם "מוגזמות" נשמע מצוין שכן יש פה הודאה שמצבך די עגום, פשוט עוד לא סופני

  • Yavor הגיב: 2 שנים לִפנֵי

    תודה - מעניין מאוד.

  • D! פה ועכשיו הגיב: 2 שנים לִפנֵי

    שאלת תם - האם קצב גבוה יותר צפוי להוביל בסופו של דבר למשחקים דווקא יותר מתוכננים. רצף ארוך ככל האפשר של פתיחה מתוכננת. משהו עשוי ללכת ולגבור עם באמת תהיה נטייה לקיים משחקים קצרים יותר.

    • אייל סגל הגיב: 2 שנים לִפנֵי

      הדעה המקובלת היא שהחשיבות של הכנת הפתיחות - ושל הפתיחה בכלל - נוטה לרדת ככל שהמשחק מהיר יותר. אני חושב שהסיבה הבסיסית היא שגם הכנת פתיחה טובה לא מובילה בדרך כלל לניצחון כפוי; היא מובילה לעמדה טובה (באופן טיפוסי - יתרון או לפחות לחץ בלבן, שוויון בשחור) שממנה נוח להמשיך לשחק. אבל ככל שמהירות המשחק גדולה יותר הסיכוי לנצל באופן מדויק את מה שהפתיחה נותנת לך קטן - המשחק נוטה להפוך ליותר רנדומלי מבחינה זו. לכן, למשל, גם יותר קל להשתמש בפתיחות לא שגרתיות שנחשבות למפוקפקות במשחקים מהירים. מה שכן, אם שחקן א' מצליח לתפוש את שחקן ב' בהסתעפות בעלת אופי כפוי ששחקן ב' מכיר פחות טוב ממנו - או להכין לו חידוש לא נעים בסוג כזה של הסתעפות - הסיכוי שזה יהיה קטלני בהחלט יכול לגדול כשהקצב יותר מהיר, כי לשחקן ב' יהיה פחות זמן לחשוב על פיתרון מוצלח תוך כדי המשחק.

      • D! פה ועכשיו הגיב: 2 שנים לִפנֵי

        תודה. אני זוכר שכתבת פה מתישהו בשנה האחרונה על מישהו שהכין מהבית פתיחה שנמשכה לאורך הרבה מאד מהלכים (צר לי אין לי זיכרון של שחמטאי). אולי נראה שינוי בהתייחסות ושחקנים צעירים שמראש יכוונו לשם. על כל מקרה זה מעניין ומזכיר (עם כל ההבדלים) את המעבר (תוספת) של קריקט ל20-20.

        • דוד הגיב: 2 שנים לִפנֵי

          זה אולי? http://debuzzer.com/segal/58294/ אחד הגדולים

          • D! פה ועכשיו הגיב: 2 שנים לִפנֵי

            אכן. תודה.

  • שמוליק הגיב: 2 שנים לִפנֵי

    השאלה המעניינת היא האם נקאמורה היה מסכים למשחק ארמגדון אם הפרטנר לבכורה היה קרלסן ולא אנאנד ?!

    • אייל סגל הגיב: 2 שנים לִפנֵי

      באמת כבר הגיע הזמן שקרלסן ונקמורה יפגשו בפלייאוף כזה. אגב, בראיון הסיום של גיברלטר, אחרי שניצח בפלייאוף את MVL, נקמורה נתן לו אחת מאותן מחמאות שדרכן הוא בעיקר משבח את עצמו כשאמר שחוץ מ-MVL הוא לא חושב שיש מישהו שהיה מחזיק נגדו עד הארמגדון (הם שיחקו לפני זה שני משחקים מהירים ושני משחקי בליץ), ואז הוא הוסיף - "וחוץ ממגנוס".

      • שמוליק הגיב: 2 שנים לִפנֵי

        אני מסכים שקרלסן-נקאמורה לא היה מגיע לארמגדון ...

        • Selby הגיב: 2 שנים לִפנֵי

          אם נאקאמורה נופל מקרלסן בבליץ, ואני לא חושב שהוא נופל ממנו, זה אך ורק בגלל התסביך המנטלי שנוצר מכל כך הרבה הפסדים רצופים ואפס ניצחונות בשח קלאסי שם הוא באמת בנחיתות אדירה. זה יהיה משעשע אם נקאמורה יעפיל לגמר אליפות העולם נגד קרלסן. הוא אולי לא הפייבוריט בתחרות המועמדים אבל הכל מאוד פתוח שם ויש לו סיכוי טוב כמו לכל אחד אחר. מה שכן, היחס בין הסיכוי הסביר שלו לזכות בתחרות המועמדים לבין הסיכוי האפסי שלו לנצח את קרלסן הוא הגדול ביותר ביי פאר מבין כל המועמדים. אבל מצד שני חייבים מישהו חדש, לא אנאנד שוב וגם לא קרמניק.

          • Selby הגיב: 2 שנים לִפנֵי

            ומשהו ששכחתי לגבי הארמגדון, בחוקי הזמן הנוכחיים כששני שחקנים בערך באותה רמה נפגשים למשחק כזה אני מקבל את ההרגשה שב80% מהמקרים השחור יצליח להחזיק מעמד כדי להשיג תיקו ולזכות בהתמודדות. לפעמים גם ינצח בעיקר כי הלבן יכול ללכת על ניצחון יותר מדי באגרסיביות. לכן ההגרלה של מי בוחר צבע(כאמור, בוחרים שחור) משחקת תפקיד מכריע. הכלל הזה אמור להיות נכון גם למשחק תיאורטי שכזה בין קרלסן להיקארו, השחור אמור לזכות בהתמודדות בהנחה שאף אחד לא ייכנס לפאניקה ויאבד את הראש. אם רוצים לאזן צריך להוריד דקה או לפחות חצי דקה נוספת לשחור למרות שאני בכלל מתנגד לכל הקונספט. ועוד משהו לגבי היקארו, משחקי הקליע שלו בchess.com הם תופעת טבע גם אם נטולי ערך מבחינת השחמט עצמו. במשחקים כאלה אפשר לבצע מסע מראש(premove) כדי לא לאבד זמן, הוא משתמש בזה המון ולא רק בפתיחה ותמיד בלי לבצע טעות שנותנת חומר במתנה או שמובילה להפסד במט. כאילו הוא יודע בוודאות מה היריב יעשה ואי אפשר להפתיע אותו והכל במהירות מסחררת(לדעתי זה הרד בול :)). דרך אגב, גם משחק כזה מול קרלסן יהיה מאוד מאוד מבדר ומסקרן אם כי כמו שאמרתי זה לא בדיוק שחמט.

            • אייל סגל הגיב: 2 שנים לִפנֵי

              לנקמורה יש בדרך כלל ביטחון עצמי עצום בבליץ, אז לכן סיטואציה של פלייאוף מול קרלסן באמת מעניינת במיוחד לטעמי - מבחינת השאלה אם "תסביך קרלסן" שלו יורגש גם אז. לגבי ארמגדון, אגב, אני זוכר שמישהו עשה בדיקה של משחקים כאלה ששוחקו בתחרויות נוקאאוט כמו גביעי עולם ואליפויות עולם לנשים ומצא דווקא מאזן טוב מאוד מבחינת הלבן; גם ידוע שיש שחקנים כמו גרישצ'וק (גם הוא מומחה בליץ רציני) שבסיטואציות כאלה בוחרים בלבן אם יש להם ברירה. העניין הוא שבארמגדון מתחילים לקבל תוספות זמן רק במסע ה-60, כך שעד אז יתרון הדקה על השעון יכול להפוך למשמעותי מאוד - בתנאי שהלבן מצליח ליצור לחץ על השחור; זה מורגש יותר ככל שהזמנים קצרים יותר (פחות בחמש דקות מול שש, יותר בארבע מול חמש ובטח בשלוש מול ארבע).

            • Selby הגיב: 2 שנים לִפנֵי

              תודה על התשובה ותודה בכלל על בלוג פנטסטי. אני מאוד אוהב לקרוא את הניתוחים שלך על המשחקים המעניינים. עד כמה אתה חושב שלשחקן בסביבות מד כושר 1700 יש מה ללמוד מניתוחים כאלו וליישם במשחקים בשביל הכיף באינטרנט? כי עבורי לפעמים אפילו אחרי ההסברים המאוד ברורים שלך החשיבה העמדתית של רבי אמנים בשלב אמצע המשחק היא תעלומה ומסתורין. מדוע מסע מסויים שלהם משפר את העמדה(חוץ מבמקרים טריוויאלים). הם נכנסים לפעמים לעמדות כל כך מסובכות שבלי מחשב הייתי שואל מי בכלל קבע שצד אחד ביתרון על האחר, עד שאין טקטיקה נראית לעין זה נראה לי סובייקטיבי לגמרי בעוד שלשחקנים טובים יותר זה מובן מאליו. אני יותר מתחבר לטקטיקות היפות שמנצחות משחק "משום מקום". מאיזה רמה בערך שחקנים מבינים באמת את המשחקים של רבי אמנים ואם מותר לשאול באיזה רמה אתה שאתה מנתח בהבנה עמוקה שכזאת? אני באמת לא בטוח לגבי בחירת הצבע בארמגדון, זה בעיקר הרגשה שלאחרונה בוחרים יותר בשחור כמו נקאמורה בגיבלרטר. שחקנים אמיצים כנראה בוחרים בלבן. ועוד שאלה אם אפשר, כתבתי שצריך קנדידט חדש לאליפות העולם אז לא אנאנד ולא קראמניק אבל אחרי בדיקה הרוסי בכלל לא בתחרות! איך עם מד כושר של מעל 2800 הוא לא העפיל דרך אף אחד מהמסלולים? ועוד כשהתחרות במוסקבה זה בטח מאכזב עבורו. אז ההעדפה שלי היא בעיקר לא אנאנד. גירי יהיה צ'אלנג'ר מעניין למשל. גם ארוניאן וקרואנה.

            • אייל סגל הגיב: 2 שנים לִפנֵי

              תראה, המוטיבציה העיקרית שלי כשאני מנתח את המשחקים היא קודם כל להבין אותם (ולפעמים גם לנסות להסביר לאחרים), ופחות לשפר את יכולת המשחק המעשית; אני לא משחק שחמט תחרותי ואין לי בכלל מד כושר, אז קשה לי לענות לגבי הרמה שלי. מנקודת ראות של לימוד מה שאני עושה הוא די אקראי, כי בחירת המשחקים מתבססת לרוב על מה שקרה בטורניר מסוים ולא על איזה מכנה משותף או מוטיבים חוזרים (נניח, אם לומדים באופן שיטתי פתיחה כלשהי ואז אפשר לראות סוגים מסוימים של תכניות עמדתיות שחוזרים על עצמם במשחקים שונים ומתחילים להבין אותם יותר טוב). משהו שאני די בטוח לגביו הוא שככל שהרמה עולה, טקטיקות נוטות פחות ופחות להיראות כבאות מ"שום מקום", כמו שאתה קורא לזה – בגלל שרמת ה-pattern recognition הולכת ומשתפרת ולכן גם משתפרת התחושה לגבי איזה תחבולות יכולות או צריכות להיות אפשריות בעמדות מסוימות. בדיוק בשביל זה ספרי – או אתרי – לימוד לטקטיקה מתבססים בדרך כלל על סדרות ארוכות של תרגילים שבהם חוזרים מוטיבים מסוימים. לגבי קרמניק – כרגע מד הכושר שלו אמנם בסביבות 2800, אבל שני המקומות לפי מד כושר בתחרות המועמדים נקבעו על פי הממוצע של כל 2015, ובמרבית השנה מד הכושר שלו היה יותר נמוך. מבחינת מסלולי ההעפלה האחרים – הוא לא הצליח דרך גביע העולם, לא ניסה בכלל דרך סידרת הגרנד פרי, ולא נבחר בתור ווילד קארד (התחרות אמנם ברוסיה, אבל הבעלים של הספונסר הראשי הוא ארמני – מה שכנראה הוביל לבחירה בארוניאן).

            • איתי הגיב: 2 שנים לִפנֵי

              הבחירה במד כושר ממוצע לאורך 12 חודשים היא הזויה בעיניי. הרי כל רשימת מד כושר אמורה לשקף את כל מה שקרה עד לפרסום שלה, אז מדוע לא לקחת את רשימת המד כושר של דצמבר 2015 ולקבוע לפיה את העולים במקום לחשב ממוצעים? נוצר מצב שמשתלם יותר להצטיין בתחילת 2015, ואז נקודות המד כושר שאתה מרוויח ישוקללו כמעט בכל הרשימות של השנה הזו מאשר להצטיין בסוף השנה, בסמוך לטורניר המועמדים, כי במקרה הטוב הנקודות שתרוויח ישפיעו רק על עדכון אחד או שניים, וכמעט ולא יבואו לידי ביטוי בחישוב הממוצע. זו למעשה הסיבה שקרמניק לא היה קרוב בכלל להעפיל לתחרות המועמדים דרך מד הכושר שלו, למרות שכרגע הוא כבר מספר 2 בעולם.

            • אייל סגל הגיב: 2 שנים לִפנֵי

              כן, אני מסכים שיש כאן משהו מעוות. אני יכול להבין את הרצון להסתכל על תקופה של שנה שלמה במקום רשימת מד כושר בודדת, כי אז יכול להיות משקל לא פרופורציונלי להישגים שנעשו בסמוך לתקופה של אותה רשימה - אבל בשיטה הקיימת יש בעיה הפוכה, כי היא נותנת באמת משקל לא פרופורציונלי להישגים המוקדמים יותר. אולי הפיתרון הוא לבדוק TPR שנתי במקום ממוצע מד כושר.

  • שחר הגיב: 2 שנים לִפנֵי

    מבין הצעירים בתחרות המועמדים אולי לקריאקין יש סיכוי יותר מאחרים להתחרות על זכיה. זו תחרות מועמדים שניה שלו והוא הוכיח גם עצבי ברזל בהזדמנויות שונות, וזה מאד קובע פה. יותר חשוב מהבדלי המד כושר לדעתי. יהיה מעניין לראות אם קרואנה בתחרות המועמדים הראשונה שלו יתחרה ברצינות על זכיה. סביר בעיני שלמנוסים כמו טופאלוב או אנאנד תהיה נציגות לפחות כמתחרים רציניים במועמדים, אם לא ממש לזכיה

  • חד פעמי הגיב: 2 שנים לִפנֵי

    כרגיל כיף אמיתי לקרוא, גם כשאני מבין כמה הרבה אני לא מבין. אם תוכל להקדיש כמה דקות אשמח מאד להבין את הרציונל של המסע 13... מח7 מהניצחון של אנאנד על ארוניאן.

    • אייל סגל הגיב: 2 שנים לִפנֵי

      הרעיון הבסיסי של המסע הוא לשפר את המבנה ההגנתי באגף המלך - כשהמלך על ח7 יש אפשרות להגיב במקרים מסוימים להקרבת הפרש הלבן על ח6 עם מ:ח6 במקום ז:ח6 (שמסיר הגנה מהפרש על ו6); אחרי 14.מה-ו3 זה כבר לא הספיק, אבל באופן מיידי אחרי 13...מ-ח7 השחור "מאיים" למשל להמשיך עם פ-ה7, כדי להחליף פרשים ולהקל את הלחץ (במסע ה-11 זה לא היה טוב, כמו שציינתי, בגלל 12.פ:ח6). חוץ מזה, המשך טיפוסי במקרים כאלה למסע המלך הוא פ-ז8 (אחרי שהמלך פינה את הערוגה לפרש) ואז ההגנה מפני הקרבות פרש למיניהן באמת חזקה - כמו שציינתי, זה היה עדיף על 14...פ-ב8 כי אז ללבן אין מכה מנצחת מיידית, אם כי עמדת השחור כבר מאוד לא נעימה בכל מקרה.

      • חד פעמי הגיב: 2 שנים לִפנֵי

        תודה רבה!

  • מאור הגיב: 2 שנים לִפנֵי

    יש הבדל במשחק גירי - אנאנד בין ה PGN מהאתר הרשמי לבין ה PGN מ CHESSBOMB. זה מתחיל ב 23... פד7 לעומת ה:ד4 ומסתדר עם 28... פב4 (רק שברשמי הם במסע 27). יש לך מושג מה הנכון?

    • אייל סגל הגיב: 2 שנים לִפנֵי

      זה באמת די מוזר - נזכרתי כעת שבראיון אחרי המשחק (http://livestream.com/ChessCast/zurich-cc2016/videos/112266471) אנאנד הסתכל במסעים שהיו רשומים על צג המחשב ואמר שהמסעים במשחק היו שונים באותו חלק; ואני רואה שדווקא מה שרשום ב-chessbomb הוא הנכון (אנאנד זוכר בבירור שהיו חילופים על ה5 ושהפרש הגיע ל-ב4 מ-ג6).

  • אילן הגיב: 2 שנים לִפנֵי

    לגבי אנאנד אני לא בטוח שאפשר להסיק מהטורניר הזה, שהוא לא בקצב קלאסי, מסקנה שהוא לא בכיוון ירידה אבל ימים יגידו, ובאמת אפשר יהיה לראות את תוצאותיו בטורניר המועמדים הקרב ובא. ובעניין אחר, פורסם והפעם זה רשמי, שאליפות העולם אכן תתקיים בארה"ב. התחרות תערך בניו-יורק בתאריכים 11-30 בנובמבר. תהיה שם חגיגה גדולה. פרטים נוספים כאן - https://www.fide.com/component/content/article/1-fide-news/9471-the-world-chess-championship-comes-to-new-york-city-.html ובעניין אחר, באתר chess.com תיערך בקרוב תחרות בליץ בין שחקנים מאוד חזקים. מי שהיה שם מאוד דומיננטי בשנים האחרונות הוא נקמורה אבל לאחר שהאתר הצליח לשכנע שחקנים נוספים מהחזקים ביותר וביניהם, ארוניאן, MVL, הריקרישנה, גרישצ'וק וקרואנה, הודיע לבסוף גם קרלסן שיצטרף. השחקן השמיני שישתתף יהיה מבין מתמודדים על המקום בטורניר החזק והמשחק הראשון שלו יהיה מול קרלסן. המשחקים הם אונליין דרך המחשב. זה יהיה מרתק במיוחד לאור הטענה שבמשחקי אונליין בליץ ובולט (Bullet) שזה דקה לשחקן, השחקן החזק בעולם הוא נקמורה, שמדורג באתר כעת עם 3144 נקודות (לעומת בליץ שבו יש לו 2869 כשהשני בבליץ הוא אנדרייקין עם 2753). ראיתי חלק מהמשחקים שלו בבולט, והמהירות שלו היא באמת משהו יוצא דופן. ההגרלה של הסיבוב הראשון ליתר השחקנים: נקמורה-הריקרישנה, קרואנה-גרישצ'וק, MVL-ארוניאן.

    • Selby הגיב: 2 שנים לִפנֵי

      https://www.chess.com/news/carlsen-headlines-chess-com-blitz-championship-2429 הנה עוד פרטים לגבי הפורמט, זה אדיר!

      • אייל סגל הגיב: 2 שנים לִפנֵי

        אגב, Selby - דוגמה מהזמן האחרון לארמגדון שבו מי שזכה בהגרלה בחר בלבן (וניצח): ממדיארוב נגד פונומריוב, במשחק שהכריע את הזוכה בטורניר משחקים מהירים שנערך בסין (https://www.chess.com/news/imsa-elite-mind-games-speed-chess-in-china-7435 - המשחק הראשון שמופיע שם). אותו פונומריוב גם הפסיד בשחור ארמגדון דרמטי לדובוב בגביע העולם של 2013 (אפשר לראות אותו כאן בשידור ישיר עם פרשנות של לורנס טרנט ושרה נתניהו).

        • אילן הגיב: 2 שנים לִפנֵי

          שרה נתניהו? :) מחמאה לשרה או עלבון ליהודית?

          • אייל סגל הגיב: 2 שנים לִפנֵי

            זאת סוזן...

            • אילן הגיב: 2 שנים לִפנֵי

              אכן. שתיהן לבית פולגר. כנראה שהקדמנו את פורים.

  • אייל סגל הגיב: 2 שנים לִפנֵי

    אגב, לגבי הדו-קרב על אליפות העולם - מכיוון ש-NRK בנורבגיה קנו את זכויות השידור, סביר להניח שהשעות לצפייה יהיו נוחות יחסית בארץ למרות שזה נערך בניו יורק, כי הם ינסו להתאים אותן כך שיהיו נוחות לנורבגיה, שנמצאת רק שעה מאחורינו (כלומר שהמשחקים יתחילו במשהו כמו 1-12 בצהריים לפי שעון החוף המזרחי, שזה 8-7 בערב לפי שעון ישראל). למי שרוצה לעקוב אחרי משהו עוד לפני שמתחילה תחרות המעמדים, כרגע מתקיימות אליפות העולם לנשים בין הו ייפאן למריה מוזיצ'וק (הטובה מ-10 משחקים, https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/women-wcc-2016) והתחרות הפתוחה החזקה של אירופלוט במוסקבה, שם משתתפים בין השאר Wei Yi וגלפנד (9 סיבובים, https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/aeroflot-open-2016). משחק מאוד יפה שהיה בינתיים הוא הניצחון של וון יאנג על ארטמייב בסיבוב השני (13.צ:ו7! 20.ר:ג5! - https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/aeroflot-open-2016/2/1/4).

  • אילן הגיב: 2 שנים לִפנֵי

    אירופלוט - טורניר לא טוב יש לויי ווי (Wei Yi) עם מאזן (+2 -2=2) והפסד של קרוב ל- 14 נקודות מד כושר מה שמביא אותו לסגור את הרשימה של ה- 2700 בלוח החי (2700.3 נק'). לפחות בוריס שלנו התאושש והתברג ברביעיה הראשונה המובילה עם 4.5 נק' מ- 6.

  • אייל סגל הגיב: 2 שנים לִפנֵי

    ובאליפות העולם לנשים הו ייפאן מובילה בינתיים 2.5-1.5 אחרי ארבעה משחקים, עם ניצחון אחד ושלושה תיקו. בשני המשחקים בהם היא היתה בשחור לא קרה הרבה והיא השיגה תיקו בקלות; שני המשחקים שלה בלבן היו יותר מעניינים. בראשון מביניהם היא השיגה ניצחון יפה (http://www.chessbomb.com/arena/2016-wwcc/02-Hou_Yifan-Muzychuk_Mariya), אבל בשני מוזיצ'וק הצליחה לכפות תיקו מהיר בזכות הכנה טובה (http://www.chessbomb.com/arena/2016-wwcc/04-Hou_Yifan-Muzychuk_Mariya) – במיוחד ראוי לציון המסע המחשבי 18...ר-ג5!! שגם מונע מהלבן מה-ג6+ וגם מפנה את הדרך לאיומי מה-ח4 מצד המלכה השחורה (ולכן המלך הלבן לא יכול להכות את הצריח השחור על ח2 שני מסעים לאחר מכן, ולשחור יש שח נצחי). עד 13.פ-ד4, אגב, הן חזרו על קרואנה – Wei Yi מוייק אן זה האחרון, משחק שקרואנה ניצח בו, אבל אולי היה קצת נאיבי מצד הו ייפאן (או הצוות שלה) לחשוב שבמסגרת הפתיחה שמסתבר שמוזיצ'וק בחרה כנשק עיקרי נגד 1.ה4 – ה"ספרדית הפתוחה" עם 5...פ:ה4 – כדאי לחזור על הסתעפות ששוחקה בסמיכות זמן כל כך גדולה ובמשחק עם פרופיל כל כך גבוה.

Comments are closed.