התקפה קטלנית

על שני משחקים יפים במיוחד מהזמן האחרון

בדרך כלל אני כותב כאן על משחקים מטורנירי על, כאלה שמוזמנים (או מעפילים) אליהם כמעט רק שחקנים מהצמרת הגבוהה ביותר. אבל ישנן כמובן תחרויות רבות ברמה נמוכה יותר שעדיין משתתפים בהן שחקנים חזקים מאוד והמספקות מספר רב של משחקים אטרקטיביים. באופן טיפוסי מדובר בתחרויות פתוחות במתכונת שוויצרית (כלומר, כאלה עם מספר רב בהרבה של משתתפים מהטורנירים ה"סגורים" בהם כולם משחקים נגד כולם), שאחוז המשחקים המוכרעים בהן נוטה להיות גבוה יותר מאשר בטורנירי העל. הדבר קשור בכך שכדי שמשחק יוכרע צריכות להתרחש טעויות, ושחקנים פחות חזקים נוטים לעשות יותר מהן; וגם בכך שכדי לזכות בתחרויות פתוחות צריך בדרך כלל מספר נצחונות רב יותר – שניים, שלושה, או אפילו ארבעה כמעט אף פעם לא יספיקו – מה שמעודד נסיונות לשחק על ניצחון (גם בשחור; זו אחת הסיבות שבגללן הגנה סולידית מאוד כמו הברלין, למשל, נפוצה פחות מחוץ לטורנירי העל).

בפוסט קודם כתבתי על קשיי ההסתגלות ששחקנים מהצמרת הגבוהה יכולים להיתקל בהם אשר הם משתתפים בתחרויות פתוחות; הפעם אני רוצה להתמקד בשחקן שעדיין משתתף בעיקר בתחרויות כאלה – בסקראן אדיבאן ההודי בן ה-24, שחקן בעל סגנון מעניין והתקפי במיוחד. שני המשחקים שלו המנותחים למטה משלבים הכנה ביתית טובה מאוד, שהפתיעה את יריביו והעמידה אותם תחת לחץ משלב מוקדם, עם רעיונות יפים שנמצאו על גבי הלוח במהלך המשחק.

אדיבאן הוא אחד ממספר רב של שחקנים הודים צעירים הפורצים קדימה בשנים האחרונות, והיה חבר בנבחרת שזכתה בארד באולימפיאדה האחרונה (המדליה האולימפית הראשונה של הודו – למרות שחסרה את שני השחקנים החזקים ביותר שלה, אנאנד והריקרישנה). מאז ספטמבר 2015 הוא התבסס במאייה הראשונה עם מד כושר באזור ה-2600 הגבוה. צריך עוד לחכות ולראות אם יצליח לעשות עליית מדרגה נוספת ולטפס לצמרת הגבוהה ממש; מכל מקום, בינואר הקרוב תהיה לו הזדמנות להתמודד עם שחקנים מהצמרת הגבוהה בתחרות על, בטורניר וייק אן זה הקרוב. זאת כיוון שבינואר השנה זכה בתחרות המשנה, שהמנצח בה מקבל הזמנה אוטומטית לתחרות הראשית. תחרות המשנה של וייק אן זה איננה פתוחה, למעשה – כמו זו הראשית היא מוגבלת ל-14 משתתפים המוזמנים על ידי המארגנים ומתמודדים בפורמט single round robin בן 13 סיבובים (כלומר, כל אחד משחק מול כל האחרים פעם אחת). אבל משהו שבהחלט דומה לתחרויות פתוחות הוא פערי רמות גדולים בין חלק מהמתחרים – כפי שניתן לראות כאן, בין השחקנים בעלי מד כושר הגבוה ביותר (באזור ה-2600 הגבוה) לבין אלה בעלי זה הנמוך ביותר הפרידו 300-250 נקודות.

אדיבאן נלחם שם על המקום הראשון עם עוד שניים מהשחקנים בעלי מדי הכושר הגבוהים – אלכסי דרייב הוותיק (בן ה-47) מרוסיה ואלתאי ספרלי האזרי (שהוא בערך בגילו של אדיבאן). בסופו של דבר כל השלושה סיימו עם 9 נקודות, ואדיבאן זכה במקום הראשון – ובהזמנה לתחרות הראשית – בשל שובר שוויון עדיף שהתבסס על מאזן ראש בראש; הוא גבר על שני האחרים במשחקים ביניהם. הניצחון שלו על דרייב בסיבוב השביעי היה, לפיכך, בעל חשיבות קריטית:

המשחק התנהל בהסתעפות מראנו של ההגנה הסמי-סלאבית, שדרייב נחשב בה למומחה מהצד השחור – אפשר למצוא במאגרי המידע עשרות משחקים שלו בה, והוא אף כתב עליה שני ספרים (בראיון אחרי המשחק, המופיע למטה, יאסר סירוואן אומר לאדיבאן שהמשחק הזה עלול לפגוע במכירות הספרים האלה…). כבר במסע השישי הופיעה סטייה מהנוסח הנחשב כיום לראשי כשהשחור שיחק 6…ב6 במקום ר-ד6 – אבל לא היתה בכך הפתעה, כיוון שהנוסח עם ב6 הוא זה בו דרייב מתמחה. לאחר המסע התשיעי של הלבן התקבלה העמדה הבאה:

bview1

זוהי נקודת מפתח, בה למסע שיבחר השחור תהיה השפעה גדולה על אופי המשחק. אפשר פשוט להצריח, המשך סולידי שדרייב בחר בו בלא מעט משחקים, אבל כאן הוא העדיף פעולה מיידית במרכז הנוטה להוביל למשחק חריף יותר עם 9…ד:ג4 10.ב:ג4 ג5, המשך המאפשר ללבן להשיג יוזמה באמצעות פריצה משלו במרכז תוך הקרבת רגלי – 11.ד5. גם את הנוסח הזה דרייב כבר שיחק מספר פעמים, ובמסע ה-15 הגיע החידוש שהכין אדיבאן – ה4!

bview2

אדיבאן אומר בראיון שהחידוש הזה היה מוכן אצלו כבר שנה שלמה (אם כי סביר להניח שריענן את זכרונו בניתוחים הרלבנטיים לפני המשחק, כיוון שבהתחשב ברפרטואר הפתיחות של דרייב היה סיכוי גבוה יחסית שההסתעפות הזו תופיע). הדבר אינו יוצא דופן – קורה לא מעט פעמים ששחקנים צריכים לחכות אפילו זמן ארוך יותר עד שיוצא להם להשתמש בחידוש שהכינו (תוך שהם מקווים שמישהו אחר לא יגלה אותו וישתמש בו בינתיים, כיוון שבתנאים של היום, בהם משחקים מתפרסמים ומופצים מייד, ניתן לעתים קרובות להשתמש בחידוש באופן אפקטיבי רק פעם אחת), ולעתים לא ניתנת להם ההזדמנות להשתמש בו בכלל. קרמניק אמר פעם בראיון שהוא מצליח לנצל במשחקים רק כעשרה אחוזים מהעבודה שהוא משקיע בפתיחות; קספרוב הצהיר מספר פעמים מאז פרישתו, כשמישהו שיחק חידוש בולט או ספקטקולרי במיוחד באחת הפתיחות שהיו ברפרטואר שלו, שמדובר ברעיון אותו ניתח כבר בשנות ה-80 או ה-90…

באחד ממשחקיו הקודמים, נגד אלכסנדר חוזמן באליפות אירופה לפני שנתיים, דרייב נתקל במקום זאת במסע 15.ר-ה4 והשיג תיקו קל יחסית לאחר 15…ר:ה4 16.מה:ה4+ מ-ו8 17.צ:ד7 מה:ד7 18.מה:א8+ מ-ה7 19.מה-ה4+ מ-ו8 20.מה-א8+ עם חזרה על המסעים; ללבן אין כאן אפשרות טובה יותר, למרות יתרון הכלי, בגלל צמד האיומים של השחור – על הצריח ב-א1 ומט בשורה האחורית עם …מה-ד1. המסע של אדיבאן, לעומת זאת, שומר על מתח רב יותר בעמדה ומאלץ את השחור לבחור בין מספר אפשרויות שכולן סבירות אך גם מסובכות לחישוב והערכה. השתיים הברורות ביותר הן להכות את הצריח הלבן על א1 או לסגת עם הרץ המותקף.

אדיבאן מציין בראיון את ההסתעפויות ה"ראשיות" שהתכונן אליהן במקרים אלה. אחת היא 15…ר:א1 16.ה:ד5 (נקודת מפתח היא שכעת לא טוב לשחור להצריח בגלל איבוד הרגלי על ח7, בעקבות פתיחת האלכסון ב1-ח7 לסוללת המלכה והרץ הלבנים) 16…ר-ו6 17.ד6, והשחור עומד לאבד את זכות ההצרחה לאחר צ-ה1 במסע הבא. הלבן כרגע בגירעון טיב ורגלי, אבל בתמורה יש לו יוזמה חזקה מאוד. האפשרות השנייה, במקרה והשחור נסוג עם הרץ, היא 15…ר-ג6 16.ה5 ר:ו3 17.ה:ו6! ר:ד1 18.ו:ז7 (מאיים ללכוד את הצריח על ח8 תוך הכתרת מלכה בשח) 18…צ-ז8 19.מה:ד1 – total computer madness, כפי שאדיבאן קורא לכך; גם כאן ללבן יוזמה חזקה תמורת הטיב.

במשחק עצמו, לאחר חשיבה ממושכת, דרייב בחר באפשרות שלישית – התקפת נגד על הרץ הלבן עם 15…ג4?!. מבחינה אוביקטיבית כנראה שלא מדובר במסע הטוב ביותר, אבל מבחינה מעשית היה לו היתרון שהוציא את אדיבאן מההכנה הביתית שלו, ואילץ גם אותו להתחיל לחשוב על גבי הלוח. (באופן כללי ניתן לומר שכאשר שחקנים מרגישים שנקלעו להכנה ביתית של היריב, חלק מהחשיבה שלהם מוקדש לעתים קרובות לא כדי למצוא את המסע שהוא בהכרח הטוב ביותר, אלא למציאת מסע סביר שהיריב אולי לא התכונן אליו מראש – או לפחות התכונן אליו פחות בהשוואה למסעים הצפויים יותר.)

ונראה שאדיבאן אכן לא מצא את התשובה הטובה ביותר, שהיתה 16.ר:ג4 ר:ג4 17.ה5! – מסע החוסם את אלכסון הרץ השחור על ו6, תוך ניצול ריתוקו של הפרש על ד7 (ההמשך ה"ברור" 17.מה:ג4?? גרוע מאוד, כיוון שלאחר שהשחור החליף את הרץ שלו על ג4, לכידת הצריח הלבן על א1 מותירה אותו ביתרון צריח שלם). במקום זאת, הלבן המשיך 16.ר-ה2!? – אבל העמדה נותרה מסובכת ומסוכנת מאוד עבור השחור.

לאחר 16…ר:א1 17.צ:ד5 הצרחה עדיין אינה טובה לשחור, כיוון שיאבד את הפרש על ד7 בעקבות 17…0-0 18.מה-ד1. דרייב שיחק לפיכך 17…מה-ג7?, כדי לשחרר את הפרש השחור מהריתוק לאורך הטור ד' – אבל כנראה שזו היתה שגיאה והיה עדיף למנוע את מסעו הבא של הלבן באמצעות הבאת המלכה ל-ה7. אדיבאן הגיב ב-18.ר-א3!:

bview3

מסע הממשיך "לתקוע" את המלך השחור במרכז, שם הוא חשוף לסכנות. הצרחה קצרה אינה חוקית כעת (כי הרץ הלבן מאיים על ו8, ערוגה שהמלך השחור צריך לחלוף על פניה במקרה כזה), והצרחה ארוכה תפסיד ל-18… 0-0-0? 19.ר-ד6! (תוקף את המלכה השחורה) מה-ג6 20.ר:ג4 והאיום ר-א6 הוא קטלני – 20…ב5 לא יעזור כי הלבן פשוט מוותר על המלכה ונותן מט לאחר 21.ר:ב5!! מה:ג2 22.ר-א6.

דרייב ניסה להתגונן באמצעות החזרת הרץ שלו ל-ה7, כדי לבלום את השפעתו של הרץ הלבן הניצב על א3 – 18…ר-ו6 19.ר:ג4 ר-ה7, וכאן אדיבאן מצא רעיון התקפי חזק נוסף – 20.מה-א4!. המסע הזה מרתק מחדש את הפרש על ד7 (הפעם אל המלך, לאורך האלכסון א4-ה8) ומגביר את הלחץ עליו – כך ששוב לא ניתן להצריח הצרחה קצרה; ריתוק הפרש גם יוצר את האיום 21.צ-ה5 עם זכייה ברץ על ה7.

לשחור נותרה בנקודה זו אפשרות אחת להישאר במשחק, אבל כזו שלא היה קל למצוא אותה – 20…א6! 21.צ-ה5 (זוכה ברץ על ה7, אבל כעת השחור יכול סוף סוף להצריח) 21…0-0 22.צ:ה7 ב5 (וכעת השחור מקבל משחק נגדי) 23.מה-ד1 ב:ג4 24.צ:ד7; נראה שהלבן זוכה בחומר, בגלל האיום הכפול על המלכה והצריח ב-ו8 – אבל 24…צ(ו)-ד8! מחלץ את הצריח מהאיום תוך ריתוק הצריח הלבן על ד7. אחרי 24.צ-ד5! הלבן שומר אמנם על יתרון ברור (עם שני כלים קלים תמורת צריח), אבל הדרך לניצחון עוד ארוכה.

במקום זאת, דרייב שיחק 20…ר:א3?, מסע המוביל להפסד כפוי. המשחק נמשך 21.צ:ד7! (ניצול מיידי של אותה הגברת לחץ על הפרש ב-ד7) 21…מה:ד7 22.ר-ב5 (מסע ש-20…א6! היה מונע אותו) עם זכייה במלכה השחורה. למעשה, הלבן נמצא בנקודה זו בגירעון חומרי כה גדול – טיב ועוד צריח שלם – עד שעצם זכייה במלכה השחורה תמורת הרץ אינה מובילה ליתרון חומרי מכריע (לשחור יהיו במקרה כזה שני צריחים תמורת המלכה שלו); אלא שהלבן יכול לזכות בחומר נוסף בגלל עמדתו הפגיעה של המלך השחור והעובדה ששני הצריחים השחורים מחוץ למשחק: 22…מה:ב5 23.מה:ב5+ מ-ו8 24.מה-ב3!

bview4

וכאן דרייב נכנע. המלכה הלבנה תוקפת את הרץ על א3, ואם השחור ינסה לחלץ אותו יבוא פ-ז5 או פ-ה5 (תלוי לאן ייסוג הרץ – ד6 או ה7) עם התקפת מט על ו7, ערוגה שאף כלי שחור אינו יכול לעזור למלך להגן עליה. שלבים קודמים של המשחק הדגימו את הכוח ההתקפי שיכול להיות לרץ, אבל כאן ניתן לראות דוגמה טובה למוגבלות ההגנתית שלו הנובעת מכך שהוא כבול לערוגות בצבע אחד (ו7 היא ערוגה בהירה, בעוד שלשחור רץ ערוגות כהות).

 

המשחק השני שברצוני להתבונן בו הוא מהתחרות הפתוחה האסלבקן (לציון יובל ה-150 לאגודת השחמט של סטוקהולם) שהסתיימה לפני כמה ימים. השתתפו בה כ-300 שחקנים, והיא נערכה במתכונת שוויצרית עם 9 סיבובים. עם הכניסה לסיבוב האחרון היו לא פחות מעשרה שחקנים במקום ראשון משותף (עם 6.5 נקודות), ביניהם אדיבאן, שהתמודדו ביניהם בחמישה משחקים; בין העשרה האלו היו, אגב, גם שלושה ישראלים – ויקטור מיכלבסקי (ששיחק נגד אדיבאן), איליה סמירין ואלון גרינפלד (ששיחקו זה מול זה). מבחינת אדיבאן התמריץ לנצח היה גדול במיוחד כיוון ששובר השוויון שלו היה חלש יחסית, ולכן היה ברור שתיקו לא יספיק לו לזכייה בטורניר.

הפתיחה בה התנהל המשחק שייכת לקבוצה שלמה של פתיחות שצברו פופולריות בשנים האחרונות ושניתן לכנות אותן בשם "אנטי גרינפלד" – כלומר, הלבן סוטה באופן כלשהו מהמערך הבסיסי הרגיל של הגנת גרינפלד (המתקבל בעקבות המסעים 1.ד4 פ-ו6 2.ג4 ז6 3.פ-ג3 ד5) כדי למנוע מהשחור להיכנס להסתעפויות הראשיות שלה. במקרה הנוכחי מדובר במסע 3.ו3 (במקום פ-ג3), כשאחד הרעיונות העיקריים הוא שלאחר 3…ד5 4.ג:ד5 פ:ד5 5.ה4 השחור צריך לסגת עם הפרש ל-ב6 במקום להחליף פרשים על ג3, כמו בהסתעפות הראשית ביותר ("נוסח החילופים") של הגנת גרינפלד.

כמובן שכאשר פתיחות כגון אלה מתחילות להיות משוחקות באופן סדיר ברמות הגבוהות, הן צוברות במהירות די רבה תיאוריה משלהן, למרות שבמקור נועדו בעיקר לסטות מהתיאוריה – כפי שקורה כאשר הרבה נהגים מנסים להימלט מפקק תנועה בכיוון מסויים וכך יוצרים פקק חדש. שני השחקנים ביצעו במהירות רבה את 15 המסעים הראשונים שלהם, עד שהתקבלה העמדה הבאה:

bview5

שהפכה בהסתעפות הזו לעמדת מוצא די פופולרית בשנים האחרונות מאז שהופיעה במשחק השלישי של הדו קרב בין אנאנד לגלפנד. אנאנד שיחק כאן 16.מ-א1, והמסע שהפך למקובל ביותר בזמן האחרון הוא ד6, אבל אדיבאן בחר במסע אחר – 16.פ-ח3, שיוצר אפשרויות התקפיות מסוכנות בזכות הפיתוח המהיר של הפרש. מיכלבסקי, שבנקודה זו החל לחשוב באופן ממושך, שיחק 16…ה4 (רעיון מקובל בעמדות כאלה, כדי לפתוח את האלכסון הארוך לפעילות הרץ שעל ז7; כפי שניתן לראות, המסע הזה הופיע גם באותו משחק בין אנאנד לגלפנד), ואדיבאן הגיב ב-17.ד6!, שהוא המסע החדש – בכמה משחקים קודמים (לא בין שחקנים מהרמות הגבוהות ביותר) הלבן לכד על ה4 או המשיך 17.פ-ו4. המסע של אדיבאן מציב בעיות לא פשוטות בפני השחור, ומיכלבסקי לא הצליח לפתור אותן וטעה כמעט מייד – המשחק נמשך 17…ה:ו3 18.ז:ו3 פ-א4? (הטוב ביותר הוא כנראה מסע אחר עם הפרש – 17…פ-ג4! המאלץ את הלבן להחליף אחד מצמד הרצים החזקים שלו).

המסע האחרון של השחור הוא דרך מקובלת להשיג משחק נגדי בעמדה מסוג כזה (שוב, הוא הופיע במשחק בין אנאנד לגלפנד), והוא טוב במידה והלבן לוכד על ה4 במסע ה-17. אבל במצב שנוצר הוא הוביל ליתרון גדול ללבן לאחר 19.פ:א4 ר:א4 20.פ-ז5! – מסתבר כי הלבן כלל לא טורח להגן על הצריח ב-ד1 שנמצא תחת איום של הרץ השחור ומוכן להקריב טיב, תוך ניצול האפשרויות ההתקפיות שיצר פיתוח הפרש במסע ה-16. לאחר 20…ר:ד1 21.מה:ד1 התקבלה העמדה הבאה:

bview6

שבה המחשב כבר מראה יתרון גדול ללבן, למעשה על סף ניצחון. ניתן כמובן להגיע לרעיון של הקרבת הטיב גם בלי מחשב, על סמך שיקולים טקטיים/עמדתיים כלליים – ללבן זוג רצים בעמדה פתוחה, לחץ חזק לאורך הטור ח' הפתוח, הפרש על ז5 יוצר גם לחץ על ה6 (בצירוף האפשרות של ר-ח3 בהסתעפויות מסוימות), וקידום הרגלי ל-ד6 יוצר אפשרויות התקפיות נוספות לאורך האלכסון א2-ז8 שנפתח (בנוסף לעצם הסכנה ברגלי החופשי המתקדם). אבל הכנה ביתית הנעזרת במחשב מאפשרת ביטחון בנכונות של הקרבה כזו מסוג שלא היה קיים פעם, בנוסף לעצם העובדה שהמחשב מציע כמעט מייד את המסע 20.פ-ז5 כאפשרות הטובה ביותר ללבן לאחר 18…פ-א4.

השחור, אגב, יכול להימנע מלקבל את הקרבת הטיב במסע ה-20, אבל הדבר אינו משפר את מצבו כיוון שללבן בכל מקרה התקפה חזקה ביותר. הנה הסתעפות לדוגמה שנותן כאן המחשב צמא הדם והכוללת הקרבת מלכה בדרך למט: 20…צ-ה8 (מתגונן כנגד האיום פ-ה6) 21.מה-ד4! (מכין את המסע הבא) 21…ר:ד1 22.ר-ג4+ מ-ו8 (22…מ-ח8 23.פ-ו7+ והלבן זוכה במלכה) 23.פ:ח7+ פ:ח7 24.צ:ח7! ר:ד4 25.ר-ח6+.

במשחק עצמו, מעמדת הדיאגרמה, מיכלבסקי ניסה להפעיל את המלכה שלו עם 21…מה-א5, ואדיבאן בתגובה ניצל את פתיחת האלכסון א2-ז8 עם 22.מה-ב3+! (22.מה-ד4?? יפסיד כעת ל-22…מה-ה1+ ומט). השחור היה יכול לשחק 22…מה-ד5 ולהחליף מלכות, ובכך להקהות את עוקץ ההתקפה המיידית של הלבן, אבל לאחר 22.מה:ד5+ פ:ד5 24.ר-ח3 ובעקבותיו 25.ר-ה6 הלבן יזכה בחזרה בטיב, ולאחר מכן במשחק כולו באמצעות קידום הרגלי ד' (ניתן לראות את ההסתעפויות המפורטות בלוח החי). במקום זאת, מיכלבסקי שיחק 22…מ-ח8, ולאחר 23.ר-ד3! (לא המסע ה"ברור" 23.פ-ו7+?? בגלל 23…צ:ו7 24.מה:ו7 מה-ה1+, שוב):

bview7

כבר ברור למדי מדוע התקפת הלבן מכריעה – הוא מאיים ר:ז6 במסע הבא, ובשילוב עם הלחץ על הטור ח' ולאורך האלכסון א2-ז8 לשחור אין יכולת להגן בצורה טובה על אגף המלך שלו. מיכלבסקי ניסה לחסום את הטור ח' עם 23…פ-ח5, אבל אדיבאן מצא בתשובה את המסע החזק ביותר, 24.פ:ח7!. לכידת הפרש תפסיד כעת ל-24…מ:ח7 25.מה-ה6 (עם התקפה על ז6) 25…צ-ו6 26.מה-ז4! והאיום צ:ח5+ (תוך ניצול ריתוק הרגלי ז6 לאורך האלכסון ב1-ח7) מכריע.

במקום זאת, מיכלבסקי ניסה באופן נואש להשיג משחק נגדי כלשהו באמצעות 24…צ:ו3, אבל אדיבאן המשיך בסידרת המסעים החזקים שלו עם 25.פ-ז5! הפותח מחדש את הטור ח' ותוקף את הצריח השחור, מבלי לטרוח להגן על הרץ ב-ה3. לכידת הרץ הזה היתה מובילה למט יפה במיוחד לאחר 25..צ:ה3 26.צ:ח5+!! ז:ח5 27.פ-ו7+ מ-ז8 28.פ-ח6+ מ-ח8 29.מה-ז8+! מ:ז8 פ-ו7+:

bview8

זהו רעיון טקטי הידוע כ"מט חנק" (smothered mate) – הקרבת מלכה כדי לחסום ערוגת מילוט של המלך ולתת מט באמצעות פרש. למעשה, בצורתו ה"טהורה" של המט הזה המופיעה לרוב בתרגילי טקטיקה אין צורך אפילו ברץ על ד3, כיוון שב-ח7 (או בערוגה המקבילה בכל פינה אחרת של הלוח) ניצב רגלי החוסם גם הוא את המלך, כך שהפרש לבדו מנחית את המט. במשחק עצמו מיכלבסקי נסוג עם הצריח ושיחק 25…צ-ו5, אבל לאחר 26.מה-ה6, עם איומים משולבים על ז6, ו5, ח5 ו-ג8, עמדתו קרסה תוך מסעים ספורים. הוא נכנע לאחר המסע ה-30 של הלבן, הכופה חילוף מלכות ומעבר לסיום בו ללבן כלי עודף שלם ללא כל תמורה מבחינת השחור.

בסופו של דבר הניצחון הזה הספיק רק למקום שני בתחרות, כיוון שעוד אחד מחמשת משחקי הצמרת בסיבוב האחרון הסתיים בהכרעה, ולמנצח בו – דמיטרי אנדרייקין – היה שובר שוויון טוב יותר משל אדיבאן. המשחק בין שני הישראלים, אגב, הסתיים בתיקו, כך ששניהם סיימו במקום 13-3 משותף עם חצי נקודה פחות מאנדרייקין ואדיבאן, כשלפי שובר השוויון סמירין במקום השלישי וגרינפלד במקום ה-11.

סטוונגר: קרלסן שובר את קללת הביתיות
זמן החיים הקצר של חידוש תיאורטי

תגובות

  • תמיד קורא. אף פעם לא מגיב

    במשחק הראשון, אחרי הדיאגרמה הראשונה שלך, צריך כנראה להיות המסע התשיעי של השחור ד:ג4, ולא ב:ג4.
    וחוץ מזה - אחרי עשרות שנים (מאז קספרוב-קרפוב בשנות השמונים והתשעים העליזות), החזרת לי את התשוקה הרדומה לשחמט. אין לתאר איך אני מתמוגג מהטורים הללו, ומצפה להם בכיליון עיניים (למרות שמבין בערך 15% נטו...)

    • אייל סגל

      תודה, כיף לשמוע (וגם על ההערה - תיקנתי בטקסט).

  • שמוליק

    פוסט מעולה !
    דימיון רב בין שני המשחקים ( הקרבת טיב , בין היתר לטובת זוג רצים ורגלי ד' מקודם ) ואינספור ווריאנטים יפים .

  • Zak

    אכן, בהחלט שתי משחקים יפים אבל לא כל כך ברורה לי הבחירה של דרייב בכזה נוסח חריף. אני מאמין שהיה ברור לו שאם אדיבאן בוחר בהקרבת הרגלי אזי הוא לא יסתפק בתיקו כמו חוזמן אלא יכין חידוש משלו. להיכנס לנוסח חריף ומסוכן בשחור מול הכנה ביתית של היריב בשלב מוקדם של התחרות - בחירה תמוהה משהו אולי?

    • אייל סגל

      כן, אני מסכים שמבחינה מעשית זו לא היתה בחירה נבונה במיוחד מצד דרייב, במיוחד שלאור המצב בטורניר באותה נקודה – שני השחקנים נכנסו לסיבוב השביעי כשהם מובילים במשותף עם 5/6 – תיקו היה תוצאה לגמרי סבירה מבחינתו. אולי זה שהוא כל כך מנוסה בפתיחה הזו (ואפילו ספציפית בהסתעפות עם 9…ד:ג4, כמו שציינתי) גרם לו להרגיש בלתי פגיע.

Comments are closed.