קרלסן ואמנות הלחץ העמדתי

הוא עושה את זה טוב מכולם גם במשחקים מהירים

בשבוע שעבר הסתיים בלובן שבבלגיה הטורניר השני של סידרת הגרנד טור, שנערך כמעט מייד לאחר הטורניר הראשון בפריז. נזכיר – סידרת הגרנד טור, שנוסדה בשנה שעברה, היא ניסיון ליצור מעין "אליפות עולם בטורנירים". בשנה שעברה כללה שלושה טורנירים קלאסיים – סטוונגר, גביע סינקפילד ולונדון – כשבכל טורניר מתחרים עשרה שחקנים, תשעה מהם משתתפים קבועים בסידרה והנותר כווילד קארד.

אלא שהשנה הסידרה ספגה שתי מכות. הראשונה היתה פרישתו של טורניר סטוונגר, כך שהמארגנים נותרו עם שני טורנירים בלבד ונאלצו למצוא תחליף כלשהו במהירות; במקום טורניר קלאסי הם הוסיפו שני טורנירים המשלבים שחמט מהיר (rapid) ובליץ, שהיו קלים יותר לארגון. אלה הטורנירים שנערכו בפריז ולובן: כל אחד מהם נמשך ארבעה ימים, כשביומיים הראשונים מתקיימים 9 משחקים של שחמט מהיר (4+5) בקצב 25 דקות למשחק, וביומיים הבאים מתקיימים 18 משחקי בליץ (9+9) בקצב 5 דקות למשחק. למשחקים המהירים היה משקל כפול בנקודות מזה של משחקי הבליץ (2 נקודות לניצחון לעומת נקודה בודדת, נקודה לתיקו לעומת חצי נקודה), כך שהמשקל הכולל של כל מחצית טורניר היה זהה.

המכה השנייה שספגה הסידרה היתה אי השתתפותו של קרלסן – לא רק אלוף העולם, אלא גם זוכה הסידרה בשנה שעברה – כאחד מתשעה המתחרים הקבועים. הסיבה לכך היא התנגשות הסידרה במחויבויות אחרות של קרלסן במהלך השנה הנוכחית, שהראשית בהן היא כמובן הדו קרב על אליפות העולם בנובמבר מול קריאקין (טורניר לונדון, האחרון בסידרה, מתקיים זמן קצר לאחר הדו קרב; האולימפיאדה, מחויבות אחרת של קרלסן, סמוכה מאוד לגביע סינקפילד; טורניר סטוונגר, שפרש מהסידרה, הוא הטורניר הביתי של קרלסן וגם בו אלוף העולם היה מחויב להשתתף). עם זאת, קרלסן היה מוכן להשתתף בשני הטורנירים המהירים ולצורך כך מארגני הסידרה נתנו לו את כרטיס הווילד קארד לשניהם.

לא במפתיע, קרלסן השיג את התוצאה הטובה ביותר באופן מצטבר בשני הטורנירים. בטורניר הראשון היתה לו תחרות צמודה עם נקמורה ובסופו של דבר סיים שני:

Paris

ובטורניר השני סיים במקום הראשון (בעוד שנקמורה סיים כאן במקום השביעי בלבד – המחשה ליציבות הגדולה יותר של קרלסן לעומת שחקני הצמרת הגבוהה האחרים):

Leuven

כך שנכון לעכשיו לקרלסן המאזן המצטבר הטוב ביותר בסידרה:

GCT

דבר שרק מדגיש את המצב התחרותי המוזר שנוצר בעקבות שיתופו של קרלסן כווילד קארד. הוא לא יזכה בסידרה השלמה, כי לא ישתתף בשני הטורנירים הנותרים, אבל אלה כבר יהיו תחת הרושם של תחרות על מעין מקום שני בלבד בין המשתתפים הקבועים. ניתן לומר שתוצאות הטורנירים בפריז ולובן חיזקו עוד יותר את הרושם בדבר היותו של קרלסן השחקן הטוב ביותר לא רק בשחמט קלאסי אלא גם בקצבים המהירים – בנוסף לזכייתו באליפות העולם הן בשחמט מהיר והן בבליץ ב-2014, שוב בשחמט מהיר ב-2015, וזכייתו בכל הפלייאופים המהירים של טורנירים קלאסיים בהם השתתף עד כה (לצורך הכרעת הזוכה, כשסיים במקום ראשון משותף עם אותו מספר נקודות כמו שחקן אחר).

**********

לקרלסן היו בשני הטורנירים לא מעט משחקים מרשימים – בעיקר בחלק המהיר, המאפשר רמה גבוהה יותר מאשר הבליץ. בלא מעט מהם בלטה במיוחד היכולת הפנטסטית שלו להשיג יתרון ולחץ על יריביו במשחק תמרונים מעמדות שקטות הנראות שוות (כמעט) לחלוטין, שהיא אחד הדברים המפרידים אותו משחקני הצמרת האחרים. (כבר כתבתי פעם על כך די בהרחבה בניתוח של משחק מס' 1 מהדו קרב האחרון על אליפות העולם, בהקשר למה שקרה שם בין מסעים 31 ו-40.) אולי משחקים מהירים מספקים לכך דוגמאות "נקיות" אפילו יותר מאשר אלה הקלאסיים, כיוון שליריביו של קרלסן יש פחות זמן למצוא רעיונות נגד כדי להקשות עליו מרגע שהוא משתלט על המשחק. מכל מקום, הנה שתי דוגמאות:

הראשונה היא מלובן נגד אנאנד. המשחק התנהל בפתיחה האיטלקית (בה הלבן משחק 3.ר-ג4 במקום ר-ב5 המוביל לפתיחה הספרדית), שהופכת בזמן האחרון לפופולרית ברמות הגבוהות כאחת הדרכים להימנע מהגנת ברלין. לאחר 18 מסעים התקבלה העמדה הבאה:

bview1

הנראית שקולה כמעט לחלוטין, עם מבנה קרוב מאוד לסימטרי. אולי הדבר היחיד היכול להחשב כמקנה עדיפות כלשהי ללבן הוא יתרון המרחב המסויים שיש לו באגף המלכה כתוצאה ממיקומו הקדמי של הרגלי על א5. קרלסן שיחק כאן 19.מה-ב4, מסע המציב את המלכה הלבנה על האלכסון של זו השחורה ובכך מאותת על כוונה לחילופי מלכות – דבר שקרלסן ככלל אוהב לעשות. (מעבר לנימוקים שניתן למצוא בכל עמדה ספציפית, ייתכן שבאופן כללי הדבר קשור בכך שללא מלכות כמות האפשרויות הטקטיות נוטה לרדת באופן משמעותי וקווי המתאר העמדתיים נוטים להפוך ליציבים יותר, כך שמתקבל סוג משחק שקרלסן מעדיף.) כעבור מספר מסעים אכן התרחש חילוף המלכות והתקבלה העמדה הבאה:

bview2

שבה עשוי להיראות במבט ראשון שמצבו של השחור אפילו השתפר, כיוון שנפטר מהרגלים הכפולים שלו בעוד שללבן נותר צמד רגלים כזה על הטור ה'. אבל מצד שני, הלבן שולט כרגע בטור הפתוח ד' ולשחור לא כל כך קל לערער את השליטה הזו באמצעות הצבת צריח משלו על הטור. כאמור, ללבן גם רגלי קדמי על א5 ובמסעים הבאים קרלסן ניצל זאת כדי לתמרן את הפרש שלו לעמדה התקפית יותר על ג5 (דרך ד2-ב3), משם השחור אינו יכול להדוף אותו על ידי קידום רגלי ל-ב6. קרלסן גם הרויח מרחב והגביל את פעילות השחור באגף השני על ידי הצבת הצריח שלו ב-ו5 (כך שחילוף צריחים לאורך הטור יאפשר לו לשפר את מבנה הרגלים שלו באופן משמעותי) וכן קידום הרגלי ח', ובעקבות 30.ח5 עמדתו של אנאנד הפכה לפתע לקריטית: הוא נקלע למצב בו כבר היה צריך לדייק כדי להינצל. לאחר 30…מ-ח7? (במקום להביא צריח לשורה האחורית, כדי למנוע את המסע הבא של הלבן) 31.צ-ד8!:

bview3

מצא את עצמו בעמדה שייתכן מאוד והיא כבר אבודה. חופש התנועה של כלי השחור מוגבל ביותר והוא מתקרב במהירות ל"כפאי" (zugzwang) – כלומר, מצב בו כל מסע שיעשה יהרוס את העמדה שלו. אנאנד שיחק 31…ז6, למעשה המסע היחיד שאינו מוביל להפסד מיידי של חומר, אבל כזה המחליש את עמדתו כיוון שהוא מסיר הגנה מהפרש על ו6. לאחר חילופי רגלים על ז6 קרלסן המשיך 33.צ-ד6! – דוגמה לתשומת הלב החדה שלו לפרטים טקטיים, לצד יכולת התמרון העמדתית; המסע הזה מגביא את הלחץ על הפרש השחור וכופת שני כלים שחורים להגנה עליו. בעקבות מספר מסעים נוספים, בהם קרלסן תימרן את הפרש שלו ל-ד8 וקידם עוד כמה רגלים (כדי למנוע מהשחור לקדם את הרגלים שלו), התקבל כפאי מושלם:

bview4

זוהי העמדה לאחר המסע 37.ב3. כל תזוזה עם רגלי שחור תוביל כעת לאובדן אותו רגלי. תזוזה של המלך השחור ל-ח7 תוביל לאובדן הפרש על ו6, ותזוזה ל-ז7 לאובדן טיב בעקבות שח פרש על ה6. הפרש על ו6 אינו יכול לזוז כי הוא מרותק אל המלך. תזוזה של הצריח השחור על ו8 תוביל או לאובדן טיב או לאובדן כלי שלם (הפרש), אם כי 37…צ:ד8 38.צ:ד8 פ:ה4, עם רגלי תמורת הטיב, היתה באופן יחסי האפשרות הפחות גרועה שעמדה לרשות השחור. תזוזה של הצריח על ה7 לאורך השורה השביעית תוביל לאובדן הרגלי על ה5 (או אובדן טיב בעקבות מזלג פרש על ה6). ותזוזה של הצריח הזה ל-ה8… היא מה שקרה במשחק עצמו, שנמשך 37…צ(ה)-ה8 38.פ:ב7. וכאן אנאנד נכנע, כיוון שבנוסף לרגלי על ב7 הוא עתיד לאבד רגלים נוספים (על א6 ו/או ג5 ו/או ה5) ללא כל תמורה ממשית.

והנה המשחק מפריז נגד קרמניק:

המשחק התנהל בהגנת סמי-טאראש – אבל בניגוד, למשל, למשחק בפתיחה זו בין גירי והריקרישנה מהטורניר לזכר גשימוב, בו הלבן שיחק באופן אגרסיבי מאוד משלב מוקדם, כאן קרלסן נכנס להסתעפות שקטה יחסית וכזו שאינה נחשבת כמסוכנת לשחור (בעיקר מרגע שהוא מבצע במרכז את הפריצה המשחררת …ה5 במסע ה-14). אבל קרלסן כנראה האמין שעדיין יש לו יתרון מסויים, או לפחות אפשרויות להקשות על השחור, במיוחד בעקבות קידום הרגלי א' במסעים הבאים והחלפתו ברגלי שחור, כך שנוצר לשחור רגלי מבודד על הטור ב'. במסע ה-22 קרלסן ניצל הזדמנות טקטית כששיחק ר-א4!:

bview5

וכפה למעשה חילוף על א4, כיוון שהרץ תוקף את הצריח על ה8 ולשחור אין דרך טובה לסגת איתו. בעקבות זאת הלבן השיג יתרון קל נוסף, כיוון שמבין שני הכלים הקלים שנותרו על הלוח הפרש הלבן נראה כעדיף על הרץ השחור, שהוא פסיבי למדי (הרגלים הלבנים על ו3-ה4, וגם הרגלי השחור שקודם מייד בהמשך אל ב5 כדי להגן עליו, מגבילים את טווח הפעילות של הרץ). בשלב הבא קרלסן שוב יזם חילוף מלכות, דבר שהדגיש את העליונות המסויימת שרכשו הכלים שלו (בצירוף עם עמדתו הקדמית של הרגלי על ה5):

bview6

אותו רגלי קודם מעט לאחר מכן אל ה6, מה שהוביל להחלשת מבנה הרגלים של השחור באגף המלך. קרמניק, שראה כי הוא נקלע לעמדה פסיבית יותר ויותר, ניסה להשיג משחק נגדי באמצעות הפעלת אחד הצריחים שלו, ובמסגרת רצף טקטי שהחל במסעים 37-36 טמן לקרלסן מלכודת טקטית. קרלסן, כפי שאמר לאחר המשחק, חשב שהוא פשוט זוכה בכלי לאחר המסע 38.פ-ד5 עם איום בו-זמני על שני הצריחים השחורים, ב-ה2 ו-ד7 (בשחמט מהיר קל יותר להאמין שהיריב ביצע טעות בסדר גודל שתאפשר דבר כזה). אבל לאחר 38…צ:ה4 39.פ-ו6+ מ-ז7 40.פ:ד7

bview7

הסתבר שהמסע 40…צ-ה7 מציל את השחור. הלבן יכול אמנם לזכות ברץ השחור עם 41.צ:ב7, אבל אז הפרש על ד7 לא יוכל לזוז ולאחר 41…ב4! הצריח הלבן יצטרך מתי שהוא לנטוש את השורה השביעית ולהכות את הרגלי ב' המתקדם כדי למנוע את הכתרתו, והפרש ייפול. בעמדה שתתקבל – סיום צריחים עם כל הרגלים באותו האגף – יתרון הרגלי שיהיה ללבן לא יספיק לניצחון.

קרלסן הסתגל למצב החדש ושיחק 41.פ-ב8! – הוא ויתר על זכייה בכלי והסתפק בזכייה ברגלי השחור על ב5, תוך שהוא מתכנן לחלץ בסופו של דבר את הפרש שלו ולהכניס אותו מחדש למשחק. נקודה בסיסית שיש להבין כדי להעריך את הסיום שנוצר כאן (עם צריח + פרש ללבן מול צריח + רץ לשחור ורגלי עודף ללבן) היא שמכיוון וכל הרגלים הנותרים נמצאים באותו האגף, סיום צריחים הוא תיקו תיאורטי נוח יחסית עבור הצד המתגונן, בעוד שסיום של פרש מול רץ מקנה סיכויי זכייה מצוינים לצד התוקף (או אפילו זכוי עבורו באופן מוחלט). לכן, הלבן שואף להחליף את הצריחים ולהימנע מחילוף הפרש תמורת הרץ.

קרלסן החל לפיכך בתמרונים שנועדו לחלץ את הפרש שלו על ב8 ולהכניס אותו מחדש למשחק. בסופו של דבר הצליח בכך, ואז במסע ה-49 קרמניק ביצע את הטעות המכריעה כששיחק 49…צ-ג7? ואיפשר ללבן לכפות את חילוף הצריחים אליו שאף עם 50.צ-ד7+!. תכנית הניצחון של הלבן בסיום הפרש מול רץ שהתקבל היתה להביא את המלך ל-ז5, להציב את הרגלים שלו על ערוגות כהות (כדי שהרץ השחור לא יוכל לתקוף אותם), ולהכין את הפריצה ו5:

bview9

שאותה ביצע בנקודה זו, במסע ה-61 (זוהי פריצת רגלים שנייה במשחק שתכליתה להחליש את רגלי אגף המלך השחורים, בעקבות 32.ה6 כמעט 30 מסעים קודם לכן). לאחר 61.ו5! ז:ו5 62.פ:ו5+ השחור עתיד לאבד את הרגלי האחרון שלו ולהיוותר בגרעון שני רגלים, כיוון שהלבן יכול לתקוף את הרגלי על ח5 עם שני כלים (הפרש והמלך) בעוד שהשחור יכול להגן עליו רק עם כלי אחד (הרץ – לכן היה חשוב להציב את המלך הלבן על ז5, כדי למנוע מהשחור להגן על הרגלי גם עם המלך שלו). ניצחון עם שני רגלים עודפים הוא פשוט יחסית במצב כזה (כיוון שכבר לא מספיק לשחור להקריב את הרץ שלו תמורת רגלי בודד), ולכן קרמניק נכנע.

**********

ולסיום, קטע נחמד מ-xkcd; האפיליקציה בה מדובר היא Play Magnus, האמורה לספק למשתמש חוויה של משחק מול קרלסן בגילאים שונים שלו.

magnus

עזרו לנו לקיים את דה באזר

הטורניר לזכר גשימוב, מחצית שנייה: ממדיארוב זוכה בפיניש דרמטי
גביע סינקפילד: מחצית ראשונה

תגובות

  • חורחה גאסטון

    מזל טוב על מכבי נתניה...

    • אייל סגל

      זה לא אני (כמובן), אבל האמת שזה בן דוד שלי...

  • דוד

    תודה
    הכפאי פשוט נהדר. אבל המשחק נגד קרמניק ממחיש יותר את היכולות שלו, אחרי המסע ה-40 ישר הבין שלכידת הכלי תוביל לתיקו, ובקור רוח שינה את התכנית למשחק סבלני ומתיש.
    היכולת שלו לעכל טעויות ולשנות תכנית תוך כדי תנועה היא מרשימה.

    • אייל סגל

      כן, המשחק מאוד מרשים מהבחינה הזו. אותי המשחק הראשון בכל זאת יותר מרשים: חוץ מזה שהוא יותר "מושלם", אני חושב שזה בגלל שיותר קשה לי להבין אותו - כמו באותו קטע מהמשחק הראשון באליפות העולם שהזכרתי, איך בכזו מהירות (תוך משהו בסביבות 10 מסעים) העמדה הופכת מכזו שנראית שווה (כמעט) לחלוטין לקשה על סף אבודה עבור אנאנד, לפחות לכאורה בלי שביצע אף שגיאה רצינית.

      • דוד

        הראשון הרבה יותר יפה מבחינה שחמטאית טהורה. אבל כפאי אתה לא משיג בכל משחק...
        כוונתי שממשחקים כמו נגד קרמניק נהיים אלוף עולם

      • ישראל

        בגלל ששחמט רגיל זה רק משחק זיכרון. צריך לשחק רק שחמט 960

  • אשר

    במשחק של קרמניק למה הצריח לא יכול לחזור פשוט לחזור ל ו-8 במסע ה-22. למלכה אין מקום לשבת אחרי קידום הרגלי?

    התחושה עם קרלסן היא קצת כמו עם מסי ופדרר. התמזל מזלי לראות ולהעריך את זה חי!

    • אייל סגל

      הוא יכול - אולי הניסוח שלי בטקסט קצת קיצוני מדי בהקשר זה - אבל כמו שמצויין בלוח החי זה מאפשר 23.ה5, ואז ללבן יש יתרון ברור ומיידי (גם אם לא זכייה ישירה בחומר); למשל 23...מה-ה7 24.פ-ו5 (תוקף שוב את המלכה השחורה) ולאחר מכן הפרש מתייצב ב-ד6.

      • Yavor

        ואם היה מתקדם אחד קדימה? בלוח מצוין ההמשך כאילו הוא בעייתי, אבל לי זה נראה רגיל

        • אייל סגל

          אחרי 22...צ-ה7 23.פ-ו5 ללבן יש התקפה מכריעה. למשל, אם השחור מחליף צריחים לפני שהוא נסוג עם הצריח, אחרי 23...צ:ד1+ 24.צ:ד1 ללבן יותר מדי איומים (על הצריח השחור, מט על ד8, קידום הרגלי ל-ה5, ו-24...צ-ה5 מפסיד ל-25.צ-ד6 צ-ה6 26.ה5!). וגם במקרה של 23...צ-ה5 24.צ:ד8+ מה:ד8 25.צ-ד1 (שתוקף את המלכה) ללבן התקפה מכריעה - למשל, 25...מה-ג7 26.מה-ג3! עם כל מיני ריתוקים (על הטור ג' והאלכסון הארוך) ואיומים כמו צ-ד7 או צ-ד5; או 25...מה-ב8 26.מה-ז5 פ-ה6 (כדי להגן מפני מט על ז7 וגם צ-ד8+) 27.מה-ז3! שוב עם ריתוק של הצריח השחור. ואם במסע ה-23 הצריח השחור נסוג ל-ה6 או לאורך השורה השביעית, 24.ה5! זוכה.

          אגב, אני לא בא לומר שקרלסן או קרמניק ראו בהכרח את כל ההסתעפויות האלה, אבל אפשר להעריך שהשחור יהיה נתון בסכנה רצינית גם בלי לחשב עד הסוף.

  • יהודה

    מישהו יכול לתת לינק לצפייה במשחקי הבליץ (בוידאו)? אם צילמו אותם.. תודה

  • אייל סגל

    אחרי שויתרו על שתי אליפויות אירופה האחרונות, זה מגיע גם לאולימפיאדה: כנראה הסוף הרשמי של העידן בו נבחרת ישראל היתה יכולה להיחשב לקונטנדרית למדליות – או לפחות מקומות גבוהים – בתחרויות חשובות (אם כי בהתחשב בגילאי השחקנים הרלבנטיים הסוף הזה לא היה רחוק בכל מקרה).

    https://www.facebook.com/emil.sutovsky/posts/10153986251664681

    https://chess24.com/en/read/news/gelfand-on-missing-the-baku-olympiad

    • Zak

      חבל. מדהים לשמוע שבוריס ייצג את המדינה בכל אולימפיאדה מאז שהגיע לישראל, מצער לשמוע שהפעם זה לא יקרה.

  • שמוליק

    חברים ,
    בעוד כשבוע אני צפוי להעביר הרצאות בהן אציג משחקים מבריקים ששיחקו שחקנים מובילים כשהיו ילדים/נערים .
    יש לי כמה רעיונות לגבי אילו משחקים להעביר , אבל אשמח גם לקבל רעיונות מכם .
    רוב תודות .

  • יורם

    הנה סמיסלוב בגיל 14:
    1125358
    קספרוב בגיל 12 או 13:
    1069599
    ובגיל 13 או 14:
    1069626
    ובהמשך לנושא הפוסט, משחק עמדתי מוחץ של קרלסן בגיל 14:
    1378775
    ובניגוד למקובל בגילאים צעירים, סיום מרשים של פונומריוב בגיל 12:
    1345060
    (לצערי הוורדפרס הטיפש לא נותן לי לשים לינקים, אבל כולם מ-chessgames, כשהמספר בסוף הוא ה-gid)

    • יורם

      תיקון - קרלסן בגיל 15, לא 14.

  • שמוליק

    רוב תודות .
    אעבור בעיון על המשחקים ( את חלקם כמובן אני מכיר ... ) ואבחר כמה נבחרים .

  • אייל סגל

    מחר (13.7) מתחיל טורניר בילבאו, בהשתתפות קרלסן, גירי, נקמורה, סו [זוכה השנה שעברה], קריאקין ו-Wei Yi (פורמט DDR, עשרה סיבובים). חוץ מההשתתפות של קרלסן עצמו, יש איזה עניין ספציפי כמעט בכל המצ'אפים שלו עם השחקנים האחרים - קריאקין לקראת הדו קרב על אליפות העולם בנובמבר; גירי ונקמורה כשני השחקנים עם המאזנים הכי קיצוניים נגדו (גירי חיובי, נקמורה שלילי), ו-Wei Yi בן ה-17 כמי שסומן כ"יורש". המשחקים מתחילים כל יום ב-17:00 לפי שעון ישראל, אפשר לעקוב אחרי השידורים החיים כאן.

    עוד שני טורנירים חזקים שמתקיימים בימים אלה:

    דורטמונד - בין השאר בהשתתפות קרמניק, קרואנה ו-MVL. אחרי שלושה סיבובים (מתוך שבעה), MVL ודומינגז מובילים עם 2 נקודות.

    https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/dortmund-sparkassen-chess-meeting-2016

    האינאן דאנז'ו (בסין) - בהשתתפות שישה שחקני צמרת סיניים וכן נפומניצ'י, איבנצ'וק, הריקרישנה ולקו. אחרי חמישה סיבובים (מתוך תשעה), נפומניצ'י מוביל עם 4 נקודות בפער נקודה שלמה מאלה שאחריו.

    https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/danzhou-supergm-2016
    ,

  • יהודה.א.

    סנסציה אדירה בדרך..

  • אייל סגל

    כן, ניצחון של נקמורה על קרלסן במשחק קלאסי (ועוד בשחור); לאור התדירות בה השניים משחקים ביניהם זה היה צריך לקרות מתי שהוא... קרלסן דווקא השיג יתרון ברור מהפתיחה בסגנון אופייני – מוזר שלא שיחק פשוט 14.ה5! עם לחץ חזק ועמדה מצוינת. כמה מסעים אחר כך הוא בחר בתכנית גרועה עם 19.ח4?! ו-21.ז5? שאחריו אולי הלבן כבר פשוט אבוד מבחינה אסטרטגית. מעניין מה קרלסן החמיץ – בטח לא שאחרי 21...ו:ה4 הוא לא יכול להכות את הפרש השחור כי הרגלי ז' מרותק... אולי הוא חשב שאחרי 22.ו4 האיום ו5 נותן לו התקפה חזקה ולא שם לב ש-22...ה6! מנטרל אותה לגמרי. פתאום הוא נשאר עם רגלי פחות, עמדת מלך מוחלשת מאוד וכלים נטולי קואורדינציה (במיוחד הפרש שתקוע על א4). והפעם נקמורה מימש את היתרון שלו בצורה מדוייקת ויעילה בלי לאבד את הראש כמו בכמה משחקים קודמים.

    https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/9th-bilbao-masters-2016/1/1/2

  • יהודה.א.

    לשירוב זה לא קרה מול קספארוב, והם שיחקו יותר, אני חושב.

    • אייל סגל

      קספרוב - שירוב זה באמת מקרה קיצוני, אבל הם לא שיחקו יותר (לא בכמות הכוללת ובטח לא בתדירות). בקלאסיים המאזן ביניהם 15-0 לקספרוב ו-13 תיקו - כלומר 28 משחקים בסה"כ - בין 1992 ל-2004. קרלסן ונקמורה כבר שיחקו 31 משחקים קלאסיים, 29 מתוכם בשש וחצי השנים האחרונות (מאז סוף 2009 בלונדון); ועכשיו המאזן 12-1 ו-18 תיקו...

  • עידו

    נקמורה ניצח! מדהי-ם
    גלפנד בתיקו מול INARKIEV באיזו תחרות ידידותית
    https://chess24.com/de/watch/live-tournaments/gelfand-inarkiev-match-2016

  • אייל סגל

    "עכשיו המאזן [בין קרלסן לנקמורה] 1-12" - בפרפרזה על מה שאמר ויטאס גרולייטיס כשניצח את מקנרו במשחק ה-17 ביניהם, אחרי 16 הפסדים:

    Nobody beats Hikaru Nakamura 13 times in a row!

    https://www.youtube.com/watch?v=xRvNghWmYsU

  • יהודה.א.

    אייל, עד היכן לדעתך הגיעה ההכנה של וושיה לגראב היום? ומה דעתך על הפאולסן של קרואנה?

    • אייל סגל

      קשה לומר בדיוק לגבי MVL, אבל לפחות עד המסע ה-23 - לפי הזמנים ב-chess24 - הוא שיחק ממש בקצב של בליץ; רק אחר כך הוא התחיל לחשוב כמה דקות על מסע.

      • יהודה.א.

        שתי תוצאות מרשימות מן העולם: נפומניאצ'י מוביל בתחרות חזקה בסין (שהוזכרה לעיל) למרות שני הפסדים. הסיבה, למעט תיקו אחד הוא ניצח את חמשת משחקיו האחרים.
        וושיה לגראב מטפס אל המקום השני בדירוג העולמי כשהוא מוביל בדורטמונד עם 5 מ-6.

  • Zak

    ממתי קרמניק פותח ב 1.ה4?!

    • אייל סגל

      בזמן האחרון, מאז הטורניר בנורבגיה השנה... (לפני כן, הוא באמת כמעט לא פתח כך - לפחות במשחקים קלאסיים - מאז 2005; אפשר לראות כאן - http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?page=9&pid=12295&playercomp=white&node=21720). כנראה שהוא מרגיש צורך לגוון - גם בפתיחות של 1.ד4 או 1.פ-ו3, אגב, הוא משחק בזמן האחרון די הרבה בסגנון "קרלסני", עם מערכים לא תיאורטיים במיוחד.

      • Zak

        מצד אחד, יפה שבשלב זה של הקריירה הוא לא חושש לגוון ולנסות דברים חדשים. מצד שני, מגיע לו שישחקו מולו את הברלין בכל הזדמנות (אפילו שאני מאמין שהוא יהיה די מוצלח נגד הפתיחה הזאת)

        • אייל סגל

          אם תשים לב, במשחקים מהשנה הנוכחית בלינק שנתתי הוא לא נותן שישחקו נגדו את הברלין ונכנס לפתיחה האיטלקית (3.ר-ג4) - שכמו שציינתי בפוסט ביחס למשחק קרלסן - אנאנד, הופכת בזמן האחרון לפופולרית בצמרת בדיוק מהסיבה הזו...

  • אייל סגל

    מאז ההפסד לנקמורה בסיבוב הראשון, קרלסן עם שלושה נצחונות רצופים (על Wei Yi, קריאקין וסו) כשהוא מפגין שחמט פשוט פנטסטי – אגרסיבי, חד מבחינה טקטית (במשחק נגד הסיני היה דו קרב של מכות טקטיות בין שני הצדדדים במשך כמעט 20 מסעים רצופים), ומלא ברעיונות עמדתיים יצירתיים (האופן הלא שיגרתי בו הוא טיפל היום בפתיחה של אנטי ברלין בלבל את סו לחלוטין).

    • יהודה.א.

      אכן, אלופים אמיתיים מגיבים להפסדים כואבים דרך שחמט יותר חזק. ניתן להיזכר בטופאלוב של לפני 11 -12 שנים, בקספארוב ועוד..

    • Selby

      נקאמורה לא יודע איזה נזק הוא עשה לתחרותיות בענף, הניצחון שלו על קרלסן היה כזה נזק לאגו של הנורבגי שאני לא רואה אותו מפסיד משחק מעכשיו ועד אליפות העולם(כולל).

  • יהודה.א.

    אגב שחמט מקומי, תחרות גדולה ויפה הסתיימה בי-ם בנצחונו המשכנע של ארקדי ניידיץ, בכיר המשתתפים בתוצאה המרשימה 6.5 משבע. מרשים בהחלט לאור העובדה שאת המקום השני חילקו מספר שחקנים עם 5 נקודות..
    כמו כן, חצי מקומי. נבחרת ישראל עד גיל 18 לקחה מקום ראשון באירופה!

    • מומו

      ניידיץ רמה או שתיים מעל כל התחרות מראש . מעניין שהמשחקים ששוחקו מולו היו מלאים בהקרבות מיותרות. אשמח לשמוע מה נקודות התורפה שלו והאם זה קשור..

  • אבישי

    לא יודע אם שמתם לב, אבל עד הסיבוב של היום, חוץ מהמשחקים של קארלסן (שהפסיד ואז ניצח 3 פעמים) כל המשחקים הסתיימו בתיקו

    • Zak

      אכן, אבל זה בכל זאת לא כל כך מופרך - פרט למשחק של קרלסן יש רק עוד שני משחקים בכל סיבוב, כשבאחד מהם משחק גירי.

      • אייל סגל

        כן, וכשהגיע המשחק עם גירי התיקו השתלט גם כאן - אם כי יש לציין שקרלסן כבר נראה קרוב מאוד לניצחון אפילו במשחק הזה (כנראה שהוא באמת בכושר טוב...); אחרי 40...ג4 גירי היה צריך לשחק באופן סופר-מדויק כדי לא להפסיד.

        אבל כדי להיות הוגן כלפי גירי - במידה מסוימת כמו בתחרות המועמדים, כשממש מסתכלים במהלך המשחקים אני לא חושב שחוץ מזה נגד קרלסן אפשר להאשים אותו בפחדנות או שאיפת תיקו מיוחדת; כל המשחקים האלה היו בהחלט יכולים להסתיים בתוצאה אחרת (במיוחד המשחקים נגד קריאקין וסו, שהיו די "פרועים").

  • אילן

    Wei Yi הפר את המאזן המושלם של גירי בטורניר עד כה בנצחון פשוט וקצר עליו לכאורה. אז אם היה ספק אם הסיני יכול להתבונן לסופר רבי אמנים בלבן של העין, אז כבר אין ספק? ואנחנו מדברים על גירי בכבודו ובעצמו. הברקס האוטומטי של קרלסן.

    • שמוליק

      נהיה קצת דמגוג : Wei Yi כבר השיג משהו שקרלסן עדיין לא - ניצחון על גירי .
      כרגע הוא על 50% בשלב מתקדם בטורניר מול 5 מהטופ העולמי . בהחלט מרשים .

  • אייל סגל

    אגב, נראה שגלפנד לקח מנוחה קצרה מראיונות לכלי תקשורת ברוסית בהם הוא תוקף את איגוד השחמט, והוא מנצל אותה כדי לנצח את אינרקייב בדו קרב ידידותי 2:4 בזכות שני משחקי התקפה יפים (בעצם זה רק החלק הקלאסי - יש לדו קרב גם חלק מהיר):

    http://www.chessbomb.com/arena/2016-gelfand-inarkiev-match/02-Gelfand_Boris-Inarkiev_Ernesto
    http://www.chessbomb.com/arena/2016-gelfand-inarkiev-match/06-Gelfand_Boris-Inarkiev_Ernesto

  • אייל סגל

    ...ומאז ארבעת הסיבובים הראשונים בהם הוכרעו כל המשחקים של קרלסן, ארבעה סיבובים די מנומנמים בבילבאו שבהם מוכרעים רק שני משחקים - שניהם הפסדים של גירי (ל-Wei Yi וסו) - שלא משנים את המצב בצמרת. על ההפסד של גירי היום גוסטפסון (בשידור החי של chess24) אמר שמה שהכניס אותו לצרות היה שניסה להשוות מעמדה עדיפה, מה שכנראה מסכם די טוב את האופן בו הוא נתפש כרגע על ידי הרבה חובבי שחמט...

    http://www.chessbomb.com/arena/2016-bilbao-masters-final/08-So_Wesley-Giri_Anish

  • יהודה.א.

    אחרי 4 סיבובי תיקו... http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/802/628.html?hp=3&cat=659&loc=31

    • דוד

      (-:

  • אייל סגל

    טוב, אז כמו שנקמורה שבר את הקללה שלו נגד קרלסן בסיבוב הראשון של הטורניר, קרלסן שובר את את הקללה נגד גירי בסיבוב התשיעי היום ומנצח אותו – ובהזדמנות זו מבטיח את הזכייה בטורניר סיבוב לפני הסוף. ובהשוואה לשני המשחקים האחרים ששוחקו היום (סו - Wei Yi ונקמורה – קריאקין), שהיו סופר-תיאורטיים, דלים בתוכן ממשי והסתיימו בתיקו מהיר, המשחק של קרלסן הבליט עד כמה הוא מעל המשתתפים האחרים בטורניר לא רק מבחינת רמת השחמט כשלעצמה אלא גם ברוח הלחימה. הוא שיחק פתיחה לחלוטין לא תיאורטית שבה השחקנים התחילו לחשוב על גבי הלוח כבר מהמסע השלישי-רביעי, הסתכן כשהקריב רגלי תמורת יוזמה, הציב בפני גירי הרבה בעיות מעשיות, עד שהאחרון טעה בדוחק זמן (37...צ-א8??) והעמדה שלו התמוטטה.

    http://www.chessbomb.com/arena/2016-bilbao-masters-final/09-Carlsen_Magnus-Giri_Anish

    • דוד

      איזה עונג... סגרתי את המחשב איזה עשר דקות לפני שבת אחרי 27.צב1 של קרלסן. לאניש נותרו איזה 9 דקות על השעון ל-14 מסעים (לעומת איזה 25 דק') עם עמדה לא ברורה (אובייקטיבית שוויון כנראה למרות יתרון חומרי קל ללבן) וידעתי שאני יכול לקבל שבת בשקט.
      he is not gonna get along this time

      • דוד

        get away* this time*

    • יהודה.א.

      עוד נצחון קרלסני בטורניר על לאוסף.

  • דוד

    בליגה הטורקית תחבולה יפהפיה של ממדיארוב
    https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/turkish-league-2016/9/7/1

  • דוד

    אחח... השחקן מספר 2 בעולם מפיל את אנאנד בפח בפתיחה אבל לא מצליח לנצל את זה, ולבסוף מפסיד.
    http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1827086

    • אייל סגל

      כן, וזה קטע ל-MVL רצף של 67 משחקים קלאסיים ללא הפסד.

      אם כבר הזכרת, מדובר בגביע סינקפילד שעכשיו בעיצומו (היום הסיבוב השלישי), ומכיוון שקרלסן לא משתתף יש אפילו מתח לגבי מי יזכה... המשחקים מתחילים כל יום ב-21:00 לפי שעון ישראל, ואפשר לעקוב אחרי השידור הישיר בהנחיית הצוות המוכר סירוואן - שהאדה - אשלי כאן.

      • יורם

        אל תגזים אייל, קרלסן עוד לא הגיע לרמת הדומיננטיות של פישר או קספרוב בזמנם. הוא לא זכה בסינקפילד לפני שנה, סיים 3 נקודות מהמקום הראשון לפני שנתיים, וגם כשזכה לפני 3 שנים זה היה רק אחרי שנחלץ בסיבוב האחרון מעמדה קשה נגד ארוניאן.
        אגב, 4 פעמים 1.ה4 היום ב-5 משחקים, בלי אף הגנת ברלין עם 4..פ:ה4. מעניין מתי לאחרונה זה קרה בתחרות כזאת חזקה,

        • אייל סגל

          טוב, זה לא היה לגמרי ברצינות (וקצת בהשפעת בילבאו, שם הוא היה לגמרי בליגה בפני עצמו). אבל ביחס לשמות שהזכרת, דרגת הדומיננטיות של קרלסן היום למעשה דומה מאוד לזו של קספרוב בשנות ה-90 - כשהוא זכה "רק" בכשני שליש מהטורנירים בהם הוא שיחק, כשהתבססה בהם תחרות קשה יותר מזו שהיתה לו בעשור שלפני כן בעקבות עליית הדור של אנאנד-איבנצ'וק-קרמניק-טופלוב.

  • יורם

    אז הייתי צריך לכתוב "פישר או קספרוב בשיאם". הדומיננטיות של קרלסן כיום באמת דומה לשל קספרוב בשנות ה-90 (ליתר דיוק 91-98). רק שזאת היתה תקופת שפל יחסית ל81-90 עם 15(!) זכיות רצופות, ולפני 10 זכיות רצופות ב99-02 (9 מהן לבד). אני חושב שהנפילה לא היתה רק בגלל עליה ברמת היריבים - הרי גם קרפוב, שורט, וסאלוב היותר מבוגרים הקדימו אותו באותן שנים, אלא בגלל העיסוק בעסקנות ותחרויות אקטיביות. ראינו ברצף של 99-02 שהוא הסתדר מצוין עם כל הצעירים (פרט לדו-קרב אחד...). למשל בלינארס 99 כל ה-4 שהזכרת שיחקו, וקספרוב זכה בהפרש 2.5 נקודות.

    • אייל סגל

      אני חושב שבשנות ה-80 קספרוב בפירוש נהנה מתחרות עם דור חלש יחסית בפרספקטיבה היסטורית - להוציא את קרפוב, כמובן - כתבתי על זה פעם בפירוט כאן, בקשר להצערה הדרמטית של הצמרת בתחילת שנות ה-90 (למרות ש-15 הנצחונות הרצופים הם כמובן הישג פנטסטי בכל מקרה). לגבי 02-99, אל תשכח שבאותה תקופה קספרוב גם איבד את התואר לקרמניק בדו קרב די מביך מבחינתו (בלי אף ניצחון, כשהוא מסכים לתיקו ב-11 ו-14 מסעים בלבן).

      • יורם

        לא שכחתי את ההפסד לקרמנניק - אפילו הזכרתי אותו (בסוגריים...) לדעתי ההיסטוריה של קרמניק כבן-טיפוחיו, ואח"כ עוזרו בדו-קרב מול אנאנד שיחקה כאן גם תפקיד. בכל מקרה מדובר רק באירוע אחד, והוא פחות מביך מהתוצאה של קרלסן בנורבגיה אשתק. גם התוצאות של קרלסן באוליצפיאדה ואליפות אירופה האחרונות היו חלשות - תראה למי הוא הפסיד בשלושת האירועים הנ"ל.
        מה שמרשים במיוחד ברצף השני של קספרוב הוא שהוא כבר היה אמור להיות מעבר לשיאו - סוף שנות השלושים בחייו, וכל הצעירים ממנו היו בשיאם, ובכל זאת הוא הקדים אותם פעם אחר פעם, בד"כ בהפרשים גבוהים. אם תעבור שחקן שחקן, פרט לקרמניק, מהיריבים שלו מאותם שנים תראה שקספרוב הצליח נגדם יותר מאשר קרלסן מצליח נגדם היום, כשהם מעבר לשיאם.
        יכול להיות שיום אחד קרלסן יעלה מדרגה ויגיע לרמת הדומיננטיות של קספרוב, והשנה הוא אכן נראה מצוין בינתיים, אבל הוא עדייין לא שם.

        • אייל סגל

          קשה כמובן לעשות השוואות מדויקות לגמרי, אבל אני חושב שצריך להבדיל בין סוגים וסדרי גודל של אירועים (או מסגרות תחרותיות) – כישלון בדו קרב על אליפות העולם הוא לא כמו כישלון בטורניר שלא שייך לסבב אליפות העולם, וטורניר כזה שונה מאירוע קבוצתי. לקרלסן באמת יש מסורת של הופעות לא כל כך מוצלחות באירועים קבוצתיים, וזה מן הסתם קשור בכך ש(בניגוד לקספרוב) הוא מראש לא חלק מקבוצה – כלומר, נבחרת לאומית – שיש לה סיכויים ממשיים לסיים באחד המקומות הראשונים.

          ואם כבר עושים השוואה מפורטת צריך לקחת בחשבון כמה הצמרת של היום יותר צפופה (ולכן התחרות יותר גדולה), מה שמקשה על היכולת לבסס דומיננטיות. תסתכל בדירוג של יולי האחרון לעומת זה של יולי 2000:

          https://ratings.fide.com/toparc.phtml?cod=409

          https://ratings.fide.com/toparc.phtml?cod=1

          מדי הכושר של קרלסן וקספרוב פחות או יותר זהים, אבל היום יש 17 שחקנים מעל 2750 (ו-40 מעל 2700) בעוד שאז היו רק 5 ו-11 בהתאמה.

          [אני לא חושב שזה בהכרח בגלל דור יותר חזק – סביר להניח שזה קשור בראש ובראשונה בתפקיד הגדול יותר של מחשבים והנגישות הגבוהה יותר של מאגרי אינפורמציה, שפועלים כגורמים משווים.]

          לגבי מאזני ראש בראש, אני לא חושב שאפשר ללמוד הרבה מהשוואת המאזנים של שני שחקנים מול שחקן שלישי – לפי זה, אם תשווה את המאזנים של נקמורה וקרלסן מול אנאנד, תצטרף להגיע למסקנה שנקמורה חזק מקרלסן... אבל אם כבר העלית את זה, כדאי לזכור שהמאזנים של קרלסן נגד חלק מהשחקנים הותיקים "נפגעים" מזה שהוא התחיל לשחק באופן סדיר בטורנירי על כבר מגיל 16; כנקודת הציון לשלב ממנו ניתן לדבר עליו כשחקן מס' 1 בעולם וכממש דומיננטי בטורנירים הייתי לוקח את פרל ספרינג 2009 (באופן מקביל לאליפות ברה"מ 81 כנקודת ההתחלה לקריירה הבוגרת של קספרוב, כשהיה בן 18). החל מאותה נקודת זמן, למשל, המאזן שלו מול אנאנד הוא 9-4 במשחקים מכריעים (ומבין יריבים אחרים של קספרוב באותן שנים, המאזן שלו נגד אדמס הוא פנטסטי).

          אגב, אני לא מנסה להכחיש שקספרוב ראוי להיחשב כשחקן הגדול ביותר – לפחות מבחינת סך הישגי קריירה ובעידן המודרני (קשה מאוד לעשות השוואות עם העידן שלפני מלחה"ע השנייה). אבל אני חושב שהמימד העיקרי בו עדיין יש לקרלסן "מה להוכיח" כדי להשתוות אליו הוא זה של אריכות הדומיננטיות בצמרת. מבחינת מה שקרלסן השיג *יחסית לשלב הנוכחי* בקריירה שלו הוא כבר פחות או יותר בסדר הגודל של קספרוב - או, בוא נאמר, בקליבר של קרפוב/קספרוב ומעל לאלופי עולם כמו אנאנד/קרמניק.

Comments are closed.