קרלסן – קריאקין, משחקים 2-1: פתיחה איטית

בינתיים אף אחד מהשחקנים לא הצליח להפעיל לחץ רציני על היריב

שני המשחקים הראשונים בדו קרב לא היו מרגשים במיוחד: בשניהם השחקן בלבן לא הצליח להפעיל לחץ רציני על היריב, שהשיג תיקו ללא קשיים גדולים. קריאקין, מנקודת ראותו, יכול להיות מרוצה מכך שצלח בשלום את התנסות אליפות העולם הראשונה שלו, בשחור, בזכות הגנה מדויקת ומבלי שהיה צריך לסבול הרבה, אבל פחות מרוצה מכך שלמעשה בזבז לבן במשחק שלאחר מכן.

קרלסן, עם הלבן במשחק הראשון, הלך באופן נאמן לסגנונו היישר לפתיחה צדדית כדי להתחמק מדו קרב תיאורטי בהסתעפות ראשית, בה היו סיכויים רבים יותר שקריאקין יהיה מוכן היטב. הוא שיחק את הפתיחה המכונה "טרומפובסקי", שעמדת הבסיס שלה מתקבלת לאחר המסעים 1.ד4 פ-ו6 2.ר-ז5.

(למעשה הפתיחה נקראת על שמו של שחקן ברזילאי שהרבה להשתמש בה בשנות ה-30 וה-40)

קרלסן כבר השתמש בפתיחה הזו פעם אחת במשחק "רציני", שאף זכה בו, מול קרמניק בטורניר לזכר טל 2013. קריאקין היה הראשון לסטות מאותו משחק עם 5…פ-ג6 (במקום …ה6), וקרלסן הגיב במסע 6.ר-ב5 שאמנם אינו חידוש תיאורטי באופן רשמי (מאגרי המידע מראים שכבר הופיע פעם אחת במשחק בין שחקנים בעלי מד כושר נמוך יחסית), אבל כנראה לא היה מוכר לקריאקין, ששקע בעקבותיו במחשבה של כ-20 דקות. פתיחת טרומפובסקי אינה נחשבת לשאפתנית במיוחד עבור הלבן (ולכן לא מרבים להשתמש בה ברמות הגבוהות), אבל אלוף העולם בכל זאת הצליח – כהרגלו – להשיג בעזרתה יתרון עמדתי קל אך יציב שאיפשר לו להפעיל לחץ מסויים על יריבו.

דוגמה ליכולת שלו לנצל דקויות בעמדה כדי להשיג יתרון כזה ניתן לראות במסע 14.מה-ג3! התוקף את הפרש השחור ב-א5 לפני לכידת הרגלי על ג4. לכידה מיידית של הרגלי עם 14.פ:ג4 היתה מובילה לעמדה נטולת בעיות עבור השחור לאחר 14…צ(א)-ג8 15.מה-ה2 (כפוי, כיוון שהשחור איים ללכוד את הפרש המרותק למלכה לאורך הטור ג') 15…פ:ג4 16.צ:ג4 צ:ג4 17.מה:ג4 צ-ג8. במקום זאת, לאחר מסעו של קרלסן המשחק נמשך 14…מה-ד5 (כדי להגן על הפרש וגם למנוע מהלבן להמשיך פ-ה4) 15…פ:ג4 וכעת לא טוב לשחור לנסות ולהרוויח טמפו באמצעות 15…צ(א)-ג8 בגלל 16.מה:א5! צ:ג4 (חילופי מלכות יובילו פשוט להפסד כלי) 17.מה:ד5 ה:ד5 עם החלשה נוספת של מבנה הרגלים השחורים, בעקבות הופעת רגלי מבודד על הטור ד'.

במקום זאת, בעקבות סידרת חילופים על ג4 התקבלה לאחר מסעו ה-19 של הלבן העמדה הבאה:

bview1

וניתן לקבוע, כאמור, שללבן יתרון עמדתי קל בזכות שני גורמים: חולשת הרגלים המסויימת של השחור באגף המלך (רגלים כפולים בטור ו' ורגלי מבודד בטור ח'), שנוצרה בעקבות חילוף הרץ בפרש כבר במסע השלישי, ויתרון מסויים של הפרש הלבן על הרץ השחור בזכות יכולת תמרון עדיפה.

בעמדת הדיאגרמה הלבן גם מאיים באופן מיידי לחדור לשורה השביעית עם צ-ג7 והשחור צריך להתגונן מכך; קריאקין עשה זאת באמצעות 19…צ-ד8, מסע המרויח זמן להצבת הצריח השחור ב-ד7 בשל איום מט על ד1, וקרלסן הגיב ב-20.ז3, המפנה ערוגת מילוט למלך. ייתכן והיה עדיף לנסות כאן את המסע האגרסיבי יותר 20.ז4, כדי להגביר את הלחץ ולמנוע מהשחור לקדם רגלי ל-ו5 כפי שעשה לאחר 20…צ-ד7 21.מ-ו1 ו5.

גם לאחר שהשחור שיחק …ו5 נראה שקידום רגלי ל-ז4 הוא התכנית האפקטיבית היחידה של הלבן להגברת הלחץ, והיה נדמה שהמסע 24.ח3 מכין זאת; ז4 ייאלץ את השחור להחליף רגלים על ערוגה זו – אחרת הלבן עצמו יחליף על ו5 ויהרוס את מבנה הרגלים של השחור; בעקבות זאת, הלבן ירויח מרחב ויוכל לשפר את עמדתו באמצעות קידום רגלי ל-ו4 והצבת הפרש בערוגה ה4, כשלשחור נותרת חולשת רגלי על הטור ח'. כלל לא בטוח שהדבר היה מספיק ליצירת סיכויי ניצחון ממשיים, אבל האופן בו בחר קרלסן לשחק במקום זאת – הכנה להצבת הפרש שלו ב-ה5 (תכנית שקרלסן עצמו הגדיר לאחר המשחק כתוצאה של "הזייה") – איפשר לקריאקין להשיג שוויון מלא לאחר 27.ו4 ח5!:

bview2

ואפשרות הפריצה באמצעות קידום רגלי ל-ז4 נחסמה; חשוב לשים לב שכעת, לאחר שהלבן הציב רגלי ב-ו4, המסע …ח5 מצד השחור אפקטיבי יותר מאשר לפני כן כיוון שלא ניתן יותר לתקוף את הרגלי הזה (ומבלי שהרץ השחור יוכל להגן עליו) באמצעות תמרון פרש ל-ו4. קרלסן המשיך 28.א4 תוך שהוא מציב מלכודת לקריאקין: אם זה היה ממשיך בנסיון לפשט מייד את העמדה ולהחליף צריחים עם 28…צ-ג7? (רעיון שנראה היה כי מסעי השחור האחרונים עם המלך חותרים אליו), הלבן היה זוכה בעקבות 29.צ:ג7 מ:ג7 30.פ-ה5! וכעת 30…ר:ה5 (אחרת השחור מפסיד את הרגלי על ו7) 31.ו:ה5 מוביל לסיום רגלים זכוי ללבן.

אבל קריאקין לא עשה את הטעות הזו. במקום זאת, הוא המשיך 28…צ-ד5 וכעת, לאחר שאגף המלך נחסם, נותרה לקרלסן אפשרות לנסות וליזום רק באגף המלכה, שם המשאבים ההגנתיים של השחור הספיקו בקלות. הרגע האחרון בו קריאקין היה נתון בסכנה הגיע לאחר 32.פ-ג6+:

bview3

המלך השחור נתון בהתראת שח, והמסע 32…מ-ד7? היה מאפשר ללבן להשיג יתרון בעקבות 33.פ-ה5+ (מרויח טמפו בזכות התראת השח הנוספת) 33…מ-ה8 (33…מ-ד8 מוביל לאובדן הרגלי על ו7) 34.צ-ג7 עם חדירת הצריח לשורה השביעית המעניקה ללבן יוזמה. אבל קריאקין דייק עם 32…מ-ה8! ולאחר 33.פ-ה5 היה יכול לחסום ביעילות את איום חדירת הצריח ל-ג7 באמצעות 33…ר-ג5! עם עמדה מבוצרת לחלוטין; בעקבות תשעה מסעים נוספים הוסכם על תיקו.

והנה סקירה תמציתית יותר של המשחק:

**********

המשחק השני התנהל בפתיחה הספרדית, ומסעו השלישי של קרלסן כבר עורר הפתעה מסויימת כאשר נמנע מלהיכנס להגנת ברלין (3…פ-ו6) ובחר במקום זאת בהסתעפות ה"קלאסית" עם 3…א6, שהפופולריות הגואה של הברלין ברמות הגבוהות דחקה אותה מעט בשנים האחרונות ממעמדה כהסתעפות הראשית.

עם זאת, ברור שגם בחירה זו לא באה כהפתעה גדולה לקריאקין, במיוחד כיוון שקרלסן נוהג לשחק גם 3…א6 מדי פעם, ולמעשה עד המסע ה-12 של השחור השניים חזרו על משחק של קרלסן מלפני כמה חודשים נגד טופלוב. אז קרלסן המשיך 12…פ-ג6, ולאחר 13.ד5 החזיר את הפרש ל-ב8 ופיתח אותו מחדש דרך ד7. הפעם הוא שיחק 12…צ-ה8, ולאחר 13.צ-א1 טיפל בפרש הצדדי בדרך אחרת, והעביר אותו ל-ג4 ולאחר מכן ב6.

התנהל משחק תמרונים איטי למדי, האופייני לפתיחה הזו, עד שהתקבלה העמדה הבאה לאחר מסעו ה-17 של השחור:

bview4

וכאן קריאקין – שהחמיץ משהו בחישוביו או שפשוט לא הצליח למצוא תכנית טובה – בחר בהמשך ששבר את המתח והוביל לפישוט של העמדה באופן שחיסל, למעשה, כל סיכויי ניצחון ממשיים: 18.ד:ה5 ד:ה5 19.א4 ג6 (הלבן תוקף את הרגלי על ב5 והשחור מגן עליו) 20.מה:ד8 צ(ג):ד8 21.א:ב5 א:ב5

bview5

ייתכן שהרעיון המקורי של קריאקין היה לנסות ולנצל את פתיחת הטור א', שהצריח השחור נטש אותו במסע ה-14, כדי לחדור עם הצריח שלו – אלא שתכנית כזו אינה יעילה; על 22.צ-א6, למשל, עומדת לרשות השחור התגובה 22…פ(ו)-ד7! תוך הגנה על הפרש ב-ב6 והכנת …צ-א8 מצד השחור, כדי לערער על שליטת הלבן בטור.

במקום זאת קריאקין המשיך 22.פ-ה2 (עם איום על הרגלי השחור ב-ה5), ותגובתו של קרלסן 22…ר-ב4 הובילה לחילופי רצים ופישוט נוסף של העמדה, שהפך את התיקו המסתמן לברור עוד יותר – וזה אכן הגיע במסע ה-33, בעקבות סידרת חילופים נוספת. למעשה, במסע ה-22 קרלסן כבר היה זה שיכל לנסות ולשחק באופן שאפתני יותר עם 22…פ(ו)-ד7 ובעקבותיו …ו6 – כדי לתמוך ברגלי על ה5 ולהימנע מחילופי רצים, כיוון שהרץ השחור עדיף מעט על עמיתו הלבן. אבל בכל מקרה, לא היה מדובר ביותר מיתרון זעיר.

לכל דו קרב קצב ודינמיקה משלו; הדו קרב הראשון בין קרלסן לאנאנד, למשל, התעורר לחיים רק במשחק השלישי. במסיבת העיתונאים לאחר המשחק השני, מכל מקום, קרלסן – בניגוד לקריאקין – נראה נינוח מאוד ובטוח בעצמו, ואמר כי הוא מצטער על יום המנוחה המתקרב ושהיה רוצה להמשיך מייד למשחק הבא.

2020: כשלא עולים למונדיאל
אורכו של התהליך. על הנסיקה של נבחרת אנגליה

64 Comments

דיזידין 13 בנובמבר 2016

תענוג, למרות שאני שחקן ממש עלוב.
אין עוד ספורט שבו הקהל בבית רואה את המגרש בצורה כל כך ברורה ומלאה.
ואין עוד ספורט עם פרשנים כל כך אינטלגנטים וידענים.

Amir A 13 בנובמבר 2016

שאלה לגבי הפרשנים. רואים איך שהם מצביעים על מסעים אפשריים ומנתחים כל עמדה עד זרא. מה שמעלה את המחשבה, האם הם היו מצליחים בעצמם לעמוד על הרגליים בדו-קרב שכזה? או שהלחץ גורם למוח להיסתם והרבה דברים שהם מצליחים לראות מעמדת הפרשן הם היו נכשלים לראות מעמדת השחקן?

אייל סגל 13 בנובמבר 2016

שאלת ההבדל בפרספקטיבות – בין להיות "מחוץ" למשחק ובתוכו – היא מעניינת. אני חושב שזה יכול לפעול לשני הכיוונים: מצד אחד פחות לחץ אכן יכול לעזור לראות דברים מסויימים; אבל מצד שני – וזה חשוב מאוד – כשממש משחקים את המשחק דרגת המחויבות למסעים שנבחרים הרבה יותר גדולה (השחקן שמבצע אותם הוא זה שישלם את המחיר, במשחק ואולי גם במוניטין, אם הם לא טובים), וזה נוטה מוביל לדרגת ריכוז גבוהה יותר ולבדיקה אינטנסיבית ויסודית יותר של האפשרויות. כדאי גם לציין שאין תמיד הקבלה מלאה בין הפרשנים לשחקנים מבחינה זו שיש פרשנים שנעזרים במחשב (אם כי לא כולם).

דיזידין 13 בנובמבר 2016

התחושה שלי היתה שהפרשנים קצת ״מתעצלים״ לנתח כל וכל הסתעפות לעומק, ושאם הם היו משחקים הם היו יותר חדים

איציק 13 בנובמבר 2016

אני חושב שיש הבדל מהותי בין ספורטאים (אפילו טובים מאד) לספורטאי על. סופרטאי על צריכים את האתגר של התחרות כדי להוציא מעצמם את הטוב ביותר. מצב לחץ משחיז אותם, להבדיל מהרוב שהלחץ גורם לירידה בביצועים. יש לי לפעמים הרגשה שקרלסן נהנה מהלחץ, ועוד יותר נהנה לראות את היריב לחוץ.

דורפן 13 בנובמבר 2016

כל מה שאני יכול להגיד הוא זה: כשסיקרתי את קרב הכתר בין גלפנד לאנאנד שאלו אותנו מהאחראים על העיתונות מי לא מבין מספיק את המשחק וצריך עזרה. כל הפרשנים כמעט נעלבו מהשאלה ואני כמובן לא נעלבתי כי אין סיכוי שאבין משחקים ברמה הזו. התוצאה הייתה שקצין העיתונות הכיר לי רב אמן רוסיה צעירה יפיפיה שסייעה לי במהלך התחרות – ואפילו הזמנתי אותה לנתח משחק אחד כאן בבלוג… כך שלפעמים הכנות משתלמת!

Amir A 13 בנובמבר 2016

למה לי הדברים האלו אף פעם לא קורים?

אורן השני 13 בנובמבר 2016

LOL

צור שפי 13 בנובמבר 2016

כי אתה לא יפהפיה רוסית.

איציק 13 בנובמבר 2016

1+

אורי בלאס 14 בנובמבר 2016

אני לא בדעה שהעובדה שיש למשחק חשיבות גורמת לירידה בביצועים אצל שחקנים שאינם ספורטאי על.

אני לא שחקן על אבל אני לא חושב שהראש שלי עובד פחות טוב בתנאי משחק יחסית למצב שאני לא משחק.

איציק 14 בנובמבר 2016

אולי מבנה האישיות שלך הוא כזה. עד כמה שאני יודע, אצל רוב האנשים הביצועים יורדים כאשר הלחץ עולה. קח כדורסל וקלע איתו ממרחק 2 מטר (נניח שאתה קולע לא רע מטווח זה). אם מישהו עכשיו יגיד שאם תקלע תקבל מיליון דולר (בהנחה שזה סכום משמעותי עבורך), אז רב הסיכוים שביצועי הקליעה שלך ירדו בגלל הלחץ שנוצר על-ידי מיליון הדולר המונחים לידך. אצל שחקן כמו מיקל ג'ורדן הסיכוי לקליעה חלקה כניראה יגדל, או לא ירד. הלחץ מוציא מהם את המיטב. העיניין הוא, שכנראה מיליון דולר זה לא אתגר בישבילו, אבל עצם האיתרוג כנראה יספיק לו לשיפור ביצועים. גמר אליפות השחמט הוא סוג של מיליון דולר עבור המתמודדים.

Zak 13 בנובמבר 2016

אכן פתיחה לא מלהיבה, אבל עדיין מרשים לראות את קרלסן בעמדות שהן "תיקו מת" לכאורה עדיין מצליח לטמון מלכודות מתוחכמות ליריב. זוכר עדיין איך זה עבד מול הו ייפן בסיום רגלים, ויפה שקריאקין התגונן נכון. נקווה להמשך יותר מעניין

Alex 13 בנובמבר 2016

כתוב שטרומפובסקי היה ברזילאי מריו

אורן השני 13 בנובמבר 2016

בשני המקרים, איזה מין שם זה לברזילאי או מקסיקני..

אייל סגל 13 בנובמבר 2016

צודק, תיקנתי – לא יודע מאיפוא בא המקסיקני, אולי בגלל טראמפ…

Alex 13 בנובמבר 2016

כנראה בן של מהגרים ממזרח אירופה

צור שפי 13 בנובמבר 2016

אחרי שעברתי על שני המשחקים התחושה הברורה שלי שקרלסן ניסה יותר מקיריאקין לנצח בלבן.

אייל סגל 14 בנובמבר 2016

מסכים שקרלסן היה זה שיחסית הפעיל יותר לחץ; אני לא לגמרי בטוח אם הסיבה היא יותר רצון/מוטיבציה (אני מניח שלזה אתה מתכוון) או פשוט זה שהשיג משהו יותר ממשי מהפתיחה.

רענן 14 בנובמבר 2016

איפה הימים שנצמדו לרדיו בקרב ההוא !! מתי נראה עוד פעם שחקן שנתן 2 פור .

אייל סגל 14 בנובמבר 2016

…אז בנוסף ללינק ל-chess24 ששמתי בסוף הפוסט הקודם (החל מהיום מופיע שם פיטר סבידלר), אפשר להשתמש בלינק שעידו שם באחת התגובות כדי לראות את השידור של האתר הרשמי (שאחרת צריך לשלם בשבילו).

דוד 14 בנובמבר 2016

נתן טמפו שלם… נגמרו הרעיונות לפתיחות, זהו?
לדעתי מגנוס צריך להיענש על ידי פיד"א על זלזול ביריב!

עופר 14 בנובמבר 2016

היי אייל
אשמח (ובטח כולם כאן) לשמוע את התרשמותך מתחילת משחק 3

אייל סגל 14 בנובמבר 2016

טוב, קרלסן בחר בהסתעפות שנחשבת לאחת מאלה שהכי נוטות לתיקו (עם 5.צ-ה1 בברלין), אחר כך במסע שנראה ביזארי (10.צ-ה2 במקום צ-ה1 הרגיל בעמדה הזו), ובמסע הבא החזיר את אותו צריח ל-ה1, לכאורה תוך איבוד טמפו שלם. אין ספק, רק גאון יכול לשחק כך…

שמעון כסאח 14 בנובמבר 2016

מסע של גאון סיליקון.

13. .. מהה7, קרלסן קיבל את אי-הדיוק שלו.

נפתלי 14 בנובמבר 2016

נוהל סטנדרטי במשחקים של רבי אמנים…הדוגמא שנזכרתי בה מיד היתה ספרלי-ברונלו אולימפיאדת חנטי 2010

אייל סגל 14 בנובמבר 2016

האמת שרעיון ההטרלה עם הצריח בדיוק בהסתעפות הזו כבר נוסה השנה על ידי קסימג'נוב – אם כי נראה שלא הביא לו הרבה תועלת באותו משחק…

http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1815334

אייל סגל 14 בנובמבר 2016

מצד שני, הוא גרם לקריאקין לאבד הרבה זמן על השעון (בערך 25 דקות על המסע העשירי), כנראה הוציא אותו מההכנה, ואולי המסע שקריאקין בחר בסופו של דבר בתגובה לאותו מסע עשירי מפתיע (…ב6) לא היה אידיאלי – כך שייתכן שכל זה ישתלם איכשהו. השאלה היא האם באמת ישנן איזו שהן בעיות ממשיות בעמדת השחור.

עופר 14 בנובמבר 2016

כן… מעניין! תודה!

עידו 14 בנובמבר 2016

עלתה לי שאלה
האם מחשב מחשב יתרון גם לפי זמן שנותר? או שהוא מתייחס רק לכלים?
מכיוון שזה כמעט שווה אבל יש יתרון זמן קטן למגנוס…

אייל סגל 14 בנובמבר 2016

לא, מחשב לא מתייחס לזמן (אם כי אני מניח שלא בלתי אפשרי לתכנת אותו כך שיקח גם את זה בחשבון…).

עידו 14 בנובמבר 2016

תודה

Zak 14 בנובמבר 2016

שוב פעם קרלסן בלבן ואחרי פחות מ 20 מסעים מגיעים לסיום של צריח ופרש מול צריח ורץ במצב שקול. אסטרטגיה תמוהה ואפילו קצת מאכזבת של אלוף העולם

אייל סגל 14 בנובמבר 2016

כן, נכון למסעים 21-20 נראה שגם אם היו לשחור איזו שהן בעיות מיקרוסקופיות הוא פתר אותן וקרלסן שוב לא השיג כלום. בעצם, אם למישהו יש בכלל יתרון כלשהו זה מן הסתם לשחור, בגלל עדיפות מסויימת של הרץ על הפרש.

אייל סגל 15 בנובמבר 2016

…ונכון למסע 32 (צ-ז8) נראה שטעיתי לגמרי בהערה הקודמת ושקרלסן הצליח איכשהו לפתח לחץ אמיתי ולהכניס את קריאקין לעמדה לא נעימה, בלי הרבה זמן על השעון.

דוד 15 בנובמבר 2016

מסע קרלסני מאוד יפה 32.צז8! הנקודה היא שאם מו7 צז2. עמדת הצריח השתפרה והרגלי בה5 מתנדנד

אייל סגל 15 בנובמבר 2016

כן, אם המלך השחור היה חוזר ל-ו6 כדי להגן על הרגלי, ללבן יש 34.ד:ג5 ר:ג5 35.פ:ו5! מ:ו5 36.צ-ז5+ ו-37.צ:ג5.

קרלסן זכה כעת ברגלי, אם כי לא יהיה כל כך פשוט לנצל אותו; כל הרגלים הלבנים מבודדים.

Zak 15 בנובמבר 2016

כן, תמרון מרשים עם הצריח מ ז1 דרך ז8 ל ז2 גם כדי להגן על רגלי ג' וגם כדי להשתחרר מהריתוק על האלכסון. קצת יותר מובן מהתמרון הקודם עם הצריח אני מניח

דוד 15 בנובמבר 2016

ועכשיו פד4 כופה ב5 המגביל את הרץ השחור. בחירה אופיינית (במקום צג2 הטקטי יותר).

דוד 15 בנובמבר 2016

כופה ב4 כמובן

Amir A 15 בנובמבר 2016

אני רק אומר שעל המהלך של קריאקין לקראת סוף השעון בצעד 60 חשבתי 3 דקות לפני שהוא שיחק אותו. רק אומר.

אייל סגל 15 בנובמבר 2016

אולי לכן הוא הולך להפסיד עכשיו :)

Amir A 15 בנובמבר 2016

הוא הולך עוד לנצח… זה משחק של עצבים הדבר הזה.

Amir A 15 בנובמבר 2016

קרלסן פספס כאן הזדמנות נהדרת, לא?

אייל סגל 15 בנובמבר 2016

טוב, זה תיקו. בסוף היה משחק סופר-דרמטי: קרלסן השיג יתרון כאילו מכלום, קריאקין התגונן בעקשנות, וכנראה שהיו כמה נקודות בהן קרלסן היה יכול לזכות ופספס, אחרי שהיה נראה בשלב מסויים שקריאקין קרוב מאוד לתיקו ופתאום טעה – אבל באף אחד מהמקרים זה לא היה טריביאלי. בסך הכל, משחק שהיה גם קרלסן טיפוסי (מבחינת היכולת לייצר יתרון וסיכויי זכייה מהפתיחה לכאורה הכי לא יומרנית) וגם קריאקין טיפוסי (מבחינת היכולת שלו להפגין קור רוח ותושייה הגנתית בעמדות קשות – אנאנד נגד קרלסן נשבר יותר מפעם אחת במשחקים מהסוג הזה).

אילן 15 בנובמבר 2016

משחק 3 באמת היה יכול לשמש נקודת מפנה וקרלסן הוכיח שוב שהוא יכול להוציא מים מהסלע בסיום שנראה תיקו. נראה שבגלל דוחק הזמן לא שיחק 71. צה1! על הרעיון החבוי בו וכך היה זוכה.

המסע 10. צה2 מטרתו, לפי דני רנש, היא שבעוד איזה עשרה מסעים קדימה, אם השחור היה מפתח כלים "רגיל", היה לו, ללבן, קל יותר להכפיל צריחים על טור ה', וכך היה חוסך טמפו. אירוני, אני יודע, אבל ברגע שקריאקין לא הלך על פיתוח הכלים (למשל 10…פו5 11. ג3 ד6 12. רו4 רז5 13. ר:ז5 מה:ז5 14. פד2 ג6 15. פו3 מה-ו6 16. מה-א5 ובמסע הבא להכפיל צריחים (17. צא-ה1)

אפשר לראות בסרטון של רנש ניתוח די מוצלח של חלק מהרעיונות בסיום https://www.youtube.com/watch?v=X3vEUuQOO-Q

אילן 15 בנובמבר 2016

בהשלמה למה שכתבתי, ברגע שקריאקין לא המשיך עם פיתוח הכלים ה"רגיל" המתאים ל"הגנת ברלין" כולל הוצאת הרץ הלבן ל-ד7 אלא שיחק 10…ב6 עם איום אפשרי להוצאת הרץ ל- א6 עם טמפו (מאיים על הצריח על ה2), קרלסן החליט להחזיר אותו ל- ה1.

אייל סגל 15 בנובמבר 2016

את הניצחון, אגב, קרלסן החמיץ סופית במסע 72, לא 71; 71.צ-ה1 באמת היה נוח יותר מבחינה מעשית (כי הצריח ממוקם טוב יותר כדי לעצור את המשחק הנגדי של השחור עם קידום הרגלי ח'), אבל גם אחרי 71.פ-א5 היה אפשר עוד לנצח אם היה מוצא את 72.צ-ו7+!. ההסתעפות הקריטית היא 72…מ-ה4 73.מ-ז4! שעוצר את קידום הרגלי – 73…ח3 74.צ-ו4+ מ-ד3 (או 74…מ-ד5 75.צ:ב4 ח2 76.מ-ז3 צ-א1 77.צ-ב5+ והלבן מספיק גם להגן על הפרש וגם לחסל את הרגלי ח' של השחור) 75.צ-ו3+ מ-ד4 76.צ:ח3 והרגלי על ב3 ניצל.

אבל 72.צ-ב7 (שתוקף רגלי שחור) כפי שקרלסן שיחק הוא מסע טבעי מאוד – קשה לבקר אותו בחומרה על טעות כזו בשעה השביעית של המשחק.

אילן 15 בנובמבר 2016

אכן גם במסע 72 החמיץ זכיה. כתבתי שפספס את זה כנראה בשל דוחק זמן כך שלא היתה כאן "ביקורת חמורה" :)
כך או כך, הטעות הגסה של קריאקין שהובילה לאפשרות/יות שהחומצה/ו היתה במסע 70…מ:ו5. אבל כנראה שיש לו 9 נשמות או רוח של פייטר בלתי נלאה (מכל מקום, אחרי 70 מסעים מותר גם לו לטעות).

עופר 15 בנובמבר 2016

למישהו יש לינק אולי לשידור ישיר? הלינק של אתמול לא עובד…
http://wcc.protectedvideos.com/

אייל סגל 15 בנובמבר 2016

כן, תיארתי לעצמי שהוא לא יחזיק מעמד הרבה זמן – מדובר אחרי הכל בשידור שאמורים לשלם בשבילו (אבל אולי מישהו ב-chessbomb ייתן לעידו לינק חדש…). בשביל לראות את השחקנים אני יכול להציע שוב לינק לשידור של הטלוויזיה הרוסית – http://tvsport.pro/channel/11109; ולשידור של המהלכים עם פרשנות יש את הלינק ל-chess24 ששמתי בסוף הפוסט הקודם (היום מפרשנים סבידלר ואריק האנסן).

עופר 15 בנובמבר 2016

אחלה, זה גם מצוין! תודה!

בני 15 בנובמבר 2016

אני כנראה שואל ממש שאלת הדיוט ואידיוט אבל אני סקרן אז אני אשאל בכל זאת. במהלך ה18 הלבן לוקח רגלי בH6. גם השחור וגם כל הפרשנים מתעלמים לחלוטין מהאפשרות לקחת את הרץ עם הרגלי. למה זה כך? החשיפה של המלך החור לשח מצד המלכה הלבנה יכול להיחסם על ידי הרץ, או מעבר לטור H שמוגן יפה. המלכה הלבנה חייבת לסגת מיד להגן על הרגלי בE4 ולפרש השחור יש עמדה נוחה לתקוף את המשבצת D2. האם זה לא שווה יתרון הכלי? למה זה כזה חד משמעי?

דוד 15 בנובמבר 2016

לא שח ולא שום דבר, הלבן פשוט לוקח את הפרש על ו6

בני 15 בנובמבר 2016

איך? על ידי המלכה? המלכה השחורה מחפה על הפרש

דוד 15 בנובמבר 2016

לכן המסע 18..מהג6 מגן על הפרש והלבן חייב להחזיר את הרץ (מסתמן שבמקום להחזיר מיד הוא החליט לעשות משהו מאוד טיפשי)

בני 15 בנובמבר 2016

המלכה לפני כן היתה בד7? לא בד6? אם ככה לגמרי טעיתי. תודה

אייל סגל 15 בנובמבר 2016

והייתי מוסיף גם את הערוגה ד3 כמשלט פוטנציאלי לכלי שחור. אבל לך תדע, קריאקין הזה כבר הציל עמדות יותר גרועות.

Amir A 15 בנובמבר 2016

קריאקין בדרך כלל הולך ככה לחבלים ונותן ליריב לחבוט בו עד שהיריב מתמוטט באפיסת כוחות?

אשר 16 בנובמבר 2016

ממש קרב איגרוף כמו שקרלסן חזה!!
אני רק לא בטוח שקריאקין הוא זה שייפול. ללא ספק המשחק הבא יהיה אתגר לסבלנות של קרלסן.

לאט לאט מתפתחת פה תחרות לפנתאון! והרבה עבודה קשה לאייל;)

Amir A 16 בנובמבר 2016

מדהים איזו עוצמה מנטלית צריך כדי לחזור יומיום אחרי קרבות כאלו שמוכרעים (או לא) על קוצו של יוד. אני משוכנע שלקרלסן קשה יותר לחזור מאשר לקריאקין כי בשני המשחקים האחרונים התיקו היה בעצם הפסד בשבילו וניצחון לקריאקין.

יהודה.א. 16 בנובמבר 2016

נכון, אבל קרלסן אפילו לא החל להראות את העוצמה המנטלית שלו..

Comments closed