קרלסן – קריאקין, משחקים 10-9: קריאקין כמעט ועולה ל0-2, אבל קרלסן משווה

ומראה שכשקריאקין נקלע לעמדות גרועות יש גבול לעמידות שלו

cyffhqewiaawoht

במשחק העשירי חלה תפנית דרמטית בכיוונו של הדו קרב לטובת קרלסן, אבל הדברים היו יכולים בקלות להתפתח באופן שונה לגמרי: קריאקין החמיץ סיכויי ניצחון טובים מאוד במשחק התשיעי, והזדמנות לכפות תיקו מוקדם בעשירי.

ניתן לומר שהמשחק התשיעי היה – כשלם – הטוב ביותר של קריאקין בדו קרב עד כה, למרות שהסתיים בתיקו. הוא השיג יתרון קל מהפתיחה והמשיך להגביר את היתרון הזה באופן שיטתי עד שהגיע קרוב מאוד לניצחון. המשחק הזה, אגב, היה גם אחד מאלה בהם היה מעניין במיוחד לשמוע במסיבת העיתונאים את הפרספקטיבה של השחקנים על מה שקרה בו.

לאחר שלא השיג דבר עם 1.ד4 במשחק הקודם שלו בלבן, קריאקין חזר ל-1.ה4 כמו בשלושת המשחקים שלפני כן (2, 4, 6), וכמו בכל אותם משחקים קרלסן בחר גם הפעם להיכנס לנוסח הקלאסי של הפתיחה הספרדית (עם 3…א6) ולא הגנת ברלין (3…פ-ו6). קרלסן גם היה הראשון לסטות מהמשחק הקודם בדו קרב שהתנהל בפתיחה הזו, ועשה זאת בשלב מוקדם – במקום 5…ר-ה7 המוביל להסתעפות הראשית הוא בחר בהסתעפות ניאו-ארכנגלסק עם 5…ב5 ו-6…ר-ג5. כמו במשחק השישי (ובניגוד למה שמאפיין את סגנונו בדרך כלל) קרלסן נכנס להסתעפות תיאורטית ארוכה בעלת אופי כפוי למדי בה הוא מקריב הרבה מהגמישות הטיפוסית למשחק הפתיחות שלו, והפעם הדבר עבד פחות טוב מבחינתו. בעוד שבמשחק השישי הצליח באופן כזה להגיע לעמדה של תיקו בשלב די מוקדם, הפעם ההכנה הובילה אותו לעמדה נחותה במקצת (בה הוא בגירעון רגלי תמורת קלקול מבנה הרגלים של הלבן) שלמעשה לא נראה מוכן כל כך טוב אליה ושהיה בה עוד פוטנציאל רב עבור יריבו לנסות ולבנות יתרון; קריאקין, מצידו, בהחלט לא היה במצב רוח של הסתפקות בתיקו קצר.

עד המסע ה-21 (דבר הממחיש עד כמה ההסתעפות הזו היא "תיאורטית") השניים עקבו אחרי משחק בין נקמורה וקסימג'נוב מאולימפיאדת 2014, וקרלסן היה הראשון לסטות ממנו עם 21…ג:ב3 (במקום …ג3). אחרי 22.ר:ב3 מה:ד6 קריאקין שיחק את המסע הטוב ביותר, 23.צ-א6!, המפריע ליצירת תיאום בין כלי השחור ומונע את המסע …ר-ג7, באמצעותו היה השחור יכול להפעיל לחץ מיידי על הרגלי ב-ח2 עם סוללת מלכה ורץ.

ra6

כפי שהאתר chess24 מיהר לפרסם, פיטר סבידלר הוציא שם לא מזמן וידאו על הפתיחה המדוברת בו המליץ על אותו מסע 23 עבור הלבן – ובנקודה זו עצר את ניתוח ההסתעפות הספציפית, כשהמסקנה הכללית שלו היא שהשחור עשוי עוד להשוות, אבל שאין לו עדיין שוויון ושהעמדה אינה מהנה במיוחד עבורו. סבידלר גם פירשן את המשחק הנוכחי בשידור חי (ביחד עם יאן גוסטפסון) וכשראה את העמדה מופיעה על הלוח אמר שאם קרלסן נכנס אליה בוודאי ברור לו איך להשוות בה ושהוא מוכן לאכול את הכובע אם יתברר אחרת; המשך המשחק הראה שדווקא ההערכה המקורית שלו היתה כנראה יותר מדוייקת.

קרלסן, ששיחק את כל מסעיו הקודמים בקצב של בליץ, עצר בנקודה זו לחשיבה של כחצי שעה ובחר בסופו של דבר במסע 23…צ(ו)-ד8 המפעיל לחץ על הרגלי הלבן המבודד ב-ד4. קריאקין השיב בתמרון של הצריח שלו מ-ו1 ל-ח4 (דרך ז1-ז4), שהיה מוזר למראה אבל השיג שתי מטרות חשובות – חיזוק ההגנה על הרגלי ד' וכן חיזוק עמדת המלך הלבן שמבנה הרגלים שלה הוחלש (בפרט מניעת פלישה של המלכה השחורה ל-ח3). במסיבת העיתונאים לאחר המשחק, קרלסן אמר שבעקבות התמרון הזה כבר היה מסופק מאוד אם יש לו אכן תמורה מספיקה עבור הרגלי המוקרב.

את המשך המשחק במסעים הבאים קצת קשה לתאר כיוון שהתפתח באופן "קונקרטי" מאוד, עם רעיונות ורעיונות-נגד טקטיים משני הצדדים (חלק מהם ניתן לראות בהסתעפויות המופיעות בלוח החי). מכל מקום, קריאקין הצליח לשפר את עמדת כליו וליצור איומים פוטנציאליים על עמדת המלך השחור. לעמדה המרכזית שהפרש השחור תפש על ד5 היה חלק מרכזי בהתגוננות מפני האיומים האלה, כך שרגע קריטי במשחק הגיע כשהלבן תקף את הפרש הזה עם 32.מה-ג4!:

bview1

המחשה לאותם איומים פוטנציאליים של הלבן ניתן לראות במקרה שהפרש השחור נסוג: 32…פ-ב6?? יפסיד מייד ל-33.מה:ו7+! מה:ו7 34.ר:ו7+ מ:ו7 35.צ:ח7+ ו-36.צ:ג7 – הלבן מחזיר לעצמו את הכלי שהוקרב באופן זמני ונותר ביתרון כולל של שלושה רגלים. במקום זאת, קרלסן מצא מסע הגנתי טוב בהרבה – 32…צ-ב5! (התומך בפרש); אם כי, כפי שהסתבר לאחר המשחק, הוא היה כרוך בעיוורון הדדי של שני השחקנים.

במבט ראשון נראה ש-33.ר-א4 פשוט זוכה כאן עבור הלבן, אבל לרשות השחור עומד המסע 33…מה-ו5! המשחרר את הצריח מהריתוק למלכה ותוקף את ו3, כך שהשחור מאיים בהתקפה מוחצת על המלך הלבן עם …מה:ו3+ ו-…צ-ה1+. במסיבת העיתונאים הסתבר כי שני השחקנים חשבו שהעמדה המתקבלת פשוט רעה עבור הלבן, אבל המחשב מראה שלמעשה עומד לרשותו מסע נגדי חזק – 34.מה-ו1!: כעת על 34…מה:ו3+ יבוא 35.מה-ז2, עמדת המלך הלבן מוגנת היטב והשחור עדיין יאבד טיב כיוון ששני הצריחים השחורים ניצבים על אותו אלכסון של הרץ הלבן. אבל המחשב ממשיך ומראה גם תשובה חזקה של השחור, המובילה אמנם לעמדה בה הוא בגירעון טיב אבל יש לו תמורה טובה עבורו מבחינת המיקום והפעילות של כליו ביחס לאלה של הלבן: 34…צ-ב1! (כדי להסיט את המלכה הלבנה מ-ו1) 35.מה:ב1 מה:ו3+ 36.צ-ז2 פ-ג3 (עם התקפה כפולה על המלכה והרץ הלבנים) ו-37…פ:א4.

מכל מקום, קריאקין שיחק מסע שמבחינה מעשית היה לא פחות טוב – 33.מה-ג2, המחזק את האיום של ר-א4 (כעת כשהמלכה הלבנה משגיחה על ו5). קרלסן, שכבר החל להיקלע לדוחק זמן (הפיגור שלו על השעון ביחס לקריאקין בשלב זה היה סימפטום ברור לבעייתיות העמדה שלו), לא מצא את התשובה המדוייקת ביותר והגיב ב-33…צ-א8?!. המסע הזה אמנם מתגונן מפני האיום ר-א4 (34.ר-א4 צ:א4! 35.מה:א4 מה-ו5 [שוב] 36.מה:ב5 מה:ו3+ מוביל לתיקו בשח נצחי), אבל הוא איפשר ללבן להמשיך בסידרת מסעים שתקפו את הצריח השחור ותוך כדי כך שיפרו את עמדת כליו: 34.ר-ג4, 35.ר-ד2, 36.מה-ד3 (עם האיום ר-ב5).

קרלסן החליף זוג צריחים, ובעמדה בה נותרו עדיין ללבן איומים רבים והזמן בשעונו הולך ואוזל שיחק 38…פ-ה7?, כדי להביא את הפרש לעמדה טובה יותר ב-ו5:

bview2

וכאן הגיע רגע בו היה נראה שהדו קרב קרוב מאוד להיות מוכרע לטובת קריאקין (בהנחה שקרלסן לא היה מסוגל כבר לסגור פער של שני נצחונות). קריאקין עצמו ידע שיש לו יתרון גדול והשקיע כמעט את כל הזמן שנותר לו עד המסע ה-40 (קצת פחות מחצי שעה) במחשבה על מסעו הבא. הוא התלבט בעיקר בין שני מסעים – 39.ר:ו7+, כפי ששיחק, ומה-ב3 – ובסופו של דבר עשה את הבחירה הלא נכונה.

39.מה-ב3! תוקף את הרגלי על ו7, ולאחר 39…פ-ו5 (המאפשר למלכה השחורה להגן על ו7 ותוקף את הצריח על ח4) 40.ר:ו7+! (40.צ-ח3? פ-ד6 מאפשר לשחור לייצב את העמדה) 40…מה:ו7 41.מה:ו7+ מ:ו7 42.צ:ח7+ ו-43.צ:ג7 הלבן נותר ביתרון שני רגלים (לאחר שהשחור ילכוד את הרגלי ב-ד4) וסיכויי זכייה טובים בסיום המתקבל, אם כי בשל מבנה הרגלים הגרוע שלו לשחור סיכויים מסויימים להילחם על תיקו.

במסיבת העיתונאים קרלסן אמר שהתכוון להיכנס לסיום הזה, כיוון שהיה בטוח כי הוא עומד להפסיד אם יבחר באפשרות השנייה, המובילה לעמדה סבוכה בהרבה מבחינה טקטית – 40…מ-ז7 41.צ-ח3 מה-ה7. אבל הסתבר כי זו האפשרות שהטרידה ביותר את קריאקין, כיוון שלמרות יתרון שני הרגלים שיש ללבן בנקודה זו נראה כי לשחור אפשרויות התקפיות מסוכנות כנגד המלך הלבן, שהרבה מהן מתבססות על המסע …פ-ח4+. קרלסן הזכיר במסיבת העיתונאים את המסע הטוב ביותר העומד כאן לרשות הלבן – 42.ר-ז8! – וקריאקין אמר שלא ראה אותו, אחרת היה משחק 39.מה-ב3.

מכל מקום, קריאקין בחר כאמור ב-39.ר:ו7+, מסע שהוביל להמשך כפוי במידה רבה: 39…מ:ו7 40.מה-ג4+ מ-ז7 41.ד5! (עם איומים חזקים לאורך האלכסון א1-ח8) 41…פ-ו5 42.ר-ג3+ מ-ו8 43.ר:א1 פ:ח4+ 44.מה:ח4 מה:ד5

bview3

התקבלה עמדה בה ללבן אמנם יתרון רגלי אבל ללא סיכויי זכייה גדולים – דבר הקשור שוב במידה רבה למבנה הרגלים הגרוע שלו, עם רגלים כפולים ומבודדים. למזלו של השחור, הכאת הרגלי על ח7 תוביל כאן לתיקו בשח נצחי לאחר 46…מה-ז5+ 47.מ-ו1 מה-ב5+. דבר הפועל במידה רבה לטובת הצד המתגונן הוא שחילוף מלכות (אבל לא רצים) מוביל ברוב המקרים לתיקו בסיום הרצים המתקבל. לקח עוד 30 מסעים עד שהוסכם על תיקו, מסעים בהם קריאקין היה יכול להנות מהתחושה שיש לו עמדה עדיפה (דבר לא רגיל עבורו בדו קרב), אבל כבר היה ברור שהסכנה העיקרית מבחינתו של קרלסן חלפה.

**********

עם שלושה משחקים בלבד לסיום הדו קרב ושניים מתוכם בלבן, המשחק העשירי קיבל איפוא חשיבות קריטית מבחינת קרלסן במסגרת נסיונותיו להשוות את התוצאה. הוא חזר ל-1.ה4 ולפתיחה הספרדית ממשחק 3, קריאקין שב ושיחק את הגנת ברלין, והפעם קרלסן בחר בהסתעפות ה"אנטי ברלין" עם 4.ד3 – בחירה כלל לא מפתיעה בהתחשב במאזן המצויין שיש לו בהסתעפות הזו, כולל נצחונות חשובים כמו אלה על גרישצ'וק בתחרות המועמדים ועל אנאנד במשחק השני של הדו קרב הקודם על אליפות העולם.

נראה שהפעם קרלסן הצליח להפתיע את קריאקין במסע לא שגרתי (6.ר-ז5) שהוביל במהירות ליציאה משבילים תיאורטיים מוכרים וגרם לשחור לבזבז זמן רב על השעון החל משלבים מוקדמים יחסית (בערך 45 דקות על מסעים 15 ו-16 במשולב), כשמתפתח משחק תמרונים איטי מהסוג האהוב על קרלסן.

אבל אז אלוף העולם עשה ברגע מסויים משגה טקטי רציני. לאחר המסע 18…ר-ה6 הוא החליף רצים על ה6 ובעקבות כך נפתח הטור ו' להתקפה של המלכה והצריח השחורים על הפרש הלבן ב-ו3. לא ניתן היה להגן על הפרש הזה (20.מ-ז2?? מפסיד את המלכה למזלג פרש על ו4), כך שקרלסן היה צריך לסגת איתו ל-ד2:

bview4

וכאן עמדה לרשותו של קריאקין הזדמנות לכפות תיקו ולסיים את המשחק במהירות (או, לחילופין, לגרום ללבן להיכנס להסתעפות נחותה עבורו) – הזדמנות שהיתה קשורה במוטיבים טקטיים שיצר מיקומו הלא שיגרתי של הפרש השחור על ח3 (הפרש הגיע לשם מ-ו4, לאחר שהותקף על ידי 13.ז3; בדרך כלל בעמדות ספרדיות לא ניתן מבחינת הלבן לבצע את המסע האחרון, כיוון שהפרש מגיע ל-ו4 לאחר שהלבן כבר שיחק ח3). השחור היה יכול להמשיך 20…פ:ו2+! ואחרי 21.מ-ז2 יבוא 21…פ-ח4+! 22.מ-ז1 (או 22.ז:ח4? מה-ז6+ 23.פ-ז4 פ:ז4+ ולשחור עדיפות גדולה – גם רגלי יותר וגם יוזמה חזקה כנגד המלך הלבן) 22…פ-ח3+ 23.מ-ח1 פ-ו2+ ושח נצחי. הלבן יכול להימנע מחזרה כזו אם ישחק 21.מ-ז1, אבל אז הוא עלול להיקלע לעמדה נחותה לאחר 21…פ-ח3+ 22.מ-ז2 פ(ח)-ו4+ 23.ז:ו4 פ:ו4+ 24.צ:ו4 ה:ו4 (אפשר גם להכות עם המלכה) 25.פ-ג2 ה5 – לשחור צריח ושני רגלים ומרכז רגלים חזק תמורת שני פרשים.

אלא שקריאקין החמיץ את האפשרות הזו ומיהר לשחק 20…ד5?! (ייתכן שלזמן הרב שהקדיש לחלק מהמסעים הקודמים היתה כאן השפעה שלילית על משחקו, כיוון שהרגיש שהוא צריך למהר). מסעו הבא של קרלסן, 21.מה-ח5?! (התוקף את הפרש השחור על ח3) נתן למעשה לשחור עוד הזדמנות לכפות תיקו עם שח פרש על ו2, אם כי כאן המסעים שהיה צריך למצוא לצורך כך היו קשים יותר (כפי שניתן לראות בלוח החי), וקריאקין החמיץ זאת שוב. הוא שיחק 21…פ-ז5?!, מסע שהוביל לחילופי פרשים ומלכות, וכאן העניינים חזרו למסלול הנכון מבחינתו של קרלסן, שהשיג את אחד מאותם סיומים עם יתרון עמדתי קל אך יציב בהם הוא כה מצטיין:

bview5

לשחור חולשת רגלים על הטור ה' (אותם רגלים כפולים שנוצרו כתוצאה מחילוף הרצים במסע ה-19 – הם הקנו לקריאקין הזדמנות טקטית לטווח קצר, אבל פגעו בעמדה שלו לטווח ארוך), וללבן מבנה רגלים גמיש יותר היוצר פוטנציאל לפריצות רגלים בשני האגפים. קריאקין נקלע בהדרגה לעמדה פסיבית יותר ויותר, והיה ברור שלא יוכל לעשות הרבה במהלך שאר המשחק מלבד להתגונן, כפי שאמר המנהל האישי שלו כשרואיין במהלך השידור החי: It’s a very Magnus position … a little bit pressing, pressing, pressing….

קרלסן סגר בשלב מסויים את המרכז, קידם רגלים בשני האגפים, ולבסוף, בעמדה שהתקבלה לאחר המסע 56…צ(ח)-ח7?

bview6

פרץ באגף מלכה באמצעות 57.ב5! באופן שהכריע את המשחק. לאחר 57…ג:ב5 58.צ:ב5 הלבן מאיים להמשיך צ-ב6 עם זכייה ברגלי החלש על ה6. השחור יכול לנסות ולהגן על הרגלי הזה עם 58…צ-ח8 59.צ-ב6 צ(ח)-ה8, אבל אז הלבן יכפיל צריחים על הטור ב', יתקוף שלוש פעמים את הרגלי על ב7, ועמדתו של השחור תקרוס כיוון שלא יוכל להמשיך ולהגן על כל הרגלים החלשים שלו.

חלק מהמסעים שקרלסן עשה עד לאותה נקודה אולי נראו סתמיים למדי, אבל לרובם היתה למעשה מטרה מוגדרת (מעבר להמתנה לשמה). מאלף בהקשר זה להתבונן בעמדה שהתקבלה מסע לפני עמדת הדיאגרמה הקודמת, לאחר מסעו ה-55 של השחור:

bview7

מדוע קרלסן לא שיחק כאן 56.ב5? מכיוון שעמדת הצריחים השחורים היתה טובה יותר להתמודדות עם האיומים שיוצר המסע הזה: עם צריח אחד על השורה השמינית, המשחק היה נמשך 56…ג:ב5 57.צ:ב5 צ-ג8! (מונע מהלבן צ-ב6 כיוון שהפרש על ג5 מאויים), ובמקרה של הכפלת צריחים על הטור ב' ניתן להציב את הצריח הזה על ג7 ולהגן על ב7 פעם שלישית. קרלסן חיכה איפוא למסעו הבא של קריאקין, שקילקל את עמדת הצריחים השחורים.

ואם נחזור עוד מסע אחורה, לעמדה שהתקבלה לאחר מסעו ה-54 של השחור:

bview8

ניתן לראות את שני הצריחים של השחור על השורה השביעית, כמו לאחר המסע ה-56. מדוע, אם כן, קרלסן לא שיחק 55.ב5 כבר כאן? כיוון שראה בעיה טקטית מסויימת הקשורה במיקומם של הצריחים הלבנים: לאחר 55…ג:ב5 56.צ:ב5 פ-ה3! הלבן אינו יכול להציב את הצריח ב-ב6 בגלל מזלג פרש על ג4 שיזכה בטיב. לכן, קרלסן שיפר את עמדת אחד הצריחים שלו באמצעות 55.צ(ד)-ד3.

מכל מקום, לאחר הפריצה שביצע קרלסן במסע ה-57, קריאקין הגיע למסקנה שהסיכוי היחיד שלו להינצל הוא באמצעות הגנה אקטיבית יותר ולכן נכנס להסתעפות בה הוא מאבד רגלי אבל מקבל משחק נגדי מסויים בזכות צריח פעיל ורגלי חופשי על הטור ד'. אלא שקרלסן חישב את הסיבוכים שנוצרו באופן מדוייק, ניטרל את האיומים שיצר קריאקין, ופישט את העמדה לכלל סיום צריחים זכוי. בעמדה בה נכנע השחור, לאחר 75.מ-ו6, המלך השחור נמצא מחוץ למשחק בעוד שהמלך והצריח הלבן מתקיפים במשולב את אגף המלך של השחור, באופן שאינו מותיר לצריח הבודד הניצב שם אפשרות להתגונן.

**********

המשחק העשירי היה למעשה השלישי במהלך הדו קרב שהתנהל במה שעולם השחמט התרגל לחשוב עליו כתבנית קרלסנית טיפוסית – אבל הראשון בו קרלסן הצליח סוף סוף לממש את ההזדמנות שקיבל (לאחר שנכשל בכך במשחקים 4-3). אין ספק שהדבר יכול להחזיר לו חלק ניכר מהביטחון ומתחושת השליטה שהיה נראה כי הוא מאבד, אבל יש לזכור שהניצחון הזה עדיין הוביל אותו ללא יותר משוויון. עוד שני משחקים לסיום חלקו הקלאסי של הדו קרב, ובמקרה שהתיקו נותר בעינו הולכים לשובר שוויון במשחקים מהירים.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

67 תגובות ל “קרלסן – קריאקין, משחקים 10-9: קריאקין כמעט ועולה ל0-2, אבל קרלסן משווה”

  1. צור שפי (פורסם: 26-11-2016 בשעה 12:27)

    מאוד אהבתי את הניתוח של מסעים 54-56. למה שקורה שם יש איכות של בעיה שחמטאית או אטיוד תאורטי. יפה מאוד.

  2. איציק (פורסם: 26-11-2016 בשעה 12:31)

    תודה רבה,
    מעניין לראות איך הגדולים ביותר טועים בדברים שכנראה היו רואים במשחק בלי שעון ובלי לחץ של הכתר על הראש.
    נראה לי שבהתמודדות זאת המשחקים ארוכים הרבה יותר ממה שהורגלנו לפחות באליפויות האחרונות. האם זה נכון, והאם זה קשור לאופי המשחק ההגנתי של קריאקין?

    • אייל סגל (פורסם: 26-11-2016 בשעה 13:14)

      קודם כל הרושם די נכון – ממוצע המסעים למשחק עד כה הוא 56.4; בעשרת המשחקים הראשונים של שני הדו קרבות של קרלסן עם אנאנד זה היה 43.9 (2013) ו-45.6 (2014), בדו קרב של אנאנד וגלפנד 30.5 (אבל זה מן הסתם אחד המספרים הנמוכים ביותר – אם לא הכי נמוך – שתמצא; מדובר באחד הדו קרבות בתולדות אליפות העולם בו השחקנים הפגינו הכי פחות רוח לחימה). מעבר למקריות מסויימת – מבחינה זו שלכל משחק יש את הדינמיקה שלו – הייתי אומר שזה קשור בשילוב של הנטייה של קרלסן למשחקים איטיים וארוכים בהם דברים מוכרעים בשלבים מאוחרים עם יכולת ההגנה הטובה של קריאקין, שלא נשבר בקלות (אם בכלל). וגם זה שמדובר בשני שחקנים צעירים בכושר גופני טוב שיותר קל להם לשחק משחקים ארוכים יום אחרי יום מאשר למישהו כמו אנאנד.

      • איציק (פורסם: 26-11-2016 בשעה 13:29)

        תודה, אני מתאר לעצמי מה היו אורכי המשחקים אם את המהלך ה-40 היו שמים במעטפה וממשיכים למחורת. זה כנראה יכל להגיע גם ל-70 מהשלכים לפי במנטאליות שלהם והכושר הגופני (נוסיף לכך את ההכנה הלילית שהיו עושים להמשך המשחק).

        • אייל סגל (פורסם: 26-11-2016 בשעה 13:37)

          לאו דווקא – ההיסטוריה מראה שדחיות יכלו גם לתרום לקיצור המשחקים; היו לא מעט מקרים שבהם שחקנים לא חידשו את המשחק בעקבות הדחייה, כי אחרי ניתוח לעומק של העמדה אחד מהם נכנע או ששניהם הסכימו לתיקו (וגם אם מחדשים, יכול להיות מצב שבו כבר ברור להם יותר מה צריך לעשות וזה גורם לקיצור הליכים).

  3. אמיתי (פורסם: 26-11-2016 בשעה 14:00)

    אחלה סיכומים..בזכותך אני עוקב מקרוב

    • איציק (פורסם: 26-11-2016 בשעה 14:02)

      האח הגדול משגיח, אההה…

      • אמיתי (פורסם: 26-11-2016 בשעה 14:03)

        גם כשהוא ממצמץ הוא רואה הכל

  4. Zak (פורסם: 26-11-2016 בשעה 15:52)

    סיכום נהדר אייל, כמו שכבר העירו הקטע על הדקויות לקראת הפריצה 57. ב5! קרלסן מרתק במיוחד.

    הבנתי שיש היום שידור של המשחק עם פרשנות של גלפנד, מישהו יודע אם ניתן לראות אותו ברשת?

  5. דורפן (פורסם: 26-11-2016 בשעה 15:57)

    כפי שציינתי ראיתי את המשחק בסטרימינג של בחור בשם טל בר-און. הוא טען שאולי קרלסן מחכה בכדי לשחק את הב5 כשלקריאקין פחות זמן. האם שחמטאים עושים את החישובים הללו?

    • אייל סגל (פורסם: 26-11-2016 בשעה 16:17)

      כן, הוא עושה סטרימינג חי בזמן המשחקים ואמר שגלפנד יתארח אצלו למשחק 11; ערוץ היוטיוב שלו כאן – https://www.youtube.com/channel/UCUzhSlr-PyawQXk2RzSWO7g

      וכן, בהחלט עושים את החישובים האלה – כלומר, בעמדות שבהן יש לשחקן מסויים מספיק יכולת לשלוט על אופן התפתחות המשחק הוא יכול לנסות ולהביא את הדברים ל"משבר" ברגע שיהיה פחות נוח ליריב שלו (בדרך כלל לקראת אחת מביקורות הזמן, במסע ה-40 או ה-60). במקרה הספציפי הזה אני בספק, כי כמו שהסברתי קצת בפוסט נראה לי שרוב המסעים של קרלסן דווקא היו "ענייניים" ולא מסעי המתנה. בכל אופן, יש משהו שפעל בהקשר זה דווקא מהכיוון ההפוך – במסיבת העיתונאים קריאקין אמר שחשב שקרלסן עושה את מסעי הצריח הלכאורה סתמיים שלו (בפרט 56.צ-ב1) פשוט כדי להרויח זמן לקראת המסע ה-60 ולכן לא התעמק מספיק בדקויות שלהם וטעה במסע ה-56 שלו: https://www.youtube.com/watch?v=8YHlLyiU8ps&t=765

    • ארנון (פורסם: 26-11-2016 בשעה 17:45)

      הם ישדרו היום ממועדון השחמט בראשון לציון. מי שבאזור מוזמן.
      https://www.facebook.com/events/798616050277539/

  6. יאיר (פורסם: 26-11-2016 בשעה 17:52)

    לפי הניתוח של וסלי סו, 20… פ:ו2 לא בהכרח מוביל לתחרות. הוא מנתח שם שאחרי כל החילופים, על מה:ו4 יבוא מהו3 ועל ה:ו4 יבוא פג2 ואחרי ה5 יש סיכויים ללבן עם שני הפרשים בעמדה סגורה. 21… פ:ו2 זה תיקו בוודאות. לפי מסיבת העיתונאים בכל אופן, נראה ששניהם חשבו שהעמדה עם צריח ושני רגלים מול שני פרשים היא לפחות שוויון אם לא לטובת השחור, כך שבאופן פרקטי גם 20… פ:ו2 היה משיג תיקו.

    • אייל סגל (פורסם: 26-11-2016 בשעה 18:10)

      כן, ראיתי את הניתוח הזה (בצ'סבייס) – סו מציג שם את הדברים כאיזה טריק מתוחכם של קרלסן, שממש קיווה להגיע לעמדה הזו. חוץ מזה שבעקבות מסיבת העיתונאים אנחנו יודעים שזה לא נכון, יש לי רושם שסו קצת מושפע מדי בהערכה שלו מתוצאת המשחק הסופית ו/או "כבוד" מוגזם לקרלסן, כלומר שחייבת להיות לו איזו כוונה עמוקה אם הוא שיחק כך. אגב, מבחינת דעות של שחקני צמרת, בזמן השידור החי סבידלר (ב-chess24), פולגר ונפומניצ'י (באתר הרשמי) כולם דחו כמופרכת את האפשרות שללבן יש סיבה *לרצות* להגיע לאותה עמדה.

      • יאיר (פורסם: 26-11-2016 בשעה 19:24)

        כן ברור שזה לא היה בכוונה מבחינת קרלסן, וברור שזה לא "מלכודת" כמו שסו כותב.

        חוץ מזה, תחרות צ"ל תיקו למעלה.

    • שמוליק (פורסם: 26-11-2016 בשעה 18:27)

      קשה לי להאמין שאפילו אותו ווסלי סו עצמו היה מסכים לשחק בעמדה שכזו ( עם שני הפרשים כנגד צריח ושני רגלים של השחור ) במעמד שכזה .
      כאמור , גם אם מבחינה "אקדמית/תיאורטית" הוא צודק שזו עמדה סבירה מבחינת הלבן ( מי אני שאחלוק עליו … ) – בפועל זה אכן היה מסתיים כמעט בוודאות בתיקו מיידי .

    • יאיר (פורסם: 27-11-2016 בשעה 08:17)

      גלפנד גם התייחס לזה, בשידור עם טל בראון בדקה 39:20 פה: https://youtu.be/BjsiSRmivI0

  7. משה (פורסם: 26-11-2016 בשעה 18:57)

    האם במסע 48 של קריאקין במשחק 9 לא היה עדיף רץ לו'6 כופה חילופי מלכות ויוצר רגלי חופשי עם סיכוי זכיה מצויינים?

    • אייל סגל (פורסם: 26-11-2016 בשעה 19:23)

      זה מעניין שלמעשה ללבן אין שום סיכויי זכייה בסיום הזה (למרות שהוא מיישר את הרגלים הכפולים שלו). לשחור יש "מבצר" די אלמנטרי עם המלך ב-ה6 והרגלי ב-ח5 – אפשר לראות את ג'ודית פולגר ואלחנדרו רמירז מנתחים את הסיום הזה במהלך השידור של אותו משחק כאן.

  8. שמוליק (פורסם: 26-11-2016 בשעה 19:39)

    כרגיל תענוג לקרוא .
    במיוחד מרשים איך פישטת והבהרת את הנקודה העדינה של תזמון הפריצה ב5 וההכנות שקדמו לה .

  9. שמעון כסאח (פורסם: 26-11-2016 בשעה 21:04)

    שידור חי: http://bit.ly/2fzkv2h

  10. אייל סגל (פורסם: 26-11-2016 בשעה 21:19)

    אפשר לראות את משחק 11 עם פרשנות של גלפנד (וטל בראון) כאן – https://www.youtube.com/watch?v=BjsiSRmivI0

  11. אשר (פורסם: 26-11-2016 בשעה 22:30)

    מישהו יודע איפה ניתן לראות את המהלכים עם פרשנות כתובה ולא בוידאו?
    הצמיג של האוטובוס התפוצץ בדרך לבנגלור ולא נראה שמצליחים להחליף… אז יש כמה שעות טובות לשרוף

  12. אילן (פורסם: 27-11-2016 בשעה 00:02)

    https://twitter.com/anishgiri/status/802626488919093249

  13. אייל סגל (פורסם: 27-11-2016 בשעה 00:29)

    משחק 11 – תיקו, אחרי שקריאקין ניסה להפעיל לחץ בפתיחה (בעוד אחת מההסתעפויות הרבות של הפתיחה הספרדית, השולטת בדו קרב הזה), אבל קרלסן מצא רעיון יפה של פריצה במרכז תוך הקרבת רגלי שניטרל את הלחץ הזה ואיפשר לו ליטול את היוזמה. עם זאת, ללבן נותר מרווח בטיחות די גדול כדי לשמור על שוויון וקריאקין שיחק באופן מדוייק. נותר עוד משחק קלאסי אחד שבו קרלסן יהיה בלבן (ויתקיים ביום שני, לא מחר), כדי לראות אם יהיה צורך בשובר שוויון של משחקים מהירים.

  14. אייל סגל (פורסם: 27-11-2016 בשעה 01:27)

    אגב, עד כמה שאני מבין, הסיבה לכך שיש יום מנוחה "עודף" בין משחקים 11 ל-12 היא אותה סיבה בסיסית שבגללה מחליפים את סדר הצבעים באמצע – כדי שיהיה שוויון בין הצדדים מבחינת מספר המשחקים בלבן שהם מקבלים לאחר יום מנוחה. ככה השחקן שיש לו לבן במשחק הראשון בדו קרב (קרלסן, במקרה הנוכחי) מקבל לבנים כאלה במשחקים 3, 5, 12 והשני במשחקים 7, 9, 11.

  15. Yavor (פורסם: 27-11-2016 בשעה 02:33)

    תודה אייל. בניתוח משחק 9 כתבת:

    "…צ:ח7+ ו-43.צ:ח7 הלבן נותר ביתרון שני רגלים…"
    נראה לי שהתכוונת לכתוב: "…צ:ח7+ ו-43.צ:ג7"
    נכון?

    • אייל סגל (פורסם: 27-11-2016 בשעה 10:29)

      תודה, תיקנתי

  16. צור שפי (פורסם: 27-11-2016 בשעה 11:44)

    אייל, האם תוכל לפרט קצת על המשחקים המהירים? כמה זמן לכל שחקן? כמה משחקים?

    • אייל סגל (פורסם: 27-11-2016 בשעה 12:23)

      מתחילים בארבעה משחקים מהירים בקצב של 10+25 (25 דקות + תוספת של 10 שניות לכל מסע); אם אין הכרעה עוברים לצמדים של משחקי בליץ בקצב 3+5; אם עדיין אין הכרעה אחרי חמישה צמדים כאלה יש משחק ארמגדון שבו תיקו נחשב כמו ניצחון לשחור עם 5 דקות ללבן, 4 דקות לשחור כשתוספות הזמן מתחילות רק מהמסע ה-61. עושים הגרלות סדר צבעים חדשות גם לפני המשחקים המהירים וגם לפני משחקי הבליץ; לפני הארמגדון יש הגרלה שמי שזוכה בה בוחר באיזה צבע הוא רוצה לשחק.

      מאז שקיים הפורמט הנוכחי של אליפות העולם הגיעו פעמיים לשוברי שוויון (קרמניק – טופלוב 06, אנאנד – גלפנד 12), ובשני המקרים זה הוכרע בשלב המשחקים המהירים.

      • צור שפי (פורסם: 27-11-2016 בשעה 13:11)

        כל זה באותו יום?

        • אייל סגל (פורסם: 27-11-2016 בשעה 13:26)

          אכן – וגם טקס הסיום… (תזכור שעם תוספות זמן, משחק קלאסי בודד בימים ה"נורמליים" יכול להגיע לשבע שעות פלוס).

      • אילן (פורסם: 27-11-2016 בשעה 15:00)

        בארמגדון זה הפוך – הלבן מקבל 5 דקות והשחור 4 (ולכן הפיצוי שאם יעשה תיקו ינצח).

        • אייל סגל (פורסם: 27-11-2016 בשעה 15:06)

          כן, כמובן – תיקנתי. (אבל זה בהחלט יהיה ביום רביעי ולא שלישי…)

          • אילן (פורסם: 27-11-2016 בשעה 15:25)

            כן, כמובן – כבר בדקתי.

  17. דוד (פורסם: 27-11-2016 בשעה 12:36)

    רוב הסיכויים שקריאקין לא "יעשה טופלוב" במשחק האחרון מתוך פחד מיכולותיו של קרלסן במשחק מהיר. תחושתי היא שהוא יודע שיפסיד והוא מעדיף שזה יהיה בשח מהיר כדי שזה יהיה יותר מכובד. אבל זה לא יצליח לו.
    ואני לא מתכוון לאכול חרק
    http://edition.cnn.com/videos/politics/2016/11/12/pollster-eats-bug-after-trump-win-smerconish.cnn

  18. אייל סגל (פורסם: 27-11-2016 בשעה 14:44)

    תקציר לא רע של הדו קרב עד כה (לא כולל משחק 11), מתחילת השידור הישיר של chess24 אתמול: https://www.youtube.com/watch?v=dfRXJ0RXldE&t=42s

  19. תום (פורסם: 27-11-2016 בשעה 15:01)

    כפי שכבר אמרו לפני, הניתוח שלך את התחרות מאוד מוסיף לענין שלי. למעשה, בלעדיו לא הייתי עוקב כלל, וכנראה שגם לא הייתי יודע שהדו-קרב מתקיים.
    בקשה אחת: האם תוכל להסביר איך קוראים את המהלכים שאתה מפרט? למשל: צ:ח7+ ו-43.צ:ג7, 32…צ-ב5!

    …תודה!

  20. שחר (פורסם: 27-11-2016 בשעה 16:10)

    חייבים לציין לטובה את מה שקריאקין עושה בדו קרב: ממצה את הפוטנציאל האישי שלו. הוא יודע להתעלות לפי גודל המעמד. גם אם לא יזכה בסוף, הוא עשה המון בשנה האחרונה בכלל ובדו קרב בפרט.
    לקרלסן מגיע שאפו לא מובן מאליו בכלל, על כושר ההתאוששות שלו ממצבים קשים

    • דוד (פורסם: 27-11-2016 בשעה 18:02)

      תודה

  21. דוד (פורסם: 27-11-2016 בשעה 18:32)

    בוריס גלפנד אמר אתמול דבר מעניין:
    קריאקין נמנע במכוון מלהיכנס לעמדות חריפות ומסובכות, בגלל שהוא יודע שקרלסן משחק טוב ממנו בעמדות מסוג זה(!), ומעריך את סיכוייו נגד קרלסן כטובים יותר (או גרועים פחות) דווקא בעמדות שקטות, עליהן מקובל לומר שמגנוס "אוהב" לשחק בהן. אם זה נכון מדובר לטעמי בהברקה אסטרטגית שלו (ואולי של המאמן והצוות), היות ומדובר בשינוי דרסטי בחשיבה המקובלת. מה שכן, הדבר מסביר הרבה מתוך ההחלטות של קריאקין, הן בבחירת הפתיחות והן בדחיית וריאנטים חריפים במהלך משחק האמצע, ויש לכך המון דוגמאות. עד כה זה מצליח באופן יוצא דופן.
    אם חוזרים אחורה לצ'נאי ולמוסקבה, אפשר להיזכר במשחק מס' 4 ב-2013, שם אנאנד, גאון טקטי, ניסה להחריף את העמדה בנוסח הברלינאי וכמעט נענש בצורה קשה. במשחק 9 הוא הצליח להיכנס לעמדה מסובכת עם סכנות לשחור אך הפסיד. כנ"ל כשניסה לשחק הגנה אקטיבית במשחק 11 במוסקבה.
    הפסיכולוגיה בדו קרב הנוכחי היא ברורה: החלום הרטוב של קרלסן הוא יריב המתייאש מהגנה פאסיבית ומנסה ליטול את היוזמה. זה מתחבר עם העובדה שקרלסן הוא ה"מעניש" אולי הגדול בימינו. כך הוא מסוגל לעשות רושם שהוא מנצח בלי "לשחק" באמת (לדעת כמה מבקרים קנאים).
    סרגיי קלט את העניין ומראה לו ריספקט דווקא כלפי הצד הטקטי שלו, שלא כל כך זוכה להערכה.
    אבל אני מניח שכעת זה כבר ברור לכולם ואין כל חידוש בדברים…

    • אייל סגל (פורסם: 27-11-2016 בשעה 19:07)

      היה, אגב, מקרה אחד שבו קריאקין כן ניסה לשחק באופן "חריף" מהפתיחה, והוא נענש על זה באופן חמור ומיידי – זה קרה במשחק הרביעי, אחרי מה-ו3 ור:ח6 (רוב האנשים זוכרים מהמשחק הזה בעיקר את ההגנה הממושכת שקריאקין היה צריך לעשות בעקבות זאת). האמת שעם כל ההצלחה שלו בסוג המנוגד של העמדות, היו כבר שני משחקים "שקטים" מובהקים שבהם קרלסן השיג מולו עמדות זכויות – פשוט באחד מהם (השלישי) הוא לא דייק ברגע קריטי ולא הצליח לממש את זה. מעבר לעניין סגנוני כזה או אחר, מה שפעל לטובת קריאקין זה בראש ובראשונה עצם העובדה שהצליח לשרוד מספר משמעותי של משחקים בלי להפסיד (ואולי זה שהיו שני משחקים רצופים כאלה בהם הוא עמד על סף הפסד העצים את האפקט), מה שגרם לקרלסן לאבד את הסבלנות ולהתחיל לשחק בחוסר אחריות כדי להשיג סוף סוף את הניצחון – ראו את זה כבר במשחק 5 ובמשחק 8 זה הגיע לשיא.

      • דוד (פורסם: 27-11-2016 בשעה 19:31)

        כתבתי בסוגריים שקריאקין מרגיש שסיכוייו גרועים פחות בעמדות שקטות, לא שיש לו איזה יתרון…
        אתה לא מסכים שקרלסן "עושה קריירה" ממשחק אקטיבי מדי של יריביו? אגב בעניין הזה זכור לי המשחק מנורווגיה 2013
        http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1717640
        קריאקין שיחק בבירור טוב יותר אך הפריז בהערכת סיכוייו גם אחרי ששמט את היתרון.
        אף אחד לא אוהב לשחק פסיבי, במיוחד לא נגד קרלסן. אלא שלפעמים החלופה לא מספיק טובה. הייתי מסתכן ואומר שאחוז ההצלחה של קרלסן במשחקים כאלה גבוה יותר אפילו מאשר משחקים מהסגנון המזוהה איתו יותר.

        • אייל סגל (פורסם: 27-11-2016 בשעה 20:12)

          בוא נאמר כך – אני לא חושב שהעניין הוא "משיכה" של היריבים שלו למשחק אקטיבי מדי. קרלסן בהחלט יכול להיות חזק ביותר בעמדות חריפות עם הרבה סיבוכים טקטיים, אבל בדרך כלל הוא יוזם את הסיבוכים בעצמו – ובאופן טבעי זה בעיקר במשחקים בשחור; אני גם חושב שרוב הנצחונות שלו הם עדיין במשחקים בעלי אופי יותר שקט בהם יש לו דרגה גבוהה של שליטה. המשחק הספציפי נגד קריאקין שהזכרת נראה לי יותר כמו מקרה שבו קרלסן הסתבך מאוד בלי שהתכוון לזה והגיע לסף הפסד (אם אני זוכר נכון קריאקין ממש החמיץ ניצחון כפוי בנקודה מסויימת), אבל אז הצליח להפוך את הדברים, כשיכול להיות שמה שעזר לו בזה הוא באמת שקריאקין איבד את חוש הסכנה בגלל האופן בו התפתח המשחק.

          בכל אופן, עד כמה שמדובר בקריאקין ובגישה הבסיסית שלו לדו קרב אני מסכים עם מה שאמרת – מה שכתבתי בתגובה הקודמת לא כוון נגד זה.

    • אילן (פורסם: 28-11-2016 בשעה 10:38)

      מאוד מעניין.
      נשמע הגיוני מאוד ש"המנגנון" הרוסי ישב, ניתח ואפיין לאורך חודשים לא רק את משחקיו את קרלסן אלא גם את נקודות התורפה של קריאקין במפגשים עמו והפיק לקחים.

      אבל יכול להיות גם שקריאקין – בהמלצת עוזריו או בלעדיה – פשוט נמנע מהחרפות יתר כדי לא לבצע "בלאנדרס" בגלל שקרלסן הוא השחקן המדויק ביותר עלי אדמות כיום.

      ומעניין לעניין באותו עניין, משעשע לשמוע את קספרוב מדבר על הבלאנדרס שאובמה ביצע, כשקטרג נגד טראמפ – https://youtu.be/3JtyrOzfWEE?t=222

  22. אילן (פורסם: 28-11-2016 בשעה 16:23)

    שחקן שחמט (ופסנתרן) יהודי ענק נוסף הלך היום לעולמו – מארק טיימנוב נפטר (בגיל 90).
    למרות שהצליח לנצח 6 אלופי עולם שונים הדו-קרב הכי מפורסם שלו אולי היה נגד בובי פישר במהלכו הפסיד לו 6-0 בשלב המוקדמות של ההתמודדות על אליפות העולם ב- 1971, מה שגרם לאח הגדול הסובייטי להטיל עליו סנקציות חריפות.
    2 משחקים מאותו דו-קרב בפרשנות של Kingscrusher מופיעים כאן למי שיש זמן ואפשר לראות את היכולת הגבוהה שלו גם בגיל שבו הוא שיחק אותם (45) –> https://www.youtube.com/watch?v=wUZw8xa9yPw
    אגב, המשחק של קרלסן מזכיר קצת את היכולת של פישר כאן, במיוחד במשחק השני אבל גם הראשון, כולל הקרבת הרגלי לטובת יוזמה.

    • אייל סגל (פורסם: 28-11-2016 בשעה 16:44)

      בעקבות אותו דו קרב נוראי עם פישר גם היה מעורב באחת הבדיחות היותר מוצלחות שאני מכיר, שהסתובבו אז בברה"מ (הנימוק הרשמי לאותן סנקציות שהוטלו עליו היה שבחיפוש בשדה-התעופה נמצא אצלו רומאן של סולז'ניצין שהיה אסור אז בקריאה): "שמעת שסולז'ניצין בצרות? תפסו אותו עם הספר של טיימנוב על הפתיחה הנימצו-הודית".

    • יהודה.א. (פורסם: 28-11-2016 בשעה 18:16)

      היה איתו ראיון ארוך ומעניין ברבעון של ׳עמותת שחקני שחמט בישראל׳ ב- 1990.

  23. יהודה.א. (פורסם: 28-11-2016 בשעה 21:59)

    מביך.

  24. אייל סגל (פורסם: 28-11-2016 בשעה 22:06)

    קרלסן החליט שהוא מעדיף את הסיכויים שלו בארבעה משחקים מהירים מאשר במשחק קלאסי אחד בלבן, אז הוא משחק היום את הפתיחה באמת הכי פחות שאפתנית שאפשר לעלות על הדעת שמובילה לתיקו מאוד מהיר ונטול סיכונים. בראיון אחרי המשחק הוא אפילו לא ניסה להעמיד פנים שניסה להשיג משהו ואמר שהוא רוצה לשחק שובר שוויון. לפחות המארגנים הודיעו שאלה שקנו כרטיסים להיום יוכלו להשתמש בהם גם ביום רביעי…

    (המשחק נמשך בסך הכל 35 דקות, אז כמו שמישהו אמר – "מסתבר שהמשחקים המהירים התחילו כבר היום")

    • ישי (פורסם: 28-11-2016 בשעה 22:50)

      למה מעדיף?
      הוא יכול לנסות את הסיכויים שלו בלבן ואם הוא לא מצליח להגיע למהיר. הוא חושב שהפסד שלו בלבן במשחק רגיל סביר יותר מהפסד ב-4 משחקים מהירים כשיש לו פעמיים את הלבן?!

      • אייל סגל (פורסם: 28-11-2016 בשעה 23:12)

        אני מסכים שזה נשמע קצת מוזר, אבל אין לי הסבר יותר טוב למה שקרה היום… (רק להדגיש שקרלסן בשום אופן לא נראה חולה או משהו כזה, הוא היה במצב רוח טוב מאוד במסיבת העיתונאים)

    • אילן (פורסם: 28-11-2016 בשעה 23:33)

      אולי קרלסן רצה להעניק לעצמו מתנת יום הולדת (חל ביום רביעי ממש).

      לא בטוח שהסיכויים שלו לנצח את קריאקין במשחקים מהירים גדולים יותר מאשר בקצב קלאסי או שהוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים. ובאותו עניין, מישהו העיר לאתר chess2700 שקריאקין שלישי בעולם בדירוג במשחקים מהירים אך הוא לא מופיע ברשימה (גם לא במאה הראשונה) כשלוחצים על Rapid. כשנמצאים על קטגורית "קלאסי", לעומת זאת, רואים שיש לו 2818 אך לידו רשום i
      http://www.2700chess.com/rapid
      האתר השיב לפונה (באיחור מה) שקריאקין לא מופיע בגלל שאינו פעיל (i=inactive). יתכן שמשהו שקשר בעובדה הזאת עומד מאחורי החלטתו של קרלסן ו/או עוזריו או שהוא פשוט היה עייף מדי.

      • ישי (פורסם: 29-11-2016 בשעה 09:23)

        באחד הפוסטים הראשונים אייל טען שהפער ביניהם ברגיל ובמהיר דומה, ולכן לקריאקין כדאי להגיע למהיר כי שם יש יותר מקריות.
        אבל כל זה היה כשמדברים על תנאים שווים כאן קרלסן וויתר על הלבן וזה נראה הזוי.
        אגב, אם מגיעים לארמגדון, הלבן נקבע בהגרלה?

        • אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 10:14)

          כתבתי בתגובה 16 את כל האינפורמציה לגבי שובר השוויון.

          • ישי (פורסם: 29-11-2016 בשעה 13:10)

            אני מבין שזה לא ממש קורה (ארמגדון), אבל מה נחשב לעדיף, לבן או שחור?

            • אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 13:23)

              אין תשובה חד משמעית – יש שחקנים שבוחרים בסיטואציה כזו שחור ויש כאלה שלבן. היתרון בשחור הוא כמובן שמספיק להחזיק תיקו; היתרון בלבן הוא שאם מצליחים לייצר לחץ ממשי על היריב, יתרון הדקה בזמנים כל כך קצרים יכול להפוך למשמעותי מאוד – חשוב כאן שתוספות הזמן (שנוטות להקטין את החשיבות של יתרון כזה ובאופן כללי של משחק "טהור" על זמן) מתחילות רק במסע ה-61. נדמה לי שסטטיסטית יש במשחקים כאלה מאזן די טוב ללבן.

            • איציק (פורסם: 29-11-2016 בשעה 15:04)

              נדמה לי שקרלסן אמר שמעשיף שחור וקריאקין התחמק מתשובה.

  25. יהודה.א. (פורסם: 28-11-2016 בשעה 22:28)

    בטח קרלסן רצה לראות את ביתר מול סכנין בטדי. על הנייר זה הרבה יותר מבטיח מעוד ספרדית משמימה מול קריאקין.

  26. Zak (פורסם: 28-11-2016 בשעה 23:52)

    הדו-קרב הנוכחי ממשיך במובן מסוים להזכיר את אותו הדו-קרב משנת 2000 של קרמניק מול קספרוב. היכן שהטוען לכתר (קרמניק דאז, קריאקין היום) ממשיך לתסכל את אלוף העולם והפייבוריט הברור. גם קספרוב וגם קרלסן מוותרים מראש על הנסיון לנצח בלבן במשחק מפתח לקראת סיום ההתמודדות. ההבדל הוא כמובן שקספרוב אז הפסיד למעשה את הדו-קרב, בעוד שקרלסן עדייין שומר על סיכויים טובים לנצח במשחקים המהירים

לא ניתן להגיב.