avd52704-3

לאחר שלושה משחקים מעניינים ודרמטיים מאוד – השמיני, בו קרלסן הפסיד; התשיעי, בו כמעט והפסיד שוב; והעשירי, שבו ניצח – שני המשחקים הקלאסיים האחרונים בדו קרב (ובמיוחד מס' 12) היו בגדר אנטי קליימקס רציני.

כמו ארבעה ממשחקיו הקודמים של קריאקין בלבן, גם משחק 11 התנהל בהסתעפות הקלאסית של הפתיחה הספרדית עם 3…א6. קרלסן חזר ל-5…ר-ה7 בעקבות הניסוי הלא מוצלח שלו בניאו-ארכנגלסק במשחק 9, וקריאקין מצידו חזר ל-6.ד3 (במקום צ-ה1) כמו במשחק השני. קרלסן היה הראשון לסטות מאותו משחק עם 9…ר-ה6 (במקום …פ-א5), ובעקבות 10.פ-ד5 פ-ד4 וסידרה של חילופי כלים התקבלה העמדה הבאה לאחר מסעו ה-13 של השחור:

bview2

זוהי הסתעפות שכבר נחקרה במספר משחקי צמרת בשנים האחרונות – בפרט כאלה בהם היה מעורב בשחור פיטר סבידלר. בעמדה שנוצרה ישנו בהחלט פוטנציאל למשחק חריף, בין השאר בשל חילוף הפרשים על ד4 שהכפיל את הרגלים השחורים על הטור ד' ויצר חוסר סימטריה משמעותי במבנה הרגלים, כשללבן יתרון רגלים מספרי באגף המלך ולשחור באגף המלכה. המשחק בין דומינגז וסבידלר מגרנד פרי סלוניקי 2013, בו זכה הלבן באמצעות התקפה באגף המלך, הדגים כמה מהסכנות הטמונות בעמדה עבור השחור.

אבל קריאקין המשיך כאן באופן שונה מדומינגז באותו משחק (שקרלסן בוודאי הכיר אותו) – במקום לקדם את הרגלי א' כדי לפתוח טור באגף המלכה ולהחליף זוג צריחים הוא המשיך לשחק באופן ישיר באגף המלך עם קידום הרגלי ו' והצבת המלכה ב-ז4. למעשה, ניתן לומר באופן ישיר "מדי" כיוון שקידום הרגלי ל-ו5 במסע ה-16 נראה אמנם כבעל כוונה התקפית (מגביר את הלחץ על הרגלי השחור ב-ה6 ומכין את פתיחת הטור ו'), אלא שבהרבה הסתעפויות הוא מוביל לחילופי כלים מהירים ופישוט העמדה באופן המקטין את הסכנה עבור השחור.

בנוסף לכך, המסע 18.ח3 היה מעין מסע המתנה שלא תרם הרבה לפיתוח יוזמת הלבן (מטרתו העיקרית היא כנראה להגן על המלכה הלבנה, דבר היוצר אפשרויות טקטיות בהסתעפויות מסוימות – למשל 18…ה:ו5 19.צ:ו5 ז6?? [תוקף את הצריח הלבן] 20.צ:ו6! עם זכייה בכלי, כיוון שהמלכה השחורה על ד7 מותקפת). קרלסן ניצל זאת כדי ליטול בעצמו את היוזמה באמצעות הפעלת גוש הרגלים שלו: 18…ג3! 19.ב:ג3 ד5!

bview3

מסעו האחרון של השחור מפתיע, כיוון שבמקום ללכוד בחזרה באופן "אוטומטי" על ג3 הוא מקדם רגלי נוסף, תוך ניצול העובדה שהלבן אינו יכול להרשות לעצמו להמשיך ולהכות את הרגלי על ד4 (כי אז יפסיד את הצריח על א1 בעקבות …ר:ד4+). באופן כזה קרלסן הגביר את המתח בעמדה והגדיל את הסיכויים שקריאקין יעשה טעות, כיוון שהציב אותו בפני הצורך להכריע במסעו הבא בין מספר לא קטן של אלטרנטיבות – חלקן, כפי שניתן לראות בהסתעפויות המופיעות בלוח החי, מובילות למשחק חריף למדי אם כי בסופו של דבר לא נראה שהלבן צריך לחשוש מהן אם הוא מדייק.

קריאקין, לאחר מחשבה של קרוב לחצי שעה, בחר לבסוף – כהרגלו במהלך הדו קרב – באופציה הזהירה ביותר ושיחק 20.ר-ז5 (במסיבת העיתונאים אמר שאינו מרוצה במיוחד מהאופן בו שיחק, אבל לפחות מצא מסע טוב אחד – וציין את המסע הזה). הדבר הוביל לעוד סידרה של חילופי כלים ופישוט העמדה, אבל היה רגע נוסף שבו קרלסן ניסה לשמור את המשחק בחיים:

bview4

לאחר 24.ג:ד4 מצד הלבן, ההמשך הפשוט ביותר היה 24…ה:ד3 25.ג:ד3 מה-ה3+ (כופה חילוף מלכות) 26.מה:ה3 צ:ה3, ובזכות האקטיביות של הצריח השחור וחולשות הרגלים של הלבן אין לשחור בעיה לזכות בחזרה ברגלי ולהשוות. אבל במקום זאת קרלסן שוב נמנע מלכידה של רגלי ושיחק 24…ה3, תוך שהוא מקבל על עצמו להיוותר בגירעון רגלי תמורת היוזמה שיעניק לו הרגלי החופשי הקדמי על הטור ה'.

אלא שגם כאן, היוזמה הזו לא הספיקה ליותר משוויון עם משחק מדוייק מצד הלבן. קריאקין חסם את הרגלי החופשי של השחור עם הצריח, וכשהמלכה השחורה פלשה לעמדה שלו הוא השיג משחק נגדי מול הצריח והמלך השחורים עם המלכה. לאחר מסעו ה-31 של הלבן:

bview5

הצריח השחור מותקף על ידי המלכה הלבנה, וקרלסן לא ראה אפשרות טובה יותר מאשר לתקוף מצידו את הצריח הלבן באופן שהוביל לתיקו כפוי: 31…מה-ד2 32.מה:ה6 מה:ה1+ 33.מ-ח2 מה-ו2 וכעת אם היה תורו של השחור לשחק הוא מכתיר את הרגלי החופשי שלו וזוכה; אלא שזהו תורו של הלבן, שבעקבות 34.מה-ה4+ כפה שח חוזר (כפי שניתן לראות בלוח החי, השחור יכול להפסיק את התראות השח האלה רק במחיר הרגלי שלו ב-ה2, דבר שיציב אותו בעמדה נחותה).

**********

בעקבות המשחק הזה, בו קרלסן חזר לנטרול גמור של קריאקין בלבן (כמו בכל המשחקים שלו עד כה בשחור להוציא את התשיעי), וכמובן הניצחון במשחק שלפני כן, היה ניתן לצפות שבמשחק הקלאסי האחרון של הדו קרב – בו היה לו לבן – אלוף העולם ינסה כמיטב יכולתו להפעיל לחץ על קריאקין ולהגיע להכרעה בלי צורך בשובר שוויון. אבל הציפיות האלה התרסקו מהר מאוד:

קרלסן פתח שוב עם 1.ה4, קריאקין הגיב שוב בהגנת ברלין, וקרלסן חזר להסתעפות עם 5.צ-ה1 מהמשחק השלישי. אלא שהפעם לא ניסה להפתיע את קריאקין עם מסע לא שיגרתי כמו 10.צ-ה2, ובמקום זאת המשיך במסעים מוכרים המובילים לחילופי כלים המוניים ופישוט מהיר של העמדה בעלת האופי הסימטרי לתיקו מת. מדובר בהסתעפות שקרלסן השתמש בה כבר מספר פעמים כשהיה מעוניין בתיקו קל ונטול סיכון בלבן: נגד אנאנד במשחק השמיני של הדו קרב הראשון, כשהוביל בפער של שתי נקודות, שוב נגד אנאנד (במשחק זהה כמעט לחלוטין) בסיבוב האחרון של הטורניר בציריך כשרצה להבטיח לעצמו מקום ראשון, ונגד קרמניק בסיבוב האחרון של הטורניר בקטאר, בנסיבות זהות.

רגע אחד במשחק שבכל זאת כדאי להתעכב עליו הגיע לאחר המסע ה-15 של הלבן:

bview1

קרלסן סטה כאן מהמשחקים הקודמים שהזכרתי עם 15.פ-א3 (במקום פ-ד2) – לא משהו שנראה משמעותי במיוחד, אבל ייתכן וקיווה לבלבל קצת את קריאקין כדי לנסות ולהגיע לעמדה שהשיג לפני מספר חודשים במשחק בליץ נגד קרמניק עם מסעי פרש בנתיב שונה: 15…פ-ז7 16.פ-ג2 ר-ו5 18.ר:ו5 פ:ו5 19.פ-ה3 פ:ה3 20.מה:ה3. בעמדה המתקבלת, בה השחור קצת מיהר מדי להחליף כלים, ללבן יתרון מסויים כיוון שהוא שולט בטור הפתוח ה' והשחור אינו יכול להחליף עליו מייד מלכות – כפי שקריאקין עשה במסע 20 – כיוון ש-20…מה-ה7? יפסיד את הרגלי על ג7 לאחר החילוף. באותו משחק נגד קרמניק, קרלסן הצליח להגביר את היתרון שקיבל עד שהשיג עמדה זכויה, אם כי בסופו של דבר לא דייק והמשחק הסתיים בתיקו.

אבל מכל מקום, גם אם היתה לקרלסן איזו תקווה בהקשר זה היא לא היתה יכולה להיות גדולה, והמסע 15…ג6! של קריאקין (בעקבותיו הרגלי ג' מוגן) ניפץ אותה מייד והבטיח סטריליזציה מהירה ומוחלטת של העמדה בעקבות סידרת חילופי הכלים שיזם השחור. ההסכמה על תיקו הגיעה תוך 30 מסעים (בדיוק המינימום הנדרש על פי התקנות) ו-35 דקות.

בראיון אחרי המשחק קרלסן לא ניסה אפילו להעמיד פנים שהתאמץ להשיג משהו במשחק הזה ואמר שהוא רוצה לשחק שובר שוויון. לא לגמרי ברור מדוע קיבל את ההחלטה הזו – אולי ביטחון גבוה מאוד בעדיפות שלו על קריאקין במשחקים בקצב מהיר (ולכו חוסר רצון לקחת אפילו סיכון מינימלי במשחק הקלאסי הנותר), אולי חוסר חשק להמשיך ולהיתקל בהגנות הסולידיות של יריבו ואפילו פחד מכך שיחזור על עצמו התסריט של המשחק השמיני בו לחץ מדי כדי לנצח והפסיד.

**********

מכל מקום, במסיבת העיתונאים קרלסן נראה במצב רוח טוב ושלם לגמרי עם ההחלטה שקיבל, והתוצאות של שובר השוויון מן הסתם ישפיעו מאוד בדיעבד על האופן בו תישפט – כאסטרטגיה מוצלחת או כבזבוז משווע/חסר אחריות/שחצני של לבן. המארגנים, מצידם, הרגישו מספיק לא נעים כדי להודיע שמי שרכש כרטיס למשחק ה-12 יוכל להשתמש בו גם ליום המשחקים המהירים.

כמו במקרה של פנדלים בכדורגל, אפשר להתווכח עד אין סוף לגבי הערך של הכרעה במשחקים מהירים (שיערכו מחר), אבל לפחות אין ספק ששובר שוויון כזה מספק לא מעט דרמה. הפורמט הוא כזה: מתחילים בארבעה משחקים מהירים בקצב של 10+25 (25 דקות + תוספת של 10 שניות לכל מסע); אם אין הכרעה עוברים לצמדים של משחקי בליץ בקצב 3+5; ואם עדיין אין הכרעה אחרי חמישה צמדים כאלה מגיעים למשחק הארמגדון האימתני שבו תיקו נחשב כמו ניצחון לשחור עם 5 דקות ללבן, 4 דקות לשחור, כשתוספות הזמן מתחילות רק במסע ה-61. הגרלות סדר צבעים חדשות נערכות גם לפני המשחקים המהירים (בהם קרלסן יפתח בשחור) וגם לפני משחקי הבליץ; לפני הארמגדון נערכת הגרלה שמי שזוכה בה בוחר באיזה צבע הוא רוצה לשחק.

מאז שקיים הפורמט הנוכחי של אליפות העולם הגיעו פעמיים לשוברי שוויון (קרמניק – טופלוב 06, אנאנד – גלפנד 12), ובשני המקרים ההכרעה התקבלה בשלב המשחקים המהירים, בלי שהיה צורך להמשיך לבליץ.

קרלסן - קריאקין, משחקים 10-9: קריאקין כמעט ועולה ל0-2, אבל קרלסן משווה
קרלסן - קריאקין, שובר השוויון: קרלסן מגן על התואר בפעם השנייה