קרלסן – קריאקין, משחקים 12-11: לא קרה הרבה, הולכים לשובר שוויון

לאחר שתי תוצאות תיקו, כשקרלסן אפילו לא מתאמץ לנצח בלבן

avd52704-3

לאחר שלושה משחקים מעניינים ודרמטיים מאוד – השמיני, בו קרלסן הפסיד; התשיעי, בו כמעט והפסיד שוב; והעשירי, שבו ניצח – שני המשחקים הקלאסיים האחרונים בדו קרב (ובמיוחד מס' 12) היו בגדר אנטי קליימקס רציני.

כמו ארבעה ממשחקיו הקודמים של קריאקין בלבן, גם משחק 11 התנהל בהסתעפות הקלאסית של הפתיחה הספרדית עם 3…א6. קרלסן חזר ל-5…ר-ה7 בעקבות הניסוי הלא מוצלח שלו בניאו-ארכנגלסק במשחק 9, וקריאקין מצידו חזר ל-6.ד3 (במקום צ-ה1) כמו במשחק השני. קרלסן היה הראשון לסטות מאותו משחק עם 9…ר-ה6 (במקום …פ-א5), ובעקבות 10.פ-ד5 פ-ד4 וסידרה של חילופי כלים התקבלה העמדה הבאה לאחר מסעו ה-13 של השחור:

bview2

זוהי הסתעפות שכבר נחקרה במספר משחקי צמרת בשנים האחרונות – בפרט כאלה בהם היה מעורב בשחור פיטר סבידלר. בעמדה שנוצרה ישנו בהחלט פוטנציאל למשחק חריף, בין השאר בשל חילוף הפרשים על ד4 שהכפיל את הרגלים השחורים על הטור ד' ויצר חוסר סימטריה משמעותי במבנה הרגלים, כשללבן יתרון רגלים מספרי באגף המלך ולשחור באגף המלכה. המשחק בין דומינגז וסבידלר מגרנד פרי סלוניקי 2013, בו זכה הלבן באמצעות התקפה באגף המלך, הדגים כמה מהסכנות הטמונות בעמדה עבור השחור.

אבל קריאקין המשיך כאן באופן שונה מדומינגז באותו משחק (שקרלסן בוודאי הכיר אותו) – במקום לקדם את הרגלי א' כדי לפתוח טור באגף המלכה ולהחליף זוג צריחים הוא המשיך לשחק באופן ישיר באגף המלך עם קידום הרגלי ו' והצבת המלכה ב-ז4. למעשה, ניתן לומר באופן ישיר "מדי" כיוון שקידום הרגלי ל-ו5 במסע ה-16 נראה אמנם כבעל כוונה התקפית (מגביר את הלחץ על הרגלי השחור ב-ה6 ומכין את פתיחת הטור ו'), אלא שבהרבה הסתעפויות הוא מוביל לחילופי כלים מהירים ופישוט העמדה באופן המקטין את הסכנה עבור השחור.

בנוסף לכך, המסע 18.ח3 היה מעין מסע המתנה שלא תרם הרבה לפיתוח יוזמת הלבן (מטרתו העיקרית היא כנראה להגן על המלכה הלבנה, דבר היוצר אפשרויות טקטיות בהסתעפויות מסוימות – למשל 18…ה:ו5 19.צ:ו5 ז6?? [תוקף את הצריח הלבן] 20.צ:ו6! עם זכייה בכלי, כיוון שהמלכה השחורה על ד7 מותקפת). קרלסן ניצל זאת כדי ליטול בעצמו את היוזמה באמצעות הפעלת גוש הרגלים שלו: 18…ג3! 19.ב:ג3 ד5!

bview3

מסעו האחרון של השחור מפתיע, כיוון שבמקום ללכוד בחזרה באופן "אוטומטי" על ג3 הוא מקדם רגלי נוסף, תוך ניצול העובדה שהלבן אינו יכול להרשות לעצמו להמשיך ולהכות את הרגלי על ד4 (כי אז יפסיד את הצריח על א1 בעקבות …ר:ד4+). באופן כזה קרלסן הגביר את המתח בעמדה והגדיל את הסיכויים שקריאקין יעשה טעות, כיוון שהציב אותו בפני הצורך להכריע במסעו הבא בין מספר לא קטן של אלטרנטיבות – חלקן, כפי שניתן לראות בהסתעפויות המופיעות בלוח החי, מובילות למשחק חריף למדי אם כי בסופו של דבר לא נראה שהלבן צריך לחשוש מהן אם הוא מדייק.

קריאקין, לאחר מחשבה של קרוב לחצי שעה, בחר לבסוף – כהרגלו במהלך הדו קרב – באופציה הזהירה ביותר ושיחק 20.ר-ז5 (במסיבת העיתונאים אמר שאינו מרוצה במיוחד מהאופן בו שיחק, אבל לפחות מצא מסע טוב אחד – וציין את המסע הזה). הדבר הוביל לעוד סידרה של חילופי כלים ופישוט העמדה, אבל היה רגע נוסף שבו קרלסן ניסה לשמור את המשחק בחיים:

bview4

לאחר 24.ג:ד4 מצד הלבן, ההמשך הפשוט ביותר היה 24…ה:ד3 25.ג:ד3 מה-ה3+ (כופה חילוף מלכות) 26.מה:ה3 צ:ה3, ובזכות האקטיביות של הצריח השחור וחולשות הרגלים של הלבן אין לשחור בעיה לזכות בחזרה ברגלי ולהשוות. אבל במקום זאת קרלסן שוב נמנע מלכידה של רגלי ושיחק 24…ה3, תוך שהוא מקבל על עצמו להיוותר בגירעון רגלי תמורת היוזמה שיעניק לו הרגלי החופשי הקדמי על הטור ה'.

אלא שגם כאן, היוזמה הזו לא הספיקה ליותר משוויון עם משחק מדוייק מצד הלבן. קריאקין חסם את הרגלי החופשי של השחור עם הצריח, וכשהמלכה השחורה פלשה לעמדה שלו הוא השיג משחק נגדי מול הצריח והמלך השחורים עם המלכה. לאחר מסעו ה-31 של הלבן:

bview5

הצריח השחור מותקף על ידי המלכה הלבנה, וקרלסן לא ראה אפשרות טובה יותר מאשר לתקוף מצידו את הצריח הלבן באופן שהוביל לתיקו כפוי: 31…מה-ד2 32.מה:ה6 מה:ה1+ 33.מ-ח2 מה-ו2 וכעת אם היה תורו של השחור לשחק הוא מכתיר את הרגלי החופשי שלו וזוכה; אלא שזהו תורו של הלבן, שבעקבות 34.מה-ה4+ כפה שח חוזר (כפי שניתן לראות בלוח החי, השחור יכול להפסיק את התראות השח האלה רק במחיר הרגלי שלו ב-ה2, דבר שיציב אותו בעמדה נחותה).

**********

בעקבות המשחק הזה, בו קרלסן חזר לנטרול גמור של קריאקין בלבן (כמו בכל המשחקים שלו עד כה בשחור להוציא את התשיעי), וכמובן הניצחון במשחק שלפני כן, היה ניתן לצפות שבמשחק הקלאסי האחרון של הדו קרב – בו היה לו לבן – אלוף העולם ינסה כמיטב יכולתו להפעיל לחץ על קריאקין ולהגיע להכרעה בלי צורך בשובר שוויון. אבל הציפיות האלה התרסקו מהר מאוד:

קרלסן פתח שוב עם 1.ה4, קריאקין הגיב שוב בהגנת ברלין, וקרלסן חזר להסתעפות עם 5.צ-ה1 מהמשחק השלישי. אלא שהפעם לא ניסה להפתיע את קריאקין עם מסע לא שיגרתי כמו 10.צ-ה2, ובמקום זאת המשיך במסעים מוכרים המובילים לחילופי כלים המוניים ופישוט מהיר של העמדה בעלת האופי הסימטרי לתיקו מת. מדובר בהסתעפות שקרלסן השתמש בה כבר מספר פעמים כשהיה מעוניין בתיקו קל ונטול סיכון בלבן: נגד אנאנד במשחק השמיני של הדו קרב הראשון, כשהוביל בפער של שתי נקודות, שוב נגד אנאנד (במשחק זהה כמעט לחלוטין) בסיבוב האחרון של הטורניר בציריך כשרצה להבטיח לעצמו מקום ראשון, ונגד קרמניק בסיבוב האחרון של הטורניר בקטאר, בנסיבות זהות.

רגע אחד במשחק שבכל זאת כדאי להתעכב עליו הגיע לאחר המסע ה-15 של הלבן:

bview1

קרלסן סטה כאן מהמשחקים הקודמים שהזכרתי עם 15.פ-א3 (במקום פ-ד2) – לא משהו שנראה משמעותי במיוחד, אבל ייתכן וקיווה לבלבל קצת את קריאקין כדי לנסות ולהגיע לעמדה שהשיג לפני מספר חודשים במשחק בליץ נגד קרמניק עם מסעי פרש בנתיב שונה: 15…פ-ז7 16.פ-ג2 ר-ו5 18.ר:ו5 פ:ו5 19.פ-ה3 פ:ה3 20.מה:ה3. בעמדה המתקבלת, בה השחור קצת מיהר מדי להחליף כלים, ללבן יתרון מסויים כיוון שהוא שולט בטור הפתוח ה' והשחור אינו יכול להחליף עליו מייד מלכות – כפי שקריאקין עשה במסע 20 – כיוון ש-20…מה-ה7? יפסיד את הרגלי על ג7 לאחר החילוף. באותו משחק נגד קרמניק, קרלסן הצליח להגביר את היתרון שקיבל עד שהשיג עמדה זכויה, אם כי בסופו של דבר לא דייק והמשחק הסתיים בתיקו.

אבל מכל מקום, גם אם היתה לקרלסן איזו תקווה בהקשר זה היא לא היתה יכולה להיות גדולה, והמסע 15…ג6! של קריאקין (בעקבותיו הרגלי ג' מוגן) ניפץ אותה מייד והבטיח סטריליזציה מהירה ומוחלטת של העמדה בעקבות סידרת חילופי הכלים שיזם השחור. ההסכמה על תיקו הגיעה תוך 30 מסעים (בדיוק המינימום הנדרש על פי התקנות) ו-35 דקות.

בראיון אחרי המשחק קרלסן לא ניסה אפילו להעמיד פנים שהתאמץ להשיג משהו במשחק הזה ואמר שהוא רוצה לשחק שובר שוויון. לא לגמרי ברור מדוע קיבל את ההחלטה הזו – אולי ביטחון גבוה מאוד בעדיפות שלו על קריאקין במשחקים בקצב מהיר (ולכו חוסר רצון לקחת אפילו סיכון מינימלי במשחק הקלאסי הנותר), אולי חוסר חשק להמשיך ולהיתקל בהגנות הסולידיות של יריבו ואפילו פחד מכך שיחזור על עצמו התסריט של המשחק השמיני בו לחץ מדי כדי לנצח והפסיד.

**********

מכל מקום, במסיבת העיתונאים קרלסן נראה במצב רוח טוב ושלם לגמרי עם ההחלטה שקיבל, והתוצאות של שובר השוויון מן הסתם ישפיעו מאוד בדיעבד על האופן בו תישפט – כאסטרטגיה מוצלחת או כבזבוז משווע/חסר אחריות/שחצני של לבן. המארגנים, מצידם, הרגישו מספיק לא נעים כדי להודיע שמי שרכש כרטיס למשחק ה-12 יוכל להשתמש בו גם ליום המשחקים המהירים.

כמו במקרה של פנדלים בכדורגל, אפשר להתווכח עד אין סוף לגבי הערך של הכרעה במשחקים מהירים (שיערכו מחר), אבל לפחות אין ספק ששובר שוויון כזה מספק לא מעט דרמה. הפורמט הוא כזה: מתחילים בארבעה משחקים מהירים בקצב של 10+25 (25 דקות + תוספת של 10 שניות לכל מסע); אם אין הכרעה עוברים לצמדים של משחקי בליץ בקצב 3+5; ואם עדיין אין הכרעה אחרי חמישה צמדים כאלה מגיעים למשחק הארמגדון האימתני שבו תיקו נחשב כמו ניצחון לשחור עם 5 דקות ללבן, 4 דקות לשחור, כשתוספות הזמן מתחילות רק במסע ה-61. הגרלות סדר צבעים חדשות נערכות גם לפני המשחקים המהירים (בהם קרלסן יפתח בשחור) וגם לפני משחקי הבליץ; לפני הארמגדון נערכת הגרלה שמי שזוכה בה בוחר באיזה צבע הוא רוצה לשחק.

מאז שקיים הפורמט הנוכחי של אליפות העולם הגיעו פעמיים לשוברי שוויון (קרמניק – טופלוב 06, אנאנד – גלפנד 12), ובשני המקרים ההכרעה התקבלה בשלב המשחקים המהירים, בלי שהיה צורך להמשיך לבליץ.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

171 תגובות ל “קרלסן – קריאקין, משחקים 12-11: לא קרה הרבה, הולכים לשובר שוויון”

  1. חובב (פורסם: 29-11-2016 בשעה 15:46)

    היה מוצלח יותר עם במקרה של תיקו האלוף המכהן ממשיך לשאת בתואר וזהו.
    זה היה מכריח את המתחרה לקחת יותר סיכונים והופך את המשחק למענין יותר.

    • אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 16:05)

      כן, רק שאז צריך מן הסתם גם להגדיל בחזרה את מספר המשחקים – כשיש רק 12 זה איך שהוא נראה כיתרון מוגזם לאלוף המכהן. היסטורית, הפעם האחרונה בה השתמשו בזה היתה בדו קרב בין קרמניק ולקו ב-2004, שהיה הטוב מ-14. ב-2006, כשעברו לפורמט של הטוב מ-12 שקיים עד היום, היה מדובר במה שהוצג כדו קרב "איחוד" לאחר תקופת הפיצול שהתחילה ב-93, ולכן היה גם מבחינה זו טבעי להשתמש בשובר שוויון, כי זה היה לכאורה בין שני אלופי עולם (טופלוב כאלוף העולם של פיד"ה וקרמניק כאלוף העולם בשושלת ה"קלאסית" בעקבות הניצחון שלו בדו קרב על קספרוב וההגנה על התואר נגד לקו). מאז זה נשאר כך בלי שסופק אף פעם הסבר רשמי לביטול "זכות התיקו" של האלוף המכהן, עד כמה שידוע לי.

      • דוד (פורסם: 29-11-2016 בשעה 16:34)

        אפשר גם להזכיר את הפיספוס ההיסטורי הקשור בסירוב לדרישתו של פישר ל"זכות התיקו" לקראת הדו-קרב המסתמן ב-1975. סביר להניח שמילוי דרישה זו היה מעניק לנו את אחד הקרבות היפים בהיסטוריה של המשחק: פישר נגד קרפוב. בובי פישר היה ממשיך במשחק פעיל ומכריח את הרוסים להיות טובים יותר.
        החשיבה מאחורי "זכות התיקו" היא ברורה: אם אתה רוצה להיות אלוף העולם, אתה צריך לנצח את אלוף העולם. והרי זה הרעיון העומד מאחורי העובדה שבשונה מרוב ענפי הספורט, אלוף העולם לא צריך לשחק בטורניר מועמדים, ולא שמעתי אף אחד שמתלונן על כך. למעשה זכות התיקו קשורה בקשר הדוק עם ההיסטוריה של גדולי המשחק. המורשת של בוטביניק ושל קספרוב היתה יכולה להיות הרבה יותר קטנה בלעדיה.

        • אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 16:51)

          טוב, לגבי בוטביניק וקספרוב זה משהו שאי אפשר באמת לדעת, כי אי אפשר להניח שאם לא היתה זכות תיקו הכל היה קורה אותו דבר – למעשה די בטוח שלא; כלומר, הם היו מתאימים את האסטרטגיה שלהם לכללים הקיימים. למשל, בדו קרב של 87, לפני הדרמה של שני המשחקים האחרונים, היה רצף די ארוך של משחקים בהם קספרוב שיחק די בשאננות כי הסתפק בתוצאת תיקו בדו קרב; אם היה יודע שבתיקו הוא לא שומר על התואר מן הסתם היה מתאמץ הרבה יותר לנצח ומהלך הדו קרב היה שונה.

          אצל פישר היה מדובר במשהו קצת אחר – אחרי שכבר הסכימו לשנות בשבילו את הפורמט(!) לראשון שיגיע ל-10 נצחונות, הוא גם רצה שהטוען לכתר יצטרך לנצח בהפרש של מינימום שני משחקים – כלומר שבמצב של 9-9 בנצחונות הוא ישמור על התואר בלי שימשיכו לניצחון עשירי; אפשר לראות בזה מעין מקבילה ל"זכות תיקו" אבל זה לא בדיוק אותו דבר. אגב, אני גם לא מאמין שהיתה כאן איזו החמצה במובן זה שאני משוכנע שפישר פשוט חיפש תירוץ לא לשחק (נראה שמבחינה נפשית הוא פשוט לא היה מסוגל יותר לשחק שחמט תחרותי אחרי שנהיה אלוף עולם; זה לא שהוא שיחק איזה שהם משחקים בין 72 ל-74/5); אחרי עשרות דרישות שלו שקיבלו – ביניהם גם זו לשינוי הפורמט, כאמור – אם היו נותנים לו את הפריבילגיה שרצה, הוא היה ממשיך ודורש שהפרשים שלו יוכלו לקפוץ שלוש ערוגות קדימה או משהו כזה.

  2. איציק (פורסם: 29-11-2016 בשעה 16:46)

    תודה,
    סתם שאלה, אני מבין איך אפשר לפרשן משחק שח רגיל ואפילו מהיר. איך אפשר לפרשן בליץ או ארמגדון כשהמהלכים מתבצעים בקצב אש?

    • אמיתי (פורסם: 29-11-2016 בשעה 16:49)

      זה כמו פנדלים..

      • איציק (פורסם: 29-11-2016 בשעה 16:57)

        מה פתאום, בין פנדל לפנדל יש דקה וחצי לפיטפוטים, וכאן זה מסע רודף מסע, מרתון מסעים ב-10 דקות (5 לכל שחקן).

          • איציק (פורסם: 29-11-2016 בשעה 17:02)

            השחקנים לא רושמים מהלכים… זה לא הוגן.

            • אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 17:06)

              נזכרתי – שידור הבליץ הגדול בכל הזמנים כאן: https://livestream.com/accounts/7928738/events/3087419/videos/54307251 – המשחק נקמורה -סבצ'נקו, החל מ-11:17 (Unbelievable! Unbelievable this!)

            • אמיתי (פורסם: 29-11-2016 בשעה 17:42)

              חח. גדול. זה זוהיר באלול הגירסא הרוסית..לא הבנתי חצי
              מהמהלכים שהם עשו..איזו אינטנסיביות

            • איציק (פורסם: 29-11-2016 בשעה 17:47)

              הוא הפסיד בכרטיס אדום.

            • no propaganda (פורסם: 29-11-2016 בשעה 17:48)

              הנה הזוהר בהלול הרוסי האמיתי:
              https://www.youtube.com/watch?v=sXWy7o6iU1c

              מצטער שאני מכניס כדורגל לפוסט על שחמט

            • אמיתי (פורסם: 29-11-2016 בשעה 18:01)

              בופוניצצצצה!!!..
              איציק תתרגם לנו בבקשה..

            • no propaganda (פורסם: 29-11-2016 בשעה 19:21)

              בתרגום חופשי מאוד:
              בופונופלצת, מפלצת, אני הולך לברוח מתא העיתונאים כי זה פשוט לא יאומן, בופונופלצת, הדיפפלצת, מפלצת, בופונופלצת, מונטרי כבד

            • אמיתי (פורסם: 29-11-2016 בשעה 20:19)

              "אני הולך לברוח מתא העיתונאים.."
              תודה. אגב הכדור עבר את הקו לדעתי

            • no propaganda (פורסם: 29-11-2016 בשעה 20:49)

              אכן, זה מה שהוא צועק בסוף. "מונטרי כבש" :)

            • Yavor (פורסם: 29-11-2016 בשעה 17:46)

              שידור נהדר.
              אתה יכול אולי באחד הפוסטים שלך לנתח את המשחק הזה? הרי היה שם מצב מאוד נזיל ולא ברור (לי לפחות) שבו נראה שהלבן מנצח, ואז נראה שהשחור, ואז כבר נהיה בלגן…
              באופן כללי – למי היה יתרון במצב הסיום שבו היו 2 פרשים ופיון מצד אחד לעומת מלכה בצד השני? מה התאוריה אומרת על מצב כזה?

            • אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 18:38)

              אין ממש "תיאוריה", כי זו קונסטלציית כלים מאוד נדירה, אבל הצצתי בטבלאות לומונוסוב (שבהם השחמט פתור עד רמה של 7 כלים) וזה אמור להיות תיקו עם משחק מדוייק משני הצדדים. השחור הפסיד שם בסוף בגלל מסע לא חוקי (שם את המלך על ערוגה שמאויימת על ידי אחד הפרשים הלבנים). בכל אופן, היו שלבים מוקדמים יותר שבהם הלבן היה זכוי – אתה יכול לראות את המשחק הזה עם הערכות מחשב כאן.

            • אילן (פורסם: 29-11-2016 בשעה 20:48)

              לפנתיאון.
              "בוריס סבצ'נקה. כן. אולי לא היה זמן להתגלח" :)

  3. צור שפי (פורסם: 29-11-2016 בשעה 17:00)

    אכן הערה קולעת של נייג'ל שורט ו(עוד) שאלה טכנית: איך מתנהל הפיקוח על הדבר הזה של עשר שניות למסע (או שלוש בבליץ) – מה המנגנון?

    • ישי (פורסם: 29-11-2016 בשעה 17:05)

      בכל לחיצה על השעון אתה מקבל 10 שניות

    • אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 17:12)

      כן, זה מובנה לתוך המנגנון של השעון (המצאה של בובי פישר, אגב – פסיכופט רציני, אבל אי אפשר להכחיש שהיה אדם מבריק).

      גם שחמט קלאסי משחקים היום עם תוספות זמן – בוודאי אחרי המסע ה-60, אבל לעתים קרובות כבר מהתחלה – כלומר, במקום 120 דקות ל-40 מסעים יש 100 דקות + תוספת 30 שניות לכל מסע.

  4. פאקו (פורסם: 29-11-2016 בשעה 17:48)

    תודה אייל, גם על כל הסיקור המופתי של התחרות.
    האם אתה גם שותף לתחושת הביטחון של קרלסן בעצמו בשלבים המהירים יותר?

    • אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 18:05)

      אני חושב שהוא פייבוריט, אבל פחות ממה שחשבתי בתחילת הדו קרב לגבי החלק הקלאסי (אז נתתי לו משהו כמו 75% לנצח, כעת הייתי נותן לו משהו כמו 60%). הוא די בוודאות השחקן הכי חזק בעולם גם בקצבים מהירים, אבל גם קריאקין חזק מאוד – פער מד הכושר ביניהם בקצבים האלה דומה מאוד לזה שבקלאסי, ובקצבים מהירים הדברים נוטים להיות יותר רנדומליים – בטח אם מגיעים לצמדים של משחקי בליץ, אבל אפילו בארבעה משחקי rapid. וקריאקין כבר הראה בגביע העולם האחרון שיש לו עצבי ברזל בסיטואציות כאלה. כך שאני חושב שזו היתה החלטה מפוקפקת מבחינתו של קרלסן לא להתאמץ בכלל במשחק ה-12. כמובן שלא היה צריך להשתגע כמו במשחק השמיני, אבל קרלסן בדרך כלל יודע טוב מאוד לשחק מבוקר – כלומר, לנסות לבנות יתרון קטן ולנצל אותו בלי לקחת סיכונים גדולים.

      • דוד (פורסם: 29-11-2016 בשעה 18:15)

        בשונה מהאווירה הכללית אני חושב שאפשר לגמרי להבין את ההחלטה של קרלסן: מהניסיון שלו בדו קרב עד כה הוא ידע כמה קשה יהיה להוציא ניצחון במשחק מס' 12. כלומר יש סיכוי של יותר מ-50% שהולכים למשחקים מהירים. ואם כבר, עדיף לעשות זאת באופן שמפגין מוכנות ו"רצון" להגיע למשחקים המהירים, כדי שקריאקין לא יחשוב שיש לו יתרון פסיכולוגי היות והוא השיג את הדבר שקרלסן כל כך חשש ממנו. וכעת, זה התור של קריאקין להתחיל לחשוש…

        • איציק (פורסם: 29-11-2016 בשעה 18:25)

          לפי כמות תוצאות התיקו בכל ההתמודדויות על הכתר נראה לי שיש הרבה יותר תוצאות תיקו מאשר ניצחונות, לכן על כל משחק אפשר לומר שיש יותר מ-50% לתיקו ולותר מראש. אולי יש משחקי אמצע שבהם יותר ניצחונות, אז אולי כדי לשחק רק אותם. לדעתי הגישה שלך לא הגיונית, אלה אם הוא הרגיש לא מוכן מספיק מבחינה פסיכולוגית או כל סיבה שהי.

          • דוד (פורסם: 29-11-2016 בשעה 18:41)

            אני חושב שהוא חש די בטוח ביכולותיו במשחק מהיר, והרנדומליות יכולה דווקא להיות לטובתו (קשה הרבה יותר להתגונן כשאין הרבה זמן לחשוב). אז למה להתאמץ 6 שעות בשביל תיקו? אם יתרון פסיכולוגי מהווה פקטור במשחק קלאסי, אזי הוא אפילו מהווה פקטור חזק יותר במשחקים מהירים.
            כמובן שמנקודת מבט של צופה קשה ל"הצדיק" התנהגות כזו (כאילו שהם חייבים לנו משהו), אבל מבחינה תחרותית זו החלטה לגיטימית ומובנת לחלוטין.

            • איציק (פורסם: 29-11-2016 בשעה 18:46)

              אולי זו החלטה לגיטימית, אבל הסיבה של 50% ומעלה לתיקו ניראה לי טיעון שלא מחזיק מים כי זה טיעון שנכון כנראה לכל משחק כמעט ברמות הללו.

            • דוד (פורסם: 29-11-2016 בשעה 18:47)

              כמובן שאם הוא יפסיד אפשר יהיה לומר שהוא "נענש בצדק" על שחצנות וזלזול. קרלסן עשה את השיקולים שלו והחליט שאם יש לו יותר סיכוי במשחק מהיר, זה שווה גם במחיר ה"סכנה" של כמה שאלות עיתונאיות מציקות וכמה כותרות באתרי שחמט, שגם כך לא יעשו לו הנחות במקרה של הפסד.

            • דוד (פורסם: 29-11-2016 בשעה 18:49)

              ואתה מבין לבד שב-50% תיקו לא התכוונתי מבחינת ה"היסטוריה" של הדו קרב הזה אלא מבחינת הדינמיקה שלו, והעובדה שקריאקין התגלה כיריב הרבה יותר קשוח ובלתי שביר ממה שחשב

            • איציק (פורסם: 29-11-2016 בשעה 19:00)

              ברור, אבל טיעון זה הוא תמיד נכון וגם הפעם. גם קרלסן-אנאנד היו 7 תוצאות תיקו מ-11 משחקים. נראה לי שדווקא נגד קריאקין שמשחק זהיר ולא נוטה לקחת סיכונים היה שווה לנסות לנצח, כי היריב כניראה לא יתפתה למישחק חריף במשחק 12 ולכן הסיכוי להפסד אפילו נמוך מאשר במצב רגיל.

  5. אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 19:08)

    הנה משהו שאולי שווה ציטוט שמצאתי בבלוג אחד לגבי ההחלטה של קרלסן במשחק 12:

    A very uneventful draw in the last game, but one that nevertheless provides some information about Carlsen's psychology and how he sees things.

    The very fact that a player like Carlsen, who values the white pieces and always tries to play for win, didn't try to take advantage of these last white pieces in the classical part of the match, coupled with his statement at the press conference that he wanted to play a tie-break, shows that he deeply feels the trend of how things were developing in this match.

    It was a difficult match for Carlsen – he didn't win games he was expected to win, then his level dropped, then he forced matters unnecessarily and lost. He was lucky (please read here to understand what I mean by "lucky") not to lose another one and then finally broke even. The last two games were tame affairs when neither player wanted to risk.

    The flow of the match was uneven for Carlsen (less so for Karjakin, who firmly followed his pre-match strategy of playing as safely as possible at all times) and it didn't allow for a last-game heroic win. It was against the natural flow of how things were developing in the match and we saw in Game 8 what happened when he tried to violently impose his will at all costs.

    Carlsen is very good at feeling his inner state and followed his own counsel, not paying attention to the wishes of the public or the expectations of the world. He said he feels good about the rapid, soon enough we'll see what he means and whether he's right.

    As for what to expect in the rapid, I have the impression that now perhaps Karjakin will show more venomous ideas with white. It seems that all his strategy was to draw with both white and black and he was completely toothless with white – if not now, when is he going to show his great preparation (which he undoubtedly had, but saw no reason to use the way the match was going). As for Carlsen, he will also show more daring ideas, especially with white (with black I expect both to stay solid) and if these predictions come true, we will witness a great fighting 4-game rapid match on Wednesday.

    http://www.alexcolovic.com/2016/11/carlsen-karjakin-2016-game-12.html

  6. דיזידין (פורסם: 29-11-2016 בשעה 19:16)

    מכירים את זה שיש דרבי, ושבוע לפני זה כבר מתחילים להתרגש, ומארגנים בייביסיטר כי האישה עסוקה בערב הגורלי, ומתארגנים כל החבר׳ה לראות את המשחק יחד במושב גן יאשיה, ובדרך לשם עוצרים וקונים בירות ופיצוחים, ומגיעים ומתיישבים מול המסך ונערכים למערכה, ואז, בדקה העשירית, הקפטן של מכבי והקפטן של הפועל נפגשים בעיגול האמצע, מסכימים על תיקו, והקבוצות יורדות מהמגרש?
    אז זה מה שפאקינג היה אתמול.

  7. דוד1 (פורסם: 29-11-2016 בשעה 19:19)

    אני חושב שחלק מכם חושבים שמשחקים מהירים זה כמו פנדלים. ובכן בתור אחד ששיחק בהרבה תחרויות בקצב אקטיבי ( שאני חושב שהוא הקצב האהוב על רוב הישראלים) תוצאות המנצחים זהות למדי ביחס לקצב מלא.

    • דוד1 (פורסם: 29-11-2016 בשעה 19:20)

      לכן הטענה כאילו קרלסן מסתכן בכך שהולך למשחקים מהירים אינה נכונה. בניגוד לבזק אגב ( אף שגם כאן זה רחוק מאוד מפנדלים)

      • איציק (פורסם: 29-11-2016 בשעה 19:23)

        זו לא שאלה האם מסתכן או לא. השאלה היא האם בגלל המשחק הזהיר של קריאקין לא היה כדאי לו להתאמץ יותר כי קריאקין לא היה לוקח סיכון כדי לנצח מצידו. לי נראה שבמשחק 12 לקרלסן היה רק מה להרויח והוא לא יכל להפסיד.

  8. Amir A (פורסם: 29-11-2016 בשעה 19:26)

    אייל, תוכל בבקשה להרחיב קצת על טבלאות לומונוסוב?

    • איציק (פורסם: 29-11-2016 בשעה 19:32)

      כנראה כמו מנדלייב, רק לומונוסוב.

    • אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 19:44)

      זה מה שנקרא באנגלית tablebase, כלומר עמדות שחמט "פתורות" – יש הסבר כאן. בלומונוסוב זה פתור עד רמה של כל העמדות עם 7 כלים על הלוח. (יש אליהן גישה בחינם דרך אפליקציה באנדרואיד – https://play.google.com/store/apps/details?id=com.convekta.android.lomonosovtb)

      • Amir A (פורסם: 29-11-2016 בשעה 19:56)

        לא הבנתי. בטבלאות הללו יש את כל הקומבינציות האפשריות של 7 כלים על הלוח ואיך המשחק יסתיים בכל קומבינציה? הרי מדובר על מספר בלתי נתפס של אפשרויות, לא? רק הסיפור של 7 ערוגות מתוך 64 נותן לך 621,216,192 אפשרויות אם אני לא טועה, וזה עוד בלי לקחת בחשבון כמה כלים לבנים וכמה שחורים מתוך ה-7 וכמובן אילו כלים. בטוח שפספסתי משהו.

        • אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 20:12)

          לא חושב שפספסת – זה מכיל למעלה מ-500 טריליון עמדות (http://tb7.chessok.com/about-site).

          • ישי (פורסם: 29-11-2016 בשעה 20:29)

            מטורף (רק יש לציין שזה טריליון של אמריקאים; אירופאים וישראלים קוראים לזה ביליון, וטריליון אצלם הוא מיליון ביליון.

            • אילן (פורסם: 29-11-2016 בשעה 22:14)

              למיטב ידיעתי, ביליון בארה"ב זה מיליארד אצלנו. טריליון אצלם זה אלף ביליון.

            • ישי (פורסם: 30-11-2016 בשעה 08:33)

              אכן. ואצל אירופאים ביליון זה אלף מיליארד וטריליוו זה מיליון ביליון. ה-500 טריליון שאייל כתב זה טריליון אמריקאי – אצל אירופאים קוראים לזה ביליון.

      • איציק (פורסם: 29-11-2016 בשעה 20:00)

        למה זה נקרא לומונוסוב. אני לא מניח שזה על שמו של הכימאי/פיסיקאי הרוסי מיכאיל לומונוסוב, וגם לא על שמו של המתמטיקאי החרדי מיכאיל לומונוסוב.

        • אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 20:10)

          זה על שם ה-Lomonosov Moscow State University בה נמצא מחשב העל שבו השתמשו כדי ליצור את זה. האוניברסיטה עצמה קרויה על שם המדען הידוע מהמאה ה-18 (שייסד אותה, אם אני לא טועה).

          • איציק (פורסם: 29-11-2016 בשעה 21:01)

            אם כך זה על שמו של הכימאי/פיסיקאי הרוסי מיכאיל לומונוסוב. הוא בטח לא שיער שתהיה לו כזו תרומה לשחמט ;)

  9. דן (פורסם: 29-11-2016 בשעה 22:28)

    תודה רבה על הסיקור לכל אורך התחרות, ממש מרגיש בתוך ההתמודדות.
    באיזו שעה מתחילים שוברי השוויון? כולם נערכים באותו יום?

    • אייל סגל (פורסם: 29-11-2016 בשעה 23:44)

      כן, כולם באותו יום והם מתחילים בשעה הרגילה (21:00 בישראל).

  10. עידו (פורסם: 29-11-2016 בשעה 23:49)

    גם אני במברכים! המון תודה אייל.
    אני גם מסכים עם ההנחה שסיכויי קרלסן קטנים עכשיו מכיוון שנראה שקריאקין בא לשחק על תיקו ולכן בטח התכונן לבליץ יותר מקרלסן שציפה לנצח..
    ולמרות הבאסה של המשחק האחרון זה גם טוב לשח שיותר אנשים יראו גם קרבות לא בזמן קלאסי.. זה נותן עוד דחיפה לשח

  11. Sp (פורסם: 30-11-2016 בשעה 01:23)

    תודה רבה! לא מבין כלום בשח. אפילו את האותיות שאתה כותב אין לי מושג לאן הכלים זזים. אבל קורא כל מילה!
    מה דעתך לעשות בלוג חי מחר? או לפחות פוסט תגובות פתוח!

    • טיפה סרוחה (פורסם: 30-11-2016 בשעה 02:59)

      מצטרף לחוסר ההבנה המוחלט ולהצעה

  12. יהודה.א. (פורסם: 30-11-2016 בשעה 09:37)

    Why did you stop rooting for Magnus? You, yes, you and you. Why? If you haven't asked yourself about it, I will. The match Carlsen-Karjakin represents a rare phenomenon: there are many people who started the match being pro-Car and today are pro-Kar. Why did it happen?
    There are several reasons:
    1. Many chess fans have a very clear understanding of the matter:
    they want the strongest player in the World to be the World Champion. Before the match Magnus was unanimously regarded as The Number One, and people expected him to win smoothly, showing his superiority. That didn't happen, and in fact his play was truly uninspiring – even if it still looked a bit better than Karjakin's, at least before the 12th game.
    2. Prima-donna behaviour. Some people can't forgive it to anyone. But most of the people allow it to the top stars – however, it lasts exactly till the moment their hero slips. What happened here – Carlsen was in his usual "I will do what I want" mode, but he didn't manage to do what he wanted over the chess board, and this deadly combination
    of mediocre play and prima-donna manners did annoy many of the fans, even if not those who know Magnus well for years.
    3. Game 12 was the last straw for many. Yes, we all realize, that Magnus knows better what suits him best, and what strategy to opt, and in a nutshell it is all about winning the match – nevertheless, myriads of fans were really disappointed – that was definitely not what they expected from the World Champion, having white in the last classical game.
    4. Karjakin factor. Sergey started the match as a clearly weaker player with a rather unattractive playing style, and if it was not enough – he was Russian who could barely express himself properly in English. However, as the match developed people started liking him more and more – he has shown a great fighting spirit, he was very open and friendly talking to public and journalists, his candid smile and sincerity won thousands of hearts. And the score – the score was equal… All that was enough to forgive him his safety-first playing style, which he stuck to throughout the match. And those who don't care/know much about geopolitics, even started liking Russia, thanks to Sergey…
    However, back to Magnus. He did almost everything wrong in this match, but he still can save it with a one big day. Will he manage?

    (סוטובסקי עולה להתקפה)

    • אילן (פורסם: 30-11-2016 בשעה 11:11)

      אולי זו אמירה קצת גורפת ולא מדויקת אבל בגדול, הרוסים לא מחבבים את קרלסן.
      לא הרשים אותי מה שהוא כותב.

      קרלסן משחק מאוד מדויק (יותר מכל שחקן אחר בעולם), מה ציפו ממנו שיקח סיכונים מיותרים ויפסיד? הוא לקח סיכון ביותר ממשחק אחד בטורניר הזה ובגלל זה גם הפסיד פעם אחת.

      קריאקין היה הרבה יותר סולידי לאורך ההתמודדות. גם אם הטורניר היה בחלקו שעמום וגם אם התאכזבנו שלא היתה כאן הכרעה חדה וברורה לטובתו, אני עדיין מעדיף את קרלסן כאלוף העולם מאשר את קריאקין.

  13. איציק (פורסם: 30-11-2016 בשעה 11:30)

    שאלה, האם בהתמודדות זו ראינו איזשהם חידושים ששוה יהייה לנתח את האפשרויות הנילוות, או בגדול זו היתה התמודדות חלבית במסלולים צפוים ודי מוכרים?

    • אייל סגל (פורסם: 30-11-2016 בשעה 12:11)

      מה שציינת הן לא שתי האפשרויות היחידות – כלומר, יכול להיות מצב שאין בפתיחה משהו מעניין במיוחד ועדיין המשחק בכלל לא היה "חלבי", אלא שהדברים המעניינים פשוט קרו בו בשלב יותר מאוחר ובגלל החד פעמיות של דינמיקת המשחק בשלב הזה אין משהו מיוחד שאפשר ללמוד ממנו למשחקים אחרים; זה, נניח, המצב עם המשחק השמיני (שבו קרלסן הפסיד), ובכלל נוטה להיות די אופייני למשחקים של קרלסן בלבן. מנקודת ראות של תיאוריית הפתיחות אני חושב שהמשחק העשירי (שבו קרלסן ניצח) מעלה שאלות אסטרטגיות מעניינות לגבי מה נותן ללבן החילוף של שני זוגות הרצים שקרלסן ביצע (גם אם טעה מבחינה טקטית בנקודה מסויימת), ומשחקים 7-6 הראו חידושים או כמעט-חידושים מעניינים מצד קרלסן בשחור שיהיה צריך לבדוק אם ללבן תגובות יותר טובות אליהם ממה שקריאקין שיחק (לגבי המשחק השביעי ברור למדי שכן). אני לא מצליח לחשוב על משהו מעניין שקריאקין הראה בתחום הפתיחות.

      • איציק (פורסם: 30-11-2016 בשעה 12:17)

        תודה, רק אציין שאני בשום מקום לא דיברתי על פתיחה אלה על המשחק בכללותו, ועל זה בהחלט ענית לי.

        • ישי (פורסם: 30-11-2016 בשעה 12:25)

          שאלת על חידושים ששווה לנתח, ואייל הסביר לך שמשהו בהמשך המשחק לא כל כך שווה לנתח כי הוא חד פעמי. התיאוריה היא לגבי הפתיחות. לשאלה שלך הוא ענה שהמשחק השמיני לא היה חלבי אבל גם לא משהו ששווה לנתח. (כך לפחות אני הבנתי אותו)

          • איציק (פורסם: 30-11-2016 בשעה 12:31)

            את תשבתך לא הבנתי. מה זאת אומרת שתיאוריה זה לגבי הפתיחה. אין תיאריה לגבי אנדשפיל? באמע משחק אין ניתוחים תאורתיים לגבי כדאיות של מסעים מסויי ים על פני אחרים?

            • ישי (פורסם: 30-11-2016 בשעה 12:33)

              באמצע משחק יש אינסוף אפשרויות. מרגע שעוזבים את ה'פתיחה' מתקבל בכל משחק מצב אחר. איך אפשר לפתח לגבי זה תיאוריה?
              לגבי סופי המשחקים, אייל כתב שהם פתורים עד 7 כלים.

  14. אייל סגל (פורסם: 30-11-2016 בשעה 12:45)

    טוב, רק להבהיר משהו לגבי המונחים. בשפה "מקצועית", כשאומרים "חידוש" מתכוונים כמעט תמיד לתחום הפתיחות, לכן הנחתי שלזה איציק התכוון. לגבי "תיאוריה" – אפשר לדבר על זה בהקשר כל שלושת השלבים של המשחק, אבל כשמדובר בפתיחה – בניגוד לשני האחרים – הכוונה בראש ובראשונה לא לעקרונות או הכללות (למרות שגם אלה קיימים כמובן ברמה הבסיסית) אלא למסעים ספציפיים. לכן מה שנקרא "תיאוריה" בתחום הפתיחות הרבה יותר נזיל ומתפתח באופן קבוע, והרבה יותר קל לדבר על האופן בו משחקים ספציפיים משפיעים על זה. ואגב, לגבי סיומים – זה שהם פתורים ב-tablebase לא בהכרח רלבנטי מנקודת הראות של השחקנים שצריכים לדעת איך לשחק את העמדות האלה על הלוח, כי ברור שלא ניתן לשנן בעל פה את כל העמדות הספציפיות או אפילו משהו קרוב לזה (אבל לפעמים קורה ש-tablebase משנה את ההערכה או ההבנה הכוללת של *סוג* של סיום, ואז זה יותר משמעותי).

    • ישי (פורסם: 30-11-2016 בשעה 12:52)

      לגבי סיומים, הטבלאות נותנות רק תוצאה או גם דרך לפחות באופן חלקי?
      בכל אופן, העובדה שהשחקנים לא יכולים לשנן בעל פה לכאורה לא משנה את זה שכבר אין מקום לתיאוריה, לא?

      • אייל סגל (פורסם: 30-11-2016 בשעה 13:20)

        אני חושב שבהקשר של שחמט פשוט משתמשים במילה "תאוריה" במובן קצת שונה ממה שאתה חושב. הכוונה לא לעצם זה שהידע לגבי עמדה מסויימת נמצא באיזה שהוא מקום, אלא לידע מעשי שיכול לעזור לשחקנים בזמן המשחק. אז בסיומים הכוונה היא לידע לגבי איך לשחק סוגים מסויימים של עמדות (נניח, כל אחת מהעמדות או הטכניקות הבסיסיות שקיימות בתאוריה של סיומי צריחים – כמו עמדת פילידור, עמדת לוצ'נה, הגנת ונקורה וכו' – רלבנטיות לגבי מאות או אלפי עמדות ספציפיות, כשהרעיון הוא בדיוק שאם לומדים אותן לא צריך להתחיל ולהבין כל עמדה ספציפית רלבנטית מחדש).

        טבלאות נותנות לך בכל עמדה נתונה את הערך ה"מוחלט" של כל מסע אפשרי בה – אם הוא מוביל לתיקו או לניצחון של אחד מהצדדים, ואם לניצחון אז כמה מסעים עד למט במשחק מיטבי של שני הצדדים. תמיד אפשר להמשיך ולעקוב אחרי ה"דרך" אם ממשיכים לבדוק את העמדות הרלבנטיות בהמשך ההסתעפות (נניח, מסע מסויים מוביל למט ב-42 מסעים – אז אפשר לעבור לעמדה שמתקבלת אחרי המסע הזה ולראות גם מה המסע הבא שיוביל למט הזה וגם למה יובילו שאר המסעים הפחות מדוייקים, וכן הלאה).

  15. דוד (פורסם: 30-11-2016 בשעה 18:23)

    ראפיד
    http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1758666

    • דוד (פורסם: 30-11-2016 בשעה 18:34)

      משחק משוגע מאליפות העולם בראפיד. באחת התגובות מישהו הציע ר:ז4 ואם צ:ו7 פה2+. כאן הלבן יכול לקחת עם המלכה בתקווה ל-ר:ה2 צו8+!! מ:ו8 פח7 מט. אבל לשחור תגובה "פשוטה" ל-מה:ה2,- מה:ב3!

      • דוד (פורסם: 30-11-2016 בשעה 18:48)

        …ר:ז4 הכוונה במסע ה-23 כמובן. הבנתי שהרעיון של השח עם הפרש הוא בשביל שהמלך הלבן יחזור לטור ב' ואז השחור יכול לשחק ה6 כשהרץ לא יכול לקחת, והסכנה של צ:ד7 כבר לא קיימת. צריך לשים לב שאחרי ר:ז4 הלבן לא יכול לשחק מה:ז6 בגלל מהה3+ מב2 פד5+ זוכה במלכה

        • שמוליק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:51)

          אכן מעניין מאוד , תודה !

  16. מומו (פורסם: 30-11-2016 בשעה 18:37)

    איל תודה רבה על הפוסטים.. הוזכר בעבר איזשהו סטרימינג של טל בראון.האם יהיה גם הערב?אם כן מה הכתובת?

  17. אייל סגל (פורסם: 30-11-2016 בשעה 19:58)

    אגב, שני רעיונות מעניינים לתיקון הפורמט שראיתי ביומיים האחרונים בפורומים שונים, שכוללים את הכנסת ה-draw odds אבל בלי להגדיל באופן משמעותי את מספר המשחקים וגם בלי לתת את זה מראש לאלוף המכהן (מה שכנראה נתפש היום אצל הרבה אנשים כפריבילגיה מוגזמת ולא צודקת): א. לקיים את שובר השוויון במשחקים מהירים *לפני* שמתחילים המשחקים הקלאסיים, והזוכה בו ינצח בדו קרב במקרה של 6:6; ב. להוסיף משחק 13, כשמי שמקבל את השחור העודף יזכה בדו קרב במקרה של 6.5: 6.5. (היתרון של פורמטים כאלה מבחינת הדינמיקה התחרותית הוא שבאף תוצאה אין מצב "תיקו" אמיתי ולכן לפחות לאחד משני המתמודדים יש תמיד מוטיבציה לשחק על ניצחון [גם אם לא בכל משחק ומשחק].)

  18. אילן (פורסם: 30-11-2016 בשעה 21:48)

    הסיכוי של קרלסן לנצח במשחק הזה (הראשון) הוא אולי בזכות דוחק זמן של קריאקין… הוא מציב בפניו בעיות שצריך לפתור בכל פעם.

  19. איציק (פורסם: 30-11-2016 בשעה 22:37)

    נראה שקריאקין התבלבל וחושב שיש לו 4 שעות.

  20. תמיר (פורסם: 30-11-2016 בשעה 23:24)

    מדהים. לא יאומן שהוא הצליח לצאת מזה. לבחור עצבים מפלדה.

  21. שחר (פורסם: 30-11-2016 בשעה 23:25)

    קריאקין מגלה עמידות מרשימה ביותר גם תחת לחץ זמן.
    עשה דוקרב ממש טוב מבחינתו עד עכשיו. מזכיר את גלפנד מול אנאנד

  22. אייל סגל (פורסם: 30-11-2016 בשעה 23:25)

    במשחק השני קרלסן הפעיל לחץ אדיר ובסיום של שני הרצים מול הצריח גם החמיץ איזה שתי הזדמנויות לניצחון כפוי (לא בטוח שהוא יודע את זה, אבל בודאי הרגיש שהוא על סף ניצחון) וקריאקין הצליח בסוף להיחלץ – זו יכולה להיות מכה מנטלית רצינית עבור קרלסן.

    [אחת ההזדמנויות היתה אפילו יחסית פשוטה – 73.ר-ה6+ מ-ח8 74.ר-ו8 עם האיום הקטלני ר-ו7 ומט על ז7]

  23. עידן. (פורסם: 30-11-2016 בשעה 23:28)

    הרבה כבוד לקריאקין על המלחמה והמהלכים הנכונים, אבל קרלסן ממש הפסיד את הניצחון בכוח.

  24. דוד1 (פורסם: 30-11-2016 בשעה 23:32)

    קריאקין מגן מטורף נדהמתי איך הוא הגן על העמדה הזאת מול קארלסן אין דברים כאלה רק בגלל זה מגיע לו לקחת למרות שקארלסן שחקן טוב יותר באופן כללי.

  25. אורן השני (פורסם: 30-11-2016 בשעה 23:39)

    קרלסן פיספס בגדול אבל הבעיה של קריאקין זה שלא נראה שהוא מסוכן כלל. לדעתי קרלסן ייתן משחק אחד טוב וינצח.

  26. שמעון כסאח (פורסם: 30-11-2016 בשעה 23:42)

    את 37. פז5 אפילו אני ראיתי.

    • אייל סגל (פורסם: 30-11-2016 בשעה 23:47)

      טוב, את המסע עצמו לא קשה לראות, הבעיה היא לחשב את כל ההסתעפויות הרלבנטיות בסיטואציה של אליפות עולם. אני לא חושב שכולן היו טריביאליות.

      • שמעון כסאח (פורסם: 30-11-2016 בשעה 23:55)

        אתה צודק, אבל אפשר לראות מיד שהפרש אסור בהכאה ומכיוון שהוא גם מאיים כל המלכה השחורה וגם מפעיל לחץ על ו7 הוא חייב להיות טוב.

  27. תמיר (פורסם: 30-11-2016 בשעה 23:57)

    נראה בינתיים שדווקא קריאקין הוא זה שיצא מאיזון.

  28. אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:07)

    לפי טוויטר היו דיווחים בטלביזיה הנורבגית שקרלסן נשאר רגוע אחרי המשחק השני… בכל אופן במשחק השלישי הוא משחק באופן אגרסיבי אבל נכון למסע 22 גם מדויק (לפי המחשב לפחות…) וגם צובר שוב יתרון ממשי על השעון.

  29. תמיר (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:12)

    קריאקין יצא מזה שוב? על פניו העמדה נראית שווה אבל כל כך הרבה יוזמה ואפשרויות לשחור. וכל כך מעט זמן לללבן…

    • עידן. (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:27)

      זה חוזר על עצמו כל משחק. קרלסן פותח מדויק, משיג יתרון ופער זמן משמעותי ואז הורס הכל.

      • עמי ג (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:33)

        ובכן – לא הפעם …

  30. שמעון כסאח (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:25)

    הרץ הלבן הוא חייל גבוהה

  31. אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:32)

    סוף סוף קריאקין נשבר תחת הלחץ – יש גבול גם לכמה שהוא מסוגל להחזיק עמדות גרועות בדוחק זמן. עכשיו קרלסן צריך תיקו בלבן וקריאקין יהיה חייב לשחק באופן התקפי ולא הגנתי. בכל אופן, תצוגה מנטלית של אלוף מצד קרלסן במשחק השלישי אחרי מה שקרה לו בקודם.

    • שמעון כסאח (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:36)

      עכשיו מה שנשאר זה להחנות את האוטובוס

    • איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:43)

      למרות שזה נראה לא יפה, כנראה קרלסון ידע למה ויתר על משחק 12. ואחרי כל זה, ציפיתי מהמגן על הכתר שיתאמץ יותר.

  32. איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:32)

    אי אפשר ללכת על הקצה כל הזמן. נגמר, המך שמר על הכתר.
    קשה לי להאמין שיש סיכוי שמגנסון יפסיד.

  33. יהודה.א. (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:33)

    מניח שלפי הדיווחים בטלוויזיה הנורבגית קרלסן עוד יותר רגוע כעת..

  34. תמיר (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:33)

    לא. זה היה יותר מדי. מדהים היה לראות גם לעין לא מקצועית כמו שלי שאחרי 12-15 מהלכים בערך קריאקין נראה עדיין בהלם מהמשחק הקודם. אוסף של מהלכים לא ברורים ולא קשורים. נראה לי חשב שיד אלוהים נגעה בו.

  35. תמיר (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:36)

    אפשר לעשות תחרות ניחושים לחובבים. אני מנחש הפוך לשמעון שדווקא הפרש לז5 היה התחלת הסוף. ברגע שקרלסן שם את הרגלי שלו על ו4 זה התחיל להיראות ממש רע.

  36. יהודה.א. (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:36)

    יאללה, סיציליאנית?

    • יהודה.א. (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:38)

      או צרפתית

      • שמוליק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:54)

        בשביל לשחק על ניצחון ?!

        • יהודה.א. (פורסם: 1-12-2016 בשעה 01:33)

          מה, לא?

  37. Amir A (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:37)

    קצת חבל שזה נגמר ככה, לא?

  38. שחר (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:40)

    אנאנד גלפנד 2
    האמת שזה היה עד כה קרב פסיכולוגי של עצמה מנטלית ומערכת העצבים של קרלסן החזיקה מעמד דקה יותר. מבחינת העצמה וקור הרוח, כל הכבוד לשניהם.
    מבחינת שחמט קריאקין ויתר כבר על 5 משחקים בלבן לפחות, אבל זה לגיטימי, זו האסטרטגיה שלו וזה הביא אותו רחוק

  39. אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:41)

    קריאקין כמובן מנסה סיציליאנית במשחק הרביעי, ובאופן קצת מפתיע קרלסן מרשה כניסה להסתעפות הפתוחה (והניידורף) במקום לשחק ר-ב5 כהרגלו.

    • אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:42)

      אבל מצד שני, בכל זאת ג4 כמו שהוא אוהב… עמדה סולידית מאוד.

  40. יהודה.א. (פורסם: 1-12-2016 בשעה 00:48)

    אייל, זוכר ששאלתי אותך מי העוזרים שלהם? לפי הכנת הפתיחות שלהם, בעיקר בלבן, נראה שלא היו כאלו..

  41. דוד (פורסם: 1-12-2016 בשעה 01:00)

    בשנת 2014, בסיבוב האחרון של הטורניר לזכר גשימוב בשאמקיר, קרואנה היה חייב לנצח בשחור נגד קרלסן כדי להשתוות אליו בפסגה. פביאנו ניסה לגרור את המשחק לקרב חריף ומסובך. מגנוס דרס אותו
    http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1753840

  42. עידו (פורסם: 1-12-2016 בשעה 01:46)

    סיום מדהים.

  43. דוד (פורסם: 1-12-2016 בשעה 01:47)

    הוא קוסם הוא קוסם הוא קוסם…

  44. אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 01:48)

    מגנוס מסיים בסטייל עם מט יפהפה במשחק הרביעי (כמובן תוך ניצול העובדה שקריאקין שיחק בצורה די נואשת כי היה חייב ניצחון בעמדה נחותה). אז ברכות גם להגנה מוצלחת שנייה על התואר וגם ליום ההולדת שלו… לקריאקין מגיעות כמובן הרבה מאוד מחמאות על יכולת ההגנה, קור הרוח, הנחישות וכו' וכו' שהפגין והקשיים שהציב בפני קרלסן – אבל כל אלה מחמאות לאנדרדוג, לא למישהו שממש מגיע לו להיות אלוף. אני חייב לומר שאני מרגיש הקלה מאוד גדולה שקרלסן זכה; זה היה גורם לי עצב גדול אם משחק כל כך בונקריסטי, פסיבי ונטול יצירתיות (יחסית לזה של קרלסן) היה מוביל לזכייה באליפות העולם, מה גם שהיה פותח שוב את הפיצול בין התואר הרשמי לתואר הלא רשמי של השחקן החזק בעולם.

    • Sp (פורסם: 1-12-2016 בשעה 01:51)

      +1! היה כיף. תודה!

  45. טל 12 (פורסם: 1-12-2016 בשעה 01:51)

    סיום עם סטייל

  46. שחר (פורסם: 1-12-2016 בשעה 01:53)

    הכל כחוט הסערה
    אם קרלסן היה מנצחבמשחקים 3-4 בקלאסי, או אפילו באחד מהם, אז קריאקין היה משחק פתוח והיה יכול להסתיים בתוצאה גבוהה.
    בכל אופן, יכול להיות שכרגע הסתיימה השנה הכי חזקה בקריירה של קריאקין. זכה בגביע עולם – מועמדים – דו קרב שוויוני עם קרלסן.
    מאד מזכיר את גלפנד בשנתיים ההם בגיל 40

    • שחר (פורסם: 1-12-2016 בשעה 01:54)

      או חוט השערה :)

      תודה אייל על הסיקור המעולה

  47. יהודה.א. (פורסם: 1-12-2016 בשעה 01:53)

    אם קרלסן מתחיל בלבן אז ההימור שלי הוא 2.5 – 1.5 ואם הוא מתחיל את המשחק הראשון בשחור אז אני מהמר על 3-1 לקרלסן.

    חבר כתב לי היום אחרי צהריים. שאפו!

    • Yavor (פורסם: 1-12-2016 בשעה 09:23)

      החבר כתב "שאפו" או שכתב את ההערכה?

      • איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 09:42)

        יש סימן פיסור '.'.

  48. דוד (פורסם: 1-12-2016 בשעה 02:18)

    אפשר לקחת סיכון ולומר שכל הרעיונות היצירתיים בדו-קרב הזה הגיעו מהצד של קרלסן, כולל במשחק בו הפסיד. והיו שם המון כאלה.
    ההרגשה די דומה לזו שחשתי בסיום 2 גמרים בליגת האלופות בשנים האחרונות (2014 ו-2016).

  49. Zak (פורסם: 1-12-2016 בשעה 02:45)

    סה"כ דו-קרב משונה אך מעניין, מלא רעיונות מרתקים מצד קרלסן והגנה נהדרת ממש קריאקין, ומצד שני גם טעויות לא ברורות משני הצדדים, הרבה פספוסים וכמה תוצאות תיקו מאכזבות. רגע השיא הוא כמובן קריאקין מפספס מהב3 במשחק התשיעי (ולאחריו פ:ו2 במשחק העשירי) ומאפשר לקרלסן לשוב ולהשוות. ברכות כמובן לאלוף ששומר על התואר, כמו שאייל ציין בצדק גמור

  50. דוד (פורסם: 1-12-2016 בשעה 03:35)

    נקודה מעניינת שצריך לתת עליה את הדעת: אולי הגזמנו קצת בניפוח האלמנט הפסיכולוגי המלווה את הדו-קרב, וההשפעה שלו על התוצאה. בסופו של יום השחקן הטוב יותר אמור לנצח. כמובן שהתקשורת מחפשת את הסיפורים הללו על מנת לשוות למפגש תדמית של קרב מלא בדרמה וסיפורים אישיים אבל בסופו של יום מי שמשחק טוב יותר מנצח.
    אני זוכר שב-2012 בסיום השובר שוויון התראיין בוריס גלפנד לתקשורת הישראלית וכשהמראיין חזר ושאל על "איך זה מרגיש, להיות כל כך קרוב וכולי…", בוריס ענה "אתם כל הזמן שואלים על רגשות ותחושות, אני יודע שזה נושא מעניין אבל מבחינתי רגש אינו הסיפור כאן. אם תשאל למה הדברים לא הסתדרו בפן המקצועי אוכל להשיב לך".

    • אריאל גרייזס (פורסם: 1-12-2016 בשעה 03:49)

      אני לא מכיר את גלפנד אישית אבל ממה שראיתי בסרט ובראיונות, זה נשמע שזה פשוט הטיפוס. האם כל שחקני השח הגדולים הם כאלו, זאת שאלה מעניינת

    • Amir A (פורסם: 1-12-2016 בשעה 05:58)

      במקום גלפנד הייתי שואל את המראיין בחזרה איך זה מרגיש להיות כל כך רחוק…

  51. שמעון כסאח (פורסם: 1-12-2016 בשעה 08:14)

    האקטיבי הזה לא היה כוחות, פשוט כך.

  52. איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 08:20)

    אייל,
    כאחד שלא מבין בשחמט, למרות שכן מתעניין, גרמת לי בפוסטים שלך לשבת עד 2 בלילה לצפות במשחקים בשידור ישיר.
    פשוט תודה ענקית. היה כייף עצום.

    • אורן השני (פורסם: 1-12-2016 בשעה 12:15)

      מצטרף, כל מילה

      • גילי פלג (פורסם: 1-12-2016 בשעה 14:40)

        מצטרף ))

  53. תמיר (פורסם: 1-12-2016 בשעה 09:08)

    מצטרף לתגובה של איציק. נשארתי ער עד הסוף למרות שאני ושחמט תחרותי סיימנו בכיתה ח'.
    מצטרף גם לומר שעוקב (סמוי) אחריך מתחילת הדרך פה. כיף גדול ותודה על הכול!

  54. יובל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 09:29)

    מצטרף לברכות, בתור שחקן שחמט גרוע שעבר לברידג' בגלל טראומה שחמטאית, היה כיף לעקוב!

    • דוד1 (פורסם: 1-12-2016 בשעה 09:54)

      מצטרף לברכות בזכות אייל עקבתי ונהנתי לצפות בטורניר אין ספק שהפרשן הטוב בארץ וכותב מוכשר ביותר שצריך להתחיל לכתוב באיגוד השחמט ו בעיתונים.

  55. נץים (פורסם: 1-12-2016 בשעה 09:54)

    תודה אייל! היה כיף גדול!

  56. עופר (פורסם: 1-12-2016 בשעה 11:34)

    תודה רבה אייל! היה תענוג לקרוא אותך!

  57. אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 12:31)

    תודה לכולם. מקווה שעוד יהיה פוסט סיכום בהמשך היום…

  58. איברה (פורסם: 1-12-2016 בשעה 13:02)

    מצטרף לתודה ולמחמאות. לא היית פסיבי, אלא יצירתי ונועז, ממש כמו קרלסן אחד :)

  59. Yavor (פורסם: 1-12-2016 בשעה 13:06)

    תודה אייל.
    לגבי המשחק ה-3: למה קריאקין שיחק 36. מה-ה1?
    נראה שזה מאוד גרוע. ולמה קרלסן לא מוריד את הרץ הלבן בצעד הבא? הוא לכאורה נתן לרץ לחמוק ולהגן ב-ו1. ושאלה אחרונה: למה במסע ה-38 הלבן הוריד חייל? לא עדיף היה להציק למלכה עם צ-ב1?

    • דוד (פורסם: 1-12-2016 בשעה 13:15)

      36..פ:ג4? מהב4! זה הרעיון של המסע עם המלכה. לגבי המסע ה38 קריאקין גם שואל את עצמו למה… אבל נשארו לו שניות בודדות על השעון ואין זמן לחשוב.

    • שמעון כסאח (פורסם: 1-12-2016 בשעה 13:33)

      בזמן אמת היה נראה ש38. צב1 נחוץ וצ:ג7?? מפסיד, היום בדקתי עם סטוקפיש וזה אכן כך, לאחר צב1 יש עוד משחק. אבל זה תוצאה של א. פסיביות תמידית, כמה אפשר למצא מסעי הגנה שוב ושוב, ב. פיגור בזמן, דוחק זמן באקטיבי זה אסון הרבה יותר גדול מדוחק זמן בקצב רגיל.

      • דוד (פורסם: 1-12-2016 בשעה 13:39)

        גם אחרי צב1 העמדה נראית אבודה עם הפרש והצריח חונקים את הלבן, פלוס דוחק זמן חמור. קשה להאמין שהוא היה שורד את זה.

    • אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 13:48)

      36.מה-ה1 הוא באמת לא המסע הטוב ביותר (בעיקר כיוון שהוא מאפשר חדירה של המלכה השחורה ל-ב2), אבל בשלב הזה עמדת הלבן כבר מאוד לא נעימה – מבחינה מעשית, הטעות הגדולה היתה כנראה לא לשחק מה-ד2 במסע או שניים שקדמו לזה, כדי למנוע את מה-ד4 מצד השחור. כמו שדוד ציין, יש מאחורי המסע של קריאקין את הרעיון הטקטי של הגנה עקיפה על הרץ. את המסע ה-38 קריאקין ביצע כשנותרו לו רק שניות על השעון אבל לפני כן הוא חשב עליו שתיים וחצי דקות שלמות ולכן באמת קצת מוזר שלא שיחק צ-ב1 – אחרי 38…מה-ו6 יש רק דרך אחת להגן על ז2: 39.ר-ה2! (כדי לחסום בפני הצריח השחור את השורה השנייה) מה-ז5/ז6 40.מה-ו2, אבל לא עד כדי כך קשה לראות אותה והלבן לפחות לא מפסיד מייד. כנראה שקריאקין פשוט קרס סוף סוף תחת הלחץ בשלב הזה.

  60. Yavor (פורסם: 1-12-2016 בשעה 14:12)

    תודה לשניכם על הביאור. מקווה שזה עוזר לך (אייל) להבין מה קשה להדיוטות לראות, ומקל עליך את ההחלטה היכן לשים דגשים בעת כתיבת הפוסטים.

  61. אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 14:16)

    לדוד – הנה משהו שבטח תאהב לקרוא על קרלסן:

    Tarnished, evolving or what?

    Well, I have had a pet theory. It doesn’t explain the mystery of the missing winning technique, but it might provide some indirect reasons.

    To my mind, Magnus has been very methodically expanding his playing style over the past few years, more and more ready to play theoretical variations, and happier to play sharper and sharper positions. This year, especially in some rapid events, and even more so when angry, he has produced games and performances that remind me of the kind of extra level Fischer achieved over his near peers at the height of his powers, and which I thought signaled a looming quantum leap in strength. But this year has also been characterized by recurring bouts of sloppiness.

    I think this has muddled the perception of how he has been developing as a player, and that this weird blend of greater ambition and versatility – and inattention – continued in pressure-cooker format in New York. If I had to place a bet, it would be on an even more rounded champion that starts to rebuild a record rating gap in 2017 as all the bits fall into place. All the more so since I think this near-brush with disaster that this match contained will provide many lessons.

    http://mattogpatt.no/2016/12/01/happy-birthday-magnus

    • דוד (פורסם: 1-12-2016 בשעה 14:35)

      תודה…
      הוא כותב בעצמו שזו רק תיאוריה. אני חושב שהכוונה היא שקרלסן שיחק שחמט יצירתי ויוזם לעומת רוב משחקיו נגד אנאנד שם היתה "יוזמה" מצידו אולי רק במשחק הרביעי בצ'נאי והשני במוסקבה. אבל קשה להניח את האצבע מהאיפה נוצר הרושם אם לא מהמשחקים המהירים.
      באמת בתחילת הדו קרב קראתי איפשהו (כאן?) ציטוט של אחד השחקנים היום (לא זוכר מי) שטען שלמרות החמצת הניצחונות קרלסן משחק ברמה גבוהה יותר מאשר בפעמיים הקודמות. אני מניח שזה לא חל על רוב המחצית השנייה של החלק הקלאסי.
      לגבי קריאקין הסיפור לגמרי הפוך. סרגיי נודע כשחקן תחבולני וטקטיקן. בשנתיים האחרונות "עשה הסבה" והרשים יותר כ"מתגונן קר רוח" וכו'. גם אם חשש להתמודד טקטית עם קרלסן (כמו שבוריס גלפנד טען) עדיין לוותר על כל יוזמה יכול לפגוע בך בסופו של דבר.
      אתמול במסיע"ת דווקא היה נראה מרוצה מ"הצלחתו" להגיע לשובר שוויון

  62. איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 14:40)

    אני לא שם כוכבית ולא בטיח, וקרלסון לא הראשון שזה קורה לו (לאנאנד זה קרה, וגלפנד יכל להיות במקום אנאנד), אבל איכשהו מרגיש שקרלסון הוא אלופ עולם בשח מהיר ולא בשח. בשח הוא לא הצליח להיות עדיף. היתי מעדיף שיחשבו על שיטה בה האלוף בסוף יהיה זה שמנצח במשחקים באורך מלא. שובר השוויון שישוחק לפני המשחקים באורך מלא כמו שאייל תיאר הם שינוי מרענן, אך עדיין מרגיש לי חסר. נכון שגם פנדלים זה לא כמו ניצחון רגיל על המגרש והוא מקבל, ועדיין…

    • דוד (פורסם: 1-12-2016 בשעה 14:49)

      כאן הצדק נעשה. אמנם בפנדלים אבל נעשה, תשאל את יאן אובלאק

      • איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 14:59)

        אני מסכים, אבל הצדק צריך גם להראות.

    • אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 14:59)

      אני מודע לכך שהעליתי את ההשוואה לפנדלים בעצמי בסוף הפוסט, אבל אם מנסים לדייק אז למען האמת היא קצת לא הוגנת. כשחושבים על זה, שובר-שוויון במשחקים מהירים עומד היכן שהוא באמצע בין הארכה לפנדלים בכדורגל. בהארכה (כמו בשוברי-שוויון בטניס או בגולף, לצורך העניין) צורת המשחק הבסיסית נשארת זהה, ופשוט מתקצרת בזמן (או בתוצאה). בפנדלים, לעומת זאת, מדובר ממש על דבר אחר.

      בשחמט, מצד אחד מערכת החוקים הבסיסית נשארת זהה; אבל מצד שני, הקצב שנקבע על-ידי השעון כל-כך אינטגרלי לאופי המשחק עד שאי-אפשר לקצר את הזמן באופן משמעותי בלי לשנות באופן משמעותי גם את אופי המשחק (ברמה הבסיסית ביותר בגלל שיש לשחקנים פחות זמן לחשוב ולחשב). ומשחקים בקצב של 25 דקות עם תוספות זמן הם עדיין די "מכובדים" בהקשר זה ביחס לבליץ.

      • איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 15:03)

        זה ודאי שלא בליץ, אבל בהערכה בכדורגל לא מחוייבים לרוץ מהר יותר, ושובר שיוויון בטניס משוחק באותו קצב, רק ספירת הנקודות שווה. פה זה נראה שאם שני רצי 10,000 הגיעו באותו הזמן, האלוף נקבע בריצת 400 (נחשון בטח לא יוהאב את ההשוואה).

    • יהודה.א. (פורסם: 1-12-2016 בשעה 15:00)

      בהתחשב בכך שהוא המדורג ראשון בעולם מזה מספר שנים, הוא בהחלט אלוף העולם גם בשחמט רגיל, גם אם התקשה לפרוץ את הבונקר הקריאקיני..

      • איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 15:06)

        הכל ברור, ועדיין לא היתה מעדיף שיעשה את זה במשחקים באורך מלא<

        • יהודה.א. (פורסם: 1-12-2016 בשעה 15:20)

          אני העדפתי. קריאקין הוא זה שלא הסכים..

          • איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 15:22)

            בזה אתה צודק, בפעם הבאה נשים מישהו אחר מול קרלסון.

  63. דוד1 (פורסם: 1-12-2016 בשעה 16:37)

    כפי שאמרתי אם תעקבו אחר תוצאות תחרויות של משחקים מהירים תגלו שהן זהות לגמרי לתוצאות במשחקים בקצב מלא ולכן ההשוואה לפנדלים אינה דומה כלל.

    • איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 17:19)

      זה במקרו, קאשר במיקרו ראית שבמשחק רגיל יצא תיקו ולא היה חסר הרבה שקרלסון יפסיד. אני גם לא יודע בקצר מה הם עשו ראש בראש. גם בכדורגל גרמניה לפעמים מפסידה בפנדלים, כאשר כנראה בממוצע יש לה ביצועים מאד טובים.

      • איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 17:20)

        חוץ מזה, יכל להחזיק את החגורה בשני משקלים שונים. למה לערבב?

        • אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 17:33)

          בכל אופן, אם עורכים רק משחקים קלאסיים תמיד יכולה להיות האפשרות שהדו קרב יסתיים בתיקו, וצריך דרך *כלשהי* להכריע. פעם, כאמור, היה מקובל שלאלוף המכהן יש במקרה כזה את הפריבילגיה לשמור על התואר (על פי העיקרון שכדי להפוך לאלוף עולם צריך *לנצח* את האלוף המכהן) – ומבחינה זו קרלסן הוא האלוף בכל מקרה… ואגב, בהקשר זה אני מניח שגם אצל רוב חובבי שחמט שמרגישים לא נוח עם צורת ההכרעה, עדיין התחושה יותר טובה מאשר אם קריאקין היה זוכה.

          • איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 17:40)

            צריך הארכת זמן, כלומר עוד משחק אחד, ועוד אחד, עד להכרעה. נכון שזה יכול להעריך את התחרות לימים רבים, אבל נראה לי שמקרה קארפוב-קאספרוב הוא חריג ושונה. כאן שני הצדדים יהיו מעוניינים לנצח, כי המנצח זוכה.

            • אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 17:50)

              מבחינה אירגונית זה פשוט נון סטרטר. אי אפשר בתנאים של היום לעשות אירוע כזה שלא יודעים מתי הוא ייגמר (ומילא בטווח של יום-יומיים, אבל מה שאתה מציע יכול בהחלט להיות גם שבוע-שבועיים) – יש מקום שצריך לשכור לתאריכים מסויימים בשביל לערוך בו את הדו קרב, אנשים שצריך לשלם להם כדי להעלות שידורים חיים, אנשים ששייכים לצוות העוזרים של השחקנים ומקבלים תשלום מהם, הגופים שנותנים את החסויות, לוחות הזמנים של השחקנים שיש להם עוד התחיבויות חוזיות – אולי שבוע-שבועיים אחרי שאמור להיגמר הדו קרב הם צריכים לשחק בתחרות אחרת, וכו'. המארגנים יעשו מעצמם צחוק אם הם לא יוכלו לספק לוח זמנים מדוייק.

            • צור שפי (פורסם: 1-12-2016 בשעה 18:09)

              אם לשאול מינוחים מהכדורגל אני הייתי הולך על פורמט של "שער זהב" – הארכה עד להכרעה עם מגבלת משחקים (למשל ארבעה, אבל כאמור סיום אם ההכרעה מגיעה מוקדם יותר) ובהיעדר הכרעה לא פנדלים (=משחקים קצרים) אלא הייתי חוזר לנוהג שהאלוף ממשיך בכהונתו כי לא נוצח.

            • איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 18:15)

              אבל אז אתה נותן לאלוף מוטיבציה לשחק על תיקו מראש.
              אין לי בעיה עם האלוף נשאר, אבל אז לא צריך את שער הזהב. שישאר כך אחרי 12 משחקים. למועמד יהיו 12 משחקים ליזום ולהסתכן. למה להמתין להערכה?

          • ישי (פורסם: 1-12-2016 בשעה 18:08)

            אפשר ארמגדון בקלאסי

            • איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 18:13)

              4 שעות ללבן מול 3 לשחור?

            • אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 18:27)

              ארמגדון בקלאסי זה רעיון מעניין – אחרי הכל, הקונספט הבסיסי באמת לא חייב להיות מוגבל דווקא לבליץ. באליפות ארה"ב השתמשו כמה פעמים בדבר כזה – אבל עם זמנים שהיו יותר לכיוון ה-rapid – במתכונת של מכרז. כלומר: יש זמן בסיס למשחק (זה היה 60 דקות), שני השחקנים רושמים על דף כמה זמן הם מוכנים לקבל, וזה שרושם את הזמן היותר נמוך מקבל את הזמן הזה וגם את זכות הבחירה בצבע, כשאם הוא בוחר בשחור יש לו גם draw odds. באליפות ארה"ב של 2010 קמסקי ויורי שולמן שיחקו בגמר, קמסקי זכה במכרז עם 25 דקות (שהיו לו במשחק מול ה-60 של שולמן), בחר בשחור וזכה באליפות אחרי שהצליח להוציא תיקו.

            • שמוליק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 23:19)

              מרתק .
              יש לך איזו כתבה שמתארת את ההיסטוריה של יישום הרעיון הנ"ל ?

            • אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 23:29)

              יש משהו כאן – http://www.chesschat.org/showthread.php?13048-45-minute-time-bidding-armageddon-game-in-US-Champs – לא בדיוק כתבה, אלא צ'ט בפורום שמזכיר גם כמה מקרים אחרים.

            • שמוליק (פורסם: 2-12-2016 בשעה 00:43)

              תודה , עברתי בחטף .
              אתעמק בהזדמנות !

      • אשר (פורסם: 1-12-2016 בשעה 17:33)

        אחרי שכתבת שאתה לא שם כוכבית זה מרגיש קצת אחרת.
        בתור מישהו שמשחק קבוע שחמט מהיר (גרוע אבל קבוע) אני יודע שיש התאמה גבוהה עם הביצועים בשח רגיל ויתר על כן אני גם משתפר בשח בזמן קלאסי או ללא הגבלה וזה בטוח לא משהו שקורה בפנדלים.
        מעבר לזה בתור אחד שעוקב באדיקות אחרי שחמט עולמי ואחרי אייל אי אפשר שלא להתרשם שקרלסן הוא ענק בין ענקים. כבר אחד מהגדולים אי פעם. אולי לא היה חסר הרבה שיפסיד אבל היה חסר עוד פחות כדי שהדו קרב הזה יגמר אחרי 4 משחקים. אני מקווה שבעתיד נראה דו קרבות אדירים אולי אפילו עם קריאקין (עדיף קרואנה;)) אבל בינתיים אני מתכוון להינות מהמופע הייחודי והמרתק הזה מנורווגיה.

        • איציק (פורסם: 1-12-2016 בשעה 17:42)

          ממש בלי כוכבית. אלו היו הכללים מראש, וכולם ידעו והסכימו. אני אישית היתי רוצה לראות הכרעה במשחקים רגילים (וכנראה עוד כמה לפי אייל).

  64. יהודה.א. (פורסם: 1-12-2016 בשעה 17:31)

    אייל, בקשר למשחק השני אתמול, אתה מכיר את המשחק החופף של קרלסן מול נקאמורה. יוצר תחושה של דה ז׳וו..

    • אייל סגל (פורסם: 1-12-2016 בשעה 17:39)

      כן, משנה שעברה בגביע סינקפילד – http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1800232 – רק ששם נדמה לי שמרגע שהגיעו לסיום שני הרצים נגד הצריח בסיום קרלסן לא היה קרוב לניצחון, בעוד שאתמול הוא היה הרבה יותר קרוב והחמיץ כמה זכיות.

  65. צחי גר (פורסם: 1-12-2016 בשעה 17:38)

    אייל, כנראה הכתיבה המקצועית ביותר על ספורט בבולוגוספירה הישראלית. שאפו גדול.

    ומי הבא בתור? כנראה ווסלי סו שעדיין לא הגיע לשיא, או אחד מהסינים הצעירים. קרואנה ונקמורה פספסו כנראה את ההזדמנות, לקריאקין לא תהיה עוד אחת.

    קרלסן כיום בשיא שליטתו, והדו-קרב הזה רק מראה עד כמה הוא יוצא דופן בין שחמטאי-העל של הדור הנוכחי עם סגנון שקשה מאוד להתמודד מולו. סיום דו-קרב באליפות העולם בשחמט בהקרבת מלכה המוליכה למט יפהפה? אין מילים.

    • דוד (פורסם: 1-12-2016 בשעה 17:54)

      אם אתה שואל אותי קרואנה היה צריך להיות שם. זה האיש שניצח את קרלסן 5 פעמים. אמנם בכל הקרבות על "משהו" קרלסן ניצח (לדוגמא בילבאו 2012, גשימוב 2014) אבל עדיין היה הרבה יותר מעניין ו"הוגן" לראות אותו שם. קריאקין ניצח תחרות מועמדים אבל קשה לומר שהשנים האחרונות מציבות אותו כמס' 2 בעולם.

  66. נפתלי (פורסם: 1-12-2016 בשעה 22:55)

    אלוף העולם הבא יהיה שחקן שניחן(לפחות)בתכונה הכי מרכזית של קרלסן-לראות את העמדה כמכלול בכל רגע נתון.השחקן היחידי בעולם שמסוגל לזה כרגע הוא ההונגרי ראפורט,אבל הוא עוד צעיר יחסית ובמשחקים שלו יש אופי מסתכן כמעט באופן כפוי.אמנם יש הרגשה שהוא עושה את זה עם חשיבה לטווח ארוך,אפילו כדי לבחון את גבולות המותר-ולכן התוצאות הספורטיביות שלו מאוד תנודתיות.התקווה הגדולה שלי היא לראות אותו מתמודד בדוקרב על הכתר אבל אני חושב שזה ייקח 3-4 שנים לפחות.

    • דוד (פורסם: 2-12-2016 בשעה 00:20)

      אם אתה מתכוון לתכונה של לדעת למצוא רעיונות ב-middlegame גם בלי קשר למה שקרה בפתיחה ולשחק כל עמדה כאילו היא משוחקת בפעם הראשונה- אז כן. אין הרבה שחקנים אבל יש את נקמורה ואת ממדיארוב עם התכונה הזו בדיוק. הייתי מוסיף את ארוניאן בימים טובים יותר (אבל הוא יותר שחקן של "תוכנית משחק"). הבעיה היא שאם אתה מסתכל על הרקורד של שלושת החבר'ה האלה נגד קרלסן זה לא ממש מעודד… אין סיבה שהסיפור של ראפורט יהיה שונה.
      אני יותר חושב שהקריירה שלו הולכת להראות כמו זו של איוונצ'וק במקרה הטוב ושל ג'ובאבה במקרה הבינוני

      • נפתלי (פורסם: 2-12-2016 בשעה 02:31)

        זה בנוי הרבה מאוד על קלאסיקה-בעיקר על הבנה של רעיונות של שחמטאי עבר גדולים(כמו שהתבטא ג'ובבה לא פעם).יש הבדל עצום בין ג'ובבה לרפורט אבל אין טעם להיכנס אליו כרגע כי אי אפשר להסביר את זה בכמה שורות.

        נקמורה,ובטח מאמדיארוב שונים מרפורט 180 מעלות.

לא ניתן להגיב.