טורניר לונדון: סו זוכה, וגם בגרנד טור כולו

עם מבט על כמה תצוגות הגנתיות מרשימות

365896-34e544c8-630x354o-95f45977570f-wdp

אתמול הסתיים טורניר לונדון, תחרות העל הקלאסית האחרונה של השנה וכן אירוע הסיום של סידרת הגרנד טור (שכללה השנה עוד טורניר קלאסי אחד – גביע סינקפילד – ושני טורנירים של שח מהיר ובליץ). קרלסן לא השתתף (וגם לא קריאקין), אבל היו בטורניר כל שמונת השחקנים האחרים המדורגים כרגע בעשירייה הראשונה בעולם, ועוד שניים מהעשירייה השנייה (טופלוב ואדמס). יש לציין כי בהקשרה של הסידרה השלמה הדרמה סביב הטורניר לא היתה גדולה במיוחד מלכתחילה, כיוון שווסלי סו, לאחר הזכייה בגביע סינקפילד ובצירוף התוצאות הטובות שהשיג בשני הטורנירים הלא קלאסיים (מקום שני ורביעי), היה בעמדה כמעט וודאית לזכות בסידרה. היחיד שעוד יכל להשיג אותו בדירוג הכולל היה נקמורה, וגם זה רק במקרה שיסיים במקום ראשון לבדו (וסו, מצידו, יסיים במקום נמוך משלישי). ולאחר שכבר בסיבוב הראשון נקמורה הפסיד לסו – ועוד בלבן – במפגש הישיר ביניהם, היה ברור שהסיכויים לתסריט כזה קטנו עוד יותר.

מכל מקום, ללא תלות במה שנקמורה עשה בהמשך סו שמר על ההובלה, ניצח עוד שני משחקים ללא אף הפסד וזכה בטורניר עם 6 נקודות (מתשעה סיבובים), חצי נקודה לפני קרואנה ונקודה לפני נקמורה, אנאנד וקרמניק. כמו בגביע סינקפילד, המשחקים שסו ניצח לא היו בפני עצמם מרהיבים או מעוררי התפעלות במיוחד – מה שאפיין את סגנון המשחק שלו היו יעילות רבה מאוד בניצול הזדמנויות שקיבל מטעויות של יריביו וכן סולידיות מאוד גדולה; הוא נקלע לעמדה נחותה באופן ממשי רק פעם אחת (נגד ארוניאן בסיבוב השלישי) וגם אז השכיל להתגונן באופן מדוייק.

סו מסיים איפוא את השנה באופן מרשים (כשבאופן סמלי הוא גם חוצה את סף ה-2800 במד הכושר), עם זכיות בשני טורנירים ראשיים ובסדרת הגרנד טור כולה לצד ההופעה המצויינת באולימפיאדה בלוח השלישי של נבחרת ארה"ב שזכתה בזהב. הזכרתי קודם את הסולידיות הגדולה שאפיינה את משחקו – במהלך שנת 2016 הוא הפסיד רק שני משחקים קלאסיים (לדינג לירן בדו קרב "ידידותי" ביניהם ולקרלסן בבילבאו) מתוך 75. קספרוב כבר הספיק לומר שהוא בעל הפוטנציאל הרציני ביותר להתמודד עם קרלסן (לצד קרואנה), קרמניק שסו שיחק את השחמט הטוב ביותר השנה (כלומר, אפילו יותר מקרלסן), והשחקנים האחרים בטורניר לונדון נאלצו – בזמן שהתראיינו לאחר המשחקים – לשמוע ממוריס אשלי סיבוב אחרי סיבוב את הדברים האלה כשהוא מנסה בעקשנות לחלוב מהם עוד מחמאות מסוג זה.

סיפור אחר שהתפתח לאורך הטורניר התרחש בקצה השני של הטבלה: התרסקות נוספת של טופלוב (לאחר זו שכבר היתה לו השנה בתחרות המועמדים), שהפסיד שישה משחקים בשמונת הסיבובים הראשונים (אם כי סיים עם ניצחון בסיבוב האחרון על ארוניאן) – מה שהוביל לאיבוד של למעלה מ-20 נקודות מד כושר וצניחה מתחת למקום ה-20 בדירוג העולמי, בפעם הראשונה עבורו מאז תחילת שנות ה-90. כפי שכבר ציינתי במספר הזדמנויות קודמות, לטופלוב סגנון משחק חריף ואגרסיבי המצריך אינטנסיביות גבוהה ונוטה להוביל להתרסקויות כאשר הוא בכושר לא טוב – אבל לפחות ממשיך לספק בידור לקהל הצופים גם במקרים כאלה. בסוף תחרות המועמדים, טופלוב דיבר בגילוי לב על כך שבזמן האחרון הוא לוקח את השחמט פחות ברצינות ומקדיש לו הרבה פחות זמן ממה שהוא רואה אצל יריביו, וייתכן מאוד שכדי לעשות קאמבק לצמרת הגבוהה ביותר – אם הוא בכלל עוד מסוגל לכך – יצטרך למצוא מקור מחודש למוטיבציה בהקשר זה.

ציינתי שנצחונותיו של סו, הזוכה בתחרות, לא היו בהכרח מהמשחקים המרשימים ביותר. כמה מהמשחקים שכן הרשימו, לעומת זאת, היו בעלי מכנה משותף ברור מבחינת הפתיחה – כולם שוחקו בהסתעפות ניידורף של ההגנה הסיציליאנית (1.ה4 ג5 2.פ-ו3 ד6 3.ד4 ג:ד4 4.פ:ד4 פ-ו6 5.פ-ג3 א6), אחת הפתיחות החריפות והמעניינות ביותר, ובכולם השחור נחל תבוסות מוחצות שהיה להן קשר ישיר לעמדות שהושגו בשלבי המשחק המוקדמים, כך שייתכן מאוד שיש למשחקים אלה חשיבות תיאורטית ושישפיעו על הערכתן של הסתעפויות מסוימות. מדובר בשני הפסדים של ושייה לגרב, שנחשב כיום למומחה הגדול ביותר בניידורף בשחור, לאנאנד ולנקמורה, ובהפסד של נקמורה לקרואנה (מעניין שנקמורה, יום לאחר ההפסד שלו לקרואנה, חזר בלבן על אותה הסתעפות בה הפסיד בשחור).

**********

אבל הייתי רוצה להתבונן הפעם במשחקים בעלי אופי קצת שונה. בתחרות נערכו בסך הכל 45 משחקים, ומתוכם הסתיימו בהכרעה רק שליש (15) – אחוז לא נדיר בתחרויות על כיום. עם זאת, כשמתבוננים במהלך המשחקים, ניתן לראות שקרוב לעוד שליש מתוכם היו חריפים למדי, לפחות בשלבים מסויימים שלהם, או לפחות שיקפו מאמצי ניצחון ניכרים מצד אחד השחקנים, והיו יכולים די בקלות להסתיים גם כן בהכרעה. אחת הסיבות העיקריות שבגללן זה לא קרה היא רמה הגנתית גבוהה מאוד שהפגין השחקן שהיה נתון תחת לחץ. כמה ממשחקי הדו קרב על אליפות העולם שהסתיים לא מכבר הפנו באופן דרמטי את תשומת הלב להיבט זה – במיוחד האופן בו קריאקין הצליח להציל את משחקים 4-3 וקרלסן את משחק 9; הנה, אם כן, דוגמה מטורניר לונדון והפעם כזו שבה הצלחת ההגנה אפילו לא היתה תלויה, כנראה, בטעות כלשהי של הצד התוקף:

bview1

זוהי העמדה שהתקבלה במשחק נקמורה – קרמניק מהסיבוב החמישי לאחר מסעו ה-41 של השחור. המסע הזה, 41…פ-ג8, "מאיים" לשפר את עמדתו של הפרש ולהביא אותו דרך א7 ל-ב5, משם הוא יכול להפעיל לחץ על הרגלי ב-ד4. נסיון למנוע באופן מיידי את התמרון הזה עם 42.מה-א2 או מה-א5 יאפשר פלישה של המלכה השחורה ל-ד3 תוך התראת שח עם משחק נגדי טוב לשחור, ולכן נקמורה מצא דרך לתמרן את המלכה שלו באופן הדרגתי ל-א3, תוך שהוא מרויח זמן באמצעות איומים על עמדת השחור, כדי למנוע ממנו את שתי האפשרויות:

42.מה-ו2! – כשהאיום הראשי הוא מה-ו6, הכופה חילוף מלכות ומוביל לסיום פרשים זכוי, כפי שניתן לראות בהסתעפויות בלוח החי; 42…מ-ז7! (כעת לאחר 42…מה-ד3+? 43.מ-ח2 הרגלי על ד4 מוגן וללבן איומים חזקים מדי) 43.מה-ה3 (המלכה תוקפת את הרגלי המבודד על ז5, שההגנה עליו נחלשה בעקבות התרחקות המלך) 43…מ-ח6 44.מה-ו3 (מחדש את האיום של מה-ו6) 44…מ-ז7 45.מה-א3:

bview2

והמטרה הושגה – מניעת פ-א7 וכן מה-ד3 מצד השחור. כעת המשך המשחק היה יכול להיות אומלל למדי עבור השחור (גם אם אין ללבן ניצחון ברור או כפוי), בשל הפסיביות של כליו וחולשות הרגלים הפוטנציאליות, אבל קרמניק מצא דרך להימנע מכך ולכפות תיקו במשחק אקטיבי – דבר שהיה כרוך בחישוב מדוייק של כ-13 מסעים קדימה: 45…מה-ה4!! (המלכה השחורה פולשת לעמדת הלבן עם התקפה נגדית, אבל תוך הפקרת הרגלי על ז5) 46.פ:ז5 מה-ה1+ 47.מ-ו4 מה-ו2+ 48.פ-ו3 פ-ה7. התרחקות המלכה השחורה מהמלך גרמה לכך שבמסעים הבאים המלכה הלבנה יכלה מצידה לפלוש לעמדת השחור (ביחד עם המלך הלבן) וליצור איומים מסוכנים. כעבור כמה מסעים התקבלה העמדה הבאה:

bview3

הלבן הקריב את הפרש שלו אבל זכה ברגלי שני, מה שהפך את הרגלי שלו על ה5 לחופשי ומאיים מאוד. הפרש השחור נתון כרגע תחת איום, ונסיגה שלו ל-ה7 היתה מפסידה לאחר 54…פ-ה7? 55.מה-ו6+ (כופה חילוף מלכות) 55…מה:ו6 56.ה:ו6, וצמד הרגלים החופשיים והצמודים של הלבן יכריעו את המשחק לטובתו. במקום זאת, קרמניק מצא את המסע המדוייק אם כי הפחות טבעי למראה 54…פ-ח8! (וכאמור, הוא היה צריך לראות אותו עוד כשביצע את מסעו ה-45, כי כל שאר מסעיו מאותה נקודה היו כפויים), והמשחק נמשך 55.מה-ו5+ פ-ו7+ (נקודת מפתח היא שחסימת התראת השח נעשית כאן תוך מתן שח למלך הלבן, כך שהשחור מרויח טמפו חיוני) 56.מ-ו6 מה:ו5+ 57.ז:ו5 פ-ד8 58.ה6:

bview4

וכאן השחור שוב נראה בסכנה גדולה בגלל צמד הרגלים החופשיים של הלבן. מסע "טבעי" כמו 58…מ-ה8 יפסיד ל-59.מ-ה5! והשחור לא יוכל למנוע מהמלך הלבן לאורך זמן חדירה מכרעת דרך ד6 או ה6 (כפי שניתן לראות בלוח החי). במקום זאת, קרמניק מצא את הדרך לתיקו עם עוד מסע פרש מוזר למראה – 58…פ-ו7!!; כעת לפתע אין יותר ללבן דרך להמשיך ולהתקדם – הערוגה ה5 נמנעת מהמלך ולכידת הפרש תוביל לפט. נקמורה, שעד לרגע זה היה בטוח שהוא עומד לנצח, נראה בהלם למשך כמה דקות:

אבל לבסוף השלים עם הבלתי נמנע והוסכם על תיקו תוך מספר מסעים.

אם להרחיב מעט את נקודת המבט לגבי רמת ההגנה הגבוהה שמתגלית באופן טיפוסי בתחרויות צמרת, חלק חשוב מכך מתבטא בתחום הכנות הפתיחה בשחור שמטרתן לנטרל מראש את אפשרות הלבן להשיג לחץ ויוזמה. ושוב – הדו קרב האחרון על אליפות העולם הדגים זאת באופן דרמטי, כששני המתמודדים כמעט ולא הצליחו להשיג לאורכו משהו ממשי מהפתיחה בכלים הלבנים (דבר שהשפיע באופן משמעותי במיוחד על קריאקין, כיוון שסגנון משחקו תלוי יותר מזה של קרלסן בהשגת יתרון מהפתיחה).

ניתן היה, איפוא, לראות בטורניר לונדון כמה וכמה משחקים שהסתיימו בתיקו מוקדם או לפחות נוח מאוד מבחינת השחור, וזאת לאו דווקא בגלל שהשחקן בלבן בא ללא רצון מיוחד להילחם אלא כיוון שהשחקן בשחור הצליח להפתיע אותו בשלב מוקדם ולסכל את התכניות שלו. הנה דוגמה מהמשחק בין ארוניאן וגירי (מאותו סיבוב כמו המשחק הקודם):

המשחק התנהל בהסתעפות צדדית למדי של הגנת גרינפלד, ואחרי 10.ר-ב2 הגיע לעמדה בה ההמשכים המקובלים הם 10…ר:ג4 11.ב:ג4 ג:ד4 12.פ:ד4 או 10…פ-ה4 11.פ(ו)-ה5; שניהם נחשבים ככאלה המעניקים ללבן יתרון עמדתי קל. אבל גירי הכין כאן חידוש הנראה כמנטרל לגמרי כל שאיפה של הלבן ליתרון – 10…ג:ד4 11.פ:ד4 פ:ד4 12.ר:ד4

bview5

ולחץ הלבן על הרגלי ב' השחור צריך לכאורה לגרום לפחות לאי נוחות מסויימת לכלי השחור שיצטרכו להגן עליו – אבל גירי המשיך פשוט 12…ב6!. במבט ראשון המסע נראה מוזר, כיוון שהוא מפקיר טיב, אבל בדיקה מעמיקה יותר (וניתוח בעזרת מחשב מאשר זאת מייד) מראה שהלבן לא יוכל לשמור על היתרון החומרי שלו. אם ימשיך 13.ר:א8, הרי שלאחר 13…מה:א8 השחור מצידו מאיים לזכות מייד בחזרה בטיב עם …ר-ח3 התוקף את הצריח ב-ו1 תוך איום מט על ז2. וללבן אין ברירה טובה יותר מלאפשר זאת, כיוון שלשחור איום שני, מסוכן אף יותר (למשל במידה והלבן ימשיך 14.ו3) – להמשיך 14…צ-ד8! תוך ריתוק הרץ על ד4 לאורך הטור ד' ואיום לזכות בו בעקבות …ר:ג4 ו…ה5.

בלי הצורך להגן על הרגלי ב' השחור היה יכול להמשיך את פיתוח כליו ללא כל בעיות ולהשוות לגמרי – ולמעשה ארוניאן, שאולי היה קצת בהלם ממה שקרה, איפשר לגירי כמעט מייד הזדמנות טקטית להשיג תיקו בחזרה משולשת על המסעים (הימנעות מהחזרה היתה עלולה לגרור את הלבן לעמדה נחותה).

ואם כבר הזכרנו את גירי, יש לציין שהצליח שוב להשיג מאזן תיקו מושלם – וכמו בתחרות המועמדים, ללא קשר הדוק בהכרח למה שקרה במהלך המשחקים.

**********

התוצאות הסופיות של סידרת הגרנד טור (ללא הווילד קארדים) נראות איפוא כך:

phpruk5fw-wdp

(להוציא את קרמניק ואנאנד, המשתתפים הקבועים שיחקו בכל ארבעה הטורנירים ורק שלוש התוצאות הטובות ביותר נחשבו)

סו סיים בפער גדול מהמקום השני גם בנקודות וגם בסך הזכיות הכספיות שלו (בזכות שני הפרסים למקומות ראשונים בטורנירים וכן בונוס מאה אלף הדולר לזוכה בסידרה השלמה). שלושת הראשונים בסידרה מעפילים אוטומטית לגרנד טור של השנה הבאה – כך שהמקום שם מובטח לכל הטריו האמריקני (נקמורה שני, קרואנה שלישי). אליהם יצטרפו שלושת השחקנים בעלי מד הכושר הממוצע הגבוה ביותר במהלך 2016 – קרלסן (שהשנה לא היה משתתף קבוע בגרנד טור בשל ההתנגשות שנוצרה בלוח הזמנים עם ההכנות שלו לאליפות העולם), קרמניק ו-ושייה לגרב (שקרואנה פינה לו מקום); את תשעת המשתתפים הקבועים בסידרה ישלימו עוד שלוש בחירות מצד המארגנים.

מספר האירועים בסידרה יגדל בשנה הבאה לחמישה (שני הטורנירים הקלאסיים הקיימים ועוד שלושה טורנירים של שח מהיר/בליץ). מכיוון שתשעת המשתתפים הקבועים יצטרכו לשחק רק בארבעה מתוכם יהיו למארגני בסידרה לא פחות מ-14 ווילד קארדים לחלק למשתתפים חד פעמיים (10 * 5 מקומות בסך הכל, ורק 9 * 4 מתוכם תפושים על ידי המשתתפים הקבועים), מה שמבטיח מגוון גדול למדי של פנים חדשות לפחות ברמת הטורנירים הבודדים.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

92 תגובות ל “טורניר לונדון: סו זוכה, וגם בגרנד טור כולו”

  1. יהודה.א.

    יפה, תודה.
    שתי נקודות לציון, השליטה האמריקאית בשחמט מתחילה להיות דומיננטית משהו. מעניין אם נקאמורה מרוצה מכך או לא?
    וגם, אחוז גבוה מאוד של הכרעות, אבל האחריות על כך היא בעיקר של טופאלוב :)

    להגיב
    • דוד1

      השליטה האמריקאית היא מזכירה את ההצלחה של ישראל עם הרוסים רק שאצלם זה שני אסייתים ואיטלקי.

      להגיב
      • אייל סגל

        בוא לא נגזים – ההשוואה הזו נכונה לגבי סו ואולי קרואנה (שנולד בארה"ב, עבר לאירופה בשנות העשרה המוקדמות שלו וחזר לא מזמן), אבל בטח לא נקמורה. הוא נולד ביפן אבל הגיע לארה"ב בגיל שנתיים, כך שכל קריירת השחמט שלו היא אמריקנית לגמרי… ואגב, בניגוד אלינו יש שם גם המשכיות די ברורה ברמת הנוער – שחקנים כמו סם סביאן או ג'פרי ז'ונג (אם ככה מבטאים את השם שלו), שבגיל 16 כבר נכנס למאייה הראשונה וזכה באליפות העולם לנוער (ה"אבסולוטית", לא לגילאים).

        להגיב
        • דוד1

          מעניין לא ידעתי לגבי נאקמורה( המראה שלו הסגיר אותו) לגבי קרואנה אם אני לא טועה הוא שיחק בנבחרת איטליה לא? מה גרם לו לעבור?

          להגיב
          • אייל סגל

            הוא חשב שזה יהיה יותר טוב לקריירת השחמט שלו, מבחינת הזדמנויות לשחק בטורנירים וגישה למאמנים ברמה גבוהה. נדמה לי שרוב הזמן הוא אפילו לא חי באיטליה, אבל יש לו אזרחות איטלקית (המוצא של המשפחה שלו משם, כמו שאפשר לנחש מהשם) והחל משלב מסויים הוא גם קיבל תמיכה מהתאחדות השחמט שם.

            להגיב
        • דוד1

          האמת שגם לישראל יש המשכיות נאה במיוחד כמו בורוחובסקי, שטיינברג, קובו ורשף שלגבי השני הראשונים יודעי דבר אומרים שהולכים להיות שחקני צמרת. ( כבר עכשיו בגילם הצעיר הם האזור 2550!)

          להגיב
          • יהודה.א.

            שטיינברג (הוא סוג של) פרש משחמט ומשחק כיום בטורנירים מעטים. אלמלא כן ייתכן והוא היה היום הרבה יותר חזק.

            להגיב
  2. דוד

    תודה אייל. נפלא!
    כמה דברים שחשבתי שראויים לציון:
    1. בצל האירועים, בלי לשים לב, הגאון הטקטי בעבר לבון ארוניאן הפך סופית לשחקן בינוני ומשעמם, ואף אחד כבר לא זוכר את רמת ההכנה האדירה שלו בפתיחה בכלים הלבנים. גם הוספת 1.ה4 לארסנל (אשר הביאה לו ניצחון מקרי נגד אדמס) לא משנה הרבה. האיש לא מצליח להשיג כלום לא בפתיחה ולא במשחק האמצע. עצוב.
    2. אניש גירי לא מוסיף הרבה עניין בתחרויות הללו. ייתכן כי (כפי שרמז נקמורה) אניש לא באמת שייך לרמה, ולכן משתדל להרוג משחקים כמה שיותר מהר מרוב פחד להפסיד. חשבתם על זה?

    להגיב
    • דוד1

      אייל כבר הוכיח שאתה טועה בקשר לגירי, עיין בפוסט.

      להגיב
      • דוד

        אבל גירי כל הזמן מוכיח שאני צודק.
        אגב אם אינני טועה גירי הוא אכן בעל זיכרון חזק מאוד של פתיחות ובאמת קשה להפתיע אותו בתחום הזה. אבל אחרי הפתיחה הוא תמיד מנסה מייד להשוות ודוחה כל אפשרות למשחק קצת חריף, גם אם יצא ממנה ביתרון. אולי זה ההסבר ליציבות שלו בצמרת למרות שכמעט לא מנצח משחקים. שמעת מה נקמורה אמר עליו?

        להגיב
    • אייל סגל

      טוב, לגבי גירי המשחק שהתמקדתי בו בפוסט לא לגמרי עושה איתו צדק… המוזר אצלו זה שהוא דווקא נכנס לעתים די קרובות לעמדות חריפות – למשל, מול 1.ה4 הוא משחק בזמן האחרון באופן קבוע את הניידורף (בטורניר הנוכחי שלוש פעמים; הוא היחיד שלא הפסיד עם זה). הוא גם מגיע מדי פעם לעמדות זכויות, אבל אין ספק שחסרים אצלו איזה חדות או קילר אינסטינקט כדי לנצל יותר מהן – בטורניר הנוכחי הוא החמיץ זכיות בשני משחקים (נגד אנאנד ופעמיים נגד טופלוב).

      Giri is an absolute mystery to me. He fights hard, plays sharp positions, is so gifted. But he's like Magneto in a universe of metal draws

      https://twitter.com/GMjtis/status/810166128794365953

      I really don't know what to think of Giri. He reminds me of Leko, not only because of the draws, but of many other factors as well – he's young, talented, has infinite resources, even physically they are similar, both tall and thin. Things clicked for Leko in 2002 (at the age of 23; Giri is 22 now), when he won the Dortmund Candidates matches after successfully managing to blend the Sveshnikov Sicilian (back then still a sharp weapon) with his distinctly positional style. Giri is trying to do something similar by playing the Najdorf all the time, but for the time being things are not working.

      http://www.alexcolovic.com/2016/12/london-chess-classic-2016-rounds-8-9-so.html

      להגיב
      • שמוליק

        צריך לזכור שגירי ( וזאת אומרים רבים ) היה אולי השחקן ש"שיחק הכי טוב" בתחרות המועמדים האחרונה .
        יש לו בעיה קשה של מימוש עמדות עדיפות , אבל הוא משיג אותן בתדירות בהחלט סבירה וזאת מבלי להיקלע לצרות מנגד .
        רעיונות עמוקים בפתיחה , ודרכים לכפות תיקו ( "להרוג את המשחק" ) הם לא פחות מרתקים לטעמי מאשר סתם תחבולה ממוצעת או ניצול שגיאה של היריב ( למשל נקאמורה-סו בסיבוב 1 ) .
        לסיכום – גירי כאן כדי להישאר !

        להגיב
        • Yavor

          אז יש לו מרכז שדה והגנה חזקים, ופשוט חסרה לו רגל מסיימת?

          להגיב
          • איציק

            הוא צריך שהאוירון יעזור לו לשפר תכונה זו במשחקו.

            להגיב
  3. Amir A

    הוידאו של נקאמורה גדול מהחיים. אתה לא יודע אם לצחוק, לבכות, או סתם לנסות להכנס לתוך המסך ולתת לו חיבוק.

    להגיב
  4. שמוליק

    טור מרתק כרגיל , תודה אייל !
    אהבתי מאוד את "שינוי הקונספט" של מעבר על משחקים עם דיוק בהגנה במקום תחבולות / שגיאות טקטיות בולטות .
    חושב שזה מרענן שזו תהיה "גישת הכתיבה" מפעם לפעם ( כמובן בהתאם לנסיבות ) .

    להגיב
    • דוד1

      שמוליק, מה שאמרת לגבי גירי מדוייק לחלוטין. הוא שחקן מעולה ויציב אפשר להגדירו כרויז משוכלל שזה לא כל כך רע. דוד, לא כולם הם מגנוס קארלסנים וגם אם נניח שהוא סולידי יש גם מקום לשחקנים מסוג זה. טופאלוב הוא היחיד בתחרות זאת שהוכיח שהוא כבר לא ברמה גבוהה.

      להגיב
      • דוד

        טוב, אני מודע לאופי הפרובוקטיבי של דבריי… אף אחד לא יכול לשלול לגיטימיות של דירוג של שחקן כמובן. ועדיין טענתי על כך שגירי לא מוסיף הרבה עניין לתחרויות הללו עומדת במקומה, גם אם היא מתבססת יותר על תחושה ופחות על ניתוח מקצועי של משחקיו.
        אתם (אייל, שמוליק) הדגשתם את נושא הקילר אינסטינקט, שבא לידי ביטוי כאשר שחקן נמצא בעמדת יתרון. השאלה היא כיצד גירי משיג את אותן עמדות יתרון?
        למשל 23..פ:ו3 נגד אנאנד הוא מסע נחמד, אבל היתרון שהוא גרר אחריו נבע מהכנת פתיחה טובה יותר של גירי (ודי גרועה של אנאנד) התחום בו הוא נחשב מאוד חזק. לא מ'משחק אקטיבי' או משהו. ואמנם הוא אכן לא הצליח לנצל יתרון זה. (זו רק דוגמה לצורך המחשה כמובן, אשמח לדוגמה נגדית). באופן כללי אני יכול לטעון כי כניסה להסתעפויות חריפות בפתיחה שייכת לתחום הכנת פתיחות. אתה לא נחשב 'מעז' יותר בגלל שבחרת פתיחה שאתה שולט בה היטב.
        ולגבי המשחק (הסופר משעמם) נגד טופלוב, הסתכלתי שוב, ואיני יודע למה התכוון אייל?

        להגיב
        • דוד

          ותוספת קטנה על הכנת פתיחות: אם נסתכל לדוגמא על MVL שמרבה לשחק את הסיציליאנית, בשנתיים האחרונות הוא השיג נצחונות מבריקים בפתיחה הזו, ואפשר לומר שזה בגלל שמתוך נאמנות לסגנון הפתיחה לא ניסה ל'השוות' אלא המשיך במשחק אקטיבי ומצא מסעים מאוד חזקים.
          http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1782850
          http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1819853

          להגיב
        • אייל סגל

          אני מסכים שבאופן חלקי ה"העזה" להיכנס לניידורף היא לא לגמרי ממשית בגלל הכנות פתיחה מאוד מדוקדקות, אבל רק באופן חלקי – הרבה מאוד פעמים אי אפשר באמת לשלוט עד הסוף על מה שקורה בעמדות כאלה מרגע שנכנסים אליהן. ספציפית, אותו מסע שהזכרת במשחק נגד אנאנד לא קשור להכנת פתיחה – הוא בא די הרבה אחרי שזו נגמרה (האמת ששם גירי קיבל את סיכויי הזכייה שלו בזכות הקרבת הכלי האופטימית מדי של אנאנד על ב5, שהיתה אילתור).

          נגד טופלוב זה נראה כמו אחד מאותם מקרים קלאסיים שבהם מתמרנים המון כאילו ללא מטרה כדי להתיש ולבלבל את היריב – רק שגירי לא ניצל את הרגעים שבהם טופלוב אכן התבלבל (קרלסן, מן הסתם, היה עושה את זה). ז5 זוכה שם גם במסע 47 וגם במסע 51, בגלל שהמלכה השחורה מוקמה לא טוב במסע שלפני. למשל, [50…מה-א4?] 51.ז5! ו:ז5 52.ו:ז5 ר:ז5 53.מה-ח2! – המלכה חודרת ל-ג7 או ד6 והשחור (שכעת לא יכול למנוע את זה עם מה-ב8) מפסיד בסופו של דבר את ג6 או ה6 והעמדה שלו קורסת.

          להגיב
  5. Yavor

    הטבלה מזכירה באמת טבלת מדליות בקפיצה לרוחק או 100 מטר בשנות השמונים. שליטה של טים יו. אס. איי

    להגיב
  6. Yavor

    זה היה טור יותר למיטיבי לכת, ופחות להדיוטות ורודפי האקשן כמוני.
    בכל זאת תודה

    להגיב
  7. עידו

    תודה אייל!
    המשחקים העוקבים של נקמורה בניידורף קצת העציבו אותי כי הלמידה בבית תאפיל יותר ויותר על האינטואציה
    שני שחקנים שחקו 15 מהלכים כל אחד בלי לחשוב
    אז בעתיד ילמדו 20 או 25 מהלכים ואז מה?
    סהכ אבל טורניר טוב שכמעט בכל סיבוב היה משחק ממש מעניין

    להגיב
    • אייל סגל

      בשני המשחקים האלה, אגב, לאחר שהשחקן בשחור הופתע (21.פ-ו5 מצד קרואנה, 16.מה-ח3 מצד נקמורה), גם השחקן בלבן לא ידע/זכר בדיוק מה צריך לעשות והיה צריך למצוא את זה במידה רבה על הלוח (וגם לא דייק לחלוטין). בכל אופן, הכנות ביתיות עמוקות מייצרות לפעמים רעיונות באמת יפים, וזה של קרואנה היה דוגמה טובה – קודם הקרבת המלכה עם 19.מה:ו6! ואחר כך 21.פ-ו5!!. הנקודה המעניינת היא שנקמורה לא הופתע בכלל ממסע 19, רק ממסע 21 – כי הלבן היה יכול להחזיר לעצמו את המלכה עם 21.פ-ג6 ובמקום זה הוא בוחר להישאר תמורתה רק עם שני כלים קלים; זאת אפשרות שקשה למחשבים קשה להעריך מייד את החוזק שלה, וכנראה שלכן נקמורה פספס אותה בהכנה שלו עצמו.

      להגיב
      • עידו

        אני מסכים. אבל הקרבה שנעשת ללא הכנה מוקדמת היא איכותית ביותר ומרשימה. הקרבה עם בדיקה עצמאית מוציאה קצת את העוקץ כי אתה יודע שהשחקן ידע שלא יפגע מכך
        בדומה לכך שנברה הלך עם המלך שלו על כל הלוח עם הכנה מוקדמת זה יפה אבל לא מרשים כמו ששורט עשה את זה לפני 20 שנה..

        להגיב
  8. יהודה.א.

    וויי יי מנצח את ראפורט במשחק הראשון מתוך 4, בדו קרב ידידותי שלהם. יש לי הרושם, אייל, שאם תכתוב על המשחקים שלהם זה לא יהיה מנקודת מבט הגנתית…

    https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/rapport-wei-yi-2016/1/1/1

    להגיב
    • נפתלי

      אבל רפורט מנצח בדוקרב.אמנם לא בצורה חלקה כפי שניתן היה לצפות).באופן כללי הדוקרב היה די בשליטה של רפורט:אבל הסיני הצליח איכשהו לשמור על איזון והפסיד רק בארמגדון.חבל שהוקצו לדוקרב הזה רק 4 משחקים.

      להגיב
      • אייל סגל

        למי שמתעניין, יש סיכום די טוב של הדו קרב (מאת שנקלנד) כאן. (רק דבר אחד קצת מוזר בעיני בהערות שלו – במשחק הראשון, לא נראה לי שהסיבה לכך שעל פי המחשב 25…מה-א6! יותר טוב מאשר מה-א3? שרפורט שיחק היא מסתורית במיוחד – המסע פשוט מגן עוד פעם על ה6, כך שההמשך של הלבן במשחק פחות אפקטיבי.)

        להגיב
        • דוד

          אני מוצא עניין רב בתיאור שלו את שני השחקנים:
          Wei is extremely well prepared, is a brilliant student of the game, and calculates very precisely. He has a very professional approach for such a young player, and his results are reasonably consistent. He is willing to play risky variations, but never plays openings that are considered objectively poor according to the latest theory.

          By contrast, Rapport is much more creative. He operates on a different wavelength than any player rated over 2700 that I have ever seen, often mixing things up in the openings with some bizarre ideas and then relying on his superior understanding of unusual middlegames.
          זה מעניין מאוד לאור הציפיות הגבוהות משניהם והתקווה לראות ביניהם יריבות בעלת משמעות גדולה בעתיד.

          להגיב
          • אייל סגל

            כן – ותהיה בקרוב (בינואר) עוד הזדמנות לראות את שניהם, בוייק אן זה. באמת מעניין מה השניים יעשו שם: מאז ש-Wei הופיע שם לפני שנה ההתקדמות שלו – לפחות מבחינת מד כושר – נעצרה (כך שההשוואות לקרלסן כבר לא תקפות כרגע…); ולרפורט, שהוא כבר בן עשרים וחצי, יש בינתיים היסטוריה לא טובה של סיום במקומות אחרונים בתחרויות סגורות חזקות שהוזמן אליהן (ביל 13, וייק אן זה 14, ביל 15). זו נראית עדיין שאלה פתוחה לגביו אם יהפוך לג'ובאבה שני – כלומר, שחקן מעניין ויצירתי במיוחד שאהוב על המון חובבי שחמט אבל לא מהווה פקטור בצמרת הגבוהה ממש – או שיצליח להתבסס בצמרת הזו.

            להגיב
            • דוד

              כמדומני דיברנו על זה בתגובות לפוסט קודם, ונפתלי סבור שיש לו סיכוי טוב להיות אלוף העולם הבא!

              להגיב
              • דוד

                אגב למי שלא ראה את רפורט בפעולה, הנה הדגמה קטנה: האיש משחק 'פתיחה ביזארית' ולא מקובלת נגד שחקן סופר חזק, ואם היריב לא מוכן הוא אליה מסוגל להגיע לעמדה של יתרון ברור במהירות מדהימה:
                http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1847182
                (זכור גם משחק מבריק שלו בגמביט בודפסט נגד גלפנד). מה שמרשים בעיניי זה לאו דוקא היצירתיות בפתיחה, אלא ההבנה המופלאה של העמדה שלאחריה כפי ששנקלנד ציין. יש לי רושם (אולי אני טועה) שהוא לא "מוכן מהבית" יותר מיריבו בעמדות כאלה, אלא פשוט מבין אותן יותר טוב ומוצא מסעים חזקים תוך כדי המשחק.

                להגיב
                • דוד

                  ועוד נקודה קטנה שרק עכשיו שמתי לב אליה: הפרש!!
                  אם היכולת לנצח עם הפרש מעידה על חשיבה מקורית ויצירתית (בניגוד לרץ בעל האופי הגיאומטרי-מתימטי משהו), אז תסתכלו על 10 המשחקים הנודעים שלו בבחירה של צ'סגיימס, האיש הוא פשוט רב אמן עם הכלי הזה.
                  וזה מאוד חשוב, כי ההצלחה שלו יכולה לסמל את הפרש הקם לתחייה, אחרי שליטה כמעט בלתי מעורערת בת 40 שנה של הרץ, מאז ימי בובי פישר… (קצת דרמטי, i know).
                  וכאן אני משאיר לנפתלי מקום להסביר למה הוא חושב שרפורט יכול להיות אלוף עולם…

                  להגיב
  9. אייל סגל

    הקריקטורה של חוזה דיאז לסיכום הטורניר, ברוח חג המולד:

    https://www.chess.com/article/view/santa-s-new-favorite

    (למי שלא מזהה, סנטה הוא קספרוב ורקס סינקפילד הוא זה שעומד לצידו ומפזר את המטבעות)

    להגיב
  10. אילן

    סרטון נפלא של נקמורה :)

    אפשר להוסיף ל"הגנתו" של טופלוב (ההתקפי) שלפני חודשיים נולד(ה?) לו צאצא אבל יתכן שכבר לא נראה אותו בטורנירי על שמזמינים אליהם מעכשיו והלאה אלא בטורנירי נחותי רמה שמהם אפשר להעפיל לטורנירי על (כמו גלפנד).

    לגבי קספרוב-סו, זכורה הפעם שקספרוב חווה על בשרו במשחק בליץ את העוצמה של סו https://youtu.be/yHv1zswY8bI?t=461
    אחרי המשחק קספרוב אמר על סו שהמשחק הזה הזכיר לו את המשחקים של פול מורפי נגד חובבנים.

    להגיב
  11. אילן

    סיבוב ראשון – כל "הגדולים" במבוכה בדוחה. קרלסן ונקמורה מצליחים לשרוד את הסיבוב הראשון באליפות העולם במשחקים מהירים. גנגולי הוביל בכלי שלם אבל ביצע את השגיאה הסופית כשהיכה את הצריח במקום לשחק עם הרץ לו8. נפומניצ'י היה יכול לנצח ופספס זכיה. המחשב הראה במסע 68 ובמשך כמה מסעים לאחר מכן שהוא יכול לתת מט ב- 8 או 9 מסעים.

    קריאקין רצה לסחוט נצחון מרב האמן גרנדליוס השבדי אבל במסע 78 עשה בלאנדר רציני (78… רה8) ואח"כ ניסה להצדיק את התושיה שלו בהצלת המשחק אבל נכנע במסע 90.

    משחק מרהיב של ממדיארוב עם הקרבת מלכה (ניצח). אחרי הכאת המלכה, פד6 מט.
    משחק טוב גם של וויי יי נגד ואשיה לה-גראב שנגמר בתיקו.
    אננד הצליח לנצח במשחק הראשון.

    להגיב
  12. אייל סגל

    במשחקים מהירים צפוי שיהיו הפתעות… אם כי בסוף אלה שבצמרת של הקלאסי בדרך כלל זוכים גם שם. בכל אופן, קרלסן התאושש קצת מהפתיחה הגרועה וסיים את חמשת הסיבובים של היום הראשון עם 3.5 נקודות, בתוך גוש של 14 שחקנים שכולל גם את אנאנד, נקמורה, איבנצ'וק, נפו, MVL ודומינגז. לפניהם שבעה שחקנים עם 4 נקודות (גרישצ'וק, ממדיארוב, לי צ'או, וידיט, מלקומיאן, בנג'מין בוק ופנטסולאיה – זה שניצח את קרלסן), ועוד לפניהם ארוניאן עם 4.5 וקורובוב עם מאזן מושלם של 5. בקיצור, התחרות האמיתית מתחילה מחר.

    קטע מומלץ מהשידור של היום – בסביבות שלוש שעות ו-56 דקות, ג'ובאבה מנתח ומתראיין עם משקפי שמש:

    https://livestream.com/ChessCast/RapidBlitz2016/videos/145275551

    להגיב
  13. אילן

    הדרך שבה קורובוב הביס את יו ינג יי בסיבוב החמישי מזכירה את אחד המשחקים הגדולים של צייד המלך, לא?

    ובתוך כך, לא הרחק משם, בנימין בוק ההולנדי עשה אותו דבר לויטשק. עוד משחק לפנתיאון https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/world-rapid-championship-2016/5/1/9
    מעניין מה יעשה איתו עכשיו קרלסן, בסיבוב השישי.
    ומפגש צמרת (עכשווי) בין קורובוב לארוניאן מסקרן לא פחות.

    להגיב
  14. יהודה.א.

    בינתיים כוכב התחרות (שלי) הוא פנטסולאיה!

    להגיב
  15. אייל סגל

    כן, גם אני חשבתי על זה, במיוחד לאור רשימת היריבים שלו – אבל אז זה כבר נהיה יותר מדי בשבילו והוא גמר את היום עם שני הפסדים… אז בסוף היום השני מוליך איבנצ'וק, שלמרות שהוא מתרכז בזמן האחרון בדמקה עוד לא שכח לשחק שחמט, עם 8/10 נקודות; אחריו ממדיארוב ונפומניצ'י עם 7.5; ואחריהם שבעה שחקנים עם 7 – קרלסן, ארוניאן, אנאנד, גרישצ'וק, דומינגז, וידיט וקורובוב (שהיה לו יום לא טוב עם 2/5 והוא עדיין בצמרת רק בזכות המאזן המושלם מאתמול).

    להגיב
  16. דוד1

    הפתעת אותי עם הדמקה. איך הוא בזה באמת?

    להגיב
    • אייל סגל

      העניין התפרסם כשאיבנצ'וק לא השתתף בגלל זה באולימפיאדה האחרונה. הנה מה שכתבו על זה בזמנו ב-chess.com:

      There's big news related to that team [Ukraine]: Vassily Ivanchuk, who hasn't missed an Olympiad since he played his first for the Soviet Union in 1988, won't be playing in Baku. The reason is shocking, unless you live on "Planet Chuky." He prefers to play a draughts tournament instead!

      Yes, you heard that right. Ivanchuk has been hooked on that other board game for a few years now, and he will be playing his third open tournament in Karpacz, Poland. He told Chess.com that it "wasn't a difficult decision" as he simply likes to play in Karpacz instead. Ivanchuk scored 50 percent in his last tournament, and according to former draughts world champion Ton Sijbrands, he is making fast progress. "At the moment my level (according to professionals) is Candidate Master," Ivanchuk said. "So, my goal is to reach the level of Master."

      להגיב
  17. דוד1

    דרגת אמן לא נשמע כל כך גבוה בשביל שחקן שחמט ברמתו. האם אמן בדמקה זה כמו רב אמן בשח?

    להגיב
  18. דוד1

    בכלל, האם דמקה הוא ענף מפותח עם תחרויות ונבחרות כמו שאנו מכירים בשח?

    להגיב
  19. אלון

    מתי מתחילים הבליצים?

    להגיב
    • אייל סגל

      ביום רביעי – מחר 5 המשחקים האחרונים בתחרות ה-rapid ואז יומיים של בליץ (12 + 9 סיבובים).

      להגיב
  20. דוד1

    ממליץ לכולם להסתכל על המשחק של רג'אבוב בסיבוב 9 משחק מבריק עם הקרבות יפות כולל הקרבת מלכה.

    להגיב
  21. דוד

    לסיבוב האחרון יגיעו 5 שחקנים עם 10 נק'. האם יש שובר שוויון במקרה (צפוי) של תיקו במקום הראשון?

    להגיב
  22. אילן

    קצת בלתי נתפס איך שקרלסן הצליח להגיע למקום ראשון משותף סיבוב אחד לפני האחרון, לא?!

    להגיב
  23. דוד1

    נכון הוא שיחק בשני משחקים האחרונים שלו בסגנון מאוד קרלסני. דומני שסיכוייו לקחת מקום ראשון נמוכים כיוון שיש לו שובר שיוויון רע.

    להגיב
  24. אייל סגל

    כן, שובר השוויון הראשון הוא מד הכושר הממוצע של היריבים, ולקרלסן יש את זה הכי גרוע מבין החמישה – כך שאפילו אם ינצח את ממדיארוב הוא חייב שנפו – גרישצ'וק יסתיים בתיקו ושאיבנצ'וק לא ינצח את מלקומיאן כדי לזכות. (זה המצב אחרי סיבוב 14, מד הכושר הממוצע תחת TB1 – http://www.chess-results.com/tnr255559.aspx?lan=1&art=1&rd=14&turdet=YES&flag=30&wi=984)

    להגיב
    • דוד1

      תודה. גם ישדרו היום את משחקי הבליץ אייל?

      להגיב
    • דוד

      שובר השוויון הראשון יצר מצב מגוחך עבור קרלסן: הוא החל את התחרות עם דירוג של 2902 נק', כך שלכל מי ששיחק נגדו יש שובר שוויון טוב יותר ממנו- הנובע מעצם זה שהם שיחקו נגדו, משום שאף אחד מהיריבים שלו לא מתקרב לדירוג הזה…
      בסופו של דבר הזכייה של 'צ'וקי' מוצדקת, כיוון שהוא גבר על קרלסן בקרב הישיר נגדו.

      להגיב
      • אייל סגל

        העניין הוא לא בעיקר זה, כי המשקל של המשחק הבודד נגד קרלסן (של היריבים שלו) הוא לא עד כדי כך גדול; אם תסתכל בשתי אליפויות העולם הקודמות שקרלסן זכה בהן בנקודות, תראה שגם שובר השוויון הזה שלו היה טוב מאוד – הכי טוב מבין אלה שסיימו בצמרת ב-2015 ושני הכי טוב (אחרי קרואנה) ב-2014. הפעם הוא באמת קיבל בסך הכל יריבים יחסית יותר חלשים – חלק מזה בגלל שלא הוביל באופן שיטתי את התחרות כמו בשנים קודמות וחלק סתם בגלל מזל בהגרלה.

        בכל אופן, זה די רגע היסטורי – הפעם הראשונה מזה עשור ששובר שוויון לא פועל לטובתו של קרלסן…

        להגיב
  25. דוד1

    קבלו תיקון השיטת הכרעה כאן שונה:
    לפי סדר הדברים:

    Points scored
    Opponents' rating minus the lowest
    Buchholz without the lowest scoring opponent
    Direct encounter
    Most games played with Black
    Rating

    להגיב
    • אייל סגל

      איזה תיקון? זה מה שאמרתי – מד הכושר של היריבים.

      להגיב
      • דוד1

        שלחתי את ההודעה הזאת לפני שראיתי את שלך

        להגיב
        • אייל סגל

          אה, אוקיי. לגבי תחרות הבליץ, היא מחר ומחרתיים (12 + 9 סיבובים).

          להגיב
  26. דוד1

    לא יאומן, אלוף העולם החדש הוא איוונצוק!

    להגיב
  27. אייל סגל

    בכל אופן, רמת המשחק של קרלסן היתה מרשימה מאוד *רוב* הזמן – כל 10 הנצחונות שלו הם משחקים מצויינים ששווה לעבור עליהם; אני לא חושב שבאף אחד מהם הוא זכה, נניח, בזכות מתנה מהסוג שאיבנצ'וק קיבל מאנאנד בסיבוב הלפני אחרון (כשאנאנד איבד כלי לטקטיקה אלמנטרית בעמדה עדיפה). אבל מצד שני, היו לו כמה משחקים גרועים ומרושלים באופן די קיצוני יחסית לסטנדרט שלו. אפשר לצטט בהקשר זה את מה שג'ונתן טיזדל כתב בטור האחרון שלו – לפני התחרות הנוכחית – על קרלסן ב-2016:

    To my trained, though possibly myopic eye, there were signs in 2016 of Magnus being capable of Fischer-like, total domination of the game. Particularly in the rapid and blitz events of the Grand Chess Tour. The only problem is that these bouts of supreme strength were punctuated by spells of incredibly sloppy blundering. This would cause anger and what I called ‘Hulk mode’, when Carlsen would shred all opposition like Bruce Banner’s shirts. And then blunder a few times.

    http://mattogpatt.no/2016/12/23/aftermatch

    להגיב
  28. דוד1

    איוונצוק באמת לקח את התחרות בפוקס.

    להגיב
  29. דוד

    דז'ה וו מנפו-קרלסן לקראיקין-קרלסן משחק 3 בשובר שוויון. לא מכיר מישהו עם יכולת כזו בשחור ב must win situation.
    מדהים.

    להגיב
  30. אייל סגל

    הראיון עם איבנצ'וק לאחר הזכייה: https://livestream.com/ChessCast/RapidBlitz2016/videos/145423091

    באופן טבעי, חלק משמעותי מוקדש למועדון הדמקה בדוחא שהוא רוצה לבקר בו.

    להגיב
  31. משה

    מישהו יכול לשלוח בבקשה לינק לשידור משחקי הבליץ שהיו כבר? תודה

    להגיב
  32. אייל סגל

    בסוף היום הראשון של הבליץ מוליכים… קרלסן וקריאקין עם 10/12 (היה ביניהם משחק ישיר שבו ניצח קריאקין בזכות טעות טקטית מאוד גסה של קרלסן); במרחק נקודה וחצי מהם ארבעה שחקנים עם 8.5: ושייה לגרב, מורוזביץ', דובוב, ושחקן קרואטי בשם מארין בוסיוצ'יץ' שאף פעם לא שמעתי עליו. בין השחקנים עם 8 נקודות נקמורה, דומינגז ואיבנצ'וק; בין אלה עם 7.5 אנאנד, נפומניצ'י, גרישצ'וק, ארוניאן וממדיארוב.

    http://www.chess-results.com/tnr255851.aspx?lan=1&art=1&rd=12&fed=EGY&turdet=YES&flag=30&wi=984

    להגיב
    • איציק

      היתי אומר שהניצחון של קריאקין הגיע קצת באיחור.

      להגיב
  33. אבישי

    שאלה: האם נקודות הדירוג שמקבל או מפסיד שחקן בראפיד ובליץ גבוהות מאלה בשחמט קלאסי?

    להגיב
    • אייל סגל

      אם מדובר בשחקנים שמד הכושר שלהם מעל 2400 אז כן – כלומר, על אותה תוצאה נגד אותם שחקנים הרווח או ההפסד יהיו יותר גדולים (אני מניח שלזה אתה מתכוון). הסיבה היא שבנוסחה לחישוב מד הכושר יש משהו שנקרא פקטור k שהערך שלו יכול להשתנות, ובראפיד/בליץ משתמשים כרגע בערך גדול פי שתיים בשבילו מאשר בקלאסי (20 במקום 10), כך שהתנודות יותר גדולות בהתאם.

      להגיב
  34. דוד

    דבר מעניין: קרלסן בלבן ב-2 התחרויות הגיע מאוד מוכן עם תבנית פתיחה ספציפית: אחרי 3-4 מסעים הרגלי ב-ד4, רץ ב-ו4 או ז5 ורגלי סוגר אחריו מיד את הדלת ב-ה3. העמדה הכי אנטי-שאפתנית הייתי אומר (בגלל הקיבוע של הרץ), והבנאדם קוצר ניצחונות מאוד יפים.
    הנה אחד
    http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1857112

    להגיב
    • אייל סגל

      עוד משהו שבולט זה היכולת שלו לנצח כמעט כל סיום, לא חשוב כמה שווה הוא נראה – כמו במשחקים נגד מלקומיאן ודובוב. ובזה נגד ריאזנצב יש דוגמה מצויינת לטכניקה במימוש עמדה עדיפה (שם הוא זכה ברגלי בשלב מוקדם יחסית). נגד ריאזנצב היתה הדגמה כזו גם בתחרות של המשחקים המהירים, באחד המשחקים ביום האחרון.

      להגיב
  35. דוד1

    אגב תחרות זו מוכיחה את מה שהוזכר בעבר שמשחקי בזק אינם דומים לפנדלים.

    להגיב
  36. דוד1

    נקודה מעניינת: היום קרואנה מדורג שני בעולם. מה שמייחד את קארלסן לדעתי זה שהוא רמה אחת מעל כולם. שאר השחקנים שימו לב די מתחלפים במקומות פחות או יותר בתחרויות אבל מגנוס שולט בכל תחרות ותמיד מצליח אני לא זוכר תחרות שהוא חווה בה נפילה שזה הישג יוצא דופן. השאלה מה צריך קארלסן להשיג כדי להיחשב כשחקן היסטורי כמו קספארוב שמקובל להגיד עליו שהוא השחקן הטוב בכל הזמנים. זה שקארלסן במד כושר גבוה משל קספרוב אינה סיבה להחשיבו כטוב ממנו משום שיש אינפלציה במד כושר. אבל אין ספק שמגנוס מתקדם בצעדים אל עבר השחקן הטוב בהיסטוריה.

    להגיב
  37. אייל סגל

    אז באליפות העולם בבליץ קרלסן שוב מסיים מקום ראשון משותף בנקודות (הפעם עם קריאקין) ומפסיד בשובר השוויון – ציינתי קודם בהקשר לאליפות השח המהיר שזו פעם ראשונה מזה עשור ששובר שוויון פועל לרעתו של קרלסן, אז כמו שאומרים when it rains it pours … בכל אופן, יש לו בבירור את המאזן המשולב הטוב ביותר בשתי האליפויות והוא היחיד שמסיים על הפודיום בשתיהן (ארד במהיר, כסף בבליץ), מה שממחיש שוב את הקונסיטנטיות שלו. בעצם זו הפעם השלישית מתוך הארבע בהן השתתף בשתי האליפויות, מאז שהתחילו לערוך אותן זו לצד זו ב-2012, בה הוא מסיים פעמיים על הפודיום (ב-12 הוא זכה פעמיים בכסף, וב-14 פעמיים בזהב).

    http://www.chess-results.com/tnr255851.aspx?lan=1&art=1&rd=21&fed=RUS&turdet=YES&flag=30&wi=984

    להגיב
  38. עידו

    תודה אייל!
    מה עם קבוצת WHATSUP לדון לייב במשחקים?? :)

    ושאלה: ידוע משהו על הרוסי במקום השלישי?
    Dubov Daniil הבנתי שהוא צעיר אבל לא הכרתי אותו קודם…

    להגיב
    • אייל סגל

      הוא אחד מהרבה שחקני "דרג שני" (לפחות כרגע) חזקים שיש ברוסיה. מבחינת מד כושר קלאסי הוא נמצא בתחתית המאייה הראשונה; נדמה לי שההישג התחרותי הכי משמעותי שלו עד עכשיו היה מקום ראשון משותף בנקודות עם נפומניצ'י בטורניר הפתוח החזק של אירופלוט בשנה שעברה (לנפו היה שובר שוויון עדיף). אבל הוא גם נחשב ל"ספציאליסט" בבליץ.

      להגיב
  39. יוני

    אייל, האם יהיה פוסט סיכום שנה מפואר כבשנים עברו?

    להגיב
  40. דוד1

    אני חושב שהתצוגה של שני המנצחים הייתה יוצאת דופן בכמות נקודות שלקחו לא כן?

    להגיב
    • אייל סגל

      הפורמט הזה עם 21 הסיבובים קיים כבר שלוש שנים. קרלסן וקריאקין סיימו במשותף עם 16.5, כשקרלסן זכה ב-2014 הוא השיג אפילו יותר – 17, בפער נקודה שלמה ממקום שני-שלישי, בשנה שעברה גרישצ'וק זכה עם 15.5. אז זה לא חסר תקדים, אבל פעם ראשונה ששניים משיגים תוצאה כזו (והם באמת היו הרחק לפני השאר – הפער ביניהם למקום שלישי הוא די ענקי, שתי נקודות שלמות).

      להגיב
  41. Zak

    עד כמה אכפת לקרלסן בפרט וליתר שחקני הצמרת ככלל מתואר אלוף העולם בשח מהיר או בבליץ? אני זוכר את קרמניק די מזלזל בשעתו בטורניר גביע העולם. יש שחקנים שמרגישים כך גם בנוגע לתחרויות האלה?

    להגיב
    • אייל סגל

      יכול להיות שלאלה שלא משתתפים זה לא כל כך חשוב (אם כי אני מניח שכל אחד יהיה שמח לתואר כלשהו של אלוף עולם…), אבל הרושם הוא שלפחות לאלה שמשתתפים זה בהחלט חשוב. כמובן לא יוקרתי באופן שקרוב אפילו לתואר הקלאסי, אבל עדיין. יש למשל כמה שהשתתפו בטורניר בלונדון שהסתיים רק כמה ימים לפני כן ועדיין טרחו להגיע – אנאנד, נקמורה, MVL, ארוניאן. לקרלסן זה בטח חשוב – במסגרת הרעב המתמיד שלו לתארים והישגים הוא מאוד רוצה לחזור על ה"טריפל" מ-2014; הוא דיבר על זה במפורש לפני הטורניר והיה אפשר לראות שהוא משקיע המון במהלך הטורנירים ואת האכזבה הגדולה שלו כשלא הצליח לזכות למרות שהיה מאוד קרוב. (למשל – תגובה שלו כשראה מה קרה במשחק מכריע בסיבוב הלפני אחרון של הבליץ שבו היריב של קריאקין היה בעמדה זכויה והפסיד בסוף – https://twitter.com/TarjeiJS/status/814868685605269504; או כמה שהיה מצוברח בטקס הסיום – למרות שהיה היחיד, כאמור, שעמד פעמיים על הפודיום וגם זכה במשהו כמו 70 אלף דולר – https://www.youtube.com/watch?v=5w8g9oNDle4)

      וכמובן שבשביל קריאקין זו היתה נקמה קטנה על הדו קרב… https://twitter.com/SergeyKaryakin/status/814911194612068352

      להגיב
  42. דוד1

    ברור שאכפת להם! מי לא רוצה להיות אלוף העולם בשח מהיר ובבליץ זו תחרות מאוד יוקרתית וחשובה ולא סתם כמעט כל שחקני הצמרת מטריחים את עצמם לבוא…

    להגיב
  43. שחר

    אייל, שוב תודה על הפוסט ועל תגובותיך והקונסיסטנטיות שלך,
    מעניין לראות שמבין ארבעת האלופים(גברים ונשים) 3 היו מאוקראינה, והרביעי- קריאקין, גם הוא במקור משם.
    לכמה שחקנים 2016 היתה השנה הטובה בקריירה שלהם, כגון קריאקין, סו, הריקרישנה, וגם ואשייה לאורך רוב השנה לפחות. היו כמה נוספים שזו אחת השנים הטובות שלהם בקריירה: קרואנה, איבנצ'וק (לפחות בעשור האחרון), קרמניק ששיחק חזק וגם קרלסן, שאיתו כבר התרגלנו אולי לשנה שבה הוא זוכה בכל תחרות קלאסית שבה הוא משתתף, זוכה בדו קרב הקלאסי ומקנח בשני פודיומים בשבוע החולף (מד כושר ראפיד ובליץ באזור ה 2900).

    ולסיום שאלה, מה ההגיון לדעתך שפקטור K בקלאסי הוא חצי מאשר בראפיד ובליץ? האם רוצים שבקלאסי התנודות יהיו מתונות יותר – יותר יציבות שמשקפת רמה אמיתית ולא רגעית?

    שנה טובה

    להגיב
  44. אילן

    כבר אמרנו שקריאקין הוא טיפוס של Winner.
    אני בטוח שעוד לא סיימנו לשמוע עליו והוא יחזור חזק בתחרויות מועמדים.

    להגיב

מה דעתך?