chess_calendar_print2

תחילה, בהתאם למסורת, כרוניקה קצרה של הטורנירים המרכזיים שהתקיימו בשנה שחלפה והזוכים בהם:

וייק אן זה (Tata Steel)קרלסן (14 שחקנים, 13 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2747)

תחרות המועמדיםקריאקין (8 שחקנים, 14 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2778)

סטוונגר (Norway chess)קרלסן (10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2770)

הטורניר לזכר גשימובממדיארוב (10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2736; ממדיארוב גובר על קרואנה בפלייאוף)

הינאן דנז'ונפומניצ'י (10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2727)

דורטמונדושייה לגרב (בהפרש נקודה וחצי מהמקום השני; 8 שחקנים, 7 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2732)

בילבאוקרלסן (6 שחקנים, 10 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2778)

גביע סינקפילדסו (חלק מסידרת הגרנד טור; 10 שחקנים, 9 סיבובים, מד כושר ממוצע: 2779)

הטורניר לזכר טלנפומניצ'י (10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2760)

לונדוןסו (חלק מסידרת הגרנד טור; 10 שחקנים, 9 סיבובים, מד כושר ממוצע: 2785)

הרשימה שלעיל מבליטה את תהליך חילוף הדורות: שחקנים שנולדו מ-1990 ואילך זכו בכל הטורנירים הנ"ל להוציא את זה לזכר גשימוב, בו זכה ממדיארוב בן ה-31 (וגם שם קרואנה היה קרוב מאוד).

ראוי כמובן לציין גם את הדו קרב על אליפות העולם בין קרלסן לקריאקין בו קרלסן הגן על תוארו; את טורניר אליפות העולם השנתי בשחמט מהיר בו זכה וסילי איבנצ'וק הוותיק, שנעלם בזמן האחרון מטורנירי הצמרת הקלאסיים (כסף – גרישצ'וק, ארד – קרלסן), ואת זה בבליץ בו זכה קריאקין (כסף – קרלסן, ארד – דניל דובוב, אחד הכשרונות הרוסיים הצעירים); וכן את האולימפיאדה, אירוע השחמט הקבוצתי החשוב ביותר, בו זכתה ארה"ב וגם אוקראינה נתנה הופעה מרשימה מאוד (ועשתה זאת בלי איבנצ'וק הנ"ל, שהעדיף להשתתף… בטורניר דמקה), כשרק הפרש מזערי בשובר שוויון מפריד בסופו של דבר בין שתי הנבחרות.

**********

באשר לתואר שחקן השנה – אם לחזור על מה שכתבתי בשנה שעברה, זה אולי משעמם אבל אם הולכים לפי כמות ההישגים קשה להימנע מלהעניק אותו שוב לקרלסן. הוא לא רק הגן על תואר אלוף העולם (אמנם בקושי רב יותר מכפי שהיה צפוי), אלא גם זכה בשלושה טורנירי על קלאסיים (למעשה, כל אלה שהשתתף בהם), יותר מכל אחד אחר. לכך ניתן להוסיף גם הופעה טובה באולימפיאדה וסידרת הפגנות כוח בקצבים המהירים יותר של השחמט: התוצאה המצטברת הטובה ביותר בשתי התחרויות הלא קלאסיות של הגרנד טור (בהן קרלסן השתתף כווילד קארד), התוצאה המצטברת הטובה ביותר באליפויות העולם הלא קלאסיות שהזכרתי לעיל – הוא היחיד שעמד בשתיהן על הפודיום, כשרק שוברי שוויון נחותים מונעים ממנו בשתיהן את המקום הראשון, וכן הזכייה במה שניתן לקרוא לו אליפות העולם הלא רשמית בבליץ אונליין. מדובר בסידרת דו קרבות במתכונת נוקאאוט בין שחקני צמרת שאורגנה על ידי האתר chess.com, כשבכל דו קרב כזה השחקנים מתמודדים במשך שלוש שעות – בשעה וחצי הראשונה במשחקים בקצב של 5 דקות, בשעה הבאה במשחקים בקצב 3 דקות, ובחצי השעה האחרונה במשחקים בקצב דקה (מה שמכונה bullet). קרלסן ניצח בתחרות הזו באופן משכנע שניים מאלה הנחשבים בין שחקני הבליץ החזקים ביותר: את גרישצ'וק בחצי הגמר ואת נקמורה בגמר.

phpaz7c7z-wdp

אבל הפגנת הכוח החשובה ביותר בהקשר זה היתה, כמובן, דווקא בנספח לאירוע קלאסי – שובר השוויון של המשחקים המהירים בדו קרב מול קריאקין. ואם הזכרנו שוברי שוויון, כדאי לחזור ולציין שהזהב נמנע מקרלסן בשני טורנירי אליפות העולם בקצבים המהירים בגלל שובר שוויון נחות – הפעם הראשונה מזה עשור בערך בה שוברי שוויון פועלים לרעתו; כך שאולי זוהי הפתעת השנה…

[אפשר לציין בהזדמנות זו שהשנה היתה עשירה יותר מהרגיל באירועים מעניינים של שחמט מהיר ובליץ, שכללו גם תחרות בה השתתפו קספרוב ושלושת השחקנים החזקים בארה"ב. במידה מסוייימת זה היה מקרי – הגרנד טור, למשל, הכניס את שני האירועים שהזכרתי לעיל ברגע האחרון, כתחליף לטורניר קלאסי שהתבטל; אבל נראה שמארגני הסידרה התרשמו לטובה מהאטרקטיביות שיכולה להיות לאירועים כאלה גם עבור השחקנים וגם עבור קהל הצופים, כיוון שהגדילו את מספרם לשלושה בסידרה של השנה הבאה.]

שני שמות שמתבקש להזכיר מייד בעקבות קרלסן הם אלה של קריאקין וסו. קריאקין זכה בתחרות המועמדים, נתן פייט מרשים ביותר לקרלסן בדו קרב (כשבשלב מסויים נראה כנמצא במרחק נגיעה מהזכייה) וקינח את השנה בזכייה באליפות העולם בבליץ (שלאורך מרביתה הוא וקרלסן היו צמודים בהובלה, כך שהיתה כאן נקמה קטנה על ההפסד בדו קרב). ומחוץ לסבב אליפות העולם – סו מילא תפקיד מרכזי בזכיית ארה"ב באולימפיאדה עם מדליית זהב אישית בזכות הופעתו על הלוח השלישי, ובעיקר הפגין דומיננטיות בסידרת הגרנד טור תוך שהוא מנצח בשני הטורנירים הקלאסיים שלה עם מאזן כולל של 5+, ללא שהפסיד בהם אף משחק (אם כי מצד שני יש להדגיש שקרלסן לא השתתף בהם), ובאופן סמלי גם חצה את סף ה-2800 במד הכושר לקראת סוף השנה עם הזכייה בטורניר לונדון. לגבי סו, ראוי לשים לב לכך שהוא פנים חדשות יחסית בסבב טורנירי העל – הוא בן 23, אבל החל להיות מוזמן לתחרויות כאלה רק ב-2014 והפך למשתתף סדיר בהן ב-2015; בעוד שקרלסן, למשל, הוא בן 26 אבל כבר בעל ניסיון של עשור שלם בתחרויות מסוג זה (הוא מוזמן אליהן באופן סדיר מאז סוף 2006-תחילת 2007, כשהיה בן 16).

עוד כמה שחקנים שבלטו: קרואנה, שמבחינתו מדובר בשנה מעורבת מבחינת האופן בו ניתן להסתכל על ההישגים שלו. מצד אחד, הוא הפגין באופן עקבי יכולת טובה והשיג תוצאות יפות – דבר שמתבטא בבירור במד הכושר שלו, שטיפס ב-40 נקודות מ-2787 בתחילת השנה ל-2827 ברשימת הדירוג האחרונה, מרחק 13 נקודות בלבד מקרלסן (שאיבד נקודות בדו קרב מול קריאקין). מצד שני, קרואנה לא הצליח לזכות באף תחרות ראשית – למעשה, להוציא את אליפות ארה"ב שבה זכה היתה לו סידרה של סיומים במקום שני בכל התחרויות בהן השתתף לאורך השנה (ובראש בראשונה בתחרות המועמדים), דבר שבוודאי יש בו משהו מתסכל עבור שחקן כה תחרותי.

מקסים ושייה לגרב סיים את השנה באופן לא מרשים, במיוחד בטורניר לונדון, אבל יש לציין שמאמצע 2015 עד אמצע 2016 היתה לו תקופה טובה מאוד (וזו לאחר תקופה גרועה שבה הידרדר בדירוג עד לאיזור המקום ה-30) – הוא צבר במהלכה כ-100 נקודות מד כושר (וטיפס בעקבות זאת עד למקום השני בדירוג), השלים רצף של 67 משחקים ללא הפסד, סיים במקום ראשון משותף עם נקמורה (אבל הפסיד לו בפלייאוף) בתחרות הפתוחה החזקה ביותר של השנה בגיברלטר וזכה באופן מרשים בדורטמונד.

שחקן שביצע השנה זינוק משמעותי הוא יאן נפומניצ'י, שבעקבות זכייה בשני טורנירים חשובים וכן הופעה מצויינת באולימפיאדה (אם כי כזו שהועמה מעט בגלל הפסד לסו במשחק קריטי) הגיע לסף העשירייה הראשונה ברשימת מד הכושר. נפומניצ'י, בן אותו שנתון של 1990 אליו שייכים גם קרלסן, קריאקין ו-ושייה לגרב, נחשב מאז ומתמיד לבעל כישרון ענק אבל כזה שאינו בא לידי ביטוי מלא – ויהיה צריך לראות כעת אם יצליח להתבסס בצמרת הגבוהה באופן קבוע. (משהו שתומך ברושם לגבי דרגת הכישרון של נפומניצ'י הוא החוזק הרב שלו בקצבים המהירים יותר, בהם ישנו משקל רב יותר ל"אינסטינקטים" – הוא נמצא דרך קבע בצמרת הדירוג של השחמט המהיר והבליץ, וזכה במדליות כסף באליפויות העולם בשחמט מהיר 2013, בליץ 2014 ומהיר 2015.)

את קרלסן, קריאקין, סו ונפומניצ'י ניתן יהיה לראות מתמודדים באותה התחרות כבר בעוד כשבועיים, בוייק אן זה.

**********

פרס המשחק הטקטי של השנה מוענק לנצחונו של באדור ג'ובאבה, הידוע כאחד השחקנים היצירתיים ביותר, על פונומריוב.

זהו משחק מהאולימפיאדה, בה היה ג'ובאבה בכושר טוב במיוחד וזכה במדליית זהב אישית עבור הופעתו בלוח הראשון של נבחרת גאורגיה – עם מאזן של 8 נקודות מעשרה משחקים ו-TPR של 2926.

המסעים הראשונים במשחק – 1.ד4 פ-ו6 2.פ-ג3 ד5 3.ר-ו4 מובילים למערך לא כל כך שיגרתי בפתיחות עם רגלי המלכה (שבו הלבן אינו ממהר לקדם את הרגלי ג' שלו) – אבל כזה שג'ובאבה עצמו מרבה לשחק בשנים האחרונות והפך למומחה בו. השלב המעניין מבחינת התחבולה בה מדובר החל במסעים 15-14 עם הפרש, בהם הלבן ניצל את עמדתו הלא מוגנת של הרץ השחור על ה7 עם פתיחת הטור ה' כדי לתקוף אותו מ-ו5. פונומריוב ראה אפשרות זו מראש, אבל חשב שלאחר 16.צ:ה7 ר-ה6 מצבו טוב, כיווון שהצריח הלבן "נלכד" והשחור מאיים לזכות בו עם …פ-ג6.

bview5

וכאן הגיעה המכה המפתיעה 17.ר-ח6!! – הקרבת כלי בה הצד המקריב לא לוקח כלל חומר אלא פשוט "שם" את הכלי המוקרב על ערוגה בה ניתן להכות אותו – עם התקפה קטלנית על עמדת המלך השחור. הלבן מאיים להמשיך מה-ז5, ועל השחור לעשות משהו מיידי מול האיום הזה. פונומריוב היכה את הרץ, אבל גם אפשרויות אחרות לא היו טובות – הסתעפות יפה במיוחד, בה הרעיון התחבולני מתרחב לפתע גם לצידו השני של הלוח, היא 17…מ-ו8 18.ר:ז7+! מ:ה7 (18…מ:ז7 19.מה-ז5+ יכול להוביל להמשך דומה מאוד למשחק עצמו) 19.ר:ו6+ מ:ו6 20.פ:ד5+! ר:ד5 21.מה-ח6+ עם לכידת המלכה השחורה על ב6 במסע הבא. האפשרות הטובה ביותר לשחור באופן יחסי היתה 17…פ-ח5, אבל גם אז ללבן התקפה חזקה מאוד, כפי שניתן לראות בלוח החי.

מכל מקום, פונומריוב שיחק 17…ז:ח6, ואחרי 18.מה:ח6 הפרש השחור ב-ו6 תחת איום ולא קל להציל אותו – כל נסיגה שלו תיענה במכה המנצלת את ריתוק הרץ ב-ה6 לאורך השורה השישית. פונומריוב ניסה 18…צ:ג3 (כדי לחסל את אחד הכלים התוקפים של הלבן ואולי להכין פ-ה4 בהסתעפויות מסוימות) ואחרי 19.מה-ז5+! (פשוט מתעלם מהצריח על ג3; חיוני לתת את השח הזה לפני לכידת הפרש על ו6, כפי שנראה מייד) 19…מ-ו8 20.מה:ו6 צ:ד3 21.ג:ד3:

bview6

השחור נכנע. לא ניתן להתגונן בו זמנית מפני שני איומים קטלניים של הלבן: צ:ו7+ (כשלכידת הצריח עם הרץ מפקירה את המלכה השחורה על ב6 – מוטיב שכבר ראינו בהסתעפויות קודמת), או צ-ה1 ואחריו צ:ה6. למשל, 21…צ-א7 (כדי להגן על ו7) 22.צ-ה1 ואין הגנה מפני צ:ה6; 22…צ:ה7 יחסום את ערוגת המילוט ה7 מהמלך השחור ויוביל למט עם מה-ח8. זוהי אחת הסיבות המרכזיות לכך שהשחור חסר אונים בעמדת הדיאגרמה – הצריח הלבן על ה7, זה ש"נלכד" לכאורה במסע ה-16, חסין למעשה מפני הכאה; וזו גם הסיבה לכך שלפני לכידת הפרש השחור על ו6 במסע ה-20 היה צריך להסיט את המלך השחור ל-ו8.

ציון לשבח בקטגוריה הזו מקבלים שני משחקים נוספים:

– הניצחון של ושייה לגרב על גירי מטורניר סטוונגר, אותו ניתחתי כאן. במשחק חריף בהסתעפות ניידורף של ההגנה הסיציליאנית השחור השיג עמדה עדיפה בעקבות 16..ד5!! המפתיע והכריע את המשחק באמצעות סדרת מהלומות התקפיות מרהיבות במסעים 28-24.

הניצחון של וון יאנג (רב אמן סיני עם מד כושר באיזור ה-2600) על ולדיסלב ארטמייב מהתחרות הפתוחה של אירופלוט. הלבן מקריב צריח במסע ה-13 כדי לתקוף את המלך השחור התקוע במרכז, ומסיים בהקרבת מלכה אלגנטית – לאחר 20.ר:ג5!!, במידה והמלכה השחורה תכה את זו הלבנה, הלבן לא יכה בחזרה אלא ינחית מט עם 21.ר-ב6.

בפרס המשחק העמדתי של השנה זוכה נצחונו של אנאנד על קריאקין מתחרות המועמדים:

כדאי לציין קודם כל כי מעבר לעצם רמת המשחק, מבחינה תחרותית הוא מייצג רגע הרואי עבור אנאנד. הוא שוחק בסיבוב ה-11 של תחרות המועמדים, מייד לאחר תבוסה מוחצת שאנאנד נחל מקרואנה בסיבוב שלפני כן, בעקבותיה איבד את ההובלה. עם הניצחון הזה על קריאקין אנאנד טיפס בחזרה למקום הראשון (במשותף עם קרואנה), ושלושה סיבובים לסיום התחרות היה נראה בעמדה טובה לעשות את הכמעט לא ייאמן בגילו ולהעפיל לדו קרב על אליפות העולם בפעם השנייה ברציפות. אבל בסיבוב שלאחר מכן הפסיד שוב (הפעם לנקמורה), קריאקין ניצח את טופלוב, וכולנו יודעים איך זה נגמר.

המשחק ארוך ומורכב, ואני אתעכב רק על כמה נקודות מפתח בו. הוא התנהל באנטי-ברלין עם 4.ד3 בפתיחה הספרדית; במסע התשיעי נכנס להסתעפות נדירה יחסית, אבל כזו שהיה בה משחק ידוע מהשנה שעברה, בו קרלסן ניצח את קרמניק אחרי שהפתיע אותו בפתיחה. אלא שהחידוש של קרלסן היה מאלה שטובים רק למשחק אחד, ואנאנד סטה במסע העשירי מאותו משחק (עם 10.פ:ה5 במקום פ[ב]-ד2) באופן שהוביל להרבה חילופי כלים ולעמדה הבאה לאחר מסעו ה-21 של הלבן:

bview1

הפרשנים בשידור הישיר חשבו תחילה שאנאנד עוד מדוכדך מההפסד שלו בסיבוב הקודם ומעוניין רק בתיקו מהיר, אבל למעשה ללבן יתרון קל בעמדה שהתקבלה, אם כי בשלב זה קשה עדיין מאוד להאמין שהוא יכול להוביל לניצחון (ומבחינה אוביקטיבית מן הסתם באמת אינו אמור להספיק לכך). יתרון זה נובע משליטה בטור הפתוח ד' (עם נקודת עוגן פוטנציאלית לכלי ב-ד6, בזכות תמיכת הרגלי על ג5) ויתרון מספרי של רגלים באגף המלכה שקל יותר לנצל אותו מאשר את היתרון המקביל של השחור באגף המלך. מצד שני, נוכחותם של רצים שוני מסלול מקשה לא מעט על מימוש היתרון (כיוון שבדי הרבה הסתעפויות, גם במצב של גירעון חומרי, השחור יכול "לאיים" בחילופי צריחים שיובילו לסיום שלא ניתן יהיה לנצח אותו).

אנאנד אכן הכפיל צריחים על הטור ד', קידם את הרגלים באגף המלכה, ולאחר שהציב אחד מהם ב-ב6 הדבר יצר משלט לאחד הצריחים ב-ג7, דבר שגרם אי נוחות רבה לשחור. רגע קריטי הגיע לאחר המסע 35.ו4!, בו אנאנד ניצל את ויתורו של קריאקין על הרגלי הקדמי והחלש שלו ב-ה4 כדי לפרוץ גם באגף המלך:

bview2

לאחר חילוף צריחים על ג7, לקריאקין היתה כאן הזדמנות להשוות עם הפריצה הנגדית 36…ו5! כפי שמדגימות ההסתעפויות בלוח החי. אבל קריאקין, כהרגלו במשחק הזה, בחר בהגנה פסיבית יותר ושיחק במקום זאת 36…צ-ג8? (דוגמה קודמת לנטייה זו של השחור אפשר למצוא במסע ה-28, כשנמנע מניסיון ליצור משחק נגדי באגף המלכה באמצעות קידום הרגלי א' שלו). וכאן אנאנד ביסס יתרון משמעותי באמצעות כמה מסעים חזקים רצופים:

37.ו5! (במקום לזכות מייד ברגלי על ז5) 37…ר-ד7 38.ח4! – תוקף את הרגלי השחור על ז5, תוך ניצול העובדה ש-38…ז:ח4 יאפשר ללבן להציב את הרץ על ו4 ולתמוך ברגלי הקדמי על ג7 שיהווה מטרד ענקי מבחינת השחור. קריאקין היה יכול פשוט להכות כעת את הרגלי על ג7, אבל ניסה במקום זאת את המסע 38…ז6?! עם הרעיון להיפטר מכמה שיותר רגלים כדי להגדיל את סיכויי התיקו. אנאנד הגיב ב-39.צ-ד4! התוקף את הרץ השחור על ד7 ולאחר 39…צ:ג7 40.ח:ז5 השחור לא היה יכול להכות על ו5, בגלל ר-ו4 התוקף את הצריח השחור (שמצידו מגן על הרץ ולכן אינו יכול לסגת). לאחר 40…ו:ז5 41.ר:ז5 הלבן זכה ברגלי, כשהשחור עדיין אינו יכול להכות על ו5 בגלל אותו איום, ובעקבות 41…ר-ה8 42.ו6

bview3

הלבן ביסס רגלי חופשי עודף וחזק על ו6, בעוד שעמדת השחור נותרה פסיבית. כאן החל שלב ארוך של תימרונים, כשחלק ממסעיו של אנאנד נראים אולי סתמיים, אבל מאחורי כמעט כל אחד מהם עומדת כוונה מוגדרת. בשלב מסויים קריאקין איפשר לאנאנד ללכוד את הרגלי על ב7 תמורת אחד הרגלים הלבנים באגף המלכה, ולמרות שהשוויון החומרי נשמר הדבר גרם להחלשת שני הרגלים השחורים הנותרים באגף המלכה (בנוסף לחולשתו של הרגלי המבודד באגף המלך). החלשה נוספת של אחד הרגלים האלה התרחשה במסע ה-57, כשקודם ל-א5 (ערוגה כהה) כך שהרץ הלבן היה יכול לתקוף אותו בעוד שהרץ השחור לא היה יכול יותר להגן עליו.

קריאקין הצליח אמנם להגן על הרגלי א' שלו מספר פעמים באמצעים טקטיים – למשל, במסע ה-56 לא טוב ללבן ללכוד אותו בגלל 56…צ-ח3! עם משחק נגדי חזק לשחור, ובמסע 64 בגלל 64…מ-ב7! והצריח הלבן על א5 "נלכד" ואינו יכול להשתחרר. אבל בסופו של דבר השחור לא היה יכול להמשיך ולהגן על כל שלושת הרגלים המבודדים שלו מבלי להחליש יותר מדי את העמדה, ובשלב מסויים אנאנד ניצל את התרחקותו של המלך השחור בכיוון הרגלי א' לחדירה מכרעת עם הצריח – 70.צ-ה7!

bview4

קריאקין נכנע, כיוון שהצריח השחור מותקף והוא ייאלץ או לסגת איתו ולאפשר ללבן לחסל את הרץ ולהכתיר את הרגלי ו', או להחליף צריחים ולהגיע לסיום רצים אבוד (70…צ:ה7 71.ו:ה7 מ-ב7 72.מ-ו6 ר-ה8 73.מ-ז7 מ-ג8 74.מ-ו8 מ-ד7 – לכאורה השחור הצליח להגן על הרץ שלו, לעצור את הכתרת הרגלי ולמנוע אסון מיידי, אבל לאחר מסע כמו 75.ר-ז5 הוא נמצא בכפאי והמלך השחור יהיה חייב לנטוש את הרץ; הלבן גם יכול פשוט לשחק 75.ר-ה1 ולזכות ברגלי על א5).

ציון לשבח בקטגוריה הזו מקבלים שני משחקים נוספים:

– משחק הכפאי של קרלסן מול אנאנד מהטורניר המהיר בלובן, אותו ניתחתי כאן – דוגמה מצויינת ליכולתו של אלוף העולם לייצר יתרון מכריע מ"כלום".

– והניצחון של קרואנה על גירי מגביע סינקפילד:

מה שלטעמי בולט ביותר במשחק הזה הוא שיפוט עמדתי מבריק של עמדה מסויימת. במסע ה-15, שמטרתו הכפלת הצריחים הלבנים על הטור ד' כדי להכות בסופו של דבר את הרגלי השחור על ד5, קרואנה פתח בתכנית שנועדה להוביל לחילוף של שני הצריחים שלו במלכה השחורה – כפי שניתן לראות בעמדה שהתקבלה כעבור חמישה מסעים:

bview7

שני צריחים לעומת מלכה הם מאי-האיזונים החומריים (material imbalances) המעניינים ביותר בשחמט; לעתים קרובות לא קל להעריך מי מהם יהיה חזק יותר בעמדה מסויימת, וגם שחקנים ברמות הגבוהות ביותר טועים לפעמים בהערכות כאלה. לגבי עמדת הדיאגרמה, קרואנה העריך במדויק שהמלכה שלו תהיה החזקה יותר. (דוגמה למצב ההפוך, בו זוג הצריחים חזק יותר, ניתן למצוא במשחק שהכריע את גמר גביע העולם של 2013 בין קרמניק לאנדרייקין, אותו ניתחתי כאן.)

אחת הסיבות העיקריות לכך היא שלצריחים השחורים אין ממש מטרות נוחות לתקוף בעמדת הלבן, וגם לא נקודת חדירה נוחה ב-ד2 כיוון שהרץ הלבן מגן על הערוגה הזו. וזהו עוד היבט חשוב – בנוסף למלכה/זוג הצריחים יש לכל צד עוד רץ, וזה הלבן עדיף באופן משמעותי על עמיתו השחור. במסעים הבאים גירי מצא את עצמו ללא תכנית ממשית, בעוד שקרואנה החל לקדם את רגלי אגף המלך שלו עם ז3-ח4 (מסע שגם עוזר להגביל את הרץ השחור, בכך שהוא מונע ממנו את ז5)-מז2-מח3; המסע האחרון, שתומך ברגלי על ח4, מכין התקפה על עמדת המלך השחור באמצעות ז4-ז5 – וגירי ניסה למנוע את האיום הלא נעים הזה עם 26…ח5. אלא שהמסע הזה כבר יצר חולשה רצינית מאוד שלמעשה לא היתה ניתנת להגנה, ומכאן ואילך קרואנה זכה באמצעות חיסול הרגלים השחורים באגף המלך (תחילה ח', ובסופו של דבר גם ז') – אם כי מעניין לראות כיצד הוא גם פותח לפני כן במשחק באגף השני באמצעות קידום הרגלי א' במסע ה-27.

תיקו השנה: קרמניק – בוהמן מטורניר דורטמונד. משחק שלא היה מדויק לחלוטין, אבל יצירתי בדרגה יוצאת דופן: תמורת התקפה על מלך היריב קרמניק הקריב תחילה רץ, אחר כך פרש, ואחר כך – כדי לשמור על היוזמה – גם מלכה, כך שיריבו נותר בשלב מסויים עם יתרון חומרי של מלכה ופרש מול צריח וכמה רגלים. אפשר לראות ניתוח מפורט של המשחק (על ידי יאן גוסטפסון) כאן.

המשחק המשוגע של השנה: שיונג – ארווינד מאליפות העולם עד גיל 20 (ג'פרי שיונג, בן ה-16, זכה בתחרות). מאותם משחקים בהם הצדדים מצריחים באגפים מנוגדים ושניהם מסתערים על המלך של היריב; כאן זה נעשה בהחלטיות ובברוטליות מיוחדת משני הצדדים.

פרס החידוש התיאורטי של השנה מוענק במשותף לקרואנה, על המשחק מול נקמורה מטורניר לונדון:

bview8

עד המסע ה-15, אגב, השניים חזרו על ההסתעפות מהמשחק גירי – ושייה לגרב שהופיע באחת הקטגוריות הקודמות. בעמדת הדיאגרמה באה הקרבת המלכה 19.מה:ו6! – אבל היא כשלעצמה ניתנת מייד כבחירה הראשונה של המחשב כשמתבוננים בעזרתו בעמדה, ולא הפתיעה כלל את נקמורה. אחרי 19…ר:ו6 20.פ-ד5 מה-ד8 באה הפצצה האמיתית: 21.פ-ו5!!; במקום להחזיר לעצמו את המלכה עם 21.פ-ג6, הלבן נותר רק עם שני כלים קלים עבורה, אבל שליטה עמדתית מוחלטת.

…ולקרלסן, על המשחק מול קרמניק מטורניר סטוונגר אותו ניתחתי כאן:

bview9

במקום המסע הרגיל 12.ז3, קרלסן שיחק כאן 12.פ-ה2! – מסע שבמבט ראשון נראה מוזר, כיוון שמדובר ב"נסיגה" מגושמת לכאורה עם כלי שכבר פותח; אבל למעשה עומד מאחוריו רעיון עמדתי ברור ואפקטיבי – להביא את הפרש ל-ז3 כדי להשתלט במהירות על הערוגה ו5, שהיא נקודת תורפה בעמדת השחור בגלל מבנה הרגלים שלו. במשחק עצמו זה הוביל להתמוטטות מהירה באופן מפתיע של קרמניק, אבל ייתכן שגם מעבר לכך המסע החדש יוביל לשינוי קבוע בהערכת ההסתעפות הרלבנטית של גמביט המלכה.

עיוורון השנה – היו טעויות גסות יותר, אבל קובע כאן גודל המעמד:

bview10

בעמדה זו, מהמשחק העשירי בדו קרב על אליפות העולם, עמדה לרשותו של קריאקין הזדמנות לכפות תיקו ולסיים את המשחק במהירות – או, לחילופין, לגרום ללבן להיכנס להסתעפות נחותה עבורו – עם 20…פ:ו2+! (כשאחד הרעיונות העיקריים הוא 21.מ-ז2 פ-ח4+!). תיקו במשחק הזה היה מותיר את קריאקין ביתרון נקודה עם שני משחקים לסיום הדו קרב; במקום זאת, הוא המשיך 20…ד5 והפסיד.

ציוץ השנה (לפי הצעה של אילן בתגובות):

בעקבות מאזן התיקו המושלם של גירי בתחרות המועמדים (14 מ-14): רואים עמדה שבה הלבן יכול להנחית מט אלמנטרי, ושלושה שחקנים שכל אחד מהם חושב על מסע – זה של גירי מוביל לתיקו בפט…

ולסיום, קטעי וידאו של כמה מהרגעים הנחרתים בזיכרון של השנה.

תקרית הנגעת – נסעת מהמשחק בין ארוניאן ונקמורה בתחרות המועמדים:

רגע ההכרעה מהסיבוב האחרון של תחרות המועמדים, בניצחונו של קריאקין על קרואנה (37.צ:ד5!! – עוד טקטיקה יפה במיוחד) ובאדיבות צוות השידור הספרדי של chess24 [הוידאו אמור להתחיל לנגן ב-3:43:20]

רגע ההכרעה מהדו קרב על אליפות העולם במשחק הרביעי של שובר השוויון, עם המסע 50.מה-ח6+!! – עוד פנינה טקטית – של קרלסן [הוידאו אמור להתחיל לנגן ב-1:04:07]

ואיבנצ'וק, בטקס הענקת המדליות לאליפות העולם בשחמט מהיר, רץ אל הפודיום ומזנק עליו באופן שמעלה חיוך אפילו על פניו של קרלסן (שהיה מצוברח מאוד במהלך רוב הטקס, לאחר שהחמיץ את הזהב).

אם מישהו רוצה להציע מועמדים ראויים אחרים לקטגוריות הנ"ל (או לקטגוריות אחרות) הוא מוזמן, כמובן, לעשות זאת בתגובות.

טורניר לונדון: סו זוכה, וגם בגרנד טור כולו
וייק אן זה: מחצית ראשונה