2017-01-10_22-00-48__3e776f9a-d780-11e6-9f6d-0e0329efa989

סבב תחרויות העל של שנת השחמט החדשה נפתח, כרגיל, בטורניר המתקיים בעיירה ההולנדית וייק אן זה, Tata Steel בכינויו הרשמי (על שם הספונסר) – שהוא חלק מפסטיבל שחמט שלם, כפי שניתן לראות בתמונה למעלה. זוהי כבר השנה ה-79 בה מתקיים הטורניר, ומבין תחרויות העל מדובר בזו עם מספר המשתתפים הרב ביותר בקבוצה הראשית – 14 – ולכן גם הגיוון הרב ביותר. הרכב השחקנים אינו כה אקסקלוסיבי כמו בטורנירי הגרנד טור, הקרובים להיות מועדון סגור של שחקני הטופ-10, אבל דווקא דבר זה מקנה לוייק אן זה עניין מיוחד. 

כל זה לא אומר שבתחרות הראשית השנה אין ייצוג נכבד מאוד לצמרת הגבוהה – משתתפים חמישה מתוך הטופ-10, ולמעשה שבעה מתוך הטופ-12 ברשימת הדירוג של ינואר: קרלסן (זוכה השנה שעברה, אז השווה את שיא הזכיות של אנאנד בטורניר), סו, קריאקין, ארוניאן, גירי, נפומניצ'י והריקרישנה; מבחינה תחרותית, מעניין במיוחד לראות לצידו של קרלסן את קריאקין, סו ונפומניצ'י – שלושה שחקנים נוספים שהיתה להם שנה מוצלחת מאוד ב-2016, ולכן מתעוררת השאלה אם יצליחו להמשיך את המומנטום גם בשנה הנוכחית. לשבעה האלה מצטרפים: אליאנוב (מדורג מס' 15); וויטאשק (18) ואנדרייקין (24) – שני שחקנים חזקים מאוד שאינם מוזמנים לעתים קרובות לטורנירים מסוג זה; Wei Yi (38) ורפורט (40) – שניים מהמעניינים ביותר בין השחקנים הצעירים (כלומר, אלה שעוד לא עברו את גיל 20); ואן ויילי (49) הנצחי, כשחקן ההולנדי-מקומי מס' 2 אחרי גירי, ואדיבאן (102), בזכות נצחונו בתחרות המשנה של השנה שעברה (ושכתבתי עליו כאן).

**********

לאחר שישה סיבובים (מתוך השלושה עשר), מוביל את התחרות ווסלי סו עם 4.5 נקודות (3 נצחונות ו-3 תיקו). בניגוד לקריאקין ונפומניצ'י, שאין להם הופעה מרשימה עד כה, סו מצליח בינתיים להפגין יציבות ולהמשיך את היכולת הטובה שלו מהמחצית השנייה של 2016. נכון לעכשיו, מד הכושר החי שלו עומד על 2817 (מה שמציב אותו במקום השלישי בדירוג, במרחק לא רב מקרואנה), ומאז ההפסד לקרלסן בבילבאו לפני כחצי שנה הוא השלים כבר רצף של 49 משחקים קלאסיים ללא הפסד. 

שניים משלושת הנצחונות של סו, על ואן ויילי והריקרישנה, היו משכנעים מאוד מהתחלה עד הסוף; אבל אני מעוניין להרחיב דווקא על הניצחון השלישי, שהמזל מילא בו תפקיד הרבה יותר גדול: 

היריב של סו היה כאן ריצ'רד רפורט, שחקן מקורי ויצירתי במיוחד. סם שנקלנד, שחמטאי אמריקני, כתב עליו לא מזמן בהקשר למשחק שלו שניתח שרפורט פועל באורך גל שונה מכל שחקן אחר עם מד כושר מעל 2700 שנתקל בו. משחקים שרפורט מעורב בהם כוללים כמעט תמיד רעיונות מעניינים ולא שגרתיים (בפרט בתחום הפתיחות), אבל אין ספק שהאקספרימנטליות המאפיינת את הסגנון שלו באה לעתים על חשבון ההצלחה התחרותית. מכל הבחינות הללו הוא מזכיר מאוד שחקן אחר – ג'ובאבה – וזו שאלה פתוחה אם רפורט יהפוך לג'ובאבה שני גם מהבחינה שאינו מהווה פקטור ממשי בצמרת הגבוהה; מד הכושר שלו כבר טיפס פעם עד ל-2752 אבל ככלל הוא מאוד בלתי יציב, ועד כה ההופעות שלו בתחרויות חשובות היו בגדר כישלון די מהדהד – הוא סיים במקום האחרון בכולן (כולל וייק אן זה של לפני שלוש שנים). 

במשחק הנוכחי הפתיחה שרפורט שיחק דווקא היתה קונבנציונלית למדי (הסתעפות ראשית בהודית של המלכה), ועד מסעו ה-15 של השחור הוא וסו עקבו אחרי משחק מהאולימפיאדה האחרונה, בין תומשסקי לפונומריוב (שכתבתי עליו כאן). לאחר שאגף המלכה נחסם הצדדים החלו בפעילות באגף המלך, ומסע מפתח מצד רפורט היה 18…ח5!

bview1

המסע הזה מנע מהלבן להציב פרש ב-ז4 או לקדם את הרגלי שלו ל-ח5. במקום זאת, סו החל לנסות וליצור לחץ על הרגלי השחור ב-ח5 והתפתח קרב תימרונים מעניין. המבנה הבסיסי שנוצר כתוצאה מכך הזכיר מאוד את אותו משחק בין תומשבסקי לפונומריוב, אבל בהשוואה אליו רפורט הציב את הרץ שלו בעמדה טובה בהרבה כשתימרן אותו ל-ח6 (בעוד שזה של פונומריוב נותר תקוע על ה7), עם האפשרות להביא אותו ל-ו4 למשל. ואז סו ביצע טעות טקטית שאיפשרה רעיון בלתי צפוי: 

bview2

מסעו האחרון של הלבן היה 24.מ-ו2?, והדבר איפשר לרץ השחור לחדור לעומק המחנה הלבן עם 24…ר-ג1!!, כשההצדקה הטקטית הבסיסית למסע היא שלא ניתן ללכוד את הרץ עם המלכה כיוון שהדבר יוביל לאובדנה בעקבות מזלג פרש על ד3. אבל מעבר לכך, ללבן גם אין דרך טובה להגן על הרגלי ב-ב2 שנמצא תחת איום (ושלכידתו תערער את מעמד הפרש על ג3), כפי שניתן לראות בלוח החי. סו בחר לוותר על הרגלי, והמשחק נמשך 25.פ-ז3 ר:ב2 26.פ-ב5 ר-ג1! (השחור פשוט מחזיר את הרץ לאותה ערוגה בה עדיין לא ניתן ללכוד אותו, מאותה סיבה) 27.ז:ח5 וכאן רפורט המשיך לשחק באופן אנרגטי מאוד, תוך שהוא מקריב שני רגלים באגף המלך – ונותר בגירעון כולל של רגלי – כדי לשמור על היוזמה: 27…ר-ו4! 28.פ-ג3 ו5! 29.ח:ז6+ צ:ז6 30.פ:ו5 צ(א)-ז8 31.מ-ו1 ב5!!: 

bview3

לשחור כאמור יוזמה חזקה באגף המלך, המתבטאת באופן הברור ביותר בעמדת הצריחים: אלה של השחור שולטים בטור הפתוח ז', בעוד אלה של הלבן תקועים באופן חסר תועלת על הטור ח'; וכדי לקדם את ההתקפה, רפורט משתמש בפריצת רגלי מפתיעה באגף השני. אם הלבן לא יכה את הרגלי ב-ב5, השחור יכה על ג4 וייצור משלט חזק לפרש על ד3; בעוד שאחרי 32.ג:ב5, כפי ששיחק סו, השורה השנייה מתפנה לפעילות הצריח השחור לאחר 32…צ-ז2 – כיוון ש-33.פ-ה2 (כדי לחסום את השורה) ייענה ב-33…מה:ב5 (הפרש אינו מגן יותר על הרגלי הזה). סו שיחק 33.מה-ב1, כדי לספק תמיכה נוספת לרגלי ב-ב5:

 bview4

וכאן רפורט היה יכול לזכות ולהשלים משחק מופתי עם ההמשך הטבעי (בוודאי בהשוואה לכמה מהמסעים הקודמים שמצא) 33…צ-ד2!, עם איומים מכריעים – בין השאר, הרעיון פ-ד3-ב2 ו-צ-ד1+, שללבן אין הגנה טובה מפניו (כפי שניתן לראות בלוח החי). במקום זאת, הוא ניסה להמשיך את ההתקפה מהכיוון השני עם 33…מה-ו7? וכך איפשר לסו את המסע ההגנתי החשוב 34.פ-ה2 כשהצריח השחור עוד תקוע על ז2. ואז המשיך וביצע שגיאה נוספת, הפעם מכריעה, עם 34…מה-ז6?? שמפסיד חומר למזלג הפרש הפשוט 35.פ-ה7. (ניתן לראות בשידור החי את תגובתו של רפורט למסע הזה כשהוא חוזר ללוח לאחר טיול קצר באולם המשחקים ומתחיל להבין את המשמעות של מה שקרה.)

רפורט  ניסה התקפת יאוש (לא לגמרי ברור אם חשב בטעות מלכתחילה שהיא צריכה להיות מכריעה או שפשוט אילתר אותה במקום), אבל סו התגונן בדיקנות והדף אותה.

 bview5

בעמדת הדיאגרמה, לאחר 41…פ-ד3+, סו היה חייב להקריב מלכה כדי להחלץ מההתקפה – אבל בגלל היתרון החומרי העצום שצבר במסעים הקודמים הוא היה יכול להרשות את זה לעצמו; ולאחר 42.מה:ד3! מה:ד3 43.פ-ז8 נהנה לא רק מיתרון חומרי של צריח ושני פרשים מול המלכה השחורה, אלא גם מתיאום טוב מאוד בין הכלים שאיפשר התקפת מט על המלך השחור החשוף, כך שרפורט נאלץ להיכנע כעבור מסעים ספורים. 

המשחק הזה הוא אחד משלושה בהם נחל רפורט הפסד עד כה, כך שללא נצחונות הוא כרגע עם 1.5 נקודות בלבד, במקום הלפני אחרון – לא נראה שטורניר העל הנוכחי עומד להיות עבורו הצלחה גדולה בהרבה מהקודמים שהשתתף בהם. 

**********

במקום שני משותף  אחרי סו, עם 4 נקודות, נמצאים קרלסן ואליאנוב; במקרה של קרלסן זו כמובן שיגרה לא מפתיעה לראות אותו בצמרת. עד כה ניתן לומר שהיה לו טורניר די "שקט", עם ארבעה משחקי תיקו סולידיים בשחור ושני נצחונות משכנעים בלבן, על וויטאשק ו-Wei Yi. הנה הניצחון על וויטאשק, שיש בו שילוב בין הכנת פתיחה מעניינת למשחק לחץ עמדתי טיפוסי בהמשך: 

הפתיחה היתה הסתעפות ניידורף בהגנה הסיציליאנית (1.ה4 ג5 2.פ-ו3 ד6 3.ד4 ג:ד4 4.פ:ד4 פ-ו6 5.פ-ג3 א6), שקרלסן לעתים קרובות נמנע מלהיכנס אליה בלבן – אלא שהפעם היה לו רעיון ספציפי מאוד, לאחר שקיבל השראה מהמשחק קריאקין – גירי מסיבוב קודם בטורניר. קריאקין ניסה שם את המסע הלא שיגרתי 6.א3!? (עדות למידה בה שחקנים בלבן מחפשים רעיונות חדשים כנגד ההגנה הזו), כשהרעיון הבסיסי שעמד מאחורי המסע היה ליצור ערוגת נסיגה על א2 לרץ הלבן לאחר שפותח ל-ג4.

קריאקין לא השיג שום דבר ממשי באותו משחק, אבל קרלסן החליט לחזור על המסע כשמאחוריו עומד הפעם רעיון אחר: 6…ה5 (מסע שבשום אופן אינו כפוי, כמובן, אבל הוא זה המקובל ביותר במערכי ניידורף) 7.פ-ו5!?

bview6

המסע ההתקפי הזה של הפרש (במקום לסגת ל-ו3 או ב3) תמיד מפתה מאוד במצבים כאלה, אלא שבהסתעפויות רגילות של הניידורף – כגון אלה בהן הלבן משחק 6.ר-ה2, 6.ר-ה3 או 6.ח3, הוא נחשב ככלל ללא מוצלח כיוון שהוא מאפשר לשחור את הפריצה המיידית 7…ד5 במרכז, תוך ניצול העובדה שהלבן אינו יכול לזכות ברגלי הזה כי יפסיד את הפרש (הזקוק לתמיכת הרגלי ב-ה4). וויטאשק אכן המשיך כך, קרלסן שיחק 8.ר-ז5 (כדי ליצור לחץ מיידי על ד5 באמצעות ריתוק הפרש השחור), וכאן התברר אחד הרעיונות הבסיסיים העומדים מאחורי מסעו השישי הסתמי לכאורה של הלבן. במצבים כאלה, ההמשך 8…ר:ו5 נחשב ככלל לטוב לשחור, אלא שהצבת הרגלי על א3 משנה את התמונה – וזאת כיוון שלאחר 9.ר:ו6! ז:ו6 10.ה:ו5 ללבן לחץ חזק על הרגלי ב-ד5, שהשחור אינו יכול להתמודדד איתו באמצעות מסע המפתח ר-ב4.

גם המסע 8…ד:ה4? אינו טוב לשחור בגלל 9.פ:ז7+!, כפי שניתן לראות בלוח החי, ולכן וויטאשק המשיך 8…ד4 (המגן על הרגלי ד' ותוך כדי כך תוקף את הפרש הלבן על ג3) ולאחר 9.ר:ו6 הגיע רגע של החלטה קריטית עבור השחור – האם להכות בחזרה על ו6 עם המלכה או הרגלי ז'. וויטאשק חשב כאן זמן ממושך ולבסוף החליט להכות עם המלכה, מה שהעניק ללבן יתרון ברור והפך את הפתיחה שלו להצלחה, כפי שנראה מייד. המבחן הרציני והמעניין יותר לחידוש של קרלסן היה 9…ז:ו6 – מסע שאמנם מקלקל במידה מסויימת את מבנה הרגלים של השחור, אבל גם כופה על הפרש הלבן נסיגה לערוגה פסיבית יותר (כיוון שאחרי 10.פ-ד5?? יאבד אחד משני הפרשים הלבנים – הרגלי ב-ה4 אינו יכול לתמוך בשניהם). לפי הערכת המחשב, ייתכן שכוונתו של קרלסן במקרה כזה היתה לשחק 10.פ-א2!? – עוד מסע המתאפשר בזכות הזזת הרגלי המשונה לכאורה ל-א3 במסע השישי; קשה קצת להסביר מה בדיוק הפרש עושה על הערוגה הזו, אבל ייתכן שמעל הכל הוא פשוט אינו עומד בדרכם של הכלים האחרים כמו ב-ה2 או ב1, ערוגות נסיגה אפשריות אחרות.

אבל וויטאשק, כאמור, שיחק 9…מה:ו6, מה שאיפשר לקרלסן קודם כל להציב את הפרש המותקף בערוגה מרכזית עם 10.פ-ד5 (בזכות רווח הזמן כתוצאה מהאיום על המלכה השחורה), ולאחר 10…מה-ד8 11.מה-ז4! הסתבר שהלבן משיג מעבר לכך גם יתרון אסטרטגי לטווח ארוך:

bview7

הרגלי השחור ב-ז7 נתון תחת איום, והמסע 11…ז6? (שלכאורה גם מגן עליו וגם זוכה בפרש על ו5, בזכות הריתוק על האלכסון) אינו יעיל כאן בשל ההמשך 12.מה-ז3! (שובר את ריתוק הפרש תוך יצירת האיום מה:ה5+ עם זכייה בצריח על ח8) 12…פ-ג6 (כדי להגן על ה5) 13.פ:ד4!! – וכעת הכאת הפרש עם הפרש תענה ב-מה:ה5+ (שוב), בעוד שהכאתו עם הרגלי תענה ב-14.פ-ג7+, עם זכייה בצריח השחור האחר, על א8.

די ברור שוויטאשק החמיץ את הרעיון הזה כשביצע את מסעו התשיעי, אבל כעת הבחין בו ונאלץ להמשיך 11…ר:ו5. השחור ויתר איפוא על אחד הרצים שלו תמורת הפרש הלבן בלי שהדבר יפגע במבנה הרגלים של הלבן, וכאשר על הלוח נותרים רצים שוני מסלול (רץ ערוגות בהירות ללבן, רץ ערוגות כהות לשחור) – כשזה הלבן פעיל וחזק בהרבה מעמיתו השחור. ומכיוון שמרבית הכלים, כולל המלכות, נותרו עדיין על הלוח, הדבר הקנה ללבן הזדמנויות התקפיות רבות לטווח ארוך.

bview8

התקבלה איפוא אחת מאותן עמדות בהן קשה כל כך לשחק נגד קרלסן – כשיש לו יתרון עמדתי/אסטרטגי קל אך יציב. והוא אכן המשיך "לענות" את וויטאשק, כשרגע קריטי הגיע לאחר המסע 30.מה-ב5! 

bview9

הרגלי על א5 נתון תחת איום, והשחור היה יכול להגן עליו עם 30…צ-ג5. אבל וויטאשק, שכבר נקלע לדוחק זמן, כנראה חשש מחדירות אפשריות שונות של המלכה הלבנה אל העמדה שלו (דרך ב7, ב8, ד7 או ה8) שלא קל לחשב את התוצאות שלהן. במקום זאת, הוא שיחק 30…מה-ג6? תוך תקווה להחליף מלכות לאחר 31.צ:א5 עם סיכוי טוב יותר להתגונן למרות אובדן הרגלי. אלא שבמקום הרגלי על א5 קרלסן לכד כעת את זה על ה5 עם 31.מה:ה5 – וויטאשק כנראה חשב שמסע זה אינו טוב בגלל 31…ר-ד6 עם זכייה בטיב, אבל שוב החמיץ נקודה טקטית חשובה. מסתבר שהמלכה הלבנה אינה חייבת כלל לסגת למרות שהיא תחת איום, והלבן זוכה עם 32.ח:ז6!! ר:ה5 (או 32…ח:ז6 33.צ:ז6+! ולא ניתן ללכוד את הצריח כיוון שהרגלי ו7 מרותק לאורך האלכסון על ידי הרץ) 33.ז:ו7+ עם שח כפול ומט תוך מספר מסעים. הסתעפות זו ממחישה בבירור את כוחו ההתקפי של רץ הערוגות הבהירות.

אובדן הרגלי על ה5 החליש מאוד גם את הרגלי השחור הקדמי על ד4, ובצירוף חולשת הרגלי המבודד על הטור א' כבר היה ברור שהפסד השחור הוא ענייין של זמן. קרלסן הנחית את המכה הסופית לאחר 41…צ-ו6? עם 42.צ:ו6 מ:ו6 43.ג3! (תוקף את המלכה השחורה תוך יצירת איום על הרגלי ב-א4) 43…ד:ג3 44.צ:א4

bview10

וכאן וויטאשק נכנע, כיוון ש-44…מה:ב2 יוביל למט בכמה מסעים לאחר 45.מה-ד4+, תוך ניצול עמדתו החשופה של המלך השחור, בעוד שכל מסע אחר של המלכה השחורה יאפשר ללבן להשיג יתרון של שני רגלים ללא כל תמורה לאחר 45.מה-ו3+ ו-46.מה:ג3.

לצידו של קרלסן, במקום השני-שלישי המשותף עם 4 נקודות, נמצא כאמור אליאנוב. אלא שלגביו יש לציין כי נהנה מהגרלה קלה יחסית בסיבובים המוקדמים, וכל שלושת הנצחונות שהשיג בארבעת הסיבובים הראשונים היו על השחקנים בעלי מד הכושר הנמוך ביותר – רפורט, ואן ויילי ואדיבאן; בשני הסיבובים הבאים השיג רק חצי נקודה, כשהוא מפסיד בלבן לארוניאן. (בכל זאת, הנצחונות שלו היו בהחלט נאים – כמו זה שהושג נגד רפורט בזכות הקרבת טיב עמדתית, או זה נגד אדיבאן בסיום רצים בו אליאנוב ניצל את הרגלי החופשי הצדדי שיצר על הטור א' בעקבות המסע ה-30 שלו.)

אחריהם, במקומות 6-4, נמצאים שלושה שחקנים עם 3.5 נקודות – ארוניאן (שכאמור, ניצח את אליאנוב), גירי (שבסיבוב השישי שבר רצף של 14 תוצאות תיקו – כולל אלה מטורניר לונדון בסוף השנה הקודמת – כשניצח את נפומניצ'י), ו-Wei Yi (שהפסיד, כאמור, לקרלסן אבל ניצח את נפומניצ'י ורפורט). לאף אחד מהשחקנים האחרים אין כרגע מעל 50%, כך שקשה להאמין שמישהו מהם עוד יכול לזכות בטורניר.

המשחקים מתחילים כל יום ב14:30 לפי שעון ישראל (להוציא את הסיבוב העשירי שמתחיל חצי שעה מאוחר יותר, וה-13 והאחרון שמתחיל שעה וחצי מוקדם יותר). ניתן לעקוב אחריהם בשידור חי מהאתר הרשמי עם פרשנות של יאסר סירוואן כאן, ועם הערכות מחשב באתר  chess24כאן 

2016: סיכום
וייק אן זה: סו זוכה