גרנד פרי שארג'ה: גרישצ'וק, ושייה לגרב וממדיארוב זוכים בטורניר לא מעניין במיוחד

שפתח את הסידרה ממנה מעפילים שני שחקנים לתחרות המועמדים

players02

ביום שני הסתיים בשארג'ה שבאיחוד האמירויות הטורניר הראשון בסידרת הגרנד פרי. זוהי סידרת טורנירים המתקיימת בפעם הרביעית במסגרת סבבי אליפות העולם, ממנה מעפילים שני הראשונים בדרוג הכולל לתחרות המועמדים (שתתקיים בשנה הבאה). כמו בסידרה של הסבב הקודם (שנערכה במהלך 2014-15), מדובר בארבעה טורנירים שכל אחד מהמשתתפים בסידרה צריך לשחק בשלושה מתוכם ומקבל ניקוד מצטבר בהתאם לתוצאות שלו בהם. בהשוואה לסידרה הקודמת, בה השתתפו בסך הכל 16 שחקנים (12 בכל טורניר), נעשה הפעם נסיון לכלול מספר גדול יותר – 24 שחקנים בסך הכל, כשבכל טורניר משתתפים 18 מתוכם. כדי לאפשר זאת, הטורנירים נערכים בשיטה שוויצרית (המשמשת בדרך כלל בטורנירים פתוחים עם מספר גדול בהרבה של משתתפים) וכוללים 9 סיבובים, במקום בשיטת round robin בה כולם משחקים נגד כולם (שהיתה מצריכה 17 סיבובים).

הסידרה היתה אמורה להתחיל כבר בשנה שעברה, אבל בשל בעיות ארגוניות הפתיחה שלה נדחתה וכל ארבעה הטורנירים נדחסו לשנה הנוכחית – בנוסף לזה שהסתיים, שלושת הבאים אמורים להתקיים במאי (מוסקבה), יולי (ז'נבה), ונובמבר (פלמה דה מיורקה). אחד מתוצאות העיכוב בפתיחת הסידרה היא שמבחינת חלק מהקריטריונים להעפלה, הרכב המשתתפים כבר אינו "עדכני" לגמרי. המשתתפים הם (בסוגריים – מיקומם בדירוג העולמי לפי רשימת מד הכושר הרשמית של פברואר):

3 מהסמי פיינליסטים של גביע העולם האחרון (2015) – גירי (10), אליאנוב (13), סבידלר (18). הסמי פיינליסט הנותר – קריאקין, שזכה בגביע העולם ואחר כך, כזכור, העפיל לדו קרב עם קרלסן בעקבות זכייתו בתחרות המועמדים – אינו משתתף כיוון שכבר מובטח לו מקום בתחרות המועמדים הקרובה, בתור סגן אלוף העולם של הסבב האחרון.

שחקן שנבחר על ידי ה-ACP (איגוד השחקנים) בהתאם לדירוג פנימי על פי הישגיו בתחרויות במשך שנה – תומשבסקי (34); אלא שהדירוג על פיו נבחר לסידרה היה זה של 2015, אותו אחד שעל פיו כבר השתתף בטורניר וייק אן זה עוד בתחילת 2016.

11 שחקנים לפי מד כושר, לפי ממוצע שנתי בין יוני 2015 למאי 2016 – ושייה לגרב (5), ארוניאן (7), נקמורה (8), ממדיארוב (11), דינג לירן (12), הריקרישנה (14), אדמס (16), גרישצ'וק (20), גלפנד (29), לי צ'או (30), יאקובנקו (36).

הרשימה הזו כוללת לא פחות משבעה ממלאי מקום: שניים במקום קרלסן וקריאקין, שדחו את ההזמנות שקיבלו לסידרה מסיבות ברורות, ועוד חמישה במקום מעפילים מקוריים לפי מד כושר שגם הם החליטו לא להשתתף – קרואנה, סו, קרמניק, אנאנד וטופלוב. השילוב בין מספר ממלאי המקום הרב והטווח הלא כל כך מעודכן של שנת מד הכושר המחושבת (שאינו כולל את המחצית השנייה של 2016) איפשר לגלפנד להיכנס בקושי למרות הצניחה במד הכושר שלו בזמן האחרון – כיוון שהנפילה האחרונה, כשסיים במקום האחרון בטורניר לזכר טל, לא נכנסה לחישוב. גם לי צ'או ויאקובנקו הרוויחו באופן בולט מסיבות דומות.

9 שחקנים שנבחרו כווילד קארדס – נפומניצ'י (17), אינרקייב (28), רג'אבוב (35), ואלחו (38), רפורט (50), ריאזנצב (77), סאלם (99), הו ייפאן (105), האמר (158).

הקריטריונים על פיהם נבחרו השחקנים הללו לא לגמרי ברורים. לפחות לגבי חלק מהם, עם מדי הכושר הנמוכים יותר, נראה שמדובר בנציגים מטעם המדינות המארחות את הטורנירים השונים בסידרה, שהוזכרו קודם לכן: סאלח סאלם מטעם איחוד האמירויות, ריאזנצב מטעם רוסיה (יש רוסים חזקים יותר שהעפילו בדרכים אחרות – במקרה זה כנראה שיש כאן תגמול על כך שזכה באליפות רוסיה האחרונה), ואלחו מטעם ספרד. (יש גם טורניר בז'נבה, אבל לשוויץ אין שחקן חזק מספיק כדי להשתתף בסידרה.) במקרים אחרים כנראה שמדובר בתשלום שניתן לפיד"ה תמורת המקום של השחקן, בין אם דרך חסות מטעם גוף מסחרי מסויים (דבר שידוע באופן מפורש לפחות לגבי אינרקייב)  או על ידי התאחדות השחמט הלאומית שלו.

לצד נוכחותם של שחקנים חלשים יחסית, בולט חסרונם של לא מעט שחקני צמרת (שכבר הוזכרו למעלה) מהסידרה. לקרלסן וקריאקין, כאמור, אין למעשה שום תמריץ ממשי להשתתף בסידרה ממנה מעפילים לתחרות המועמדים (למעשה ספק אם יש היגיון רב להזמין אותם אליה מלכתחילה), אבל מסתבר שגם עבור קרואנה, סו, קרמניק, אנאנד וטופלוב התמריץ לא היה חזק מספיק. יש לזכור, בהקשר זה, שהפרסים הכספיים בגרנד פרי נמוכים יחסית – בודאי בהשוואה לאלה של סדרת הגרנד טור הבלתי תלויה בפיד"ה ובסבב אליפות העולם, בה משתתפים קרואנה, סו ואנאנד, וכן שדחיסתם של כל טורנירי הגרנד פרי לשנה בודדת עשוייה ליצור עומס גדול במיוחד עבור מי שבוחר להשתתף בשתי הסדרות הללו וכך צריך להתחייב לשבעה טורנירים (שלושה בגרנד פרי וארבעה בגרנד טור) – כפי שעשו ושייה לגרב, נקמורה, ארוניאן ונפומניצ'י. כמו כן, ישנם מסלולים אחרים להעפלה לתחרות המועמדים, ונראה שלפחות קרואנה וסו, הנמצאים כעת בראש רשימת הדירוג לאחר קרלסן, יכולים להניח שיש להם סיכויים טובים להעפיל דרך אחד משני המקומות במסלול מד הכושר (מד הכושר הרלבנטי מחושב על פי ממוצע שנתי של כל 2017). גם לקרמניק סיכויים מסוימים להעפיל באופן כזה, אבל לא לאנאנד וטופלוב, שמבחינתם נותר מסלול הנוק אאוט של גביע העולם כאפשרות הממשית היחידה להגיע למועמדים.

עוד שחקן שהעדרותו מהסידרה בולטת – ומאכזבת – הוא הסיני Wei Yi, הכישרון הצעיר הגדול שגם הרשים לאחרונה בוייק אן זה. חסרונו הודגש במיוחד כיוון שתחילה פורסם כי הוא אמור להשתתף, ורק ברגע האחרון שמו הוחלף בזה של הו ייפאן (סינית גם היא והאישה מס' 1 בעולם, שלאחרונה פרשה מסבב אליפות העולם לנשים). בראיון שהתקיים בתחילת התחרות הו ייפאן אמרה ש-Wei Yi היה למעשה זה שתחילה החליף אותה ושהדבר נבע מחוסר הבנה בינה לבין המארגנים, כשהביעה חוסר רצון להשתתף בטורניר ספציפי מתוך הארבעה שבסידרה והדבר התפרש כחוסר רצון להשתתף בסידרה השלמה.

**********

בטורניר בשארג'ה השתתפו, כאמור, 18 מתוך ה-24 בסידרה השלמה; השישה שלא השתתפו הם גירי, הריקרישנה, סבידלר, גלפנד, רג'אבוב ואינרקייב. ניתן היה לקוות שהרכב השחקנים הבלתי שגרתי (בהשוואה למרבית טורנירי העל) יפצה על העדרותם מהסידרה של הכוכבים שהוזכרו למעלה, אבל בסופו של דבר הטורניר כמכלול היה מאכזב למדי. אחת הסיבות העיקריות לכך היתה מספרם הרב של המשחקים שנגמרו בתיקו קצר יחסית ללא הפגנת רוח לחימה משני הצדדים, וניתן להצביע על כמה גורמים שעודדו זאת: אי שימוש בכלל כלשהו המגביל את היכולת להציע תיקו או קובע מספר מסעים מינימלי אותו צריך לשחק לפני כן; העובדה כי מדובר בתחרות ראשונה בסידרה, כך שהשחקנים לא היו בטוחים עדיין איזה מיקום יצטרכו בשביל הצלחה בסידרה השלמה והדגש נפל על הימנעות מהפסדים ומתוצאה גרועה; וכן השיטה השוויצרית בה התקיים, כאמור, הטורניר.

שיטה זו מתאפיינת בכך שהיא מפגישה בכל סיבוב שחקנים בעלי מספר זהה או לפחות דומה של נקודות. ומכיוון שרוב השחקנים החזקים יותר גם זכו בנצחונות מוקדמים, הם החלו משלב מוקדם יחסית להיפגש על הלוחות הראשונים באופן סדיר, וכנראה שכאן פעלה אותה נטייה לזהירות בשל המצב בסידרה שהוזכרה קודם לכן; באופן כזה גם קטנה כמות המפגשים בין שחקנים חזקים לכאלה שהם חלשים יחסית (שם הסיכוי להכרעה גדול יותר) בהשוואה למה שהיה מתקבל מהגרלה אקראית של משחקים. משחק אחד שהמחיש פערי רמות המובילים לתוצאה מכריעה היה נצחונו היפה של ממדיארוב בסיבוב האחרון על הו ייפאן (שעד אז הצליחה לשמור על תוצאה של 50%), שאיפשר לו לסיים בחבורה המובילה. אני מזכיר דווקא את המשחק הזה כיוון שנקמורה, שסיים חצי נקודה אחרי ממדיארוב ונפגש בסיבוב האחרון עם אדמס, אמר בדיפלומטיות טיפוסית בראיון אחרי המשחק שלו: "שחריאר קיבל את השיבוץ שאני רציתי לקבל."

למעשה, ניתן לומר שבתוך הטורניר השוויצרי התקיימה מעין ליגה בין אלה שסיימו בצמרת. שמונה שחקנים בסך הכל סיימו עם מאזן חיובי, כלומר מעל 50% – גרישצ'וק, ושייה לגרב וממדיארוב עם 5.5 נקודות (2+); נקמורה, אדמס, נפומניצ'י, יאקובנקו ודינג לירן עם 5 (1+). דינג לירן השיג את הניצחון (נגד ארוניאן) שהוביל אותו למאזן חיובי רק בסיבוב האחרון, אבל כל השבעה השייכים לקבוצה זו מלבדו שיחקו במהלך הטורניר עם חמישה עד שבעה אחרים מתוך אותה הקבוצה. ובעוד שאחוז תוצאות התיקו הכולל בטורניר היה גדול מאוד בכל מקרה (60 מתוך 81 משחקים, כלומר כמעט שלושה רבעים), הוא היה גדול עוד יותר במשחקים בתוך "קבוצת השמונה" – 20 מתוך 22.

כל זה הוביל לכך שמספר הנקודות שנדרש כדי להשיג מקום ראשון (משותף) בטורניר – 5.5, כאמור– היה קטן באופן משמעותי מזה הנדרש בדרך כלל כדי לזכות בתחרויות פתוחות בשיטה שוויצרית עם אותו מספר סיבובים. בטורניר אירופלוט החזק שהסתיים אתמול, למשל, סיים הזוכה, ולדימיר פדוסייב, עם 7 נקודות (5+).

**********

אבל נראה שעוד גורם חשוב לריבוי תוצאות התיקו אינו קשור במאפיינים הספציפיים של הטורניר הנוכחי אלא בגורם כללי יותר, שכבר התייחסתי אליו לאחרונה מספר פעמים בהקשר של הדו קרב על אליפות העולם וגם של טורניר לונדון, והוא הסולידיות הגדולה מאוד של רפרטואר הפתיחות בשחור ברמות הגבוהות לעומת הקושי הרב למצוא מולו רעיונות יעילים בלבן. כך, היה ניתן לשמוע שוב ושוב בראיונות לאחר המשחקים את השחקנים בלבן מדברים על כך שיריביהם הצליחו לנטרל אותם לגמרי כבר בשלב הפתיחה – כמו ושייה לגרב (תיקו ב-21 מסעים) וממדיארוב (תיקו ב-14 מסעים) בקטעים הבאים:

https://www.youtube.com/watch?v=ZraaJmmYA3o

 

https://www.youtube.com/watch?v=3UXxsja4xws

משחק אחד מהטורניר שברצוני להתבונן בו הוא יוצא דופן מבחינה זו, ומראה רעיון יפה בפתיחה שנוצל כדי לרכוש יתרון משמעותי שמומש לאחר מכן על ידי משחק התקפי מרשים. זהו הניצחון הבודד (לצד שמונה תוצאות תיקו) שהשיג נפומניצ'י, על לי צ'או:

המשחק נערך בסיבוב השישי, ולי צ'או כבר שיחק עד לנקודה זו פעמיים בטורניר את הגנת פטרוב (1.ה4 ה5 2.פ-ו3 פ-ו6), כך שהיה סביר מאוד להניח שישתמש בה שוב – מה שהפך אותו פגיע יותר להכנה מוקדמת. המשחק התנהל בהסתעפות ה"קלאסית" של ההגנה, עם 5.ד4 מצד הלבן, החוזרת והופכת לפופולרית יותר בזמן האחרון לאחר שבמשך תקופה מסויימת נדחקה הצידה ברמות הגבוהות על ידי 5.פ-ג3 (לצורך חילוף פרשים, פיתוח מהיר של אגף המלכה והצרחה ארוכה).

לי צ'או שיחק 11…ר-ו5, מסע לא כל כך שגרתי בהשוואה ל…ר-ז4 המקובל יותר, וכאן היתה לנפומניצ'י ההזדמנות להשתמש ברעיון החדש שלו: 12.ר-ז5 (תוקף את המלכה השחורה – לא מסע חדש לגמרי, אבל כזה שלא הופיע עד כה ברמות הגבוהות) 12…מה-ג7 13.צ-ה1 – והשחור נקלע לחוסר נוחות מסויימת מבחינת המשך פיתוח כליו, כיוון שהמסע האחרון של הלבן מונע 13…צ-ה8, בעוד ש-13…פ-ד7 ייטול ערוגה פוטנציאלית מהרץ השחור על ו5 ויאפשר ללבן "ללכוד" אותו ולכפות חילוף שלו עם פרש בעקבות 14.פ-ח4, בליווי יוזמה חזקה. לכן לי צ'או המשיך 13…ח6, מסע המפנה ערוגה לרץ על ח7 תוך איום על הרץ הלבן ב-ז5. אלא שמסע זה גם מחליש את אגף המלך, דבר שהלבן ניצל בעקבות 14.פ-ח4 ר-ח7

bview4

עם הקרבת הכלי 15.ר:ח6!. כעת אחרי 15…ז:ח6 16.מה-ז4+ מ-ח8 17.פ-ו5 (עם איום מט על ז7) 17…ר:ו5 (או 17…צ-ז8 18.צ-ה8! המחדש באופן מכריע את איום המט) 18.מה:ו5 ללבן התקפה חזקה ביותר תמורת הכלי, כשבעמדה שנוצרה בולטת במיוחד חולשת הערוגות הבהירות בעמדת השחור, שלשחור אין יותר רץ שיגן עליהן (דוגמה טובה לאופן בו נוכחות רצים שוני מסלול עוזרת לצד התוקף בעמדות בהן יש עוד הרבה כלים על הלוח) – למשל אחרי 18…ו6 19.צ-ה6. הטוב ביותר עבור השחור הוא כנראה להחזיר את הכלי עם 18…ר:ח2+ 19.מ-ח1 מה-ו4 20.מה-ח3 (ולכידת הרץ השחור על ח2), אבל גם אז יתקבל סיום עדיף באופן משמעותי ללבן, בזכות חולשת הרגלים השחורים באגף המלך והכלי הקל הטוב יותר (רץ מול פרש בעמדה פתוחה).

במקום זאת, לי צ'או ניסה רעיון הגנתי אחר – 15…ר:ח2+ 16.מ-ח1 ר-ו4:

bview5

היתרון של רעיון זה היה שהוציא את נפומניצ'י מההכנה הביתית שלו ואילץ אותו להתחיל לחשוב; החיסרון היה שמבחינה אוביקטיבית מדובר באפשרות פחות טובה המאפשרת ללבן ניצחון כפוי במשחק מדוייק – ושנפומניצ'י אכן הצליח למצוא את ההמשך המדוייק. 17.ר:ז7! (הלבן "מתעקש" להקריב את הרץ, ותוך כדי כך חושף עוד יותר את עמדת המלך השחור) 17…מ:ז7 18.מה-ז4+ מ-ח8 (18…ר-ז6 מפסיד למסע היפה 19.צ-ה6! כפי שניתן לראות בלוח החי) 19.פ-ו5 ר:ו5 20.מה:ו5. כעת, בהשוואה להסתעפות אחרי 15…ז:ח6, ללבן רגלי יותר, עמדת המלך השחור חשופה עוד יותר, ולשחור אין את המסע …מה-ו4 כדי להחליף מהר מלכות כיוון שהרץ השחור תופש את הערוגה הזו.

המסעים 21.ז3 ו-22.מ-ז2, כדי להביא את הצריח הלבן לטור ח' הפתוח, יצרו לחץ מכריע על עמדת השחור למרות חילוף המלכות שהתרחש לבסוף במסע ה-24, ובעקבותיו הגיע הרגע הקריטי האחרון במשחק בו היה הלבן חייב לדייק:

bview6

כאן, המסע 25.צ-ח1? מייד יאפשר לשחור לשחור להתגונן בהצלחה עם 25…מ-ז7 (מגן על הרץ המותקף ומשתחרר מהריתוק) 26.צ(א)-ה1 (עם איום בחדירה ל-ה7) 26…ר-ז5. במקום זאת, נפומניצ'י שיחק 25.צ-ה7! המונע מהשחור …מ-ז7 והופך את האיום צ-ח1 למכריע. לי צ'או נכנע במסע ה-29, כשהוא עומד לספוג מט בחמישה מסעים בעקבות התקפת הרץ ושני הצריחים הלבנים על המלך השחור. (בעמדה בה נכנע השחור יש לו נומינלית יתרון כלי, אבל כיוון שפרש וצריח שלו תקועים בעמדות המוצא שלהם ואינם משתתפים במשחק, הלבן תוקף למעשה עם צריח יותר – שני צריחים ורץ לעומת צריח בודד ורץ).

**********

את הטבלה המלאה של הטורניר ניתן לראות כאן. נקודות הגרנד פרי מחולקות כך: מקום ראשון בטורניר מקבל 170 נקודות, שני 140, שלישי 110, רביעי 90, חמישי 80 – וכך 10 נקודות פחות כל מקום למטה, עד ל-10 נקודות עבור מקום 12; ששת המקומות האחרונים מקבלים כמות חד ספרתית של נקודות. אם מספר שחקנים חולקים אותם מקומות, הנקודות האלה מתחלקות ביניהם שווה בשווה. כך, המרויחים הגדולים של הטורניר הם גרישצ'וק, ושייה לגרב וממדיארוב שצברו 140 נקודות כל אחד (170 + 140 + 110 / 3), כשהחמישה שסיימו במשותף במקומות 8-4 צברו גם הם מספר סביר של נקודות – 70 (90 + 80 +70 + 60 + 50 / 5). כל אלה שמתחתיהם, עם 50% ומטה, קיבלו פרורים. מבין השחקנים שהיתה יכולה להיות להם תקווה ריאלית להעפיל מהסידרה לתחרות המועמדים, בולטת התוצאה הגרועה של ארוניאן – 4 נקודות עם שמונה תיקו והפסד, מקום 14-13 משותף – שכנראה מחסלת באופן מעשי את התקווה הזו, אלא אם יצליח לזכות בשני טורניר הגרנד פרי הנותרים שישתתף בהם.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

64 תגובות ל “גרנד פרי שארג'ה: גרישצ'וק, ושייה לגרב וממדיארוב זוכים בטורניר לא מעניין במיוחד”

  1. עידו (פורסם: 2-3-2017 בשעה 20:50)

    1+

  2. שי (פורסם: 2-3-2017 בשעה 21:43)

    נכון שמספר זוגי של שחקנים נעים יותר לעין, אבל לא עדיף מספר אי-זוגי כדי שלכל שחקן יהיה מספר שווה של משחקים בכלים השחורים והלבנים?

    • אייל סגל (פורסם: 2-3-2017 בשעה 21:57)

      השאלה בעצם רלבנטית לטורנירי round robin ולא לטורנירים שוויצריים כמו זה הנוכחי שבהם ממילא לא משחקים כולם נגד כולם, ואפשר פשוט לקבוע להם מספר סיבובים זוגי (משום מה 9 הפך למספר הכי נפוץ של סיבובים בכל סוגי הטורנירים בזמן האחרון). בכל אופן, באמת יש בזה משהו יותר שוויוני אבל מארגנים לא אוהבים את זה, כנראה – אני יכול לחשוב רק על טורניר אחד בו הדבר נוסה באופן מכוון, בלונדון 2011 (http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?tid=76213) ו-12 (http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?tid=79427) שם השתתפו 9 שחקנים. וגם היה להם רעיון די נחמד כדי לנסות ולהוציא משהו מהפגם הבולט שיש במספר האי זוגי – בכל סיבוב, השחקן שלא השתתף הצטרף לצוות הפרשנים.

      • שמוליק (פורסם: 3-3-2017 בשעה 02:53)

        שאלה מצוינת , בטח בפורמט התחרות של הסדרה הנוכחית .
        כיצד נקבעים הצבעים בסדרה ? אותו שחקן יכול לקבל לבן "עודף" ( או לחילופין שחור עודף ) בכל אחד משלושת הטורנירים ?

  3. bhr (פורסם: 2-3-2017 בשעה 23:54)

    תחושת בטן – גלפנד יעלה

    • Zak (פורסם: 3-3-2017 בשעה 06:59)

      עולים שתיים מתוך עשרים וארבע שחקנים, כך שלהמר על כל שחקן ספציפי שיעלה (אפילו אלה שהצטיינו בטורניר הראשון) זה הימור די קלוש. כדאי גם לזכור שצריך להצטיין ולסיים בטופ לא בטורניר אחד אלא בשלושה טורנירים רצופים, מעמסה שנראית כבדה על גלפנד בכושרו בנוכחי

      • איציק (פורסם: 3-3-2017 בשעה 09:05)

        מישהו אמר לסטר?

  4. Amir A (פורסם: 3-3-2017 בשעה 07:15)

    האם גלפנד לא השתתף הפעם בגלל שהטורניר היה באמירויות? ואם כן, מה היחס של פיד"ה לכך, אם בכלל זה מזיז להם?

    • Zak (פורסם: 3-3-2017 בשעה 08:18)

      היתה פעם אולימפיאדה בדובאי שישראל לא הורשתה להשתתף בה

      • אייל סגל (פורסם: 3-3-2017 בשעה 10:54)

        כן, זה היה ב-86; היה גם משהו דומה ב-2004 כשאליפות העולם של פיד"ה (כשהיתה בשיטת הנוק אאוט נוסח גביע העולם) התקיימה בלוב. כיום באמירויות אני מניח שגלפנד היה יכול לשחק אם היה מתעקש – יכול להיות שהוא עצמו העדיף לא לשחק שם, מכיוון שהוא ממילא צריך להשתתף רק בשלושה מתוך ארבעת הטורנירים. אגב, השחקן של האמירויות – סאלם – גם משחק עם ישראלים (בניגוד למקרים של החרמות שיש מצד שחקנים מכל מיני מדינות ערביות/מוסלמיות).

      • אייל סגל (פורסם: 3-3-2017 בשעה 12:16)

        ועוד אגב בהקשר זה – איראן מתחזקת מאוד בשנים האחרונות בשחמט וגם מעוניינת לארח אירועים של פיד"ה, כך שזו בהחלט יכולה להפוך לבעיה מבחינת ישראלים בשנים הקרובות. בדיוק היום מסתיימת שם אליפות העולם לנשים שנערכה בשבועות האחרונים (בשיטת נוק אאוט, עם 64 שחקניות שמתחילות את התחרות) – לא העפילה לשם אף ישראלית, כך שזו לא היתה הפעם בעיה, אבל היתה מחלוקת די רצינית לגבי זה שהשחקניות מחויבות ללבוש שם כיסוי ראש (חיג'אב).

      • Amir A (פורסם: 3-3-2017 בשעה 14:14)

        מדהים לראות איך העולם הולך עקום. העיניין של איראן באירוח אירועים של פיד"ה לא צריך להיות "בעיה מבחינת ישראלים". הם לא מוכנים לארח ישראלים/יוגוסלבים לשעבר/יוצאי מאדים? תודה ושלום.

        • איציק (פורסם: 3-3-2017 בשעה 14:35)

          זה בתאוריה. בפרקטיקה יש הרבה זונות שמוכרות את עצמן למרבה במחיר.

        • אורן השני (פורסם: 3-3-2017 בשעה 15:46)

          קראתי שהאלופה האמריקאית סירבה להשתתף, וצחקה על השבדיות עם החיג'אב מהמדינה עם "הממשלה הפמיניסטית הראשונה בעולם".

          • אייל סגל (פורסם: 3-3-2017 בשעה 16:06)

            לא חושב שעניין השבדיות שייך לכאן, אבל כן – נאזי פקידזה, שהיא אלופת ארה"ב, היתה הקולנית ביותר מבין אלה שסירבו להשתתף (למרות שהוזמנו) ופירסמה עצומה שזכתה בקרוב ל-17,000 חתימות: https://www.change.org/p/stop-women-s-oppression-at-the-world-chess-championship-by-challenging-fide-s-decision. מבין שחקניות הצמרת העולמית ממש, שנחשבו מועמדות ריאליות לזכייה, רק מריה מוזיצ'וק האוקראינית (שזכתה באליפות הנוקאאוט הקודמת, ב2015, ושנה שעברה הפסידה בדו קרב להו ייפאן לפני שזו פרשה לגמרי מסבב הנשים) ביטלה את ההשתתפות שלה מהסיבה הזו.

            אפשר לקרוא משהו על כל העניין הזה בכתבה הזאת, בסעיף שנקרא Postponements and a boycott.

  5. איציק (פורסם: 3-3-2017 בשעה 09:07)

    האם הבנתי נכון שהשחקנים בשחור בוחרים בפתיחות שמעקרות את סיכויי הלבן, אך בו בזמן לא נותנות לעצמם סיכוי ריאלי לנצח? אם זה כך, זה קצת פחדני ומדכא.

    • דיזידין (פורסם: 3-3-2017 בשעה 15:50)

      עושים בונקר והולכים על תיקו – ברוך הבא לכדורגל.
      האם הלבן לא יכול לבחור בפתיחה מסוכנת, להקריב את יתרון הצבע שלו, ולגרום למשחק להיות פתוח?

      • איציק (פורסם: 3-3-2017 בשעה 16:00)

        כולם הצטרפו ליהוד.

    • IC (פורסם: 4-3-2017 בשעה 16:55)

      שחמט ברמה הגבוהה מעודד את השחור לשחק וריאנטים מורכבים יותר עמדתית, שמנסים לנטרל את יתרון הלבן בצורה יותר "שקטה ויבשה".

      בעקרון לשחור יש בחירה בין מגוון אפשרויות חלק יותר חריפות וחלק יותר שקטות, לא משנה מה השחור יבחר, במידה והלבן ירצה הוא יוכל כמעט תמיד לשייט את המשחק לאזורי התיקו. לכן רוב השחקנים בשחור בוחרים קודם להשוות, ורק אח"כ לחשוב על יתרון, גישה פרקטית מאוד בריאה, מהצד השני הלבן בד"כ בוחר לנסות להשיג יתרון עם מינימום סיכון, והשילוב בין שתי הגישות האלו מוביל ללא מעט תוצאות תיקו.

      ד"א דווקא הפתיחות שנחשבות יותר חריפות כמו ניידורף, סוושניקוב, וגרינפלד נותחו לפעמים כל כך עמוק שדווקא הוריאנטים הכי חריפים הם אלה שהכי נוטים להגמר בתיקו כפוי, בעוד שעמדות כמו ברלין או אנטי-ברלין יובילו למשחק ארוך ומסובך, גם אם יותר "משעמם"

  6. דוד1 (פורסם: 3-3-2017 בשעה 10:09)

    כן איציק וודאי שזה כך.

  7. אילן (פורסם: 20-3-2017 בשעה 11:19)

    תענוג לראות באיזו קלילות Wei Yi "מפרק" יריבים של 2540 ומטה https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/7th-hdbank-masters-2017/7/1/2 בזכות יכולת על טקטית שבה הוא ניחן.
    כל המסעים החל ממסע 13 ועד מסע 21 (סוף המשחק) הם המסעים המדוייקים ביותר לפי המחשב.
    גם המשחק הראשון שלו בטורניר יפה.
    דוגמא נוספת ליכולת הטקטית הנפלאה שלו מופיעה בסיבוב החמישי. גם שם כל המסעים ששיחק החל ממסע 19 ועד הסוף (מסע 29), הם מסעי מחשב המדוייקים ביותר.

    בטורניר הזה היתה גם פעם אחת בשחור שבה "משך את החבל" יותר מדי מול אב"ל (מד כושר 2421) כשהתנהג בדיוק הפוך (ניסה לשמור על רגלי עודף והזניח את הגנת המלך) והוענש בעצמו ב- 19 מסעים (בסיבוב השני). הוא חזר לסיבוב השלישי בלבן עם נצחון ב-13 מסעים, נגד יריב חלש אמנם (2167).

    בסוף הוא סיים במקום שני משותף. נגד שחקנים חזקים בטורניר הוא השיג (בשחור) רק תיקו.
    חבל שהו ייפאן לקחה את מקומה בחזרה (ממנו) בגרנד פרי, נדמה לי שלא צפויים טורנירים רשמיים השנה שבהם הוא אמור לשחק (או לפחות טרם נקבעו).

    אגב, במשחק טקטי יפהפה אחר, דוד נברה גבר על טומשבסקי, במסגרת הבונדסליגה (סיבוב עשירי). שווה צפיה.

  8. אילן (פורסם: 21-3-2017 בשעה 14:29)

    בוריס איבאנוב (השחמטאי הבולגרי שנחשד שמרמה במשחקים ושכתבת עליו כאן – http://debuzzer.com/segal/27304/) נעצר בבולגריה בחשד לזיוף מסמכים – http://www.chessdom.com/the-best-chess-player-in-the-world-arrested/

    בפוסט הקודם שלך ציינת את השחקן הרוסי איגור קורנוסוב, שממדיארוב האשים אותו שרימה במשחק שניצח אותו (ממדיארוב) ב- 21 מסעים. חודשיים לאחר פרסום הפוסט שלך, באוגוסט 2013, קורנוסוב מת בתאונת דרכים מפגיעת רכב (באדיבות ויקיפדיה).

    סבסטיאן פלר שכתבת גם עליו בפוסט שנתפס שרימה באולימפיאדת 2010 (בפוסט ההוא חסרה האות מ"ם באולימיפיאדה) ושבעקבות כך הושעה למספר שנים, חזר לשחק בשנת 2015.

  9. Selby (פורסם: 27-3-2017 בשעה 01:00)

    מישהו במקרה עקב אחרי גמר הפרו צ'ס ליג בצ'ס דוט קום ואחרי הליגה בכלל? (פורמט קבוצתי, 15 דקות לכל שחקן עם 2 שניות תוספת)
    סנט לואיס של ווסלי סו ניצחה די בקלות את נורווגיה של קארלסן. 9-7 שלא מספר את כל הסיפור, 10-6 היה מייצג יותר.
    זאת למרות שבמפגש האישי מספר 1 בעולם ניצח את סגנו בדירוג.
    כל היוזמה וההתקפה הייתה של קרלסן כי בשלב זה של ההתמודדות היה חייב ללכת על ניצחון בכל הכוח, אבל המשחק היה שקול עד שטעות של טירון מאוד לא אופיינית של הפיליפיני-אמריקאי איבדה לו את המלכה בתמורה לצריח והוא נכנע מיד מבלי שהיה אפילו באיזשהו דוחק זמן. ממש הופתעתי מזה. זה קרה דווקא אחרי שנראה היה שהצליח להתגונן בהצלחה.
    מה שתמוה מאוד זה מדוע הנורווגים החליפו לגמרי(למעט קרלסן) את הנבחרת האימתנית יחסית שרק ביום שבת ניצחה את סטוקהולם(עם ג'ובאבה וג'ורג' מאייר)בחצי הגמר.
    בחצי הם שיחקו עם האמר וטארי, ולמעשה היו כמעט במתכונת של הנבחרת האולימפית(ה"אמיתית") ואילו בגמר שיחקו עם "נגרים" שכולם ביחד השיגו 3 נקודות מתוך 12 אפשריות, ואת כל שאר הנקודות השיג קרלסן עם הופעה מושלמת, 4 מ 4.
    סביר להניח שזה איזשהו חוק שאני לא מודע לו, כנראה מספר הופעות מקסימלי בעונה של כל שחקן.
    אגב, למרות שעונת הבכורה של הליגה הזאת הייתה מאוד מוצלחת לדעתי זה בדיוק דוגמה לעקב האכילס שלה שהוא החוקים הלא ברורים והמסובכים והמיותרים.
    למשל "חוק רוסי" שאוסר על יותר מ"שחקן זר" אחד לשחק בכל רגע נתון אבל כל ההגדרה של שחקן זר הייתה לא ברורה. אמנם היום כל השחקנים היו או אמריקאים או נורווגים אבל לאורך העונה היו קבוצות עם שחקנים שלא קשורים לעיר שאותה ייצגו. אם הבנתי נכון הייתה פרצה. שאומרת שאם שחקן נמצא פיזית באוצה עיר בזמן המשחק הוא לא נחשב שחקן זר.
    חוק נוסף קובע שממוצע המד כושר של ארבעת השחקנים שמשחקים באותו הרגע(אני אומר באותו הרגע כי יש אפשרות לבצע חילופים באמצע התמודדות, עוד משהו שסתם מסבך את העניינים) אסור שיעלה על 2500. אבל כמעט בכל המפגשים שעקבתי אחריהם כולל הגמר היום הייתה חריגה של 20-30 נקודות. ועוד דבר, חישוב מד הכושר נעשה לפי השנה שעברה. מה שמאפשר להציב שחקנים צעירים שבינתיים עלו בדירוג מבלי "להעלות" את הממוצע. למשל דניאל נורדקוול הנורווגי בן ה15 שבחצי בגמר שיחק לוח 4 בהצלחה יחסית.
    ודבר אחרון, עודף מטורף של קבוצות מארצות הברית והיעדר קבוצות מהרבה מאוד מדינות.
    בגלל זה חשבתי לכל אורך העונה שהנבחרת הנורווגית הייתה ממש לא הוגנת רק בעצם קיומה כי כאמור כמעט בכל המפגשים הם היו במתכונת אולימפית למעט לוח 4 חלש שנאלצו להרכיב בגלל המגבלה שהזכרתי. וזה בזמן שלא הייתה נבחרת ארצות הברית או רוסיה או סין או אוקראינה.

    גם את הMVP האישי לקח ווסלי סו עם תוצאה מדהימה של 36.5 מ41 לאורך כל העונה. יפה לראות שהוא התמיד ושיחק בכל הפלייאוף ולמעשה פספס רק מפגש או שניים שהיו במהלך העונה הסדירה וגם זה אם אני לא טועה רק כי היה עסוק בלזכות בטורניר "אמיתי" בוייק אן זה. גם קרלסן התמיד וכמובן היה העוגן של הנבחרת אבל סיים "רק" עם 31 מ36. אלוף העולם התחיל לאחרונה לשחק גם ברשת ואני לפחות שמח שהוא לא זוכה בהכל תמיד, זה לא כיף לאוהדים כמוני.
    אמנם הוא כזכור זכה בטורניר הבליץ של צ'ס דוט קום בשנה שעברה עם ניצחון בגמר על נקאמורה(השנה יהיה טורניר גדול יותר), אבל בחודש שעבר לא הצליח לזכות ב"טורניר יום שלישי" שנערך באתר. כשמוסיפים לכך את ההפסד היום וכמובן את הפריצה של סו בשחמט "אמיתי", אולי זה יתחיל קצת לעצבן אותו.
    הוא אגב כבר הספיק לצייץ שהוא שמח שהשיג ניצחון חשוב מוראלית על סו בקרב האישי.

    • Selby (פורסם: 27-3-2017 בשעה 01:20)

      ורק דבר אחרון להוסיף למגילה, הקבוצה שלדעתי הייתה הכי טובה לאורך כל העונה והכי הגיע לה לזכות היא מונטריאול עם קארואנה ואריק הנסן(ולפעמים גם לי צ'או הסיני). הם גם שידרו את המשחקים שלהם בשידור חי משעשע משלהם בנוסף לשידור הרשמי. הם הפסידו לסנט לואיס בחצי הגמר בשבת אבל רק אחרי שתי "הארכות", זה היה שובר שוויון בלתי נגמר.

  10. אילן (פורסם: 28-3-2017 בשעה 08:33)

    סוף סוף הוא (איליומזינוב) מתפטר? http://www.fide.com/component/content/article/1-fide-news/10090-kirsan-ilyumzhinov-announced-his-resignation-as-fide-president.html

    למרות הידיעה באתר פיד"ה הבנתי שלא בטוח שהידיעה נכונה או שהוא עומד מאחוריה.

  11. Selby (פורסם: 8-4-2017 בשעה 03:17)

    דרמה מטורפת בסיבוב התשיעי מתוך 11 של אליפות ארה"ב בשחמט.

    זה התחיל עם ניצחון מהמם של ווסלי סו בשחור על ג'פרי שיונג(טאלנט צעיר עם עתיד מבטיח), ניצחון שהוא ללא הגזמה מהיפים בשנים האחרונות ואולי היפה בקריירה שלו, אם כי אני לא מכיר מספיק משחקים שלו . בשנה שעברה בתחרות ראווה של בליץ הוא מחץ את קאספארוב באחד המשחקים באופן שהרוסי הגדיר כ"סגנון פול מורפי". ובכן, גם משהו מהמשחק הזה הזכיר לי שחמט של המאה ה19.
    הקומבינציה החלה עם הקרבת פרש על ו2 שהובילה להשתלטות מוחלטת על שורה 2 עם סוללה של מלכה וצריח. הקטע הבאמת נעים לעין הגיע כאשר הלבן מנסה להניס את המלכה השחורה אבל שחור פשוט מגבה את המלכה עם הצריח השני שלו, מתוך הבנה שגם ללא מלכה, סוללה של שני צריחים על שורה 2 יוצרת איום מט מידי בנוסף למיליון איומים נוספים ורגלי שהיה קרוב להכתרה. המלכה לבסוף "הוקרבה" רק כמה מסעים מאוחר יותר אבל למעשה המשחק נגמר באותו רגע.
    משחק מספר 64 ברציפות ללא הפסד לווסלי סו!

    אז בשלב זה ווסלי סו היה עם פלוס 3, שלושה ניצחונות ושישה תוצאות תיקו. מי שהגיע לסיבוב הזה עם פלוס 2, כלומר בשוויון עם ווסלי סו היה ורוז'אן אקוביאן המפתיע. אמרתי מפתיע? זהירות ספוילרים למה שקרה היום.
    אקוביאן הוא שחקן די אלמוני עבורי אבל הוא תפס את תשומת הלב שלי בטורניר העל בגיבלרטר שהסתיים לפני חודשיים גם כי רשם תוצאה יפה ללא הפסד אבל בעיקר כי בכל ראיון לא הפסיק לחזור כמו תוכי על המנטרה שהטורניר הזה הוא רק טורניר הכנה עבורו לקראת אליפות ארה"ב. נשמע מאוד מוזר לשמוע שחקן עם דירוג 2600 "מזלזל" כך בטורניר צמרת בינלאומי ואומר שהוא רק ניסוי כלים לקראת אליפות לאומית.
    לאחר מכן הוא גם זכה באותה "אליפות עולם לקבוצות" בשח קצבי באינטרנט שהזכרתי בתגובה למעלה, הוא היה לוח שני באותה קבוצה עם ווסלי סו, קבוצת סנט לואיס, העיר שהפכה בזכות רקס סינקפילד המיליארדר לבירת השחמט של ארה"ב וכמובן המיקום של אליפות ארה"ב בשחמט באופן קבוע בנוסף לטורניר על שנתי.
    אז מה יש להגיד? כנראה שהוא התכונן כמו שצריך.
    הבעיה הייתה רק שהיום הוא שובץ נגד פביאנו קרואנה האלוף המכהן. קרואנה שרק בתחילת השנה היה במומנטום עם דירוג גבוה מאוד ואולי בדרך לעקוף את קרלסן, לא הרשים השנה וגם פה היה לו טורניר מאוד מאכזב עוד לפני מה שקרה היום. את היום הוא התחיל עם פלוס 1 כשלשם השוואה בשנה שעברה זכה עם תוצאה מדהימה של פלוס 6. היה לו גם הפסד מביך בסיבוב התשיעי ליארוסלאב ז'רבוק לא בעצם ההפסד אלא בדרך. שיתוק מוחלט, כל הכלים צפופים בהגנה ולמעשה זוגצוואנג כבר באמצע המשחק. זה היה כאילו ז'ראבוק הוא קרפוב וקרואנה חובבן.
    בכל זאת, אתמול הוא ניצח את נארודיצקי וקיווה לייצר איזשהו מומנטום.
    אז אקוביאן בלבן פגש את קרואנה בשחור למשחק שכולו רכבת הרים וקיבלתי את ההרגשה שהמשחק הזה מאוד הושפע מהמשחק של סו.
    בטורניר קטן ויוקרתי כל השחקנים צופים אחד בשני וכשמתרחש משחק מיוחד כמו של סו, במיוחד כשלוקחים בחשבון שסו מוביל את הטורניר ושגם קרואנה וגם אקוביאן עם שאיפות לזכות בטורניר, אין ספק שזה הוציא את שניהם מפוקוס ובמידה מסוימת זה גם מכה מוראלית.
    המשחק החל עם יתרון קל לאקוביאן בפתיחה אבל אז קרואנה סוף סוף שיחק שחמט מדוייק כמו שהוא יודע(אבל לא משהו מבריק במיוחד ממה שהבנתי, גם אקוביאן לא שיחק טוב) ולקראת סוף המשחק זכה ביתרון שני רגלים ועוד כאלה חופשיים לגמרי בצד השני של הלוח. המשחק נראה גמור והטורניר נראה בדרך להיפתח מחדש עם תחרות ישירה בין סו לקרואנה שבשלב זה היה אמור לסגור את הסיפור ולהיות רק חצי נקודה מאחורי סו.
    אלא שבשלב זה קרואנה החל לשחק כמו חובבן משום מה, מצא דרך להכניס את את עצמו לדוחק זמן(אם כי עם תוספת 30 שניות זה לא תירוץ) ולבצע טעות אחר טעות, אי דיוק אחר אי דיוק. איבד רגלי אחד בלי סיבה נראית לעין, אבל עדיין נשאר עם עמדה זוכה כי הרגלי השני הגיע רחוק מאוד. בשלב זה ממש התחילו השטויות כי הוא שיחק רק על התוספת זמן ובכל מסע הגיע ממש לשניות האחרונות. את הרגלי הכי חשוב שלו הפסיד ובמקומו לקח רגלי אחר פחות רלוונטי של הלבן. ואם זה לא היה מספיק חובבני לשחקן ברמתו, בשלב זה למרות שעדיין היה עם יתרון(אבל תיקו נראה הכי סביר) הכניס את עצמו למלכודת מט משום מקום.
    בשלבי סיום משחק כאשר עדיין יש מלכות על הלוח אבל המלך די בטוח במבצר חיילים אני תמיד מזכיר לעצמי לא לפתוח את השורות האחוריות לכניסה של המלכה על ידי הזזה של הרגלי של ערוגה ו ממקומו ההתחלתי. אז זה בדיוק מה שהוא עשה והוא נכנע שני מסעים לאחר מכן. מביך עבורו לקרוס ככה לגמרי.
    אז עכשיו הוא על חמישים אחוז בטורניר עם שני ניצחונות ושני הפסדים וכנראה יסיים את הטורניר עם מד כושר של פחות מ2800 שזה מכה מוראלית קשה ואם אני לא טועה יש לזה משמעות אמיתית לגבי כניסה שלו לתחרות המועמדים לאליפות העולם.
    ואקוביאן? הוא מוביל ביחד עם סו!

    המפסיד הגדול השני של הטורניר הוא נקאמורה. לא ברור לי מתי ואיך שחקן כל כך מרגש והתקפי הפך לכל כך אפור וצפוי. גם משחקים וגם תוצאות אנמיות. למרות שרק לפני חודשיים זכה בגיבלרטר גם שם לא הבריק במיוחד למעט בפלייאוף של השח המהיר.
    מאז הסיבוב הראשון לא ניצח אלא רשם רצף תוצאות תיקו שלא היה מבייש את אניש גירי.
    אז היום כאשר נקלע לצרות בלבן מול אלכסנדר אונישצ'וק לא הופתעתי אבל בתור מי שעוקב אחריו הרבה, ב9 מתוך 10 עמדות כאלו נגד יריבים נחותים הוא סוחט תיקו ואפילו בלי "לסבול" יותר מדי. אז עצם זה שגם במשימה הזאת נכשל והפסיד בלבן זה ראייה לירידה בכושר שלו. גם הוא רק על חמישים אחוז עם ניצחון והפסד ואת הטורניר יסיים כנראה עם מד כושר של פחות מ2780, מכה קשה לסיכוייו להעפיל לתחרות המועמדים ועכשיו אני חושב שסדרת הגראנד פרי היא הסיכוי היחיד שלו למרות שגם אותה לא החל טוב.

    אונישצ'וק הוא המפתיע הגדול השני והוא רק חצי נקודה מתחת לסו ואקוביאן וחצי נקודה מתחתיו נמצא במקום הרביעי ז'רבוק וכל היתר איבדו כל סיכוי לזכות בטורניר. מי היה מאמין שכך תיראה הטבלה.לעומת זאת שחקנים אולימפיים כמו סמואל שאנקלאנד וריי רובסון עמוק בתחתית.
    האירוניה היא שגם ווסלי סו שמוביל מפסיד נקודות מד כושר.

  12. אייל סגל (פורסם: 8-4-2017 בשעה 12:18)

    כן, זה היה סיבוב מטורף… אני חושב שאקוביאן – קרואנה היה במידה רבה סיפור של דוחק זמן: קודם, לקראת המסע ה40, העמדה של אקוביאן הידרדרה במהירות ממצב של שוויון (או אפילו יתרון קל) והוא איבד שני רגלים בגלל הלחץ, אבל איך שהוא למרות יתרון שני הרגלים (שגם היו חופשיים וצמודים) לא היה כל כך לממש אותו באופן מעשי, ואז נראה שקרואנה (שהרגיש שהוא פשוט חייב לנצח את המשחק) נכנס בעקבות זה ללחץ הולך וגובר שהתבטא גם בשעון.

    לעשות קצת סדר – עבור סו זה המשחק (הקלאסי) ה-65 בלי הפסד; אם יסיים את האליפות בלי הפסד הוא ישווה את רצף ה-67 ש-MVL עשה במהלך 2015-6 וזכה להרבה פחות תשומת לב. מבחינת מד כושר הפגיעה בסיכויי ההעפלה למועמדים יכולה להיות משמעותית בעיקר עבור קרואנה, שמבחינתו זה כרגע המסלול הכי חשוב (מדובר בשני מקומות על פי הממוצע השנתי של 12 רשימות הדירוג החודשיות לאורך 2017; כרגע הוא וסו מובילים); מבחינת נקמורה זה יחסית הרבה פחות חשוב כי ממילא אין לו סיכויים ריאליים להעפיל לפי מד כושר, בהתחשב בהפרש שבו כמה שחקנים (סו, קרואנה, קרמניק, MVL) משיגים אותו. נקמורה יכול יותר "להסתפק" בטופ-10 כדי להמשיך לקבל את ההזמנות לטורנירי העל.

    באופן כללי, סו קרואנה ונקמורה באמת מתקשים השנה הרבה יותר מאשר באליפויות קודמות מול השחקנים המדורגים נמוך יותר, שאמורים כביכול להיות בשר התותחים שלהם. בשנה שעברה, אחרי הסיבוב התשיעי היה לשלושתם באופן מצטבר 12+ נגד השחקנים האלה (4+ לכל אחד) והשנה זה רק 3+ (הכל של סו; לקרואנה ונקמורה יש 50%). אגב, מדובר בקבוצה די גדולה של שחקנים שמד הכושר שלהם נע בערך בין 2640 ו2680 והם בסך הכל ברמה דומה (כנראה שגם ז'רבוך, שכרגע מד הכושר שלו קצת יותר נמוך); זה שרובסון ושנקלנד הם "אולימפיים" ואונישצ'וק לא באמת לא אומר הרבה; אונישצ'וק שיחק בנבחרת עד ממש לא מזמן ועם 10-20 נקודות מד כושר יותר בתאריך הרלבנטי היה יכול לשחק שם גם באולימפיאדה האחרונה.

    בכל אופן, בין שלושת ה"גדולים" יש גם תחרות יוקרה מתמדת של מי יכול להיחשב כאמריקאי מס' 1, וזה מן הסתם מוסיף ללחץ שנתונים בו נקמורה וקרואנה – נקמורה כבר איבד את המעמד הזה בעקבות ההתאזרחות והפריצה קדימה של סו וההתאזרחות מחדש של קרואנה, וכעת נראה שגם קרואנה יותר ויותר מאבד את המעמד הזה לטובת סו.

  13. Selby (פורסם: 9-4-2017 בשעה 03:37)

    אונישצ'וק משיג ניצחון שלישי ברציפות ומשתווה לאקוביאן וסו בהובלה. בסיבוב האחרון שלושתם בשחור אז פלייאוף נראה כרגע סביר מאוד.

  14. אילן (פורסם: 9-4-2017 בשעה 14:37)

    המשחק של סו נגד ג'פרי שיונג באמת ראוי לציון.
    אפשר לראות (ובעיקר לשמוע את ההתלהבות) את הניתוח של פפה קואנקה מאתר chess24 כאן https://www.youtube.com/watch?v=RmilxBybrg8

    אולי זה קצת מוקדם מדי לומר, אבל הסימנים מצביעים שווסלי סו מצליח בעיקר בדבר אחד שקרואנה נכשל בו: יציבות. גם טורנירים שבהם לא הבריק במיוחד (ובכל זאת קטף אותם), עדיין הצליח לשמור על רמה יציבה ואפילו לא להפסיד. מהרבה סיבות, הוא נראה *כרגע* כמועמד הטוב ביותר להתמודד נגד קרלסן על אליפות העולם ב- 2018. אני לא מספיד את קרואנה, הוא בוודאי שוב ישעט קדימה. הבעיה איתו כאמור היא שהוא מתקשה לשמור על רמה סופר גבוהה לאורך זמן כמו קרלסן והחשש (שלא יתקיים פייט שקול) הוא שדו קרב אליפות עולם הוא מיקרוקוסמוס של תקופה ארוכה של יציבות.

    ווסלי סו מאידך, עדיין מתרגש מאוד ממפגשים עם קרלסן וזקוק כנראה לקילומטרז' נוסף מולו. באליפות העולם המקוונת לקבוצות שאורגנה על ידי chess.com, קרלסן היה היחיד שניצח אותו (למרות שהמאזן הכללי של סו באליפות היה טוב יותר משל קרלסן). הוא גם התבטא לפני כמה טורנירים באופן שלימד באיזו יראה הוא מתייחס לקרלסן.

    אקוביאן, אגב, זכור, ולאו דווקא לטובה, שבמסגרת אליפות ארה"ב בשנת 2015 התלונן בפני השופט הראשי שווסלי סו משרבט לו בכתב יד בזמן המשחק נגדו, דבר שהוציא אותו מריכוז כביכול, ובכך גרם להפסד טכני של סו נגדו אחרי 6 מסעים. מאז, אגב, המשחקים ביניהם אף פעם לא משעממים. גם בתחרות הזאת, למרות התיקו ביניהם בסיבוב השישי, אפשר לראות את המשחק היותר אגרסיבי של ווסלי סו נגד אקוביאן כבר בשלב מוקדם של המשחק (עם ז' 4 כבר במסע השביעי). משחק שאקוביאן החמיץ בו בתחילה יתרון אם היה משחק 18…רד6 ובהמשך אף החמיץ זכיה.

  15. אילן (פורסם: 9-4-2017 בשעה 20:20)

    ההחלטה של ווסלי סו ללכת לתיקו בסיבוב האחרון מבוססת על החלטה מושכלת או רצון לשבור שיא של אי הפסדים? כך או כך קצת מאכזב.

    • Selby (פורסם: 9-4-2017 בשעה 20:32)

      זה סוג של הימור מושכל שהמתחרים שלו לא ינצחו, אולי אפילו מלחמה פסיכולוגית. כאילו אומר "אני את התיקו שלי בשחור השגתי, עכשיו נראה אתכם מנסים לנצח". אולי בשיטה הזאת לפחות אחד מהם יקח יותר מדי סיכון בניסיון לנצח בשחור ויפסיד.
      אבל כן, באמת מאכזב.
      הוא גם מסיים את הטורניר עם איבוד של 7 נקודות מד כושר.

  16. אילן (פורסם: 13-4-2017 בשעה 12:29)

    התחלה יפה לגלפנד בתחרות הבליצים שלפני ה"קלאסי החדש" בציריך. מקום ראשון משותף עם נקמורה (נקמורה זכה בגלל שובר שוויון עדיף) עם 4.5 מתוך 7 https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/kortchnoi-zurich-chess-challenge-2017-blitz/7/1/1

    בעוד כמה שעות מתחיל הסיבוב הראשון. גלפנד נגד אופרין. קרמניק נגד אננד. נפומניצ'י-סווידלר, נקמורה-פלטייה.

  17. יהודה.א. (פורסם: 16-4-2017 בשעה 12:00)

    סווידלר שחקן של ניידורף או שהוא פשוט ציפה ל6.ח4?

    • אייל סגל (פורסם: 16-4-2017 בשעה 14:56)

      אתה מתכוון למשחק נגד אופארין מאתמול? המסע הראשי שלו בסיציליאנית הוא 2…ה6 (וטאימנוב), אבל יש לו גם ניסיון בניידורף. בכל אופן, אתמול לא נראה שזה עזר לו הרבה כי היתה לו עמדה די גרועה מהפתיחה – לפי המחשב, אחרי 11.ו5 ללבן יתרון גדול מאוד. (גם ככה אופארין השיג עמדה די טובה ולא היה צריך להפסיד, אבל הוא פשוט שחקן פחות טוב) זה די נס שסבידלר השיג ניצחון ותיקו (נגד נפומניצ'י) משני משחקים בהם הוא היה או אבוד לגמרי או קרוב לאבוד בעקבות הפתיחה.

    • אייל סגל (פורסם: 17-4-2017 בשעה 13:10)

      אגב, בכתבה הזאת יש הרחבה לגבי כמה שסבידלר *לא* היה מוכן ל-6.ח4… https://chess24.com/en/read/news/zurich-challenge-4-7-naka-nepo-lead-before-blitz

  18. יהודה.א. (פורסם: 17-4-2017 בשעה 20:57)

    התחרות בציריך לא נחשבה בכלל לדירוג? בשום אחד משלביה?

    • אייל סגל (פורסם: 17-4-2017 בשעה 21:48)

      לא – הזמן שהשתמשו בו בחלק ה"קלאסי החדש", 45 דקות + תוספת 30 שניות למסע, קצר מדי לקלאסי וארוך מדי ל-rapid לפי הההגדרות של פיד"ה (אם הזמן הבסיסי + 60 פעמים של התוספת ארוך משעה זה לא יכול להיחשב בקטגוריה הזו, וכאן מדובר ב75 דקות). החלק של ה"בליץ" היה בקצב של 10 דקות + 5 שניות תוספת, שזה איטי מאוד בשביל בליץ ובעצם היה יכול להיות מדורג כ-rapid, אבל המארגנים כנראה לא רצו להחשיב רק את זה.

      • יהודה.א. (פורסם: 17-4-2017 בשעה 21:57)

        תודה!

      • אילן (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:16)

        (לא, לשמחתו של גלפנד)

        • אייל סגל (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:46)

          כן, אם כי אני בספק אם זה יעזור לו לעוד הרבה זמן… לצערי, לפחות בחלק ה"קלאסי החדש" היותר רציני של התחרות, גלפנד נראה קרוב יותר לפלטייה ואופארין מאשר לשחקני הצמרת (נקמורה ושות'). מבין שלושה ההפסדים שלו באותו חלק, בלטו לי בעיקר ההפסד לנפומניצ'י מבחינת האופן בו גלפנד פשוט נשחט בניידורף (כמו שקרה לו נגד קרמניק בטורניר לזכר טל), פתיחה שעד לפני לא כל כך הרבה זמן עוד היה מהטובים בה בעולם; ונגד נקמורה, מעמדה שהיתה שווה לחלוטין – התחושה היתה שבגלל הבדל הרמות הנוכחי ביניהם, לא חשוב כמה העמדה שווה; אם ימשיכו להזיז כלים על הלוח מספיק זמן בסוף גלפנד יטעה ויפסיד.

          • אילן (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:51)

            בדיוק (במיוחד המשפט האחרון). חבל שקשה לראות את רודשטיין תופס את מקומו (למרות שהוא חזר למועדון ה- 2700).

  19. אילן (פורסם: 18-4-2017 בשעה 13:50)

    בעוד 3 ימים מתחילה תחרות סופר חזקה בשמקיר (לזכר גשימוב). ממוצע השחקנים שם (2765) גבוה יותר משל גרנקה (2731). כמובן שיהיה מסקרן לדעת בסוף הטורניר (למעשה בסוף שני הטורנירים) אם ווסלי סו יצליח לצמצם עוד יותר את הפער מקרלסן שעומד כרגע אחרי הסיבוב השלישי בגרנקה על פחות מ- 17 נקודות!

    קרלסן עומד כרגע על מד כושר 2832 בלוח החי. מד כושר נמוך (יחסית אליו) שלא היה בו מאז סוף שנת 2011.
    בסיבוב הבא (מחרתיים) יפגוש את קרואנה שמן הסתם גם רוצה לחזור למד כושר גבוה אחרי אליפות ארה"ב וההפסד בסיבוב הראשון להו ייפאן המפתיעה.

    בשמקיר ישחקו בנוסף לווסלי סו – קרמניק, קריאקין, ממדיארוב, אדמס, הריקרישנה, אליאנוב, ויטאשק, טופלוב ורדג'בוב. צפוי להיות טורניר מעניין שבמרכזו נדמה לי שוב יופנה הזרקור לווסלי סו ולסטריק המדהים שלו של אי הפסד במשך 67 משחקים קלאסיים רצופים. הטורניר הזה יכול להיות גם שירת הברבור של טופלוב.

    • אייל סגל (פורסם: 18-4-2017 בשעה 14:13)

      כן, וחוץ ממד הכושר גם השחמט שקרלסן משחק בינתיים מחזק את הספקות, שדיברתי עליהם בפוסט על וייק אן זה, אם הוא עדיין השחקן מס' 1 בעולם. נגד בלובאום בסיבוב הראשון הוא היה ממש קרוב לניצחון – גם מבחינת עמדה וגם בזכות דוחק הזמן הנוראי שבלובאום היה בו – ואז שיחק כמעט בלי לחשוב 23…ה5? ואיבד את שני היתרונות, כי המסע הוביל להסתעפות כפויה ארוכה שנגמרת בעמדה שווה. אחרי המשחק הוא אמר שפספס את זה שאחרי 24.פ-ג2 ד4 ללבן יש פשוט את 25.פ-ד5, משהו שנשמע כמעט לא יאומן; זה נראה כמו חלק מסוג של רישול וחיפזון שמופיעים במשחקים שלו בזמן האחרון על בסיס די קבוע – כמו האופן שבו הוא השמיט נצחונות די ברורים במשחק הרביעי נגד קריאקין בדו קרב או נגד גירי בוייק אן זה. ונגד הו ייפאן הוא היה קרוב להפסד, כשרצה מאוד לשחק על ניצחון בשחור, השיג "רק" שוויון גמור מהפתיחה אבל בלי שום הזדמנות ממשית ללחץ, ואז שיחק מסע כמו 22…ב5? שהרס את העמדה שלו; עם קצת יותר דמיון ותעוזה מצד הו ייפאן היא היתה עכשיו על מאזן מושלם של 3/3. נגד ארוניאן היו קטעים מבריקים במשחק שלו (במיוחד הרעיון של ד4-ה5-פג4 במסעים 32-30), אבל גם שם הוא החמיץ ניצחון – אם כי במקרה זה קשה יותר לבוא אליו בטענות כי ההסתעפות שמובילה לניצחון היא מאוד טריקית. בקיצור, כרגע עושה רושם שסו פשוט משחק יותר טוב ממנו.

      • אילן (פורסם: 19-4-2017 בשעה 14:47)

        כן. יתכן שזה סוג מסויים של "עייפות האליפות"(?!).

        אולי נסדק משהו במוטיבציה הבלתי נלאית שלו. בהקשר זה, מעניין מה שאמר מורוזביץ באוניברסיטה שלו (לשעבר) – https://chess24.com/en/read/news/morozevich-there-are-chess-players-more-talented-than-carlsen

        • דוד (פורסם: 20-4-2017 בשעה 00:50)

          שני חברים הלכו לתומם ביער, כאשר לפתע מזנק מבין העצים אריה אימתני ומתחיל לדהור לכיוונם. אחד מהם מתחיל ישר לדפוק ספרינט ולברוח. השני שואל אותו "לאן אתה רץ? אתה חושב שאתה יותר מהיר מאריה?" ענה לו החבר "אני לא צריך לרוץ יותר מהר ממנו. מספיק שאני רץ יותר מהר ממך".
          עד גיל 16-17, קרלסן שיחק כדי לנצח את האריה. מאז הוא כנראה הפנים את השיטה, והפך את עצמו ל"טוב מספיק". ייתכן מאוד שככל שהזמן עובר הוא משלם את המחיר בנסיגה באיכות המשחק שלו.
          מבחינת כישרון הוא יכול לנפק משחקים מרהיבים "א-לה איבנצ'וק" כל יומיים. אבל יש משהו בסגנון משחק, בכל ענף ספורט, שהופך מתישהו לסוג של ד.נ.א., מין "זהות ספורטיבית". לפעמים כאשר מזהים את הבעיה, כבר מאוחר מדי. אצל קרלסן זה ממש מוקדם. הייתי מציע לחכות עם ההספדים ולצפות לשינוי גישה וסגנון מהאיש בעל אלף הנשמות.

          • אילן (פורסם: 20-4-2017 בשעה 09:31)

            משל מצוין.

            אף אחד לא הספיד את קרלסן. מדובר בניתוח של תמונת מצב שנמשכת חודשים לא מעטים. אפרופו המשל, העובדה שקרלסן לא התאמן מספיק בריצה בחודשים האחרונים, עשויה לגרום לכך שמישהו (ווסלי סו?) אחר כבר ירוץ מהר יותר ממנו מאימת האריה.

            אם קראת את מה שאמר מורוזביץ בהרצאה שלו, היתרון היחסי הברור של קרלסן על שחקנים אחרים הוא מוטיבציה עצומה להיות ראשון ולנצח בכל משחק (לא רק בשחמט):

            Carlsen, in my view, has a better feel than anyone else for changes on the board. I don’t have the impression that he’s the most talented, if I have the right to judge chess talent. I’ve played a lot of games against all the elite players, and that’s my “experienced” opinion. Carlsen is very balanced. He has outstanding drive, he’s exceptionally strong-willed and ambitious. That’s visible in all games, even when in training sessions we played basketball on one hoop. For us that was a way of switching off and relaxing, but for Magnus it was another arena for victory. Of course the majority of elite players have that “killer instinct”, as otherwise it would be tough to achieve similar heights. During games against him I got the feeling that I was playing with an intelligent opponent. In tricky situations he makes not the best, but intelligent moves – it’s hard to explain. That’s the reason he so invariably plays rapid and blitz well. No other sportsman has such stability. In my opinion there are players more talented than Carlsen: such as Ivanchuk or Nepomniachtchi. But they always lack that desire, that drive. Therefore Carlsen is for now the number one.

            לפחות זה מה שאפיין אותו עד עכשיו (השנה האחרונה). לאחרונה ישנה מגמה של דעיכה איטית אמנם אך מורגשת. הוא הפסיד כבר 50 נק' כושר משיאו לפני שלוש שנים. ביוני 15' עדיין עמד על 2876 (45 נקודות מד כושר יותר מהיום). הטורניר האחרון שבו השתתף בווייק אן זה, הוא כבר לא זכה בו אלא ווסלי סו. תוצאות מד הכושר האלה רק משקפות את מה שקורה על הלוח ושאייל כתב עליו – הרישול (היחסי) במשחקיו, גם אם מדובר במסע אחד שזורק עמדה זכויה, מאפיין אותו כבר תקופה לא קצרה.

            כמו שכתבת, נחכה לראות אם יפיק לקחים. באופן אישי, חבל יהיה לי לראות אותו מתרסק. מצד שני, אני בעד שיגיע יריב ראוי להתמודד איתו על המקום הראשון בעולם. נראה לי שווסלי סו קורץ מהחומר הדרוש.

    • יורם (פורסם: 18-4-2017 בשעה 15:22)

      הסיבוב הבא בגרנקה מחר, 19.4, לא מחרתיים.

      • אילן (פורסם: 18-4-2017 בשעה 15:40)

        צודק.

  20. Selby (פורסם: 18-4-2017 בשעה 22:50)

    האם הניצחון על קרואנה היה הכי טוב בקריירה של הו ייפאן מבחינת מד הכושר של היריב? ייתכן גם שרצף שלושת המשחקים האלה הוא הכי איכותי מבחינתה וכאמור לא היה רחוק מלהיות כמעט היסטורי אם הייתה מנצחת את קרלסן.
    זה מגיע די משום מקום כי היא לא הייתה בכושר תקופה מסוימת. לשם המחשה, היא בדיוק בשבוע שעבר נדמה לי הפסידה בקלות דו קרב ידידותי בסין נגד איבאנצ'וק שבעצמו מתקשה לשחק טוב.

    • אייל סגל (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:18)

      כן, אני די בטוח שזה היריב עם מד הכושר הכי גבוה שניצחה, בטח בקלאסי (הכי בולט לפני זה היו שני נצחונות על גירי, אבל האחרון שבהם הוא מ2014, כשהיה "רק" 2750). התוצאה בינתיים כמובן פנטסטית מבחינתה, אבל למען האמת במבט על המשחקים עצמם לא התרשמתי ממשהו יוצא דופן ברמה – נראה שהיא נהנתה ממסעים די התאבדותיים של היריבים שלה. קרואנה וקרלסן היו שניהם בשחור ובנקודות מסוימות שיחקו באופן אגרסיבי בלי שום הצדקה עמדתית (17…ג5?? 22…ב5??) כאילו שהרגישו שהם חייבים לשחק על ניצחון ויהי מה. יהיה מעניין לראות אותה בשחור נגד ארוניאן ו-MVL במשחקים שעוד נשארו לה.

  21. אילן (פורסם: 21-4-2017 בשעה 07:03)

    שני נצחונות יפים מאוד אתמול של קרלסן (על מאייר) וארוניאן (על ניידיץ'). הנצחון של קרלסן נראה כאילו שיחק נגדו בעיניים עצומות.

  22. יורם (פורסם: 21-4-2017 בשעה 17:11)

    אחרי אייל ורוסלנה, הגיע תורם של ווסלי והרצף שלו להיפרד. מה לעזאזל הוא חשב ששיחק 39.מה:ו3+?

  23. אייל סגל (פורסם: 21-4-2017 בשעה 20:36)

    העניין הוא בדיוק שלא היה לו זמן לחשוב, כי הזמן על השעון כמעט נגמר (לפני המסע ה40) ותוספות הזמן של 30 שניות מתחילות שם רק במסע ה-61 ולא מהמסע הראשון.

    בגרנקה, ארוניאן מבטיח את הניצחון בטורניר סיבוב לפני הסוף והו ייפאן חוזרת לממדיה הטבעיים עם שני הפסדים באותם משחקים בשחור שהזכרתי שמצפים לה בתגובה 20.

  24. Selby (פורסם: 22-4-2017 בשעה 18:42)

    ארוניאן איז באק! שחמט יפהפה של הארמני.

    • Selby (פורסם: 22-4-2017 בשעה 20:56)

      הסתיים עכשיו בתיקו משחק אפי שלו נגד קרואנה. משחק של 60 מסעים אבל הרגיש אינסופי עם אינספור אפשרויות טקטיות. האפקט של מלכות חדשות על הלוח מרגיש כאילו התחיל משחק חדש. היה תענוג לראות את קרלסן וואשייה לאגרב יושבים ומנתחים אותו במשך דקות ארוכות מאוד תוך כדי שהוא משוחק.
      בדרך כלל אחרי המשחקים שלהם שחקנים רוצים לסיים עם המחויבות של המדיה מהר יחסית אבל במקרה הזה הם היו מרותקים לעמדה שקרלסן קרא לה מסובכת בטירוף והמשיכו לנתח עוד וריאציה ועוד וריאציה.

  25. בני (פורסם: 22-4-2017 בשעה 22:40)

    אפשר לקבל קישור למשחק ?

      • Selby (פורסם: 23-4-2017 בשעה 13:22)

        רק לציין שהאקשן התחיל רק כי קרואנה איבד פרש עם 22.פ:ה6 אז מן הסתם לא היה שם שחמט מדויק(סתם לדוגמה, אולי קרלסן-ואשיה לאגרב היה משחק מדויק יותר) אבל זה עניין של טעם ואני אוהב משחקים כאלה עם זיקוקים.

  26. אילן (פורסם: 23-4-2017 בשעה 14:18)

    מישהו הציץ במקרה למשחק שמשוחק עכשיו באליפות סין? Wei Yi "תקוע". כבר מסע 170! https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/chinese-championship-2017/1/1/3

    • אילן (פורסם: 23-4-2017 בשעה 14:19)

      עוד 100 מסעים והוא שובר שיא עולם.

  27. יהודה.א. (פורסם: 23-4-2017 בשעה 16:16)

    פוסט מן העבר. מתאים מאוד להיום.

    http://debuzzer.com/dorfan/14995/

  28. אילן (פורסם: 24-4-2017 בשעה 13:19)

    בזכות הופעה מצוינת של סוטובסקי ברוסיה, בטורניר סגור חזק (ע"ש קרפוב) ל- 10 משתתפים, הוא מוביל (יחיד) עם 4 מתוך 5 נקודות כשדולקים אחריו עם 3.5 נק' שלושה: אינריקייב, קורובוב וניג'ר.

    בשנתיים האחרונות זכה קורובוב פעמיים ברציפות בטורניר, אך הפסיד לסוטובסקי כבר בסיבוב הראשון.

    סוטובסקי כבר הספיק לצבור 17 נק' מד כושר עד כה וכרגע במקום ה- 85 בעולם.
    רודשטיין שהתחיל מצוין עם נצחון על Jakovenko נחלש מאוד והפסיד ב- 3 מתוך 4 המשחקים הבאים (תיקו ברביעי), תוך שהוא מאבד 11 נקודות ויורד שוב ל- 2690.

    שני הישראלים משחקים עכשיו ביחד בסיבוב השישי (מתוך 9) – https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/poikovsky-2017/6/1/2

    • אילן (פורסם: 24-4-2017 בשעה 16:13)

      אמנם חבל שעל חשבון רודשטיין אבל בעקבות נצחון נוסף של סוטובסקי, הפעם על רודשטיין, יש לישראל 4 שחקנים במאיה הראשונה בעולם. למעשה, ב- 77 הראשונים בעולם (ממקום 30 של גלפנד).

לא ניתן להגיב.