ביום שני הסתיים בשארג'ה שבאיחוד האמירויות הטורניר הראשון בסידרת הגרנד פרי. זוהי סידרת טורנירים המתקיימת בפעם הרביעית במסגרת סבבי אליפות העולם, ממנה מעפילים שני הראשונים בדרוג הכולל לתחרות המועמדים (שתתקיים בשנה הבאה). כמו בסידרה של הסבב הקודם (שנערכה במהלך 2014-15), מדובר בארבעה טורנירים שכל אחד מהמשתתפים בסידרה צריך לשחק בשלושה מתוכם ומקבל ניקוד מצטבר בהתאם לתוצאות שלו בהם. בהשוואה לסידרה הקודמת, בה השתתפו בסך הכל 16 שחקנים (12 בכל טורניר), נעשה הפעם נסיון לכלול מספר גדול יותר – 24 שחקנים בסך הכל, כשבכל טורניר משתתפים 18 מתוכם. כדי לאפשר זאת, הטורנירים נערכים בשיטה שוויצרית (המשמשת בדרך כלל בטורנירים פתוחים עם מספר גדול בהרבה של משתתפים) וכוללים 9 סיבובים, במקום בשיטת round robin בה כולם משחקים נגד כולם (שהיתה מצריכה 17 סיבובים).

הסידרה היתה אמורה להתחיל כבר בשנה שעברה, אבל בשל בעיות ארגוניות הפתיחה שלה נדחתה וכל ארבעה הטורנירים נדחסו לשנה הנוכחית – בנוסף לזה שהסתיים, שלושת הבאים אמורים להתקיים במאי (מוסקבה), יולי (ז'נבה), ונובמבר (פלמה דה מיורקה). אחד מתוצאות העיכוב בפתיחת הסידרה היא שמבחינת חלק מהקריטריונים להעפלה, הרכב המשתתפים כבר אינו "עדכני" לגמרי. המשתתפים הם (בסוגריים – מיקומם בדירוג העולמי לפי רשימת מד הכושר הרשמית של פברואר):

3 מהסמי פיינליסטים של גביע העולם האחרון (2015) – גירי (10), אליאנוב (13), סבידלר (18). הסמי פיינליסט הנותר – קריאקין, שזכה בגביע העולם ואחר כך, כזכור, העפיל לדו קרב עם קרלסן בעקבות זכייתו בתחרות המועמדים – אינו משתתף כיוון שכבר מובטח לו מקום בתחרות המועמדים הקרובה, בתור סגן אלוף העולם של הסבב האחרון.

שחקן שנבחר על ידי ה-ACP (איגוד השחקנים) בהתאם לדירוג פנימי על פי הישגיו בתחרויות במשך שנה – תומשבסקי (34); אלא שהדירוג על פיו נבחר לסידרה היה זה של 2015, אותו אחד שעל פיו כבר השתתף בטורניר וייק אן זה עוד בתחילת 2016.

11 שחקנים לפי מד כושר, לפי ממוצע שנתי בין יוני 2015 למאי 2016 – ושייה לגרב (5), ארוניאן (7), נקמורה (8), ממדיארוב (11), דינג לירן (12), הריקרישנה (14), אדמס (16), גרישצ'וק (20), גלפנד (29), לי צ'או (30), יאקובנקו (36).

הרשימה הזו כוללת לא פחות משבעה ממלאי מקום: שניים במקום קרלסן וקריאקין, שדחו את ההזמנות שקיבלו לסידרה מסיבות ברורות, ועוד חמישה במקום מעפילים מקוריים לפי מד כושר שגם הם החליטו לא להשתתף – קרואנה, סו, קרמניק, אנאנד וטופלוב. השילוב בין מספר ממלאי המקום הרב והטווח הלא כל כך מעודכן של שנת מד הכושר המחושבת (שאינו כולל את המחצית השנייה של 2016) איפשר לגלפנד להיכנס בקושי למרות הצניחה במד הכושר שלו בזמן האחרון – כיוון שהנפילה האחרונה, כשסיים במקום האחרון בטורניר לזכר טל, לא נכנסה לחישוב. גם לי צ'או ויאקובנקו הרוויחו באופן בולט מסיבות דומות.

9 שחקנים שנבחרו כווילד קארדס – נפומניצ'י (17), אינרקייב (28), רג'אבוב (35), ואלחו (38), רפורט (50), ריאזנצב (77), סאלם (99), הו ייפאן (105), האמר (158).

הקריטריונים על פיהם נבחרו השחקנים הללו לא לגמרי ברורים. לפחות לגבי חלק מהם, עם מדי הכושר הנמוכים יותר, נראה שמדובר בנציגים מטעם המדינות המארחות את הטורנירים השונים בסידרה, שהוזכרו קודם לכן: סאלח סאלם מטעם איחוד האמירויות, ריאזנצב מטעם רוסיה (יש רוסים חזקים יותר שהעפילו בדרכים אחרות – במקרה זה כנראה שיש כאן תגמול על כך שזכה באליפות רוסיה האחרונה), ואלחו מטעם ספרד. (יש גם טורניר בז'נבה, אבל לשוויץ אין שחקן חזק מספיק כדי להשתתף בסידרה.) במקרים אחרים כנראה שמדובר בתשלום שניתן לפיד"ה תמורת המקום של השחקן, בין אם דרך חסות מטעם גוף מסחרי מסויים (דבר שידוע באופן מפורש לפחות לגבי אינרקייב)  או על ידי התאחדות השחמט הלאומית שלו.

לצד נוכחותם של שחקנים חלשים יחסית, בולט חסרונם של לא מעט שחקני צמרת (שכבר הוזכרו למעלה) מהסידרה. לקרלסן וקריאקין, כאמור, אין למעשה שום תמריץ ממשי להשתתף בסידרה ממנה מעפילים לתחרות המועמדים (למעשה ספק אם יש היגיון רב להזמין אותם אליה מלכתחילה), אבל מסתבר שגם עבור קרואנה, סו, קרמניק, אנאנד וטופלוב התמריץ לא היה חזק מספיק. יש לזכור, בהקשר זה, שהפרסים הכספיים בגרנד פרי נמוכים יחסית – בודאי בהשוואה לאלה של סדרת הגרנד טור הבלתי תלויה בפיד"ה ובסבב אליפות העולם, בה משתתפים קרואנה, סו ואנאנד, וכן שדחיסתם של כל טורנירי הגרנד פרי לשנה בודדת עשוייה ליצור עומס גדול במיוחד עבור מי שבוחר להשתתף בשתי הסדרות הללו וכך צריך להתחייב לשבעה טורנירים (שלושה בגרנד פרי וארבעה בגרנד טור) – כפי שעשו ושייה לגרב, נקמורה, ארוניאן ונפומניצ'י. כמו כן, ישנם מסלולים אחרים להעפלה לתחרות המועמדים, ונראה שלפחות קרואנה וסו, הנמצאים כעת בראש רשימת הדירוג לאחר קרלסן, יכולים להניח שיש להם סיכויים טובים להעפיל דרך אחד משני המקומות במסלול מד הכושר (מד הכושר הרלבנטי מחושב על פי ממוצע שנתי של כל 2017). גם לקרמניק סיכויים מסוימים להעפיל באופן כזה, אבל לא לאנאנד וטופלוב, שמבחינתם נותר מסלול הנוק אאוט של גביע העולם כאפשרות הממשית היחידה להגיע למועמדים.

עוד שחקן שהעדרותו מהסידרה בולטת – ומאכזבת – הוא הסיני Wei Yi, הכישרון הצעיר הגדול שגם הרשים לאחרונה בוייק אן זה. חסרונו הודגש במיוחד כיוון שתחילה פורסם כי הוא אמור להשתתף, ורק ברגע האחרון שמו הוחלף בזה של הו ייפאן (סינית גם היא והאישה מס' 1 בעולם, שלאחרונה פרשה מסבב אליפות העולם לנשים). בראיון שהתקיים בתחילת התחרות הו ייפאן אמרה ש-Wei Yi היה למעשה זה שתחילה החליף אותה ושהדבר נבע מחוסר הבנה בינה לבין המארגנים, כשהביעה חוסר רצון להשתתף בטורניר ספציפי מתוך הארבעה שבסידרה והדבר התפרש כחוסר רצון להשתתף בסידרה השלמה.

**********

בטורניר בשארג'ה השתתפו, כאמור, 18 מתוך ה-24 בסידרה השלמה; השישה שלא השתתפו הם גירי, הריקרישנה, סבידלר, גלפנד, רג'אבוב ואינרקייב. ניתן היה לקוות שהרכב השחקנים הבלתי שגרתי (בהשוואה למרבית טורנירי העל) יפצה על העדרותם מהסידרה של הכוכבים שהוזכרו למעלה, אבל בסופו של דבר הטורניר כמכלול היה מאכזב למדי. אחת הסיבות העיקריות לכך היתה מספרם הרב של המשחקים שנגמרו בתיקו קצר יחסית ללא הפגנת רוח לחימה משני הצדדים, וניתן להצביע על כמה גורמים שעודדו זאת: אי שימוש בכלל כלשהו המגביל את היכולת להציע תיקו או קובע מספר מסעים מינימלי אותו צריך לשחק לפני כן; העובדה כי מדובר בתחרות ראשונה בסידרה, כך שהשחקנים לא היו בטוחים עדיין איזה מיקום יצטרכו בשביל הצלחה בסידרה השלמה והדגש נפל על הימנעות מהפסדים ומתוצאה גרועה; וכן השיטה השוויצרית בה התקיים, כאמור, הטורניר.

שיטה זו מתאפיינת בכך שהיא מפגישה בכל סיבוב שחקנים בעלי מספר זהה או לפחות דומה של נקודות. ומכיוון שרוב השחקנים החזקים יותר גם זכו בנצחונות מוקדמים, הם החלו משלב מוקדם יחסית להיפגש על הלוחות הראשונים באופן סדיר, וכנראה שכאן פעלה אותה נטייה לזהירות בשל המצב בסידרה שהוזכרה קודם לכן; באופן כזה גם קטנה כמות המפגשים בין שחקנים חזקים לכאלה שהם חלשים יחסית (שם הסיכוי להכרעה גדול יותר) בהשוואה למה שהיה מתקבל מהגרלה אקראית של משחקים. משחק אחד שהמחיש פערי רמות המובילים לתוצאה מכריעה היה נצחונו היפה של ממדיארוב בסיבוב האחרון על הו ייפאן (שעד אז הצליחה לשמור על תוצאה של 50%), שאיפשר לו לסיים בחבורה המובילה. אני מזכיר דווקא את המשחק הזה כיוון שנקמורה, שסיים חצי נקודה אחרי ממדיארוב ונפגש בסיבוב האחרון עם אדמס, אמר בדיפלומטיות טיפוסית בראיון אחרי המשחק שלו: "שחריאר קיבל את השיבוץ שאני רציתי לקבל."

למעשה, ניתן לומר שבתוך הטורניר השוויצרי התקיימה מעין ליגה בין אלה שסיימו בצמרת. שמונה שחקנים בסך הכל סיימו עם מאזן חיובי, כלומר מעל 50% – גרישצ'וק, ושייה לגרב וממדיארוב עם 5.5 נקודות (2+); נקמורה, אדמס, נפומניצ'י, יאקובנקו ודינג לירן עם 5 (1+). דינג לירן השיג את הניצחון (נגד ארוניאן) שהוביל אותו למאזן חיובי רק בסיבוב האחרון, אבל כל השבעה השייכים לקבוצה זו מלבדו שיחקו במהלך הטורניר עם חמישה עד שבעה אחרים מתוך אותה הקבוצה. ובעוד שאחוז תוצאות התיקו הכולל בטורניר היה גדול מאוד בכל מקרה (60 מתוך 81 משחקים, כלומר כמעט שלושה רבעים), הוא היה גדול עוד יותר במשחקים בתוך "קבוצת השמונה" – 20 מתוך 22.

כל זה הוביל לכך שמספר הנקודות שנדרש כדי להשיג מקום ראשון (משותף) בטורניר – 5.5, כאמור– היה קטן באופן משמעותי מזה הנדרש בדרך כלל כדי לזכות בתחרויות פתוחות בשיטה שוויצרית עם אותו מספר סיבובים. בטורניר אירופלוט החזק שהסתיים אתמול, למשל, סיים הזוכה, ולדימיר פדוסייב, עם 7 נקודות (5+).

**********

אבל נראה שעוד גורם חשוב לריבוי תוצאות התיקו אינו קשור במאפיינים הספציפיים של הטורניר הנוכחי אלא בגורם כללי יותר, שכבר התייחסתי אליו לאחרונה מספר פעמים בהקשר של הדו קרב על אליפות העולם וגם של טורניר לונדון, והוא הסולידיות הגדולה מאוד של רפרטואר הפתיחות בשחור ברמות הגבוהות לעומת הקושי הרב למצוא מולו רעיונות יעילים בלבן. כך, היה ניתן לשמוע שוב ושוב בראיונות לאחר המשחקים את השחקנים בלבן מדברים על כך שיריביהם הצליחו לנטרל אותם לגמרי כבר בשלב הפתיחה – כמו ושייה לגרב (תיקו ב-21 מסעים) וממדיארוב (תיקו ב-14 מסעים) בקטעים הבאים:

 

משחק אחד מהטורניר שברצוני להתבונן בו הוא יוצא דופן מבחינה זו, ומראה רעיון יפה בפתיחה שנוצל כדי לרכוש יתרון משמעותי שמומש לאחר מכן על ידי משחק התקפי מרשים. זהו הניצחון הבודד (לצד שמונה תוצאות תיקו) שהשיג נפומניצ'י, על לי צ'או:

המשחק נערך בסיבוב השישי, ולי צ'או כבר שיחק עד לנקודה זו פעמיים בטורניר את הגנת פטרוב (1.ה4 ה5 2.פ-ו3 פ-ו6), כך שהיה סביר מאוד להניח שישתמש בה שוב – מה שהפך אותו פגיע יותר להכנה מוקדמת. המשחק התנהל בהסתעפות ה"קלאסית" של ההגנה, עם 5.ד4 מצד הלבן, החוזרת והופכת לפופולרית יותר בזמן האחרון לאחר שבמשך תקופה מסויימת נדחקה הצידה ברמות הגבוהות על ידי 5.פ-ג3 (לצורך חילוף פרשים, פיתוח מהיר של אגף המלכה והצרחה ארוכה).

לי צ'או שיחק 11…ר-ו5, מסע לא כל כך שגרתי בהשוואה ל…ר-ז4 המקובל יותר, וכאן היתה לנפומניצ'י ההזדמנות להשתמש ברעיון החדש שלו: 12.ר-ז5 (תוקף את המלכה השחורה – לא מסע חדש לגמרי, אבל כזה שלא הופיע עד כה ברמות הגבוהות) 12…מה-ג7 13.צ-ה1 – והשחור נקלע לחוסר נוחות מסויימת מבחינת המשך פיתוח כליו, כיוון שהמסע האחרון של הלבן מונע 13…צ-ה8, בעוד ש-13…פ-ד7 ייטול ערוגה פוטנציאלית מהרץ השחור על ו5 ויאפשר ללבן "ללכוד" אותו ולכפות חילוף שלו עם פרש בעקבות 14.פ-ח4, בליווי יוזמה חזקה. לכן לי צ'או המשיך 13…ח6, מסע המפנה ערוגה לרץ על ח7 תוך איום על הרץ הלבן ב-ז5. אלא שמסע זה גם מחליש את אגף המלך, דבר שהלבן ניצל בעקבות 14.פ-ח4 ר-ח7

bview4

עם הקרבת הכלי 15.ר:ח6!. כעת אחרי 15…ז:ח6 16.מה-ז4+ מ-ח8 17.פ-ו5 (עם איום מט על ז7) 17…ר:ו5 (או 17…צ-ז8 18.צ-ה8! המחדש באופן מכריע את איום המט) 18.מה:ו5 ללבן התקפה חזקה ביותר תמורת הכלי, כשבעמדה שנוצרה בולטת במיוחד חולשת הערוגות הבהירות בעמדת השחור, שלשחור אין יותר רץ שיגן עליהן (דוגמה טובה לאופן בו נוכחות רצים שוני מסלול עוזרת לצד התוקף בעמדות בהן יש עוד הרבה כלים על הלוח) – למשל אחרי 18…ו6 19.צ-ה6. הטוב ביותר עבור השחור הוא כנראה להחזיר את הכלי עם 18…ר:ח2+ 19.מ-ח1 מה-ו4 20.מה-ח3 (ולכידת הרץ השחור על ח2), אבל גם אז יתקבל סיום עדיף באופן משמעותי ללבן, בזכות חולשת הרגלים השחורים באגף המלך והכלי הקל הטוב יותר (רץ מול פרש בעמדה פתוחה).

במקום זאת, לי צ'או ניסה רעיון הגנתי אחר – 15…ר:ח2+ 16.מ-ח1 ר-ו4:

bview5

היתרון של רעיון זה היה שהוציא את נפומניצ'י מההכנה הביתית שלו ואילץ אותו להתחיל לחשוב; החיסרון היה שמבחינה אוביקטיבית מדובר באפשרות פחות טובה המאפשרת ללבן ניצחון כפוי במשחק מדוייק – ושנפומניצ'י אכן הצליח למצוא את ההמשך המדוייק. 17.ר:ז7! (הלבן "מתעקש" להקריב את הרץ, ותוך כדי כך חושף עוד יותר את עמדת המלך השחור) 17…מ:ז7 18.מה-ז4+ מ-ח8 (18…ר-ז6 מפסיד למסע היפה 19.צ-ה6! כפי שניתן לראות בלוח החי) 19.פ-ו5 ר:ו5 20.מה:ו5. כעת, בהשוואה להסתעפות אחרי 15…ז:ח6, ללבן רגלי יותר, עמדת המלך השחור חשופה עוד יותר, ולשחור אין את המסע …מה-ו4 כדי להחליף מהר מלכות כיוון שהרץ השחור תופש את הערוגה הזו.

המסעים 21.ז3 ו-22.מ-ז2, כדי להביא את הצריח הלבן לטור ח' הפתוח, יצרו לחץ מכריע על עמדת השחור למרות חילוף המלכות שהתרחש לבסוף במסע ה-24, ובעקבותיו הגיע הרגע הקריטי האחרון במשחק בו היה הלבן חייב לדייק:

bview6

כאן, המסע 25.צ-ח1? מייד יאפשר לשחור לשחור להתגונן בהצלחה עם 25…מ-ז7 (מגן על הרץ המותקף ומשתחרר מהריתוק) 26.צ(א)-ה1 (עם איום בחדירה ל-ה7) 26…ר-ז5. במקום זאת, נפומניצ'י שיחק 25.צ-ה7! המונע מהשחור …מ-ז7 והופך את האיום צ-ח1 למכריע. לי צ'או נכנע במסע ה-29, כשהוא עומד לספוג מט בחמישה מסעים בעקבות התקפת הרץ ושני הצריחים הלבנים על המלך השחור. (בעמדה בה נכנע השחור יש לו נומינלית יתרון כלי, אבל כיוון שפרש וצריח שלו תקועים בעמדות המוצא שלהם ואינם משתתפים במשחק, הלבן תוקף למעשה עם צריח יותר – שני צריחים ורץ לעומת צריח בודד ורץ).

**********

את הטבלה המלאה של הטורניר ניתן לראות כאן. נקודות הגרנד פרי מחולקות כך: מקום ראשון בטורניר מקבל 170 נקודות, שני 140, שלישי 110, רביעי 90, חמישי 80 – וכך 10 נקודות פחות כל מקום למטה, עד ל-10 נקודות עבור מקום 12; ששת המקומות האחרונים מקבלים כמות חד ספרתית של נקודות. אם מספר שחקנים חולקים אותם מקומות, הנקודות האלה מתחלקות ביניהם שווה בשווה. כך, המרויחים הגדולים של הטורניר הם גרישצ'וק, ושייה לגרב וממדיארוב שצברו 140 נקודות כל אחד (170 + 140 + 110 / 3), כשהחמישה שסיימו במשותף במקומות 8-4 צברו גם הם מספר סביר של נקודות – 70 (90 + 80 +70 + 60 + 50 / 5). כל אלה שמתחתיהם, עם 50% ומטה, קיבלו פרורים. מבין השחקנים שהיתה יכולה להיות להם תקווה ריאלית להעפיל מהסידרה לתחרות המועמדים, בולטת התוצאה הגרועה של ארוניאן – 4 נקודות עם שמונה תיקו והפסד, מקום 14-13 משותף – שכנראה מחסלת באופן מעשי את התקווה הזו, אלא אם יצליח לזכות בשני טורניר הגרנד פרי הנותרים שישתתף בהם.

וייק אן זה: סו זוכה
גרנקה: ארוניאן מרשים, קרלסן ממשיך לגמגם