לפני יומיים הסתיים הטורניר לזכר ווגאר גשימוב (שחקן הצמרת האזרי שמת בגיל 28 ממחלה ממארת) שנערך השנה בפעם הרביעית בשמקיר. קרלסן (ששיחק בטורניר גרנקה, שהתקיים באופן מקביל) אמנם נעדר, אבל עדיין מדובר בתחרות חזקה ביותר שכללה ארבעה שחקנים מהעשירייה הראשונה לפי רשימת הדירוג של אפריל: סו (השחקן ה"חם" ביותר בחודשים האחרונים), קרמניק, קריאקין וממדיארוב (השחקן המקומי הבכיר); עוד ארבעה מהעשירייה השנייה – אדמס, הריקרישנה, אליאנוב, וויטאשק; וכן טופלוב (שהידרדר עד למקום 21 בעקבות כמה תחרויות לא טובות) ורג'אבוב (השחקן האזרי מס' 2, מדורג 37 בעולם). 

ממדיארוב, הנמצא בתקופה טובה בזמן האחרון (הוא היה מהזוכים המשותפים בטורניר הגרנד פרי בשארג'ה) הצליח לזכות בטורניר שנה שנייה ברצף לשמחת הקהל המקומי – וזאת לאחר שקרלסן זכה בטורניר בשנתיים הראשונות שלו. הוא זכה בשלושה משחקים (מתוך תשעה), ומעניין שכולם בשחור. בכולם ממדיארוב הפגין את היכולת ההתקפית המעולה שלו, אבל יש לציין כי גם קיבל מתנות לא קטנות מהיריבים.

הניצחון הראשון הושג כבר בסיבוב הראשון, והיתה לו חשיבות מיוחדת כיוון שהיה על סו, שנחשב לפיבוריט. הוא ניסה להפתיע את ממדיארוב עם הפתיחה הסקוטית (1.ה4 ה5 2.פ-ו3 פ-ג6 3.ד4 במקום 3.ר-ב5 או ר-ג4), אבל נראה שהופתע בעצמו כשממדיארוב הגיב בהסתעפות שאינה מקובלת כיום ונקלע לפיגור גדול על השעון. במשחק החריף שהתפתח העמדה היתה פחות או יותר שווה, אבל סו שילם בסופו של דבר את מחיר דוחק הזמן:

bview5

בעמדה הזו, שהתקבלה בעקבות המסע 38…ז:ו3+, נותרו לו שניות ספורות על השעון כדי להשלים 40 מסעים. לאחר 39.ז:ו3 העמדה, כאמור, פחות או יותר שווה וגם די חריפה, במידה רבה בשל פגיעותם היחסית של שני המלכים, כך שכל שלוש התוצאות עדיין אפשריות. אבל סו שיחק במקום זאת 39.מה:ו3+?? (ייתכן שמשכה אותו כאן האפשרות של מתן שח) ולאחר 39…ה4 – מסע החוסם את השח תוך כדי תקיפת המלכה הלבנה – לא נותר לו אלא להיכנע, כיוון שהמלכה כבר אינה יכולה לחזור ל-ד3 וכל נסיגה אחרת איתה תאפשר לשחור …מה:ג4+ ולאחר מכן …צ-ב1 עם מט מהיר. בכך נקטע רצף של 67 משחקים קלאסיים ללא הפסד שהיה לסו מאז יולי בשנה שעברה, כשהפסיד לקרלסן בטורניר בילבאו.

כדאי לציין שבלא מעט משחקים בטורניר הנוכחי שחקנים סבלו מדוחק זמן חריף לקראת המסע ה-40, והדבר קשור בשיטת זמן שונה קצת מזו המקובלת כיום במרבית טורנירי הצמרת (ושלפחות חלק מהשחקנים התקשו להסתגל אליה): 40 מסעים ראשונים בשעתיים (לכל שחקן), עוד שעה ל-20 המסעים הבאים, והחל מהמסע ה-61 15 דקות + תוספת 30 שניות למסע עד לסיום המשחק. בדרך כלל, תוספות הזמן מתחילות כיום כבר מהמסע הראשון, כך שלרשות השחקנים יש 100 דקות + תוספת 30 שניות למסע כדי להשלים 40 מסעים. מבחינה מתמטית גרידא גם זה בדיוק 120 דקות – כלומר שעתיים – בסך הכל; אבל ההבדל הוא שעם תוספות זמן, כל עוד השחקן לא מבזבז את כל הזמן שנותר, מובטחות לו לפחות 30 שניות (אותן הוא "מרויח" בכל פעם שהוא לוחץ על השעון לאחר ביצוע מסע) כדי לחשוב על המסע הבא – בעוד שבלי תוספות זמן לא מובטח מרווח כזה (לפחות לפני המסע ה-61, שלעתים קרובות לא מגיע בכלל), כך שעל השחקנים מוטלת יותר אחריות מבחינת ניהול הזמן.

הניצחון השני של ממדיארוב הושג בסיבוב השלישי וגם הוא היה חשוב במיוחד מבחינה זהות היריב, כיוון שהושג נגד אליאנוב שפתח את התחרות באופן חזק מאוד עם שני נצחונות רצופים. למעשה, בשלבים המוקדמים של המשחק אליאנוב שיחק מצויין והיה על סף ניצחון שלישי:

bview6

בעמדת הדיאגרמה, בה המלכה הלבנה מותקפת על ידי הצריח השחור, הלבן יכול לזכות באמצעות קידום הרגלי להכתרה עם 44.ה7!; אם השחור יכה את המלכה, הלבן יקבל מייד מלכה חדשה במקומה ויזכה בכלי, כיוון שגם הצריח השחור על ד5 וגם הרץ השחור על ג8 יהיו תחת התקפה. אין כמעט ספק שאליאנוב ראה זאת, אבל כנראה שחשש מתגובה אחרת של השחור – 44…ר-ה3+, ולא כל כך קל לראות שהמלך הלבן החשוף יכול לצאת בשלום מההתקפה. לכן, אליאנוב ניסה לשחק יותר "על בטוח" עם 44.צ-ה5? (המגן על המלכה), אבל לאחר 44…מה-ח3! הסתבר שאיום הכאת הפרש ב-ו3 מקנה לשחור די משחק נגדי כדי להשוות. למעשה, בגלל עמדתו החשופה של המלך המשחק הפך לקשה יותר מבחינה מעשית עבור הלבן – ולאחר מספר מסעים אליאנוב אכן ביצע שגיאה טקטית נוספת ומשם ואילך המצב כבר נטה בבירור לטובת השחור.

בסיבוב השישי ממדיארוב זכה בניצחון השלישי שלו, הפעם מול קרמניק במשחק מעניין מאוד – שגם בו יריבו היה יכול בשלב מסויים להשיג יתרון ברור (עם 19.ר-ב5! ובעקבותיו צ-ג1-ג5), אבל לאחר שהחמיץ את ההזדמנות איפשר לממדיארוב להשתלט בהדרגה על המשחק. בעקבות זאת, כשנותרו שלושה סיבובים לסיום התחרות, ממדיארוב פתח פער של נקודה שלמה מאלה שאחריו – סו (שהתאושש בינתיים עם שני נצחונות מרשימים על קרמניק וקריאקין), טופלוב ואדמס. אף אחד מהם לא הצליח לזכות בניצחון בשני הסיבובים הבאים (למרות שסו נראה מאוד קרוב לכך בסיבוב השמיני מול רג'אבוב, עם יתרון רגלי בסיום), אבל ממדיארוב עצמו תרם להגברת המתח לקראת סוף התחרות כשהפסיד בסיבוב השמיני לוויטאשק כמעט ללא קרב ממשי בפתיחה חריפה מאוד שלא התכונן אליה בצורה טובה.

לסיבוב התשיעי והאחרון השחקנים נכנסו, איפוא, כשלממדיארוב יתרון חצי נקודה בלבד על סו וטופלוב (ובמקרה של שוויון נקודות המקום הראשון מוכרע בפלייאוף ישיר של משחקים מהירים). אבל ממדיארוב נהנה גם מיתרון נוסף כיוון ששיחק בלבן בעוד ששני אלה שדלקו אחריו שיחקו בשחור. ממדיארוב השיג בקלות יחסית תיקו נגד טופלוב, שלא יצא מגידרו כדי לנסות ולשחק על ניצחון, וגם סו (נגד הריקרישנה) לא הצליח לייצר מהפתיחה שום סיכויי ניצחון ממשיים והיה צריך לדייק כדי להשיג תיקו.

ממדיארוב זכה איפוא עם 5.5 נקודות (2+), כשחצי נקודה אחריו קרמניק (שניצח בסיבוב האחרון), סו וטופלוב עם 5 (1+), אחריהם קריאקין, וויטאשק ואדמס עם 4.5 (50%), רג'אבוב עם 4 (1-), ובתחתית אליאנוב והריקרישנה עם 3.5 (2-).

**********

אם מכל הטורניר הזה ייזכר משחק אחד בלבד, הוא יהיה מן הסתם לא מאלה שהוזכרו עד כה אלא נצחונו של קרמניק על הריקרישנה מהסיבוב הרביעי – כיוון שכלל הקרבת צריח ספקולטיבית. המוטיבציה העיקרית להקרבה של קרמניק היתה שנקלע לעמדה גרועה:

bview7

השחור מתכנן להמשיך …ו5-ו4 עם יוזמה חזקה מאוד באגף המלך. במקום להתגונן באופן פאסיבי, קרמניק החליט לנסות לשחק באופן אקטיבי יותר והמשיך 25.צ-ד5 ו5 26.צ:ה5!?!? ד:ה5 26.ר:ה5+ פ-ו6 27.מה:ב5:

bview8

הלבן נותר, איפוא עם צריח שלם פחות – אבל בתמורה כליו הנותרים (ובפרט צמד הרצים) הפכו לאקטיביים הרבה יותר מאלה של השחור, שמלכו נחשף; ולמעשה ישנו גם פיצוי חומרי לא קטן – שלושה רגלים, כשמדובר ברגלים חופשיים צמודים באגף המלכה שאם יתאפשר להם להתקדם יהוו סכנה גדולה מאוד. המחשב מראה אמנם על יתרון לשחור, אבל כדי לממש את היתרון הזה היה עליו לשחק בדיוק רב מאוד ולבצע מספר מסעים לא אינטואיטיביים. הריקרישנה לא הצליח להתמודד עם שינוי הכיוון הפתאומי של המשחק והבעיות החדשות שנוצרו בעקבותיו, ולא רק שאיבד את יתרונו תוך מספר מסעים אלא שעמדתו אף קרסה די במהירות. ניתן לראות ניתוח מפורט יותר של מה שקרה בשלב זה של המשחק בוידאו הבא (של דני רנץ' מהאתר chess.com):

קרמניק היה שותף גם לרגע אחר שאולי ייזכר מהתחרות, אבל מסיבות שונות לחלוטין. הוא וטופלוב ידועים בשנאה האישית השוררת ביניהם מאז הדו קרב על אליפות העולם ב-2006, כשטופלוב האשים את קרמניק ברמאות. מאז הם נמנעים מללחוץ יד בהתחלה ובסיום של משחקים ביניהם, אבל בזמן האחרון החלו להופיע ביחד לראיון שלאחר המשחק, והפעם מי שניהל את הראיון, ליובויביץ' (שחקן עבר ידוע בשנות ה-70 וה-80), ניצל את ההזדמנות כדי לשאול אותם מה יעשו במקרה והילדים שלהם יתאהבו זה בזה:

[הוידאו אמור להתחיל לנגן מ-15:37]

באופן כללי, ליובויביץ' ניצל את מסיבות העיתונאים כדי לשאול את השחקנים כל מיני שאלות שונות ומשונות; עוד רגע משעשע (אם כי פחות סוריאליסטי) הגיע לאחר הפסדו של ממדיארוב בסיבוב השמיני, כשהשחקן האזרי היה מדוכא ורצה לסיים את מסיבת העיתונאים במהירות האפשרית, אבל נאלץ להתמודד עם שאלת היום: מה הכי חשוב בחיים – בריאות, אהבה, או כסף?

**********

ציינתי בפוסטים קודמים שסו נראה בזמן האחרון כשחקן עם הסיכוי הטוב ביותר לקרוא תיגר על מעמדו של קרלסן כמס' 1 בעולם, ולכן היה מעניין במיוחד לעקוב אחרי ההופעה שלו בתחרות הנוכחית. כאמור, הוא סיים בסופו של דבר במקום שני-רביעי משותף, כך שנעצר רצף הזכיות שלו בטורנירים (ארבעה – גביע סינקפילד ולונדון בשנה שעברה, וייק אן זה ואליפות ארה"ב השנה), ובהזדמנות זו גם רצף המשחקים הארוך ללא הפסד. אותו הפסד לממדיארוב בסיבוב הראשון הסתבר ככזה שפגע באופן קשה מדי בסיכויי הזכייה שלו בתחרות, אבל עדיין ראויים לציון שני הנצחונות שהשיג לאחר מכן על קרמניק וקריאקין – שניהם דוגמאות מרשימות למשחק לחץ עמדתי, בשילוב עם דיוק טקטי ברגעי מפתח. הנה הראשון שבהם:

ניתן לומר שהרגע המעניין הראשון הגיע לאחר מסעו ה-11 של הלבן:

bview1

זוהי עמדה סטנדרטית למדי בפתיחה הקטלונית, שקרמניק נחשב למומחה בה משני הצדדים (לפני כעשור היה לו תפקיד משמעותי בהגברת הפופולריות של הפתיחה הזו ברמות הגבוהות, כשהראה במספר משחקים כמה מסוכנת היא יכולה להיות עבור השחור, למרות אופייה השקט כביכול). בעמדת הדיאגרמה נהוג לשחק באופן כמעט אוטומטי 11…פ-א6, עם הרעיון להציב את הפרש הזה ב-ב4 – המשך טבעי לקידום הרגלי ל-א5 במסע הקודם. במקום זאת, קרמניק ניסה את המסע 11…פ(ב)-ד7!? המפתח את הפרש באופן שונה ושומר את הערוגה ב4 עבור הרץ.

בעקבות זאת, החל קרב תמרונים. סו הכין במסעיו הבאים פריצה במרכז עם ה4, וכשהיה ברור שהשחור לא יוכל למנוע זאת קרמניק החליף את רץ הערוגות הבהירות שלו (שהמסע היה חוסם את אופק הפעולה שלו והופך אותו לכלי יעיל פחות) בפרש לבן וקידם רגלי ל-ג6, כדי לצמצם את אפשרויות הלבן במרכז. סו מצידו תמרן את הפרש הנותר מ-ג3 ל-ב3 (דרך א2-ג1), ובאופן כזה החל להפעיל לחץ לא נעים על הרגלי השחור ב-א5:

bview2

עמדת הדיאגרמה למעלה התקבלה לאחר מסעו ה-24 של הלבן. השחור החליף בינתיים את הרץ שעמד ב-ב4 והציב שם במקומו פרש (בכל זאת…), וגם ביצע מצידו פריצה במרכז עם …ה5 והחליף רגלים על ד4. הדבר העניק יותר מרחב פעילות לכליו, אבל מצד שני גם לפעילות של הכלים הלבנים – בפרט הצריחים על הטור ד' שנפתח. נוכחותו של הצריח הלבן על ד4 יוצרת איום פוטנציאלי של פ:א5 המסיר הגנה מהפרש על ב4, ולאחר מכן לכידת הפרש הזה (המותקף על ידי שני כלים לבנים – הצריח והמלכה).

נראה, איפוא, שקרמניק היה צריך לשחק …ב6 כדי להגן על א5, ולאחר מכן מן הסתם גם …ג5 בגלל החלשת עמדת הרגלי על ג6. הדבר היה מעניק לשחור עמדה סולידית אם כי סטאטית מאוד באגף המלכה (כזו שלטווח ארוך לא היתה מעניקה לו סיכוי רב לנצל את הרוב המספרי של שלושה מול שני רגלים בצד זה של הלוח), וקרמניק החליט להימנע מכך ובמקום זאת לנסות ולהפעיל את כליו באופן טוב יותר עם תמרון הפרש מ-ד7 ל-ה6.

אולם ההחלטה הזו התגלתה כמוטעית: כשסו לכד לבסוף את הרגלי על א5 במסע 28 (לפני כן השחור עוד הגן על הרגלי הזה באופן עקיף באמצעים טקטיים, כפי שניתן לראות בלוח החי) הדבר לא הוביל ליתרון רגלי, כיוון שהשחור היה יכול לתקוף את הפרש הלבן עם הצריח וללכוד מצידו את הרגלי הלבן על א4; אבל זה כן הוביל ליתרון עמדתי גדול של הלבן, שניצל את בזבוז הזמן מצד השחור כדי להציב את כליו בעמדות אקטיביות מאוד ולפתח לחץ הולך וגובר. (לאחר המשחק קרמניק אמר שהעריך יתר על המידה את סיכויי ההתקפה שתאפשר לו הצבת הצריח השחור בשורה האחורית של הלבן עם 30…צ-א1+.) הפרש הלבן תומרן ל-ו5 דרך ג4-ד6, הרץ ל-ג4 (לאחר ששוחרר מהריתוק למלך בשורה האחורית על ידי 32.מ-ז2), והתקבלה העמדה הבאה:

bview3

כאן סו המשיך להגביר באופן יעיל את הלחץ עם 35.צ-ד6! בליווי האיום להכות פעמיים על ה6 ואז (כשלא ישאר שם יותר פרש שחור) לתת מט על ז7. קרמניק היה צריך להגן על ז7 עם 35…מה-ו8, מה שאיפשר לצריח הלבן לחדור ל-ד7, משם הוא מפעיל לחץ על הרגלי ב-ו7, הפרש ב-ג7, והרגלי ב-ב7 (במידה והפרש יזוז). 37.מה-ה5! (עם תקיפת הפרש השחור על ג7) היה עוד מסע יעיל להגברת הלחץ, שלמעשה מבטיח זכייה לפחות ברגלי. וכאן קרמניק ניסה בשני המסעים הבאים שלו לתקוף באופן נגדי את כלי הלבן באמצעות קידום רגלים, ל-ב5 ו-ז6.

המסע האחרון גרם להחלשת הערוגות הכהות סביב המלך השחור, וסו ניצל זאת באמצעות תמרון הפרש דרך ה3 ל-ז4, עם איומים בהתראות שח על ו6 ו-ח6. קרמניק החליף כלים באופן שמנע הפסד מיידי, אבל נאלץ לאבד רגלי:

bview4

זו העמדה שהתקבלה לאחר מסעו ה-44 של הלבן; שני רגלים של השחור (על ו7 ו-ג6) מותקפים בו זמנית והשחור חייב לוותר על אחד מהם. הוא בחר לוותר על זה ב-ו7, ובסיום שהתקבל סו הפגין טכניקה טובה מאוד כדי להשיג ניצחון באמצעות ניצול יתרון הרגלים המספרי (ארבעה מול שניים) שנוצר באגף המלך; בעמדה בה נכנע השחור אין לו יכולת למנוע את קידום הרגלי ו' של הלבן אל ערוגת ההכתרה.

לפני עידן המחשב ייתכן מאוד שמשחקו של סו היה נחשב כמושלם, אבל המחשב מצביע על אפשרות מעניינת שהיתה ללבן להכריע את המשחק באופן מהיר ויעיל יותר. ציינתי שהחלשת הערוגות הכהות בעקבות תזוזת הרגלי ל-ז6 במסע ה-38 התגלתה כמכריעה, אבל מסתבר שהחלשת הערוגה ג6 בעקבות תזוזת הרגלי ל-ב5 מסע אחד לפני כן מאפשרת תחבולה יפה עם 39.צ:ו7!!, כשהנקודה הטקטית היא שבעקבות 39…מ:ו7 (או 39…מה:ו7 40.פ-ח6+ עם לכידת המלכה השחורה) 40.מה:ג7+ (לא ניתן להכות את המלכה כיוון שהפרש על ה6 מרותק) 40…מ-ו6 הלבן יכול להמשיך את ההתקפה עם 41.מה:ג6! (הכאת הרגלי הזה מתאפשרת, כאמור, בעקבות הזזת הרגלי ל-ב5) 41.ז:ו5 42.ה:ו5 מ:ו5 43.ר:ה6+ צ:ה6 44.מה-ו3+ וזכייה במלכה השחורה על ו8.

אחרי השלבים הבאים במאבק שבין סו וקרלסן ניתן יהיה לעקוב החל מיוני, כשיפגשו באופן ישיר (ביחד עם רוב שחקני הצמרת הגבוהה האחרים) תחילה בטורניר בנורבגיה, אליו הוזמנו השנה כל עשרת המדורגים הראשונים, ולאחר מכן בסדרת הגרנד טור.

גרנקה: ארוניאן מרשים, קרלסן ממשיך לגמגם
ממדיארוב חוצה את ה-2800