סטוונגר: עוד טורניר נהדר של ארוניאן, קרלסן במשבר

בתחרות החזקה ביותר של השנה

18954870_1322400097795803_491467180678612755_o

אתמול הסתיים בנורבגיה טורניר סטוונגר (או אלטיבוקס, על שם הספונסר הראשי), שהתבסס בשנים האחרונות – החל מ-2013 – כאחד מטורנירי העל הבולטים ביותר. לכבוד המהדורה החמישית נעשה ניסיון לארגן תחרות שתהיה חזקה ברמה היסטורית, עם עשרה משתתפים שכולם חברי העשירייה הראשונה בדירוג העולמי (דבר שעדיין לא נעשה מעולם). לפיכך, כשיצאה בפברואר ההודעה על הרכב הטורניר, הוא אכן כלל את כל חברי העשירייה הראשונה בדירוג הרשמי של אותו חודשקרלסן, קרואנה, סו, קרמניק, ושייה לגרב, אנאנד, ארוניאן, נקמורה, קריאקין וגירי.

אבל מכיוון שאת המשתתפים באירוע כזה יש להזמין כמה חודשים מראש ורשימות דירוג מתפרסמות כל חודש, אין למארגנים למעשה דרך להבטיח שבזמן בו יחל הטורניר עדיין תהיה ברשותם כל העשירייה הראשונה; ואכן, בחודשים שעברו מאז שהושלמה רשימת המשתתפים נכנסו לעשירייה הזו שני חברים חדשים – ממדיארוב ודינג לירן – כשהם דוחקים את קריאקין וגירי למקומות 11 ו-12 ברשימת הדירוג של יוני. כך שטורניר סטוונגר נאלץ להסתפק "רק" ב-10 מתוך 12 המדורגים הראשונים (ללא מספרי 5 ו-10). כמובן שהמשמעות של זה היא לכל היותר סמלית והתחרות עדיין היתה סופר-חזקה (עם מד כושר ממוצע של קרוב ל-2800).

**********

הדרמה הגדולה ביותר, אפילו יותר מאשר זו שסביב זהות המנצח, היתה ההופעה הגרועה של קרלסן. השחמט של אלוף העולם כבר אינו משכנע לגמרי כחצי שנה, מאז הניצחון הדחוק בדו קרב עם קריאקין והמשך בשני טורנירים שלא זכה בהם – וייק אן זה (מקום שני, נקודה שלמה אחרי סו) וגרנקה (מקום שני-שלישי, נקודה וחצי אחרי ארוניאן). הפעם האחרונה בה קרלסן לא זכה בשלושה טורנירים רצופים שהשתתף בהם היתה ב-2009, ומבחינה זו היה ברור שהתחרות הנוכחית תהווה מבחן חשוב בשבילו, במיוחד לאור מידת החוזק והיוקרה שלה.

הפתיחה דווקא נראתה טוב עבור קרלסן, כשזכה באופן מרשים בטורניר הבליץ המקדים. מעבר לחימום עבור השחקנים ובידור ראשוני עבור הצופים, הטורניר הזה משמש בקביעת הגרלת המשחקים, כאשר החמישה שמסיימים בחצי העליון מקבלים כפרס את מספר הלבנים הגדול יותר בטורניר הקלאסי (מכיוון שישנו מספר אי זוגי של סיבובים – תשעה – למחצית השחקנים יש משחק עודף בלבן ולמחצית השנייה בשחור). אבל אז החל הטורניר הקלאסי: קרלסן סיים בתיקו את שלושת המשחקים הראשונים, הפסיד בסיבוב הרביעי לארוניאן (במשחק שנתבונן בו בהמשך), סיים עוד שני משחקים בתיקו, הפסיד פעם נוספת בסיבוב השביעי – הפעם לקרמניק, וכך מצא את עצמו שני סיבובים לסיום הטורניר במקום האחרון, ללא ניצחון (הפעם האחרונה בה סיים טורניר ללא ניצחון היתה לפני עשור, בדורטמונד 2007), ובסכנה מוחשית מאוד להיות מודח עד סוף התחרות מהמקום הראשון בדירוג מד הכושר העולמי בפעם הראשונה מזה שש שנים, כיוון שהפער בינו לבין העוקבים אחריו – קרמניק, סו, וכעת גם ארוניאן, הצטמק לנקודות בודדות.

בסיבוב הבא קרלסן הצליח סוף סוף להשיג ניצחון – בלבן, על קריאקין – ובשל העובדה שאף אחד מאלה הדולקים אחריו בדירוג מד הכושר לא ניצח, הבטיח לעצמו לפחות שם את המקום הראשון (ברשימת הדירוג הרשמית הקרובה של יולי). לא מדובר באחד המשחקים הטובים ביותר של התחרות, אבל סימן חיובי מבחינת קרלסן היה שלמרות היכולת הלא טובה המשיך להפגין רוח לחימה ונחישות, ובמקום להתמקד בבקרת נזקים שתמזער את הסיכוי להפסד נוסף, שיחק באופן אגרסיבי ולקח לא מעט סיכונים. מכל מקום, זה עדיין היה רחוק מלמנוע מהטורניר השלם להחשב ככישלון צורב; קרלסן סיים אותו בתיקו עם אנאנד, ובמאזן הכולל במקום שביעי-תשיעי משותף עם 4/9 (1-): ניצחון, שני הפסדים, ושישה תיקו.

כשמתבוננים במהלך המשחקים של קרלסן לאורך הטורניר, ניתן לראות שברוב אלה בלבן הוא בחר בפתיחות טיפוסיות למדי לסגנון שלו – שקטות ולכאורה לא שאפתניות, שבדרך כלל הוא מצליח לפתח דרכן לחץ על היריבים שלו אבל הפעם לא הובילו אותו לשום מקום ממשי. קשה לומר עד כמה הדבר קשור בחוסר החדות שלו ועד כמה בכך שיריביו הצליחו להסתגל לסגנון המשחק שלו – מן הסתם שילוב כלשהו בין השניים. (אגב, המשחק מול נקמורה מהסיבוב השלישי היה חריף יותר ובו נראה בשלב מסויים שקרלסן השיג סיכויים טובים – אבל נקמורה התגונן בהצלחה באופן אקטיבי, כשהוא מדייק יותר מקרלסן בסיבוכים הטקטיים שהתעוררו.) בשחור, קרלסן הפסיד כאמור פעמיים – לארוניאן ולקרמניק. אף אחד מההפסדים האלה לא היה "מביש" כשלעצמו, מבחינה זו שהן ארוניאן והן קרמניק שיחקו נהדר; אבל בכל זאת היו לקרלסן בשני המשחקים, גם אחרי שעמדתו הידרדה, הזדמנויות להשוות או לפחות להיאבק באופן עיקש בהרבה אם היה מדייק יותר ברגעים קריטיים, והוא החמיץ את ההזדמנויות האלה. מהתגובות של קרלסן לאחר המשחקים נראה שהיה מתוסכל ביותר לא מההפסדים אלא דווקא משני משחקי התיקו שלו הרצופים שלו בלבן בסיבובים 6-5 (נגד ושייה לגרב וגירי), בגלל האופן בו נכשל לחלוטין לנצל בהם את הכלים הלבנים.

לקרלסן כבר היה טורניר נוראי בנורבגיה לפני שנתיים, כשסיים במקום שביעי-שמיני עם מאזן של 2- (זו היתה התחרות הגרועה ביותר שלו מאז 2007, כשהיה בן 16 ורק החל להשתתף באופן סדיר בטורנירי על); יכול מאוד להיות שכשדברים הולכים לא טוב דווקא הביתיות מחריפה את הבעיה, בפרט בשל הלחץ שמפעילה עליו תשומת הלב התקשורתית הגדולה במיוחד. אבל בעוד שב-2015 הנפילה שחווה קרלסן קרתה באופן פתאומי לאחר שנה שהיתה מוצלחת מאוד עד לאותה נקודה, עם זכייה בשלושה טורנירים רצופים (כולל הופעה דומיננטית במיוחד בזה לזכר גשימוב), הפעם מדובר בהמשך של מגמה שהורגשה כבר זמן מה – אם כי באופן מוקצן ודרמטי יותר.

כאמור, נכון לעכשיו קרלסן הצליח לשמור על המקום הראשון שלו בדירוג העולמי (בפער 10 נקודות מהמקום השני), עם כל המשמעות הסמלית הכרוכה בכך, אבל ברור שבמידה רבה הדבר נובע מה"עודפים" שצבר בשנים קודמות, כשהוביל על המקום השני בפער 60-50 נקודות מד כושר. להמחשה, ניתן להסתכל על דירוג ה-TPR השנתי (כלומר, מד הכושר שהיה נקבע לשחקנים רק על פי הופעותיהם במהלך השנה האחרונה, מאז יולי 2016), שבו קרלסן נמצא כרגע רק במקום 7-5, כשהוא בקושי עובר את ה-2800. דירוג דומה שיתבסס רק על השנה הקלנדרית הנוכחית יציב אותו מן הסתם אפילו נמוך יותר. ייתכן והטורניר הנוכחי ייזכר כציון הדרך לסוף תקופת העליונות של קרלסן, או לפחות למעבר ממעמד של מס' 1 ברור ודומיננטי לכזה של "ראשון בין שווים" (primus inter pares, הביטוי בו השתמש בוטביניק לתיאור מעמדו בזמן שהיה אלוף עולם). ייתכן בהחלט גם שלא – אבל במקרה כזה דומה שחובת ההוכחה אחרת מוטלת כעת על אלוף העולם.

*********

וכעת הגיע הזמן לומר כמה מלים על מנצח התחרות, ארוניאן, שסיים עם 6/9 (3+) – שלושה נצחונות וללא הפסדים. כבר מהרגע הראשון בתחרות הפגין משחק אגרסיבי ובכמה סיבובים מוקדמים הפעיל לחץ ניכר על יריביו בלי שהדבר הוביל להכרעה. הניצחון הראשון הגיע בסיבוב הרביעי, והיה כאמור על קרלסן. מדובר במשחק שהוא אולי המרשים ביותר בטורניר, והופגנה בו יכולת התקפית נהדרת מצד ארוניאן – הוא מורכב מאוד ומשולבים בו רעיונות רבים. להלן תיאור כללי של מהלכו תוך התמקדות במספר רגעי מפתח; מי שמעוניין ביותר פרטים יכול לבדוק את הוידאו של פיטר סבידלר למטה.

 

https://www.youtube.com/watch?v=5XBcbpc7ays

המשחק התנהל בהסתעפות של ההגנה הסלאבית בה השחור משלב בין המסעים 4…ה6 ו-5…א6 (אנאנד השתמש בה נגד גלפנד בארבעה משחקים בדו קרב שלהם על אליפות העולם). ההצרחה של הלבן במסע התשיעי יוצרת את האיום 10.פ:ד5! (תוך חשיפת התקפה על הרץ השחור ב-ב4), והדרך המקובלת ביותר כיום להתגונן מפני האיום הזה היא באמצעות 9…ר-ד6, אבל קרלסן בחר במסע האופנתי פחות 9…מה-ה7 שהוביל לעמדה הבאה:

bview1

וכאן ארוניאן שלף חידוש תיאורטי עמוק שאחרי המשחק אמר שחשב עליו עוד ב-2003 (אם כי במהלך המשחק היה רחוק מלזכור את כל הפרטים שלו) – 10.ר-ג2!. המסע הזה יכול להיראות מוזר או חסר טעם במבט ראשון, אבל יש לו מטרה חשובה והיא להביא את הרץ לעמדה חשופה פחות, ממנה השחור לא יוכל לאיים עליו בהסתעפויות שונות בין אם על ידי קידום רגלי ל-ה5 (ואיום לכידת כלי לבן בעקבות …ה4) או על ידי הכאת הרגלי על ג4.

קרלסן שקע במחשבה של קרוב ל-25 דקות ולבסוף הגיב ב-10…צ-ד8, וכאן ארוניאן הפתיע אותו שוב עם המסע 11.א3! התוקף את הרץ השחור על ב4. השחור יכול פשוט לסגת עם הרץ ל-ד6, אבל אז הלבן ירויח זמן ויוזמה ב"חינם" בעקבות פריצה במרכז עם ה4. במקום זאת, קרלסן נענה לאתגר ולכד את הרגלי עם 11…ר:א3, וכאן הסתבר שבכוונתו של ארוניאן היה להמשיך ולהקריב טיב: 12.צ:א3! מה:א3 13.ג5:

bview2

וכעת הרעיון הבסיסי של הלבן ברור: תמורת החומר שהקריב (רגלי וטיב בנקודה זו) המלכה השחורה מנותקת ונמצאת בסכנה – ללבן יש דרכים שונות לאיים בלכידתה, וגם אם לא ילכוד אותה (כפי שאכן התפתח המשחק) השחור יצטרך לבזבז זמן ולקלקל את העמדה שלו כדי לחלץ אותה, וגם כך היא תישאר מחוץ לזירה העיקרית של המשחק ברגעי מפתח.

[כפי שציין Zak בתגובות, כדאי לשים לב לכך שהצבת הצריח השחור דווקא ב-ד8 במסע העשירי של השחור היא זו שבמידה רבה מאפשרת את הרעיון של הלבן, כיוון שהצריח חוסם שם ערוגת נסיגה חשובה מהמלכה. הדרך הישירה ביותר לחילוץ המלכה היתה יכולה להיות 13…מה-א5, אבל כעת המסע הזה יפסיד ל-14.פ:ד5! – עם חשיפת התקפה על המלכה השחורה מצד הרץ הלבן ב-ד2, בעוד שהפרש ב-ד5 מונע ממנה את הערוגות ב6 ו-ג7.]

קרלסן לא מצא את ההמשך הטוב ביותר, שכנראה היה יכול להעניק לו שוויון, אבל מדובר היה בהסתעפות קשה ביותר לחישוב (כפי שסבידלר מסביר בוידאו). במקום זאת הוא בחר בהמשך סביר למדי כששיחק 13…ב6, 14…פ-ה4 (המחזיר רגלי) ו-16…צ-ב8. התקבלה העמדה הבאה:

bview3

וכאן ארוניאן (שכבר היה מחוץ להכנה הביתית שלו) שילב במשחק עוד רעיון התקפי, כזה הידוע בכינוי "המתנה היוונית" ומוכר היטב לצורך הרס עמדת מלך היריב – אלא שבמקרה זה לא היה מדובר בהכרעה מיידית של המשחק אלא רק בהשגת יתרון לצורך המשך הלחץ: 17.ר:ח7+! מ:ח7 18.פ-ז5+ מ-ז8 (18…מ-ז6 19.מה-ז4 יוביל את המלך השחור לעמדה חשופה מדי, כפי שמסביר סבידלר) 19.מה-ח5 (עם איום כפול על ח7 ו-ו7) 19…פ-ו6 20.מה:ו7+ מ-ח8 21.מה-ג7 – וכעת המלכה הלבנה מוסטת לאגף המלכה, תוך ניצול עמדת הצריחים השחורים על ד8 ו-ב8; 21…ר-ד7 (הדרך היחידה לא לאבד מייד את אחד משני הצריחים) 22.פ-ו7+ מ-ח7 23.פ:ד8 (הלבן זוכה בצריח על ד8 – אבל זה עוד לא סוף הסיפור כיוון שהוא עתיד לאבד את הפרש, שהמלכה הלבנה לא תוכל להמשיך ולהגן עליו) 23…צ-ג8 24.מה:ב6 פ-ד5 25.מה-א7 צ:ד8.

bview4

התקבלה איפוא עמדה בה ניתן לומר שהלבן החזיר לעצמו את החומר שהקריב, כיוון שהוא אמנם עם כלי פחות אבל שלושה רגלים תמורתו. מעבר לכך, המלך השחור נחשף וללבן קל הרבה יותר ליצור כנגדו איומים מאשר לשחור כנגד המלך הלבן. ארוניאן המשיך מייד בהתקפה עם 26.ה4, כדי לסלק את הפרש השחור מעמדתו המרכזית החזקה ולפתוח נתיב לרץ על ד2, וכאן כנראה שהמסע המדויק ביותר עבור השחור היה 26…פ-ו6 – אבל קרלסן היה מעוניין להחזיר סוף סוף למשחק את המלכה על א3 ושיחק 26…מה-ד3, כשהוא מוותר על הפרש ומקבל תמורתו את הרץ הלבן. העמדה הקריטית הבאה התקבלה לאחר מסעו ה-31 של הלבן:

bview5

למרות שמספר הכלים על הלוח פחת, לשחור עדיין בעיות קשות בהגנה על המלך שלו – הלבן מאיים פשוט להביא את הצריח ל-ז3 דרך ד3. בנקודה זו נותר לשחור מסע אחד שהיה כנראה יכול עוד להציל את המשחק, ולרוע מזלו הוא כזה שאינו ברור כלל – 31…צ-ו8!. הרעיון העיקרי העומד מאחורי המסע הוא להסיט את הצריח לעמדה בה הוא אינו מאויים על ידי המלכה הלבנה, וכך לשחרר את המלכה השחורה לפעולה – או, לחילופין, שהצריח יהיה בעמדה בה אם הוא נלכד על ידי המלכה הלבנה היא לא תוכל המשיך ולהגן תוך כדי כך על ד4. הסתעפות מפתח (שאינה מוזכרת על ידי סבידלר ומופיעה בלוח החי) היא 32.מה-ד6 (הלבן מאיים הן על הצריח השחור והן בחילוף מלכות, שהשחור אינו יכול להרשות לעצמו כיוון שאז מסת הרגלים הלבנים הקדמיים באגף המלכה תכריע את המשחק) 32…מה-ב3! (השחור "נמלט" עם המלכה ותוך כדי כך תוקף את הצריח הלבן על ד1) 33.מה:ו8 מה:ד1+ 34.מ-ח2 מה:ד4! (כאן מתבררת החשיבות של היכולת להכות את הרגלי הזה) – והלבן יכול לזכות ברץ השחור על ג8, אבל הדבר יאפשר לשחור לכפות תיקו בשח נצחי עם 35…מה-ו4+.

אלא שאת כל זה היה קשה לראות, במיוחד כיוון שקרלסן (שכאמור, היה צריך להשקיע זמן ניכר עוד מהשלבים המוקדמים של המשחק בשל הקשיים שנקלע אליהם) כבר היה בדוחק זמן רציני. הוא שיחק 31…ה5?, מסע ברור ברמה אינטואיטיבית, כיוון שיש בו נסיון להשיג משחק נגדי במרכז וגם לפתוח נתיב פעולה לרץ הפסיבי על ג8 – אלא שמבחינה טקטית הוא פשוט לא עובד. לאחר 32.צ-ד3 ה:ד4

bview6

ארוניאן, מצידו, מצא את המסע המדויק ביותר, 33.מה-ה7! (במקום צ-ז3 ה"אוטומטי"), המשלב את איום הבאת הצריח ל-ז3 עם זה של שח מלכה על ח4. הדרך היחידה עבור השחור להמשיך ולהיאבק כאן היתה 33…צ-ז8, אם כי לאחר 34.מה-ח4+ ו-35.צ:ד4 אין ספק שלטווח ארוך עמדתו אבודה. במקום זאת, קרלסן נשבר מייד כששיחק 33…ר-ו5?, ולאחר 34.צ-ז3 (עם איום מט על ז7) 34…ר-ז6 (או 34…צ-ז8 35.מה-ח4 מט) 35.מה-ח4+ נכנע, כיוון שהוא מאבד את הרץ ונותר בעמדה חסרת תקווה לחלוטין.

https://www.youtube.com/watch?v=UrTXjCWRKX8

(אפשר גם לראות ראיון ארוך יותר עם ארוניאן, שיש בו ניתוח ממשי של המשחק, כאן)

גם בשני הנצחונות הנוספים שלו ארוניאן הפגין חדות טקטית ורעיונות התקפיים יפים. נגד קרמניק הוא ניצל הזדמנות ללכוד את מלכת היריב, ונגד קריאקין ניצל תמרון לא מוצלח של צריח (בעמדה שנראתה שווה לגמרי) כדי לשלב איומים על הצריח הזה עם התקפה על מלך היריב.

לאורך מרבית התחרות ארוניאן היה במאבק צמוד על ההובלה עם נקמורה, אבל בזכות הפסד של האחרון בסיבוב הסופי סיים בפער של נקודה שלמה מהבאים אחריו – נקמורה וקרמניק עם 5 נקודות (1+), כשאחריהם סו, קרואנה וגירי עם 4.5 (50%), קרלסן, ושייה לגרב ואנאנד עם 4 (1-), ובמקום האחרון קריאקין עם 3.5 (2-).

זהו טורניר שני מצויין ברצף של ארוניאן לאחר גרנקה, ואם דיברנו קודם על רשימת הדירוג הרי שהוא מעלה את ארוניאן בפעם הראשונה מאז ספטמבר 2014 מעבר לרף ה-2800 הסמלי ומציב אותו במקום הרביעי, מעט לפני קרואנה ואחרי קרמניק וסו. לרוע מזלו של ארוניאן, למרות הכושר המעולה שהוא נמצא בו לאחרונה, הטורניר היחיד הממש גרוע שלו השנה היה במסגרת סבב אליפות העולם בגרנד פרי שארג'ה, ובעקבות התוצאה החלשה שהשיג בו נראה שהסיכוי העיקרי שעוד נותר לו להעפיל לתחרות המועמדים בשנה הבאה הוא רק דרך גביע העולם.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

50 תגובות ל “סטוונגר: עוד טורניר נהדר של ארוניאן, קרלסן במשבר”

  1. יהודה.א. (פורסם: 17-6-2017 בשעה 20:15)

    שבוע טוב!
    עוד טורניר אחד מהסוג הזה (מתי טורניר הצמרת הבא?) ואולי ארוניאן יעלה למועמדים דרך מד הכושר שלו..

    להגיב
    • אייל סגל (פורסם: 17-6-2017 בשעה 20:32)

      יש לו בחודש הבא את גרנד פרי ז'נבה ובאוגוסט את גביע סינקפילד. זה עוד אפשרי, אבל הוא באמת יצטרך תוצאות מזהירות בשביל להדביק את הפער מסו/קרואנה/קרמניק (שכרגע נראים כמו המועמדים הריאליים להעפיל מהקטגוריה הזו – כלומר, שניים מתוכם) – בין השאר בגלל שיטת הממוצע שבעצם נותנת עדיפות לתוצאות בחלק המוקדם יותר של השנה, כי הן "נספרות" יותר פעמים. אפשר, אגב, לראות את המצב במרוץ הזה כאן, אם לוחצים על ratings.

      להגיב
      • יהודה.א. (פורסם: 17-6-2017 בשעה 20:40)

        תודה.

        להגיב
      • ישי (פורסם: 17-6-2017 בשעה 21:25)

        מה זה שיטת הממוצע?

        להגיב
        • אייל סגל (פורסם: 17-6-2017 בשעה 22:13)

          מה שקובע בהעפלה לתחרות המועמדים לפי מד כושר (מתוך שמונת המשתתפים, שניים מעפילים בקטגוריה הזו) זה ממוצע מד הכושר השנתי של השחקן ב-2017 – כלומר הממוצע של 12 רשימות הדירוג הרשמיות של פיד"ה שמתפרסמות בתחילת כל חודש במשך השנה. להמחיש בדוגמה פשוטה למה התכוונתי במשקל העודף שיש לתוצאות מוקדמות יותר – נגיד ששני שחקנים מתחילים את השנה עם מד כושר 2700, מסיימים אותה עם 2730, ומשחקים במהלכה בדיוק אותו מספר משחקים, אלא שאחד מהם שיחק אותם בינואר והשני בנובמבר. מבחינה תחרותית ברור ששניהם עשו בדיוק אותו דבר, אבל גם ברור שלזה ששיחק את המשחקים שלו בינואר יהיה ממוצע יותר טוב, כי יהיו לו יותר רשימות דירוג עם מד הכושר של 2730 במקום 2700.

          להגיב
          • ישי (פורסם: 18-6-2017 בשעה 07:20)

            תודה

            להגיב
            • ישי (פורסם: 18-6-2017 בשעה 07:21)

              אז למה לא עושים ממוצע של ינואר ודצמבר בלבד?

  2. מומו (פורסם: 17-6-2017 בשעה 21:57)

    תודה רבה
    מעניין אותי האם היה דרך לגירי מול קרואנה בסיבוב 8 לנצח בסיום עם שתי רגלים יותר?

    להגיב
    • אייל סגל (פורסם: 17-6-2017 בשעה 22:23)

      לא, זה היה תיקו – כל עוד השחור משחק באופן מדויק. מן הסתם זה תיקו לפחות מרגע שהשחור הצליח להחליף את כל הצריחים במסע 37, ואפשר לומר בוודאות אחרי חילופי הרגלים במסע 44, כי אז נשארים על הלוח רק 7 כלים ואפשר לבדוק את זה ב-tablebase.

      https://www.chessbomb.com/arena/2017-5th-norway-chess/08-Giri_Anish-Caruana_Fabiano

      להגיב
      • מומו (פורסם: 17-6-2017 בשעה 22:57)

        תודה

        להגיב
  3. שמוליק (פורסם: 18-6-2017 בשעה 00:31)

    טור מצוין !
    במיוחד תרמו הקישורים החיצוניים – לאתרים שונים שרק אתה מגיע אליהם …

    להגיב
  4. דוד1 (פורסם: 18-6-2017 בשעה 01:00)

    אני רואה שהנבחרת המריקאית ממש השתלטה על הפסגה. נראה שהיא כבר יותר חזקה מהרוסית.

    להגיב
  5. טל 12 (פורסם: 18-6-2017 בשעה 01:14)

    תודה על הפוסט

    כיף לראות משחק כזה. מלכה בסוג של הסגר הקרבה של רץ… תענוג.

    להגיב
  6. איציק (פורסם: 18-6-2017 בשעה 08:14)

    לפני כשנה נדמה לי, היה דיון האם קרלסן הוא המועמד (בדיונים לא כמשהו רשמי) לרשת את קספרוב כגדול מכולם, ודובר על אחוז הניצחונות שלו בטורנירים גדולים. האם למרות חוסר ההצלחה היחסי שלו הוא עדיין בקצב צבירת הניצחונות אשר עומד פחות או יותר בקצב של קספרוב בזמנו?

    להגיב
    • אייל סגל (פורסם: 18-6-2017 בשעה 12:57)

      הקצב נפגע קצת – כשפרסמתי בתחילת 2015 פוסט על קריירת הטורנירים של קרלסן בפרספקטיבה היסטורית ספרתי 19 זכיות מתוך 29 (כשמתחילים את הספירה מסוף 2009, בנקודה בה אפשר להתחיל לדבר על קרלסן כשחקן הטוב בעולם), ומאז הוא זכה בעוד 7 מתוך 12 (לפני שלוש אי-הזכיות הרצופות האחרונות שלו היו לו בכל זאת חמש רצופות). אבל מה שיותר חשוב כאן לטעמי במסגרת ההשוואה הוא לא האחוז המדויק של הזכיות כרגע, אלא זה שבטורניר הספציפי מדובר בכישלון די ספקטקולרי יחסית לסטנדרטים הקודמים שלו – או של קספרוב, לצורך העניין. ומדובר כבר בטורניר שני תוך שנתיים שזה קורה לו – גם בנורבגיה לפני שנתיים וגם השנה הוא סיים עם מאזן שלילי בחצי התחתון של הטבלה. לשם השוואה, אני אצטט ממה שכתבתי על קספרוב באחת התגובות לאותו פוסט שהזכרתי בהתחלה:

      "מתוך עשרת הטורנירים שבהם [קספרוב] לא זכה, בשמונה הוא סיים במקום שני (יחיד או משותף) ו/או במרחק מינימלי של חצי נקודה מהזוכים (יש שני טורנירים שבהם סיים מקום שלישי-רביעי משותף, חצי נקודה אחרי שניים שסיימו במקום ראשון משותף). נקודות ה"שפל" שלו היו: לינארס 98 – מקום שלישי-רביעי משותף, נקודה אחרי הזוכה; הורגן 95 – מקום חמישי, שתי נקודות אחרי הזוכה (עם מאזן של 50%). זה הטורניר היחיד בקריירה הבוגרת שלו שבו לא סיים עם מה שנקרא מאזן "פלוס" (יותר מ50%)."

      אבל מעבר לזה, השאלה הבאמת מרכזית היא מה יקרה בעתיד הקרוב – אם קרלסן לא יחזיר לעצמו את הדומיננטיות בסבב הטורנירים, גם אם יצליח להגן על תואר אלוף העולם בשנה הבאה הוא יתחיל להפוך באופן די ברור לאלוף עולם בקנה מידה נמוך יותר מקספרוב, משהו שקרוב יותר לאנאנד או קרמניק, למשל. [נשמע אולי "אכזרי", אבל מה לעשות – זה המצב כשאתה מושווה למפלצת זוללת תארים והישגים כמו קספרוב]

      להגיב
  7. Zak (פורסם: 18-6-2017 בשעה 08:16)

    פוסט נהדר, והמשחק של ארוניאן מול קרלסן פשוט פנטסטי. אבל למעשה הקרבת הטיב נובעת מהמסע של קרלסן 10…צד8? הרי אלמלא הצריח ממוקם שם, השחור יכול לברוח עם המלכה ל-א5 ומשם ל-ד8. אולי קרלסן היה צריך לחפש תשובה אחרת?

    להגיב
    • שמוליק (פורסם: 18-6-2017 בשעה 10:25)

      אמת
      אבל קצת "קשה להאשים" את קרלסן שפיספס מראש ניואנס זה , בעיקר אחרי מסע מבלבל של היריב כמו 10.רג2

      להגיב
    • אייל סגל (פורסם: 18-6-2017 בשעה 13:10)

      כן, אפשר לומר שעם הצריח ב-ד8, אחרי 13.ג5 הדרך הכי ישירה לחילוץ המלכה עם 13…מה-א5 סגורה בפני השחור בגלל 14.פ:ד5. אבל כמו ששמוליק אמר, מאוד קשה לחזות את כל זה אחרי 10.ר-ג2.

      להגיב
  8. אילן (פורסם: 19-6-2017 בשעה 10:58)

    במבט על "כל התמונה" צריך להגיד תודה לקרלסן גם על הירידה בכושר שלו, זה הכניס Vibes למערכת. יחד עם זאת, כמו שקרמניק התבטא בקישור שנתתי בתגובה בפוסט הקודם, אני גם חושב שקרלסן יחזור. טאלנט כזה לא מתאדה סתם. הוא צריך לשבת ולבדוק מה קרה איתו. אגב, העובדה שבבליץ שהקדים לטורניר הוא היה רמה אחת מעל כולם והעלה את מד הכושר שלו כמעט לשיא האישי שלו מיולי 2014 (2943!), גם יכולה להעיד שאולי היה כאן גורם נוסף שגרם לו לשחק לא טוב במשחקים הקלאסיים.

    ההתנהלות של ווסלי סו מאידך קצת מדאיגה. אחרי פריצה מטאורית, נראה שהוא התחיל לשחק על תיקו('יים), בין אם כדי להעפיל לטורניר המועמדים (דרך ממוצע מד כושר) ובין אם כדי לשמר את המיקום הבכיר שתפס בדירוג העולמי. עוד טורניר כזה והוא יהפוך לאלוף העולם בתיקו במקום גירי והבדיחות כבר יסופרו עליו. אגב, המשחקים של גירי היו מבין המעניינים בטורניר ונדמה שהוא הצליח או מצליח להתפטר מתדמית התיקו-מניאק.

    לגבי ארוניאן, לא סתם נאמר כבר (לפני שנתיים נדמה לי) שבאליפות העולם היריבים שקרלסן הכי חושש מהם הם ארוניאן וקרואנה. אישית, ולמרות שניצח את קרלסן לא פעם, אני לא בטוח שהוא בנוי לזכיה באליפות העולם מבחינה אישיותית, אבל אין ספק שניצוצות הגאונות השחמטאית שלו עפו בטורניר הזה לכל עבר.

    שני השמות "החמים ביותר" בחודשים האחרונים הם ממדיארוב וארוניאן. חבל שלא ייפגשו בטורנירי ה GCT למשחקי רפיד ובליץ.

    להגיב
    • אילן (פורסם: 19-6-2017 בשעה 11:00)

      וכמו שמוליק גם אני מודה על הלינק ל- PERPETUAL CHECK (שם מצוין), את השני כבר היה לי :)

      להגיב
    • אייל סגל (פורסם: 19-6-2017 בשעה 14:06)

      לגבי סו – באמת לא היה לו טורניר מרשים, אבל אני לא חושב שיש איזה הבדל מהותי בין אופן המשחק שלו בתחרות הנוכחית לזה שבתחרויות הקודמות בשנה האחרונה בהן הוא הצליח הרבה יותר – לפחות כל עוד מדובר ביריבים ברמה הגבוהה ביותר. באופן כללי יש לו סגנון של safety first, וניצול טעויות של יריבים במידה והן מגיעות; הוא לרוב לא יוצא מגדרו ולוקח סיכונים ממשיים בשביל זה (אם מדובר ביריבים חלשים יותר, כמו אלה שאפשר לפגוש בטורניר "מעורב" נוסח וייק אן זה, או במישהו שברור שהוא בכושר לא טוב – כמו טופלוב בטורניר לונדון בסוף השנה שעברה – זה יכול להשתנות). והפעם הטעויות האלה לא כל כך הגיעו – חוץ מהמשחק נגד קריאקין, שם הוא היה קרוב לניצחון אבל נתקל בהגנה המצוינת האופיינית של הנ"ל. כך שאני לא בטוח עד כמה התוצאה של סו היתה קשורה בכושר קצת פחות טוב מצידו או ביכולת טובה מצד היריבים שלו (ואולי זהירות מיוחדת כעת, כשכבר ברור לגמרי כמה הוא חזק).

      להגיב
  9. אילן (פורסם: 20-6-2017 בשעה 13:19)

    קריקטורה מ- chess.com שיכולה להתאים לרשומה – https://images.chesscomfiles.com/uploads/v1/images_users/tiny_mce/JoseDiaz/phpHmB7Cd.jpeg
    (ארוניאן גונב את הברק מת'ור)

    להגיב
  10. דוד (פורסם: 20-6-2017 בשעה 21:07)

    משחק נאה מאליפות אירופה. הצד היפה של ברלין! (לא המערבית…)
    http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1878143

    להגיב
  11. שחר (פורסם: 20-6-2017 בשעה 21:55)

    לגבי קרלסן, איך הוא עומד בהשוואה לאלופים כמו קרפוב או אפילו קפבלנקה, שדומים לו מבחינת סגנון?

    גם כשקרלסן במשבר (ואני מניח שהוא יתאושש ממנו בסבב הגרנד טור, גם בתחרויות הקלאסיות), עדיין יהיה מאד לא פשוט לקחת ממנו את התואר. קשה לראות מי מסוגל גם לעלות לדו קרב וגם להתמודד איתו עם סיכויים טובים. אולי קרמניק?

    לגבי סו, הוא שחקן חזק ויציב, אך לא נראה טוב יותר מכמה אחרים שהגיחו לאזור ה 2810 לזמן מה בשנים האחרונות. אם הוא יזכה בתחרות המועמדים, זו תהיה "מיני הפתעה" כי אין לו נסיון שם

    לגבי העפלה למועמדים, כרגע גם קרואנה, גם ארוניאן, גם נקמורה ובמידה מסוימת ושייה, נמצאים בסיטואציה בה לא ברור אם יצליחו להכנס. גם גירי די רחוק מכניסה כרגע

    להגיב
    • אייל סגל (פורסם: 20-6-2017 בשעה 22:22)

      מבין כל אלה שציינת, נראה שלסו, קרואנה וקרמניק כרגע הסיכויים הכי טובים להגיע למועמדים בגלל שכמעט בטוח ששניים מתוך השלושה יהיו אלה שיעפילו לפי מד כושר – אבל הפערים ביניהם ממש קטנים, זה עוד לא מובטח לאף אחד מהם כולל סו (נתתי בתגובה הראשונה לינק לדף גוגל שמתעדכן באופן קבוע לגבי מצב המרוץ). אבל אני מתקשה מאוד להאמין שקרמניק, גם אם יגיע לשם, עוד יכול לזכות – הוא אמנם יכול עדיין להפיק משחקים נהדרים, אבל גם נראה לא יציב וכמעט תמיד יש לו איזו קריסה או שתיים (כמו בנורבגיה נגד ארוניאן ואחר כך MVL). כבר עברו שנים מאז שהוא זכה בטורניר חשוב; נראה לי שאת ההזדמנות הגדולה הוא פספס בהקשר זה בלונדון 2013.

      האחרים יצטרכו כנראה להעפיל או דרך הגרנד פרי (ששם ממדיארוב ודינג לירן נראים כרגע עם הסיכויים הכי טובים, כמו שציינתי בפוסט על גרנד פרי מוסקבה) או דרך גביע העולם (שם בגלל אופי הפורמט וחוזק התחרות – כנראה שחוץ מקרלסן וקריאקין פחות או יותר כל הצמרת תהיה שם – קשה מאוד לחזות מי יגיעו לגמר; יש משהו בין 10 ל15 שחקנים שממש לא יפתיע אם הם יעשו את זה).

      להגיב
      • שחר (פורסם: 21-6-2017 בשעה 12:20)

        מסכים,
        מסבב הגרנד פרי נראה שלממדיארוב ודינג סיכויים טובים מאד, עם אופציה אולי לושייה, אם יתעלה.
        במד כושר, בינתיים קרואנה מאד קרוב כמובן בממוצע לסו וקרמניק, אך נראה שהוא בכושר קצת פחות טוב השנה (וגם קצת נמוך מהם כרגע במד כושר), כך שהוא יצטרך שיקרה שינוי בשביל שהוא יעלה בקריטריון זה ביחד נניח עם סו.

        בגביע העולם יש יתרון מסוים לשחקנים שחזקים גם בראפיד ובליץ, אז אולי זה הסיכוי של ארוניאן או נקמורה, אבל כמובן שקשה לצפות מה יהיה

        להגיב
        • אייל סגל (פורסם: 21-6-2017 בשעה 13:08)

          כן, קרואנה באמת נראה כרגע בכושר הכי פחות טוב מבין השלושה – אם כי שים לב שבממוצע הוא עדיין טיפה יותר גבוה מקרמניק בזכות ההפרש הברור לטובתו שהיה ביניהם בתחילת השנה.

          להגיב
          • Selby (פורסם: 22-6-2017 בשעה 18:22)

            בראפיד בפריז קארואנה פשוט קטסטרופה.
            נאקאמורה ממשיך במגמת שיפור ואילו קרלסן מוכיח לי לפחות שהמשבר שלו היה פשוט משבר ולא נסיגה אמיתית ביכולת.
            נסיגה ביכולת כתוצאה משחיקה או סיבה אישית או סיבה אחרת כלשהי מקבלת כמעט תמיד ביטוי גם בקצבים מהירים יותר.
            זה לא בהכרח אומר שבעקבות ניצחון שלו בטורניר הזה(שנראה כמעט ודאי) הוא יחזור מיד להיות דומיננטי בשח קלאסי, אבל אני בטוח שזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה.

            להגיב
            • שחר (פורסם: 22-6-2017 בשעה 23:33)

              מסכים, יש לו כבר 4 נצחונות מ 6 סיבובים, כולל על סו בשחור ועל ממדיארוב.
              בבליץ ובראפיד מד הביצועים שלו בדרך כלל סביב ה 2900, שזה גם אזור המד כושר שלו בשניהם. לדעתי זה מעיד על רמת הכישרון שלו.
              בקלאסי הוא לא 2900, בגלל דברים כמו ניסויים הרפתקניים בפתיחות (או רפרטואר פתיחות לא מספיק יסודי) , או חוסר מיקוד בתחרויות קבוצתיות ואולי עוד כמה דברים מסוג זה כגון שחיקה, שהוא ימצא דרך לשפר אותם. זה נראה בעיקר עניין של למצוא רעב בתחרויות קלאסיות

  12. דוד (פורסם: 23-6-2017 בשעה 06:57)

    אני מבין מה ששניכם טוענים, אבל לדעתי דווקא השח הקלאסי זה שמבטא את איכות השחקן.

    להגיב
  13. אייל סגל (פורסם: 23-6-2017 בשעה 19:33)

    ביום השלישי והאחרון של שלב השח המהיר בפריז קרלסן מאט קצת עם ניצחון אחד ושני תיקו, אבל עדיין מסיים את השלב הזה בהובלה עם 14 נקודות, נקודה אחת לפני גרישצ'וק (שניצח היום את כל שלושת המשחקים) ושתי נקודות לפני נקמורה. כעת ביומיים הקרובים יהיו עוד 18 משחקי בליץ, כשהמשקל הכולל של המשחקים האלה זהה לזה של תשעת המשחקים המהירים (כלומר, המשקל של כל משחק בודד הוא מחצית מזה של משחק מהיר).

    קרלסן מתעצבן על מוריס אשלי בראיון בסוף היום, אחרי הניצחון שלו על באקרו:

    https://www.youtube.com/watch?v=Q_hBrSmuRBA

    להגיב
    • אילן (פורסם: 25-6-2017 בשעה 08:43)

      לא זוכר שראיתי אותו ככה מתעצבן על פרשן.
      אחרי התיקו שלו נגד קריאקין (או אי הנצחון יותר נכון) הוא הגיב כך: https://youtu.be/xmDVJ23HtWE?t=919

      להגיב
  14. Selby (פורסם: 24-6-2017 בשעה 18:40)

    ווסלי סו עם 1.5 מתוך 9 בחצי הראשון של הבליץ! ההפסד שלו במשלק האחרון בלבן לקרלסן היה לחלוטין לא מחויב המציאות.
    דווקא קארואנה שלא ידוע כשחקן בליץ עם 6 מ9 אחרי יומיים של ראפיד שהיו סיוט עבורו(הוא אמר שהוא לא זוכר הופעה כל כך גרועה שלו).
    קרלסן התחיל את היום נהדר ופתח פער גדול אבל התעייף באופן ברור לעין ובשלב מסוים היה אפילו בסכנה לאבד את ההובלה לנקאמורה(7 מ9). בסופו של דבר הוא לוקח למחר יתרון של נקודה, אותו יתרון שהיה לו בבוקר, אבל עם קצת יותר חששות וקצת פחות ביטחון.

    להגיב
  15. Selby (פורסם: 25-6-2017 בשעה 15:19)

    וואו, ההפסד של נאקאמורה לממדיארוב הוא אחד הדברים הכי ביזארים, לא מאמין למה שראיתי.

    https://www.chessbomb.com/arena/2017-grand-chess-tour-paris-blitz/16-Mamedyarov_Shakhriyar-Nakamura_Hikaru

    להגיב
    • שמוליק (פורסם: 25-6-2017 בשעה 22:50)

      שחצנות הינה תכונה נוראית , בפרט בשחמט
      לפחות יהיה מה לשלוח כ"מוסר השכל" לתלמידים …

      להגיב
      • אשר (פורסם: 26-6-2017 בשעה 09:43)

        אני אפילו לא מצליח להבין למה הוא התכוון.
        מישהו יכול להסביר מה בילבל אותו?

        להגיב
  16. אייל סגל (פורסם: 25-6-2017 בשעה 18:45)

    טוב, מסתבר שגם בבליץ קרלסן במשבר מסויים – עם מיני-קריסה בסיבובים האחרונים (שלושה הפסדים רצופים) הוא כבר איבד את ההובלה לMVL, אבל אז התעשת ובזכות ניצחון על סו בסיבוב האחרון כפה שובר שוויון של שני משחקים מהירים, ובשוברי שוויון בסיטואציה של פלייאוף הוא כנראה עדיין הבוס. אפשר לראות את חלוקת נקודות הסידרה של הגרנד טור והפרסים הכספיים בעקבות הטורניר כאן (עבור גרישצ'וק, ממדיארוב, טופלוב ובאקרו נקודות הסידרה חסרות משמעות כי שיחקו בתור ווילדקארדס).

    להגיב
  17. אילן (פורסם: 29-6-2017 בשעה 11:25)

    תקציר האירועים ביום הראשון בלובן דרך עיני רדיו יאן: https://www.youtube.com/watch?v=krC89SDc9Yk

    להגיב
  18. שחר (פורסם: 1-7-2017 בשעה 18:33)

    ביום הראשון של הבליץ בלובן, קרלסן השיג 7 נצחונות מתוך 9 משחקים והשתווה לסו בפסגה.
    הוא אמר שלאחר 5 משחקים כבר היה עייף, נראה מה תהיה הדינמיקה מחר

    להגיב
    • אייל סגל (פורסם: 1-7-2017 בשעה 19:28)

      כן, בפריז הוא היה הכי טוב בחלק של השח המהיר ופחות בבליץ, אבל בסוף הצליח לזכות בארוע השלם. כאן הוא היה פחות טוב בחלק המהיר (סיים אותו במקום השלישי, 3 נקודות מאחורי סו), אבל בינתיים דומיננטי ביום הראשון של הבליץ, מה שמביא אותו לנקודת זינוק שווה לזו של סו לקראת היום האחרון. אם הוא יצליח לזכות גם בארוע הנוכחי זה באמת יהיה מרשים (למרות שזה עדיין לא עונה על השאלה איפוא הוא עומד בקלאסי).

      בקצה השני של הטבלה, הפיניאטה הגאורגית (הידועה גם בכינוי ג'ובאבה) עם 1.5 נקודות מתוך 27 אפשריות – תיקו ושמונה הפסדים גם במהיר וגם ביום הראשון של הבליץ…

      להגיב
      • שחר (פורסם: 2-7-2017 בשעה 10:55)

        ג'ובבה משחק עם משקפי שמש, אולי יש לו בעיה כלשהיא?
        זה אכן לא משליך על הקלאסי, ועם זאת לקרלסן יש ימים של בליץ (נורבגיה, היום הראשון בפאריס ואתמול) בהם הוא יכול לסיים תחרות של 9 משחקים עם מאזן של 5+ או 6+ מול הצמרת העולמית, מזכיר את בובי פישר או קספרוב בעניין הזה. נראה מה יהיה היום.
        מעניין שאיבנצ'וק, שהוא אלוף העולם בראפיד, לא בולט בתחרות הזו

        להגיב
  19. Selby (פורסם: 2-7-2017 בשעה 15:51)

    אני אמנם משוחד אבל באמת שקשה לי למצוא משהו להתרשם ממנו ברצף הניצחונות של קרלסן בבליץ. זה הרבה יותר hustling משחמט, אפילו בסטנדרטים של בליץ. בשילוב עם פחד לא מוסבר של היריבים שלו.
    דוגמה טובה היא העמדה הזאת(http://oi64.tinypic.com/1zy8whl.jpg) שאין שום סיבה בעולם לשחקן ברמתו של איבאנצ'וק להפסיד כאשר יש לו יותר זמן על השעון. אם מישהו היה בדוחק זמן זה קרלסן. גם נגד מחשב אסור להפסיד עמדה כזאת.

    להגיב
    • אייל סגל (פורסם: 2-7-2017 בשעה 18:59)

      למה "משוחד"? בכל אופן, אני חושב שאתה לא מעריך מספיק את היכולת שכרוכה ב"פשוט" לא לעשות טעויות וגם לנצל ביעילות טעויות של היריבים שלך בבליץ. המשחק נגד איבנצ'וק שהזכרת, למשל, הוא אולי לא אחד מנצחונות הכי ראויים לציון של קרלסן מהתחרות הזו, אבל בכל זאת די מרשים לראות שם איך שהוא קודם כל מצליח להדגיש את היתרון היחסי שיש לו באקטיביות של המלך כשהעמדה עוד פחות או יותר שווה, ואז לנצל מייד את הטעות שאיבנצ'וק עשה עם 36.ו4, באופן שלא היה כל כך טריביאלי; הטעות הזו נעשתה כשאיבנצ'וק כבר היה תחת לחץ מסויים. וביחס לסטנדרטים של בליץ היו לו כמה וכמה משחקים סופר-מרשימים, כמו הנצחונות על MVL ונפומניצ'י מהיום.

      להגיב
      • Selby (פורסם: 2-7-2017 בשעה 20:05)

        יש לי שאלות על כמה מסעים של איבאנצ'וק גם אחרי ו4, אבל לא נראה לי שיש לזה ערך לימודי.

        משוחד או לפחות לא אובייקטיבי כי אינני ממעריציו אבל כמובן מלא הערכה ליכולות שלו. בפריז הרגשתי שיותר הגיע לו לזכות בגלל ההופעה שלו בחלק הראפיד ואילו דווקא בבלגיה שם זכה בפער גדול הזכייה שלו מרגישה לי קצת כמו אופורטוניזם. בעיקר שיחקה לטובתו העובדה שווסלי סו פשוט לא שחקן בליץ מספיק טוב ביחס לרמתו הרגילה.
        בכלל, אחרי שני טורנירים ברצף עם אותו פורמט בדיוק, החלק של הבליץ היה קצת מאוס ושחוק. אני יודע שמבחינה שיווקית זה יותר עובר מסך משח קלאסי אבל ניכר היה אצל חלק מהשחקנים אתמול והיום שהם עייפים וכבר לא מתיימרים אפילו לשחק שחמט איכותי אלא בעיקר רוצים לסיים את הטורניר.
        לכן העדפתי את הפורמט המקורי של הטור ב2015 מאשר הפורמט הנוכחי שנותן משקל רב מדי לשח מהיר והשנה נוסף עוד טורניר מהיר בסנט לואיס שלא היה בשנה שעברה אם אני לא טועה.
        ואני אומר את זה בתור מישהו שכמעט לא משחק משחקי שחמט שאורכים יותר מחצי שעה.

        ואת המשפט האחרון אשמור לבאדור ג'ובאבה שדווקא השתפר היום(לא שהיה לאן לרדת יותר): רדיו יאן צדק בכל מילה(בסרטון שאילן הביא). באמת בזבוז של כרטיס חופשי.

        להגיב
      • דוד (פורסם: 3-7-2017 בשעה 13:06)

        המשחק נגד מקסים היה מרתק ובעל ערך לימודי רב. אני לא מכיר שחקן אחר שיכול להפיק דבר כזה, אולי ג'ובאבה בגדולתו, או ריצ'ארד ראפורט.
        http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1879834

        להגיב
        • אילן (פורסם: 3-7-2017 בשעה 14:39)

          משחק מצוין

          להגיב
  20. אייל סגל (פורסם: 2-7-2017 בשעה 19:04)

    אז קרלסן זוכה גם בטורניר הגרנד טור השני בלובן אחרי עוד יום בליץ מצויין, ועם הנקודות שצבר כבר מציב את עצמו בעמדה טובה מאוד לזכייה בסידרה השלמה, לקראת שני הטורנירים הקלאסיים שעוד נותרו לו (גביע סינקפילד ולונדון). בחלק הבליץ של לובן היתה לו הופעה בקנה מידה היסטורי עם 14.5/18 (11+), 4.5 נקודות לפני MVL וגירי(!) – בר השוואה לפישר בהרצג נובי 70 (https://www.chess.com/blog/RookHouse/herceg-novi-1970).

    להגיב
    • אילן (פורסם: 3-7-2017 בשעה 14:39)

      הופעה באמת פנומנלית של קרלסן בבליץ.
      קספרוב אמר שבזמן שכולם שיחקו בליץ, קרלסן שיחק שחמט.
      קצת מוזר באמת אבל לאור הירידה שלו במשחקים הקלאסיים. אולי יש לו מה להוכיח (שגם הכתר הזה שייך לו ולא לנקמורה או קריאקין :))

      להגיב
  21. דוד1 (פורסם: 2-7-2017 בשעה 20:04)

    לא זוכר כבר הרבה זמן שחקן כל כך חלש בהשוואה ליריביו.
    לא מכיר את הג'ובבה הזה, אבל עשה רושם שהוא שתי דרגות מתחת.

    להגיב

ספר לנו מה דעתך על טל 12

ביטול