גרנד טור פריז – לובן: קרלסן עדיין דומיננטי בקצבים המהירים

וגם עושה חיקוי מצוין של מוריניו בראיון אחרי משחק

DDw5246XoAEM8bt

בשבועות האחרונים נפתח הגרנד טור – סידרה של תחרויות יוקרתיות, מעין "אליפות העולם בטורנירים," שנוסדה ב-2015. נזכיר – תחילה הסידרה הורכבה משלושה טורנירים קלאסיים (סטוונגר, גביע סינקפילד, לונדון), אבל מאז פרישתו של הטורניר בנורבגיה הוחלט על עירוב הטורנירים הקלאסיים עם כאלה של שח מהיר/בליץ. השנה נוסף לסידרה עוד אחד כזה, כך שהיא מכילה בסך הכל שני טורנירים קלאסיים ושלושה של שח מהיר/בליץ – אבל מבין האחרונים, משתתפי הסידרה הקבועים צריכים לשחק רק בשניים (כלומר, בארבעה טורנירים בסך הכל).

כמו בשנתיים הקודמות, בכל אחת מהתחרויות משתתפים עשרה שחקנים ובסידרה ישנם רק תשעה משתתפים קבועים – כך שנותר מקום לווילד קארדס. תשעת המשתתפים הקבועים הם קרלסן (שבשנה שעברה לא היה משתתף קבוע בגלל התנגשות הסידרה בלוח הזמנים של הדו קרב על אליפות העולם), סו, קרואנה, נקמורה, ושייה לגרב, ארוניאן, אנאנד, קריאקין ונפומניצ'י. האחרון נבחר במידה מסויימת בזכות השנה המוצלחת בשחמט קלאסי שהיתה לו ב-2016, אבל גם בזכות הדרוג הגבוה שלו בשחמט מהיר ובליץ – ברוח העירוב בין תחרויות שחמט קלאסי לכאלה בקצבים המהירים יותר, הגרנד טור מנסה לקדם את מה שמכונה "מד כושר אוניברסלי," המשקלל את כל שלושת הקצבים למספר אחד במקום לנהל שלושה מדי כושר נפרדים (כפי שעושה פיד"ה).

שתי התחרויות הראשונות בסידרה הן של שחמט מהיר/בליץ והן נערכו כמעט מייד אחת לאחר השנייה בפריז ובלובן. מכיוון שהמשתתפים הקבועים בסידרה צריכים לשחק השנה בשתיים מתוך שלוש התחרויות מסוג זה (השלישית תערך באוגוסט בסנט לואיס, מייד לאחר הטורניר הקלאסי של גביע סינקפילד), נותר מקום למספר רב יחסית של ווילד קארדס – 12 בסך הכל, או ארבעה בכל טורניר (כיוון שישנם בסך הכל 30 מקומות [10 * 3] והמשתתפים הקבועים תופשים 18 מתוכם [9 * 2]). בתחרות בפריז אלה היו ממדיארוב, גרישצ'וק, טופלוב ובאקרו (כשחקן צרפתי מקומי), ובלובן קרמניק (שהוזמן תחילה כמשתתף קבוע בסידרה אבל דחה את ההזמנה כיוון שלא יכל להתחייב להשתתפות בכל התחרויות), גירי, איבנצ'וק (שזכה באליפות העולם האחרונה בשח מהיר) וג'ובאבה.

הפורמט של התחרויות האלה הוא תשעה משחקים מהירים (rapid) הנערכים במשך שלושה ימים (שלושה ביום) ולאחריהם שמונה עשר משחקי בליץ הנערכים במשך יומיים (תשעה ביום), כשמשקלם של שני הקצבים בניקוד הכולל שווה – כלומר, על המשחקים המהירים מקבלים ניקוד כפול (2 נקודות על ניצחון לעומת נקודה בודדת בבליץ, נקודה על תיקו לעומת חצי נקודה בבליץ); מקסימום הנקודות שאפשר לצבור באופן כזה מ-27 המשחקים הוא 36. קצב המשחקים בחלק המהיר הוא 25 דקות + 10 שניות עיכוב (delay – שיטה שונה מעט מזו הנפוצה יותר של תוספות זמן [increments]), ובחלק הבליץ 5 דקות + 3 שניות עיכוב.

**********

שתי התחרויות הללו הבהירו שגם אם השחמט הקלאסי של קרלסן נמצא במשבר מסויים, בקצבים המהירים הוא עדיין די בברור הטוב בעולם. הוא זכה בשתיהן, ובזו של לובן עם הופעה דומיננטית במיוחד (בשנה שעברה, בה השתתף בתחרויות האלה כווילד קארד, זכה "רק" באחת מהן כשהוא מסיים שני באחרת). בפריז קרלסן סיים עם התוצאה הטובה ביותר בחלק המהיר (7/9, שהיתרגם ל14/18 בחישוב הכולל) אבל נחלש בזה של הבליץ – באופן דרמטי כאשר ארבעה סיבובים לסוף, כשהוא ביתרון של 2 נקודות על המקום השני, הפסיד שלושה משחקים רצופים ונכנס לסיבוב האחרון בפיגור חצי נקודה אחרי ושייה לגרב, שהצטיין בחלק הבליץ. אבל קרלסן התעשת בסיבוב האחרון, ניצח בקלות את המשחק שלו נגד סו (שהיתה לו הופעה די איומה בפריז), ומכיוון שושייה לגרב סיים את המשחק האחרון שלו (נגד גרישצ'וק) בתיקו היה ביניהם שוויון בסיכום הנקודות הכולל של שני החלקים.

הזוכה הוכרע איפוא בשובר שוויון של שני משחקים מהירים (בקצב 10 דקות למשחק), וכאן קרלסן חזר והראה כמה הוא חזק במעמדים כאלה – הוא זכה באופן משכנע במשחק הראשון (בלבן) והוציא תיקו קל בשני (למעשה, בעמדה בה הוסכם על התיקו היה יכול בקלות להמשיך ולשחק על ניצחון). זה היה הניצחון השמיני ברצף שלו בסיטואצייה של שובר-שוויון בפלייאוף מאז 2007:

[seier הוא "ניצחון" בנורבגית, כפי שאפשר וודאי לנחש]

החשוב ביותר מבין הנצחונות הללו הוא כמובן זה על קריאקין בשובר השוויון של אליפות העולם האחרונה, אם כי ראוי לציון מיוחד גם הניצחון (הקודם) על ושייה לגרב בלונדון 2015, שהיה מכריע לזכייתו של קרלסן לא רק באותו טורניר ספציפי, אלא בכל סידרת הגרנד טור של אותה שנה.

אבל מה שכנראה ייחרת בזיכרון יותר מכל דבר אחר באותו טורניר הוא המופע נוסח מוריניו של קרלסן בראיון עם מוריס אשלי, שנערך בתום היום השלישי (כלומר סוף החלק של השחמט המהיר, אותו סיים קרלסן כשהוא מוביל):

https://www.youtube.com/watch?v=Q_hBrSmuRBA

באופן הישיר ביותר עורר את כעסו של קרלסן מה שנתפש בעיניו כזלזול לא מוצדק ברמת המשחקים שלו באותו יום – כנראה באופן מיוחד האחרון מביניהם, זה שבו ניצח את באקרו (במשחק מצויין, בסך הכל). אבל כנראה שתרמו לכך גם תסכול מסויים מכך שלא הצליח להוציא יותר מתיקו בשני המשחקים שקדמו לכך; העובדה שקצת לפני שהחל הראיון, כאשר השדרנים/פרשנים של התחרות המרו על הזוכה הכולל, אשלי הימר על גרישצ'וק ולא על קרלסן; ואולי גם האופן בו אשלי פתח את הראיון באמירה שלזכייה של קרלסן בחלק המהיר "עדיין אין שום משמעות"…

**********

בלובן, הדינמיקה של התחרות מבחינתו של קרלסן היתה הפוכה – הוא לא הצטיין כל כך בחלק המהיר וסיים אותו במקום שלישי בלבד, נקודה וחצי (או שלוש בחישוב הכולל) מאחורי סו (שהשתפר באופן דרמטי בתחרות הזו בהשוואה לפריז). אבל אז קרלסן השתלט לגמרי על שלב הבליץ, כשהוא סוגר את הפער מסו כבר ביום הראשון (כלומר, תשעת הסיבובים הראשונים), וממשיך לשעוט קדימה ביום השני תוך שהוא מבטיח את הזכייה הכוללת בתחרות מספר סיבובים לפני הסוף. כאשר מבודדים את שלב הבליץ מקבלים את הטבלה הבאה:

crosstable-blitz

אין (עדיין?) בתולדות השחמט הרבה טורנירי בליץ שנחשבים כהיסטוריים, אבל מה שקרלסן עשה כאן הוא בהחלט בר השוואה להופעתו של פישר באחד הטורנירים המעטים האלה, זה שנערך בהרצג נובי שביוגוסלביה ב-1970. קרלסן השיג 14.5/18 (11+) בפער של 4.5 נקודות מהבאים אחריו – ושייה לגרב וגירי (!); פישר השיג 19/22 (16+), גם כן בהפרש של 4.5 נקודות מהמקום השני (מיכאל טל), אבל ניתן לומר שההרכב של אותו טורניר היה מעט חלש יותר (מלבד שחקן מקומי חלש יחסית כולם היו שם מהצמרת העולמית, אבל לפי הדירוג של אז חלקם מתחת לעשירייה הראשונה – בזו השנייה או השלישית).

קספרוב (אחד מיוזמי הגרנד טור) שנכח בלובן בזמן התחרות, אמר שנראה לו כי בזמן שכל האחרים שיחקו בליץ קרלסן פשוט שיחק שחמט. הכוונה כנראה היתה לכך שרמת המשחק של קרלסן כמעט ולא ירדה ביחס למה שאנחנו רגילים לצפות ממשחקים באורך זמן "נורמלי," בעוד שאצל השחקנים האחרים היה אפשר להרגיש בירידה משמעותית של איכות המשחק בשל הקצב המהיר (דבר המקובל כמובן בבליץ, שהאטרציה העיקרית שלו היא ככלל הדרמה והאקשן יותר מאשר רמה גבוהה במיוחד). מי שצפה בשידור המשחקים היה גם יכול להתרשם משפת הגוף של קרלסן במהלך היומיים הללו שהוא נמצא בzone ומשחק בביטחון עצמי ורוגע מוחלט. הנה כמה משחקי בליץ הממחישים את הבדלי הרמות בינו לבין יריביו:

זהו המשחק נגד איבנצ'וק מהסיבוב הרביעי. הפתיחה הובילה לגירסה לא שגרתית של מה שמכונה גמביט בנקו – אחת מפתיחות רגלי המלכה שבה, עם רגלי לבן ב-ד5 ורגלי שחור ב-ג5, השחור מקדם רגלי ל-ב5 ומוכן להקריב רגלי באגף המלכה תמורת כלים אקטיביים וטורים פתוחים לפעילות כליו שם. גירסה לא שגרתית, כיוון שבמסע השני קרלסן הציב את הרץ שלו ב-ו4 (דבר שהפך כיום למקובל מאוד ברמות הגבוהות) ובהסתעפויות הראשיות של גמביט בנקו הרץ אינו ניצב שם.

נראה שקרלסן הבין טוב יותר מאיבנצ'וק את האופי הלא לגמרי שיגרתי של העמדה שהתקבלה, ולאחר שהשחור החמיץ מספר הזדמנויות להפעיל יותר לחץ על העמדה הלבנה (כמו אלה המוזכרות לגבי מסעים 6 ו-7 בלוח החי), הלבן הצליח להשיג מטרה אסטרטגית חשובה – לייצב את הרגלי שלו ב-ב5, כך שהעמדה באגף המלכה נותרה סגורה כשהלבן נהנה שם מיתרון במרחב:

bview1

מספר מסעים לאחר מכן איבנצ'וק החליף רגלים על ב5, אבל כתוצאה מכך הטור א' נפתח דווקא לטובת הלבן שהשתלט עליו:

bview2

עמדת הדיאגרמה התקבלה לאחר מסעו ה-16 של השחור, וכאן קרלסן ניצל באופן מיידי את השליטה בטור א' עם 17.מה-א5! ותקיפת הפרש השחור על ב6, תוך ניצול העובדה שהשחור אינו יכול להרשות לעצמו להכות את הרגלי הלבן על ד5 למרות שזה מותקף על ידי שלושה כלים. 17…פ(ג):ד5 יפסיד ל-18.פ:ד5 צ:ד5 19.פ-ג4 וזכייה בפרש המרותק על ב6 (תזוזה שלו תוביל לאובדן המלכה השחורה על ד8), בעוד ש-17…פ(ב)ד:5 יפסיד ל-18.פ:ד5 צ:ד5 (18…פ:ד5 שוב יוביל לאובדן המלכה השחורה) 19.ר-ג4 והשחור מאבד טיב על ד5, תוך שהלבן מנצל את חולשת האלכסון א2-ז8 שנפתח בעקבות נסיונו של השחור להשיג משחק נגדי כלשהו באגף המלך כמה מסעים קודם לכן עם 14…ו5.

במקום זאת, השחור המשיך 17…ר:ג3 ולאחר 18.מה:ב6 ר:ב2 זכה אמנם בחזרה ברגלי שהקריב קודם לכן, אולם עמדתו התערערה מאוד. מעניין שרק בנקודה זו, במסע ה-19, קרלסן הצריח סוף סוף – עד כאן הוא החליט, ובצדק, שיש עניינים דחופים יותר לטפל בהם. ומסע לאחר מכן הוא מצא את הרעיון החזק ביותר בעמדה – 20.מה-א7!, מסע המפנה את הערוגה ב6 ומאיים בקידום הרגלי החופשי הניצב ב-ב5 (שעוד נותר שם מהפתיחה) ותקיפת הפרש השחור על ג7. איבנצ'וק לא מצא דרך טובה להתגונן מפני האיום הזה, ולאחר 20…ר-ו5 21.ב6 פ:ד5 (כל מסע אחר של הפרש יוביל לעמדה פסיבית באופן חסר תקווה לאחר קידום נוסף של הרגלי ל-ב7) הסתבר שהרגלי הלבן על ד5 עדיין לא יכול להילכד ללא עונש:

bview3

בעקבות 22.מה-א2! הפרש והרץ השחורים מותקפים על ידי המלכה הלבנה בו זמנית והשחור פשוט מפסיד כלי – ולכן איבנצ'וק נכנע.

גם הניצחון על נפומניצ'י מסיבוב 14 יכול לשמש כדוגמת ספר לימוד לאופן בו הלבן יכול לשחק כנגד הגנה מסויימת – במקרה זה נוסח ניידורף בהגנה הסיציליאנית, בהסתעפות הנוטה להוביל למשחק עמדתי ושקט יחסית עם 6.ר-ה2 מצד הלבן. ניתן לראות כאן זרימה ברורה ותכליתית של רעיונות: קרלסן משתלט על הערוגה ד5 בעקבות חילוף הרץ בפרש במסע ה-11, משתלט על הערוגות הכהות באגף המלכה בעזרת תמרוני הפרשים שלו וכן קידום רגלי ל-א5, פורץ באגף הזה תוך ניצול יתרון הרגלים המספרי שלו באמצעות קידום רגלי ל-ג5, ולאחר שהשחור לוכד על הערוגה הזו אינו לוכד בחזרה אלא דוחף קדימה את הרגלי החופשי שנוצר על הטור ד'. בעקבות זאת, הוא מנצל עיתוי טקטי מתאים כדי לשחק 23.ר-ז4! ולהגביר את הלחץ על עמדת השחור.

bview8

מסעו האחרון של הלבן מרתק את הפרש על ד7 לאורך האלכסון, ולמעשה מאלץ את השחור לוותר על טיב לאור האיום פ:ג5. השחור קיבל אמנם שני רגלים תמורת הטיב לאחר 23…ג:ב4 24.ר:ד7 מה:ד7 25.פ-ב6 (עם התקפה כפולה על המלכה והצריח השחורים) ו-26.פ:ג8, אבל שני הרגלים הללו (על ב4 ו-ה4) היו חלשים והקואורדינציה בין כלי הלבן היתה טובה בהרבה. נסיון די נואש להשיג משחק נגדי באמצעות קידום הרגלי ל-ה3 לא נחל הצלחה ולמעשה שיפר את אפשרויות ההתקפה של הלבן, כיוון שלכידת הרגלי הזה פתחה עבורו את הטור ו' ללחץ על ו7. דבר זה הוביל לניצחון מהיר מאוד בגלל עיוורון טקטי של נפומניצ'י, שלאחר 33.צ(ב)-ד1 התוקף את המלכה השחורה נסוג איתה ל-ח6 (33…מה-ז6, כדי להגן על ו7, היה מאריך את המשחק אבל כנראה לא מציל אותו עבור השחור – הלבן יכול להמשיך והגביר את הלחץ באמצעות 34.צ-ד7, למשל):

bview9

וקרלסן סיים את המשחק בהקרבת המלכה האלגנטית 34.מה:ו7+! – לכידת המלכה מובילה למט בשני מסעים.

[בשידור החי, אגב, ניתן לראות שנפומניצ'י נכנע ועצר את השעון כשקרלסן רק שלח את היד לרגלי ב-ו7, עוד לפני שביצע את המסע עצמו; אבל לאחר שלחצו ידיים וקמו מהכיסאות, קרלסן נמלך בדעתו וביצע את הלכידה עם המלכה ב-ו7 על הלוח הדיגיטלי, כדי שזה יתעד אותה]

ולסיום, המשחק המעניין והיצירתי ביותר של קרלסן – נגד ושייה לגרב בסיבוב ה-12; הוא גם בסגנון שונה מאוד משני הקודמים, כזה של התקפה ספקולטיבית תוך הקרבת חומר החל מהפתיחה. המשחק התנהל בהסתעפות נדירה למדי של הפתיחה האנגלית (בה הלבן משחק ה3 במסע השני), ובמסע הרביעי קרלסן הפתיע במסע האגרסיבי 4.ז4!? המפעיל לחץ מוקדם על עמדת השחור אך גם מסתכן בהחלשת עמדת הלבן לטווח הארוך. יש לכך תקדים ברמות הגבוהות – לפני מספר שנים המסע הזה הופיע במשחק של ריצ'ארד רפורט נגד ארוניאן בבונדסליגה, ושם ארוניאן בחר למנוע קידום מיידי של הרגלי ל-ז5 עם 4…ח6.

ושייה לגרב, לעומת זאת, הניח לקרלסן לקדם את הרגלי ולגרש את הפרש שלו מ-ו6, כדי שהרגלי הזה יהפוך מטרה להתקפה:

bview4

וקרלסן, במקום לנסות להגן על הרגלי ולייצב את העמדה בחר להקריב אותו תמורת המשך הגברת הלחץ על עמדת השחור עם 7.ד4!? וקידום מהיר של הרגלי ד' ל-ד6 (תוך שהוא מרויח זמן באמצעות תקיפת הפרש השחור השני, על ג6); באופן כזה השחור אינו יכול להזיז את הרגלי ד' שלו ונוצר עבורו קושי רציני לפתח את אגף המלכה – הרץ ב-ג8 ובעקבותיו הצריח ב-א8. קרלסן גם ניצל את היציאה המוקדמת של המלכה השחורה ל-ז5 כדי להרויח זמן להפעלת הפרש והצריח שלו באמצעות תקיפה שלה:

bview5

ובנקודה זו הקריב רגלי שני עם 12.ה4!? כדי להמשיך את היוזמה ולהפעיל את כליו תוך יצירת איומים על המלכה השחורה. לאחר מספר מסעים נוספים התקבלה העמדה הבאה:

bview6

ברור שהלבן נטל הימור רציני, כיוון שהוא נותר עם שני רגלים פחות ומבנה רגלים חלש באופן כללי – אבל מצד שני, השחור סובל מבעיה קשה בפיתוח כליו (במידה רבה, כאמור, בשל אותו רגלי לבן קדמי על ד6 החונק את אגף המלכה שלו). ושייב לגרב שיחק כאן את המסע הטבעי 18…פ-ו6 כדי לפתח מחדש את אותו פרש שנדחק לערוגת המוצא שלו במסע השישי, ובתגובה קרלסן מצא את המכה הטקטית 19.צ:ז7!

כמובן שהשחור אינו יכול להכות את הפרש על ה4 בשל מט מיידי, והיה עליו למצוא כאן את המסע קר הרוח 19…מ-ו8! היכול להוביל ליתרון קל שלו, כפי שניתן לראות בלוח החי. במקום זאת, הוא שיחק מסע פשוט יותר ולכד את הצריח הלבן. לאחר 19…מה:ז7 20.פ:ו6+ מ-ד8 השחור זכה אמנם בטיב תמורת הרגלי שהפסיד, אבל הוא נאלץ לוותר עליו מייד לאחר 21.מה-ו5! עם 21…צ-ה8, כדי להגן על הרגלי ב-ה5. בעקבות זאת השחור נותר בעמדה שהיתה למעשה כבר חסרת תקווה, כיוון שלא נותרו לו כל כלים פעילים ועמדתו נותרה חנוקה לגמרי – דבר שהודגש על ידי קידום נוסף של רגלי לבן, הפעם ל-ג5:

bview7

בהמשך ושייה לגרב הצליח איך שהוא לשחרר את הצריח ב-א8 לאחר שקידם רגלי ל-ב5 ופיתח את הרץ ל-א6, אבל הרץ הזה נותר חסר תועלת ובמספר תמרונים מדוייקים קרלסן הצליח למנוע ממנו לפתח משחק אקטיבי גם עם כליו האחרים (למשל, המסע 30.מה-ז4! מונע את הצבת הצריח השחור על ז8). היו לקרלסן הרבה דרכים לנצח, אבל בשלב זה – כיוון שנותרו לו רק שניות בודדות על השעון – כבר לא היה לו כמעט זמן לחשוב והוא לא שיחק באופן היעיל ביותר. עם זאת, הוא מצא דרך טובה ובטוחה מספיק לניצחון: חילופי מלכות במסע ה-36 הובילו להחלשה רצינית של מבנה הרגלים השחור, ובעקבות זאת נפל הרגלי על ד5 והלבן זכה על ידי פריצת רגלי באגף המלכה ופלישה עם המלך שלו לשם, כשהכלים השחורים שנותרו על הלוח – הרץ והצריח – עדיין פסיביים לחלוטין.

**********

בסוף החודש הנוכחי יתחיל גביע סינקפילד, הטורניר הבא בסידרה, ושם יהיה מעניין לראות האם הביטחון העצמי שקרלסן ודאי צבר בטורנירים הנוכחיים יחלחל בחזרה גם לשחמט שלו בקצב קלאסי. אבל מבחינת הגרנד טור השלם, לאור ההישגים של קרלסן עד כה ניצחון שם כבר אינו חיוני לזכייה בסידרה השלמה. כל עוד לא יחזור על עצמו אסון בנוסח הטורניר האחרון בנורבגיה, גם מקומות שני-שלישי בשני הטורנירים הקלאסיים שעוד נותרו מן הסתם יבטיחו לו את הזכייה הזו בנוחות. היחידים שעוד יכולים לתת לקרלסן פייט ברמת הסידרה השלמה נראים כרגע ושייה לגרב, סו ונקמורה (האחרון, שלא שיחק בלובן, בעיקר אם יצליח לזכות בטורניר המהיר בסנט לואיס – שבו כבר לא ישתתפו קרלסן, ושייה לגרב וסו).

Share on FacebookTweet about this on Twitter

45 תגובות ל “גרנד טור פריז – לובן: קרלסן עדיין דומיננטי בקצבים המהירים”

  1. דוד (פורסם: 5-7-2017 בשעה 22:41)

    תודה על סיקור מצויין.
    הערה על המשחק נגד מקסים, זה לא מקרי שהפתיחה המשוגעת הזו הופיעה בעבר דוקא במשחק של ראפורט. והמסע 12.ה4 הקרבה קטנה ונאה (מי לא יקח רגלי עם שח?). בהחלט משחק בסגנון ראפורט, ואני חושב שזו מחמאה רצינית לאלוף העולם. נפתלי בטוח יסכים איתי.
    התרשמתי גם מהראיון של קרלסן אחרי המשחק, שהסביר שהרגלי על ד6 היווה את כל הרעיון של הפתיחה הזו מלכתחילה. כלומר מבחינתו לא היה כאן משהו משוגע, הכל היה בשליטה והוא ראה את הבעיה של השחור בעיני רוחו כבר במסעים הראשונים, והבין שבקצב הזמן של משחק בזק יתקשה הצרפתי להתגונן כראוי.
    אבל אי אפשר בלי מילה על הקונספט של הגרנד טור- לא 100% שחמט אמיתי, וחבל (זאת למרות שהשידור החי בבליץ היה באמת חוייה).

    להגיב
  2. אמיתי (פורסם: 5-7-2017 בשעה 23:02)

    "To win not so smooth games "..
    אשכרה מוריניו. מעניין שהוא ממש לקח את זה אישית.
    יש משהו באופי שלו מאד אקסצנטרי.

    להגיב
  3. מומו (פורסם: 5-7-2017 בשעה 23:11)

    תודה!
    לפי הבנתי, דווקא הדומיננטיות שלו בקצב מהיר נותנת לו יתרון משמעותי בדו קרב…הוא מנסה לנצח ב12 משחקים ואם לא הולך- תמיד יכול ללכת על המשחקים מהירים שבסוף( כמו שקרה נגד קריאקין).

    להגיב
    • אייל סגל (פורסם: 5-7-2017 בשעה 23:41)

      בהחלט – ומהכיוון של היריב, אפשר לומר שזה יכול לייצר מעין draw odds פסיכולוגי. פעם היתה לאלוף העולם פריבילגיה שהתואר נשאר אצלו אם הדו קרב מסתיים בתיקו; ככה, למרות שהפריבילגיה כבר לא קיימת, היריב יכול לחשוב על זה שמאוד לא כדאי לו להגיע למצב שבו החלק הקלאסי יסתיים בתיקו. היה ניתן, אגב, לראות משהו כזה בתקופה של אנאנד כאלוף עולם – בהשוואה לקרלסן, ההישגים שלו כאלוף עולם מכהן בתחרויות קלאסיות היו מאוד לא מרשימים, אבל בשח מהיר הוא תמיד היה ידוע כחזק במיוחד וגם המשיך להוציא תוצאות מצוינות בתקופת הכהונה שלו – ובדו קרב נגד טופלוב ב2010 הוא ניצח במידה רבה כי טופלוב ממש ביצע התאבדות במשחק ה-12 (שנכנסו אליו במצב של שוויון) כשניסה לנצח בכוח, כי מאוד לא רצה להגיע לשובר שוויון.

      להגיב
  4. Zak (פורסם: 6-7-2017 בשעה 01:04)

    אני לא יודע אם הרעיון של ז4 כל כך נדיר. אני זוכר בשעתו הוא היה מאוד פופלרי בסלאבית (1. ד4 ד5 2. ג4 ג6 3. פו3 פו6 4. פג3 ה6 5. ה3 פבד7 6. מהג2 רד6 7. ז4!?) אבל משום מה נעלם מאז. הרעיון הופיע גם בסיציליאנית, פילידור ועוד פתיחות. מעניין לראות אם בעקבות הניצחון של קרלסן המסע יערוך קאמבק גם במשחקים בעלי קצב קלאסי

    להגיב
    • אייל סגל (פורסם: 6-7-2017 בשעה 14:20)

      כן, באופן כללי אפשר לומר שבשנים האחרונות מנסים את המסע הזה באיזו שהיא קונסטלציה כמעט נגד כל פתיחה…

      להגיב
    • דוד (פורסם: 6-7-2017 בשעה 21:45)

      הזכרת לי משהו מפעם, ומצאתי שהוא שיחק בדיוק את מערך הפתיחה הזה נגד הסלאבית של אנאנד ב-2009.
      http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1536059
      אבל לעיני ההדיוט שלי זה הרבה יותר טבעי שם, כשהלבן נמצא ס"ה מרחק 2 מסעים מהצרחה ארוכה. אולי ישנה עבור השחור דרך להחריף את העמדה אבל שום דבר לא "מסובך" מדי.

      להגיב
      • אייל סגל (פורסם: 6-7-2017 בשעה 21:59)

        הניצחון הראשון שלו במשחק קלאסי על אנאנד. ההסתעפות הזו בסלאבית היא כבר די ותיקה – משחקים אותה באופן סדיר מאז תחילת שנות ה-90 (בפרט שירוב נתן לה "לגיטימציה" ברמות הגבוהות)

        להגיב
  5. אייל סגל (פורסם: 6-7-2017 בשעה 11:18)

    אגב, התפרסמו הווילדקארדס לטורנירים הבאים של הגרנד טור, שיתקיימו בסנט לואיס: בגביע סינקפילד (הקלאסי, שם משתתפים כל התשעה הקבועים ולכן יש מקום אחד) זה סבידלר, במהיר/בליץ שיתקיים מייד אחריו אלה נבארה, לה, דומינגז, והאטרקציה הגדולה… קספרוב. נחמד מאוד, אבל די מדהימה (ומחפירה) ההתעלמות המוחלטת שלהם מהסינים.

    http://grandchesstour.org/news-press-release-2017-sinquefield-cup/historic-sinquefield-cup-brings-top-world-chess-talent-saint

    להגיב
    • אילן (פורסם: 6-7-2017 בשעה 19:43)

      באמת אטרקציה. אמנם אין לו רייטינג והמשחקים יהיו על רייטינג אבל אין ספק שהוא יעלה את הרייטינג של הצפיה במשחקים. חבל רק שקרלסן, סו ו- MVL לא ישחקו איתו.

      להגיב
      • שמוליק (פורסם: 6-7-2017 בשעה 20:05)

        ממש לא בטוח שזה במקרה שקספארוב חוזר כשהליין-אפ של הטורניר הספציפי הזה די חלש ( באופן יחסי כמובן )

        להגיב
        • אייל סגל (פורסם: 6-7-2017 בשעה 20:13)

          כן, גם אני חשבתי על זה… (גם מבחינת שלושת הקבועים של הסידרה שלא משתתפים הפעם וגם מבחינת הווילד קארדס האחרים)

          להגיב
    • Selby (פורסם: 7-7-2017 בשעה 00:09)

      https://www.chess.com/news/view/breaking-kasparov-wild-card-for-saint-louis-rapid-blitz-7097
      וואו, The return of the king! תסמנו ביומן 14 עד 18 באוגוסט.

      לא הייתי מוציא מכלל אפשרות סיום שלו בטופ 3, אפילו הייתי מוכן להמר על כך.
      איך באמת זה עובד מבחינת מד כושר ואיך זה משפיע על השחקנים שישחקו נגדו.

      להגיב
  6. יהודה.א. (פורסם: 7-7-2017 בשעה 12:39)

    מעניינת הזריקה של נקאמורה למאמאדיארוב בסיבוב ה-16 של הבזק. לו הוא היה מנצח היה תלת קרב?

    אגב, מה המאזן של נקאמורה בשוברי שיוויון משוחקים?

    להגיב
    • אייל סגל (פורסם: 7-7-2017 בשעה 13:34)

      בתחרות של פריז:

      https://www.chessbomb.com/arena/2017-grand-chess-tour-paris-blitz/16-Mamedyarov_Shakhriyar-Nakamura_Hikaru

      כן, אם הוא היה מנצח במשחק הזה – ובהנחה שכל שאחרים היו מסתיימים אותו דבר (מה שלא ברור מאליו, כי היו עוד שני סיבובים ותוצאה שונה כאן היתה יכולה להשפיע על איך היו ניגשים למשחקים אחרים) אז היה פלייאוף משולש. אבל צריך לציין בהקשר זה שההכתרה הביזארית לפרש במסע ה77, בגללה יזכרו את המשחק, לא שמטה ניצחון אלא רק תיקו – הניצחון כבר הוחמץ שני מסעים לפני כן. (ליתר דיוק, גם אחרי הכתרת הפרש זה עדיין תיקו אוביקטיבית, אבל במקום שזה יהיה טריביאלי השחור צריך להתחיל להתגונן באופן מדוייק.)

      ממה שזכור לי נקמורה זכה בכל הפלייאופים שלו בשנים האחרונות (מה שלא מפתיע לאור החוזק שלו בקצבים המהירים וכל עוד הוא לא משחק נגד קרלסן…) – פעמיים בגיברלטר (נגד MVL ואנטון) ופעם בציריך (נגד אנאנד).

      להגיב
      • יהודה.א. (פורסם: 8-7-2017 בשעה 21:00)

        זכרתי את שלושתם, אבל לא זכרתי אם היו עוד. תודה!

        להגיב
  7. יהודה.א. (פורסם: 8-7-2017 בשעה 21:09)

    לטובת הקוראים כאן, שלא עוקבים יותר מידי, בג׳נבה מתקיימת בימים אלו אחת מתחרויות הגרנד פריקס. בין המשתתפים שם, גלפנד (50 % אחרי 3 סיבובים), ארוניאן, גירי, מאמאדיארוב, ראפורט, גרישצוק ועוד. מוביל את הטבלה אחרי 3 סיבובים רדג׳אבוב עם 2.5.
    ניתן לעקוב אחרי התחרות ב https://www.chessbomb.com/arena/2017-geneva-fide-grand-prix

    להגיב
    • דוד (פורסם: 8-7-2017 בשעה 22:31)

      רדג'בוב מראה ניצוצות מפעם עם 2.5 נקודות מ-3 הימים הראשונים, והמשחק העוצמתי הזה: http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1879934

      להגיב
      • אייל סגל (פורסם: 8-7-2017 בשעה 22:47)

        כן, משחק באמת מרשים – במיוחד שאחרי 20 מסעים העמדה נראית סימטרית ושווה כמעט לחלוטין. זה היה יכול להיות משחק ממש מושלם אם הוא היה מוצא את צ:ז7! כבר במסע 36 (36…צ:ה4 37.צ-ז8+! כמו במשחק, או 36…מ:ז7 37.מה-ג3+).

        להגיב
  8. אילן (פורסם: 11-7-2017 בשעה 12:35)

    Wei Yi עולה! והשאלה אם ההשוואה בינו לבין קרלסן חוזרת להיות רלוונטית.
    הוא מוביל עכשיו (בשלב מוקדם יחסית) בתחרות חזקה מאוד שנערכת בסין בה משתתפים 10 שחקנים כשרק אחד מהם לא מעל 2700 או מתקרב לכך (Lu Sganglei עם 2638). זו תחרות בת 9 סיבובים (כל אחד משחק פעם אחת נגד שחקן אחר) ולאחר הסיבוב השלישי הוא עם 2.5 נק' מתוך 3 לבד במקום הראשון, לאחר נצחון משכנע על פונומריוב שלא ידע לנצל בשלבים מסויימים את היתרון שהיה לו והיה מרשים לראות כיצד הסיני הצעיר מצליח לגבור עליו למרות ששיחק קרוב ל- 15 מסעים אחרונים על האינקרמנט (אם להאמין לשעון באתר chess24 במיוחד בהתחשב בעובדה שהמשחק משוחק בסין) https://www.chessbomb.com/arena/2017-8th-danzhou-super-gm/03-Wei_Yi-Ponomariov_Ruslan

    הנצחון הזה מעלה אותו למקום ה- 17! בעולם בלוח החי עם 2746 כשהוא בן 18 וחודש.
    קרלסן בגיל הזה (ינואר 2009) כבר הגיע למקום הרביעי בעולם עם 2776 כך שברור שהגיע גבוה יותר באותו גיל אבל מעניין לראות מה ימשיך להיות עם Wei Yi כשהוא עדיין לא הצליח עד היום להראות עדיפות ברורה על סופר רבי אמנים. בטורניר הנוכחי עד כה הוא לא שיחק נגד דינג לירן ויו יינג יי ונגד איבנצ'וק הצליח להתגונן יפה בשחור במשחק אתמול ולהוציא חצי נקודה.

    להגיב
    • דוד (פורסם: 11-7-2017 בשעה 16:52)

      לא אותו סיפור, תרד מזה.
      כיאה לתלמיד האסכולה הסינית, ויי מאוד חזק בחישובים טקטיים, וגם תמיד מאוד מוכן עם 1.ה4 ומצליח למצוא המשכים מעניינים. ההבנה העמדתית והיצירתיות שלו רחוקה שנות אור מזו של קרלסן (לשחקן סיני אחר, דינג לירן, הבנה טובה יותר). וזה לא דבר נרכש.
      אם הייתי צריך להשוות אותו לשחקן אחר, אניש גירי יכול לתת דוגמה טובה. בצעירותו הדהים עם יכולת החישוב שלו ועם ההכנה הביתית העמוקה, אבל היום ניכר בבירור שזה אולי מספיק בשביל לשמור על מקום יציב בטופ, אבל בלי יצירותיות וטאץ' קשה לנצח בטורנירים.

      להגיב
      • דוד (פורסם: 12-7-2017 בשעה 09:51)

        ניתוח מרתק דוד מאוד נהניתי.

        להגיב
        • דוד (פורסם: 12-7-2017 בשעה 09:51)

          זה דוד אחר…

          להגיב
      • אילן (פורסם: 12-7-2017 בשעה 10:09)

        לא מדויק. אל תשווה את היכולות של קרלסן *היום* לוויי יי. אם כבר צריך להשוות את קרלסן של גיל 18.
        אני רואה התפתחות אצל וויי יי. קודם כל רפרטואר הפתיחות שלו התרחב במהלך השנה האחרונה והוא כבר לא מוגבל ל- 1. ה 4 וגם בשחור הוא הפסיק לשחק בכל פעם 1…ה5.
        בנוסף, במשחקים האחרונים שלו ראיתי גם שהתחיל לגלות הבנה עמדתית ולא רק יכולת טקטית. הוא בשיא התפתחותו ולכן מוקדם מדי לקבוע בפסקנות דברים לגבי המוגבלויות שלו. צריך לתת לו עוד קצת זמן.
        חוץ מזה, אם ווסלי סו התחיל לאיים על קרלסן בגיל 23 (או לפחות התחיל להראות ניצוצות גאונות בגיל 20) אין סיבה לסתום על הגולל על וויי יי כשהוא רק בן 18.

        אגב, במאזן המשחקים הכולל שבין Wei Yi לדינג לירן, במשחקים ששיחקו מאז שנת 2015 (ולא כשוויי יי היה בן 11 או 14) יש לוויי יי יתרון קל על דינג.

        להגיב
      • אילן (פורסם: 12-7-2017 בשעה 10:21)

        אגב, קח לדוגמא את המשחק שלו בסיבוב השני כששיחק בשחור נגד איבנצ'וק והוציא תיקו https://www.chessbomb.com/arena/2017-8th-danzhou-super-gm/02-Ivanchuk_Vassily-Wei_Yi היה שם הרבה יותר מאשר טקטיקה.

        להגיב
        • דוד (פורסם: 12-7-2017 בשעה 14:02)

          ב 2008-9 כבר דיברו על קרלסן במונחים היסטוריים. הוא הראה יותר מפעם אחת עליונות מוחלטת, או לפחות שוויון, על השחקנים הכי טובים בעולם, והיו אפילו השוואות לפישר-קרפוב-קספרוב. תיקח את המשחק הזה נגד קרמניק, בשחור במשחק שהיה חייב לנצח בו. http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1482706
          לא איזו הברקה טקטית או הפתעה בפתיחה, אלא הפגנת עליונות לאורך כל המשחק. והיו המון כאלו, נגד איבנצ'וק, טופאלוב, ארוניאן. הטופ 5 של התקופה. וויי עדיין לא שם, ולו בגלל שרוב הטורנירים בהם הוא משתתף הם מדרג משני. אני מניח שהוא יהפוך לשחקן טופ 10 לגיטימי, אבל הוא חייב לעשות קפיצת מדרגה (פטרוסיאן הגיע לזה בשנות העשרים המאוחרות שלו, ורבי עקיבא התחיל ללמוד תורה בגיל 40 אז אל דאגה..).

          להגיב
          • אייל סגל (פורסם: 12-7-2017 בשעה 19:34)

            אני מסכים שהשוואות של "אחד לאחד" לקרלסן בגיל המקביל כבר לא נראות ממש רלבנטיות (כמו שהיו יכולות להיות לפני שנתיים), אם כי צריך לזכור שבהתחשב בדרגת הכישרון ומטאוריות העלייה של קרלסן השוואות כאלה הן באמת אכזריות במיוחד. אבל אני גם מסכים עם אילן שבהחלט אפשר לראות במשחקים של Wei שהוא מתפתח והופך לשחקן שלם יותר. זה שהוא יהיה בטופ 10 תוך לא הרבה זמן נראה כמעט מובן מאליו, אם מעבר לזה – עדיין שאלה פתוחה. אגב, לגבי זה שרוב התחרויות שלו הן מדרג משני (מאז וייק אן זה בתחילת השנה הוא שיחק רק באסיה) – כאן אפשר בהחלט לדבר על קיפוח מסויים מבחינת כמות ההזדמנויות שהוא מקבל בהשוואה לאלה שקרלסן קיבל דרך קבע מאז שהגיע לגיל 16. זה שבימים אלה מתקיים טורניר של הגרנד פרי שבו משתתפים שחקנים כמו סאלם, ריאזנצב והו ייפאן (ואפשר גם להזכיר את האמר בסידרה השלמה) ולא Wei זו ממש שערוריה.

            אגב, אותו משחק נגד קרמניק הוא מטורניר שהזכייה בו היא עדיין אחת מהכי מרשימות בקריירה של קרלסן – זו היתה אחת המהדורות הכי חזקות של וייק אן זה, וזכייה בטורניר כזה בגיל 17 היא אולי ההישג הכי מרשים בתולדות השחמט לשחקן בגיל הזה. ספציפית על אותו משחק סבידלר אמר בשעתו:

            I've seen him [Kramnik] lose games, I've even seen him lose games with White (even if not very often), but I struggle to remember a game in which he was so utterly dominated with White – just got completely outplayed from a position he would normally like. It impressed me quite a bit, I have to say, because this doesn't happen every day. I mean, you can out-calculate Vlad, you can out-prepare Vlad – Topalov has done it – but outplaying him in a quiet position requires quite a lot of skill.

            [לגבי דרגת השבח שיש בביטויים כמו quite a bit או quite a lot, חשוב לזכור שסבידלר אמון על אסכולת האנדרסטייטמנט האנגלית בנוסח הכי קיצוני שלה…]

            להגיב
  9. אילן (פורסם: 12-7-2017 בשעה 11:06)

    הסיפור על אליפות קנדה, הנתון במחלוקת, קצת הזוי, לא?
    https://www.chess.com/news/view/controversial-finish-to-canadian-chess-championship-5047

    מוזר שלא מענישים את מי ששמר בידו את המלכה.

    להגיב
  10. אילן (פורסם: 13-7-2017 בשעה 13:41)

    נצחון מרשים של Wei Yi על Yu Yangyi ובתוך כך הוא עובר אותו בדירוג העולמי בלוח החי והופך להיות הסיני השני החזק בעולם (מקום 15 עם 2751.8 נקודות).

    https://www.chessbomb.com/arena/2017-8th-danzhou-super-gm/05-Wei_Yi-Yu_Yangyi

    להגיב
    • דוד (פורסם: 13-7-2017 בשעה 15:43)

      אודה על האמת, ניצחון מאוד מרשים שממחיש את הנקודה שכתבת עליה.
      מהרגע שהשחור נאלץ להקריב את המלכה היה ברור מי משחק על ניצחון, והטכניקה של ויי היתה נקייה ונאה (מהבחינה הזו יש בונוס כשצופים בלוח המשחק באתר צ'סבומב; היות והתוכנה שם נותנת צבע לכל מסע, כאשר הצבע מהווה אינדיקטור לרמת הדיוק שבמסע. כשאני רואה שכל המסעים של הצד המפסיד הם בגווני הכחול, עם אדום אחד בגארבג' טיים, אני מבין שהיה כאן מפגן של משחק חלק ומושלם מצד המנצח…).
      אכן אין שום סיבה שלא להזמין אותו לטורנירי על.

      להגיב
    • אייל סגל (פורסם: 13-7-2017 בשעה 21:20)

      אם זה יגרום לך להרגיש עוד יותר טוב, אז אחרי ההפסד של סבידלר היום בגרנד פרי הוא כבר מקום 14…

      להגיב
  11. דוד (פורסם: 14-7-2017 בשעה 12:52)

    לגבי סגנון המשחק הסיני, כמובן שכל שחקן סגנון ייחודי אבל יש לרובם תכונה משותפת שבעיניי מעוררת הערצה, וזו הנכונות לבחון את הפתיחות הקלאסיות במבט אחר ומרענן, על ידי כניסה להסתעפויות ארוכות מאוד שבסופן עמדה עם מאפיין לא שגרתי. זה מצריך הכנה עמוקה מאוד ויכולת חישוב ארוכת טווח, או במילה אחת- סבלנות (בגלל שהרבה פעמים הם לא מוכנים להסתפק ביתרון "אינטואיטיבי" כמו מבנה רגלים וכדומה ולהתחיל לשחק משם, שזה אחד המאפיינים הבולטים של השחמט המודרני).
    אני לוקח את המשחק הזה כדוגמא: http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1801594 דינג משחק ח4 כבר במסע החמישי, ואחרי 30 מסעים הרגלי הזה מעניק ללבן יתרון למרות גרעון חומרי. בראיון אחרי המשחק הוא אמר שהכין את זה בלילה הקודם.
    זה לא בהכרח סותר את קיומה של הבנה עמדתית, כפי שמוכיח המשחק הפטרוסיאני הזה http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1715380

    להגיב
    • אילן (פורסם: 16-7-2017 בשעה 12:32)

      אם יהיה לי זמן יותר מאוחר אצרף דוגמא למשחק או שניים של Yi שימחישו את השינוי שעבר בתקופה האחרונה. לגבי המסע ח4 בדוגמא הראשונה שלך, לא הייתי מסיק ממנו מסקנה גורפת כלשהי (למרות שהרגלי הזה היה הגורם המכריע בנצחון כאן). הרצת הרגלי ח' מאפיינת הרבה משחקים (או שחקנים) התקפיים.
      אגב, אצל סיימון וויליאמס (לא שהוא באותו לבל) היא ממש הפכה לפולחן. Harry needs a push הפך לסלוגן שלו בסרטונים האחרונים שלו. (הוא מכנה את הרגלי בטור h כ- Harry) :)
      https://www.youtube.com/watch?v=6xZDHoO6NNc

      להגיב
      • דוד (פורסם: 16-7-2017 בשעה 16:29)

        כוונתי בלינק שנתתי היתה לאו דוקא הרעיון של ח4 בפתיחה, אלא הקרב הסופר טקטי ומסובך שזה גרר אחריו.
        תראה את זה: https://livestream.com/ChessCast/events/4298205/videos/99782685
        אני לא יודע אם זה רגיל שמשחק כ"כ סבוך מתבשל בלילה שלפני המשחק.

        להגיב
        • דוד (פורסם: 16-7-2017 בשעה 16:30)

          למעשה בבוקר שלפני המשחק בעצם(!)

          להגיב
        • אילן (פורסם: 16-7-2017 בשעה 20:58)

          דינג לירן סופר מוכשר. שמעתי שקרלסן היה לומד פתיחה בן לילה (לא פיתוח או וריאציה). אני מניח שבמהלך טורניר בן כמה סיבובים זה לא עד כדי כך נדיר שמכינים משהו למשחק למחרת. אבל כפי שדינג ציין הם מכינים את זה בעצמם וללא עוזרים, דבר מרשים כשלעצמו

          להגיב
  12. שחר (פורסם: 15-7-2017 בשעה 20:06)

    בז'נבה, הארי עדיין מנסה לנצח בסיום שהוא תיקו תיאורטי, אם נניח שזה תיקו אז נוצר מצב מעניין בניקוד של הסדרה, בבהנחה שחישובי נכונים:
    גרישצ'וק עובר בנקודה את ממדיארוב 336 לעומת 335, ושניהם סיימו את הסבב.
    היחידים שיכולים לעבור אותם בתחרות האחרונה הם רג'בוב, שכרגע עם 241, ודינג 240
    זה שם את ממדיארוב במצב לא טוב לאחר שכבר נראה שהוא "אמור" להעפיל למועמדים, שכן אם רג'בוב או דינג יסיימו את התחרות הבאה בין 3 הראשונים, או אפילו שלישי משותף עם עוד שחקן אחד, הם יקחו את הכרטיס

    להגיב
    • שחר (פורסם: 15-7-2017 בשעה 20:43)

      …נגמר בתיקו, ומסתבר שהיתה טעות קלה בחישובי וממדיארוב כנראה חישב זאת יותר טוב והוא ראשון בסדרה עם 340, גרישצ'וק 336.4
      רק לרג'בוב, דינג וושייה יש סיכוי לעבור אותם.
      רג'בוב ודינג צריכים לסיים בין שלושת הראשונים (או שלישי משותף עם שחקן אחד נוסף) כדי להעפיל. ושייה צריך לסיים שני או אולי שני משותף.
      להערכתי סיכוי גבוה שממדיארוב יעפיל, אך הכרטיס השני של גרישצ'וק יקבע רק בפלמה דה מיורקה בסוף השנה.

      בכל אופן, לנקמורה, ארוניאן, גירי, נפו וסבידלר אין סיכוי לכרטיס, ונשאר להם רק גביע העולם או ווילדקארד כסיכוי אחרון

      להגיב
  13. אילן (פורסם: 16-7-2017 בשעה 12:06)

    הפתיע אותי ההפסד של קרמניק לפדוסיב בדורטומונד עם 18. מהח5?. אמנם הקרבת הכלי נתנה לו התקפה חזקה אך לא מספקת. הפתיע כי קרמניק בעל יכולת חישוב מעולה של מסעים רבים קדימה וכנראה ששגה פה. האם התראיין אח"כ והסביר מה קרה שם?
    https://www.chessbomb.com/arena/2017-45th-dortmund-sparkassen-chess-meeting/01-Kramnik_Vladimir-Fedoseev_Vladimir

    להגיב
  14. אילן (פורסם: 17-7-2017 בשעה 13:41)

    פורסמה רשימה לא סופית של המשתתפים בגביע העולם שייערך בספטמבר. מישראל (רק) גלפנד ורודשטיין משתתפים. גלפנד דרך המד כושר (2/16 – 1/17), שלישי מהסוף ברשימה של ה- 18. Wei Yi לא עולה דרך המד כושר כי הוא היה אז נמוך יותר, אבל הוא יעלה דרך משחקי יבשת אסיה שהשתתף בהם http://www.fide.com/images/stories/NEWS_2017/FIDE_News/World_Cup_2017/World_Cup_Qualifiers.pdf
    בגביע העולם הקודם העפיל Yi לרבע הגמר (אחרי שניצח בשלב האחרון את דינג לירן) שם הפסיד לסבידלר (לאחר שעשו תיקו בשני הקצבים הראשונים).
    נקווה בשביל גלפנד שלא יעוף שוב בסיבוב הראשון (אותו קריסטובל הנריקז שהעיף אותו קיבל בינתיים השנה תואר רב אמן).

    להגיב

מה דעתך?