DDw5246XoAEM8bt

בשבועות האחרונים נפתח הגרנד טור – סידרה של תחרויות יוקרתיות, מעין "אליפות העולם בטורנירים," שנוסדה ב-2015. נזכיר – תחילה הסידרה הורכבה משלושה טורנירים קלאסיים (סטוונגר, גביע סינקפילד, לונדון), אבל מאז פרישתו של הטורניר בנורבגיה הוחלט על עירוב הטורנירים הקלאסיים עם כאלה של שח מהיר/בליץ. השנה נוסף לסידרה עוד אחד כזה, כך שהיא מכילה בסך הכל שני טורנירים קלאסיים ושלושה של שח מהיר/בליץ – אבל מבין האחרונים, משתתפי הסידרה הקבועים צריכים לשחק רק בשניים (כלומר, בארבעה טורנירים בסך הכל).

כמו בשנתיים הקודמות, בכל אחת מהתחרויות משתתפים עשרה שחקנים ובסידרה ישנם רק תשעה משתתפים קבועים – כך שנותר מקום לווילד קארדס. תשעת המשתתפים הקבועים הם קרלסן (שבשנה שעברה לא היה משתתף קבוע בגלל התנגשות הסידרה בלוח הזמנים של הדו קרב על אליפות העולם), סו, קרואנה, נקמורה, ושייה לגרב, ארוניאן, אנאנד, קריאקין ונפומניצ'י. האחרון נבחר במידה מסויימת בזכות השנה המוצלחת בשחמט קלאסי שהיתה לו ב-2016, אבל גם בזכות הדרוג הגבוה שלו בשחמט מהיר ובליץ – ברוח העירוב בין תחרויות שחמט קלאסי לכאלה בקצבים המהירים יותר, הגרנד טור מנסה לקדם את מה שמכונה "מד כושר אוניברסלי," המשקלל את כל שלושת הקצבים למספר אחד במקום לנהל שלושה מדי כושר נפרדים (כפי שעושה פיד"ה).

שתי התחרויות הראשונות בסידרה הן של שחמט מהיר/בליץ והן נערכו כמעט מייד אחת לאחר השנייה בפריז ובלובן. מכיוון שהמשתתפים הקבועים בסידרה צריכים לשחק השנה בשתיים מתוך שלוש התחרויות מסוג זה (השלישית תערך באוגוסט בסנט לואיס, מייד לאחר הטורניר הקלאסי של גביע סינקפילד), נותר מקום למספר רב יחסית של ווילד קארדס – 12 בסך הכל, או ארבעה בכל טורניר (כיוון שישנם בסך הכל 30 מקומות [10 * 3] והמשתתפים הקבועים תופשים 18 מתוכם [9 * 2]). בתחרות בפריז אלה היו ממדיארוב, גרישצ'וק, טופלוב ובאקרו (כשחקן צרפתי מקומי), ובלובן קרמניק (שהוזמן תחילה כמשתתף קבוע בסידרה אבל דחה את ההזמנה כיוון שלא יכל להתחייב להשתתפות בכל התחרויות), גירי, איבנצ'וק (שזכה באליפות העולם האחרונה בשח מהיר) וג'ובאבה.

הפורמט של התחרויות האלה הוא תשעה משחקים מהירים (rapid) הנערכים במשך שלושה ימים (שלושה ביום) ולאחריהם שמונה עשר משחקי בליץ הנערכים במשך יומיים (תשעה ביום), כשמשקלם של שני הקצבים בניקוד הכולל שווה – כלומר, על המשחקים המהירים מקבלים ניקוד כפול (2 נקודות על ניצחון לעומת נקודה בודדת בבליץ, נקודה על תיקו לעומת חצי נקודה בבליץ); מקסימום הנקודות שאפשר לצבור באופן כזה מ-27 המשחקים הוא 36. קצב המשחקים בחלק המהיר הוא 25 דקות + 10 שניות עיכוב (delay – שיטה שונה מעט מזו הנפוצה יותר של תוספות זמן [increments]), ובחלק הבליץ 5 דקות + 3 שניות עיכוב.

**********

שתי התחרויות הללו הבהירו שגם אם השחמט הקלאסי של קרלסן נמצא במשבר מסויים, בקצבים המהירים הוא עדיין די בברור הטוב בעולם. הוא זכה בשתיהן, ובזו של לובן עם הופעה דומיננטית במיוחד (בשנה שעברה, בה השתתף בתחרויות האלה כווילד קארד, זכה "רק" באחת מהן כשהוא מסיים שני באחרת). בפריז קרלסן סיים עם התוצאה הטובה ביותר בחלק המהיר (7/9, שהיתרגם ל14/18 בחישוב הכולל) אבל נחלש בזה של הבליץ – באופן דרמטי כאשר ארבעה סיבובים לסוף, כשהוא ביתרון של 2 נקודות על המקום השני, הפסיד שלושה משחקים רצופים ונכנס לסיבוב האחרון בפיגור חצי נקודה אחרי ושייה לגרב, שהצטיין בחלק הבליץ. אבל קרלסן התעשת בסיבוב האחרון, ניצח בקלות את המשחק שלו נגד סו (שהיתה לו הופעה די איומה בפריז), ומכיוון שושייה לגרב סיים את המשחק האחרון שלו (נגד גרישצ'וק) בתיקו היה ביניהם שוויון בסיכום הנקודות הכולל של שני החלקים.

הזוכה הוכרע איפוא בשובר שוויון של שני משחקים מהירים (בקצב 10 דקות למשחק), וכאן קרלסן חזר והראה כמה הוא חזק במעמדים כאלה – הוא זכה באופן משכנע במשחק הראשון (בלבן) והוציא תיקו קל בשני (למעשה, בעמדה בה הוסכם על התיקו היה יכול בקלות להמשיך ולשחק על ניצחון). זה היה הניצחון השמיני ברצף שלו בסיטואצייה של שובר-שוויון בפלייאוף מאז 2007:

[seier הוא "ניצחון" בנורבגית, כפי שאפשר וודאי לנחש]

החשוב ביותר מבין הנצחונות הללו הוא כמובן זה על קריאקין בשובר השוויון של אליפות העולם האחרונה, אם כי ראוי לציון מיוחד גם הניצחון (הקודם) על ושייה לגרב בלונדון 2015, שהיה מכריע לזכייתו של קרלסן לא רק באותו טורניר ספציפי, אלא בכל סידרת הגרנד טור של אותה שנה.

אבל מה שכנראה ייחרת בזיכרון יותר מכל דבר אחר באותו טורניר הוא המופע נוסח מוריניו של קרלסן בראיון עם מוריס אשלי, שנערך בתום היום השלישי (כלומר סוף החלק של השחמט המהיר, אותו סיים קרלסן כשהוא מוביל):

באופן הישיר ביותר עורר את כעסו של קרלסן מה שנתפש בעיניו כזלזול לא מוצדק ברמת המשחקים שלו באותו יום – כנראה באופן מיוחד האחרון מביניהם, זה שבו ניצח את באקרו (במשחק מצויין, בסך הכל). אבל כנראה שתרמו לכך גם תסכול מסויים מכך שלא הצליח להוציא יותר מתיקו בשני המשחקים שקדמו לכך; העובדה שקצת לפני שהחל הראיון, כאשר השדרנים/פרשנים של התחרות המרו על הזוכה הכולל, אשלי הימר על גרישצ'וק ולא על קרלסן; ואולי גם האופן בו אשלי פתח את הראיון באמירה שלזכייה של קרלסן בחלק המהיר "עדיין אין שום משמעות"…

**********

בלובן, הדינמיקה של התחרות מבחינתו של קרלסן היתה הפוכה – הוא לא הצטיין כל כך בחלק המהיר וסיים אותו במקום שלישי בלבד, נקודה וחצי (או שלוש בחישוב הכולל) מאחורי סו (שהשתפר באופן דרמטי בתחרות הזו בהשוואה לפריז). אבל אז קרלסן השתלט לגמרי על שלב הבליץ, כשהוא סוגר את הפער מסו כבר ביום הראשון (כלומר, תשעת הסיבובים הראשונים), וממשיך לשעוט קדימה ביום השני תוך שהוא מבטיח את הזכייה הכוללת בתחרות מספר סיבובים לפני הסוף. כאשר מבודדים את שלב הבליץ מקבלים את הטבלה הבאה:

crosstable-blitz

אין (עדיין?) בתולדות השחמט הרבה טורנירי בליץ שנחשבים כהיסטוריים, אבל מה שקרלסן עשה כאן הוא בהחלט בר השוואה להופעתו של פישר באחד הטורנירים המעטים האלה, זה שנערך בהרצג נובי שביוגוסלביה ב-1970. קרלסן השיג 14.5/18 (11+) בפער של 4.5 נקודות מהבאים אחריו – ושייה לגרב וגירי (!); פישר השיג 19/22 (16+), גם כן בהפרש של 4.5 נקודות מהמקום השני (מיכאל טל), אבל ניתן לומר שההרכב של אותו טורניר היה מעט חלש יותר (מלבד שחקן מקומי חלש יחסית כולם היו שם מהצמרת העולמית, אבל לפי הדירוג של אז חלקם מתחת לעשירייה הראשונה – בזו השנייה או השלישית).

קספרוב (אחד מיוזמי הגרנד טור) שנכח בלובן בזמן התחרות, אמר שנראה לו כי בזמן שכל האחרים שיחקו בליץ קרלסן פשוט שיחק שחמט. הכוונה כנראה היתה לכך שרמת המשחק של קרלסן כמעט ולא ירדה ביחס למה שאנחנו רגילים לצפות ממשחקים באורך זמן "נורמלי," בעוד שאצל השחקנים האחרים היה אפשר להרגיש בירידה משמעותית של איכות המשחק בשל הקצב המהיר (דבר המקובל כמובן בבליץ, שהאטרציה העיקרית שלו היא ככלל הדרמה והאקשן יותר מאשר רמה גבוהה במיוחד). מי שצפה בשידור המשחקים היה גם יכול להתרשם משפת הגוף של קרלסן במהלך היומיים הללו שהוא נמצא בzone ומשחק בביטחון עצמי ורוגע מוחלט. הנה כמה משחקי בליץ הממחישים את הבדלי הרמות בינו לבין יריביו:

זהו המשחק נגד איבנצ'וק מהסיבוב הרביעי. הפתיחה הובילה לגירסה לא שגרתית של מה שמכונה גמביט בנקו – אחת מפתיחות רגלי המלכה שבה, עם רגלי לבן ב-ד5 ורגלי שחור ב-ג5, השחור מקדם רגלי ל-ב5 ומוכן להקריב רגלי באגף המלכה תמורת כלים אקטיביים וטורים פתוחים לפעילות כליו שם. גירסה לא שגרתית, כיוון שבמסע השני קרלסן הציב את הרץ שלו ב-ו4 (דבר שהפך כיום למקובל מאוד ברמות הגבוהות) ובהסתעפויות הראשיות של גמביט בנקו הרץ אינו ניצב שם.

נראה שקרלסן הבין טוב יותר מאיבנצ'וק את האופי הלא לגמרי שיגרתי של העמדה שהתקבלה, ולאחר שהשחור החמיץ מספר הזדמנויות להפעיל יותר לחץ על העמדה הלבנה (כמו אלה המוזכרות לגבי מסעים 6 ו-7 בלוח החי), הלבן הצליח להשיג מטרה אסטרטגית חשובה – לייצב את הרגלי שלו ב-ב5, כך שהעמדה באגף המלכה נותרה סגורה כשהלבן נהנה שם מיתרון במרחב:

bview1

מספר מסעים לאחר מכן איבנצ'וק החליף רגלים על ב5, אבל כתוצאה מכך הטור א' נפתח דווקא לטובת הלבן שהשתלט עליו:

bview2

עמדת הדיאגרמה התקבלה לאחר מסעו ה-16 של השחור, וכאן קרלסן ניצל באופן מיידי את השליטה בטור א' עם 17.מה-א5! ותקיפת הפרש השחור על ב6, תוך ניצול העובדה שהשחור אינו יכול להרשות לעצמו להכות את הרגלי הלבן על ד5 למרות שזה מותקף על ידי שלושה כלים. 17…פ(ג):ד5 יפסיד ל-18.פ:ד5 צ:ד5 19.פ-ג4 וזכייה בפרש המרותק על ב6 (תזוזה שלו תוביל לאובדן המלכה השחורה על ד8), בעוד ש-17…פ(ב)ד:5 יפסיד ל-18.פ:ד5 צ:ד5 (18…פ:ד5 שוב יוביל לאובדן המלכה השחורה) 19.ר-ג4 והשחור מאבד טיב על ד5, תוך שהלבן מנצל את חולשת האלכסון א2-ז8 שנפתח בעקבות נסיונו של השחור להשיג משחק נגדי כלשהו באגף המלך כמה מסעים קודם לכן עם 14…ו5.

במקום זאת, השחור המשיך 17…ר:ג3 ולאחר 18.מה:ב6 ר:ב2 זכה אמנם בחזרה ברגלי שהקריב קודם לכן, אולם עמדתו התערערה מאוד. מעניין שרק בנקודה זו, במסע ה-19, קרלסן הצריח סוף סוף – עד כאן הוא החליט, ובצדק, שיש עניינים דחופים יותר לטפל בהם. ומסע לאחר מכן הוא מצא את הרעיון החזק ביותר בעמדה – 20.מה-א7!, מסע המפנה את הערוגה ב6 ומאיים בקידום הרגלי החופשי הניצב ב-ב5 (שעוד נותר שם מהפתיחה) ותקיפת הפרש השחור על ג7. איבנצ'וק לא מצא דרך טובה להתגונן מפני האיום הזה, ולאחר 20…ר-ו5 21.ב6 פ:ד5 (כל מסע אחר של הפרש יוביל לעמדה פסיבית באופן חסר תקווה לאחר קידום נוסף של הרגלי ל-ב7) הסתבר שהרגלי הלבן על ד5 עדיין לא יכול להילכד ללא עונש:

bview3

בעקבות 22.מה-א2! הפרש והרץ השחורים מותקפים על ידי המלכה הלבנה בו זמנית והשחור פשוט מפסיד כלי – ולכן איבנצ'וק נכנע.

גם הניצחון על נפומניצ'י מסיבוב 14 יכול לשמש כדוגמת ספר לימוד לאופן בו הלבן יכול לשחק כנגד הגנה מסויימת – במקרה זה נוסח ניידורף בהגנה הסיציליאנית, בהסתעפות הנוטה להוביל למשחק עמדתי ושקט יחסית עם 6.ר-ה2 מצד הלבן. ניתן לראות כאן זרימה ברורה ותכליתית של רעיונות: קרלסן משתלט על הערוגה ד5 בעקבות חילוף הרץ בפרש במסע ה-11, משתלט על הערוגות הכהות באגף המלכה בעזרת תמרוני הפרשים שלו וכן קידום רגלי ל-א5, פורץ באגף הזה תוך ניצול יתרון הרגלים המספרי שלו באמצעות קידום רגלי ל-ג5, ולאחר שהשחור לוכד על הערוגה הזו אינו לוכד בחזרה אלא דוחף קדימה את הרגלי החופשי שנוצר על הטור ד'. בעקבות זאת, הוא מנצל עיתוי טקטי מתאים כדי לשחק 23.ר-ז4! ולהגביר את הלחץ על עמדת השחור.

bview8

מסעו האחרון של הלבן מרתק את הפרש על ד7 לאורך האלכסון, ולמעשה מאלץ את השחור לוותר על טיב לאור האיום פ:ג5. השחור קיבל אמנם שני רגלים תמורת הטיב לאחר 23…ג:ב4 24.ר:ד7 מה:ד7 25.פ-ב6 (עם התקפה כפולה על המלכה והצריח השחורים) ו-26.פ:ג8, אבל שני הרגלים הללו (על ב4 ו-ה4) היו חלשים והקואורדינציה בין כלי הלבן היתה טובה בהרבה. נסיון די נואש להשיג משחק נגדי באמצעות קידום הרגלי ל-ה3 לא נחל הצלחה ולמעשה שיפר את אפשרויות ההתקפה של הלבן, כיוון שלכידת הרגלי הזה פתחה עבורו את הטור ו' ללחץ על ו7. דבר זה הוביל לניצחון מהיר מאוד בגלל עיוורון טקטי של נפומניצ'י, שלאחר 33.צ(ב)-ד1 התוקף את המלכה השחורה נסוג איתה ל-ח6 (33…מה-ז6, כדי להגן על ו7, היה מאריך את המשחק אבל כנראה לא מציל אותו עבור השחור – הלבן יכול להמשיך והגביר את הלחץ באמצעות 34.צ-ד7, למשל):

bview9

וקרלסן סיים את המשחק בהקרבת המלכה האלגנטית 34.מה:ו7+! – לכידת המלכה מובילה למט בשני מסעים.

[בשידור החי, אגב, ניתן לראות שנפומניצ'י נכנע ועצר את השעון כשקרלסן רק שלח את היד לרגלי ב-ו7, עוד לפני שביצע את המסע עצמו; אבל לאחר שלחצו ידיים וקמו מהכיסאות, קרלסן נמלך בדעתו וביצע את הלכידה עם המלכה ב-ו7 על הלוח הדיגיטלי, כדי שזה יתעד אותה]

ולסיום, המשחק המעניין והיצירתי ביותר של קרלסן – נגד ושייה לגרב בסיבוב ה-12; הוא גם בסגנון שונה מאוד משני הקודמים, כזה של התקפה ספקולטיבית תוך הקרבת חומר החל מהפתיחה. המשחק התנהל בהסתעפות נדירה למדי של הפתיחה האנגלית (בה הלבן משחק ה3 במסע השני), ובמסע הרביעי קרלסן הפתיע במסע האגרסיבי 4.ז4!? המפעיל לחץ מוקדם על עמדת השחור אך גם מסתכן בהחלשת עמדת הלבן לטווח הארוך. יש לכך תקדים ברמות הגבוהות – לפני מספר שנים המסע הזה הופיע במשחק של ריצ'ארד רפורט נגד ארוניאן בבונדסליגה, ושם ארוניאן בחר למנוע קידום מיידי של הרגלי ל-ז5 עם 4…ח6.

ושייה לגרב, לעומת זאת, הניח לקרלסן לקדם את הרגלי ולגרש את הפרש שלו מ-ו6, כדי שהרגלי הזה יהפוך מטרה להתקפה:

bview4

וקרלסן, במקום לנסות להגן על הרגלי ולייצב את העמדה בחר להקריב אותו תמורת המשך הגברת הלחץ על עמדת השחור עם 7.ד4!? וקידום מהיר של הרגלי ד' ל-ד6 (תוך שהוא מרויח זמן באמצעות תקיפת הפרש השחור השני, על ג6); באופן כזה השחור אינו יכול להזיז את הרגלי ד' שלו ונוצר עבורו קושי רציני לפתח את אגף המלכה – הרץ ב-ג8 ובעקבותיו הצריח ב-א8. קרלסן גם ניצל את היציאה המוקדמת של המלכה השחורה ל-ז5 כדי להרויח זמן להפעלת הפרש והצריח שלו באמצעות תקיפה שלה:

bview5

ובנקודה זו הקריב רגלי שני עם 12.ה4!? כדי להמשיך את היוזמה ולהפעיל את כליו תוך יצירת איומים על המלכה השחורה. לאחר מספר מסעים נוספים התקבלה העמדה הבאה:

bview6

ברור שהלבן נטל הימור רציני, כיוון שהוא נותר עם שני רגלים פחות ומבנה רגלים חלש באופן כללי – אבל מצד שני, השחור סובל מבעיה קשה בפיתוח כליו (במידה רבה, כאמור, בשל אותו רגלי לבן קדמי על ד6 החונק את אגף המלכה שלו). ושייב לגרב שיחק כאן את המסע הטבעי 18…פ-ו6 כדי לפתח מחדש את אותו פרש שנדחק לערוגת המוצא שלו במסע השישי, ובתגובה קרלסן מצא את המכה הטקטית 19.צ:ז7!

כמובן שהשחור אינו יכול להכות את הפרש על ה4 בשל מט מיידי, והיה עליו למצוא כאן את המסע קר הרוח 19…מ-ו8! היכול להוביל ליתרון קל שלו, כפי שניתן לראות בלוח החי. במקום זאת, הוא שיחק מסע פשוט יותר ולכד את הצריח הלבן. לאחר 19…מה:ז7 20.פ:ו6+ מ-ד8 השחור זכה אמנם בטיב תמורת הרגלי שהפסיד, אבל הוא נאלץ לוותר עליו מייד לאחר 21.מה-ו5! עם 21…צ-ה8, כדי להגן על הרגלי ב-ה5. בעקבות זאת השחור נותר בעמדה שהיתה למעשה כבר חסרת תקווה, כיוון שלא נותרו לו כל כלים פעילים ועמדתו נותרה חנוקה לגמרי – דבר שהודגש על ידי קידום נוסף של רגלי לבן, הפעם ל-ג5:

bview7

בהמשך ושייה לגרב הצליח איך שהוא לשחרר את הצריח ב-א8 לאחר שקידם רגלי ל-ב5 ופיתח את הרץ ל-א6, אבל הרץ הזה נותר חסר תועלת ובמספר תמרונים מדוייקים קרלסן הצליח למנוע ממנו לפתח משחק אקטיבי גם עם כליו האחרים (למשל, המסע 30.מה-ז4! מונע את הצבת הצריח השחור על ז8). היו לקרלסן הרבה דרכים לנצח, אבל בשלב זה – כיוון שנותרו לו רק שניות בודדות על השעון – כבר לא היה לו כמעט זמן לחשוב והוא לא שיחק באופן היעיל ביותר. עם זאת, הוא מצא דרך טובה ובטוחה מספיק לניצחון: חילופי מלכות במסע ה-36 הובילו להחלשה רצינית של מבנה הרגלים השחור, ובעקבות זאת נפל הרגלי על ד5 והלבן זכה על ידי פריצת רגלי באגף המלכה ופלישה עם המלך שלו לשם, כשהכלים השחורים שנותרו על הלוח – הרץ והצריח – עדיין פסיביים לחלוטין.

**********

בסוף החודש הנוכחי יתחיל גביע סינקפילד, הטורניר הבא בסידרה, ושם יהיה מעניין לראות האם הביטחון העצמי שקרלסן ודאי צבר בטורנירים הנוכחיים יחלחל בחזרה גם לשחמט שלו בקצב קלאסי. אבל מבחינת הגרנד טור השלם, לאור ההישגים של קרלסן עד כה ניצחון שם כבר אינו חיוני לזכייה בסידרה השלמה. כל עוד לא יחזור על עצמו אסון בנוסח הטורניר האחרון בנורבגיה, גם מקומות שני-שלישי בשני הטורנירים הקלאסיים שעוד נותרו מן הסתם יבטיחו לו את הזכייה הזו בנוחות. היחידים שעוד יכולים לתת לקרלסן פייט ברמת הסידרה השלמה נראים כרגע ושייה לגרב, סו ונקמורה (האחרון, שלא שיחק בלובן, בעיקר אם יצליח לזכות בטורניר המהיר בסנט לואיס – שבו כבר לא ישתתפו קרלסן, ושייה לגרב וסו).

סטוונגר: עוד טורניר נהדר של ארוניאן, קרלסן במשבר
גרנד פרי ז'נבה: רג'אבוב זוכה ומצטרף למרוץ