סיכום ראשון: ארוניאן פרץ, גלפנד בצרות

תחרות המועמדים (סיבובים 3-1): קרלסן וסוידלר בעקבות המוביל, איוונצ'וק במתרסקים

עברנו שלושה סיבובים מתוך ארבעה-עשר (במונחי משחק כדורגל זו בערך הדקה ה-20), ולהלן הטבלה:

1. ארוניאן, 2.5 נקודות (שני ניצחונות ותיקו)

3-2. קרלסן וסוידלר, 2 נקודות (ניצחון ושני תיקו)

6-4. קרמניק, גרישצ'וק ורדג'אבוב, 1.5 נקודות (שלושה תיקו לקרמניק וגרישצ'וק; ניצחון, תיקו והפסד לרדג'אבוב)

8-7. גלפנד ואיוונצ'וק, 0.5 נקודות (תיקו ושני הפסדים)

הסיבוב הראשון של "תחרות המועמדים" (לדו-קרב בין המנצח לבין האלוף המכהן אנאנד) החל במה שנראה כגישושים, וכל המשחקים בו הסתיימו מהר למדי בתיקו. אבל החל מהסיבוב השני כבר נשפך לא מעט דם, ומתוך שמונת המשחקים שהתקיימו בו ובסיבוב השלישי הוכרעו לא פחות מחמישה. מספר המשחקים הכולל ששוחק עד כה (12) זהה, אגב, למספר המשחקים באורך קלאסי ששוחקו בדו-קרב בין אנאנד לגלפנד. שם, כזכור, הוכרעו רק שניים.

***********

בראש, כפי שניתן לראות, נמצא כרגע שחקן אחר מזה שמיקדתי בו את תשומת-הלב בפוסט שלקראת התחרות. אני מניח שלפחות קרלסן עצמו לא מופתע מכך – כפי שציינתי כבר באחת התגובות, בראיון ל"גארדיאן" הוא נקב בשמו של לבון ארוניאן, המדורג מס' 2 בעולם, כיריבו המסוכן ביותר.

ארוניאן בן ה-30 (שבתמונה המופיעה בראש הפוסט ניתן לראות אותו בפוזה אופיינית) חי במדינה בה זוכה השחמט כנראה למעמד המכובד ביותר בעולם כולו, ונחשב שם לגיבור לאומי. ארמניה, שכבר הוציאה מתוכה אלוף עולם אחד (טיגראן פטרוסיאן) היא מדינה בה זכייה באולימפיאדת השחמט, למשל, מובילה לחגיגות לאומיות – ויש בהחלט מה לחגוג בהקשר זה (הקבוצה הארמנית זכתה בשלוש מארבע האולימפיאדות האחרונות). נראה שמדובר כאן בשילוב של הכבוד העצום לשחמט שהנחילה המסורת הסובייטית עם גאווה של מדינה קטנה וצעירה יחסית, הנאחזת בכל מקור אפשרי לפיתוח זהות לאומית, בתחום בו היא יכולה לראות עצמה כאחת הטובות בעולם.

אחד מאלה שהפסידו לארוניאן היה גלפנד, שנפל קורבן לאחת התחבולות היפות ביותר שנראו לאחרונה – כזו שמבוססת לא על רעיון אחד בלבד, אלא על סידרת רעיונות עוקבים. ברצוני לנתח כאן את התחבולה הזו באופן מפורט, כדי לנסות ולהמחיש באופן קונקרטי את דרגת המורכבות שאליה מגיע המשחק ברמות הללו, וכן את היצירתיות הטקטית הנהדרת שמאפיינת את סגנונו של ארוניאן.

המשחק בין ארוניאן לגלפנד התנהל בהסתעפות של הפתיחה האנגלית (בה הלבן פותח 1.ג4 במקום ברגלי המלך או המלכה), שגלפנד כבר שיחק כשחור לפני מספר חודשים, באליפות אירופה למועדונים שנערכה באילת.  ארוניאן, כלבן, סטה ממהלך אותו משחק במסע ה-13 (כששיחק ר-ה3 במקום ר-ו4), ולאחר מסעו ה-25 המשחק הגיע למצב הבא:

ארוניאן-גלפנד 1

ברור שללבן יש יתרון, בגלל הרגלי העודף והכלים האקטיביים יותר. אבל לשחור בהחלט סיכויים טובים לתיקו אם יתגונן בצורה מדוייקת, כיוון שהרגלי העודף של הלבן (על הטור ב') הוא כפול ולכן חלש יחסית, וכן בשל צמד הרצים.

אלא שכאן עשה גלפנד טעות שהתבררה כמכריעה, כששיחק 25…צ-ג8? כדי להחליף צריחים. בתגובה, ארוניאן שיחק 26. ר-ח6+! – מדובר במסע שבאופן אינטואיטיבי ייפסל מראש על-ידי הרבה שחקנים, כיוון שהוא מציב את הרץ על ערוגה בלתי-מוגנת שבה המלך השחור יכול פשוט להכות אותו. אלא שהכאה כזו תאפשר מה שמכונה "מזלג" של הפרש על ו7, כשהוא מכה רגלי, נותן שח וגם תוקף את הרץ על ד8. אותו רץ אמנם מוגן כרגע על-ידי הצריח השחור, אבל כאן בדיוק הבעייה שיוצר המסע ה-25 של גלפנד: הוא מאפשר ללבן להחליף את הצריחים על ג8, להכות את הרץ על ד8 ולהחזיר לעצמו את הכלי, כך שהוא מסיים את רצף המסעים הכפוי הזה ביתרון מכריע של שני רגלים.

אם כן, השחור אינו יכול להכות את הרץ על ח6. מהן האלטרנטיבות? אפשר ללכת עם המלך ל-ו6, אבל מסע כזה יאפשר ללבן שח נוסף עם הרץ, הפעם על ז5 (עם אותו רעיון של מזלג פרש על ו7 במקרה שהמלך השחור מכה את הרץ), מה שיוביל בהכרח לנפילת הרץ על ד8. נותרה האפשרות של 26…מ-ז8, המסע ששוחק על-ידי גלפנד.

השלב הראשון של התחבולה הסתיים, איפוא – והתוצאה שלו היא שהמלך השחור נדחק לעמדה נחותה. כעת מתחיל השלב הבא: ארוניאן מחליף צריחים, 27.צ:ג8 ר:ג8, ומשחק 28.פ-ג6. המסע הזה בפרש תוקף הן את הרץ על ד8 והן את הרגלי על א7, וכמו כן "שם עין" על מספר ערוגות מפתח נוספות, כפי שנראה מייד. למשל, השחור איננו יכול לנוע עם הרץ ל-ב6, שם היה מגן על הרגלי, כיוון שהדבר יאפשר מזלג פרש חדש – שח על ה7 שיביא לנפילת הרץ השני, זה שניצב כעת על ג8. לפיכך, גלפנד שיחק 28…ר-ו6, מסע שנמלט עם הרץ לערוגה ממנה זה האחרון מגן על ה7.

כעת היה ארוניאן יכול פשוט להכות את הרגלי שעל א7 עם הפרש, אבל הדבר היה מאפשר לשחור להשתחרר קצת ולקבל משחק נגדי עם צמד הרצים, למשל אחרי ר-ב7. במקום זאת הוא שיחק את המסע המצויין 29.ב5! שמגביר את הלחץ על עמדת השחור, וגלפנד ענה ב-29…ר-ד7, מה שמוביל אותנו לעמדה הבאה:

ארוניאן-גלפנד 2

המסע האחרון של גלפנד מכין את המסע א6, כדי לתקוף את הרגלי על ב5 ולערער את עמדת הפרש הלבן; ארוניאן עדיין יכול פשוט להכות עם הפרש את הרגלי א' של השחור, אבל כעת – כשהרץ השחור ניצב על ו6 – הדבר יאפשר לשחור להכות בתגובה את הרגלי הלבן על ד4 ולהמשיך להילחם. כאן מבצע ארוניאן את המסע שהוא אולי היפה ביותר בכל המשחק: 30.ז4!!

מטרת המסע הזה היא להתקדם עם הרגלי ל-ז5 כדי לתקוף את הרץ השחור; ולפתע מסתבר שלרץ הזה אין ערוגה טובה לסגת אליה. הפרש הלבן שולט ב-ה7 ו-ד8. נסיגה ל-ח8 תאפשר מט(!) עם הפרש על ה7. ונסיגה ל-ז7 תאפשר ללבן להחליף רצים ואז להכות סוף-סוף את הרגלי שעל א7 עם הפרש, כשהתקדמות הרגלי ב' להכתרה על השורה השמינית אינה ניתנת לעצירה בידי הרץ הנותר של השחור – כיוון שמ-א7 הפרש שולט בערוגות ג8 ו-ג6, אליהן היה הרץ רוצה להגיע (כעת ברור מדוע היה חשוב לקדם את הרגלי הלבן ל-ב5 במסע ה-29).

אם ינסה השחור לשחק 30…א6, אותו מסע שחתר אליו עם הצבת הרץ ב-ד7, המשחק יכול להתפתח בצורה הבאה: 31.ז5 א:ב5  32.פ-ב8 וכעת שני הרצים של השחור (שניצבים על ו6 ו-ד7) תחת מתקפה – השחור יפסיד בהכרח אחד מהם, מה שיוביל לניצחון קל של הלבן. אפשרות אחרת, בתגובה ל-ז5, היא: 31…ר-ז7 32.פ-ה7+! מ-ו8 33.ב6! ושוב הרגלי הלבן בלתי-ניתן לעצירה, כיוון שגם מ-ה7 הפרש הלבן שולט בערוגות המפתח ג8 ו-ג6.

[רב-האמן האנגלי דניאל קינג, בוידאו שסוקר את משחקי הסיבוב השני, קורא לפרש הזה “The hardest-working knight in professional chess today!”  ]

במקום זאת, גלפנד ניסה את המסע 30…ז5 כדי לחסום את התקדמות הרגלי הלבן, אבל זו הגנה רגעית בלבד. ארוניאן תוקף מייד את הרגלי השחור, כדי להסיר אותו מהדרך: 31.ח4! ז:ח4  32.ז5 ר:ג6 33.ב:ג6 ר-ד8. זוהי דרך נוספת של השחור להגן על הרץ המותקף, שלא הזכרתי קודם: להחליף את הרץ האחר עם הפרש על ג6, כך שיהיה אפשר לסגת ל-ד8. אלא שסיום הרצים שנוצר כתוצאה מכך אבוד לחלוטין עבור השחור, למרות שמבחינה חומרית המצב כרגע שווה. למעשה, המשחק נמשך שני מסעים נוספים בלבד: 34.מ-ז2 ר-ג7 35.מ-ח3:

ארוניאן-גלפנד 3

בעמדה זו המלך השחור משותק ואינו יכול להצטרף למשחק, כך שהלבן משחק למעשה עם מה שניתן לכנות מלך עודף; בעוד שהרץ השחור חייב לפקוח עין על הרגלי ג' הלבן כדי שזה לא יתקדם להכתרה. אם לא יעשה השחור שום דבר מיוחד, המלך הלבן פשוט יכה את הרגלי השחור על ח4 ואז יתקדם לאגף המלכה ויכריע שם את המשחק. לעומת זאת, אם ינסה השחור להפעיל את המלך שלו על-ידי קידום הרגלי ו', הלבן יכה את הרגלי הזה עם הרגלי שעל ז5 (דבר שישחרר לפעולה את הרץ שלו שניצב על ח6) וימשיך ר-ז5, ר:ח4 ו-ר-ז3 – מה שיכריח את השחור לוותר על הרץ שלו תמורת הרגלי ג' הלבן (כשזה יתקדם ל-ג7) או להחליף רצים ובכך להרשות לרגלי ג' הלבן להכתיר (כיוון שהמלך השחור רחוק מדי מכדי לעצור אותו).

לשחקנים ברמתם של ארוניאן וגלפנד כל השיקולים הללו ברורים וטריביאליים לחלוטין, ולכן בנקודה זו גלפנד נכנע.

***********

נעבור כעת לקרלסן. הנורבגי הצעיר (שאולי קצת נלחץ בגלל הציפיות שיצר סביבו הבלוג) פתח את הטורניר באופן פושר למדי, בשני משחקי תיקו קצרים יחסית, שבהם הגיעו השחקנים מהר למדי לעמדות "מתות". צריך לקחת בחשבון שהיתה לקרלסן פתיחה קשה יחסית – בסיבוב הראשון שיחק נגד ארוניאן עצמו, ובסיבוב השני נגד קרמניק, שבשנים האחרונות הוא השחקן שמצליח בעקביות לאתגר באופן הרציני ביותר את קרלסן במשחקים ביניהם.

נגד ארוניאן קרלסן שיחק בשחור ובחר בהגנה סולידית ביותר (כזו שמכונה בוגו-הודית – Bogo-Indian); ארוניאן, מצידו, לא הצליח למצוא שום רעיון יצירתי בתגובה. נגד קרמניק קרלסן שיחק בלבן, בחר (כהרגלו) בואריאנט צדדי שלא נחשב שאפתני במיוחד, וקיווה להשיג יתרון עמדתי קל שניתן יהיה לבנות עליו בהמשך. אלא שקרמניק הפגין משחק מדוייק ביותר, והצליח לנטרל במהירות את כל נסיונותיו של קרלסן להשיג יוזמה.

אבל בסיבוב השלישי, נגד גלפנד, ראינו סוף-סוף וינטג' קרלסן אמיתי. קרלסן שיחק שוב בשחור, אבל הפעם באופן שאפתני יותר מאשר בסיבוב הראשון. כפי שציינתי בפוסט הקודם, לקרלסן אין למעשה רפרטואר פתיחות סדיר – כלומר, מספר מצומצם של פתיחות שהוא משחק באופן פחות או יותר קבוע. הוא מחליף פתיחה כמעט כל משחק, בהתאם לשאיפותיו באותו משחק ספציפי ולאופן בו הוא מעריך את היריב. ובעוד שנגד ארוניאן בחר בפתיחה סולידית במיוחד שכמעט נטולה לחלוטין שאיפות ליותר מתיקו, נגד גלפנד בחר קרלסן בפתיחה חריפה יותר (הסתעפות קיימברידג'-ספרינגס של גמביט המלכה), שיכולה להשאיר פתח גדול יותר למשחק על ניצחון. אחרי המסע ה-29 של הלבן, המשחק הגיע לעמדה הבאה:

גלפנד-קרלסן 1

מדובר בעמדה שבאופן אוביקטיבי היא כנראה פחות או יותר שווה, אבל שוויון מהסוג שבהחלט מותיר מרווח למשחק על ניצחון. גורם מרכזי שמאפשר זאת הוא חוסר-האיזון הדינאמי שיוצר מבנה הרגלים הלא-סימטרי: לצד השוויון במספר הרגלים הכולל, ללבן יש רוב של רגלים באגף המלך (4 כנגד 3) בעוד שלשחור יש רוב באגף המלכה (2 כנגד 1). אם לצד כלשהו יש בכל זאת יתרון בקונפיגורציה כזו מדובר כנראה בשחור, כיוון שקל לו יותר לקדם את הרגלים באגף "שלו" – הן בשל מספרם המועט יותר והן כיוון שהמלך שלו נמצא בצידו השני של הלוח (ולכן אין סכנה שקידום הרגלים יחשוף אותו למתקפה).

קרלסן אכן החל לקדם את צמד רגלי אגף המלכה שלו, וגלפנד הגיב במשחק נגדי אקטיבי באגף המלך, כשברגע מסויים הוא מוותר על רגלי אגף המלכה הנותר תמורת אחד מהרגלים השחורים בצד השני של הלוח, מה שהפך את העמדה לחריפה עוד יותר. במלים אחרות – מרגע שגלפנד איפשר לקרלסן להשיג צמד רגלים חופשיים באגף המלכה, הוא למעשה הימר באופן כמעט מוחלט על כך שמשחק-הנגד שלו באגף המלך יצליח, אחרת הוא נותר בפני שוקת שבורה.

רגע קריטי במשחק הגיע לאחר המסע ה-39 של השחור:

גלפנד-קרלסן 2

כאן קידם גלפנד את הרגלי שלו ל-ח5 – מסע "אקטיבי" טבעי, אבל כזה שבדיעבד הסתבר שהיה אולי שגיאה מכריעה, אחרי שקרלסן שיחק 40…מה-ג1! (ומנע קידום נוסף של הרגלי ל-ח6). במקום זאת, המסע הנכון היה להביא את המלכה לאותה ערוגה: במסיבת העיתונאים לאחר המשחק הסכימו שני השחקנים ש- 40.מה-ח5! צריך לאפשר ללבן לחלץ תיקו, וניתוח בעזרת מחשב מאשר זאת.

מבלי להיכנס לניתוח מפורט, אפשר לציין שעם המלכה ב-ח5 הלבן יכול ליצור איומים רבים יותר כנגד המלך השחור; כמו כן, אם המלכה חודרת בהמשך ל-ח8 ומבריחה את המלך השחור לכיוון המרכז, הלבן יכול אחר-כך במספר הסתעפויות להתחיל ולקדם את הרגלי ח' שלו בצורה מסוכנת, כמשקל נגדי לשני הרגלים של השחור באגף המלכה. כל זה מייצר מספיק משחק נגדי כדי לכפות תיקו.

מרגע שגלפנד החמיץ את ההזדמנות הזו מצבו התדרדר במהירות, ובמסע ה-47 קרס כאשר הסכים לחילופי מלכות שהציע קרלסן. נוכחות מלכות על הלוח היתה כנראה מאפשרת לפחות  הגנה ארוכה ועיקשת; בלעדיהן, יכולת הלבן להתגונן הצטמצמה באופן דרסטי, וניצחון השחור נעשה קל ושקוף למדי (לפחות עבור שחקן ברמתו של קרלסן). גלפנד אמר לאחר המשחק שהחליף מלכות בגלל טעות חישוב רצינית ("איי מיסקלקולייטד") – היה נדמה לו שהבאת המלך שלו לאגף המלכה תאפשר לעצור את התקדמות הרגלים השחורים, אבל הסתבר שתמרון טקטי פשוט יחסית מאפשר לשחור לסתור את הרעיון הזה.

***********

ניתן, איפוא, לומר שגלפנד פשוט נכנע לתצוגות תכלית של שני שחקנים שהם כנראה הטובים בעולם כיום. לעומת זאת, סיפורו של וסילי איוונצ'וק שחולק עימו את המקום האחרון – וגם את הגיל המבוגר ביותר מבין משתתפי התחרות – קצת עצוב יותר. איוונצ'וק ידוע בעולם השחמט כשחקן הפכפך במיוחד ובעל עצבים חלשים, שיכול לשחק באופן גאוני ולנצח כל שחקן כשנחה עליו הרוח, אבל מצד שני גם לקרוס מנטלית ולעשות טעויות של טירון.

בינתיים נראה שלתחרות הגיע בעיקר איוונצ'וק מהסוג השני. מהלכם הבסיסי של שני המשחקים שהפסיד – לרדג'אבוב ולארוניאן – היה דומה. איוונצ'וק שיחק את הפתיחה בדרך שהיתה גרועה באופן כמעט קומי (ביחס לרמה ולמעמד), ועוד לפני המסע ה-20 נקלע לעמדה שנראתה אבודה. אז החל לגלות תושייה מרשימה והצליח להשיג סיכויי נגד שהביאו אותו קרוב להצלת המשחק, אבל תוך כדי כך נקלע גם לדוחק זמן איום. במשחק נגד ארוניאן, למשל, נשארו לו אחרי המסע ה-31 חמש שניות בלבד על השעון – מה שלא איפשר לו, כמובן, להמשיך ולשחק ברמה סבירה בעמדה מסובכת מאוד. למעשה, בשני המשחקים הוא אף הפסיד בזמן – כלומר, לא הספיק להשלים 40 מסעים בתוך שעתיים (לאחר המסע ה-40 השחקנים מקבלים תוספת זמן עבור המסעים הבאים). במלים אחרות, הוא החל בכך שירה לעצמו ברגל וסיים בכך שירה לעצמו בראש. אין ספק שאיוונצ'וק הוא מאותם שחמטאים שהיו יוצאים נשכרים אם היו יכולים להמיר חלק מכישרונם האדיר במערכת-עצבים חזקה יותר ויכולת ניהול-זמן שפוייה יותר.

נראה שגם עבור גלפנד וגם עבור איוונצ'וק נמחקו כבר סיכויי הניצחון בטורניר (שמלכתחילה לא נחשבו לגבוהים) כמעט לגמרי. השאלה כעת היא אם יצליחו להתעשת ולייצב את משחקם, או שימשיכו להוות "ספקי נקודות" לשחקנים אחרים – ואין כמעט ספק שהשחקנים האחרים ישקיעו כעת מאמץ מיוחד נגדם, כיוון שהוכיחו את עצמם כפגיעים. בסיבוב הבא, מכל מקום, הם ישחקו אחד נגד השני.

***********

משחקי הסיבוב הרביעי (שמתחילים היום בשעה 14:00 לפי שעון לונדון, כלומר 16:00 לפי שעון ישראל): ארוניאן-סוידלר, קרלסן-גרישצ'וק, רדג'אבוב-קרמניק, גלפנד-איוונצ'וק.

המפגש בין גרמניה וספרד נערך עתה בקפריסין
העיתוי. מייקל אואן

68 Comments

פאקו 19 במרץ 2013

סיקור נהדר ומחכים! תמשיך להביא אותם.

גיל 19 במרץ 2013

סקירה מעולה שמאפשרת גם להדיוטות לעקוב אחרי המשחקים.

הממ 19 במרץ 2013

מדהים, סקירה ברמה כל כך גבוהה שהיא לא מאפשרת דיון- הרמה גבוהה מדי, כמו לדון עם איינשטיין על פיזיקת קוונטים.

D! בארץ הקודש 19 במרץ 2013

מצויין,
שמח שהסיקור של הענף לא נגמר אחרי הגמר של גלפנד..
תודה

דורפן 19 במרץ 2013

הניתוח של ארוניאן-גלפנד פנטסטי פשוט. מה שיפה בעיני הוא כמו שאמרת – סדרה של רעיונות עוקבים – לא איזה מסע גאוני אחד אלא ניצחונות בכמה מיני-משחקים בתוך המשחק.

גיל 19 במרץ 2013

אני שם אגב למשהו מעניין. ככל שהמשחק קצר יותר בזמן, ככה יש בו יותר מהלכים. כלומר משחקים שנגמרים לרוב בתיקו הם קצרים יחסית אבל יש בהם הרבה מהלכים. לעומת זאת משחק שלוקח יותר זמן להשלים דווקא שם יש פחות מהלכים, זה מקרי? או שאולי בגלל שבשלב כלשהו ברור שיהיה תיקו השחקנים משחקים מהר כדי להשלים את המספר המינימלי של מהלכים כדי לגמור עם זה?

אייל 19 במרץ 2013

אני לא בטוח שאני מבין את השאלה – ב"קצר יותר בזמן" אתה מתכוון לשח-מהיר/בליץ? כי זה דבר אחד והעניין של תיקו לעומת תוצאה מכריעה זה דבר אחר.

גיל 19 במרץ 2013

לא, הכוונה שלי היא שיש משחקים שמסתיימים בתיקו תוך שעה-שעה וחצי כששאר המשחקים מסתיימים הרבה אחריהם. אבל דווקא במשחקים האחרים, אחרי 3 של משחק נניח, הם הגיעו למשהו כמו 20 מהלכים בעוד התיקו שנגמר מזמן היה לו 30 מהלכים.

אייל 19 במרץ 2013

זה קשור במינימום 30 המסעים שצריך לעשות לפני שמסכימים לתיקו (אלא אם ישנה חזרה משולשת על מסעים, כמו בסוידלר-קרמניק מהסיבוב הראשון שנמשך רק 23 מסעים) – יש כמה משחקים שהגיעו לעמדות "מתות", שבהן התיקו היה כבר ברור לחלוטין, כבר באזור המסע ה-20, ואז המסעים הפכו לאוטומטיים ומהירים מאוד, רק כדי להגיע למינימום הנדרש. ואולי גם הסיבה לכך שמשחקים כאלה "מתים" כל-כך מהר היא בדרך-כלל שלפחות השחקן בכלים השחורים הצליח לנחש נכון את הפתיחה והתכונן אליה מצויין, כך שהוא לא צריך להשקיע הרבה זמן ברוב המסעים.

עידו 19 במרץ 2013

תודה רבה!
ניתוח מרתק ומעשיר
מצפה להמשך

אלי(המקורי) 19 במרץ 2013

תודה! סיקור נהדר!

הייתי שמח לעוד טורים כאלו, כמו למשל על המשחק ארוניאן-אנאד ב-TATA STEEL האחרון.

עמיחי 20 במרץ 2013

באם תרצה, ניתוח של ר"א דניאל קינג למשחק הנ"ל:

http://www.youtube.com/watch?v=Sn59JJZN_l8

אייל 20 במרץ 2013

יש גם וידאו שבו אנאנד עצמו מעיר הערות על המשחק:

http://www.youtube.com/watch?v=w5vSn9JhVnA

כמו שאנאנד מציין, יש בו כמה מוטיבים טקטיים שמזכירים את אחד ממשחקי ההתקפה הקלאסיים והידועים ביותר, רוטלווי-רובינשטיין 1907 (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1119679)

אפשר להבין ממה שאנאנד אומר שהמשחק מתבסס על הכנה ביתית שעשה לקראת הדו-קרב עם גלפנד, אבל שלא זכר את כולה והיה צריך לשחזר חלק ניכר ממנה (או לנתח הלאה החל מנקודה מסויימת). מבחינה זו, אפשר לומר שמצבו של אנאנד במהלך המשחק היה דומה לזה של מי שצריך לפתור תרגיל טקטי קשה במיוחד. ההבדל המהותי בין תרגילים כאלה לבין משחק "נורמלי" הוא שבמשחק אף אחד לא ניגש לשחקן בנקודה מסויימת ואומר לו: "כאן יש ניצחון כפוי, עכשיו תמצא אותו"; אבל ההכנה הביתית של אנאנד הביאה אותו למצב שבו ידע, החל מנקודה מסויימת, שיש ניצחון (או פחות יתרון גדול) לשחור ו"רק" היה צריך למצוא אותו.

אייל 19 במרץ 2013

תודה לכולם…

במשחקים של היום היו שלוש תוצאות תיקו וניצחון של קרלסן על גרישצ'וק, כך שקרלסן מצטרף לארוניאן בצמרת עם 2+, וסוידלר חצי נקודה אחריהם.

אגב, לא יצא לי עוד לדבר על סוידלר אבל צריך לומר שמבין השחקנים שנחשבים לאנדרדוגים הוא ללא ספק הכי מרשים בינתיים – ולא רק בגלל התוצאה, אלא גם צורת המשחק. הוא נראה מאוד בטוח בעצמו ומפגין הכנה תיאורטית סופר-יסודית – בזכות הכנה כזו הוא זכה במשחק נגד רדג'אבוב וגם הצליח להוציא היום בשחור תיקו קל יחסית נגד ארוניאן. אפשר גם לראות שהשקיע הרבה בהכנה פיזית וכניסה לכושר לקראת התחרות – הוא נהג להיות בחור שמנמן, אבל בחודשים האחרונים הוריד בערך 20 קילו. היה די מצחיק כשבאחת ממסיבות העיתונאים התחילו לשאול אותו על הדיאטה במקום על המשחק.

דורפן 19 במרץ 2013

באחד ממשחקי דו קרב אנאנד-גלפנד אמר: "אין לי את התכונה הזו של להיות אלוף ולנצח ברע. למשל כשמקריבים מולי רגלי אני מיד מחפש איך להקריב חזרה. למרות שלפעמים צריך להגן ולשמור על יתרון הרגלי ולנצח כך".

שמעון כסאח 20 במרץ 2013

האחיינים שלו חיים בארץ, אולי הם יהיו כמוהו? (הם כבר התחילו ללמוד!)

איציק 19 במרץ 2013

אייל תודה,
תענוג גדול לקרוא פוסטים אלו.
רק הערה קטנה לגבי ואסילי איונצ'וק. הוא שחקן נהדר, אך עד כמה שאני יודע, הוא סוונט. דבר זה גורם לבעיות תקשורת כמו אצל אוטיסטים אחרים, לכן קשה לחזות איך הוא יתחרה ביום נתון. יתכן ובמשחק אחד הוא יהיה נפלא ובאחר לא מחובר כלל. לפי התיאור שלך, נראה שהוא היה בימים בהם הוא מנותק ולכן לא מצליח למצות את מלוא הפוטנציאל שלו.
מחקה לפוסטים הבאים.

סרטוני וידאו 19 במרץ 2013

רם סופר ניתח עבור אתר החשמט הישראלי את שלושת הסיבובים הראשונים בוידאו.

עמוד התחרות באתר: http://www.ichess.co.il/tournment.html#!id=1085

טימי 19 במרץ 2013

נפלא! לא מבין שח יותר מרמה של משחק מול חברים אבל פשוט תענוג לקרוא.

עמיחי 20 במרץ 2013

אלי, אלי, שלא יגמר לעולם!
המשך בהעלאת פוסטים נהדרים וידידותיים לשחקן החובב.
הלוואי והפוסט הזה יעשה חשק ליותר ויותר אנשים להכיר את משחק השחמט ולאהוב אותו.

ר"א דניאל קינג פרשן מעולה.

ולמשחקי היום –
גלפנד פספס הזדמנות ליצירת יתרון (מה שלא היה מבטיח לו את הנצחון, כי לאחר מכן היה צריך סדרת מסעים מדוייקים הקשים לראיה) ואיוונצ'וק מחלץ תיקו בשח תמידי/ חזרה משולשת.
בשני משחקי התיקו האחרים לא היו התפתחויות של ממש.
היה נראה שארוניאן וסווידלר מקדמים בברכה את התיקו והמשחק הוכרע כתיקו בדיוק במסע החוקי הראשון (מסע 31) כאשר העמדה נמצאת בסימטריה מוחלטת (כמעט).
בקרב קראמניק – ראדיאבוב נראה שהקרב קצת יותר מסובך, אך המחשב הראה (אפשר להניח ששחקנים ברמתם גם ראו זאת) שהמשחק התנהל רוב הזמן בשיוויון מוחלט.
וקרלסן… מה עוד אפשר להגיד עליו? נדיר לתפוס את הבחור הזה משחק מסע לא מדוייק. תענוג!

שמעון כסאח 20 במרץ 2013

המשחק ארוניאן-גלפנד הוא דוגמא מצויינת למושג יוזמה ולערכה.

מי שעקב אחרי המשחק בזמן אמת ומדי פעם הציץ להערכת תוכנה ראה כמעט שיוויון, אז אפשר להגיד נכון, ללבן רגלי יותר אבל לשחור יש זוג רצים ומבנה הרגלים של הלבן עצמו בעייתי אז יש פיצוי וכולי וכולי, אבל …

ואת זה למפלצת הסיליקון יש בעיה לכמת: גלפנד היה פסיבי וכל מסע צריך לחפש פתרונות לבעיות וכאן כבר נכנסים למרכיבים נפשיים והסיכוי לפספס גדול יותר מה שאכן קרה במשחק עצמו.

צ'רניאק כתב פעם על התכונה המיוחדת לבובי פישר "הוא תמיד שאף ליוזמה ולא היה מי שיעמוד בפניה"

דן 20 במרץ 2013

תענוג, זו עיתונות ספורט.

עבריין מקלדת 20 במרץ 2013

תודה רבה לך סגל, ניתוח מדהים, נהנתי מכל מילה שכתבת בפוסט הנוכחי, המשך כך !

פבלו 20 במרץ 2013

מעולה! גם לאלה שלא באים מהענף!! כל הכבוד על הפשטות והבהירות.

תמיר 20 במרץ 2013

אייל, המון המון תודה שהסברת את העמדה ואת כל האפשרויות גם למי שלא רואה מייד 3 מהלכים קדימה. הייתי זקוק לשתיים ושלוש קריאות בשביל לעקוב אחרי כל ההסתעפויות אבל נהנתי מכל רגע. גם ככה נדירים הטקסטים שאתה רוצה לקרוא יותר מפעם אחת ואכן עושה זאת.

מצטרף לקריאה הנרגשת של כל קודמיי ומקווה להמשך פוסטים דומים.

מירו 20 במרץ 2013

איפה אפשר לראות את המשחקים בלייב בלי לשלם ?

אייל 20 במרץ 2013

כאן אפשר לראות את המסעים: http://london2013.fide.com/analysis/index.html

וזה לינק לוידאו (עם קומנטאר חי, ראיונות עם השחקנים בסיום המשחקים וכו') – המספר בסוף משתנה לפי מספר הסיבוב:
http://new.livestream.com/WorldChess/Round5

צפייה חופשית 20 במרץ 2013

אפשר לראות את המשחקים כאן בלייב בחינם עם צ'אט בעברית בין הגולשים לדיון במצב המשחק (בין היתר):
http://www.ichess.co.il/tournment.html#!id=1085

ריקי רומא 20 במרץ 2013

אחלה פוסט. תודה

הארכיון 20 במרץ 2013

מה הולך עם סווידלר ?? E6 ?? אפילו דלטאנט שכמותי רואה שזה מהלך דפקט. ושוב בוריס נהנה מן ההפקר

גיל 20 במרץ 2013

היום היו משחקים מרתקים ונראה שגם ארוניאן ובמיוחד לארסן נחלצו מהפסדים וסחטו תיקו.

הארכיון 20 במרץ 2013

מי זה לארסן? אולי התכוונת לקרלסן? צ'אק? אם היום הוא לא הצליח להפסיד נראה שזה לא יגיע גם בהמשך.
וקראמניק- אכזבה מתמשכת- משחקן ברמתו אתה מצפה לקחת סיכונים ולא לשחק טקטי כל משחק.

גיל 20 במרץ 2013

כמובן קרלסן.

אייל 20 במרץ 2013

כן, כל המשחקים היום היו מרתקים ושלושה מהם (איוונצ'וק-קרלסן, סוידלר-גלפנד, קרמניק-ארוניאן) נראו על סף הכרעה, כולם לטובת הלבן. ייתכן שקרלסן תמיד היה איכשהו בתחום התיקו, אבל סוידלר וודאי החמיץ ניצחון וכנראה שגם קרמניק בנקודה מסויימת. זה גם מראה כמה קשה לנצח משחקים ברמות האלה – כל השחקנים בשחור התגוננו בצורה מאוד עקשנית, וכשמפספסים הזדמנות אחת בדרך-כלל לא מקבלים שנייה. מבחינת סיכויי זכייה בתחרות, עבור איוונצ'וק זה כבר ממילא לא ריאלי, אבל מבחינת סוידלר וקרמניק, ש"בזבזו" משחק בלבן, מדובר בפיספוס רציני. במיוחד קרמניק, שלא רק היה מטפס למעלה אלא גם נותן מכה לסיכויים של ארוניאן.

הארכיון 20 במרץ 2013

אייל. אפשר לקבל התיחסות לזה שגלפנד פשוט לא פוגע?
כל משחק יש לו טעות רצינית. נראה שהקרב מול אנאנד והמשחק הטקטי ללא סיכונים הוריד לו את הרמה.

איציק 21 במרץ 2013

ראיתי את המשחקים מול אנאנד עם פרשנויות ברוסית. מספר פעמים דיברו שם שגלפנד מעולה בהכנה יחידנית לדו-קרב מול שחקן בודד, ופחות טוב בסבב. כמובן שגם הם אמרו שזה יחסי, כיוון שלא ניתן להגיע בכלל לדו-קרב אם לא היתה טוב בתחרויות רגילות.

אייל 21 במרץ 2013

תראה – במובן מסויים נראה לי שהשאלה לא נכונה מלכתחילה, כיוון שאין שום דבר מפתיע במיוחד בתוצאות של גלפנד בינתיים. הוא השחקן עם מד-הכושר הנמוך ביותר בטורניר, והרקורד שלו בטורנירים חלש יותר משל רוב השחקנים האחרים. אם יש משהו שדורש "הסבר" מיוחד זה איך הצליח כל-כך בפעם הקודמת – כי מה שעשה בסבב הקודם של אליפות העולם היה בגדר אובר-אצ'יבריות מטורפת.

יש כמובן את עניין הפורמט, שאיציק כבר הזכיר. גלפנד בעצם אף פעם לא היה שחקן עם killer instinct חזק במיוחד שמנצח מספר רב של משחקים נגד מגוון של יריבים, מה שנדרש בדרך-כלל להצלחה בטורנירים (הכל באופן יחסי לרמות האלה, כמובן). ההעפלה לדו-קרב עם אנאנד בסבב הקודם של אליפות העולם היתה מבוססת על דו-קרבות קצרים, תחילה בגביע העולם ואחר-כך בתחרות המועמדים, שבהם הדינמיקה הבסיסית שונה מאוד. הדבר המרשים ביותר שגלפנד הפגין שם היה קודם כל סולידיות – לא היכולת לנצח, אלא לא להפסיד, כיוון שאם מפסידים משחק בדו-קרב כזה הסיכוי להתאושש ולחזור הוא קטן. מתוך 30 המשחקים הקלאסיים ששיחק בגביע העולם + תחרות המועמדים (שישה דו-קרבות של שני משחקים + גמר בארבעה משחקים בגביע העולם; שני דו-קרבות של ארבעה משחקים + גמר בשישה משחקים במועמדים) הוא הפסיד רק אחד, ואף אחד מאלה ששיחק נגדם לא היה חזק כמו קרלסן או ארוניאן.

אם בכל זאת להתייחס ספציפית לחולשות שהוא מגלה – יש לי רושם שמה שקרה לו במשחק נגד קרלסן הוא סימפטומטי. כלומר, הוא היה בעמדה קשה אבל היה יכול להמשיך להתגונן באופן עקשני, ובמקום זאת עשה טעות גסה והתמוטט מייד. הרושם שלי הוא שבזמן האחרון זה נוטה לקרות לו מספר רב יותר של פעמים מכפי שהיה פעם, במיוחד כאשר מגיעים לשלבים מאוחרים של המשחק, ואם זה נכון זה מן הסתם קשור בגיל המתקדם ובכך שהוא מותש מהר יותר. בצורה דומה מאוד הוא הפסיד משחק לפביאנו קרואנה בטורניר שהתקיים לפני כמה שבועות בציריך (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1711724), ואגב גם לקרלסן במשחק הקודם ביניהם שהיה לפני שנה. וזה לא פלא – אין עוד שחקן כיום שמתמחה במה שמכונה grinding יותר מקרלסן. ולעומת זאת, בחלק הקלאסי של הדו-קרב עם אנאנד הוא אף פעם לא באמת עמד בסוג כזה של מבחן, כיוון שהמשחקים שם היו קצרים יחסית.

הארכיון 21 במרץ 2013

תודה על ההתיחסות

הארכיון 21 במרץ 2013

קרלסן דוחק את סווידלר לפינה ומבסס מעמדו בראש הטבלה עם מאזן 0-3-3 נהדר. גלפנד ביתרון על גירישצ'וק שנמצתא בדוחק זמן האם בוריס יחזור ל1- ויתקדם קצת בטבלה? נראה בדקות הקרובות

גיל 21 במרץ 2013

נראה שזה מאבק פרטי בין ארוניאן לקארלסן כשהשאר רק צופים.

אייל 21 במרץ 2013

כן, שניהם מנצחים היום – ועוד בשחור – ומגדילים את הפער מהבאים לנקודה וחצי. המשחק ביניהם בעוד שני סיבובים (קרלסן בלבן) יכול להיות מפתח, אם מישהו מהם יצליח לנצח אותו.

גיל 21 במרץ 2013

נראה לי שבלי קשר למנצח בטורניר הזה, בשנים הקרובות הם יתמודדו בקרב ישיר על אליפות העולם אחד בתור אלוף והשני בתור טוען לכתר.

גיל 21 במרץ 2013

אגב, מה השובר שיווין במקרה של תיקו?

אייל 22 במרץ 2013

שובר-שוויון ראשון זה מאזן התוצאות הפנימי בין השחקנים, שני זה מספר הנצחונות הכולל בטורניר, שלישי זה סונברן-ברגר (שיטת חישוב שמתגמלת את "איכות" הנקודות – כלומר נצחונות שהושגו כנגד יריבים שסיימו גבוה יותר נחשבים יותר). אם כל השלושה לא מכריעים, יש דו-קרב ישיר של משחקים מהירים בנוסח מה שהיה בסוף של אנאנד-גלפנד.

מתי 21 במרץ 2013

כמות הנצחונות בשחור עד כה היא חריגה? חשבתי שזה כמעט לא קורה ברמות האלה.

אייל 22 במרץ 2013

כן, זה די נדיר שכמות הנצחונות בשחור זהה לזאת שבלבן. כרגע כל (ארבעת) הנצחונות האלה הם של קרלסן וארוניאן, שפערי הרמה שמצטיירים בינתיים בינם לבין האחרים מאפשרים להם באופן עקבי להשיג עמדות שמאפשרות משחק על ניצחון גם בשחור.

הארכיון 22 במרץ 2013

אייל.
אם יהיה לך זמן תעלה עוד טור לסיכום מחזורים 4-6, זה מעניין כמו הספרים של קספרוב שקניתי. שווה כל דקה. זה הטור היחיד שאני קורה 3 פעמים לפחות

אייל 22 במרץ 2013

תודה, אני עובד על זה עכשיו :-)

שמעון כסאח 23 במרץ 2013

משחק מרתק בין קרלסן לראדג'בוב שלוחץ עם התקפה חזקה על המלך.

קרלסן מתחיל להכנס לדוחק זמן, דבר לא שכיח אצלו.

שמעון כסאח 23 במרץ 2013

עעשיו קרלסן נאלץ להקריב חומר(צריח עבור פרש) ע"מ להגן על המלך.

שמעון כסאח 23 במרץ 2013

תיקו!

אייל 23 במרץ 2013

כן – בחור קשוח הקרלסן הזה… די מדהים שלא הפסיד את המשחק בהתחשב בכמה גרוע העמדה שלו נראתה בשלב מסויים.

הארכיון 23 במרץ 2013

מחר משחק העונה. קרלסן- ארוניאן.
שאלה לאייל, למה החכמים מפיד"א לא מקיימים 4 סיבובים (28 משחקים) וכן בגמר אליפות העולם מתקיימים רק 12 משחקים במקום 24 במתכונת הישנה? עם ריבוי תוצאות התיקו טורנירים קצרים מוכרעים לעיתים על חודה של מחצית הנקודה. אולי אין לחכמים מפידא זמן פנוי?

גיל 23 במרץ 2013

28 משחקים נראה לי קצת יותר מדי. עולם הספורט עובר היום לטורנירים קצרים יותר ונראה לי שגם השחמט בכיוון. יהיה קשה לשמור על רמת עניין בעולם בטורניר כזה ארוך וגם השחקנים יהיו מותשים.

אייל 23 במרץ 2013

כן, מה שגיל אמר. במיוחד כיוון שדרגת האינטנסיביות גדולה יותר מאשר פעם – כמות ההכנות והעבודה התיאורטית שצריך לעשות היום לקראת משחקים גדולים בהרבה. פעם גם האורך של טורנירים רגילים היה גדול באופן משמעותי מאשר היום – טורניר של 28 סיבובים יהיה לחלוטין לא-פרופורציוני למה ששחקנים רגילים לשחק היום, שזה 14-13 סיבובים לכל היותר.

אגב, באופן אישי הייתי שמח אם היו מגדילים את מספר המשחקים בדו-קרבות ל-16 במקום 12, אבל שוב – 24 זה כנראה מוגזם וכבר לא מעשי היום. לא זכור לי גם אף שחקן צמרת שהביע נוסטלגיה לדו-קרבות כאלה, כולל קרפוב שיש לו הרבה ניסיון בהם – כשהם נשאלים על כך, תמיד הם נוקבים כמספר אידיאלי במשהו שבין 12 ל-16. וכשחושבים על זה, בדו-קרבות הגדולים בין קרפוב לקספרוב היו כמובן הרבה משחקים נהדרים, אבל גם בין רבע לשליש מהמשחקים היו די "מדומים" – כלומר משחקי תיקו קצרים שאיפשרו לשחקנים מעין יום מנוחה לא רשמי.

איציק 24 במרץ 2013

אייל,
קרפוב אמר, לפחות ברעיונות ברוסית, שהוא מציע לפחות 16 משחקים, אך לא 24. הוא גם אמר שהוא לא מציע 24 אך ורק משום שהשחקנים של היום לא מסוגלים, בגלל הרגלים שונים, לשחק 24 משחקים או אפילו משחקים ללא הגבלה כמו שהיו בינו לבין קספארוב באחד הגמרים. הוא בהחלט חושב ש-24 עדיף על 16, אך חושב שהדור הנוכחי לא מתאים לשיטה ולא השיטה פגומה.

אייל 23 במרץ 2013

ואגב, יש פוסט נוסף על התחרות שהבנתי שלא עלה היום מסיבות טכניות – אני מקווה שיעלה עד מחר בבוקר.

איציק 24 במרץ 2013

בהחלט רצוי שיעלו את הפוסט במהרה. אחרי שהתמכרנו לחומר הטוב, עכשיו הכאבים קשים כשהוא חסר. אנחנו לא מעוניינים בגמילה, אנחנו רוצים עוד מהחומר, ורצוי מהר והרבה :-)
שבוע טוב

הארכיון 24 במרץ 2013

מחכים לפוסט

איציק 24 במרץ 2013

צריך להכריז אמברגו. עד שלא מעלים פוסט חדש, לא מגיבים לפוסטים אחרים ;)
אני עם הארכיון!!!

משה טרטטוביץ 24 במרץ 2013

אייל שלום,

אני מצטרף לקודמיי בהערכת הפוסטים שלך, מברך אותך ומודה לך! הערותיך הן מקצועיות ברמה גבוהה וההסברים ברמה ש"כל אחד מסוגל להבין". (אתה יכול להוות דוגמה מעולה למקצוענים הרשמיים בעיתונות השחמטית).
ויש לי גם בקשה אליך: כתוב בבקשה מספר מילים על הסקונדנטים של שמונת המופלאים! לפי מה שאני יודע חוזמן הוא העוזר של גלפנד, כרגיל, אך האם יש עוד מישהו? נילסן (העוזר של אנאנד כבר שנים) הוא העוזר של קרלסן וכאן צצה השאלה של מיליון הדולר – במקרה של הנצחון הצפוי של קרלסן, איך יסתדרו שלושת החברים (באמת חברים לפי מה שהבנתי ממספר מקורות) אנאנד, קרלסן ונילסן, לקראת הדו קרב אנאנד-קרלסן? האם התייחסו כבר להיבט הזה?
כל טוב, בהמתנה לפוסטים המעניינים הבאים.

אייל 24 במרץ 2013

לגבי נילסן – הסוכן של קרלסן אמר שבמקרה ויזכה בתחרות המועמדים נילסן לא יעבוד איתו בהכנות לדו-קרב:

If Magnus Carlsen would win the Candidate tournament and face Vishy Anand for the title match, there is, however, a problem: "We cannot use Peter after he has worked so long with Anand," said Agdestein. "That would not it be good, morally, even if there are no problems legally. Peter is therefore not going to work with us in preparation, if Magnus qualifies as World Championship challenger."

http://en.chessbase.com/home/TabId/211/PostId/4008817

דרך אגב, אפשר לראות את התגובה של אנאנד לזה בראיון שנערך עימו בסיום של טורניר שהשתתף בו לאחרונה, בבאדן-באדן – http://www.grenkechessclassic.com/en/videos-en/10th-round
(הוידאו שמלמטה, החל מ-14:30 בערך)

תמיר 24 במרץ 2013

אייל, אני נכנס לדה באזר כבר שלושה ימים ברצף רק בשביל הפוסט הבא שלך. מקווה שיגיע בקרוב. ..

אייל 24 במרץ 2013

שוב תודה לכולם. לגבי הפוסט הבא – הוא נשלח כבר, כפי שאמרתי אתמול בלילה, כך שעכשיו זה לא בשליטתי מתי יעלה…

היום קרלסן וארוניאן סיימו בתיקו מהיר ונטול התרחשויות מיוחדות. קצת מאכזב, אבל זה מה שקורה לפעמים במשחקי עונה. צריך לזכור את הלחץ האדיר ששני השחקנים היו נתונים בו – מכיוון ששובר-השוויון הראשון בתחרות במקרה של שוויון נקודות הוא מאזן התוצאות הפנימי בין השחקנים, הכרעה במשחק הזה היתה מאפשרת למנצח לפתוח פער לא רק של נקודה, אלא באופן מעשי של נקודה וחצי מהמפסיד. כך שברור מדוע שניהם לא רצו לקחת סיכונים ושיחקו שקט וסולידי מאוד.

גיל 25 במרץ 2013

חבל שלא מעלים את הסיקור בזמן. עוד מעט תהיה עוד הפסקה ואז זה יהיה קצת פחות רלוונטי אם כי אני בטוח שעדיין מעניין מאוד.

הארכיון 25 במרץ 2013

גם אם הפוסט יעלה מאוחר זה בסדר. מניתוח שחמט אפשר להנות גם אם לא אונליין. רק חבל שגם דה באזר הפך להיות אתר של חכמי חלם

ארנון 25 במרץ 2013

הקושיה הגדולה כרגע היא אם גלפנד-ארוניאן או קראמניק-קרלסן יגלשו לתוך הסדר.
מחפש מישהו שיכול לתת לי פטור עד, נניח, כוס שני.

Comments closed