[לצערי לא יכולתי לסקר את התחרות ב"שידור ישיר", אבל חשבתי שבכל זאת יהיה ערך בסיכום שלה, במיוחד כיוון שהיתה כל כך דרמטית ומעניינת]

 

בשבוע שעבר הסתיימה בברלין תחרות המועמדים, בה נקבע מי יתמודד בנובמבר עם קרלסן על תואר אלוף העולם – הארוע השני בחשיבותו בעולם השחמט לאחר הדו קרב על אליפות העולם עצמו. שמונת המשתתפים היו: קרואנה, סו (שהעפילו לפי מד כושר ממוצע לאורך שנת 2017), ארוניאן, דינג לירן (הפינאליסטים בגמר גביע העולם, בו גבר ארוניאן על דינג), ממדיארוב, גרישצ'וק (שהעפילו מסדרת הגרנד פרי), קריאקין (כסגן אלוף העולם מהסבב הקודם) וקרמניק (שנבחר כווילד קארד).

כמו לפני שנתיים, התחרות נראתה פתוחה למדי והיה קשה להצביע מראש על פיבוריט אחד ברור או אפילו שניים. על דרך השלילה ניתן היה לומר שזכייה של גרישצ'וק או דינג נראית מאוד בלתי סבירה – גרישצ'וק הוא שחקן מנוסה שכבר השתתף במספר מעמדים כאלה ודווקא לכן דומה שגבולות היכולת שלו בהם כבר ברורים למדי, בעוד שדינג (הסיני הראשון שהעפיל לתחרות מועמדים – עדות נוספת להתקדמות של סין בשחמט), לעומת זאת, עוד חסר נסיון לא רק במעמד כזה אלא בתחרויות על בכלל, לא זכה עדיין באף טורניר ברמה דומה, ולמעשה אפילו לא ביסס עדיין באופן ברור את מעמדו כשחקן טופ-10.

גם במקרה של סו, שכמו דינג זו היתה עבורו תחרות המועמדים הראשונה, היה דומה שחוסר הנסיון יפעל לרעתו; סו גם לא הרשים במיוחד בתחרויות בשנה האחרונה (לאחר סדרת הזכיות המרשימה שלו במחצית השנייה של 2016 ותחילת 2017). לקרמניק נטו לתת סיכויים טובים באופן משמעותי מהשלושה הקודמים (גם בסוכנויות ההימורים), אם כי אני באופן אישי נטיתי לחשוב שסיכוייו נמוכים למדי, כיוון שגילו המתקדם יחסית (בן 43 ביוני) נראה בשנים האחרונות כפוגע באופן שיטתי ביכולת התחרותית שלו. הבנת השחמט שלו עמוקה ביותר והוא מפגין בהרבה ממשחקיו יצירתיות ומוטיבציה גבוהות מאוד, אבל גם לוקה במעין דמנציה שחמטאית שגורמת לו לזרוק כמעט בכל תחרות משחק או שניים בגלל טעויות גסות, ונראה כפגיע יותר לעייפות הכרוכה במשחקים – וטורנירים – ארוכים מאשר השחקנים הצעירים ממנו. (גרישצ'וק, ארוניאן וממדיארוב הם בשנות ה-30 שלהם והשאר בשנות ה-20.)

נותרו איפוא ארוניאן, ממדיארוב, קריאקין וקרואנה. מבחינת היכולת שהפגינו לאורך השנה שקדמה למועמדים, היה ניתן להצביע על ארוניאן וממדיארוב כפיבוריטים. לארוניאן במיוחד היתה שנה נהדרת מבחינת רמת השחמט שהפגין כשהיה במיטבו וכמות התחרויות שזכה בהן. אלא שלגבי שניהם היו גם סימני שאלה רבים מבחינת היכולת המנטלית, ושוב – אלה היו דרמטיים במיוחד לגבי ארוניאן, עם ההיסטוריה הבעייתית מאוד של הכשלונות הסדרתיים שלו בתחרויות מועמדים שלרובן הגיע כפיבוריט, ושהצביעו על חוסר יכולת להתמודד עם הלחץ של המעמד. כסימן מעודד יכלה בהקשר זה לשמש הזכייה שלו בגביע העולם, התחרות הארוכה והמלחיצה ביותר של 2017 (בגלל פורמט הנוקאאוט), שכללה ניצחון על ושייה לגרב בחצי הגמר בו הצליח לחזור מפיגור וגם לזכות במשחק ארמגדון מכריע – זכייה שהיתה חיונית מבחינתו להעפלה למועמדים (כאמור, שני המעפילים לגמר מגיעים לשם, ועבור ארוניאן היה מדובר באותו שלב בנתיב ההעפלה היחיד שעוד היה פתוח בפניו).

קריאקין, מבחינת הערכת סיכוייו, היה מקרה הפוך: מצד אחד, במהלך השנה שקדמה למועמדים הוא היה זה מהשמונה שהכי פחות הרשים; לא רק שלא זכה באף תחרות קלאסית חשובה אלא שאפילו לא היה מהתמתמודדים הרציניים על זכייה באחת מהן. (וברשימת מד הכושר של מרץ היה המדורג הנמוך ביותר – מס' 13, עם מד כושר של 2763.) מצד שני, קריאקין צבר מוניטין של מי שמסוגל להתעלות במעמדים של סבב אליפות העולם (במידה מסויימת כמו גלפנד בזמנים קודמים) – לאור הקאמבק המרשים שביצע במחצית השנייה של תחרות המועמדים ב-2014 והביא אותו אז עד למקום השני אחרי אנאנד, הזכייה בגביע העולם 2015, בתחרות המועמדים של 2016, ולאחר מכן הפייט הצמוד מאוד שנתו לקרלסן בדו קרב על אליפות העולם בסוף אותה שנה.

על קרואנה ניתן היה לומר שהוא היכן שהוא באמצע בין שני הקצוות האלה – לא הרשים במיוחד במהלך מרבית השנה האחרונה (וקצת לפני התחרות, בינואר, נתן הופעה גרועה מאוד בוייק אן זה), אבל מצד שני זכה בלונדון, הטורניר החשוב האחרון של 2017, ובאופן כללי ידוע כמי שיכול להתעלות לרמה גבוהה ביותר כשהוא במיטבו (כמו באותה הופעה היסטורית בגביע סינקפילד 2014 עם שבעת הנצחונות הרצופים). מבחינת נסיון קודם בתחרויות מועמדים, קרואנה היה הפעם בעמדה דומה לזו שהיה בה קריאקין בטורניר בו זכה לפני שנתיים – פעם שנייה שלו, לאחר שבפעם הראשונה כבר היה קרוב למדי וסיים במקום השני.

**********

וכעת, הנה סקירה של מהלך התחרות תוך התמקדות בסיפורו של המנצח.

סיבוב 1 – פתיחה טובה לקרואנה, עם ניצחון משכנע מאוד בלבן על סו – לעומת טורניר המועמדים הקודם, בו היה צריך לחכות עד לסיבוב השמיני בשביל הניצחון הראשון.

בהסתעפות של הפתיחה הקטלונית, קרואנה מצליח להפתיע את יריבו עם מסע לא כל כך שגרתי, 8.מה-ב3. סו מגיב בתכנית שכנראה אינה רעה באופן אוביקטיבי, אבל מובילה למשחק חריף המצריך דיוק רב. הוא מניח ללבן לבסס רגלי קדמי על ג5, ואז פורץ במרכז עם ה5 (תוך הקרבת רגלי זמנית) כדי להחליש את הרגלי הזה. בעמדה המתקבלת לאחר מסעו ה-18 של הלבן

הוא יכול להכות את הרגלי עם הפרש או הרץ וכנראה בוחר באפשרות הלא נכונה עם 18…ר:ג5?!; הבעיה היא שהסטת הרץ מ-ה7 מחלישה את הערוגה ז5 ומאפשרת ללבן לשחק 19.פ-ז5! ובכך להכין תוך רווח זמן (בשל איום המט על ח7) שני רעיונות התקפיים חשובים – פריצה במרכז עם ה4 וקידום הרגלי הניצב על ה5 ל-ה6. בעזרת תמרון הרץ דרך א6 ל-ג4 נראה שהשחור מצליח לייצב את המרכז שלו כנגד הפריצה עם ה4, אבל בעמדה המתקבלת לאחר מסעו ה-25 של השחור

המסע 26.ה6! עדיין חזק ומאפשר ללבן להחליש מאוד את עמדת המלך השחור. כמה מסעים לאחר מכן, בעקבות 30.מה-ה2

עמדת השחור קורסת. בשל חולשת הערוגות הבהירות ליד המלך ושליטת הלבן בטור ה', האיום המיידי הוא להחליף רצים על ד5 ולתת שח קטלני עם המלכה על ה6; 30…פ-ו8 מונע את השח הזה, אבל אחרי 31.ר:ד5+ ג:ד5 32.מה-ו3 (עם איום על ד5) מה-א5 33.צ-ה7 סו נכנע, כיוון שיותר מדי כלים לבנים (מלכה, צריח, רץ ופרש) תוקפים את המלך הלא מספיק מוגן שלו, ואין לו תשובה למספר איומים קטלניים (כמו ר-ח6).

במשחקים אחרים, התחלה טובה גם לקרמניק (עם ניצחון בלבן על גרישצ'וק) ולממדיארוב (עם ניצחון בשחור על קריאקין). בסיבוב רק תיקו אחד, בין ארוניאן לדינג, שבדיעבד מבשר את הבאות לגבי ארוניאן – הוא משיג עמדה מצויינת, קרובה מאוד לזכויה, בזכות חידוש יפה בפתיחה שמבלבל את יריבו, אבל ברגע קריטי נמנע מלנסות ולממש את יתרונו כיוון שהעמדה נראית לו לא מספיק ברורה, ומסתפק בתיקו בחזרה על המסעים.

סיבוב 2תיקו לקרואנה בשחור נגד דינג, במשחק בהסתעפות חריפה של הפתיחה הקטלונית (בה השחור מקריב טיב תמורת רגלי). המשחק מתחיל באופן הנראה נוח מאוד אבל מסתבך בהמשך, וברגע מסויים (אחרי טעות במסע ה-41) דינג מקבל אפילו הזדמנות להשיג יתרון מכריע; למזלו של קרואנה, יריבו מפספס את ההזדמנות, מאפשר לו להשוות, ומספר מסעים לאחר מכן מוסכם על תיקו. במשחק המוכרע הבודד בסיבוב, גרישצ'וק מתאושש מההפסד בסיבוב הקודם ומנצח באופן יפה את סו, שזהו ההפסד השני ברצף שלו.

סיבוב 3 – עוד תיקו, הפעם בלבן נגד ממדיארוב, במשחק מסובך ומעניין מאוד בהסתעפות ניידורף של הסיציליאנית. הפעם קרואנה הוא זה שכנראה מחמיץ סיכויי ניצחון בדוחק זמן, ובסוף המשחק עליו לדייק מאוד כדי לשמור על התיקו בסיום עם טיב עודף אבל רגלי פחות ומול כמה רגלים חופשיים של יריבו.

שוב יש בסיבוב משחק מוכרע בודד, והפעם כנראה אחד מאלה שייזכרו ביותר מהתחרות – קרמניק, בשחור, מוחץ את ארוניאן לאחר שהאחרון מנסה לפתוח עם 1.ה4 למרות שכמעט אף פעם אינו נוהג לשחק את המסע הזה, ונכנס להגנת ברלין מול המומחה הגדול ביותר לה הניצב מולו בשחור. חוסר הנסיון של ארוניאן בפתיחות ה4 מוביל לטעות אסטרטגית בסיסית למדי כבר במסע השביעי, כאשר הוא משחק 7.ח3? לאחר שכבר הצריח באגף המלך אבל לפני שהשחור עשה זאת, וכך מספק לשחור מטרה נוחה להתקפה עם קידום הרגלי ז' ל-ז4 מבלי שיצטרך להחליש את מלכו שלו. קרמניק אכן מגיב ב-7…צז8!!, ממשיך בתוכנית הנ"ל, וזוכה בהתקפה ישירה – עם סיומת מרהיבה (24…ר-ד5!!) – על המלך הלבן.

סיבוב 4 – בעקבות הניצחון על ארוניאן בסיבוב הקודם קרמניק נטל את ההובלה, כך שהמשחק של קרואנה מולו בסיבוב הזה מקבל חשיבות מיוחדת.

קרמניק פתח ב-1.ה4 וקרואנה ענה בהגנת פטרוב (1…ה5 2.פ-ו3 פ-ו6), הנשק הקבוע שלו במהלך התחרות. קרמניק בחר בהסתעפות שאינה נחשבת לשאפתנית עבור הלבן, אבל לא כיוון שרצה תיקו אלא כדי לקבל עמדה לא תיאורטית ובלתי שגרתית. בשלב מסויים הוא ניסה ממש בכח לסבך את המשחק כאשר, לאחר 22…ז:ח3 מצד השחור

במקום ללכוד בחזרה את הרגלי ניסה למוטט את עמדת השחור במרכז עם 23.ג5 (תוך ניצול העובדה שהפרש השחור ב-ה5 מאויים על ידי שני כלים לבנים, ולכן השחור לא יכול פשוט להכות על ג5). הדבר הביא לסדרה של סיבוכים טקטיים, אבל כאלה שהובילו ליתרון גדול של השחור, עם 23…ו5! – מסע התוקף את הצריח הלבן ומטרתו למנוע ממנו את הערוגה ז4, כדי שהשחור יוכל לאחר מכן לזכות בכלי בעקבות ח:ז2 ופ-ו3.

קרמניק מצידו השיג יוזמה נגדית באגף המלכה, ובמסעים הבאים – תמורת הכלי שאיבד – קיבל שני רגלים עודפים תוך חיסול כל הרגלים השחורים בצד זה של הלוח, וכן קידום רגלי חופשי עד ל-ד7. עמדתו של השחור היתה עדיין עדיפה, וזכויה באופן אוביקטיבי, אבל כאן החל להשפיע דוחק הזמן שקרואנה נקלע אליו לקראת המסע ה-40, ובסידרה של מסעים לא מדויקים החל מהמסע ה-33 בזבז את היתרון שהיה לו ואף נקלע לפתע לעמדה נחותה, שבה הלבן היה כעת יכול לנצח במשחק מדוייק בעזרת קידום מהיר של הרגלי ג' שלו.

אבל כאן חל מפנה נוסף במשחק – קרמניק בחר בתכנית לא נכונה, ונכנס להסתעפות ארוכה שנדמה היה לו כי חישב אותה עד לניצחון כפוי. אלא שהוא החמיץ מרחוק פרט טקטי חשוב מאוד; לאחר המסע 47.צ-ז8

נראה במבט ראשון שהלבן זוכה בשל האיום להכות את הרץ על ז5 ואז להכתיר את הרגלי ד'; אם הרץ יזוז, ייפול הצריח השחור על ז4 (שאינו מוגן על ידי הפרש ב-ה3, כיוון שזה האחרון מרותק אל המלך). אבל קרמניק החמיץ, כאמור, פרט חשוב – אחרי 47…ר-ו6!! השחור מצליח לשמור על שוויון, כיוון שבעקבות 48.צ:ז4 מ-ו5 נוצר איום כפול של לכידת הצריח הלבן וכן מט על א1.

המשחק המשיך איפוא להתנהל פחות או יותר בשוויון (לאחר 48.ד8=מה ר:ד8 49.צ:ז4 הלבן זכה אמנם בצריח על ז4 ונותר ביתרון טיב, אבל איבד את הרגלי החזק שלו על ד7 וכן רגלי נוסף תוך שני מסעים), אלא שקרמניק לא הצליח להסתגל בצורה טובה למפנה ונראה שהמשיך לחפש את הניצחון שכבר לא היה שם (בשלב מסויים סרב להצעת תיקו של קרואנה), תוך שהוא צורך זמן רב על השעון ונקלע בעצמו לדוחק זמן רציני. דבר זה היה מסוכן, כיוון שלמרות המיעוט היחסי של כלים שנותרו על הלוח המשחק המשיך להיות טקטי מאוד והצריך חישובים מדויקים. את המחיר קרמניק שילם לבסוף ממש לקראת ביקורת הזמן השנייה (החלה במסע ה-60):

מסעו האחרון של קרואנה היה 58…פ-ו3, התוקף את הצריח הלבן על ה1. קרמניק, שכמעט לא נותר לו זמן לחשוב, שיחק 59.צ-ד1?? (היה צריך במקום זאת להחזיר את הטיב עם 59.צ:ו6 ולפשט לכלל סיום שהוא תיקו, כפי שניתן לראות בלוח החי) והפסיד לאחר 59…צ-א1+ 60.מ-ג2 צ:ד1 – וכעת 61.מ:ד1 ח2 יוביל להכתרת הרגלי ח' השחור שלא ניתן לעצור אותו, כיוון שלאחר 62.צ-ח6, השחור יכול להציב פרש או רץ על ח4 כדי לחסום את קו ההגנה של הצריח (מסתבר שזה היה רעיון נוסף מאחורי פ-ו3 של השחור). קרמניק שיחק מסע אחר, אבל כך נותר פשוט עם כלי פחות ובעמדה אבודה לחלוטין, ונכנע לאחר מסעים ספורים.

במבט לאחור, ניתן לומר שהמשחק הזה היה אולי החשוב ביותר בתחרות כולה מבחינת מומנטום – בעקבותיו קרואנה נטל בפעם הראשונה את ההובלה לבדו, במקום שקרמניק יפתח הובלה בפער של נקודה שלמה מהבאים אחריו. בסיבובים הבאים קרמניק ניסה "לפצות" על כך ממש בכוח בסדרה של משחקים בהם שיחק באגרסיביות ראויה לציון מיוחד, שהסבה עניין רב לעוקבים אחר התחרות אבל התבררה כמאוד לא מוצלחת ברמה המעשית. גם אורך חלק מהמשחקים (כשקרמניק נלחם עד הסוף אפילו כשלא צריך) וגם החריפות שלהם עודדו את העייפות ואי הדיוק הנוטים, כפי שצויין כבר, לפגוע מאוד במשחקו של קרמניק בשנים האחרונות והוא השיג נקודה בודדת (שלושה הפסדים, שני תיקו) בחמשת המשחקים הבאים שלו.

ואם לחזור לסיבוב הרביעי – במשחק מוכרע שני בסיבוב, נראה שארוניאן מתאושש במהירות עם ניצחון על קריאקין, לאחר שהוא מצליח לבלבל אותו עם סדר מסעים לא שגרתי בפתיחה ומשיג יתרון קרוב למכריע כבר משלב מוקדם. הטורניר של קריאקין, לעומת זאת, עם הפסד שני בלבן, נראה כעת בזבל בערך באותה מידה כמו זה של סו.

הטבלה נראית בשלב זה כך: 1. קרואנה – 3 נקודות (2+); 3-2. קרמניק, ממדיארוב – 2.5 (1+);  6-4. דינג, גרישצ'וק, ארוניאן – 2 (50%); 8-7. סו, קריאקין – 1 (2-).

סיבוב 5 – לקרואנה, בלבן נגד קריאקין, יש לכאורה הזדמנות טובה להגדיל את ההובלה מול יריב נוח יחסית, אבל למעשה זה הופך למשחק מבוזבז כאשר קריאקין מגיב טוב בהרבה מסו לרעיון של מה-ב3 מול הקטלונית. בעזרת פריצה בעיתוי מתאים עם הרגלי ג' (10…ג5!) הוא מצליח להשוות את המשחק באופן כמעט מיידי ולנטרל כל נסיון ממשי של הלבן להשיג יתרון; מוסכם על תיקו רק במסע ה-31 כיוון שישנו מינימום של 30 מסעים אליו השחקנים צריכים להגיע. בשלב הנוכחי הדבר אולי אינו נראה חשוב, אבל הפתיחות של קריאקין בשחור סולידיות ואמינות לחלוטין מאז תחילת התחרות – רק בלבן הוא משום מה משחק גרוע.

תיקו גם בכל המשחקים האחרים, כך שהמצב בטבלה אינו משתנה, אבל ראוי לציין שארוניאן מחמיץ באופן מסמר שיער מה שנראה כניצחון ברור למדי נגד גרישצ'וק ובכך מפספס הזדמנות מצויינת להמשיך את המומנטום מהסיבוב הקודם.

סיבוב 6 – עוד משחק בלבן, הפעם נגד גרישצ'וק, שנכנס להגנת בנוני הנחשבת ברמות הגבוהות לחשודה מאוד מבחינה עמדתית וכמעט אינה מופיעה יותר. מתנהל משחק מתוח ולקראת ביקורת הזמן במסע ה-40 מוסכם על תיקו בחזרה משולשת על המסעים, בעמדה שהיא עדיין מסובכת כך ששני השחקנים, הנתונים בדוחק זמן הדדי, אינם בטוחים כיצד להעריך אותה ומעדיפים לא להסתכן.

לשני משחקים מוכרעים בסיבוב הזה יש השפעה על המצב בטבלה: החשוב ביניהם הוא ניצחון של ממדיארוב על קרמניק, שבעמדה שווה ונוחה יחסית מנסה בכוח לסבך את העניינים ומסתבך בעצמו; בעקבות זאת, ממדיארוב מצטרף בהובלה אל קרואנה. כמו כן, סו – שהתאושש קצת משני ההפסדים המוקדמים שלו בעזרת סדרה של משחקי תיקו נוחים יחסית – מתעורר ומנצח במשחק יפה את ארוניאן.

סיבוב 7 – המשחק הקודם שקרואנה זכה בו היה בסיבוב 4, לאחר יום המנוחה הראשון, והפעם הוא זוכה שוב מייד לאחר יום המנוחה השני (יש יום מנוחה לאחר כל שלושה סיבובים).

קרואנה בשחור נגד ארוניאן והאחרון, לאחר ההפסד שלו בסיבוב הקודם, מתייחס למשחק הנוכחי ככזה בו הוא חייב ניצחון כדי להציל את הסיכויים שעוד נותרו לו לזכות בתחרות, ומהמר על התקפה ישירה כנגד מלך היריב החל משלב מוקדם. בהסתעפות בהגנת רגוזין בה מקובל להקריב רגלי הוא מקריב רגלי שני במרכז כדי להרויח זמן בשיגור הרגלים שלו להתקפה על אגף המלך, תוך נסיון לנצל את הפיתוח האיטי יחסית של כלי השחור:

אלא שבכך ארוניאן כמובן נוטל סיכון גדול מאוד – לא רק בשל הקרבת החומר אלא גם בגלל חשיפת המלך שלו עצמו. נראה שההתקפה של הלבן לא מספיק חזקה כדי להצדיק את הסיכון, קרואנה מתגונן באופן מדויק למדי ולפי הערכות המחשב משיג בשלב מסויים יתרון של זכייה, אבל לאחר מכן מאפשר לארוניאן רעיון התקפי מבריק הכרוך בהקרבת צריח שלם (טיב ולאחר מכן כלי במסעים  29-28) המקנה לו אפשרות לכפות תיקו באצעות תחבולה יפה המתחילה במסע 32 (כפי שניתן לראות בלוח החי). אלא שארוניאן מחמיץ את ההזדמנות הזו וצריך להיכנע כעבור מספר מסעים.

עוד משחק מוכרע הוא קרב תחתית בין לקריאקין לסו שבשלב זה לא נראה חשוב במיוחד, אבל בדיעבד יסתבר כתחילתו של קאמבק מרשים ביותר. קריאקין, בלבן, עדיין לא מצליח להשיג שום דבר ממשי בפתיחה והמשחק נראה כצועד בבטחה לקראת תיקו משעמם למדי, אבל לפתע סו מסתבך קצת עם עמדת הכלים שלו, קריאקין מתחיל להפעיל עליו לחץ וכאילו משום מקום מוצא הזדמנות טקטית לזכות בכלי. המשחק הזה ישלח את שני השחקנים בכיוונים הפוכים לחלוטין.

בנקודת החצי של התחרות, קרואנה נוטל איפוא שוב את ההובלה לבדו והטבלה נראית כך: 1. קרואנה – 5 נקודות (3+); 2. ממדיארוב – 4.5 (2+); 5-3. דינג, קרמניק, גרישצ'וק – 3.5 (50%); 6. קריאקין – 3 (1-); 8-7. ארוניאן, סו – 2.5 (2-). שבעת הסיבובים הנותרים חוזרים על סדר המפגשים בשבעת הראשונים (מלבד החלפת סדר בשני הסיבובים האחרונים, כך ש-13 מקביל ל-7 ו-14 מקביל ל-6), רק בצבעים הפוכים – ה"בית/חוץ" של השחמט.

לאור ההיסטוריה של שלושת טורנירי המועמדים הקודמים שהתקיימו בפורמט הנוכחי, הובלה בחצי היא סימן טוב: כל הזוכים (קרלסן, אנאנד, קריאקין) הובילו בנקודה זו – אם כי לא לבדם, אלא במשותף עם ארוניאן. ארוניאן, שנהג לקרוס במחצית השנייה של הטורנירים כשהלחץ מגיע לשיאו, מאבד הפעם סיכוי מעשי לזכייה כבר במחצית הראשונה – אם כי, כפי שנראה, זה אינו מונע את הקריסה הנ"ל בהמשך.

סיבוב 8קרואנה משחק איפוא שוב מול סו כמו בסיבוב הראשון, אבל בשחור. כפי שהמשחק הזה כבר מראה והסיבובים הבאים יחזרו וימחישו, לאחר ההפסד בסיבוב הקודם לקריאקין, שדירדר אותו מחדש למקום האחרון, סו למעשה ויתר על כל שאיפות ממשיות בתחרות ופרש ממנה למחצה – הוא אינו מתאמץ יותר לנצח אלא שואף רק למזער נזקים ולא להפסיד יותר. לכן הוא משחק נגד הגנת פטרוב של קרואנה הסתעפות נטולת שאפתנות כמעט לחלוטין, אלא שהאסטרטגיה הזו לא פועלת באופן כל כך מוצלח וסו נקלע לעמדה נחותה וצריך ממש להיאבק על תיקו. עם זאת, המוטיבציה שלו לא להפסיד עדיין חזקה, והוא עושה זאת באופן מדויק ומשיג את התיקו.

ההכרעה הבודדת בסיבוב זה היא ניצחון של גרישצ'וק על קרמניק, שמעלה את הראשון למאזן חיובי (מעל 50%) ומדרדר את השני למאזן שלילי. זהו עוד משחק המפגין את רוח הלחימה אבל גם את חוסר המעשיות בגישה של קרמניק – הוא נקלע לבעיות בפתיחה לאחר שגרישצ'וק מצליח להפתיע אותו בחידוש תיאורטי, מצליח לפתור אותן באמצעות רעיון הכולל הקרבת רגלי, אבל אז נמנע מהאפשרות להחזיר לעצמו את הרגלי ולהשיג שוויון קל למדי כשזו מתעוררת כדי לשמור את המשחק מסובך. כתוצאה מכך יתרון הרגלי של גרישצ'וק הופך בשלב מסויים למשמעותי ובתום סיום ארוך ומתיש הוא מצליח לממש אותו.

סיבוב 9 –  קרואנה מול דינג בלבן. הוא מנסה עוד גרסה של הקטלונית עם מה-ב3 ששיחק כבר נגד סו בסיבוב הראשון וקריאקין בסיבוב החמישי, ומצליח להשיג הפעם סיום עם יתרון עמדתי ולחץ מתמשך. לאחר שהוא משחק טוב מאוד במשך הרבה זמן נראה שדינג נשבר ומתחיל לעשות טעויות, אבל קרואנה מחמיץ כמה הזדמנויות לנצח – כשהאחרונה ביניהן, שהיא גם של האפשרות הברורה יחסית ביותר, מתרחשת ממש לקראת סוף המשחק בשלב בו שני היריבים כבר היו כנראה מותשים:

במקום 66.צ-ה5? כפי שמשחק קרואנה, ללבן זכייה לאחר 66.פ-ו8+ מ-ז8 67.ח6! (עם התקפה על הרגלי ב-ז7 שהשחור אינו יכול להגן עליו, תוך ניצול הריתוק לאורך הטור ז') וכעת אם המלך השחור יכה את הפרש ב-ו8 יבוא 68.ח7 והרגלי מכתיר.

במסיבת העיתונאים קרואנה נראה די בהלם כשמסתבר לו מה החמיץ. (הגילויים האלה של כל מיני טעויות שעשו והזדמנויות שהחמיצו הוא עינוי די מיוחד לשחמט ששחקנים צריכים לעבור במעמדים האלה.)

עבור דינג, אגב, זהו כבר התיקו התשיעי בתשעה משחקים – למרות שרובם חריפים וכמה מהם היו יכולים בקלות להסתיים בהכרעות; ההשוואות הבלתי נמנעות למאזן התיקו המושלם של גירי מתחרות המועמדים הקודמת כבר באוויר.

במשחק מוכרע בודד בסיבוב הזה קריאקין מנצח את קרמניק, מה שממשיך את הקאמבק של הראשון (החוזר למאזן של 50%) וקובר באופן סופי את סיכויי הזכייה של השני. קריאקין משפר סוף סוף באופן דרסטי את משחק הפתיחה שלו בלבן ומפתיע את קרמניק בחידוש מאוד לא נעים (הכרוך בקידום מהיר של הרגלי ח') כנגד הגנת הסמי-טאראש שלו, בה הוא משתמש בקביעות לאורך הטורניר. קרמניק, שמרגיש כבר בשלב מוקדם כי נקלע לעמדה נחותה, מחליט להגיב באופן סופר-אגרסיבי בהתקפה מלאה בהקרבות כנגד המלך של קריאקין במקום לסבול לאורך זמן בנחיתות קלה, דבר ששוב אינו משתלם באופן מעשי אבל מוביל למשחק מרתק ומלא באקשן.

קרואנה שומר על ההובלה (חצי נקודה לפני ממדיארוב ונקודה לפני גרישצ'וק), אבל יכול להרגיש מאוכזב מכך שהחמיץ הזדמנות פז להגדיל את הפער מהמקום השני לנקודה שלמה, במיוחד כיוון שבחמשת הסיבובים הנותרים ממתינה לו סדרה של משחקים בשחור כנגד כל אלה הנראים כרגע כאיומים העיקריים מבחינתו – ממדיארוב, קריאקין וגרישצ'וק.

סיבוב 10 – קרואנה, בשחור נגד ממדיארוב, עומד באופן טוב למדי במבחן הראשון שמזמנת לו סדרת המשחקים הנ"ל. הוא נכנס להסתעפות חריפה מאוד בפתיחה הקטלונית הנפוצה כל כך בתחרות, בה הוא מקריב שני רגלים (באחד מהם הוא זוכה בחזרה די מהר) תמורת קלקול מבנה הרגלים של יריבו, ומצליח להוכיח תמורה מספיקה. עם זאת, הוא מתאכזב שוב במסיבת העיתונאים לגלות שהחמיץ – הפעם בפתיחה – מסע חזק מאוד שהיה מאפשר לו לפחות להשוות במהירות גדולה הרבה יותר אם לא להשיג יתרון.

משחק בודד המוכרע בסיבוב הנוכחי הוא קרב תחתית בין קרמניק לארוניאן, המהווה – לאחר המשחק בין השניים בסיבוב השלישי – עוד ניצחון מרהיב של קרמניק בהתקפה ישירה על מלך היריב. עבור ארוניאן, שמידרדר למאזן של 3-, הטורניר הזה כבר הופך מסוייט לחלוטין.

סיבוב 11 – משחק מאכזב יחסית לקרואנה בלבן נגד קרמניק; זהו למעשה הלבן ה"מבוזבז" השני שלו לאחר המשחק עם קריאקין בסיבוב החמישי, מבחינה זו שלא הצליח להשיג שום סיכוי ממשי לניצחון כבר בגלל שלב הפתיחה. הפעם קרמניק מפתיע אותו בהגנה הסמי-סלאבית כבר במסע החמישי עם 5…ג5!?, מסע נדיר ביותר שלא נוסה עד כה ברמות הגבוהות, קרואנה לא מצליח למצוא תשובה חזקה על גבי הלוח ומתקבל במהירות סיום שווה ושקט למדי המוביל לתיקו צפוי, בפרט כיוון שקרמניק נמנע הפעם מלהשתגע ולנסות למצוא בכוח ניצחון שאינו שם.

המשחק המוכרע של הסיבוב הוא ניצחון של קריאקין, המתעקש לאשר את הסטראוטיפ לגבי החוזק המנטלי שלו והיכולת להתאושש ממשברים ולתפקד בצורה טובה במצבים קשים – על ארוניאן, כמובן (ובשחור). בעקבות זאת הוא כבר מטפס למקום שלישי משותף עם גרישצ'וק, נקודה מאחורי קרואנה, לקראת המשחק ביניהם בסיבוב הבא שכעת מקבל חשיבות מרכזית באמת.

סיבוב 12 קרואנה וקריאקין נפגשו למשחק מכריע בסיבוב האחרון של תחרות המועמדים הקודמת, ומצבו של קרואנה היה אז מאוד לא נוח כיוון שלמרות מספר נקודות זהה, היה עליו לשחק על ניצחון (ועוד בשחור) בשל שובר שוויון נחות; קרואנה הפסיד באותו משחק וקריאקין העפיל לדו קרב עם קרלסן. הפעם קריאקין היה זה שפחות או יותר חייב ניצחון, ולטובתו פעלה העובדה ששוב שיחק בלבן (וכפי שכבר הראה המשחק נגד קרמניק בסיבוב 9, רמת הפתיחות שלו בלבן השתפרה סוף סוף באופן משמעותי). קרואנה הפסיד במשחק החלש ביותר שלו בתחרות, ולאחר מכן אמר שזה היה שיאו של תהליך בו הרגיש שעמדת ההובלה המתמשכת פוגעת ביכולת המשחק שלו בשל הזהירות וההססנות שהחלו לחלחל עקב הרצון לשמור על אותה הובלה.

קרואנה חזר בפעם השלישית בטורניר על הגנת פטרוב מול 1.ה4 מצד קריאקין, אלא שהפעם יריבו בחן אותו בהסתעפות הרבה יותר קריטית ומסוכנת באופן פוטנציאלי לשחור מאשר במשחקים נגד קרמניק וסו (עם 5.פ-ג3 במקום מה-ה2). מסעו ה-16 של קרואנה, שהציע חילוף רצים כדי לשחרר במקצת את העמדה שלו, איפשר לקריאקין הקרבת טיב מבטיחה, בה קיבל תמורת הטיב רגלי וכן רץ חזק ביותר שניצב במרכז הלוח:

העמדה כשלעצמה עדיין מוערכת על ידי המחשב כשווה פחות או יותר, אבל מבחינה מעשית היא היתה נוחה יותר ללבן וקרואנה כשל כאן לחלוטין במציאת תוכנית טובה. עמדת הדיאגרמה התקבלה לאחר מסעו ה-19 של הלבן, ובין מסעים 20 ל-23 השחור למעשה הרס את עמדתו בסדרה של מסעים חלשים – 20…ב6 (מחליש את עמדת המלך שלו באגף המלכה), 22…צ-ד7 (מציב את הצריח על ערוגה לא יעילה בה הוא מפריע לקואורדינציה טובה בין הכלים), 23…ז5 (מחליש גם את אגף המלך באופן שכנראה הוא כבר פטאלי). קריאקין ניצל ביעילות את החולשות שנוצרו בעקבות המסעים האלה, זכה ברגלי נוסף באגף המלך וקידם את הרגלים שלו שם באופן שהכריע את המשחק.

בהרואיות הצפויה שלו, קריאקין השלים איפוא (עם ארבעה נצחונות) טיפוס ממקום אחרון עם מאזן של 2- לאחר שישה סיבובים למקום ראשון משותף עם קרואנה במאזן של 2+ לאחר הסיבוב השניים עשר. בעקבות הניצחון הזה קריאקין גם ביסס שובר שוויון עדיף על קרואנה (בזכות מאזן ראש בראש עדיף), כך שלמעשה ניתן היה לומר שהוא כבר מוביל את התחרות לבדו.

במשחק חשוב נוסף באותו סיבוב, דינג (בשחור) גבר באופן מפתיע למדי על ממדיארוב – שלאורך מרבית התחרות הפגין סגנון משחק סולידי מאוד ודי מיעט לקחת סיכונים, אבל דווקא הפעם, כשתיקו היה מביא אותו למקום ראשון משותף בעקבות ההפסד של קרואנה, ויתר על הזהירות והלך בכל הכוח על התקפה שלא היתה מוצדקת מספיק מתוך העמדה ונענשה על ידי יריבו. בכך דינג קלקל את מאזן התיקו המושלם שלו והסיכוי להשוות את שיאו של גירי, אבל הכניס את עצמו לתוך המרוץ למקום הראשון. למעשה, שני סיבובים לסיום, היו לפתע במרוץ הזה לא פחות מחמישה שחקנים – קריאקין וקרואנה שהובילו, כאמור, במשותף עם 7 נקודות, ועוד שלושה במרחק חצי נקודה מהם – ממדיארוב, דינג וגרישצ'וק.

סיבוב 13 – לקרואנה היה יום מנוחה (הרביעי והאחרון במהלך הטורניר) להתאושש מההפסד לקריאקין, וחדשות טובות נוספות היו שיריבו הבא עומד להיות ארוניאן, שבשלב זה כבר היה במצב של קרוב לשבר כלי. קרואנה אמר בסוף הטורניר שלהפסד דווקא היתה השפעה חיובית עליו מבחינה מנטלית, כיוון ששחרר אותו מתחושת המועקה והזהירות המוגזמת שהרגיש שההובלה המתמשכת בטורניר גרמה לו. מכל מקום, הוא הפגין בשני הסיבובים האחרונים יכולת התאוששות מרשימה.

קרואנה נכנס מול ארוניאן להסתעפות אנטי-מרשל בפתיחה הספרדית, והשתמש במסע חדש אותו שיחק לראשונה גרישצ'וק בסיבוב הקודם, גם נגד ארוניאן – 9.ר-ד2. אין שום דבר "מדהים" במיוחד במסע הזה, אבל הוא מונע מהפרש השחור להתייצב מייד על א5 כפי שמקובל ומכניס כתוצאה מכך ניואנסים מעניינים לעמדה. הסתבר שקרואנה למד במהלך יום המנוחה את האפשרויות הנוצרות בעקבות זאת באופן טוב בהרבה מארוניאן, והוא רכש מהר למדי יתרון עמדתי גדול, עם לחץ משולב בשני האגפים.

כדי לקבל סיכויי נגד של התקפה על המלך הלבן ארוניאן ניסה הקרבת כלי במסע ה-25, שכנראה לא היתה מוצדקת באופן אוביקטיבי אבל סיבכה מאוד את המשחק ומבחינה זו הצדיקה את עצמה באופן מעשי. קרואנה לא דייק, ולמרות שחשב כי הצליח לעצור את היוזמה של השחור, איפשר לו למעשה מכה נגדית נהדרת במסע ה-31:

בעמדת הדיאגרמה, השחור היה יכול להקריב כלי שני עם 31…פ:ב4!! תוך תקיפת הרץ ב-ג2, כשהרעיון הוא לפנות את הערוגה ד4 עבור הצריח השחור במידה והלבן מקבל את ההקרבה ומכה את הפרש עם 32.ג:ב4 (אם לא, הפרש ינחת ב-ד3 במסע הבא). התקפה משולבת על המלך הלבן החשוף עם המלכה ושני הצריחים השחורים – אחד מהשורה הרביעית ואחד מהטור ז' הפתוח – היתה יכולה להיות מסוכנת ביותר וניתוח בעזרת המחשב מראה כי הלבן היה צריך לדייק מאוד אפילו כדי לשמור על שוויון ולא להפסיד.

יתכן – סביר מאוד אפילו – שארוניאן במיטבו היה מצליח למצוא את הרעיון ההתקפי היצירתי הזה. אבל ארוניאן של המועמדים ובתחתית הטבלה לא היה מסוגל לכך, שיחק במקום זאת 31…ה4? (עם הרעיון לפנות את הערוגה ה5 לפרש – אלא שבכך אין כל סכנה ממשית ללבן), נותר ללא כל תמורה לכלי שהקריב ונכנע תוך כמה מסעים. זה היה איפוא הפסד שישי לארוניאן, שמן הסתם כבר לא יחשב יותר לפיבוריט בתחרות המועמדים הבאה שישתתף בה (אם בכלל).

במשחקים משמעותיים אחרים, קריאקין (בשחור מול סו) ודינג (בלבן מול קרמניק) סיימו בתיקו, וממדיארוב ניצח את גרישצ'וק, שבכך איבד את סיכויי הזכייה בתחרות. לקראת הסיבוב האחרון הצמרת נראית איפוא כך: קרואנה – 8 נקודות (3+); ממדיארוב וקריאקין – 7.5 (2+); דינג – 7 (1+).

סיבוב 14 – למרות שנטל מחדש את ההובלה בסיבוב הקודם, קרואנה נכנס אל הסיבוב האחרון במצב לא כל כך נוח. ניצחון במשחק האחרון – בשחור נגד גרישצ'וק – יבטיח לו זכייה בתחרות, אבל תיקו עלול בהחלט להוביל להחמצת הזכייה, אם ממדיארוב או קריאקין ינצחו במשחקים שלהם. הסיבה היא שבניגוד לכל שאר טורנירי הצמרת החשובים כיום, תחרות המועמדים עדיין משתמשת בשוברי שוויון טכניים במקום פלייאוף ישיר כדי להכריע את הזוכה במקרה של שוויון נקודות, ולקרואנה שוברי שוויון נחותים מול שני מתחריו העיקריים, כך שלא ברור אם עליו לשחק על תיקו או על ניצחון (במיוחד כיוון שהוא בשחור). ישנה, אגב, קומבינציה מסויימת של תוצאות – הפסד של קרואנה, תיקו של ממדיארוב והפסד של קריאקין לדינג – שיכולה להוביל אפילו לזכייה של דינג, כיוון שבליגה משולשת עם קרואנה וממדיארוב יהיה לו שובר שוויון עדיף בזכות הניצחון על ממדיארוב בסיבוב 12.

אבל בסופו של דבר קרואנה מנצח את המשחק – אולי הטוב ביותר שלו בתחרות לצד זה מול סו בסיבוב הראשון – וחוסך דרמות. הוא משתמש שוב בהגנת פטרוב הסולידית יחסית במקום באיזו פתיחה אגרסיבית באופן מיוחד, ובסיוע מסויים של יריבו, הנכנס להסתעפות המאפשרת לשמור על דרגה גבוהה של מתח ומורכבות בעמדה, מתקבל משחק שבו כל שלוש התוצאות אפשריות. בשלב מסויים מסתבר שלא קריאקין (בלבן נגד דינג) ולא ממדיארוב (בשחור נגד קרמניק) השיגו סיכויי ניצחון ריאליים ולמעשה עליהם להיאבק על תיקו, ובינתיים קרואנה מבסס בהדרגה יתרון. בעקבות הפריצה במרכז עם 31…ד4!

הוא משיג, לאחר חילופי רגלים על ד4, רגלי חופשי קדמי חזק על הטור ג'. בהמשך הוא זוכה ברגלי הלבן החלש על ה5, ועם המסע 48…ח4!

מבסס עדיפות ברורה גם באגף המלך, בשל שליטה גמורה בערוגות הכהות. כ-20 מסעים מאוחר יותר הוא מצליח לזכות בעזרת שילוב בין איומים המתבססים על הרגלי החופשי החזק באגף המלכה ועל פלישת המלך השחור ל-ז3 ותקיפת הרגלי ז' של הלבן. במהלך השלב האחרון של המשחק כבר ידוע שמשחקיהם של קריאקין וממדיארוב הסתיימו בתיקו ולכן שגם תיקו יספיק לקרואנה לנצח בתחרות, אבל במקום להציע ליריבו את התיקו שהיה מתקבל מייד הוא מתעקש להמשיך ולשחק עד לזכייה.

קרואנה מסיים איפוא במקום הראשון עם 9 נקודות (4+; זוהי התוצאה הטובה ביותר בהיסטוריה העכשווית של התחרות – המנצחים בשלושת הטורנירים הקודמים סיימו עם 8.5), נקודה שלמה לפני ממדיארוב וקריאקין עם 8 (2+), כשאחריהם דינג עם 7.5 (1+), קרמניק וגרישצ'וק 6.5 (1-), סו – שסייים את כל משחקיו במחצית השנייה של התחרות בתיקו – 6 (2-), וארוניאן 4.5 (5-).

**********

ההתאוששות של קרואנה מההפסד לקריאקין ומאיבוד ההובלה שני סיבובים לפני הסוף היתה מרשימה מאוד והבטיחה שהסיפור הראשי של התחרות יישאר זה שלו ולא של הקאמבק של קריאקין (שנשאר בממדים של 2014, אז גם הספיק בסופו של דבר רק למקום שני, נקודה אחרי הזוכה בתחרות). ניתן בהחלט לומר שהמנצח היה זה שהפגין בסך הכל את השחמט הטוב ביותר, למרות מעידות פה ושם, כפי שראינו למעלה – מעידות שקשה ביותר להימנע מהן לגמרי בטורניר כל כך ארוך ותובעני. קרואנה היה למעשה היעיל ביותר בניצול חולשות בולטות של יריבים – מתוך חמשת הנצחונות שלו, שלושה היו על השחקנים בכושר הגרוע ביותר (סו ופעמיים ארוניאן) ועוד אחד על זה שלקח הכי הרבה סיכונים מיותרים (קרמניק). אבל ראוי גם לציין שלהוציא את קרמניק, קרואנה היה לאורך הטורניר השחקן שמוכן להיכנס יותר מכל השאר לסיבוכים ולעמדות לא ברורות, וכשזה קרה הצליח בדרך כלל לנווט בהן יותר טוב מיריביו.

במבט כללי יותר, ניתן לומר שלמרות שבשנים האחרונות לא התבסס אף מס' 2 ברור ויציב לקרלסן, קרואנה הוא בסך הכל השחקן עם ההישגים המרשימים ביותר מלבד אלוף העולם (אולי גם מלבד ארוניאן, אבל ארוניאן כנראה פשוט לא מסוגל לזכות בתחרות מועמדים) – ולכן דו קרב בין השניים מתבקש. לקרלסן עדיפות די ברורה על קרואנה במאזן הישיר בין השניים, בעיקר בשנים האחרונות: 13.5-17.5 במשחקים קלאסיים, עם 9 נצחונות לקרלסן, 5 לקרואנה ו-17 תיקו (אבל 1-4 לטובת קרלסן בנצחונות מאז אותו גביע סינקפילד ב-2014); כמו כן, קרלסן טוב בהרבה מקרואנה בקצבי זמן מהירים, מה שיהפוך אותו לפיבוריט ענקי במידה והדו קרב יגיע לשובר שוויון. אבל קרואנה גם הוכיח לא מעט פעמים שהוא מסוגל לאתגר את קרלסן באופן רציני ושאינו פוחד מפניו. מעניין שימים ספורים לאחר שנגמרה התחרות קיבלנו כבר מפגש ביניהם – בטורניר גרנקה שנערך בימים אלה הם שיחקו זה מול זה בסיבוב הראשון, קרלסן (בשחור) השיג יתרון מהפתיחה, הפעיל לחץ כבד, אבל נאלץ לבסוף להסתפק בתיקו לאחר שהחמיץ ניצחון בסיום צריחים מורכב מאוד (בו קרואנה, מצידו, הצליח למצוא את ההגנה שתציב את הבעיות הרבות ביותר בפני יריבו).

הלונדון קלאסיק: קרואנה זוכה בטורניר, קרלסן בגרנד טור