קרלסן – קרואנה, משחקים 12-11: קרלסן רצה שובר שוויון, ולשם הולכים

אחרי הצעת תיקו לקרואנה בעמדה עדיפה ועם יתרון זמן על השעון

אחרי שפתח בלבן ד4, ג4 ו-ה4 במחצית הראשונה של הדו קרב, קרלסן המשיך באופן סימטרי עם אותם מסעים גם במחצית השנייה – 1.ד4 במשחק 7, 1.ג4 במשחק 9, וכעת 1.ה4 במשחק 11. מלבד הפגנת חוש לסימטריה, ניתן לשער שהיה בכך היגיון מעשי של בחינת הרפרטואר של קרואנה מול כל מסעי הפתיחה הראשיים בחלקו הראשון של הדו קרב, ואז מתן זמן של כשבוע לצוות של קרלסן להכנה ממוקדת נגדן עד לשלב בו ישוחקו שוב בחלק השני. על כל פנים, מול 1.ד4 ו-1.ג4 נראה היה שיש היגיון כזה; ההסתעפות שקרלסן שיחק אחרי 1.ה4 מול הגנת פטרוב של קרואנה במחצית הראשונה של הדו קרב (עם 4.פ-ד3) היתה אזוטרית ולא תכליתית במידה כזו שספק רב אם תרמה אינפורמציה ממשית.

כצפוי, קרלסן ניסה הפעם משהו רציני יותר ונכנס להסתעפות הראשית עם 4.פ-ו3 ו-5.פ-ג3; יש לציין, בהקשר זה, שקרואנה אמנם זכה בזמן האחרון להצלחה ניכרת עם הפטרוב כהגנה הראשית שלו מול 1.ה4 (בפרט בתחרות המועמדים, עם נצחונות על קרמניק וגרישצ'וק), אבל ברוב המקרים זה היה מול הסתעפויות משניות שונות – שוב, כמו זו שקרלסן ניסה נגדו במשחק 6. בהסתעפות הראשית, לעומת זאת, הוא כבר נקלע לקשיים רציניים בשני משחקים חשובים – זה שבו הפסיד לקריאקין בתחרות המועמדים, וזה שבו כמעט הפסיד לקרלסן בגביע סינקפילד, במפגש האחרון בין השניים לפני הדו קרב.

קרואנה ניסה הפעם מערך שונה מאלה שהשתמש בהם בשני המשחקים הנ"ל, ובמקום פ-ג6 פיתח את הפרש דרך ד7 ל-ו6 במסעים 9-8. מדובר ברעיון שהחל להופיע בזמן האחרון במשחקי צמרת – קרואנה עצמו נתקל בו מוקדם יותר השנה כששיחק בלבן מול הו ייפאן בטורניר גרנקה – ואפילו רק מסיבה זו קרלסן היה אמור להיות מוכן לו היטב. אבל מעבר לכך, מדובר בהסתעפות שהיתה אחת מאלה המופיעות באותו צילום מסך שדלף מההכנות של קרואנה ושאפשר לראות אותו בראש הפוסט על משחקים 4-3 (שורות 22-21 – "פטרוב עם הרעיון פד7-ו6").

ולמרות זאת, קרלסן הפגין כאן מה שנראה כהכנה גרועה ומרושלת באופן חובבני ממש בשביל המשחק הלבן האחרון שלו בחלק הרגיל של הדו קרב. לפי שפת גוף ששידרה באופן ברור סוג של רוגז או אי-נוחות וזמני החשיבה שלו (וכן מה שאמר אחרי המשחק) היה די ברור שהופתע כבר מסע אחד אחרי פ-ו6, כלומר על ידי 10…ג5, שכשלעצמו בשום אופן לא חדש. המסע הזה נראה "מכוער" מבחינה עמדתית כיוון שהוא יוצר רגלי אחורי חלש בפוטנציה על ד6, אבל עומדות מאחוריו כמה כוונות: למנוע מהלבן להציב פרש על ד4, להכין בהסתעפויות מסוימות קידום מהיר של הרגלי ל-ג4 (שיכול להיות בעל פוטנציאל התקפי); וישנן הסתעפויות בהן השחור ממשיך ומקדם רגלי ל-ד5 ומקבל כך מרכז רגלים חזק. קרלסן הגיב לבסוף עם 11.צח-ה1, ואחרי 11…ר-ה6 התקבלה עמדה קריטית להמשך המשחק:

כאן יש ללבן שני המשכים עיקריים. האחד הוא 12.ר-ז5, עם הרעיון לפתח התקפה מהירה באגף המלך בעזרת תמרון המלכה ל-ח4 דרך ו4, שיכול להוביל למשחק חריף ומעניין; משהו מהפוטנציאל ההתקפי שיש לעמדת הלבן הומחש במשחק הראשון בו נוסה המסע הזה, קריאקין – הריקרישנה מהטורניר לזכר גשימוב 2016, שם השחור טעה מייד עם 12…ח6? והפסיד באופן כפוי. (אבל כמובן שקרואנה לא היה חוזר על הטעות הספציפית הזו, וגם השחור יכול לקבל משחק נגדי משלו, למשל עם 12…ד5.) קרלסן, לאחר מחשבה של כ-12 דקות, בחר במקום זאת במסע הזהיר 12.מ-ב1 (המגן על הרגלי ב-א2), כנראה תוך כוונה – כפי שהוא עצמו ניסח זאת לאחר המשחק – to shut it down.

קרואנה, שבניגוד לקרלסן היה מוכן היטב, הגיב באופן מהיר ומדויק עם 12…מה-א5!, מסע המנצל את איבוד הזמן של הלבן במסע הקודם כדי להשוות מייד. הרגלי על א2 מותקף פעם שנייה, וללבן יש שתי דרכים סבירות להגן עליו. אחת היא 13.א3, המאפשרת לשחור להמשיך ולפתח באופן מהיר יוזמה עם 13…ג4 (כאמור, האפשרות לשחק את המסע הזה בהסתעפויות מסוימות היא אחד הרעיונות המרכזיים העומדים מאחורי מסעו העשירי של השחור) 14.ר-ה2 (או ר-ו1) 14…פ-ה4 (תוך תקיפת המלכה הלבנה) 15.מה-ג1 ד5, וכאן לשחור כבר אפשרויות התקפיות קורצות עם הקרבות כלי על א3 או ג3, והלבן עלול אפילו להפסיד. קרלסן בחר כצפוי באפשרות השנייה, 13.ג4, מסע החוסם את אלכסון הרץ השחור על ה6, אבל גם מאפשר לשחור חילוף מלכות על ד2 המעקר את העמדה ממרבית העניין והפוטנציאל ההתקפי שבה. אגב, 12…מה-א5 אפילו אינו מסע חדש במשחקים מתועדים – הוא כבר הופיע לפני כמה שבועות במשחק בין שני רבי אמנים בטורניר בסנט לואיס.

לאחר חילוף המלכות קרלסן ניסה עוד את התמרון פ-ח4 – ז6 כדי להחליף את הפרש שלו ברץ ולזכות ביתרון זוג הרצים, אבל קרואנה (שהיה צריך ממש לדייק בפעם האחרונה במשחק, למעשה) הגיב שוב בצורה טובה עם 16…פ-ז4!

השחור מרויח כך זמן בזכות האיום על הרגלי ב-ו2, ולאחר פ-ה5 בהמשך (התוקף את הרגלי ב-ג4) נפטר גם הוא מאחד הרצים הלבנים. לאחר סדרת חילופים התקבלה עמדה עם צריח ורץ לכל צד כשהרצים הם שוני מסלול, ולשחקנים היתה שוב הזדמנות (כמו במשחקים 8 ו-9) להדגים את הנטייה החזקה לתיקו בסיומים כאלה; בשלב מסויים קרואנה החליף את הצריחים תוך ויתור על רגלי באגף המלכה (למרות שלא היה בכך שום הכרח), כדי לפשט לעמדה שידע בוודאות איך להשיג בה תיקו. הוא הציב את כל הרגלים שלו על ערוגות בצבע שונה מזה של הרץ הלבן, כדי שהאחרון לא יוכל לתקוף אותם, הביא את המלך שלו למרכז, ולמרות שקרלסן המשיך לשחק עוד כ-30 מסעים הוא לא היה מסוגל להציב בפני קרואנה קשיים גדולים יותר מאשר כמה מלכודות אלמנטריות נוסח זו שבמסע האחרון של המשחק:

במסעו הקודם השחור "תקף" את הרגלי הלבן ב-ו5 עם הרץ וקרלסן הניח לו ללכוד אותו, כיוון ש-55…ר:ו5?? יפסיד מייד ל-56.ח5! והשחור יוכל לעצור את הרגלי בדרך להכתרה רק במחיר הרץ. אבל כמובן שקרלסן לא ירויח את אליפות העולם באופן כזה – קרואנה שיחק 55…ר-ג2 והוסכם על תיקו.

**********

כפי שהסתבר, המשחק הקלאסי האחרון בדו קרב הפגין דמיון משמעותי למשחק המקביל מהדו קרב הקודם, של קרלסן מול קריאקין. שם, במצב של שוויון, קרלסן שיחק בלבן ולא התאמץ כלל לנצח – הוא בחר בהסתעפות שקטה ובלתי שאפתנית לחלוטין כדי לסיים בתיקו מהיר וללכת לשובר השוויון, בו העריך שסיכוייו טובים יותר במשחקים המהירים. הפעם המצב היה לכאורה שונה מאוד, כיוון שקרואנה היה זה ששיחק בלבן והיה מעוניין מאוד לנצח ולהימנע משובר שוויון. אלא שקרלסן היה זה שהשיג את היתרון (עוד דוגמה לעליבות המתמשכת של הלבן לאורך הדו קרב הנוכחי) – וכאן בא הדמיון לדו קרב הקודם לידי ביטוי: כפי שהמחישה צורת המשחק של קרלסן וכפי שהודה בעצמו במסיבת העתונאים לאחר המשחק, מה שהנחה אותו היה קודם כל הרצון להימנע מסיכון ולהבטיח לעצמו תיקו. בגלל ששיחק בשחור היה אמנם צריך להשקיע בכך מאמץ רב יותר מאשר באותו משחק נגד קריאקין, אבל בסופו של דבר כל מה שהשיג לאורך המשחק הנוכחי שימש אותו בראש ובראשונה כדי להציע לקרואנה תיקו מעמדה של כוח.

שני היריבים המשיכו להיצמד אל הפתיחה הבסיסית שהשתמשו בה במשחקים הקודמים שלהם בצבעים האלה: קרואנה ל-1.ה4, קרלסן לסיציליאנית עם 2…פ-ג6, קרואנה ל-3.ד4 בתגובה (במקום 3.ר-ב5 כפי ששיחק בחציו הראשון של הדו קרב), קרלסן לסוושניקוב, קרואנה ל-7.פ-ד5. הראשון שסטה מהמשחק הקודם באותם צבעים (10) היה הפעם קרלסן, שנסוג במסעו השמיני עם הפרש ל-ה7 במקום ב8, כפי שעשה במשחקים 8 ו-10. באותם משחקים קרואנה הפתיע אותו במידה כזו או אחרת ברעיונות אגרסיביים, וקרלסן העדיף לא לחכות ולראות איזה רעיון חדש הכינו עבורו הפעם אלא לנסות ולהיות הראשון שיפתיע.

הדעה המקובלת היא – או לפחות היתה – שהמסע 8…פ-ה7 נחות מ…פ-ב8, והאוליפיאדה שהסתיימה לא מזמן סיפקה מעין הדגמה לכך במשחק של קרמניק נגד רב אמן סרבי בשם רוגנוביץ' שהפסיד לו בשחור. אבל קרלסן מצא שיפור למשחק השחור שם עם 12…ח5 (המונע את המסע הזה מהלבן, ובכך מייצב את עמדתו של הפרש על ז6) במקום א6. זו גם היתה הנקודה בה קרואנה החל לצרוך באופן ברור יותר זמן מאשר קרלסן ונקלע לפיגור על השעון.

במסעים הבאים קרלסן הציע למעשה תיקו בפעם הראשונה במשחק דרך חזרה על המסעים, כאשר קרואנה שיחק לבסוף 13.מה-א4 (עם איומים על המלך השחור לאורך האלכסון א4-ה8) וההמשך היה 13…ר-ד7 14.מה-ב4 (מאיים על ד6) 14…ר-ו5. קרואנה שקע כאן שוב בחשיבה ממושכת ולבסוף החליט לא לחזור עם מה-א4 ושיחק 15.ר-ה3, לקול אנחת רווחה קולקטיבית של הקהל.

במהלך המסעים הבאים שני הצדדים המשיכו בתמרונים שנועדו לשפר את עמדות הכלים שלהם כשלשם כך הם דוחים את ההצרחה (בולט תמרון הפרש השחור מ-ז6 דרך ו8 ו-ד7 כדי להגיע לבסוף, מעט בהמשך, אל ג5). קרלסן היה הראשון שהצריח סוף סוף, במסע ה-20:

וכאן, בעמדה שהתקבלה, נראה שקרואנה היה זה שביצע את השגיאה הממשית הראשונה במשחק עם 21.צ-ח2?!. הרעיון ברור למדי – כיוון שהוא מעוניין להצריח לצד המלכה (באגף המנוגד לזה של השחור), הבאת הצריח לשורה השנייה מיועדת לחזק את הגנת המלך שם עם צ-ג2, בעיקר כנגד פריצה של השחור עם ב5. אבל כל התכנית הזו מסוכנת מאוד (היה כנראה עדיף להצריח לצד המלך) ומסע הצריח מהווה במידה רבה איבוד של טמפו, כיוון שהשחור מצידו אינו חייב לשחק ב5 מייד אלא יכול להכין את המסע הזה בהדרגה.

במסעים הבאים קרלסן הגביר בהדרגה את הלחץ בעזרת תמרונים בשני האגפים – הכפלת כלים כבדים על הטור ג' והבאת הפרש ל-ג5, לצד ר-ז6 ו-ו5 תוך סילוק הפרש הלבן מהמשלט המרכזי שלו ב-ה4. לאחר 24…פ-ג5 הטוב ביותר ללבן הוא כנראה להיפטר מהפרש החזק הזה על ידי חילוף ב-ג5, אבל במקום זאת קרואנה שיחק 25.ו4?

הרעיון העומד מאחורי המסע הזה הגיוני בהחלט – לחסום את טווח הפעולה של הרץ השחור על ז6, ולמנוע פריצות רגלים אפשריות עם ה4 או ו4. אבל יש לו חיסרון טקטי רציני מאוד המתגלה לאחר 25…ה:ו4! 26.ר:ו4 (26.ז:ו4 יגרום פשוט להפסד הרגלי על ח4 – ולבעיות הלבן באגף המלכה, שלא נפתרו עדיין, יתווסף רגלי שחור חופשי באגף המלך) 26…ב5! (כעת העיתוי המתאים לפריצה הזו); ללא הרץ על ה3 הלבן אינו יכול לחסל את הפרש על ג5, 27.ג:ב5 יפסיד מייד ל-27…פ:ד3+ מלווה במט על ג2, ומעבר לכך לא נראה שללבן הגנה טובה כנגד המשך קידום הרגלים של השחור – א5, ב4, עם התקפה מכרעת באגף המלכה.

אבל קרלסן החמיץ כאן סיכוי טוב לזכייה באופן כזה ושיחק במקום זאת 25…א5?! – לא מסע רע כשעצמו, אבל פחות טוב באופן משמעותי ממה שהיה יכול, כאמור, להשיג. במסיבת העיתונאים, כשנשאל ספציפית על הרגע הזה, אמר שלא חשב בכלל בכיוון של מסע כמו ב5 הפותח את העמדה לסיבוכים שונים, אלא רק על מסעים "בטוחים" שיאפשרו לו לחזק את העמדה בלי סיכון – ולכן שיחק א5 וכן קידם רגלי ל-ה4 במסע הבא. מכל מקום, עמדת הלבן המשיכה להיות קשה והגיעה לרגע משבר נוסף תוך מסעים ספורים, לאחר 29.צ-ה1:

קרואנה ציין במסיבת העיתונאים שפחד כאן מאוד מהמסע 29…ר-א4! וניתוח מראה שצדק (גם ההסתעפויות שהזכיר בהקשר זה היו מדויקות). ניסיון להגן על הצריח ב-ג2 עם 30.ב3 מפסיד להקרבת הכלי 30…ר:ב3! 31.א:ב3 פ:ב3 32.מה-ד1 א4! עם הכוונה להמשיך מה-א5 ו-ב5, ועמדת הלבן קורסת. גם נסיגה עם הצריח ל-ג1 תפסיד כנראה ל-30…ב5! 31.ג:ב5 מה-ב6, עם יוזמה חזקה מאוד של השחור באגף המלכה (העובדה שהרץ השחור ניצב על א4 היא בעלת חשיבות עליונה כאן, כיוון שהדבר מונע מהלבן את המסע א4, להגן על הרגלי ב-ב5). כדאי גם לציין שהניסיון להקריב טיב תמורת רגלי עם 30.ר:ח5 אינו טוב כיוון שלאחר לכידת הצריח הלבן על ג2 תכריע שוב הפריצה ב5 מצד השחור.

אבל קרלסן שוב לא חשב בכיוונים אגרסיביים כאלה, ולכן החמיץ סיכויי ניצחון טובים מאוד בפעם השנייה כששיחק במקום זאת 29…א4? – הפעם מסע שאיפשר ללבן לחזק מייד את עמדתו באופן משמעותי עם 30.מה-ב4! המקשה מאוד על השחור לבצע את פריצת המפתח ב5 שכבר ראינו בכל כך הרבה הסתעפויות. ולאחר 30…ז6 31.צ-ד1 צ-א8:

קרואנה חשב כמה דקות והושיט יד לקרלסן – ולתדהמת הצופים הסתבר שכל אותו זמן שקל הצעת תיקו שבאה לאחר מסעו ה-31 של השחור.

לקרלסן אמנם לא היתה זכייה ברורה בשלב זה, אבל היתה לו עמדה עדיפה כמעט בלי שום סיכון (תכנית מתבקשת עבור השחור, למשל, היא לנסות ולהכין בכל זאת – אם כי באופן יותר איטי – את המסע ב5); בנוסף לכך, לקרואנה לא נותר הרבה זמן עד למסע ה-40, וגם מבחינה זאת הוא היה תחת לחץ מסויים. העובדה שבסיטואציה הזו קרלסן היה כה להוט להגיע לשובר השוויון עד שלא רצה אפילו למצות את תשעת המסעים שנשארו עד לביקורת הזמן היא די מדהימה גם בהקשר הכללי של תדמית מקובלת – ואולי צריך כבר לומר בזמן עבר, שהיתה מקובלת – ביחס לאלוף העולם.

אחד הרגעים המכוננים בקריירה (ובתדמית) של קרלסן היה בסיבוב האחרון של גביע סינקפילד 2013, מעט לפני הדו קרב הראשון שלו על אליפות העולם מול אנאנד. קרלסן של לפני 5 שנים – אותו שחקן עבר שקרלסן של היום אמר שהוא מעריץ – שיחק אז מול ארוניאן, קיבל ממנו הצעת תיקו שאם היה מסכים לה היה מבטיח לעצמו את המקום הראשון בתחרות – וסירב, כיוון שהאמין שיש עבורו בעמדה פוטנציאל לשחק על ניצחון, ואכן ניצח בסופו של דבר. (אפשר לשמוע כאן את התלהבות הפרשנים בזמן השידור הישיר של אותו רגע.) ההתנהגות הזו של קרלסן נתפשה כממחישה את רוח הלחימה שלו ואת הנחישות העליונה למצות עד הסוף כל עמדה אותה הוא משחק. בהשוואה לכך, ההתנהגות שלו בסוף המשחק ה-12 של הדו קרב הנוכחי נראית כאנטיתיזה המוחלטת; ולאור הגישה הכוללת שלו למשחק הזה (ומה שאמר על כך בגילוי לב במסיבת העיתונאים), כמקרה בו שיקולים מסוג מעשי טהור, הקשורים ברצון להגיע לשובר השוויון ורק לעבור בשלום את המשחק האחרון, גרמו לסוג של פחד ששיתק במידה רבה את יכולת השיפוט השחמטאית האוביקטיבית שלו. קלישאה מקובלת במקרים כאלה אומרת שאם יזכה בסופו של דבר בשובר השוויון ובדו קרב "אף אחד לא יזכור את זה", אבל אני בכלל לא בטוח.

**********

ואחרי כל זה, האם קרלסן הוא באמת פייבוריט כל כך ברור בשובר השוויון (שיחל מחר, בשעה הרגילה)?

קרלסן – קרואנה, משחקים 10-9: הם באמת מנסים, אבל זה לא יוצא
קרלסן - קרואנה (סוף): קרלסן מוחץ את קרואנה בשובר השוויון

תגובות

  • יוני

    בקשר לזה שמופתעים מזה שקרלסן מופתע מהמהלכים שנראו בסרטון המודלף. לא יכול להיות פשוט שהוא לא רוצה להשתמש במידע שהגיע בטעות או צורה לא כשרה ומעדיף שלא יהיו רינונים על כך שהוא השיג יתרון לא הוגן?

    הגב
    • סגל

      לא נראה לי. קודם כל, הסרטון עצמו לא היה "מודלף" - זה היה סרטון יחסי ציבור שנעשה בשביל קרואנה והועלה לגמרי במכוון לרשת, ומתוך רשלנות הראו בו את מסך המחשב הזה כשצילמו אותו ואת העוזרים שלו יושבים ביחד באיזה חדר. כך שאני לא רואה איך אפשר לטעון שמשהו לא כשר כאן, זה לחלוטין עניין של tough luck מבחינת קרואנה (כמובן, בהנחה שלא מדובר באיזו מזימת הטעייה מקיאווליסטית מצידו...). חוץ מזה, האינפורמציה שם לא היתה אזוטרית במיוחד, רק כזו שיכולה לעזור לקרלסן במיקוד של ההכנות - מוזכרות שם למשל כמה הסתעפויות של הפטרוב שממילא ידועה כהגנה העיקרית שקרואנה משתמש בה בזמן האחרון; אם קרלסן היה נמנע במכוון מלהתכונן אליהן יוצא שהסרטון מעמיד דווקא אותו בנחיתות גדולה...

      הגב
  • ישי

    כרגע לפי מד הכושר הרפיד 'אמור' להסתיים 2.5-1.5. זה לא יתרון מבטיח, במיוחד כשנראה שקרלסן לא בשיאו.
    שכעוברים לשני משחקי בליץ, אז זה 'אמור' להסתיים 1.5-0.5, כך שגם כאן הסיכוי להבלחה שנותנת ניצחון של קרואנה לא נראה כל כך רחוק.
    אם יש למישהו כוח, אז הוא מוזמן גם לחשב מה הסיכוי של קרואנה בכל אחד מאלה. אני ממשיך לחשוב שקרלסן עשה טעות כשלא המשיך עד המסע ה-40.

    לא הבנתי - איך כולם לא ידעו שקרלסן הציע תיקו?

    הגב
    • סגל

      אין איזה סימן או איתות מיוחד, הוא פשוט שואל אותו אחרי שהוא עושה את המסע אם הוא רוצה תיקו בזמן שהם יושבים אחד מול השני. אגב, עוד סטטיסטיקה שיכולה להיות רלבנטית לשובר השוויון היא שלקרלסן מאזן פנטסטי בפלייאופים כאלה, הוא זכה ב9 מ9 במהלך הקריירה הבוגרת שלו (מאז 2007).

      https://twitter.com/TarjeiJS/status/1066394103154442241

      הגב
      • ישי

        נו, אז איך לא כולם ראו את זה? הרי מסתכלים ומצלמים מכל הכיוונים.

        השאלה אם הסטטיסטיקה הזו נכונה רק עבור שחקן העבר האהוב עליו...

        הגב
    • דוד

      מי שראה את קרלסן בפעולה במשחק מהיר ועוד יותר בבליץ יודע שלמד הכושר הזה אין שום משמעות.
      אני צפיתי במשחקים שלו בטורניר של chess.com. מה שהוא עשה שם, אין לזה אח ורע...

      הגב
  • סגל

    קריאקין בא לבקר במשחק 11 ועשה את מסע הפתיחה הטקסי. אחר כך הוא התראיין כמה דקות אצל פולגר בשידור הישיר (בזמן שכבר היה די ברור לאן המשחק הולך) והיא שאלה אותו אם הוא יכול לתת עצה לקרואנה במקרה שהדו קרב יגיע לשובר שוויון. התשובה - "לא לשחק כמוני".

    הגב
  • איציק

    נכון שכולם אוהבים את קרלסן מ-2013 שאוהב לקחת סיכונים כדי למצות עמדות, אך נראה שקרלסן של היום יותר שקול (ואפשר גם לומר ציני). אם הוא חושב שככול שהמשחק מהיר יותר, סיכויו גבוהים יותר (וזה לא משנה אם זה נכון או לא, אלה רק מהשיקולים שהוא חושב שזה המצב), אז עם כל האכזבה, הוא עשה את השיקול הנכון. זה לא משנה את העובדה, שבגלל זה, יתכן ורבים עכשיו לטובת קרואנה.
    מצד שני, לא נראה לי שגם קרואנה ניסה את הכל כדי לנצח במשחקים האחרונים ולא לקח סיכונים גם הוא. כנראה זה מצביע שהוא חושב שלקרלסן אין את היתרון הגדול שקרלסן חושב שיש לו.
    בגדול, אחרי 12 משחקים אני מרגיש חמיצות ופספוס בדו-קרב זה. אולי זה כיוון שאני אפילו לא נעל בשחמט (אולי כפכף).
    ולאלו שמבינים, האם ב-12 המשחקים הללו יש בשורות גדולות שיגררו אחרים ניתוחים ותובנות חדשות (היה צפוי שזה יקרה אחרי הכנות של חודשים), או שאפשר להסתפק באמירה שהיו כמה דברים מעניינים?

    הגב
  • אילן

    אייל, תודה רבה על סיקור כל המשחקים הקלאסיים באליפות הזאת ברמה כזו גבוהה.

    לגבי מה שקרה אתמול על הלוח (המשחק ה- 12 והאחרון), אני חושב שקרלסן הגיע למשחק על טייס אוטומטי. הוא הגיע חדור מטרה אחת - להגיע לשובר שוויון (אלא כמובן אם הוא זכוי בצורה ברורה ונעלה מכל ספק). כנראה שזו היתה העצה שקיבל מהצוות שלו. המטרה הזו שסימן אותה מראש בשילוב של התרגשות מאוד גדולה לאור גודל מה שמונח על כף המאזניים ובשילוב העובדה שמולו יושב דג קר מקרח האפילו על שיקול דעת צלול וקור רוח. במלים אחרות, עצביו לא עמדו לו. כנראה שלזה התכוון קספרוב. האם זה ישפיע לרעה על היכולות שלו ברפיד? לא בטוח בכלל. הוא הוכיח כבר פעמים רבות שהוא חוזר גם אחרי הפסדים כמו גדול. אבל משהו נסדק בחומה הקרלסנית וזה בזכות או בגלל (תלוי באיזה צד אתם) קרואנה.

    למרות מה שכתבתי, אפשר לראות בהחלטה שלו להציע תיקו דווקא הרבה חׂכמה. מעין חכמת חיים (של מי שכבר ראה דבר או שניים בחייו). באחת ממסיבות העתונאים הוא היה אנושי וכן דיו להודות שהוא כבר לא מה שהיה פעם. בנסיבות כאלה, ההחלטה להציע תיקו על מנת להגיע לשוברי שוויון היא החלטה אסטרטגית חכמה.

    הגב
  • Amir A

    כשמדברים על מייקל ג'ורדן, כולם מהללים את העובדה שהוא שינה את משחקו בשלב מתקדם בקריירה. וכך במקום שחקן אתלטי בצורה בלתי רגילה, קיבלנו שחקן שקבר את היריבים שלו מחצי מרחק וכדומה והמשיך לשלוט במשחק. אולי במקום לגלגל את קרלסן בזפת ונוצות, צריך להלל אותו על זה שהוא הבין שאם הוא רוצה להמשיך ולשלוט בענף אז כדאי לו לשנות את סגנון המשחק.

    הגב
    • איציק

      זה לאט סותר.
      אפשר להלל אותו ובו בזמן לגלג בזפת ונוצות.
      ג'ורדן לא הפך להיות משעמם אחרי השינוי כי אם רק שונה. לעומתו קרלסן נעשה (לפחות בעיני הלא מקצועיות) יותר משעמם. לכן אני מהלל את הפרקטיות שלו, ומגלגל בזפת ונוצות על זה שהפך כשאר השחקנים (רק עושה זאת ברמה מאד גבוהה).

      הגב
    • שחר ש

      ג'ורדן שינה את המשחק שלו בשביל להמשיך לשלוט בענף. קרלסן שינה את המשחק שלו כי הוא כבר לא שולט בענף. יחי ההבדל הקטן.
      וקרלסן עדיין צעיר בתור שחקן שחמט.

      הגב
    • Zak

      אני חושב שדוגמא קצת יותר נכונה היא מוריניו שלפעמים גם אם הוא מקבל קבוצה עם סגל שחקנים מרשים ובעל איכויות עדיין בוחר לשחק כדורגל ציני ומאוס (למשל האליפות בקדנציה השנייה בצ'לסי) . זה לגיטימי כמובן אבל עדיין מעצבן ומאוס

      הגב
    • סגל

      אמיר, אני חושב שמהבחינה של מה שאתה מזכיר לגבי ג'ורדן, מה שקרלסן עושה זה ההיפוך המדויק - הנטישה של הנסיון הרציני להכריע את הדו קרב בחלק הקלאסי שלו במשחקים האחרונים וההליכה המתוכננת לשובר השוויון של המשחקים המהירים זו התבצרות באזור הנוחות שלו, בגלל ירידת הביטחון העצמי. הוא הרי תמיד היה פנטסטי בקצבים המהירים (מוביל באופן קבוע את רשימות מד הכושר של הראפיד והבליץ מאז שהכניסו אותן - ולרוב בפער גדול, זוכה ברוב התחרויות החשובות), זה לא איזה כישור חדש שהוא פיתח.

      הגב
  • דוד

    קרלסן בהחלט איכזב, אבל צריך לדבר גם על יריבו.
    קרואנה הגיע עם המון שעות של ניתוח מעמיק ויסודי של פתיחות עם חישוב הסתעפויות ארוכות, ועם הוא לא הצליח להפגין שום עדיפות. כל פעם שיצא מחוץ להכנה ללא העמדה אותה ביקש להשיג באמצעותה, הוא לא הצליח כלל להציג תכנית משחק משכנעת במקרה הטוב, ונקלע מהר מאוד לעמדה קשה במקרה הרע (משחקים 1 ו-12 לדוג'). היכולת שהפגין עם הכלים הלבנים היתה מאכזבת למדי.
    לטובת העתיד של קרלסן ושל עולם השחמט אני מקוה שקרואנה בכל זאת ינצח אבל לא הייתי מסיק מזה מסקנה כוללת.

    הגב
    • סגל

      יש בהחלט טעם במה שאתה אומר לגבי קרואנה, אבל הייתי מציין כיוצא דופן בהקשר זה את משחק 6. לא שהוא יצא שם רע מהפתיחה, אבל מה שהשיג (בתור שחור) לא היה יותר מעמדה שנראתה די "סתמית" ושווה לחלוטין - ושם הוא הצליח to outplay את קרלסן לגמרי על גבי הלוח ולא בזכות הכנה מוקדמת.

      הגב
  • ישראל

    בשחמט רגיל המנצח הוא אך ורק מי שזוכר ומחשב יותר טוב. רק שחמט 960. לא משנה בכלל מה היריב יעשה, כי כול מבנה משחק שתבחר יש לו יתרונות וחסרונות, אתה צריך להגיב רק ממה שאתה זוכר בקווים כלליים לא באופן צפציפי. כשאתה כבר לא זוכר כלום או שיש לך יתרון או שכמעט אין כילים על הלוח ואז זה רק מי שמחשב יותר טוב. ילד בן 13 וינסנט קיימאר זכה בתחרות שבה היו מאות משתתפים בדרוג גבוה מאוד

    הגב
  • Kirma der faux

    תודה רבה על הסקירות המרתקות. אני לא מבין דבר וחצי דבר בשח ועדיין מרותק מהתיאורים.
    כמי שיודע על ההתמודדות רק מהפוסטים האלו והתגובות עלה לי הרעיון שאולי הלקח הנסתר מהמשחק האחרון הוא שכדי להוציא את קרואה מההכנות שלו קרלסן צריך להפסיק לנסות לנצח, ולכוון את עצמו מנטלית להשגת תיקו. יכול להיות בזה משהו?

    הגב
  • ארנון

    אני חושב שקרלסן עשה מה שעשה כי רצה, גם בשבילו אבל בעיקר בשבילנו, את הדרמה הגדולה של מחר. יהיו משחקים מהירים, יהיה מתח, יהיו יותר צופים, יהיה אקשן, יהיה כיף. והשחמט ירוויח מזה יחסי ציבור טובים. אז תודה, מגנוס!

    הגב
    • ארנון

      ותודה רבה, כרגיל, על הפוסטים המשובחים. יישר כוח, אייל.

      הגב
    • איציק

      ואם עוד קרואנה ינצח, בכלל יהיה מעולה.

      הגב
  • צור שפי

    הפחדנות הצינית (או הציניות הפחדנית) של קרלסן צריכה להיענש.
    ותודה אייל על סיקור מופתי.

    הגב
  • אילן

    והנה משהו על אסטרטג חסר רחמים https://www.patreon.com/posts/22951891

    הגב
  • יהודה.א.

    תודה. על הפוסטים, אייל.

    זה בעצם מה שקרלסן אמר במסיבת העיתונאים? דיבורים על שיקולים מעשיים?
    האם לדעתך יכול להיות קשר לכך שהוא שמט בשנה האחרונה שתי עמדות יתרון ברורות, אולי אפילו זכויות, מול קרואנה?
    מתי יתחילו היום המשחקים בשעה הרגילה?

    הגב
    • סגל

      המשחקים מתחילים בחמש לפי שעון ישראל, זאת השעה הרגילה... במסיבת העיתונאים קרלסן דיבר במפורש על זה ששיחק ב-mindset של קודם כל לא להסתכן ולהבטיח לעצמו תיקו (אפשר לראות אותה כאן - https://www.youtube.com/watch?v=dzO7aFh8AMU). וזה מן הסתם מושפע מהירידה הכללית בביטחון העצמי שלו בשחמט קלאסי - הוא מרגיש בזמן האחרון שהוא פחות חד ומדויק מפעם, ההשמטות מול קרואנה שהזכרת הן סימפטום (אם כי ספציפית לא הייתי מחמיר לגבי זאת מגרנקה, שם היה סיום צריחים באמת מורכב).

      הגב
  • אשר

    אני חושב שאנשים מפחיתים מאפקט המחשבים על המשחק כשהם מדברים על הגישה "הפחדנית" של קרלסן.
    לדעתי קרלסן מבין יותר טוב מכולם שהאפשרות להשיג יתרון על שחקנים אחרים נהיה קשה יותר. אני לא מאמין שהוא שחקן פחות טוב ממה שהיה לפני כמה שנים, אני כן חושב שהשחקנים האחרים טובים יותר. הוא הבין שיש לו סף עליון ושהפער בינו לבין השחקנים האחרים יכול רק לקטון. לא כן בשח מהיר ובליץ. שם למחשבים יש משקל פחות בהרבה ולאינטואיציה, טכניקה, והבנת עמדה טהורות יש משקל גדול. לדעתי שם קרלסן מוביל בהפרש ובמיוחד על קרואנה. יכול להיות שהוא יפסיד היום. אני חושב שהוא ינצח בצורה גורפת ואני חושב שהוא אלוף ראוי שעדיין מפגין את השח המרשים ביותר.
    אני מחבב מאוד את קרואנה אבל אני לא מבין איך ניצחון שלו יתרום לעולם השח. יש בעשיריה הראשונה בערך 9 שחקנים יותר מרגשים ממנו.

    הגב
    • אורן

      אני חושב שאלו שמייחלים לניצחון של קרואנה יותר מקווים שהוא יעשה לקרלסן מה שאויבה עשה לאליוכין, כלומר יחזיר אותו לכושר השיא מלפני. אבל קשה לי להאמין לזה.

      הגב
    • דוד

      אשר, לדעתי זה חלק מתרבות האנדרדוג.
      קרלסן יותר טוב ממנו כשחקן. נכון, הוא לא יושב שעות כמוהו להכין פתיחות בבית, הוא לפעמים פחות סבלן בשביל חישובים ארוכים ולעתים משחק מהר בלי חשיבה מספקת. אבל הוא שחקן יותר טוב. יש לו נגד קרואנה מאזן מצויין של 10-5 שיכל להיות יותר גבוה. והדו-קרב הזה ממש לא הוכיח אחרת.
      ראה התגובה שלי למעלה, חוץ מהמשחק השישי קרואנה לא הפגין איזושהי יצירתיות או יכולת גבוהה מהיריב שחורגת מההכנה הביתית שלו, וכששיחק בלבן, החריגות של קרואנה מההכנה היו בעיקר שליליות: בכל פעם מהרגע שהאבק של הפתיחה התפזר, קרלסן שיחק טוב יותר וב-2 מקרים *טוב הרבה יותר*.
      אני יכול להתערב על זה שקרואנה השקיע הרבה יותר שעות של הכנה וחישובים בבית. וזה בהחלט השתלם לו עם פתיחות בשחור שכוונו אך ורק לנטרל את הלבן. לעומת זאת ההכנות של קרלסן בסיציליאנית כוונו בעיקר להשגת עמדות דינמיות עם שקרואנה לא מצא שם שום תכנית למרות האופי החריף עם היתרון הקטן ללבן.
      התיקו הזה הוא תוצאה של "כישרון+ מוטיבציה נמוכה" של קרלסן לעומת "הכנה+ מוטיבציה גבוהה" של קרואנה. אם לא היינו מכירים את שניהם לאף אחד לא היה ספק מי השחקן הטוב יותר.

      הגב
  • עמית

    אייל,
    כרגיל, תודה על הפוסט(ים) המעולים.
    תוכל לפרט על לוח הזמנים של שובר השוויון? מה קורה היום בעצם? מה המרווח בין המשחקים וכו?
    תודה

    הגב
    • סגל

      הזכרתי בתגובות קודמות, אבל שוב - מתחילים בשעה הרגילה, 17:00 לפי שעון ישראל.

      השלב הראשון הוא הטוב מ4 משחקים של ראפיד, בקצב של 25 דקות למשחק + 10 שניות תוספת זמן למסע.

      אם אין הכרעה, עוברים לצמדים של משחקי בליץ בקצב 5 דקות + 3 שניות; משחקים עד חמישה צמדים כאלה.

      אם עדיין אין הכרעה (כלומר אחרי 10 משחקי בליץ בסך הכל) מגיע הארמגדון - משחק בליץ שבו הלבן מקבל יתרון של דקה על השעון (5 מול 4) ותוספות הזמן מתחילות רק במסע ה60, והלבן חייב לנצח (תיקו נחשב כמו נצחון לשחור).

      [הדו קרב הנוכחי הוא השמיני מאז שעברו לשיטה של הטוב מ12 משחקים קלאסיים ושובר שוויון. מתוך השבעה הקודמים שלושה הגיעו לשובר שוויון (קרמניק – טופלוב 06, אנאנד – גלפנד 12, וכמובן קרלסן – קריאקין לפני שנתיים), כולם הוכרעו בשלב הראפיד.]

      הגב
      • ישי

        יש מרווח בין המשחקים או שמיד אחרי שמסיימים מתחילים עוד אחד?

        הגב
        • סגל

          לא ממש מייד, לפחות בחלק של הראפיד יש איזה הפסקת מינימום של 15-10 דקות בין משחקים (או יותר גדולה אם הם נגמרים מהר, ואז מתחילים את המשחק הבא בשעה עגולה)

          הגב
  • Zak

    אני תוהה אם בעקבות הדו קרב הדי בינוני והביקורות הרבות בעולם השחמט (בעיקר על קרלסן) אולי כדאי לחשוב על לשנות את הפורמט של אליפות העולם מדו קרב לתחרות? משהו בסגנון האליפות שטופאלוב זכה בה באמצע שנות ה 2000. אפשר לשחק אותה במקום תחרות המועמדים עם אלוף העולם ועוד שבעה מתמודדים בסיבוב כפול, הייתי משאיר לאלוף המכהן את הפריבילגיה שבמקרה של שיוויון נקודות בפסגה בתום התחרות הוא שומר על התואר. במצב שכזה להכנה הביתית יש תפקיד פחות משמעותי (מתכוננים לכמה שחקנים ולא מול אחד), כל נקודה משנה ותהיה יותר מוטיבציה לנסות להשיג ניצחון ולא להסתפק בתיקו.

    הגב
    • סגל

      אם יהיו איזה שינויים אני די בטוח שהם ישארו בתוך הפורמט של הדו קרב - לא מוותרים בכזו קלות על משהו שצבר כל כך הרבה יוקרה ועומדת מאחוריו מסורת של 132 שנה (וגם מבדלת יפה את אליפות העולם בהשוואה לרוב תחרויות הצמרת, שהן בפורמט של טורניר). אני גם חושב שיש במאבק האחד-מול-אחד בפורמט הזה סוג מיוחד של דרמה שמותאם באופן אידאלי לאופי של השחמט ותהיה טעות גדולה לוותר עליו. ואגב, בהקשר של ההכנה הביתית, הדינמיקה של המאבק בין הכנות הפתיחה, במיוחד כשחוזרים על אותה פתיחה וכל צד מנסה להפתיע את השני ביחס למשחק הקודם, היא בעצמה אחד הדברים הבמיוחד מעניינים במסגרת הפורמט.

      הגב
  • יוסי

    יופי של סיקור ,סגל.
    היום החלטת הצל״ש או טר״ש של קרלסן תעמוד למבחן.

    אני חושב שמתחיל להסתמן לנו פה שחקן שבאמת קורא תיגר על המוח השחמטאי הגדול ביותר מאז פישר (אני אישית גרופי של קספארוב).

    הגב
  • sp

    תודה רבה על כל הסיקור!
    אין לי מושג בשח ואני מכור לטורים שלך.
    יש אתר לראות את המשחקים היום?

    הגב
    • סגל

      כן, טוב ששאלת - אני אחזור על לינקים שנתתי בסוף הפוסט הראשון על הדו קרב + עדכון אחד. חוץ מהשידור באתר הרשמי של worldchess שצריך הרשמה ותשלום כדי לעקוב אחריו, שידורים בולטים אחרים הם:

      - בצ'ס 24, שם לפחות רמת הפרשנים בשחמט נטו היא בלי תחרות (סבידלר, גרישצ'וק, גירי)
      https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/carlsen-caruana-world-chess-championship-2018/2/1/1

      - בצ'ס.קום, שם מנחים את השידור רוברט הס ודני רנש עם כל מיני שחקני צמרת בתור אורחים
      https://www.twitch.tv/chess

      - ויש גם את צוות השידור המוכר של מועדון השחמט בסנט לואיס, סירוואן - שהאדה - אשלי
      https://www.youtube.com/watch?v=2SsDrXKazaA

      הגב
      • sp

        תודה רבה! יש מתח באוויר..

        הגב
      • עמית

        אני רוצה להוסיף על ההמלצות שידור בעברית בעמוד היוטיוב של הרב אמן המקומי טל בראון שעושה את זה גם בחינניות רבה. ממליץ.

        הגב
        • עמית

          sorry, the page is Tal Baron, last time I found it here:
          https://www.youtube.com/results?search_query=tal+baron

          הגב
        • סגל

          כן, רק להבהיר שטל הוא אכן ישראלי אבל השידורים שלו עצמם הם באנגלית...

          הגב
        • austaldo

          טל ברון ניצח פעם את קרלסן במשחק רשת, כשבזמן המשחק הוא לא ידע שמי שמשחק נגדו זה אלוף העולם...

          הגב
  • אילן

    ראיון מעניין עם וישי על המשחקים של אליפות העולם https://m.facebook.com/863390770415649/posts/1941132612641454/#_=_

    הגב
    • סגל

      באמת מאוד מעניין, מומלץ לראות. המראיין עובר איתו שם על המשחקים אחד אחרי השני. במיוחד היה מעניין בעיני האופן שבו הוא מעריך את עמדת השחור במשחק 9 מנקודת ראות של המגן, עם כל הרעיונות ל"מבצרים" פוטנציאליים עבור השחור שהוא מציע שם (כמו שציינתי באחד הפוסטים, זה ידוע כמשהו שאנאנד מתמחה בו...), וגם כמה הערות לגבי ההבדל הענקי בהבנה של עמדה שיכולה לגרום עצם הידיעה של הערכת המחשב.

      הגב
  • סגל

    קרלסן זוכה (בלבן) במשחק המהיר הראשון. סיכום קצר: הוא הצליח להפעיל לחץ על קרואנה מהפתיחה בעזרת מסע נדיר (4.ה4) שכנראה הפתיע, היה שלב מסויים שהמחשב הראה בו ניצחון כפוי ללבן אבל היה צריך למצוא בשביל זה מסע קשה מאוד - 24.צ:ד4 מו7 25.מח1!! לפני שמכפילים צריחים על הטור ד' - אחרת יש לשחור את המכה הנגדית פה5!! עם הרעיון של שח על ו3. קרלסן, אחרי חשיבה ארוכה מאוד (כנראה הרגיש שיש ניצחון אבל לא הצליח למצוא אותו) נכנס במקום זה לסיום צריחים עם יתרון רגלי. קרואנה התגונן בהתחלה בצורה טובה והשיג שוויון, אבל כשכבר לא נשאר הרבה זמן והמשחק נכנס לקצב שקרוב לבליץ הוא עשה טעות טקטית מכריעה (37...מ:ה4??) שקרלסן זיהה - והפסיד.

    הגב
  • Selby

    משחק ראשון: קרלסן היה עדיף לאורך כל המשחק, לעיתים אפילו זכוי ממש, אבל קארואנה שרד בגבורה והגיע לעמדת תיקו כפוי, רק כדי לעשות טעות בדוחק זמן בסיום צריחים שהיה הרבה יותר פשוט להגנה מאשר מה שהתמודד מולו מוקדם יותר במשחק.

    הגב
    • סגל

      מילות המפתח במה שכתבת הן "בדוחק זמן" - כמו שכבר נאמר כאן, בבליץ קרלסן עוד יותר חזק מקרואנה מאשר בראפיד...

      הגב
  • אבישי

    לקרואנה יש סיכוי טוב מאד לעבור בקרוב את קרלסן בטבלה של הקלאסי ולכבוש את הפסגה. מבחינת קרלסן נצחון במשחק 12 התבקש ולו רק לייצר פער כלשהו בפסגה

    הגב
    • סגל

      מבחינת הירארכיית השיקולים, אני מניח ששמירה על תואר אלוף העולם בכל זאת יותר נחשבת בעיני קרלסן (ולכן השאלה מה האסטרטגיה הכי טובה בשביל זה). אפילו מעבר לשאלה העקרונית איזה סוג של "תואר" יותר חשוב - אלוף העולם או המדורג מס' 1, תחשוב על זה מנקודת ראות מעשית: גם אם קרואנה יעבור את קרלסן באיזה 10-5 נקודות מד כושר ברשימת דרוג מסויימת, קרלסן יוכל לעבור אותו בחזרה אחרי איזה חודש-חודשיים-שלושה; לעומת זאת, אם קרלסן יפסיד את אליפות העולם, כדי לזכות בה מחדש הוא יצטרך לנצח עוד פעם טורניר מועמדים ואז דו קרב וכל זה רק ב-2020.

      הגב
  • סגל

    משהו שרואים בשידור הרשמי וממחיש היטב את המצב אחרי 27...פה5: קרלסן קם מהכסא ועזב את הלוח.

    הגב
  • דוד

    מעניינת נקודת הראות של נקמורה (שהובאה באחת התגובות בפוסט הראשון), שקרלסן יהיה אלוף ראוי יותר בגלל החוזק שלו בקצבים המהירים.
    אני הייתי מציע מדד אחר: אם "יזרקו" את שני השחקנים אל הלוח, למשחק קלאסי ללא הכנה מוקדמת, מי ינצח? התשובה לכך די ברורה לדעתי.

    הגב
  • סגל

    קרלסן מנצח גם במשחק המהיר השני (בשחור), ועם יתרון 2-0 כשצריך להגיע ל-2.5 כמעט ומבטיח זכייה בדו קרב. הם נכנסו הפעם שוב להסתעפות הסופר-חריפה בסוושניקוב ממשחק 12 וקרלסן הפגין את הכוונות האגרסיביות שלו משלב מוקדם כשנמנע להציע חזרה על מסעים ושיחק 11...מהב8 (במקום רו5). המחשב היה מאוד אופטימי לגבי העמדה שהלבן קיבל, אבל על גבי הלוח קרלסן שיחק בצורה סופר-מדוייקת והעמדה של קרואנה הלכה והידרדרה. נראה שפסיכולוגית קרואנה הרגיש יותר מדי שהוא חייב להכות מייד בחזרה אחרי המשחק הקודם, שיחק בחוסר סבלנות כשקידם מהר את הרגלי ל-ג5, וכמה מסעים אחר כך עשה טעות טקטית מכריעה עם 26.ג7??

    הגב
    • דוד

      בצ'ט גרישצ'וק וגירי מעלים ברצינות את הרעיון שאיכות המשחק האובייקטיבית של קרלסן (איכות המסעים, ללא קשר ליריב) *עולה* בקצבים המהירים(!).

      הגב
      • Selby

        קספארוב אמר פעמים רבות דבר דומה. זה שחקן שהבנת המשחק האינטואיטיבית והאינסטינקטיבית שלו היא לא מהעולם הזה, וחשיבה ממושכת לפעמים גורמת לו לפקפק בעצמו. כמובן שזה לא תמיד נכון, אבל זה יכול להיות נכון במיוחד כאשר הוא לא בשיא הביטחון, ואז קצב מהיר משחרר אותו ממעצורים.

        הגב
  • סגל

    כדאי להדגיש שלצד ההופעה החלשה יחסית של קרואנה במשחק 2 רמת המשחק של קרלסן היתה פנטסטית. כשהוא מקבל זריקה של ביטחון עצמי (אחרי הניצחון במשחק הראשון) הוא יכול להיות שחקן באמת מפחיד.

    הגב
  • בובו

    גרישצ'וק בתרגום חופשי: "כמו טקסס הולדם, שעות של שעמום ואז רגעים של טרור" התגלגלתי מצחוק.

    הגב
  • שחר התל אביבי

    לפני שנתיים קריאקין תסכל את קרלסן שניסה לנצח בכח שוב ושוב. הפעם הוא הגיע הגישה אחרת, לא יצא מגדרו והרגיש בסדר גמור להגיע לשובר שוויון.

    מסכים שבקצב קלאסי קרלסן לא היה משחק טוב יותר את השני..

    הגב
  • סגל

    אז קרלסן מרסק את קרואנה בשובר השוויון 0-3; לא יהיה אפילו משחק רביעי. במשחק האחרון קרואנה היה כמובן במצב מאוד לא נוח כיוון שהיה חייב לשחק על ניצחון בשחור - כמו קריאקין לפני שנתיים. קרלסן שיחק באופן מאוד מדוד וסבלני ונתן לקרואנה לתלות את עצמו בעמדה שכשלעצמה היתה שווה, אבל שתיקו בה היה מעשית גרוע בשביל קרואנה כמו הפסד.

    הגב
  • Yavor

    היה מרשים לראות את האחרון בלייב.

    תודה אייל על כל התקופה הזו של הדו קרב. מרתק לראות את ההיפוך שקרה ברגע שעוברים לקצב מהיר

    הגב
  • איציק

    מקווה לקבל סוג של סיכום מנהלים במבט על, על כל האליפות.
    היה כייף, ותודה ענקית לאייל שהרים את זה.
    אל תעלם לנו עכשיו לשנתיים.

    הגב
  • סגל

    קרלסן במסיבת העיתונאים של הביקורת הדי קשה שקספרוב וקרמניק השמיעו לגבי האופן בו הסכים לתיקו במשחק 12:

    They're entitled to their stupid opinions

    הגב
    • Sp

      גאוני!

      תודה על הסיקור. היה מעלף.

      הגב
    • Amir A

      לא מכובד

      הגב
    • סגל

      ...כמשקל נגד לזה אפשר לציין שעל קרואנה הוא דיבר מאוד בכבוד, אמר שהוא היריב החזק ביותר שהיה לו מתוך השלושה ששיחק נגדם עד עכשיו על אליפות העולם ושעד כמה שמדובר בשחמט קלאסי קרואנה הראה שנכון לעכשיו הוא ראוי לתואר השחקן החזק בעולם לא פחות ממנו עצמו.

      הגב
    • איציק

      זה רק מראה עד כמה הוא לא מסוגל לקבל ביקורת וכמה עלוב הוא יצא.
      זה לא הם, זה הוא.
      מקובל שמנצחים עם כבוד, מוחלים גם למי שהיו נגדם (ופה היתה ביקורת לגיטימית).

      הגב
      • אשר

        אתה נתלה על אילנות גבוהים.
        כשאתה מקבל ביקורת מוחצת על החלטות שהם לא בטוח שגויות (ועכשיו הוכח שהם היו מאוד מדויקות) אתה מגיב בענווה?
        אני לא, אני רותח. ואחר כך עובר לי. קרלסן בן אדם, שממש ממש טוב בשחמט. ואנחנו מתחילים לגלות שבשחמט מהיר כנראה לא היה כמוהו.

        הגב
      • יהודה ב״ד

        1+

        הגב
        • יהודה ב״ד

          היתרון המשמעותי של קרלסן ברפיד לא מוריד מהאכזבה ממנו בשנים עשר המשחקים הראשונים ומכך שהוא לא מיצה את האפשרות לנצח במשחק האחרון שבסדרת השנים עשר.

          הגב
    • ישי

      די, שיתבגר.

      הגב
    • יובל

      לא שאני מקבל את גסות הרוח הזו של קרלסן, אבל הביקורת של קספארוב במיוחד היתה מאוד לא במקום וגם מאוד שגוייה,
      לא רק בדיעבד. לפקפק במנטאליות של קרלסן רק בגלל שהוא העדיף לקחת את ההתמודדות ל"פנדלים" , שמה הוא מצטיין?
      הבלים.

      הגב
      • איציק

        זו ביקורת סופר לגיטימית.
        לגרור משחק לפנדלים זו גישה של אנדרדוג. קרלסן עצמו אמר שהוא לא רואה עצמו ככזה. אלוף עולם מכהן עם מד כושר הגבוה בעולם שמתנהג כאנדרדוג ראוי לביקורת.

        הגב
        • יובל

          מה שאתה אומר זו ביקורת לגיטימית על הגישה של קרלסן, אבל קספארוב לא ביקר את הגישה אלא את המנטאליות שלו.

          הגב
        • austaldo

          מה זה ביקורת לגיטימית? זה התואר של קרלסן שהוא יכול לאבד, לא של קספרוב עם כל הכבוד.
          זכותו לבחור באיזה טקטיקה שמתאימה לו בכדי להגן על התואר, ועובדה שהוא צדק - הוא לא חייב כלום לא לצופים ולא לקספרוב.

          הגב
          • איציק

            הוא לא חייב כלום לקספארוב וקספארוב לא חייב לו כלום. למה מותר לבקר עניינית פוליטיקאים, שחכנים, כדורגלנים ושחמטאים לא?

            הגב
            • איציק

              שחקנים...

      • אוהד

        זה לא פנדלים, יותר קרוב להארכה

        הגב
  • D! פה ועכשיו

    תודה רבה על הסיקור. הסיום היה אנטי קליימקס לתחרות כולה, בכל המובנים.
    חד צדדי מאד.
    ממתין לסיכום הכללי. ומצטרף לאיציק - אל תעלם לנו לשנתיים.

    הגב
  • מומו

    אייל! תודה ענקית, גם אני עקבתי ונהניתי מכל פוסט..
    לגבי המהלך של קרלסן במשחק 12 , לדעתי היה סופר לגיטימי, כמו בכל ענף אחר שמשחקים על תוצאה, ואולי גם ערער עוד יותר את קרואנה ביחס ליכולתיו במהיר ובליץ. מסכים שפעם היה משחק ומתנהג בצורה יותר רומנטית, והיום קצת מזכיר את ביבי בבוז כלפי הציבור.
    לפי מה שהבנתי ממנו במסיבת עיתונאים א4 זה מסע שמטרתו להצר צעדי יריב(נימצוביץ), וכל התכנית ששיחק הובילה לקראת כפיית תיקו, כי ללבן לא יהיה שום אפשרות לפתוח בעצמו ולכן אני מניח שהיה ממשיך בתמרונים שקטים שדורשים מהלבן להמתין.לעומת זאת מחשבה על ב5 שמוביל לפתיחת העמדה היתה עלולה לסכן.

    מקווה לפוסטים נוספים בתחרויות השנה (אולי תחשוב על מחליף לתקופות עמוסות). באופן אישי, חסר לי מאד עם מי לחלוק התלהבות אחרי האליפות 960 המרגשת השנה עם קספארוב, ועוד אליפות שחמט מהיר נהדרת מלאת הכרעות שלא זוכר את שמה.
    אגב אני צופה ונהנה דרך אגב בשם follow chess.

    הגב
  • שחר התל אביבי

    תודה אייל על הסיקורים המצוינים והמעניינים

    קרלסן זיהה שקרואנה יריב ברמתו כרגע, והתנהל בהתאם. מיעט לקחת סיכונים גם אם כן יזם וניסה לנצח.
    קרואנה היה אמור להיות זה שמנסה להשיג ניצחון בקלאסי כדי לא להגיע לראפיד (הפרש של מעל 100 נקודות מד כושר יש בניהם, ובבליץ 170).
    קרואנה בדו קרב ראשון שלו עשה מה שאפשר. כנראה שלהוציא ניצחון מול קרלסן שלא לוקח סיכונים ולא טועה יותר מדי, זה רף גבוה. נראה מה יקרה אם וכאשר קרואנה יעלה לדו קרב שוב.

    לעניות דעתי הדו קרב כולו התעלה לרמה גבוהה

    הגב
  • דוד

    ב-4 אליפויות עולם ו 48 משחקים קלאסיים סך הכל, קרלסן הפסיד פעמיים בלבד. אלה נתונים סבירים למדי בשביל שחקן שח מהיר טוב, שמכוון לשמור על הכתר לשנים ארוכות.

    הגב
  • יהודה.א.

    מעניין שמ:ה4 שזרק את המשחק הראשון הוא מסע נכון אחרי של הביניים ב-א2. עניין של דקות טקטית..

    הגב
  • Yavor

    אני רואה בהחלטה שלו דווקא משהו רומנטי יותר, תוך ביקורת לא פומבית על מה שנהיה מהמשחקים בפורמט רגיל:
    הם הופכים לשדה רחב של הכנות ממוחשבות ותחרויות זיכרון, מה שהופך את כל העסק לכר פורה של תוצאות תיקו (אפשר לקרוא לזה "גיריזם"). זו כבר לא יכולת שחמטאית כמו שפעם התכוונו לזה - שאדם רואה את המצב מולו ומנסה להעריך מה הצעד הנכון לדעתו. פה יש לדעתי לקרלסן סוג של ביקורת על עולם השחמט ש"שכח מה זה להיות שחמטאים", ולכן גורר את התחרות למקומות בהם זה עוד קיים.
    [מובן לי שהוא לא אמר דבר ממה שכתבתי. זה (גם) ביקורת שלי וגם מה שאני מאמין שהוא חושב בסתר ליבו].

    הגב
    • ארז

      גם בתחושה שלי ההתמקצעות הקיצונית בהיבטים שציינת משפרת את הידע והיכולות של השחקנים מבחינת ביצועים, ודי מעקרת את המשחק מריגושים וזיקוקים.
      בתור אחד שאוהב שח אבל הידע שלו לא רחב ועמוק מספיק כדי להכיר כל הסתעפות בכל סיטואציה וליהנות מכל ניואנס מיקרו-טקטי, באופן מעט אבסורדי ההגעה לשובר השיוויון הופכת עבורי את המשחק ל"טהור" יותר מבחינת התנאים להצלחה, ואת היכולת שלי לעקוב וליהנות לרבה יותר.

      הגב
      • אמיתי

        אני איתכם

        הגב
        • ארז

          אמיתי,
          תגובה של סגל בהמשך רומזת - תיקון, אומרת - ששלושתנו חסרי מושג.
          נו, נתמקד בכדורגל :)

          הגב
          • איציק

            נו טוב, לאמיתי זה אף פעם לא הפריע.

            הגב
            • אמיתי

              +1

          • אמיתי

            כבר סוג של קיימתי את הדיון הזה עם סגל והוא צודק אבל לגביי מישהו ברמת ההבנה שלו..
            מעבר לזה הדיון הרחב הוא בהשפעת המחשבים בכלל וההכנות בפרט על הדו קרב.
            ארז. כרגע להתרכז בכדורגל זו לא אוציה מבחינתנו. מוריניו מכריח אותנו להרחיב את אופקינו.

            הגב
            • ארז

              לך הוא מוציא את החשק מבירה
              לי הוא מגביר את צריכת הויסקי
              נסתרות דרכיו

            • אמיתי

              ארז. בנפילת הסקאוזרים ננוחם.
              חייב לציין שהייתי בעד קרלסן ושמחתי בניצחונו. היונייטד (לשעבר) של השח

            • ארז

              גם אני בעדו. למרות שלהיות בעד מס' 1 זר ומוזר לי.
              בעיקר בגלל הדוקו עליו, שראיתי עם הילדים ושבה את לבנו.

            • אמיתי

              שם? קישור? רמז?
              גם אני מעדיף את האנדר דוג לרוב בכל זאת אוהד הפועל במגירה

            • ארז

              סורי.
              Magnus.
              יש פה בעיה עם לינקים, אבל אתה תמצא בקלות. מ-2016.
              לראות אותו כילד (וכנער) ואת ההתמודדות של ההורים שלו איתו היה די מדהים. לא היה ילד רגיל, בכמה מישורים.

            • אמיתי

              תודה רבה. אבדוק. נישמע מעניין

            • איציק

              אני לא יודע מה קורה בכדורגל, אבל בכדורסל מזמן ההכנה מתבצעת גם באמצעות מחשב. כל המעבר לזריקות מטורפות משלוש כמעט בלי זריקות מחצי מרחק. ניתוח של היריב, מה, מתי ואיך כל שחקן אוהב לעשות דברים כדי להתמודד עם זה. הרבה מאד ניתוחי מחשב. ודאי שזה לא משתווה להכנה בשחמט, אבל ככול שכלי המחשוב משתכללים, אין מנוס להכניס אותם, או ליהנות ממוריניו על כוס גדולה של בירה ;)

            • אמיתי

              איציק. בגלל זה כתבתי לסגל בדיון הקודם על שינוי הפורמט שזה מזכיר לי כדורסל ופוטבול- שינוי החוקים כהכרה במציאות המשתנה והטייתם לכיוון ההתקפה

            • איציק

              איך מטים שחמט לכיוון ההתקפה?
              משנים חוקי תנועה של כלים?
              מאפשרים פסקי זמן להתייעצות עם המאמנים?
              כדי שיהיה ביקוש צפייה, נכניס פרסומות בזמן השידור ונמכור נקניקיות ובירה (אם מוריניו לא יפריע).

            • אמיתי

              במקרה של השחמט זה יותר מורכב אני מניח. ההצעה (שמתברר שהיא לא כזאת מקורית), של לשחק ראפיד לפני הקלאסי, נראה לי שהיא צעד בכיוון. בגדול ככל שההכנות והניתוחים יותר משתכללים זה מחזק יותר את ההגנה מאשר את ההתקפה. משחק מהיר מסתמן ככזה שמחזיר את הברק להתקפה ולהכרעה. כמו שצויין למעלה אני חסר מושג..

            • איציק

              כיוון שגם אני די חסר מושג, אז אנחנו מתמודדים במשקל שווה.
              קראתי על הרעיון, אבל אני נגד הראפיד וגם לא כל כך אוהב את 960, למרות שזה נראה לי יותר נחמד, כי זה שומט את הרגלים מהכנה מעמיקה של הפתיחה אך משאיר מספיק זמן לניתוח העמדה מול הלוח.
              פעם ראיתי בשכונה משחקים ולפני כל משחק שותים כוסית משקב של 40%, אבל זה באותו יום, אז אפשר פשוט להגדיל מינון בכל משחק עוקב. לקראת הסוף ודאי נראה משחקים משעשעים... מעניין אם אפשר גם לעשות אלגוריתם מחשב שידמה את התופעה.

  • דור

    תודה אייל על סיקור מרתק.
    כמישהו שנהנה מהדרמה והסיפור בלי להבין חצי דבר בשח העובדה שבראפיד ההכנה מהבית ("משחק הזיכרון") פחות חשובה נשמע לי תמוהה.
    הייתי מצפה שתחת לחץ זמן היכולת לעשות מהלכים אוטומטיים מהזיכרון בלי "לבזבז" זמן על חשיבה תהיה אפילו יותר חשובה מבמשחק קלאסי.
    מישהו יכול להסביר להדיוט שכמותי מה אני מפספס פה?

    הגב
    • סגל

      דור - שתי סיבות עיקריות. קודם כל, כמות המסעים ששחקנים בדרך כלל באמת עושים "מהזיכרון" היא לא כל כך גדולה - במשחקי צמרת אפשר לומר שזה בממוצע משהו בין 10 ל-15 בפתיחה; על רוב המסעים הם בדרך כלל צריכים לחשוב על גבי הלוח. (מה שכן, ל15-10 המסעים האלה יש בדרך כלל חשיבות גדולה מאוד מבחינת קביעת הפרמטרים הבסיסיים של העמדה במסגרתם יתנהל המשחק.) הקלישאות על זה שמשחקי צמרת הפכו רק ל"תחרויות זיכרון" נאמרות לרוב על ידי אנשים שאין להם שום מושג לגבי מה שבאמת קורה על גבי הלוח. חוץ מזה, מה שהפתיחה מאפשרת זה בדרך כלל ברמה של ניואנסים - להשיג יתרון מסויים, נניח, ולא ניצחון כפוי; או להשוות את העמדה, אבל לא לכפות ממש תיקו. כדי לממש את הפוטנציאל הזה צריך להמשיך ולשחק באופן מדוייק, וככל שהקצב יותר מהיר, יותר קשה לעשות את זה.

      הגב
      • איציק

        האם זה נכון לומר שההבדל בין משחק באורך מלא לראפיד זה ההבדל בין משחק אנליטי לאסוציאטיבי במידה רבה?

        הגב
      • דור

        תודה.

        הגב
  • איציק

    התוצאה נראתה לי ככה:
    לקחו שני רצי מרתון והם סיימו בתוצאה זהה
    אז עשו תחרות 800 מטר (מה לזה ולמרתון?)
    אם היתה שוב תוצאה זהה, היו עורכים תחרות 100 מטר, כאילו זה קריטריון. לא היה מצליח, אחד היה רץ 80 והשני 100 מטר, יופי, חבל שלא קבעו כך https://youtu.be/t7ZwMVLMezI זה היה יותר הוגן.

    הגב
    • דוד

      זה לא קריטריון. זה שובר שוויון.
      פעם אפילו את זה לא היה, ובמקרה של תיקו האלוף היה שומר על הכתר.

      הגב
    • סגל

      איציק, לפחות בהיבט אחד מאוד בולט אפשר לומר שהאנלוגיה הזו לריצה היא די מופרכת. אם תסתכל על הצמרת של 800 מטר ושל מרתון, לא תמצא שם - עד כמה שידוע לי - אפילו שם אחד משותף. לעומת זאת, פחות או יותר כל שחקני הצמרת בקלאסי נמצאים גם בצמרת של הראפיד, גם אם הסדר הפנימי שלהם לא זהה (דובר למשל על כך שקרואנה חלש יחסית בראפיד לעומת קלאסי, אבל צריך גם לשמור על פרופורציות - זה בקנה מידה של להיות עשירי במקום שני בדירוג העולמי). כך שמהבחינה הזו אפשר לומר שהקשר בין הקצבים השונים של השחמט יותר חזק אפילו מאשר זה שבין 100 ל-200 מטר, ושזה שקרלסן הכי חזק בכל שלושת הקצבים הראשיים מראה די בברור שיש לו את הכישרון או היכולת הבסיסיים הכי גדולים בשחמט בכלל.

      הגב
      • איציק

        ברור שהאנלוגיה לא מלאה, אבל עדיין זה מרגיש לא טוב.
        אני מניח שגם קספארוב היה זוכה מול כל אחד אם היו עוברים בזמנו לראפיד, ומבחינתי, חבל שלא זכה, אך טוב שלא עברו לראפיד.

        הגב
        • Yavor

          זה בעצם כמו חצי מרתון במקום מרתון שלם. יותר הגיוני

          הגב
          • שחר התל אביבי

            משהו כזה

            או כמו לשחק משחק כדורגל חדש של 30 דקות או 15

            הגב
  • יאיר

    איפשהו מרגיש השחמטאי הטוב והשלם יותר ניצח את מקצוען השחמט הטוב יותר.
    פביאנו השתווה למגנוס בקצב הקלאסי אבל זה פשוט לא מספיק בשביל לקחת ממנו את הכתר.

    אייל - המון תודה על ההשקעה שלך בתוכן האיכותי לאורך הדו-קרב. בנוסף לכתבות עצמן, לתגובות שנוצרות סביבן, יש ערך משל עצמן.

    הגב
  • שחר התל אביבי

    אני מסכים במידה מסוימת שניום שחמטאי צמרת צריך לזכור המון הסתעפויות ויש לזה ולצוות ההכנה שלו משקל רב. זה לא מבטל את מה שקורה אחר כך אבל כן משפיע על אופי המשחקים ברמות המאד גבוהות.

    לגהי פורמט השובר שוויון, לדעתי פורמט טוב וראפיד זה מאד רלוונטי לקביעת אלוף העולם. הבחירה של קרלסן לא לצאת מגדרו במשחק 12 לגיטימית ואני מעריך שמבקריו כגון קרמניק ואחרים היו עושים בערך אותו הדבר

    הגב
  • דוד

    אני חושב שמאז פישר לא הוקדשה תשומת לב גדולה כל כך לצד האישיותי והמנטלי של אלוף העולם.
    במובן הזה קרלסן כאושיית שחמט הופך את המשחק הזה לענף ספורט קלאסי.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *