קרלסן – קרואנה, משחקים 12-11: קרלסן רצה שובר שוויון, ולשם הולכים

אחרי הצעת תיקו לקרואנה בעמדה עדיפה ועם יתרון זמן על השעון

אחרי שפתח בלבן ד4, ג4 ו-ה4 במחצית הראשונה של הדו קרב, קרלסן המשיך באופן סימטרי עם אותם מסעים גם במחצית השנייה – 1.ד4 במשחק 7, 1.ג4 במשחק 9, וכעת 1.ה4 במשחק 11. מלבד הפגנת חוש לסימטריה, ניתן לשער שהיה בכך היגיון מעשי של בחינת הרפרטואר של קרואנה מול כל מסעי הפתיחה הראשיים בחלקו הראשון של הדו קרב, ואז מתן זמן של כשבוע לצוות של קרלסן להכנה ממוקדת נגדן עד לשלב בו ישוחקו שוב בחלק השני. על כל פנים, מול 1.ד4 ו-1.ג4 נראה היה שיש היגיון כזה; ההסתעפות שקרלסן שיחק אחרי 1.ה4 מול הגנת פטרוב של קרואנה במחצית הראשונה של הדו קרב (עם 4.פ-ד3) היתה אזוטרית ולא תכליתית במידה כזו שספק רב אם תרמה אינפורמציה ממשית.

כצפוי, קרלסן ניסה הפעם משהו רציני יותר ונכנס להסתעפות הראשית עם 4.פ-ו3 ו-5.פ-ג3; יש לציין, בהקשר זה, שקרואנה אמנם זכה בזמן האחרון להצלחה ניכרת עם הפטרוב כהגנה הראשית שלו מול 1.ה4 (בפרט בתחרות המועמדים, עם נצחונות על קרמניק וגרישצ'וק), אבל ברוב המקרים זה היה מול הסתעפויות משניות שונות – שוב, כמו זו שקרלסן ניסה נגדו במשחק 6. בהסתעפות הראשית, לעומת זאת, הוא כבר נקלע לקשיים רציניים בשני משחקים חשובים – זה שבו הפסיד לקריאקין בתחרות המועמדים, וזה שבו כמעט הפסיד לקרלסן בגביע סינקפילד, במפגש האחרון בין השניים לפני הדו קרב.

קרואנה ניסה הפעם מערך שונה מאלה שהשתמש בהם בשני המשחקים הנ"ל, ובמקום פ-ג6 פיתח את הפרש דרך ד7 ל-ו6 במסעים 9-8. מדובר ברעיון שהחל להופיע בזמן האחרון במשחקי צמרת – קרואנה עצמו נתקל בו מוקדם יותר השנה כששיחק בלבן מול הו ייפאן בטורניר גרנקה – ואפילו רק מסיבה זו קרלסן היה אמור להיות מוכן לו היטב. אבל מעבר לכך, מדובר בהסתעפות שהיתה אחת מאלה המופיעות באותו צילום מסך שדלף מההכנות של קרואנה ושאפשר לראות אותו בראש הפוסט על משחקים 4-3 (שורות 22-21 – "פטרוב עם הרעיון פד7-ו6").

ולמרות זאת, קרלסן הפגין כאן מה שנראה כהכנה גרועה ומרושלת באופן חובבני ממש בשביל המשחק הלבן האחרון שלו בחלק הרגיל של הדו קרב. לפי שפת גוף ששידרה באופן ברור סוג של רוגז או אי-נוחות וזמני החשיבה שלו (וכן מה שאמר אחרי המשחק) היה די ברור שהופתע כבר מסע אחד אחרי פ-ו6, כלומר על ידי 10…ג5, שכשלעצמו בשום אופן לא חדש. המסע הזה נראה "מכוער" מבחינה עמדתית כיוון שהוא יוצר רגלי אחורי חלש בפוטנציה על ד6, אבל עומדות מאחוריו כמה כוונות: למנוע מהלבן להציב פרש על ד4, להכין בהסתעפויות מסוימות קידום מהיר של הרגלי ל-ג4 (שיכול להיות בעל פוטנציאל התקפי); וישנן הסתעפויות בהן השחור ממשיך ומקדם רגלי ל-ד5 ומקבל כך מרכז רגלים חזק. קרלסן הגיב לבסוף עם 11.צח-ה1, ואחרי 11…ר-ה6 התקבלה עמדה קריטית להמשך המשחק:

כאן יש ללבן שני המשכים עיקריים. האחד הוא 12.ר-ז5, עם הרעיון לפתח התקפה מהירה באגף המלך בעזרת תמרון המלכה ל-ח4 דרך ו4, שיכול להוביל למשחק חריף ומעניין; משהו מהפוטנציאל ההתקפי שיש לעמדת הלבן הומחש במשחק הראשון בו נוסה המסע הזה, קריאקין – הריקרישנה מהטורניר לזכר גשימוב 2016, שם השחור טעה מייד עם 12…ח6? והפסיד באופן כפוי. (אבל כמובן שקרואנה לא היה חוזר על הטעות הספציפית הזו, וגם השחור יכול לקבל משחק נגדי משלו, למשל עם 12…ד5.) קרלסן, לאחר מחשבה של כ-12 דקות, בחר במקום זאת במסע הזהיר 12.מ-ב1 (המגן על הרגלי ב-א2), כנראה תוך כוונה – כפי שהוא עצמו ניסח זאת לאחר המשחק – to shut it down.

קרואנה, שבניגוד לקרלסן היה מוכן היטב, הגיב באופן מהיר ומדויק עם 12…מה-א5!, מסע המנצל את איבוד הזמן של הלבן במסע הקודם כדי להשוות מייד. הרגלי על א2 מותקף פעם שנייה, וללבן יש שתי דרכים סבירות להגן עליו. אחת היא 13.א3, המאפשרת לשחור להמשיך ולפתח באופן מהיר יוזמה עם 13…ג4 (כאמור, האפשרות לשחק את המסע הזה בהסתעפויות מסוימות היא אחד הרעיונות המרכזיים העומדים מאחורי מסעו העשירי של השחור) 14.ר-ה2 (או ר-ו1) 14…פ-ה4 (תוך תקיפת המלכה הלבנה) 15.מה-ג1 ד5, וכאן לשחור כבר אפשרויות התקפיות קורצות עם הקרבות כלי על א3 או ג3, והלבן עלול אפילו להפסיד. קרלסן בחר כצפוי באפשרות השנייה, 13.ג4, מסע החוסם את אלכסון הרץ השחור על ה6, אבל גם מאפשר לשחור חילוף מלכות על ד2 המעקר את העמדה ממרבית העניין והפוטנציאל ההתקפי שבה. אגב, 12…מה-א5 אפילו אינו מסע חדש במשחקים מתועדים – הוא כבר הופיע לפני כמה שבועות במשחק בין שני רבי אמנים בטורניר בסנט לואיס.

לאחר חילוף המלכות קרלסן ניסה עוד את התמרון פ-ח4 – ז6 כדי להחליף את הפרש שלו ברץ ולזכות ביתרון זוג הרצים, אבל קרואנה (שהיה צריך ממש לדייק בפעם האחרונה במשחק, למעשה) הגיב שוב בצורה טובה עם 16…פ-ז4!

השחור מרויח כך זמן בזכות האיום על הרגלי ב-ו2, ולאחר פ-ה5 בהמשך (התוקף את הרגלי ב-ג4) נפטר גם הוא מאחד הרצים הלבנים. לאחר סדרת חילופים התקבלה עמדה עם צריח ורץ לכל צד כשהרצים הם שוני מסלול, ולשחקנים היתה שוב הזדמנות (כמו במשחקים 8 ו-9) להדגים את הנטייה החזקה לתיקו בסיומים כאלה; בשלב מסויים קרואנה החליף את הצריחים תוך ויתור על רגלי באגף המלכה (למרות שלא היה בכך שום הכרח), כדי לפשט לעמדה שידע בוודאות איך להשיג בה תיקו. הוא הציב את כל הרגלים שלו על ערוגות בצבע שונה מזה של הרץ הלבן, כדי שהאחרון לא יוכל לתקוף אותם, הביא את המלך שלו למרכז, ולמרות שקרלסן המשיך לשחק עוד כ-30 מסעים הוא לא היה מסוגל להציב בפני קרואנה קשיים גדולים יותר מאשר כמה מלכודות אלמנטריות נוסח זו שבמסע האחרון של המשחק:

במסעו הקודם השחור "תקף" את הרגלי הלבן ב-ו5 עם הרץ וקרלסן הניח לו ללכוד אותו, כיוון ש-55…ר:ו5?? יפסיד מייד ל-56.ח5! והשחור יוכל לעצור את הרגלי בדרך להכתרה רק במחיר הרץ. אבל כמובן שקרלסן לא ירויח את אליפות העולם באופן כזה – קרואנה שיחק 55…ר-ג2 והוסכם על תיקו.

**********

כפי שהסתבר, המשחק הקלאסי האחרון בדו קרב הפגין דמיון משמעותי למשחק המקביל מהדו קרב הקודם, של קרלסן מול קריאקין. שם, במצב של שוויון, קרלסן שיחק בלבן ולא התאמץ כלל לנצח – הוא בחר בהסתעפות שקטה ובלתי שאפתנית לחלוטין כדי לסיים בתיקו מהיר וללכת לשובר השוויון, בו העריך שסיכוייו טובים יותר במשחקים המהירים. הפעם המצב היה לכאורה שונה מאוד, כיוון שקרואנה היה זה ששיחק בלבן והיה מעוניין מאוד לנצח ולהימנע משובר שוויון. אלא שקרלסן היה זה שהשיג את היתרון (עוד דוגמה לעליבות המתמשכת של הלבן לאורך הדו קרב הנוכחי) – וכאן בא הדמיון לדו קרב הקודם לידי ביטוי: כפי שהמחישה צורת המשחק של קרלסן וכפי שהודה בעצמו במסיבת העתונאים לאחר המשחק, מה שהנחה אותו היה קודם כל הרצון להימנע מסיכון ולהבטיח לעצמו תיקו. בגלל ששיחק בשחור היה אמנם צריך להשקיע בכך מאמץ רב יותר מאשר באותו משחק נגד קריאקין, אבל בסופו של דבר כל מה שהשיג לאורך המשחק הנוכחי שימש אותו בראש ובראשונה כדי להציע לקרואנה תיקו מעמדה של כוח.

שני היריבים המשיכו להיצמד אל הפתיחה הבסיסית שהשתמשו בה במשחקים הקודמים שלהם בצבעים האלה: קרואנה ל-1.ה4, קרלסן לסיציליאנית עם 2…פ-ג6, קרואנה ל-3.ד4 בתגובה (במקום 3.ר-ב5 כפי ששיחק בחציו הראשון של הדו קרב), קרלסן לסוושניקוב, קרואנה ל-7.פ-ד5. הראשון שסטה מהמשחק הקודם באותם צבעים (10) היה הפעם קרלסן, שנסוג במסעו השמיני עם הפרש ל-ה7 במקום ב8, כפי שעשה במשחקים 8 ו-10. באותם משחקים קרואנה הפתיע אותו במידה כזו או אחרת ברעיונות אגרסיביים, וקרלסן העדיף לא לחכות ולראות איזה רעיון חדש הכינו עבורו הפעם אלא לנסות ולהיות הראשון שיפתיע.

הדעה המקובלת היא – או לפחות היתה – שהמסע 8…פ-ה7 נחות מ…פ-ב8, והאוליפיאדה שהסתיימה לא מזמן סיפקה מעין הדגמה לכך במשחק של קרמניק נגד רב אמן סרבי בשם רוגנוביץ' שהפסיד לו בשחור. אבל קרלסן מצא שיפור למשחק השחור שם עם 12…ח5 (המונע את המסע הזה מהלבן, ובכך מייצב את עמדתו של הפרש על ז6) במקום א6. זו גם היתה הנקודה בה קרואנה החל לצרוך באופן ברור יותר זמן מאשר קרלסן ונקלע לפיגור על השעון.

במסעים הבאים קרלסן הציע למעשה תיקו בפעם הראשונה במשחק דרך חזרה על המסעים, כאשר קרואנה שיחק לבסוף 13.מה-א4 (עם איומים על המלך השחור לאורך האלכסון א4-ה8) וההמשך היה 13…ר-ד7 14.מה-ב4 (מאיים על ד6) 14…ר-ו5. קרואנה שקע כאן שוב בחשיבה ממושכת ולבסוף החליט לא לחזור עם מה-א4 ושיחק 15.ר-ה3, לקול אנחת רווחה קולקטיבית של הקהל.

במהלך המסעים הבאים שני הצדדים המשיכו בתמרונים שנועדו לשפר את עמדות הכלים שלהם כשלשם כך הם דוחים את ההצרחה (בולט תמרון הפרש השחור מ-ז6 דרך ו8 ו-ד7 כדי להגיע לבסוף, מעט בהמשך, אל ג5). קרלסן היה הראשון שהצריח סוף סוף, במסע ה-20:

וכאן, בעמדה שהתקבלה, נראה שקרואנה היה זה שביצע את השגיאה הממשית הראשונה במשחק עם 21.צ-ח2?!. הרעיון ברור למדי – כיוון שהוא מעוניין להצריח לצד המלכה (באגף המנוגד לזה של השחור), הבאת הצריח לשורה השנייה מיועדת לחזק את הגנת המלך שם עם צ-ג2, בעיקר כנגד פריצה של השחור עם ב5. אבל כל התכנית הזו מסוכנת מאוד (היה כנראה עדיף להצריח לצד המלך) ומסע הצריח מהווה במידה רבה איבוד של טמפו, כיוון שהשחור מצידו אינו חייב לשחק ב5 מייד אלא יכול להכין את המסע הזה בהדרגה.

במסעים הבאים קרלסן הגביר בהדרגה את הלחץ בעזרת תמרונים בשני האגפים – הכפלת כלים כבדים על הטור ג' והבאת הפרש ל-ג5, לצד ר-ז6 ו-ו5 תוך סילוק הפרש הלבן מהמשלט המרכזי שלו ב-ה4. לאחר 24…פ-ג5 הטוב ביותר ללבן הוא כנראה להיפטר מהפרש החזק הזה על ידי חילוף ב-ג5, אבל במקום זאת קרואנה שיחק 25.ו4?

הרעיון העומד מאחורי המסע הזה הגיוני בהחלט – לחסום את טווח הפעולה של הרץ השחור על ז6, ולמנוע פריצות רגלים אפשריות עם ה4 או ו4. אבל יש לו חיסרון טקטי רציני מאוד המתגלה לאחר 25…ה:ו4! 26.ר:ו4 (26.ז:ו4 יגרום פשוט להפסד הרגלי על ח4 – ולבעיות הלבן באגף המלכה, שלא נפתרו עדיין, יתווסף רגלי שחור חופשי באגף המלך) 26…ב5! (כעת העיתוי המתאים לפריצה הזו); ללא הרץ על ה3 הלבן אינו יכול לחסל את הפרש על ג5, 27.ג:ב5 יפסיד מייד ל-27…פ:ד3+ מלווה במט על ג2, ומעבר לכך לא נראה שללבן הגנה טובה כנגד המשך קידום הרגלים של השחור – א5, ב4, עם התקפה מכרעת באגף המלכה.

אבל קרלסן החמיץ כאן סיכוי טוב לזכייה באופן כזה ושיחק במקום זאת 25…א5?! – לא מסע רע כשעצמו, אבל פחות טוב באופן משמעותי ממה שהיה יכול, כאמור, להשיג. במסיבת העיתונאים, כשנשאל ספציפית על הרגע הזה, אמר שלא חשב בכלל בכיוון של מסע כמו ב5 הפותח את העמדה לסיבוכים שונים, אלא רק על מסעים "בטוחים" שיאפשרו לו לחזק את העמדה בלי סיכון – ולכן שיחק א5 וכן קידם רגלי ל-ה4 במסע הבא. מכל מקום, עמדת הלבן המשיכה להיות קשה והגיעה לרגע משבר נוסף תוך מסעים ספורים, לאחר 29.צ-ה1:

קרואנה ציין במסיבת העיתונאים שפחד כאן מאוד מהמסע 29…ר-א4! וניתוח מראה שצדק (גם ההסתעפויות שהזכיר בהקשר זה היו מדויקות). ניסיון להגן על הצריח ב-ג2 עם 30.ב3 מפסיד להקרבת הכלי 30…ר:ב3! 31.א:ב3 פ:ב3 32.מה-ד1 א4! עם הכוונה להמשיך מה-א5 ו-ב5, ועמדת הלבן קורסת. גם נסיגה עם הצריח ל-ג1 תפסיד כנראה ל-30…ב5! 31.ג:ב5 מה-ב6, עם יוזמה חזקה מאוד של השחור באגף המלכה (העובדה שהרץ השחור ניצב על א4 היא בעלת חשיבות עליונה כאן, כיוון שהדבר מונע מהלבן את המסע א4, להגן על הרגלי ב-ב5). כדאי גם לציין שהניסיון להקריב טיב תמורת רגלי עם 30.ר:ח5 אינו טוב כיוון שלאחר לכידת הצריח הלבן על ג2 תכריע שוב הפריצה ב5 מצד השחור.

אבל קרלסן שוב לא חשב בכיוונים אגרסיביים כאלה, ולכן החמיץ סיכויי ניצחון טובים מאוד בפעם השנייה כששיחק במקום זאת 29…א4? – הפעם מסע שאיפשר ללבן לחזק מייד את עמדתו באופן משמעותי עם 30.מה-ב4! המקשה מאוד על השחור לבצע את פריצת המפתח ב5 שכבר ראינו בכל כך הרבה הסתעפויות. ולאחר 30…ז6 31.צ-ד1 צ-א8:

קרואנה חשב כמה דקות והושיט יד לקרלסן – ולתדהמת הצופים הסתבר שכל אותו זמן שקל הצעת תיקו שבאה לאחר מסעו ה-31 של השחור.

לקרלסן אמנם לא היתה זכייה ברורה בשלב זה, אבל היתה לו עמדה עדיפה כמעט בלי שום סיכון (תכנית מתבקשת עבור השחור, למשל, היא לנסות ולהכין בכל זאת – אם כי באופן יותר איטי – את המסע ב5); בנוסף לכך, לקרואנה לא נותר הרבה זמן עד למסע ה-40, וגם מבחינה זאת הוא היה תחת לחץ מסויים. העובדה שבסיטואציה הזו קרלסן היה כה להוט להגיע לשובר השוויון עד שלא רצה אפילו למצות את תשעת המסעים שנשארו עד לביקורת הזמן היא די מדהימה גם בהקשר הכללי של תדמית מקובלת – ואולי צריך כבר לומר בזמן עבר, שהיתה מקובלת – ביחס לאלוף העולם.

אחד הרגעים המכוננים בקריירה (ובתדמית) של קרלסן היה בסיבוב האחרון של גביע סינקפילד 2013, מעט לפני הדו קרב הראשון שלו על אליפות העולם מול אנאנד. קרלסן של לפני 5 שנים – אותו שחקן עבר שקרלסן של היום אמר שהוא מעריץ – שיחק אז מול ארוניאן, קיבל ממנו הצעת תיקו שאם היה מסכים לה היה מבטיח לעצמו את המקום הראשון בתחרות – וסירב, כיוון שהאמין שיש עבורו בעמדה פוטנציאל לשחק על ניצחון, ואכן ניצח בסופו של דבר. (אפשר לשמוע כאן את התלהבות הפרשנים בזמן השידור הישיר של אותו רגע.) ההתנהגות הזו של קרלסן נתפשה כממחישה את רוח הלחימה שלו ואת הנחישות העליונה למצות עד הסוף כל עמדה אותה הוא משחק. בהשוואה לכך, ההתנהגות שלו בסוף המשחק ה-12 של הדו קרב הנוכחי נראית כאנטיתיזה המוחלטת; ולאור הגישה הכוללת שלו למשחק הזה (ומה שאמר על כך בגילוי לב במסיבת העיתונאים), כמקרה בו שיקולים מסוג מעשי טהור, הקשורים ברצון להגיע לשובר השוויון ורק לעבור בשלום את המשחק האחרון, גרמו לסוג של פחד ששיתק במידה רבה את יכולת השיפוט השחמטאית האוביקטיבית שלו. קלישאה מקובלת במקרים כאלה אומרת שאם יזכה בסופו של דבר בשובר השוויון ובדו קרב "אף אחד לא יזכור את זה", אבל אני בכלל לא בטוח.

**********

ואחרי כל זה, האם קרלסן הוא באמת פייבוריט כל כך ברור בשובר השוויון (שיחל מחר, בשעה הרגילה)?

הסופרקלאסיקו. חורחה לואיס בורחס
נו האדל - בכל יום ראשון נתון

115 Comments

יוני 27 בנובמבר 2018

בקשר לזה שמופתעים מזה שקרלסן מופתע מהמהלכים שנראו בסרטון המודלף. לא יכול להיות פשוט שהוא לא רוצה להשתמש במידע שהגיע בטעות או צורה לא כשרה ומעדיף שלא יהיו רינונים על כך שהוא השיג יתרון לא הוגן?

סגל 27 בנובמבר 2018

לא נראה לי. קודם כל, הסרטון עצמו לא היה "מודלף" – זה היה סרטון יחסי ציבור שנעשה בשביל קרואנה והועלה לגמרי במכוון לרשת, ומתוך רשלנות הראו בו את מסך המחשב הזה כשצילמו אותו ואת העוזרים שלו יושבים ביחד באיזה חדר. כך שאני לא רואה איך אפשר לטעון שמשהו לא כשר כאן, זה לחלוטין עניין של tough luck מבחינת קרואנה (כמובן, בהנחה שלא מדובר באיזו מזימת הטעייה מקיאווליסטית מצידו…). חוץ מזה, האינפורמציה שם לא היתה אזוטרית במיוחד, רק כזו שיכולה לעזור לקרלסן במיקוד של ההכנות – מוזכרות שם למשל כמה הסתעפויות של הפטרוב שממילא ידועה כהגנה העיקרית שקרואנה משתמש בה בזמן האחרון; אם קרלסן היה נמנע במכוון מלהתכונן אליהן יוצא שהסרטון מעמיד דווקא אותו בנחיתות גדולה…

ישי 27 בנובמבר 2018

כרגע לפי מד הכושר הרפיד 'אמור' להסתיים 2.5-1.5. זה לא יתרון מבטיח, במיוחד כשנראה שקרלסן לא בשיאו.
שכעוברים לשני משחקי בליץ, אז זה 'אמור' להסתיים 1.5-0.5, כך שגם כאן הסיכוי להבלחה שנותנת ניצחון של קרואנה לא נראה כל כך רחוק.
אם יש למישהו כוח, אז הוא מוזמן גם לחשב מה הסיכוי של קרואנה בכל אחד מאלה. אני ממשיך לחשוב שקרלסן עשה טעות כשלא המשיך עד המסע ה-40.

לא הבנתי – איך כולם לא ידעו שקרלסן הציע תיקו?

סגל 27 בנובמבר 2018

אין איזה סימן או איתות מיוחד, הוא פשוט שואל אותו אחרי שהוא עושה את המסע אם הוא רוצה תיקו בזמן שהם יושבים אחד מול השני. אגב, עוד סטטיסטיקה שיכולה להיות רלבנטית לשובר השוויון היא שלקרלסן מאזן פנטסטי בפלייאופים כאלה, הוא זכה ב9 מ9 במהלך הקריירה הבוגרת שלו (מאז 2007).

https://twitter.com/TarjeiJS/status/1066394103154442241

ישי 27 בנובמבר 2018

נו, אז איך לא כולם ראו את זה? הרי מסתכלים ומצלמים מכל הכיוונים.

השאלה אם הסטטיסטיקה הזו נכונה רק עבור שחקן העבר האהוב עליו…

דוד 27 בנובמבר 2018

מי שראה את קרלסן בפעולה במשחק מהיר ועוד יותר בבליץ יודע שלמד הכושר הזה אין שום משמעות.
אני צפיתי במשחקים שלו בטורניר של chess.com. מה שהוא עשה שם, אין לזה אח ורע…

סגל 27 בנובמבר 2018

קריאקין בא לבקר במשחק 11 ועשה את מסע הפתיחה הטקסי. אחר כך הוא התראיין כמה דקות אצל פולגר בשידור הישיר (בזמן שכבר היה די ברור לאן המשחק הולך) והיא שאלה אותו אם הוא יכול לתת עצה לקרואנה במקרה שהדו קרב יגיע לשובר שוויון. התשובה – "לא לשחק כמוני".

איציק 27 בנובמבר 2018

נכון שכולם אוהבים את קרלסן מ-2013 שאוהב לקחת סיכונים כדי למצות עמדות, אך נראה שקרלסן של היום יותר שקול (ואפשר גם לומר ציני). אם הוא חושב שככול שהמשחק מהיר יותר, סיכויו גבוהים יותר (וזה לא משנה אם זה נכון או לא, אלה רק מהשיקולים שהוא חושב שזה המצב), אז עם כל האכזבה, הוא עשה את השיקול הנכון. זה לא משנה את העובדה, שבגלל זה, יתכן ורבים עכשיו לטובת קרואנה.
מצד שני, לא נראה לי שגם קרואנה ניסה את הכל כדי לנצח במשחקים האחרונים ולא לקח סיכונים גם הוא. כנראה זה מצביע שהוא חושב שלקרלסן אין את היתרון הגדול שקרלסן חושב שיש לו.
בגדול, אחרי 12 משחקים אני מרגיש חמיצות ופספוס בדו-קרב זה. אולי זה כיוון שאני אפילו לא נעל בשחמט (אולי כפכף).
ולאלו שמבינים, האם ב-12 המשחקים הללו יש בשורות גדולות שיגררו אחרים ניתוחים ותובנות חדשות (היה צפוי שזה יקרה אחרי הכנות של חודשים), או שאפשר להסתפק באמירה שהיו כמה דברים מעניינים?

אילן 27 בנובמבר 2018

אייל, תודה רבה על סיקור כל המשחקים הקלאסיים באליפות הזאת ברמה כזו גבוהה.

לגבי מה שקרה אתמול על הלוח (המשחק ה- 12 והאחרון), אני חושב שקרלסן הגיע למשחק על טייס אוטומטי. הוא הגיע חדור מטרה אחת – להגיע לשובר שוויון (אלא כמובן אם הוא זכוי בצורה ברורה ונעלה מכל ספק). כנראה שזו היתה העצה שקיבל מהצוות שלו. המטרה הזו שסימן אותה מראש בשילוב של התרגשות מאוד גדולה לאור גודל מה שמונח על כף המאזניים ובשילוב העובדה שמולו יושב דג קר מקרח האפילו על שיקול דעת צלול וקור רוח. במלים אחרות, עצביו לא עמדו לו. כנראה שלזה התכוון קספרוב. האם זה ישפיע לרעה על היכולות שלו ברפיד? לא בטוח בכלל. הוא הוכיח כבר פעמים רבות שהוא חוזר גם אחרי הפסדים כמו גדול. אבל משהו נסדק בחומה הקרלסנית וזה בזכות או בגלל (תלוי באיזה צד אתם) קרואנה.

למרות מה שכתבתי, אפשר לראות בהחלטה שלו להציע תיקו דווקא הרבה חׂכמה. מעין חכמת חיים (של מי שכבר ראה דבר או שניים בחייו). באחת ממסיבות העתונאים הוא היה אנושי וכן דיו להודות שהוא כבר לא מה שהיה פעם. בנסיבות כאלה, ההחלטה להציע תיקו על מנת להגיע לשוברי שוויון היא החלטה אסטרטגית חכמה.

Amir A 27 בנובמבר 2018

כשמדברים על מייקל ג'ורדן, כולם מהללים את העובדה שהוא שינה את משחקו בשלב מתקדם בקריירה. וכך במקום שחקן אתלטי בצורה בלתי רגילה, קיבלנו שחקן שקבר את היריבים שלו מחצי מרחק וכדומה והמשיך לשלוט במשחק. אולי במקום לגלגל את קרלסן בזפת ונוצות, צריך להלל אותו על זה שהוא הבין שאם הוא רוצה להמשיך ולשלוט בענף אז כדאי לו לשנות את סגנון המשחק.

איציק 27 בנובמבר 2018

זה לאט סותר.
אפשר להלל אותו ובו בזמן לגלג בזפת ונוצות.
ג'ורדן לא הפך להיות משעמם אחרי השינוי כי אם רק שונה. לעומתו קרלסן נעשה (לפחות בעיני הלא מקצועיות) יותר משעמם. לכן אני מהלל את הפרקטיות שלו, ומגלגל בזפת ונוצות על זה שהפך כשאר השחקנים (רק עושה זאת ברמה מאד גבוהה).

שחר ש 27 בנובמבר 2018

ג'ורדן שינה את המשחק שלו בשביל להמשיך לשלוט בענף. קרלסן שינה את המשחק שלו כי הוא כבר לא שולט בענף. יחי ההבדל הקטן.
וקרלסן עדיין צעיר בתור שחקן שחמט.

Zak 27 בנובמבר 2018

אני חושב שדוגמא קצת יותר נכונה היא מוריניו שלפעמים גם אם הוא מקבל קבוצה עם סגל שחקנים מרשים ובעל איכויות עדיין בוחר לשחק כדורגל ציני ומאוס (למשל האליפות בקדנציה השנייה בצ'לסי) . זה לגיטימי כמובן אבל עדיין מעצבן ומאוס

סגל 28 בנובמבר 2018

אמיר, אני חושב שמהבחינה של מה שאתה מזכיר לגבי ג'ורדן, מה שקרלסן עושה זה ההיפוך המדויק – הנטישה של הנסיון הרציני להכריע את הדו קרב בחלק הקלאסי שלו במשחקים האחרונים וההליכה המתוכננת לשובר השוויון של המשחקים המהירים זו התבצרות באזור הנוחות שלו, בגלל ירידת הביטחון העצמי. הוא הרי תמיד היה פנטסטי בקצבים המהירים (מוביל באופן קבוע את רשימות מד הכושר של הראפיד והבליץ מאז שהכניסו אותן – ולרוב בפער גדול, זוכה ברוב התחרויות החשובות), זה לא איזה כישור חדש שהוא פיתח.

דוד 27 בנובמבר 2018

קרלסן בהחלט איכזב, אבל צריך לדבר גם על יריבו.
קרואנה הגיע עם המון שעות של ניתוח מעמיק ויסודי של פתיחות עם חישוב הסתעפויות ארוכות, ועם הוא לא הצליח להפגין שום עדיפות. כל פעם שיצא מחוץ להכנה ללא העמדה אותה ביקש להשיג באמצעותה, הוא לא הצליח כלל להציג תכנית משחק משכנעת במקרה הטוב, ונקלע מהר מאוד לעמדה קשה במקרה הרע (משחקים 1 ו-12 לדוג'). היכולת שהפגין עם הכלים הלבנים היתה מאכזבת למדי.
לטובת העתיד של קרלסן ושל עולם השחמט אני מקוה שקרואנה בכל זאת ינצח אבל לא הייתי מסיק מזה מסקנה כוללת.

סגל 27 בנובמבר 2018

יש בהחלט טעם במה שאתה אומר לגבי קרואנה, אבל הייתי מציין כיוצא דופן בהקשר זה את משחק 6. לא שהוא יצא שם רע מהפתיחה, אבל מה שהשיג (בתור שחור) לא היה יותר מעמדה שנראתה די "סתמית" ושווה לחלוטין – ושם הוא הצליח to outplay את קרלסן לגמרי על גבי הלוח ולא בזכות הכנה מוקדמת.

ישראל 27 בנובמבר 2018

בשחמט רגיל המנצח הוא אך ורק מי שזוכר ומחשב יותר טוב. רק שחמט 960. לא משנה בכלל מה היריב יעשה, כי כול מבנה משחק שתבחר יש לו יתרונות וחסרונות, אתה צריך להגיב רק ממה שאתה זוכר בקווים כלליים לא באופן צפציפי. כשאתה כבר לא זוכר כלום או שיש לך יתרון או שכמעט אין כילים על הלוח ואז זה רק מי שמחשב יותר טוב. ילד בן 13 וינסנט קיימאר זכה בתחרות שבה היו מאות משתתפים בדרוג גבוה מאוד

Kirma der faux 27 בנובמבר 2018

תודה רבה על הסקירות המרתקות. אני לא מבין דבר וחצי דבר בשח ועדיין מרותק מהתיאורים.
כמי שיודע על ההתמודדות רק מהפוסטים האלו והתגובות עלה לי הרעיון שאולי הלקח הנסתר מהמשחק האחרון הוא שכדי להוציא את קרואה מההכנות שלו קרלסן צריך להפסיק לנסות לנצח, ולכוון את עצמו מנטלית להשגת תיקו. יכול להיות בזה משהו?

ארנון 27 בנובמבר 2018

אני חושב שקרלסן עשה מה שעשה כי רצה, גם בשבילו אבל בעיקר בשבילנו, את הדרמה הגדולה של מחר. יהיו משחקים מהירים, יהיה מתח, יהיו יותר צופים, יהיה אקשן, יהיה כיף. והשחמט ירוויח מזה יחסי ציבור טובים. אז תודה, מגנוס!

ארנון 27 בנובמבר 2018

ותודה רבה, כרגיל, על הפוסטים המשובחים. יישר כוח, אייל.

איציק 27 בנובמבר 2018

ואם עוד קרואנה ינצח, בכלל יהיה מעולה.

צור שפי 27 בנובמבר 2018

הפחדנות הצינית (או הציניות הפחדנית) של קרלסן צריכה להיענש.
ותודה אייל על סיקור מופתי.

אילן 28 בנובמבר 2018

והנה משהו על אסטרטג חסר רחמים https://www.patreon.com/posts/22951891

יהודה.א. 28 בנובמבר 2018

תודה. על הפוסטים, אייל.

זה בעצם מה שקרלסן אמר במסיבת העיתונאים? דיבורים על שיקולים מעשיים?
האם לדעתך יכול להיות קשר לכך שהוא שמט בשנה האחרונה שתי עמדות יתרון ברורות, אולי אפילו זכויות, מול קרואנה?
מתי יתחילו היום המשחקים בשעה הרגילה?

סגל 28 בנובמבר 2018

המשחקים מתחילים בחמש לפי שעון ישראל, זאת השעה הרגילה… במסיבת העיתונאים קרלסן דיבר במפורש על זה ששיחק ב-mindset של קודם כל לא להסתכן ולהבטיח לעצמו תיקו (אפשר לראות אותה כאן – https://www.youtube.com/watch?v=dzO7aFh8AMU). וזה מן הסתם מושפע מהירידה הכללית בביטחון העצמי שלו בשחמט קלאסי – הוא מרגיש בזמן האחרון שהוא פחות חד ומדויק מפעם, ההשמטות מול קרואנה שהזכרת הן סימפטום (אם כי ספציפית לא הייתי מחמיר לגבי זאת מגרנקה, שם היה סיום צריחים באמת מורכב).

אשר 28 בנובמבר 2018

אני חושב שאנשים מפחיתים מאפקט המחשבים על המשחק כשהם מדברים על הגישה "הפחדנית" של קרלסן.
לדעתי קרלסן מבין יותר טוב מכולם שהאפשרות להשיג יתרון על שחקנים אחרים נהיה קשה יותר. אני לא מאמין שהוא שחקן פחות טוב ממה שהיה לפני כמה שנים, אני כן חושב שהשחקנים האחרים טובים יותר. הוא הבין שיש לו סף עליון ושהפער בינו לבין השחקנים האחרים יכול רק לקטון. לא כן בשח מהיר ובליץ. שם למחשבים יש משקל פחות בהרבה ולאינטואיציה, טכניקה, והבנת עמדה טהורות יש משקל גדול. לדעתי שם קרלסן מוביל בהפרש ובמיוחד על קרואנה. יכול להיות שהוא יפסיד היום. אני חושב שהוא ינצח בצורה גורפת ואני חושב שהוא אלוף ראוי שעדיין מפגין את השח המרשים ביותר.
אני מחבב מאוד את קרואנה אבל אני לא מבין איך ניצחון שלו יתרום לעולם השח. יש בעשיריה הראשונה בערך 9 שחקנים יותר מרגשים ממנו.

אורן 28 בנובמבר 2018

אני חושב שאלו שמייחלים לניצחון של קרואנה יותר מקווים שהוא יעשה לקרלסן מה שאויבה עשה לאליוכין, כלומר יחזיר אותו לכושר השיא מלפני. אבל קשה לי להאמין לזה.

דוד 28 בנובמבר 2018

אשר, לדעתי זה חלק מתרבות האנדרדוג.
קרלסן יותר טוב ממנו כשחקן. נכון, הוא לא יושב שעות כמוהו להכין פתיחות בבית, הוא לפעמים פחות סבלן בשביל חישובים ארוכים ולעתים משחק מהר בלי חשיבה מספקת. אבל הוא שחקן יותר טוב. יש לו נגד קרואנה מאזן מצויין של 10-5 שיכל להיות יותר גבוה. והדו-קרב הזה ממש לא הוכיח אחרת.
ראה התגובה שלי למעלה, חוץ מהמשחק השישי קרואנה לא הפגין איזושהי יצירתיות או יכולת גבוהה מהיריב שחורגת מההכנה הביתית שלו, וכששיחק בלבן, החריגות של קרואנה מההכנה היו בעיקר שליליות: בכל פעם מהרגע שהאבק של הפתיחה התפזר, קרלסן שיחק טוב יותר וב-2 מקרים *טוב הרבה יותר*.
אני יכול להתערב על זה שקרואנה השקיע הרבה יותר שעות של הכנה וחישובים בבית. וזה בהחלט השתלם לו עם פתיחות בשחור שכוונו אך ורק לנטרל את הלבן. לעומת זאת ההכנות של קרלסן בסיציליאנית כוונו בעיקר להשגת עמדות דינמיות עם שקרואנה לא מצא שם שום תכנית למרות האופי החריף עם היתרון הקטן ללבן.
התיקו הזה הוא תוצאה של "כישרון+ מוטיבציה נמוכה" של קרלסן לעומת "הכנה+ מוטיבציה גבוהה" של קרואנה. אם לא היינו מכירים את שניהם לאף אחד לא היה ספק מי השחקן הטוב יותר.

עמית 28 בנובמבר 2018

אייל,
כרגיל, תודה על הפוסט(ים) המעולים.
תוכל לפרט על לוח הזמנים של שובר השוויון? מה קורה היום בעצם? מה המרווח בין המשחקים וכו?
תודה

סגל 28 בנובמבר 2018

הזכרתי בתגובות קודמות, אבל שוב – מתחילים בשעה הרגילה, 17:00 לפי שעון ישראל.

השלב הראשון הוא הטוב מ4 משחקים של ראפיד, בקצב של 25 דקות למשחק + 10 שניות תוספת זמן למסע.

אם אין הכרעה, עוברים לצמדים של משחקי בליץ בקצב 5 דקות + 3 שניות; משחקים עד חמישה צמדים כאלה.

אם עדיין אין הכרעה (כלומר אחרי 10 משחקי בליץ בסך הכל) מגיע הארמגדון – משחק בליץ שבו הלבן מקבל יתרון של דקה על השעון (5 מול 4) ותוספות הזמן מתחילות רק במסע ה60, והלבן חייב לנצח (תיקו נחשב כמו נצחון לשחור).

[הדו קרב הנוכחי הוא השמיני מאז שעברו לשיטה של הטוב מ12 משחקים קלאסיים ושובר שוויון. מתוך השבעה הקודמים שלושה הגיעו לשובר שוויון (קרמניק – טופלוב 06, אנאנד – גלפנד 12, וכמובן קרלסן – קריאקין לפני שנתיים), כולם הוכרעו בשלב הראפיד.]

ישי 28 בנובמבר 2018

יש מרווח בין המשחקים או שמיד אחרי שמסיימים מתחילים עוד אחד?

סגל 28 בנובמבר 2018

לא ממש מייד, לפחות בחלק של הראפיד יש איזה הפסקת מינימום של 15-10 דקות בין משחקים (או יותר גדולה אם הם נגמרים מהר, ואז מתחילים את המשחק הבא בשעה עגולה)

Zak 28 בנובמבר 2018

אני תוהה אם בעקבות הדו קרב הדי בינוני והביקורות הרבות בעולם השחמט (בעיקר על קרלסן) אולי כדאי לחשוב על לשנות את הפורמט של אליפות העולם מדו קרב לתחרות? משהו בסגנון האליפות שטופאלוב זכה בה באמצע שנות ה 2000. אפשר לשחק אותה במקום תחרות המועמדים עם אלוף העולם ועוד שבעה מתמודדים בסיבוב כפול, הייתי משאיר לאלוף המכהן את הפריבילגיה שבמקרה של שיוויון נקודות בפסגה בתום התחרות הוא שומר על התואר. במצב שכזה להכנה הביתית יש תפקיד פחות משמעותי (מתכוננים לכמה שחקנים ולא מול אחד), כל נקודה משנה ותהיה יותר מוטיבציה לנסות להשיג ניצחון ולא להסתפק בתיקו.

סגל 28 בנובמבר 2018

אם יהיו איזה שינויים אני די בטוח שהם ישארו בתוך הפורמט של הדו קרב – לא מוותרים בכזו קלות על משהו שצבר כל כך הרבה יוקרה ועומדת מאחוריו מסורת של 132 שנה (וגם מבדלת יפה את אליפות העולם בהשוואה לרוב תחרויות הצמרת, שהן בפורמט של טורניר). אני גם חושב שיש במאבק האחד-מול-אחד בפורמט הזה סוג מיוחד של דרמה שמותאם באופן אידאלי לאופי של השחמט ותהיה טעות גדולה לוותר עליו. ואגב, בהקשר של ההכנה הביתית, הדינמיקה של המאבק בין הכנות הפתיחה, במיוחד כשחוזרים על אותה פתיחה וכל צד מנסה להפתיע את השני ביחס למשחק הקודם, היא בעצמה אחד הדברים הבמיוחד מעניינים במסגרת הפורמט.

יוסי 28 בנובמבר 2018

יופי של סיקור ,סגל.
היום החלטת הצל״ש או טר״ש של קרלסן תעמוד למבחן.

אני חושב שמתחיל להסתמן לנו פה שחקן שבאמת קורא תיגר על המוח השחמטאי הגדול ביותר מאז פישר (אני אישית גרופי של קספארוב).

sp 28 בנובמבר 2018

תודה רבה על כל הסיקור!
אין לי מושג בשח ואני מכור לטורים שלך.
יש אתר לראות את המשחקים היום?

סגל 28 בנובמבר 2018

כן, טוב ששאלת – אני אחזור על לינקים שנתתי בסוף הפוסט הראשון על הדו קרב + עדכון אחד. חוץ מהשידור באתר הרשמי של worldchess שצריך הרשמה ותשלום כדי לעקוב אחריו, שידורים בולטים אחרים הם:

– בצ'ס 24, שם לפחות רמת הפרשנים בשחמט נטו היא בלי תחרות (סבידלר, גרישצ'וק, גירי)
https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/carlsen-caruana-world-chess-championship-2018/2/1/1

– בצ'ס.קום, שם מנחים את השידור רוברט הס ודני רנש עם כל מיני שחקני צמרת בתור אורחים
https://www.twitch.tv/chess

– ויש גם את צוות השידור המוכר של מועדון השחמט בסנט לואיס, סירוואן – שהאדה – אשלי
https://www.youtube.com/watch?v=2SsDrXKazaA

sp 28 בנובמבר 2018

תודה רבה! יש מתח באוויר..

עמית 28 בנובמבר 2018

אני רוצה להוסיף על ההמלצות שידור בעברית בעמוד היוטיוב של הרב אמן המקומי טל בראון שעושה את זה גם בחינניות רבה. ממליץ.

עמית 28 בנובמבר 2018

sorry, the page is Tal Baron, last time I found it here:
https://www.youtube.com/results?search_query=tal+baron

סגל 28 בנובמבר 2018

כן, רק להבהיר שטל הוא אכן ישראלי אבל השידורים שלו עצמם הם באנגלית…

austaldo 28 בנובמבר 2018

טל ברון ניצח פעם את קרלסן במשחק רשת, כשבזמן המשחק הוא לא ידע שמי שמשחק נגדו זה אלוף העולם…

אילן 28 בנובמבר 2018

ראיון מעניין עם וישי על המשחקים של אליפות העולם https://m.facebook.com/863390770415649/posts/1941132612641454/#_=_

סגל 28 בנובמבר 2018

באמת מאוד מעניין, מומלץ לראות. המראיין עובר איתו שם על המשחקים אחד אחרי השני. במיוחד היה מעניין בעיני האופן שבו הוא מעריך את עמדת השחור במשחק 9 מנקודת ראות של המגן, עם כל הרעיונות ל"מבצרים" פוטנציאליים עבור השחור שהוא מציע שם (כמו שציינתי באחד הפוסטים, זה ידוע כמשהו שאנאנד מתמחה בו…), וגם כמה הערות לגבי ההבדל הענקי בהבנה של עמדה שיכולה לגרום עצם הידיעה של הערכת המחשב.

סגל 28 בנובמבר 2018

קרלסן זוכה (בלבן) במשחק המהיר הראשון. סיכום קצר: הוא הצליח להפעיל לחץ על קרואנה מהפתיחה בעזרת מסע נדיר (4.ה4) שכנראה הפתיע, היה שלב מסויים שהמחשב הראה בו ניצחון כפוי ללבן אבל היה צריך למצוא בשביל זה מסע קשה מאוד – 24.צ:ד4 מו7 25.מח1!! לפני שמכפילים צריחים על הטור ד' – אחרת יש לשחור את המכה הנגדית פה5!! עם הרעיון של שח על ו3. קרלסן, אחרי חשיבה ארוכה מאוד (כנראה הרגיש שיש ניצחון אבל לא הצליח למצוא אותו) נכנס במקום זה לסיום צריחים עם יתרון רגלי. קרואנה התגונן בהתחלה בצורה טובה והשיג שוויון, אבל כשכבר לא נשאר הרבה זמן והמשחק נכנס לקצב שקרוב לבליץ הוא עשה טעות טקטית מכריעה (37…מ:ה4??) שקרלסן זיהה – והפסיד.

Selby 28 בנובמבר 2018

משחק ראשון: קרלסן היה עדיף לאורך כל המשחק, לעיתים אפילו זכוי ממש, אבל קארואנה שרד בגבורה והגיע לעמדת תיקו כפוי, רק כדי לעשות טעות בדוחק זמן בסיום צריחים שהיה הרבה יותר פשוט להגנה מאשר מה שהתמודד מולו מוקדם יותר במשחק.

סגל 28 בנובמבר 2018

מילות המפתח במה שכתבת הן "בדוחק זמן" – כמו שכבר נאמר כאן, בבליץ קרלסן עוד יותר חזק מקרואנה מאשר בראפיד…

אבישי 28 בנובמבר 2018

לקרואנה יש סיכוי טוב מאד לעבור בקרוב את קרלסן בטבלה של הקלאסי ולכבוש את הפסגה. מבחינת קרלסן נצחון במשחק 12 התבקש ולו רק לייצר פער כלשהו בפסגה

סגל 28 בנובמבר 2018

מבחינת הירארכיית השיקולים, אני מניח ששמירה על תואר אלוף העולם בכל זאת יותר נחשבת בעיני קרלסן (ולכן השאלה מה האסטרטגיה הכי טובה בשביל זה). אפילו מעבר לשאלה העקרונית איזה סוג של "תואר" יותר חשוב – אלוף העולם או המדורג מס' 1, תחשוב על זה מנקודת ראות מעשית: גם אם קרואנה יעבור את קרלסן באיזה 10-5 נקודות מד כושר ברשימת דרוג מסויימת, קרלסן יוכל לעבור אותו בחזרה אחרי איזה חודש-חודשיים-שלושה; לעומת זאת, אם קרלסן יפסיד את אליפות העולם, כדי לזכות בה מחדש הוא יצטרך לנצח עוד פעם טורניר מועמדים ואז דו קרב וכל זה רק ב-2020.

סגל 28 בנובמבר 2018

משהו שרואים בשידור הרשמי וממחיש היטב את המצב אחרי 27…פה5: קרלסן קם מהכסא ועזב את הלוח.

דוד 28 בנובמבר 2018

מעניינת נקודת הראות של נקמורה (שהובאה באחת התגובות בפוסט הראשון), שקרלסן יהיה אלוף ראוי יותר בגלל החוזק שלו בקצבים המהירים.
אני הייתי מציע מדד אחר: אם "יזרקו" את שני השחקנים אל הלוח, למשחק קלאסי ללא הכנה מוקדמת, מי ינצח? התשובה לכך די ברורה לדעתי.

סגל 28 בנובמבר 2018

קרלסן מנצח גם במשחק המהיר השני (בשחור), ועם יתרון 2-0 כשצריך להגיע ל-2.5 כמעט ומבטיח זכייה בדו קרב. הם נכנסו הפעם שוב להסתעפות הסופר-חריפה בסוושניקוב ממשחק 12 וקרלסן הפגין את הכוונות האגרסיביות שלו משלב מוקדם כשנמנע להציע חזרה על מסעים ושיחק 11…מהב8 (במקום רו5). המחשב היה מאוד אופטימי לגבי העמדה שהלבן קיבל, אבל על גבי הלוח קרלסן שיחק בצורה סופר-מדוייקת והעמדה של קרואנה הלכה והידרדרה. נראה שפסיכולוגית קרואנה הרגיש יותר מדי שהוא חייב להכות מייד בחזרה אחרי המשחק הקודם, שיחק בחוסר סבלנות כשקידם מהר את הרגלי ל-ג5, וכמה מסעים אחר כך עשה טעות טקטית מכריעה עם 26.ג7??

דוד 28 בנובמבר 2018

בצ'ט גרישצ'וק וגירי מעלים ברצינות את הרעיון שאיכות המשחק האובייקטיבית של קרלסן (איכות המסעים, ללא קשר ליריב) *עולה* בקצבים המהירים(!).

Selby 28 בנובמבר 2018

קספארוב אמר פעמים רבות דבר דומה. זה שחקן שהבנת המשחק האינטואיטיבית והאינסטינקטיבית שלו היא לא מהעולם הזה, וחשיבה ממושכת לפעמים גורמת לו לפקפק בעצמו. כמובן שזה לא תמיד נכון, אבל זה יכול להיות נכון במיוחד כאשר הוא לא בשיא הביטחון, ואז קצב מהיר משחרר אותו ממעצורים.

סגל 28 בנובמבר 2018

כדאי להדגיש שלצד ההופעה החלשה יחסית של קרואנה במשחק 2 רמת המשחק של קרלסן היתה פנטסטית. כשהוא מקבל זריקה של ביטחון עצמי (אחרי הניצחון במשחק הראשון) הוא יכול להיות שחקן באמת מפחיד.

בובו 28 בנובמבר 2018

גרישצ'וק בתרגום חופשי: "כמו טקסס הולדם, שעות של שעמום ואז רגעים של טרור" התגלגלתי מצחוק.

דוד 28 בנובמבר 2018

בובו
תצפה בסרטון הזה https://www.youtube.com/watch?v=z6ZDqUzGivU

בובו 28 בנובמבר 2018

גדול

שחר התל אביבי 28 בנובמבר 2018

לפני שנתיים קריאקין תסכל את קרלסן שניסה לנצח בכח שוב ושוב. הפעם הוא הגיע הגישה אחרת, לא יצא מגדרו והרגיש בסדר גמור להגיע לשובר שוויון.

מסכים שבקצב קלאסי קרלסן לא היה משחק טוב יותר את השני..

סגל 28 בנובמבר 2018

אז קרלסן מרסק את קרואנה בשובר השוויון 0-3; לא יהיה אפילו משחק רביעי. במשחק האחרון קרואנה היה כמובן במצב מאוד לא נוח כיוון שהיה חייב לשחק על ניצחון בשחור – כמו קריאקין לפני שנתיים. קרלסן שיחק באופן מאוד מדוד וסבלני ונתן לקרואנה לתלות את עצמו בעמדה שכשלעצמה היתה שווה, אבל שתיקו בה היה מעשית גרוע בשביל קרואנה כמו הפסד.

Yavor 28 בנובמבר 2018

היה מרשים לראות את האחרון בלייב.

תודה אייל על כל התקופה הזו של הדו קרב. מרתק לראות את ההיפוך שקרה ברגע שעוברים לקצב מהיר

איציק 28 בנובמבר 2018

מקווה לקבל סוג של סיכום מנהלים במבט על, על כל האליפות.
היה כייף, ותודה ענקית לאייל שהרים את זה.
אל תעלם לנו עכשיו לשנתיים.

סגל 28 בנובמבר 2018

קרלסן במסיבת העיתונאים של הביקורת הדי קשה שקספרוב וקרמניק השמיעו לגבי האופן בו הסכים לתיקו במשחק 12:

They're entitled to their stupid opinions

Sp 28 בנובמבר 2018

גאוני!

תודה על הסיקור. היה מעלף.

Amir A 28 בנובמבר 2018

לא מכובד

סגל 28 בנובמבר 2018

…כמשקל נגד לזה אפשר לציין שעל קרואנה הוא דיבר מאוד בכבוד, אמר שהוא היריב החזק ביותר שהיה לו מתוך השלושה ששיחק נגדם עד עכשיו על אליפות העולם ושעד כמה שמדובר בשחמט קלאסי קרואנה הראה שנכון לעכשיו הוא ראוי לתואר השחקן החזק בעולם לא פחות ממנו עצמו.

איציק 28 בנובמבר 2018

זה רק מראה עד כמה הוא לא מסוגל לקבל ביקורת וכמה עלוב הוא יצא.
זה לא הם, זה הוא.
מקובל שמנצחים עם כבוד, מוחלים גם למי שהיו נגדם (ופה היתה ביקורת לגיטימית).

אשר 28 בנובמבר 2018

אתה נתלה על אילנות גבוהים.
כשאתה מקבל ביקורת מוחצת על החלטות שהם לא בטוח שגויות (ועכשיו הוכח שהם היו מאוד מדויקות) אתה מגיב בענווה?
אני לא, אני רותח. ואחר כך עובר לי. קרלסן בן אדם, שממש ממש טוב בשחמט. ואנחנו מתחילים לגלות שבשחמט מהיר כנראה לא היה כמוהו.

יהודה ב״ד 28 בנובמבר 2018

1+

יהודה ב״ד 28 בנובמבר 2018

היתרון המשמעותי של קרלסן ברפיד לא מוריד מהאכזבה ממנו בשנים עשר המשחקים הראשונים ומכך שהוא לא מיצה את האפשרות לנצח במשחק האחרון שבסדרת השנים עשר.

ישי 28 בנובמבר 2018

די, שיתבגר.

יובל 29 בנובמבר 2018

לא שאני מקבל את גסות הרוח הזו של קרלסן, אבל הביקורת של קספארוב במיוחד היתה מאוד לא במקום וגם מאוד שגוייה,
לא רק בדיעבד. לפקפק במנטאליות של קרלסן רק בגלל שהוא העדיף לקחת את ההתמודדות ל"פנדלים" , שמה הוא מצטיין?
הבלים.

איציק 29 בנובמבר 2018

זו ביקורת סופר לגיטימית.
לגרור משחק לפנדלים זו גישה של אנדרדוג. קרלסן עצמו אמר שהוא לא רואה עצמו ככזה. אלוף עולם מכהן עם מד כושר הגבוה בעולם שמתנהג כאנדרדוג ראוי לביקורת.

יובל 29 בנובמבר 2018

מה שאתה אומר זו ביקורת לגיטימית על הגישה של קרלסן, אבל קספארוב לא ביקר את הגישה אלא את המנטאליות שלו.

austaldo 29 בנובמבר 2018

מה זה ביקורת לגיטימית? זה התואר של קרלסן שהוא יכול לאבד, לא של קספרוב עם כל הכבוד.
זכותו לבחור באיזה טקטיקה שמתאימה לו בכדי להגן על התואר, ועובדה שהוא צדק – הוא לא חייב כלום לא לצופים ולא לקספרוב.

איציק 29 בנובמבר 2018

הוא לא חייב כלום לקספארוב וקספארוב לא חייב לו כלום. למה מותר לבקר עניינית פוליטיקאים, שחכנים, כדורגלנים ושחמטאים לא?

איציק 29 בנובמבר 2018

שחקנים…

אוהד 29 בנובמבר 2018

זה לא פנדלים, יותר קרוב להארכה

D! פה ועכשיו 28 בנובמבר 2018

תודה רבה על הסיקור. הסיום היה אנטי קליימקס לתחרות כולה, בכל המובנים.
חד צדדי מאד.
ממתין לסיכום הכללי. ומצטרף לאיציק – אל תעלם לנו לשנתיים.

מומו 28 בנובמבר 2018

אייל! תודה ענקית, גם אני עקבתי ונהניתי מכל פוסט..
לגבי המהלך של קרלסן במשחק 12 , לדעתי היה סופר לגיטימי, כמו בכל ענף אחר שמשחקים על תוצאה, ואולי גם ערער עוד יותר את קרואנה ביחס ליכולתיו במהיר ובליץ. מסכים שפעם היה משחק ומתנהג בצורה יותר רומנטית, והיום קצת מזכיר את ביבי בבוז כלפי הציבור.
לפי מה שהבנתי ממנו במסיבת עיתונאים א4 זה מסע שמטרתו להצר צעדי יריב(נימצוביץ), וכל התכנית ששיחק הובילה לקראת כפיית תיקו, כי ללבן לא יהיה שום אפשרות לפתוח בעצמו ולכן אני מניח שהיה ממשיך בתמרונים שקטים שדורשים מהלבן להמתין.לעומת זאת מחשבה על ב5 שמוביל לפתיחת העמדה היתה עלולה לסכן.

מקווה לפוסטים נוספים בתחרויות השנה (אולי תחשוב על מחליף לתקופות עמוסות). באופן אישי, חסר לי מאד עם מי לחלוק התלהבות אחרי האליפות 960 המרגשת השנה עם קספארוב, ועוד אליפות שחמט מהיר נהדרת מלאת הכרעות שלא זוכר את שמה.
אגב אני צופה ונהנה דרך אגב בשם follow chess.

שחר התל אביבי 28 בנובמבר 2018

תודה אייל על הסיקורים המצוינים והמעניינים

קרלסן זיהה שקרואנה יריב ברמתו כרגע, והתנהל בהתאם. מיעט לקחת סיכונים גם אם כן יזם וניסה לנצח.
קרואנה היה אמור להיות זה שמנסה להשיג ניצחון בקלאסי כדי לא להגיע לראפיד (הפרש של מעל 100 נקודות מד כושר יש בניהם, ובבליץ 170).
קרואנה בדו קרב ראשון שלו עשה מה שאפשר. כנראה שלהוציא ניצחון מול קרלסן שלא לוקח סיכונים ולא טועה יותר מדי, זה רף גבוה. נראה מה יקרה אם וכאשר קרואנה יעלה לדו קרב שוב.

לעניות דעתי הדו קרב כולו התעלה לרמה גבוהה

דוד 29 בנובמבר 2018

ב-4 אליפויות עולם ו 48 משחקים קלאסיים סך הכל, קרלסן הפסיד פעמיים בלבד. אלה נתונים סבירים למדי בשביל שחקן שח מהיר טוב, שמכוון לשמור על הכתר לשנים ארוכות.

יהודה.א. 29 בנובמבר 2018

מעניין שמ:ה4 שזרק את המשחק הראשון הוא מסע נכון אחרי של הביניים ב-א2. עניין של דקות טקטית..

Yavor 29 בנובמבר 2018

אני רואה בהחלטה שלו דווקא משהו רומנטי יותר, תוך ביקורת לא פומבית על מה שנהיה מהמשחקים בפורמט רגיל:
הם הופכים לשדה רחב של הכנות ממוחשבות ותחרויות זיכרון, מה שהופך את כל העסק לכר פורה של תוצאות תיקו (אפשר לקרוא לזה "גיריזם"). זו כבר לא יכולת שחמטאית כמו שפעם התכוונו לזה – שאדם רואה את המצב מולו ומנסה להעריך מה הצעד הנכון לדעתו. פה יש לדעתי לקרלסן סוג של ביקורת על עולם השחמט ש"שכח מה זה להיות שחמטאים", ולכן גורר את התחרות למקומות בהם זה עוד קיים.
[מובן לי שהוא לא אמר דבר ממה שכתבתי. זה (גם) ביקורת שלי וגם מה שאני מאמין שהוא חושב בסתר ליבו].

ארז 29 בנובמבר 2018

גם בתחושה שלי ההתמקצעות הקיצונית בהיבטים שציינת משפרת את הידע והיכולות של השחקנים מבחינת ביצועים, ודי מעקרת את המשחק מריגושים וזיקוקים.
בתור אחד שאוהב שח אבל הידע שלו לא רחב ועמוק מספיק כדי להכיר כל הסתעפות בכל סיטואציה וליהנות מכל ניואנס מיקרו-טקטי, באופן מעט אבסורדי ההגעה לשובר השיוויון הופכת עבורי את המשחק ל"טהור" יותר מבחינת התנאים להצלחה, ואת היכולת שלי לעקוב וליהנות לרבה יותר.

אמיתי 29 בנובמבר 2018

אני איתכם

ארז 29 בנובמבר 2018

אמיתי,
תגובה של סגל בהמשך רומזת – תיקון, אומרת – ששלושתנו חסרי מושג.
נו, נתמקד בכדורגל :)

איציק 29 בנובמבר 2018

נו טוב, לאמיתי זה אף פעם לא הפריע.

אמיתי 29 בנובמבר 2018

+1

אמיתי 29 בנובמבר 2018

כבר סוג של קיימתי את הדיון הזה עם סגל והוא צודק אבל לגביי מישהו ברמת ההבנה שלו..
מעבר לזה הדיון הרחב הוא בהשפעת המחשבים בכלל וההכנות בפרט על הדו קרב.
ארז. כרגע להתרכז בכדורגל זו לא אוציה מבחינתנו. מוריניו מכריח אותנו להרחיב את אופקינו.

ארז 29 בנובמבר 2018

לך הוא מוציא את החשק מבירה
לי הוא מגביר את צריכת הויסקי
נסתרות דרכיו

אמיתי 29 בנובמבר 2018

ארז. בנפילת הסקאוזרים ננוחם.
חייב לציין שהייתי בעד קרלסן ושמחתי בניצחונו. היונייטד (לשעבר) של השח

ארז 29 בנובמבר 2018

גם אני בעדו. למרות שלהיות בעד מס' 1 זר ומוזר לי.
בעיקר בגלל הדוקו עליו, שראיתי עם הילדים ושבה את לבנו.

אמיתי 29 בנובמבר 2018

שם? קישור? רמז?
גם אני מעדיף את האנדר דוג לרוב בכל זאת אוהד הפועל במגירה

ארז 29 בנובמבר 2018

סורי.
Magnus.
יש פה בעיה עם לינקים, אבל אתה תמצא בקלות. מ-2016.
לראות אותו כילד (וכנער) ואת ההתמודדות של ההורים שלו איתו היה די מדהים. לא היה ילד רגיל, בכמה מישורים.

אמיתי 29 בנובמבר 2018

תודה רבה. אבדוק. נישמע מעניין

איציק 29 בנובמבר 2018

אני לא יודע מה קורה בכדורגל, אבל בכדורסל מזמן ההכנה מתבצעת גם באמצעות מחשב. כל המעבר לזריקות מטורפות משלוש כמעט בלי זריקות מחצי מרחק. ניתוח של היריב, מה, מתי ואיך כל שחקן אוהב לעשות דברים כדי להתמודד עם זה. הרבה מאד ניתוחי מחשב. ודאי שזה לא משתווה להכנה בשחמט, אבל ככול שכלי המחשוב משתכללים, אין מנוס להכניס אותם, או ליהנות ממוריניו על כוס גדולה של בירה ;)

אמיתי 29 בנובמבר 2018

איציק. בגלל זה כתבתי לסגל בדיון הקודם על שינוי הפורמט שזה מזכיר לי כדורסל ופוטבול- שינוי החוקים כהכרה במציאות המשתנה והטייתם לכיוון ההתקפה

איציק 29 בנובמבר 2018

איך מטים שחמט לכיוון ההתקפה?
משנים חוקי תנועה של כלים?
מאפשרים פסקי זמן להתייעצות עם המאמנים?
כדי שיהיה ביקוש צפייה, נכניס פרסומות בזמן השידור ונמכור נקניקיות ובירה (אם מוריניו לא יפריע).

אמיתי 29 בנובמבר 2018

במקרה של השחמט זה יותר מורכב אני מניח. ההצעה (שמתברר שהיא לא כזאת מקורית), של לשחק ראפיד לפני הקלאסי, נראה לי שהיא צעד בכיוון. בגדול ככל שההכנות והניתוחים יותר משתכללים זה מחזק יותר את ההגנה מאשר את ההתקפה. משחק מהיר מסתמן ככזה שמחזיר את הברק להתקפה ולהכרעה. כמו שצויין למעלה אני חסר מושג..

איציק 29 בנובמבר 2018

כיוון שגם אני די חסר מושג, אז אנחנו מתמודדים במשקל שווה.
קראתי על הרעיון, אבל אני נגד הראפיד וגם לא כל כך אוהב את 960, למרות שזה נראה לי יותר נחמד, כי זה שומט את הרגלים מהכנה מעמיקה של הפתיחה אך משאיר מספיק זמן לניתוח העמדה מול הלוח.
פעם ראיתי בשכונה משחקים ולפני כל משחק שותים כוסית משקב של 40%, אבל זה באותו יום, אז אפשר פשוט להגדיל מינון בכל משחק עוקב. לקראת הסוף ודאי נראה משחקים משעשעים… מעניין אם אפשר גם לעשות אלגוריתם מחשב שידמה את התופעה.

דור 29 בנובמבר 2018

תודה אייל על סיקור מרתק.
כמישהו שנהנה מהדרמה והסיפור בלי להבין חצי דבר בשח העובדה שבראפיד ההכנה מהבית ("משחק הזיכרון") פחות חשובה נשמע לי תמוהה.
הייתי מצפה שתחת לחץ זמן היכולת לעשות מהלכים אוטומטיים מהזיכרון בלי "לבזבז" זמן על חשיבה תהיה אפילו יותר חשובה מבמשחק קלאסי.
מישהו יכול להסביר להדיוט שכמותי מה אני מפספס פה?

סגל 29 בנובמבר 2018

דור – שתי סיבות עיקריות. קודם כל, כמות המסעים ששחקנים בדרך כלל באמת עושים "מהזיכרון" היא לא כל כך גדולה – במשחקי צמרת אפשר לומר שזה בממוצע משהו בין 10 ל-15 בפתיחה; על רוב המסעים הם בדרך כלל צריכים לחשוב על גבי הלוח. (מה שכן, ל15-10 המסעים האלה יש בדרך כלל חשיבות גדולה מאוד מבחינת קביעת הפרמטרים הבסיסיים של העמדה במסגרתם יתנהל המשחק.) הקלישאות על זה שמשחקי צמרת הפכו רק ל"תחרויות זיכרון" נאמרות לרוב על ידי אנשים שאין להם הרבה מושג לגבי מה שבאמת קורה על גבי הלוח. חוץ מזה, מה שהפתיחה מאפשרת זה בדרך כלל ברמה של ניואנסים – להשיג יתרון מסויים, נניח, ולא ניצחון כפוי; או להשוות את העמדה, אבל לא לכפות ממש תיקו. כדי לממש את הפוטנציאל הזה צריך להמשיך ולשחק באופן מדוייק, וככל שהקצב יותר מהיר, יותר קשה לעשות את זה.

איציק 29 בנובמבר 2018

האם זה נכון לומר שההבדל בין משחק באורך מלא לראפיד זה ההבדל בין משחק אנליטי לאסוציאטיבי במידה רבה?

דור 29 בנובמבר 2018

תודה.

איציק 29 בנובמבר 2018

התוצאה נראתה לי ככה:
לקחו שני רצי מרתון והם סיימו בתוצאה זהה
אז עשו תחרות 800 מטר (מה לזה ולמרתון?)
אם היתה שוב תוצאה זהה, היו עורכים תחרות 100 מטר, כאילו זה קריטריון. לא היה מצליח, אחד היה רץ 80 והשני 100 מטר, יופי, חבל שלא קבעו כך https://youtu.be/t7ZwMVLMezI זה היה יותר הוגן.

דוד 29 בנובמבר 2018

זה לא קריטריון. זה שובר שוויון.
פעם אפילו את זה לא היה, ובמקרה של תיקו האלוף היה שומר על הכתר.

סגל 29 בנובמבר 2018

איציק, לפחות בהיבט אחד מאוד בולט אפשר לומר שהאנלוגיה הזו לריצה היא די מופרכת. אם תסתכל על הצמרת של 800 מטר ושל מרתון, לא תמצא שם – עד כמה שידוע לי – אפילו שם אחד משותף. לעומת זאת, פחות או יותר כל שחקני הצמרת בקלאסי נמצאים גם בצמרת של הראפיד, גם אם הסדר הפנימי שלהם לא זהה (דובר למשל על כך שקרואנה חלש יחסית בראפיד לעומת קלאסי, אבל צריך גם לשמור על פרופורציות – זה בקנה מידה של להיות עשירי במקום שני בדירוג העולמי). כך שמהבחינה הזו אפשר לומר שהקשר בין הקצבים השונים של השחמט יותר חזק אפילו מאשר זה שבין 100 ל-200 מטר, ושזה שקרלסן הכי חזק בכל שלושת הקצבים הראשיים מראה די בברור שיש לו את הכישרון או היכולת הבסיסיים הכי גדולים בשחמט בכלל.

איציק 29 בנובמבר 2018

ברור שהאנלוגיה לא מלאה, אבל עדיין זה מרגיש לא טוב.
אני מניח שגם קספארוב היה זוכה מול כל אחד אם היו עוברים בזמנו לראפיד, ומבחינתי, חבל שלא זכה, אך טוב שלא עברו לראפיד.

Yavor 29 בנובמבר 2018

זה בעצם כמו חצי מרתון במקום מרתון שלם. יותר הגיוני

שחר התל אביבי 29 בנובמבר 2018

משהו כזה

או כמו לשחק משחק כדורגל חדש של 30 דקות או 15

יאיר 29 בנובמבר 2018

איפשהו מרגיש השחמטאי הטוב והשלם יותר ניצח את מקצוען השחמט הטוב יותר.
פביאנו השתווה למגנוס בקצב הקלאסי אבל זה פשוט לא מספיק בשביל לקחת ממנו את הכתר.

אייל – המון תודה על ההשקעה שלך בתוכן האיכותי לאורך הדו-קרב. בנוסף לכתבות עצמן, לתגובות שנוצרות סביבן, יש ערך משל עצמן.

שחר התל אביבי 29 בנובמבר 2018

אני מסכים במידה מסוימת שניום שחמטאי צמרת צריך לזכור המון הסתעפויות ויש לזה ולצוות ההכנה שלו משקל רב. זה לא מבטל את מה שקורה אחר כך אבל כן משפיע על אופי המשחקים ברמות המאד גבוהות.

לגהי פורמט השובר שוויון, לדעתי פורמט טוב וראפיד זה מאד רלוונטי לקביעת אלוף העולם. הבחירה של קרלסן לא לצאת מגדרו במשחק 12 לגיטימית ואני מעריך שמבקריו כגון קרמניק ואחרים היו עושים בערך אותו הדבר

דוד 29 בנובמבר 2018

אני חושב שמאז פישר לא הוקדשה תשומת לב גדולה כל כך לצד האישיותי והמנטלי של אלוף העולם.
במובן הזה קרלסן כאושיית שחמט הופך את המשחק הזה לענף ספורט קלאסי.

Sp 29 בנובמבר 2018

מדויק!

Comments closed