קרלסן מבסס מחדש דומיננטיות

בעקבות שלושה נצחונות רצופים בטורנירי הצמרת הראשונים של השנה

לפני כחצי שנה, כשקרלסן הגן על תואר אלוף העולם בדו-קרב נגד קרואנה בלונדון, הוא עשה זאת בקושי רב, תוך הסתמכות על העליונות שלו בקצבים המהירים בשובר השוויון. כשמצרפים לכך את האופן הדומה בו התקשה בדו-קרב נגד קריאקין ב-2016 ואת הקשיים שנתקל בהם בלא מעט טורנירים במהלך 2017-18 בין שני הדו קרבות, היתה יכולה להיווצר התחושה שהדומיננטיות של קרלסן כמספר 1 ברור בעולם השחמט הולכת ונשחקת וכי הוא עובר למעמד של "ראשון בין שווים" – הביטוי שבוטביניק השתמש בו בתקופה בה היה אלוף העולם אך לא השחקן הטוב ביותר באופן ברור. קרלסן עצמו אמר בסוף הדו קרב שעד כמה שמדובר בשחמט קלאסי קרואנה הראה כי נכון לעכשיו הוא ראוי לתואר השחקן החזק בעולם לא פחות ממנו, ובראיון מאוחר יותר דיבר על עייפות משחמט קלאסי ועל כך שהיה מעדיף שאליפות העולם תתנהל במשחקים בקצב מהיר יותר.

אבל מאז תחילת השנה הנוכחית נוצר רושם שונה מאוד. קרלסן זכה כבר בכל שלושת טורנירי הצמרת החשובים ששוחקו בינתיים – וייק אן זה, הטורניר לזכר גשימוב וגרנקה – ובשני האחרונים עשה זאת תוך דריסת היריבים שלו והפגנת דומיננטיות בקנה מידה שמזכיר מאוד את הימים הגדולים של קספרוב.

בוייק אן זה, הטורניר החשוב הראשון של השנה, קרלסן זכה בפעם השביעית – חצי נקודה לפני גירי, שגם בשנה שעברה היה המתחרה העיקרי שלו (אז סיימו בשוויון נקודות וקרלסן ניצח, כמובן, בשובר השוויון); במסגרת היסטוריית הזכיות בטורניר קרלסן מרחיב בכך את הפער מ-5 הזכיות של אנאנד, שאת השיא שלו שבר כבר בשנה שעברה.

כדאי לציין שמבין טורנירי הצמרת וייק אן זה הוא המקום בו יש לקרלסן את מאזן הזכיות המרשים ביותר, וההופעות בו מהוות נקודות ציון חשובות לכל אורך הקריירה שלו. ההישג הראשון שהפנה תשומת לב רחבה אל קרלסן היה הזכייה שם בקבוצה C ב-2004, כשהיה בן 13 (אז התקיימו במקביל שלושה טורנירים סגורים ברמות שונות – היום נותרו רק שניים). שנתיים מאוחר יותר זכה במשותף בקבוצה B והעפיל לטורניר הראשי, וכעבור עוד שנתיים כבר ניצח בטורניר הראשי (במשותף עם ארוניאן) –  זכייתו הראשונה בטורניר-על, ובהתחשב בחוזק היחסי של המשתתפים ניתן לומר שזהו ההישג המרשים ביותר של בן 17 בתולדות השחמט. להוציא שנה בודדת (2014) קרלסן משחק בוייק אן זה ברצף מאז אותה הופעה ראשונה ב-2004, ובהתחשב באורך הטורניר הוא בילה שם באופן מצטבר כבר קרוב לשנה שלמה מחייו. הוא עצמו אמר פעם בראיון שזה כמו בית שני בשבילו, ועבור טיפוס כל כך לא סנטימנטלי כמו קרלסן מדובר באמירה מאוד משמעותית.

מכל מקום, הזכייה עצמה היתה "נורמלית" למדי, עם מאזן של 9 נקודות מ-13 סיבובים (5+) בפער של חצי נקודה מהמקום השני – אם כי ראוי לציין משחק מרשים במיוחד נגד ריצ'רד ראפורט, שיכול להיחשב כמועמד רציני להיכנס לכל אוסף משחקים גדולים של קרלסן, בו אלוף העולם הפעיל לחץ על יריבו מהפתיחה, והמשיך בהקרבת רגלי עמדתית נהדרת במרכז שהובילה להתקפה מוחצת על מלך היריב.

הזכייה הבאה של קרלסן היתה בטורניר לזכר גשימוב (בשמקיר, אזרבייג'ן) שהתקיים בתחילת אפריל. מבחינת היסטוריית ההופעות של קרלסן, אגב, הוא שומר בכך על מאזן מושלם בתחרות – זו זכייה רביעית מתוך ארבע הופעות שלו שם (הטורניר נוסד ב-2014, וקרלסן לא השתתף ב-2016/17). מבחינת הרכב המשתתפים היה מדובר בטורניר צמרת "אבסולוטי" יותר מאשר וייק אן זה (שם יש עירוב בין שחקני צמרת לשחקנים פחות חזקים): מתוך 10 משתתפים בשמקיר, 6 היו מהעשירייה הראשונה ברשימת מד-הכושר ו-4 מהעשירייה השנייה.

קרלסן התייצב בהובלה כבר מתחילת הטורניר, כשניצח בסיבובים 3-2 את אנאנד ונבארה, אבל היה נראה שיש לו תחרות ממשית כשקריאקין השתווה אליו בסיבוב השישי לאחר ניצחון יפה על אנאנד (ועוד נותר לו משחק ישיר נגד קרלסן – ובלבן – בסיבוב לפני האחרון). ואז באה הפגנת כוח מוחצת של קרלסן, כשבשלושת הסיבובים האחרונים ניצח את גירי, קריאקין (בשחור, כאמור) וגרישצ'וק – ומעבר לעצם הנצחונות, מהלך המשחקים יצר את התחושה שיריביו הובסו ללא תנאי. קרלסן הבטיח למעשה את הזכייה כבר סיבוב לפני הסוף כשגבר על קריאקין שהיה המתחרה הראשי שלו ופתח פער של נקודה וחצי מהמקום השני, ולמרות זאת בסיבוב האחרון הוא היה זה שהשקיע הכי הרבה במשחק שלו וניצח שוב, כך שסיים בפער של שתי נקודות שלמות מהבאים אחריו – דבר נדיר מאוד בטורנירי צמרת.

**********

אנו מגיעים כעת לטורניר גרנקה, שהסתיים לפני כמה ימים. תחרות זו נקראת על שם הספונסר שלה ונערכת בגרמניה (מחצית ראשונה בקרלסרוהה, שנייה ב-באדן באדן). מבחינת אופייה היא "מעורבת" יותר מאשר הטורניר לזכר גשימוב, והשנה כללה שישה שחקני צמרת – קרלסן, קרואנה, ושייה לגרב, אנאנד, ארוניאן, סבידלר – לצד ארבעה שחקנים חלשים יותר: ניידיץ', ואייחו (עם מד כושר באזור ה-2700), מאייר (מקומי עם מד כושר באזור ה-2600) וכן וינסנט קיימר, נער בן ארבע עשרה וחצי ומד כושר באזור ה-2500, שהשתתף בטורניר כיוון שהעפיל אליו באופן אוטומטי לאחר זכייה סנסציונית בשנה שעברה בתחרות הפתוחה הנערכת לצד זו הראשית. היסטוריית ההופעות של קרלסן בגרנקה היתה פחות מוצלחת: בשנים קודמות זכה רק בהופעה אחת מתוך שלוש (ב-2015; ב-2017 זכה ארוניאן, ובשנה שעברה קרואנה).

גם כאן קרלסן שיחק באופן טוב ונטל את ההובלה כבר משלב מוקדם: בששת הסיבובים הראשונים ניצח שלושה משחקים נגד כמה מהיריבים החלשים יותר (קיימר, ואייחו ומאייר) – כולם בשחור, אגב. אבל שוב, מה שהרשים ביותר היה הפיניש שנתן, עם שלושה נצחונות רצופים בסיבובים האחרונים על יריבי צמרת – ארוניאן, סבידלר, ושייה לגרב – שהובילו לזכייה בפער של נקודה וחצי מקרואנה במקום השני. ושוב, הרושם היה שכל יריביו פשוט מתפרקים נגדו; אני רוצה להתבונן כעת בפירוט במשחקים האחרונים האלה – בעיקר נגד ארוניאן וסבידלר – כדי לנסות ולהבין מה קרה שם.

המשחק נגד ארוניאן התנהל בהסתעפות וינה של גמביט המלכה (שסימן ההיכר שלה הוא המסע 4…ד:ג4) – פתיחה שארוניאן נחשב למומחה בה וכבר הוציא איתה מהצד השחור תיקו מול שחקני צמרת רבים בלי להיתקל בבעיות מיוחדות (ואפילו ניצח את קריאקין בתחרות המועמדים האחרונה). אחרי 9…מה-א5 התקבלה עמדת מפתח בפתיחה:

זוהי צומת בה הלבן צריך לקבל הכרעה חשובה לגבי האופן בו הוא ממשיך את המשחק. ההמשכים המקובלים ביותר הם הכאת הפרש על ו6 עם הרץ, או שח על ב5 עם הרץ השני (באופן שחוסם את ההתקפה של המלכה השחורה על הרץ ב-ז5); גם פ-ב5 שוחק לא מעט פעמים, ובכל ההמשכים הללו הרושם הנוכחי – בעקבות הרבה מאוד משחקים וניתוחים – הוא שלשחור אין בעיות מיוחדות.

קרלסן שיחק כאן מסע חדש – 10.ר-ד2!? – שמבחינה מסויימת הוא טבעי מאוד: מגן על הרגלי המותקף ב-ג3 וגם על הרץ עצמו. מצד שני, הוא יכול להיראות כפסיבי למדי, מאפשר לשחור ללכוד את הרגלי על ה4, ומה שחשוב במיוחד בימים אלה – לא מופיע כאחת האפשרויות המומלצות  ביותר על ידי המחשב (לפחות לא בעומק ניתוח שאינו גדול במיוחד). המבחן הקריטי של המסע יהיה במקרה והשחור נענה לאתגר ומכה את הרגלי, ואחרי 10…פ:ה4 11.מה-ז4 (עם התקפה כפולה על הפרש והרגלי ב-ז7) מתקבלת עמדה מסובכת וחריפה מאוד שקשה להעריך אותה באופן מיידי (ניתן לראות פירוט גדול יותר בלוח החי). ייתכן מאוד שקרלסן ו/או העוזרים שלו ניתחו את ההסתעפות הזו לעומק והגיעו למסקנה שהיא טובה ללבן, או לפחות לא גרועה יותר מההמשכים התיאורטיים הידועים, וייתכן גם שהיה כאן "בלוף" מסויים.

מה שקרה, בכל אופן, הוא שארוניאן כנראה הופתע ולאחר חשיבה של כשמונה וחצי דקות החליט שלא להיכנס להסתעפות הקריטית הנ"ל – ושוב, לא בהכרח כי הגיע למסקנה ברורה שהיא גרועה עבורו; ייתכן מאוד שהחליט שהיא פשוט מסובכת מכדי להעריך אותה (או את העמדה אליה היא מובילה) כראוי בזמן קצר, וחשש שאם קרלסן התכונן אליה מראש יהיה לו יתרון משמעותי עליו אפילו רק מסיבה זו. מכל מקום, הוא לא לכד את הרגלי על ה4 אלא הצריח – מסע שאפתני פחות וסולידי יותר, שהיווה מבחינה זו ניצחון מסויים עבור קרלסן.

המשחק נמשך 11.מה-ה2 (כעת הלבן כבר חייב להגן על הרגלי) 11…ה5 (כדי למנוע מהלבן לשחק את המסע הזה וכן להדוף את הפרש הלבן מהמשלט המרכזי החזק שלו) 12.פ-ב3 מה-ג7 (הפרש תוקף את המלכה השחורה וזו נסוגה) 13. 0-0 – וכעת, לאחר סדרת מסעים הגיונית מאוד, עמדו בפני השחור לא מעט אפשרויות כיצד להמשיך, וייתכן שארוניאן (בעמדה שכבר לא היתה מוכרת לו מראש מההכנה הביתית שלו) לא בחר באפשרות הטובה ביותר. ההמשך היה 13…ר-ז4 (מפתח את הרץ תוך איום על המלכה הלבנה) 14.ו3 (חוסם את האיום ותוקף בתורו את הרץ) – וכאן, במקום לסגת עם הרץ, ארוניאן שיחק 14…צ-ג8 התוקף בתורו את הרץ הלבן על ג4. נראה שהלבן יכול לזכות ברגלי עם 15.ר:ו7+ מה:ו7 16.ו:ז4, אבל לשחור יש בתגובה את המסע 16…מה-ג4! המנצל את החלשת מבנה הרגלים של הלבן כדי לזכות מייד בחזרה ברגלי ולהשוות. מדובר כאן בניסיון לפתור את בעיות העמדה השחורה באמצעות טקטיקה – אלא שקרלסן לא היה מחוייב לקחת את הרגלי ובמקום זאת התגונן מפני ההתקפה על הרץ שלו עם 15.ר-ד5!, ואחרי 15…פ:ד5 (אחרת הלבן יוכל לחזק עוד יותר את עמדת הרץ עם ג4) 16.ה:ד5 ר-ח5 (כעת כבר צריך לסגת עם הרץ המותקף) 17.ג4 פ-ד7 18.צ(ו)-ג1 ב6 19.א4 א5 התקבלה העמדה הבאה:

הפתיחה הסתיימה ומכאן מתחיל שלב של תמרונים, וניתן לומר שהלבן יצא מהפתיחה עם יתרון מסויים, המתבטא הן בפעילות הכלים והן במבנה הרגלים. הרץ השחור על ח5 נמצא קצת מחוץ למשחק, שמתרכז בעיקר באגף המלכה – ושם ללבן יתרון במרחב בזכות העמדות הקדמיות יותר של הרגלים. ייתכן מאוד שקידום הרגלי ל-א5 היה מעט נמהר מצד השחור – הדבר אמנם מייצב את העמדה בכך שהוא מונע מהלבן לקדם את הרגלי לערוגה הזו, אבל תוך כדי כך גם מחליש את הרגלי על ב6 והופך את כל מערך השחור לסטטי ופסיבי יותר.

כאן התחילו, כאמור, תמרוני כלים משני הצדדים, וכדאי לעצור לרגע בנקודה שלאחר מסעו ה-21 של השחור:

זאת כיוון שבראיון אחרי המשחק (אותו ניתן לראות למעלה) קרלסן הסביר משהו לגבי מה שחשב בנקודה זו, והדבר מאיר באופן מעניין את רמת הניואנסים שהוא מבחין בהם כאשר הוא מסתכל בעמדה. הוא אמר שרצה לשחק מה-ב2, אבל חשש שהדבר יאפשר לשחור להשיג מערך אקטיבי יותר עם הרץ והמלכה שלו לאחר 22…ר-ד3 (תוקף את הרגלי על ג4) 23.פ-ד2 מה-ז6. לכן שיחק במקום זאת 22.מה-ד2 (מסע אותו הוא מכנה "טריק"), כדי לאיים כביכול בפריצה עם רגלי על ידי ג5, ולגרום לשחור להגיב ב-22…ו6 (כפי שארוניאן אכן עשה) – כיוון שכעת, לאחר 23.ג5 ב:ג5 24.פ:א5, השחור יוכל להמשיך 24…ר-ו7 עם לחץ חזק על הרגלי ב-ד5, שאיבד את תמיכת חברו ב-ג4; ומרגע שהשחור שיחק זאת המסע 23.מה-ב2 נעשה בנסיבות טובות יותר, כיוון שהרגלי על ו6 חוסם את דרכה של המלכה השחורה ל-ז6 ומונע בכך את התמרון שקרלסן חשש ממנו.

המשחק נמשך 23…צ-ג7 24.פ-ד2 (מסע רב-תכליתי המפנה את הטור ב' ללחץ מצד הכלים הלבנים על ב6 וגם תומך ברגלי על ג4) 24…פ-ג5 25.מה-א3 צ-ד8 26.צ-ג3 (בין השאר, מונע מהשחור לשחק פ-ד3, "איום" שנוצר לאחר הצבת הצריח על ד8):

וכאן הגיע רגע קריטי, שבו ארוניאן למעשה קרס. ייתכן שבאופן אוביקטיבי עמדת השחור איננה כה גרועה (הערכות מחשב נותנות כאן ללבן יתרון די מזערי), אבל באופן מעשי היא מאוד אינה נוחה למשחק, בגלל האופי הפסיבי שלה והקושי למצוא תכנית ברורה (המלצת המחשב הראשונה, אגב, היא על המסע הפסיבי והסתמי למדי 26…צ-ב7). זמני החשיבה של ארוניאן על המסעים האחרונים לפני שהגיע לעמדת הדיאגרמה מספרים את הסיפור כאן – כ-9 דקות על מסע 22, 11 דקות על מסע 23, 13 דקות על מסע 24 ו-14 דקות על מסע 25. השחור צריך להיות זהיר מאוד, כיוון שכל אי דיוק יכול לגרום להפסד – למשל, 26…פ-ב7? המציע חילופי מלכות יפסיד באופן כפוי לחילוף מלכות על ד6 ובעקבותיו צ-ב3, והשחור לא יוכל להגן לאורך זמן על רגלי אגף המלכה שלו (כפי שניתן לראות בפירוט בהסתעפויות בלוח החי).

ארוניאן, בדוחק זמן הולך וגובר, החליט לנסות ולעשות "משהו אקטיבי" על ידי פריצה במרכז עם 26…ו5? ולאחר מכן 27…ה4, אבל הדבר היה בגדר התאבדות כיוון שהשחור פשוט איבד כך רגלי ללא כל תמורה וללא שמצבו השתפר מבחינה כלשהי. לאחר 28.ו:ה4 ו:ה4 29.ר:ג5 צ:ג5 30.פ:ה4 היה לשחור רעיון טקטי קטן עם 30…מה-ה5 (התוקף את הפרש הלבן בלי שזה יכול לזוז, בגלל הריתוק לאורך הטור ה'). אבל קרלסן פשוט הגן על הפרש עם 31.צ(ג)-ה3 – מסע שכביכול מפקיר את הרגלי על ג4, אלא שלמעשה השחור אינו יכול לנצל אותו כיוון שלאחר 31…צ:ג4 32.פ-ד2 (עם התקפה כפולה על המלכה והצריח השחורים) יפסיד טיב. המשחק נמשך עוד מסעים ספורים, והכניעה של ארוניאן הגיעה כאשר ראה שהוא עומד לאבד רגלי שני – זה על ב6, שחולשתו לא נעלמה – עדיין ללא כל משחק נגדי ממשי.

כדאי לציין שמעבר להערות ספציפיות, הראיון אחרי המשחק מעניין בשל האופן הוא ממחיש כמכלול את דרגת הנוחות והביטחון העצמי הנוכחית של קרלסן; למשל, באמירה לגבי כמה הוא מרגיש נוח לשחק נגד ארוניאן כיריב שכבר מוכר לו היטב (נראה שהוא נמנע כמעט רק מטעמי נימוס לקרוא לו "הקליינט הוותיק שלי"), או ההערה לגבי הברקה טקטית שהבחין בה כשהציץ במשחקים אחרים שהתקיימו באותו סיבוב, והיתה יכולה להציל את עמדתו של ניידיץ' נגד קרואנה (ניידיץ' החמיץ את אותו מסע והפסיד לבסוף).

המשחק בסיבוב הבא הוכרע באופן מהיר עוד יותר, כשקרלסן זכה – ובשחור – ב-33 מסעים נגד סבידלר. בדו קרב נגד קרואנה, קרלסן החליף את הרפרטואר שלו נגד 1.ה4 מ-1…ה5 לסיצילאנית עם 2…פ-ג6, ומאז הוא ממשיך להשתמש בפתיחה הזו בהצלחה רבה  – בשלושת הטורנירים ששיחק מאז תחילת השנה יש לו בה 3 תיקו ו-4 נצחונות, מאזן די מדהים בשחור. ניכר שמדובר כאן לא רק בהסתעפויות מסוימות שקרלסן שינן לעצמו, אלא בכך שהוא מבין את הדינמיקה של העמדות הנוצרות ברמה גבוהה במיוחד – ובהקשר זה, נראה שיש כאן גם שינוי או התפתחות סגנונית מסויימת בשחמט של קרלסן באופן כללי, כיוון שמדובר בעמדות מאוד דינמיות ובלתי-מאוזנות בהן משחק השחור מתבסס לעתים קרובות על התקפה ישירה על המלך הלבן (כפי שניתן היה לראות כבר בדו-קרב נגד קרואנה),עמדות שכעת קרלסן נהנה באופן מופגן לשחק אותן.

בארבעה מתוך שבעת המשחקים הנ"ל מאז הדו קרב הופיעה ההסתעפות הספציפית שקרלסן וקרואנה דנו בה מספר פעמים – הסוושניקוב עם 7.פ-ד5 – ובהם קרלסן היה קטלני במיוחד וניצח שלוש פעמים, כולל המשחק נגד קריאקין בסיבוב הלפני אחרון של הטורניר לזכר גשימוב. היחיד ש"הצליח" לסחוט ממנו תיקו היה קרואנה, בסיבוב מוקדם יותר של גרנקה – משחק שהרגיש כמו המשך ישיר של הדו קרב מבחינה מהלכו: קרואנה הפתיע את קרלסן בחידוש בשלב מוקדם, אבל קרלסן (לאחר שנראה, לפחות לפי הערכות מחשב, שנקלע לנחיתות) הצליח למצוא לכך תשובה טובה ואף הפעיל בשלב מאוחר יותר לחץ על קרואנה, שנאלץ לשחק בזהירות רבה מאוד כדי לחלץ את התיקו.

סבידלר, מכל מקום, ניסה משהו שונה ובחר בהסתעפות המכונה "סיציליאנית ישנה" שבה הלבן משחק 3.פ-ג3 במקום לפתוח את המרכז מייד עם ד4 – ולפחות בהתחלה הדבר הוביל למשחק תמרונים איטי יותר, שבו הלבן מתמקד בהשגת שליטה על ד5 במרכז והשחור, מצידו, ב-ד4. אבל די מהר המשחק התגלגל שוב להתקפה של השחור באגף המלך, כשבמסעו ה-13 קרלסן קידם רגלי ל-ו5 (לאחר שהכין זאת באמצעות 12…מ-ח8 במסע הקודם):

וכאן הגיע רגע קריטי מבחינת קביעת אופי העמדה להמשך המשחק, בו סבידלר ביצע בחירה שבדיעבד נראית מפוקפקת – הוא שיחק 14.פ:ו5?!, ולאחר חילופי רצים על ג1 והכאת הפרש על ו5 על ידי הרץ השחור השני קרלסן המשיך עם מסע הביניים החשוב 16…ד5! המונע מהרץ הלבן להתבסס על הערוגה הזו, ורק לאחר מכן לכד בחזרה את הרגלי על ו5. השחור הרויח איפוא מרחב במרכז, דחק את הרץ הלבן לעמדה צדדית (ב-א2) בה הוא מנותק ממה שיהפוך מהר מאוד למוקד המשחק באגף המלך (מצב מקביל לזה שנוצר במשחק הקודם מול ארוניאן, בהיפוך אגפים), השיג מימד משמעותי של חוסר איזון בעמדה בעקבות חילופי הכלים הקלים, בכך שנותר עם פרש מול רץ, ופתח את הטור ו' להתקפה באגף המלך.

סבידלר הבין בנקודה זו שנקלע למצב בעייתי בו הוא צריך להמשיך בזהירות רבה, והשקיע בשני המסעים הבאים שלו באופן משותף קרוב ל-40 דקות. התכנית שבה בחר היתה כנראה סבירה מבחינה אוביקטיבית – אבל דרשה דיוק רב בביצוע, אותו סבידלר לא הצליח להפגין. (לעומת זאת, מנקודה זו ועד לסיום המשחק קרלסן שיחק בדיוק כמעט מוחלט, ובמהירות גדולה רוב הזמן.) המשחק נמשך 18.מה-ז4 צ-ו6 (המלכה הלבנה תוקפת את הצריח השחור וזה נסוג) 19.ו4!? (תוקף את מרכז הרגלים של השחור) 19…ה:ו4 20.מה-ז5 – הלבן אינו יכול ללכוד מייד בחזרה את הרגלי על ו4 כי הדבר יוביל לאיבוד חומר לאחר פ-ה5, כך שהוא משפר תחילה את עמדת המלכה. וכאן קרלסן ביצע מסע שהפתיע את סבידלר (או שלפחות זה האחרון לא העריך את מלוא העוצמה שלו מראש) – 20…מה-ו8!; השחור בוחר להגן על הרגלי ו' שלו, שישמש אותו בהמשך להתקפה באגף המלך, ומוכן לוותר על הרגלי ד' (סבידלר ציפה במקום זאת ל-20…ד4). 21.מה:ד5 (הלבן חייב ללכוד כך, כי ר:ד5 יפסיד מייד את הרץ ל-21…צ-ו5) 21…צ-ד8:

המלכה הלבנה מותקפת וצריכה לסגת. סבידלר שיחק כאן את המסע הטבעי למראה 22.מה-ו3?, וניתוח עמוק של המחשב מראה כי הוא למעשה כבר מביא את הלבן אל סף הפסד; זאת כיוון שהמסע איפשר לשחור להמשיך לתקוף את המלכה עם 22…פ-ה5! ולתמרן את הפרש תוך רווח זמן אל משלט חזק ביותר על ה3. כדי לשמור על שוויון, היה הכרחי עבור הלבן לשחק 22.מה-ז5 או מה-ח5, מסעים העשויים להראות אנטי-אינטואיטיביים, כיוון שהמלכה הלבנה נותרת בהם בעמדה שהיא לכאורה פגיעה מאוד להתקפה מצד הכלים השחורים, וכך גם הרגלי על ד3 פשוט מופקר. מצד שני, הלבן מצליח למנוע כך באמצעים טקטיים את תמרון הפרש שבוצע במשחק, ומסתבר שהדבר הכרחי כדי שלחץ השחור באגף המלך לא יהפוך למכריע. למשל, לאחר 22.מה-ח5 השחור יכול לתקוף את המלכה הלבנה עם 22…צ-ח6, אבל אז המלכה יכולה מצידה לסגת ל-ו3 והשחור לא יוכל להמשיך, כמו במשחק, עם פ-ה5 כיוון שהרגלי על ו4 נותר כעת ללא הגנה מספיקה (לאחר שהצריח השחור נטש את הטור ו'), והלבן יוכל פשוט ללכוד אותו.

מכל מקום, במשחק עצמו השחור תמרן, כאמור, את הפרש למשלט קדמי חזק ביותר על ה3 והחל לקדם את הרגלי ז', כך שלאחר המסע ה-26 עמדת המלך הלבן כבר נראתה על סף קריסה:

הסיכוי המעשי היחיד של הלבן להחזיק כאן מעמד היה להחזיר להגנה את המלכה (שנדדה בינתיים ל-ב7 כדי ללכוד רגלי שלחלוטין לא עניין את קרלסן) עם 27.מה-ו3. הדבר מאפשר אמנם לשחור להמשיך לקדם את הרגלים שלו תוך רווח זמן עם 27…ז4 28.מה-ה2 ו3, אבל אז הלבן יכול להקריב את המלכה תמורת פרש וצריח, ולקוות להחזיק מעמד בסיום הנוצר לאחר 29.ז:ו3 ז:ו3 30.מה:ה3 צ:ה3 31.צ:ה3 (במיוחד אם יצליח להפעיל מחדש את הרץ הניצב על א2 וזכות ברגלי השחור הקדמי על ו3).במקום 28…ו3 לשחור יש, אמנם, ניצחון כפוי עם 28…מה-ח6! (והאיום ז3), אבל חלק מההסתעפויות הנוצרות כתוצאה מכך אינן קלות כלל וכלל לחישוב – ניתן לראות פירוט של חלק מהן בלוח החי.

אבל סבידלר שיחק במקום זאת 27.צ(ו)-ה2?, מסע המציב את הצריח הלבן בעמדה גרועה יותר מזו שהיה בה, ובעקבות זאת איבד כל סיכוי מעשי להציל את המצב. המשחק נמשך 27…ז4 (עם האיום ו3 – שלמעשה היה יכול להיות משוחק מייד, ללא הכנה מוקדמת) 28.צ-ו2 (מחזיר את הצריח לערוגה בה ניצב קודם, ובכך מודה בעצם שהמסע האחרון היה בזבוז זמן) 28…מה-ח6 (עם האיום ז3 והתקפת מט ישירה) 29.מה-ג7 צ(ה)-ו8 – מסע המחדש את האיום ז3 כיוון שכעת, עם הסרת הצריח מהטור ה', יהיה ניתן להמשיך אחרי קידום הרגלי עם פ-ז4. ללבן אין כבר הגנה סבירה כנגד האיום הזה, וכאן סבידלר בחר להיכנע בדרך ספקטקולרית: הוא פתח את עמדת המלך שלו ואיפשר לקרלסן להנחית מט ישיר על גבי הלוח, דבר נדיר מאוד ברמות הגבוהות.

הנה רגעי סיום המשחק:

אפשר לשבח את סבידלר על הג'נטלמניות שהפגין בכך שאיפשר לקרלסן לגמור את המשחק באופן כזה, ולקהל חובבי השחמט להנות ממט יפה; מצד שני, אפשר גם לתהות האם האופן בו סבידלר מסוגל לחייך בזמן שהוא סופג מט לא מצביע על איזה פגם מהותי באופי התחרותי שלו, שייתכן והוא אחד הגורמים לכך שלמרות שהוא שחקן חזק ומוכשר מאוד, מעולם לא הצליח להתבסס בצמרת הגבוהה ביותר. קרלסן אף פעם לא היה "נחמד" כל כך ליריבים שלו ומן הסתם גם לא יהיה.

על המשחק בסיבוב האחרון נגד ושייה לגרב ניתן לומר שיותר ממה שבלט בו משחק מעולה של קרלסן, בלט בו משחק לא טוב של יריבו – אולי השפעה של הפחד או הפטליזם שקרלסן ביכולת הנוכחית שלו מעורר לפחות בחלק מיריביו, אפקט שהיה גם לפישר או קספרוב בשיאם. הרגע הקריטי ביותר במשחק הגיע למעשה כבר לאחר המסע העשירי של הלבן:

בעמדה שהתקבלה מפתיחה אנגלית סימטרית, ושייה לגרב החליט להקריב רגלי עם 10…ב5 כדי לפתוח טורים באגף המלכה. לכאורה רעיון דומה לזה שעומד בבסיס גמביט בנקו הידוע, אבל עם הבדל משמעותי מאוד באופי העמדה: בעוד שגמביט בנקו משוחק בעמדות בעלות מבנה של הגנת בנוני, בהן ללבן באופן טיפוסי רגלים על ה4 ו-ד5, הרי שבעמדת הדיאגרמה הרגלים הלבנים הם בעמדה אחורית יותר על ה2 ו-ד3 – מה שהופך את העמדה הלבנה לקומפקטית וסולידית הרבה יותר, ומונע מהשחור כל מיני רעיונות טיפוסיים לגמביט בנקו (כמו ג4 או פ-ה4).

בקיצור, נראה שושייה לגרב פשוט נתן לקרלסן רגלי בחינם, ללא כל תמורה ממשית (או כמו שקרלסן אמר אחרי המשחק – "הוא אוהב להקריב רגלים תמורת יוזמה, אבל כאן לא היתה שום יוזמה"). זה הפך את המשחק כולו לקל למדי עבור קרלסן, אבל עדיין מרשים לראות באיזו יעילות הוא מימש את היתרון שקיבל. למשל, האופן בו הוא מכה בחזרה במסע 18 את הפרש על ו3 עם הרגלי ולא עם הרץ – מסע שנראה "מכוער" במבט ראשון, אבל מאפשר לו להמשיך עם ו4 כדי להחליש את מבנה הרגלים של השחור על ידי חילוף ב-ה5; ולאחר מכן, ניצול חולשת הרגלי על ג5 כדי ליזום רצף טקטי בן 12 מסעים המסתיים בפישוט לסיום מלכות עם רגלי חופשי עודף באגף המלכה. סיום המלכות הזה כנראה זכוי בכל מקרה בטווח הארוך, אבל ושייה לגרב לא ממש התגונן בו באופן עקשני והפסיד כמעט מייד, לאחר שהחליש את עמדת המלך שלו על ידי קידום רגלים בלתי זהיר – ישנה תחושה שבשלב זה רצה כבר לסיים את המשחק במהירות במקום להמשיך ולסבול.

**********

מאז תחילת השנה לקרלסן מאזן מצטבר של 16 נצחונות, 15 תיקו ו-0 הפסדים, וזה כשבכל שלושת הטורנירים בהם שיחק היה לו שחור עודף (כלומר 17 משחקים בשחור ורק 14 בלבן בסך הכל). מבחינת המצב בדירוג מד הכושר, הצלחותיו האחרונות איפשרו לו לפתוח פער של קרוב ל-60 נקודות מהמקום השני (לעומת הפער הסמלי בלבד של 3 נקודות בזמן הדו קרב בנובמבר), ושל למעלה מ-100 נקודות מהשחקנים בתחתית העשירייה הראשונה. מד הכושר החי של קרלסן, שיהפוך לרשמי בתחילת יוני – 2875 – כבר מתקרב מאוד לשיא אליו הגיע שחקן העבר הנערץ עליו ביותר (הוא עצמו מלפני כמה שנים, לפי מה שאמר במהלך הדו קרב) – 2882 ברשימה חודשית רשמית של פיד"ה, ו-2889 בחי (במהלך אפריל 2014).

לסיכום, נראה שמאז תחילת השנה הנוכחית אנו חוזים בקרלסן עם ידע מעמיק יותר בפתיחות (במידה מסויימת לפחות, מן הסתם תוצאה מצטברת של כל ההכנות לדו קרבות על אליפות העולם) + רפרטואר סגנוני רחב יותר (יש משהו סמלי בכך שכל שלושת המשחקים שניתחתי נגמרו עם מלכות עדיין על הלוח) + חדות ודיוק גדולים מאוד + מוטיבציה מחודשת + ביטחון עצמי בשמיים, וזהו שילוב שליריביו קשה מאוד להתמודד איתו. הטורניר הקלאסי הבא שלו יתקיים בנורבגיה, ביוני – ומבחינה מסויימת יהיה מעניין במיוחד לראות כיצד יתפקד שם, כיוון שבאופן מסורתי זוהי תחרות הצמרת בה הוא מתקשה ביותר (הוא זכה בה רק פעם אחת מתוך שש הפעמים בהן נערכה – מאז 2013 – ופעמיים סיים בחצי התחתון של הטבלה, עם מאזן שלילי).

קרלסן - קרואנה (סוף): קרלסן מוחץ את קרואנה בשובר השוויון
שנת הפלאות של קרלסן נמשכת

תגובות

  • D! פה ועכשיו

    מרתק

    תודה

    הגב
  • שחר התל אביבי

    תודה על הפוסט
    משהו הבשיל אצלו השנה, אולי זה בעקבות הדו קרב. התחרויות הקלאסיות שלו נראות מבחינת תוצאות, דומות לתחרויות הבליץ והראפיד. נראה שגם היריבים חשים את הכושר שהוא נמצא בו.
    הוא הוכיח שהוא מסוגל להשיג נצחונות גם בסגנון הרגיל שלו, של סיומים ארוכים, וגם בסגנון טקטי חריף

    הגב
  • קסידי

    תודה רבה על הפוסט המושקע אייל!

    הגב
  • Sp

    תודה רבה!

    הגב
  • Yavor

    תודה. נהדר.
    התגעגענו

    הגב
  • איציק

    תודה רבה,
    כבר חשדתי שחמישה חודשים לא משחקים בעולם שחמט.

    הגב
  • דוד

    התיאוריה שלי היא ששילוב אלמנטים אגרסיביים במשחק של קרלסן איננו מקרי.
    זה תמיד היה שם, וכל מי שעקב אחרי ההתפתחות של קרלסן כשחקן צעיר יודע זאת.
    מה שהשתנה כפי שציינת זה ההכנות לאליפות, וליתר דיוק: הסיציליאנית. הפתיחה הזו, עם הדינמיות שלה והאלמנטים ההתקפיים חשפה את קרלסן לסגנון שהיה חבוי אצלו הרבה שנים (שאותו זנח כשהצטרף לצמרת וגילה שהוא דורש התעמקות בתאוריית פתיחות).
    מעניין לציין שקרלסן עצמו נשאל אחרי הניצחון מול קריאקין בשמקיר כיצד הוא מסביר את ריבוי תוצאות התיקו בגמר, מול הכושר שלו לאחריה:
    I think you can see that the game today was a special case because Sergey needed to win, so he played riskily, which allowed me to use my strengths in kind of an open battle, and in World Championships I’ve gotten the chance to do that less often, so I think that’s one of the reasons. When people take more risks it becomes more open and it’s good for me.
    זה מוכיח את ההשערה שלי שהוא מרגיש מאוד בנוח בעמדות דינמיות עם רעיונות התקפיים. הניצחונות הקצרים נגד גירי, ראפורט וסבידלר מראים באיזו מהירות מפחידה הוא יכול לחסל יריב בעמדות מהסוג הזה- מסעים כמו 20.. מהו8 נגד סבידלר, או 17.ו4 נגד גירי באים לו ממש בטבעיות.

    הגב
  • צור שפי

    תודה אייל, מרתק כתמיד.

    הגב
  • סגל

    אגב, אחרי שהעליתי אתמול את הפוסט ראיתי שבצ'ס24 העלו ראיון של שעה שלמה עם קרלסן (המראיין הוא יאן גוסטפסון) על הטורנירים האחרונים - https://chess24.com/en/read/news/magnus-carlsen-my-opponent-is-an-idiot-till-proven-otherwise

    הכותרת לקוחה מהקטע הזה - https://twitter.com/olimpiuurcan/status/1124644650868850689

    הגב
  • צחי

    התגעגענו, בטח שהתגעגענו.
    שני משחקים שלא הזכרת- המשחק של קרלסן נגד גירי בגשימוב ממוריאל, אולי משחק השנה בעולם , והדו-קרב האפי נגד קיימר שהזכיר קצת את הפרק האחרון במשחקי הכס (ארוך ולא ברור מי הולך לנצח).
    קרלסן יתחרה בהמשך השבוע בתחרות בליץ/רפיד מעניינת בחוף השנהב. .

    הגב
    • סגל

      דיברתי בקיצור על כמה שלישיית המשחקים המסיימת בגשימוב היתה מרשימה - אני חושב, אגב, שמביניהם דווקא אלה נגד קריאקין וגרישצ'וק היו יותר "מושלמים" מבחינת העקביות ברמת המשחק מהתחלה עד הסוף. לטעמי המשחק נגד גירי (https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/shamkir-chess-gashimov-memorial-2019/7/1/3) היה יכול להיות מועמד רציני לתואר משחק השנה אם קרלסן היה מנצל את ההזדמנויות שהיו לו לסיים אותו בהתקפה ישירה על המלך השחור עם 26.צ:ז6+ או מסע אחר כך עם 27.ד4. במקום זה שלב הסיום של המשחק היה קצת סתמי, כשקרלסן זוכה בטיב ואחר כך מרויח מטעויות של גירי בדוחק זמן שמנעו אפשרות להגנה יותר עקשנית. אבל האופן שבו הוא מפתח את ההתקפה בשלב המוקדם באמת יפה.

      הגב
  • Yavor

    יש תחושה שקרלסן לוקח אותנו חזרה לתקופת האבן, במובן הטוב של המילה.
    כלומר, הוא מבלגן את המשחק כדי להגיע למצבים שאינם מוכרים וקלאסיים, והופך את זה למשחק של כישרון טהור ואינטואיציה, שם יש לו יתרון (גם מנטלי, ולא מבוטל).
    הוא מציב חידושים ומאתגר את שדה המתחרים, אבל לא רק אותם - גם את שדה המחשבים, שצריכים לרוץ ולבדוק אם המצב החדש על הלוח טוב יותר, ולאיזה צד.

    הגב
    • סגל

      אם מדברים על הערכות/ניתוחי מחשבים, באופן ספציפי בהסתעפות של הסיציליאנית שקרלסן שיחק כמה פעמים בדו קרב נגד קרואנה ומאז חוזר ונכנס אליה (הסוושניקוב עם 7.פ-ד5) המחשב נוטה לתת הערכות שהן באופן משמעותי לטובת הלבן - יכול להיות שזה אחד הדברים שמפתים שחקנים לחזור ולהיכנס נגד קרלסן להסתעפות הזאת (הלבן הרי יכול להימנע מכך אם הוא רוצה) למרות המאזן המעולה שיש לו בה. אולי יש למחשב בעיה להעריך נכון את העמדות הרלבנטיות, אבל אפילו אם הוא צודק "אוביקטיבית" נראה שקרלסן מרגיש מספיק נוח מבחינת הבנת העמדות האלה כדי להיות בטוח שבמשחק מעשי הוא יצליח לקבל את הסיכויים שלו והיריבים יטעו היכן שהוא. משהו שעוזר כאן לשחור הוא שבאופן טבעי יש לו יוזמה ישירה נגד המלך הלבן באגף המלך, שיש לה פוטנציאל להיות מסוכנת באופן ישיר ומיידי יותר מאשר היוזמה שהלבן נוטה לקבל. כל זה מזכיר מאוד את המצב בהסתעפויות מסוימות בהגנה ההודית של המלך (מול 1.ד4) - כבר קראו לזה הגירסה של קרלסן להודית של המלך נגד ה4.

      הגב
      • דוד

        יכול להיות שזה לא בהכרח קשור דווקא לסוושניקוב, אלא הנקודה העיקרית היא שהשחור יכול לדחוף את ו5, ו4 ולהציב בעיות מידיות ללבן.
        בסוושניקוב זה יותר נוח בגלל שמקבלים את המבנה המוצק של רגלים על ג5, ד6, ה4 כך שהרגלים המרכזיים של השחור מוגנים (על חשבון חולשה אסטרטגית בד5) והשחור מתפנה לתקוף באגף. אבל פעם קרלסן השתמש בדיוק ברעיון הזה נגד קרואנה דווקא בהסתעפות מוזרה של הרוסולימו http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1782716
        בשלב מסוים המחשב הצביע על יתרון של 1.5 ללבן בגלל חולשת הרגלים, אבל בפועל קרואנה הצליח בקושי רב להדוף את ההתקפה באגף המלך (ומייד אח"כ ביצע שם שגיאה אסטרטגית והובס). למיטב זיכרוני קרלסן שיחק את העמדה מהר ובביטחון גם כשהמחשב נטה נגדו.

        הגב
        • סגל

          בהסתעפות הספציפית הזאת של הסוושניקוב (עם 7.פ-ד5 ולא ר-ז5 היותר סולידי שהיה המסע הראשי עד לפני הדו קרב), חילוף הפרשים המוקדם על ד5 באמת יוצר עמדה שבאופן מובנה מעודדת יוזמה של השחור באגף המלך לעומת יוזמה של הלבן באגף השני, בגלל השילוב של מרכז חסום וחוסר הסימטריה שמתקבל במבנה הרגלים (לכל צד יתרון מספרי באגף אחר). אבל זה נכון שקרלסן נוטה לתקוף באגף המלך מתי שהוא יכול בכל הסתעפות של הסיציליאנית (בפרט עם קידום הרגלי ו') - ראינו את זה ברוסולימו גם במשחק הראשון של הדו קרב נגד קרואנה (שבו קרלסן כמובן לא חזר על הטעות בפתיחה מ-2015) וגם במשחק נגד סבידלר עם 3.פ-ג3 שניתחתי.

          הגב
          • דוד

            הייתי אפילו מוסיף- שזה לא רק שהעמדה מעודדת את השחור לתקוף באגף המלך, היא די *מכריחה* אותו לעשות זאת. בגלל שבלי זה הוא פשוט בבעיה אסטרטגית בשל השליטה הברורה של הלבן במרכז עם החור על ד5 (ובפרט כשהרץ לבן הערוגות על הלוח).
            זה יכול להסביר למה הפתיחה הזו לא מאוד פופולרית בשחור. וגם מעורר התפעלות בקשר לביטחון של קרלסן ביכולותיו באספקטים הטקטיים בעמדה כי ברור שאם ההתקפה נקלעת למבוי סתום הוא בעמדה נחותה.

            הגב
  • סגל

    ציטוט מתוך ראיון של שעה פלוס עם גירי בצ'ס 24 (במתכונת דומה לראיון עם קרלסן עצמו שהזכרתי בתגובה קודמת):

    For Carlsen all tournaments are without Carlsen. It makes it much easier for him to play. He never has to score more than Carlsen, he never has to face Carlsen, he never has to face Carlsen with White, never with Black. I understand why he plays so well! It’s much, much easier.

    https://chess24.com/en/read/news/giri-i-treat-myself-as-an-idiot-until-proven-otherwise

    הגב
  • שחר התל אביבי

    בינתיים בחוף השנהב, שוחקו 3 סיבובי הראפיד הראשונים בתחרות
    קרלסן עם שני נצחונות (על דו בלבן ועל נפו בשחור) ותיקו עם נקמורה, מוביל עם 5 מתוך 6 (2 נק' לניצחון)

    הגב
    • שחר התל אביבי

      הניצחון הראשון הוא על סו
      ממוצע שלושת מדי הכושר של קרלסן: 2904

      הגב
  • סגל

    הניצחון של קרלסן בסיבוב השני על נפו היה עוד משחק ספקטקולרי בסיציליאנית (בהסתעפות דומה לסוושניקוב שנקראת קלצ'ניקוב - השחור משחק 4...ה5 מייד בלי ...פ-ו6 פ-ג3 לפני זה)

    באופן כללי, אפשר לראות את המשחקים ולעקוב אחרי השידור הישיר כאן: https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/grand-chess-tour-abidjan-2019 - מתחילים כל יום ב8 בערב

    הגב
    • דוד

      29..ה3!! מסע מדהים, וממש לא פלא שנפומניצ'י אפילו לא חשב על זה כששיחק ח4. החלק הטריקי (ואני נוטה לחשוב שבגללו הרבה שחקני צמרת בקצב קלאסי, לא היו מקדישים לזה מחשבה), זה מסע הביניים ההכרחי 30.צה8! שנצרך כדי לגרום להקרבה השניה (31..רז4!) לעבוד.
      קרלסן פשוט בפורמה. גם המשחק הראשון מול סו נראה כמו קלאסיקה עמדתית. קרלסן הקריב רגלי מרכזי תמורת שום דבר חוץ מקצת אקטיביות, ולבסוף הצליח להוכיח שזה היה שווה.

      הגב
      • סגל

        אם כבר הזכרת את זה - מאחורי 30.ח:ז5 מסתתרת מלכודת די ערמומית, כי יכול להיות נדמה ש-30...רא6 זה ניצחון קל (אם המלכה הלבנה עוזבת את ה2 יש מהח5+ ומט); אבל ללבן יש את מסע הביניים 31.ז6! ואסור ללכוד את הרגלי, כי 31...ח:ז6 חוסם את הדרך של המלכה ל-ח5 ו-31...מה:ז6 מפסיד ל-32.פה7+. כך שאחרי 31...ר:ה2 32.ז:ו7+ או 31...מהה8 32.מה:א6 ה2 33.ב7 המצב הרבה פחות ברור מאשר במשחק.

        הגב
        • דוד

          יפה!!
          זה כנראה אחד מאותם מצבים בו שחקן מנסה להציב מלכודת טקטית ליריבו ולבסוף נתקל בהפתעה טקטית קשה נגדית.
          ראיתי שהמחשב באתר טוען שגם בהסתעפות שציינת השחור נשאר ביתרון מסויים כי גם אחרי החילופין הלבן עדיין צריך להתמודד עם צמד הרגלים המסוכן. וכדי להשוות היה צריך פשוט לקחת עם המלכה על ה4, כיוון שאחרי אובדן הטיב (בעקבות רא6) יש לו משחק נגדי לא רע עם האיומים שמייצר רגלי ב'. אמנם עדיין עמדה מסובכת עם שפע של אופציות אבל הלבן מקבל הרבה יותר אקטיביות.

          הגב
    • יובל קנול

      זה לא בדיוק קלצניקוב - זה יותר לכיוון של סוושניקוב בשינוי סדר מסעים. בקלצניקוב קלאסי במקום ד6, משחקים א6 פד6+ ר:ד6 מה:ד6 מהו6 (לפחות לפי מה שאני יודע)

      הגב
  • שחר התל אביבי

    היום השני בחוף השנהב, קרלסן שוב עם 2 נצחונות (על קריאקין בשחור, ועל ושייה בלבן) ותיקו עם טופאלוב. מוביל עם 10 מתוך 12, מד כושר רפיד נושק ל 2900

    הגב
  • סגל

    הניצחון על קריאקין בשחור כמובן עוד פעם בסיציליאנית ובהתקפה על אגף המלך. אני חושב שטופלוב, שהתראיין אחרי התיקו, סיכם טוב את התחושה הכללית כשאמר "למזלי, הייתי נגדו בשחור"...

    עוד משהו שעוזר לו בתחרות הוא שנקמורה, שנראה בינתיים כמו היחיד בעל הסיכוי לתת לו פייט על המקום הראשון, הפסיד באופן מפתיע לבאסם אמין (המצרי, נציג אפריקה בארוע שמתקיים באביג'אן), השחקן החלש בטורניר, כך שהוא מפגר אחרי קרלסן כבר בשתי נקודות.

    הגב
  • שחר התל אביבי

    היום השלישי והאחרון של חלק הראפיד, קרלסן שוב עם 2נצחונות (הפעם שניהם בשחור, על וואי-יי ועל באסם) ותיקו בלבן עם דינג.
    מסיים בראש הטבלה עם 15 מתוך 18, 3נקודות לפני נקמורה שגם לו היתה תחרות טובה, ובעיקרון אם היה מנצח את באסם היה רק נקודה אחרי קרלסן.
    מסיים את התחרות עם עליה של 34 נקודות במד הכושר(ראפיד) ל 2903 בלוח החי
    מאזן של +6 בתחרות של 9 סיבובים מול פחות או יותר הצמרת העולמית

    הגב
  • יורם

    מדהים מה שהלך אתמול בסיבוב השמיני בין טופאלוב לאמין:
    http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1956559
    אני לא אוהב לדבר בשם אחרים, אבל נראה לי שכל אחד מהמגיבים כאן היה מוצא בלבן את המסע ר:ה3, שהיה זוכה בקלות במסע ה-71, ומשיג תיקו בשני המסעים הבאים.
    אגב, הבליץ היום מתחיל ב-5 אחה"צ שעון ישראל. לא ב-8.

    הגב
  • סגל

    ביום הראשון של הבליץ ראינו את קרלסן בפעם הראשונה מזה הרבה זמן לא משחק כל כך טוב - הוא סיים אותו במאזן של 5/9 (1+) עם הפסד ל-MVL ורק שני נצחונות. למזלו הנזק היה מינימלי - רק חצי נקודה בהובלה (משלוש נקודות הפרש לשתיים וחצי), כי גם לנקמורה, שהתחיל את היום כמתחרה העיקרי שלו, היה יום לא מוצלח ומי שכן כיכב (וטיפס כעת למקום השני) - MVL - התחיל יותר מאחור. כך שקרלסן עדיין פייבוריט גדול מאוד לזכות; כרגע MVL עקף אותו במד כושר החי בבליץ, אז אולי זה ייתן לו אפילו עוד מוטיבציה מחר.

    הגב
  • דוד

    תחבולה של קרלסן במשחק 'קליע' במסגרת טורניר lichess arena ששוחק לפני כשבוע:
    בעמדה הבאה 1n4k1/p4pp1/qp2p2p/4P2P/3rN3/6Q1/P4PP1/5RK1 (כדי לראות את הלוח אפשר להעתיק את השורה כאן: https://www.chess.com/analysis )
    קרלסן משחק 22.פו6+ מו8 23.צג1 ז:ו6 (קשה לשפוט את המסע במשחק של 60 שניות לשחקן, אבל זו שגיאה קשה) 24.ה:ו6 פד7 25.מא3+!! השחור (ההמום..) נכנע.

    הגב
    • דוד

      כאן בלייב https://youtu.be/ee5z4Vpgy-I
      דקה 49:50 בערך

      הגב
    • סגל

      היה מעניין לראות פעם דו קרב bullet בין קרלסן לנקמורה עם זמן למשחק של דקה בלי תוספות, כמו שמשחקים בתחרויות האלה ב-Lichess. בדו קרבות של צ'ס.קום הם שיחקו את זה עם תוספת של שנייה לכל מסע, שזה פחות "הארדקור" ויותר דומה לבליץ נורמלי.

      הגב
      • דוד

        כל מה שצריך הוא שנקמורה יצטרף לתחרויות שם.

        הגב
  • שחר התל אביבי

    ראיתי עכשיו את כל תוצאות הבליץ
    קרלסן בתחרות המאופקת (מבחינתו) השנה, ודווקא בבליץ
    ביום הראשון 5/9, וירידה של כמה עשרות נקודות מד כושר
    ביום השני שיפור ל 6.5/9, שזו כבר תוצאה טובה גם עבורו. מסיים את התחרות כולה עם 26.5 שזה שיא ניקוד בתחרות בפורמט הזה בגראנד טור מאז שהחל. 3.5 נקודות לפני המקום השני. ניצח גם בתחרות הראפיד בנפרד, אני לא בטוח לגבי תחרות הבליץ בנפרד.
    לאחר ירידה במד כושר יש לו 2920 בערך בבליץ (מקום ראשון בעולם בהפרש נקודה מושייה, שניצח אותו פעמיים בבליץ)
    ממוצע שלושת מדי הכושר קצת מעל 2900

    הגב
    • סגל

      את חלק הבליץ בנפרד ניצח MVL, עם חצי נקודה יותר מקרלסן - אפשר לראות באופן נוח את התוצאות כאן: http://chess-results.com/tnr437799.aspx?lan=1&art=4

      אבל חשוב לזכור שזו חלוקה מלאכותית, בסופו של דבר - מדובר בארוע שמנוקד כמכלול; לא זוכים בשום דבר רק על זה שמסיימים ראשונים בראפיד בנפרד או בבליץ בנפרד. אחרת כל הדינמיקה היתה יכולה כמובן להיות שונה (למשל, אם קרלסן היה מרגיש בסיבובים האחרונים של הבליץ דחיפות גדולה יותר לשחק על ניצחון ולא רק להבטיח את המקום הראשון שלו בארוע השלם).

      אגב, במד הכושר החי של הבליץ קרלסן בסוף נשאר ראשון, בהפרש קטנטן מ-MVL.

      הגב
  • סגל

    טוב, קרלסן זכה כצפוי ואחרי יום שני יותר טוב של בליץ אפילו הגדיל את הפער מהמקום השני (בעצם שני-שלישי משותף לנקמורה ו-MVL) לשלוש וחצי נקודות. התוצאה המשולבת שהשיג של 26.5 נקודות (מתוך 36 אפשריות - 18 ב-9 משחקי ראפיד + 18 ב-18 משחקי בליץ) היא הטובה ביותר שהיתה למנצח בתשעת ארועי הגרנד טור שהתקיימו עד כה במתכונת הזאת (פריז/לובן 16, פריז/לובן/סנט לואיס 17, פריז/לובן/סנט לואיס 18, ואביג'אן 19).

    https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/grand-chess-tour-abidjan-2019

    אגב, לגבי המתכונת המורחבת של הגרנד טור השנה: יש בסך הכל חמישה ארועי ראפיד/בליץ בפורמט הנוכחי (הבאים יתקיימו בפריז, סנט לואיס, בוקרשט וכלכותה) ועוד שני אירועים קלאסיים (גביע סינקפילד ועוד טורניר חדש בזאגרב). יש בסך הכל 12 משתתפים קבועים בסידרה, וכולם ישתתפו בשני הארועים הקלאסיים (כך שאלה יהיו בני 11 סיבובים), בעוד שבכל אחד מארועי הראפיד/בליץ יהיו 10 משתתפים, מתוכם 7-8 קבועים + 2-3 ווילד קארדס (בטורניר הנוכחי אלה היו טופלוב, Wei Yi, ואמין). ואז בסוף השנה, בלונדון, יהיה פלייאוף בצורת דו קרבות נוקאאוט קצרים בין הארבעה שיסיימו ראשונים במאזן המצטבר, כך שבמידה מסויימת כל העונה לפני כן הופכת לבזבוז זמן ענקי...

    והארועים הגדולים הבאים הם: באמצע מאי תחרות הגרנד פרי הראשונה (מתוך ארבע) במסגרת סבב אליפות העולם, במוסקבה, הפעם עם 16 משתתפים בשיטת נוקאאוט.

    ובתחילת יוני הטורניר בנורבגיה - עם קרלסן, קרואנה, דינג, ממדיארוב, MVL, גרישצ'וק, אנאנד, ארוניאן, סו, ויו יאנגיי. עומד להיות שם ניסוי מעניין(?) בפורמט - משחקים שיסתיימו בתיקו יוכרעו על ידי סוג של ארמגדון. במקרה של ניצחון רגיל במשחק הקלאסי הניקוד יהיה 0-2, ובמקרה של הכרעה בארמגדון 0.5-1.5.

    הגב
  • סגל

    ואם כבר הזכרתי את סבב אליפות העולם (כלומר, התחרות על ההעפלה למועמדים) - בסבב הנוכחי שינו קצת את הקריטריונים להעפלה. יש רק מקום אחד (במקום שניים) לפי מד כושר, ומקום אחד לפי קריטריון חדש - הזוכה בתחרות שוויצרית גדולה ("גרנד סוויס") שתכלול 120 משתתפים. חוץ מזה, כרגיל, 2 מהגרנד פרי + 2 מגביע העולם + המפסיד בדו קרב האחרון (קרואנה) + ווילד קארד. אבל שינו גם את המתכונת של ארועי הגרנד פרי, שעכשיו יתקיימו בשיטת נוקאאוט כמו גביע העולם - רק שמדובר בסדרה של ארועים כאלה עם ניקוד מצטבר, רעיון קצת משונה כשלעצמו.

    כך שניתן לומר שבתחרות המועמדים של השנה הבאה יהיו בוודאות קרואנה ובסבירות די גבוהה דינג (לפי המצב הנוכחי של ממוצע מד הכושר השנתי), אבל מעבר לכך זה פתוח מתמיד בהתחשב בכך שהמעפילים האחרים יגיעו מארועים בפורמט של נוקאאוט או תחרות שוויצרית.

    הגב
  • ישי

    מה קורה עם קרואנה מאז הדו קרב? נשמע שהוא נעלם.

    הגב
    • סגל

      הוא יחסית לא היה כל כך פעיל - אבל הוא שיחק כבר בשני ארועים מאז תחילת השנה, שבשניהם התוצאות שלו היו סבירות אם כי לא ממש מעולות. אחד זה טורניר גרנקה, שעליו כתבתי, שם הוא סיים כאמור שני אחרי קרלסן - אבל שני רחוק, בפער של נקודה וחצי (המשחק ביניהם נגמר בתיקו); וקצת לפני זה אליפות ארה"ב (http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?tid=95142), שעם כל שחקני הצמרת שיש להם היא כרגע האליפות הלאומית הכי חזקה שיש, ושם הוא סיים שני-שלישי, חצי נקודה אחרי נקמורה. במחצית השנייה של השנה הוא יהיה יותר פעיל - בזמן הקרוב הוא עומד להשתתף בשני טורנירים חשובים בנורבגיה וקרואטיה, שהזכרתי באחת התגובות למעלה, שבהם גם יהיה קרלסן. מבחינת סבב אליפות העולם המצב שלו עדיף על כל שחקני הצמרת האחרים, כי כ"סגן אלוף העולם" של הסבב האחרון כבר מובטח לו מקום בתחרות המועמדים הקרובה (בשנה הבאה) והוא לא צריך להתמודד על העפלה לשם.

      אגב, בזמן התחרות באביג'אן ראיינו אותו באולפן בסנט לואיס שממנו נערך השידור (https://www.youtube.com/watch?time_continue=11611&v=1l7frbLWSZg) ושאלו אותו כמובן על קרלסן - הוא נשמע מאוד מתרשם מהיכולת שלו, אבל גם קצת מתוסכל לגבי איך שכולם מפסידים לו; בשלב מסויים, כששואלים אותו איך אפשר לעצור את קרלסן, הוא אומר if players stop committing suicide against him that would be one way to stop him

      הגב
      • דוד

        לגבי ההערה של קרואנה- לא כל כך ברור למה התכוון כשאמר ששחקנים "מתאבדים" נגד קרלסן.
        מתוך 11 ניצחונות שצבר בטורנירים בשמקיר ובגרנקה, אפשר אולי לציין את ואשייה וסבידלר שממש דרדרו לעצמם את העמדה עם שגיאות אסטרטגיות תמוהות אותן - בסבירות גבוה- לא היו מבצעים מול שחקנים אחרים.
        יתר הניצחונות הם מסוג שקרלסן השיג בזכות משחק מצויין שלו.
        אלא אם כן הוא בהתאבדות הוא מתכוון למסע 1.ה4.

        הגב
        • יורם

          יש לך כאן בפוסט הזה: "ארוניאן, בדוחק זמן הולך וגובר, החליט לנסות ולעשות "משהו אקטיבי" על ידי פריצה במרכז עם 26…ו5? ולאחר מכן 27…ה4, אבל הדבר היה בגדר התאבדות". מסתבר שגם קרואנה קורא כאן. לא נראה לי שנגד שחקן אחר הוא היה משחק ו5. קרואנה גם הביא כדוגמא את צ:א4 של MVL ברפיד.

          הגב
        • סגל

          כן, הראיון הזה התקיים מייד אחרי המשחק המהיר נגד ושייה לגרב (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1956536) שם הצרפתי באמת עשה שגיאה קצת מוזרה עם 33...צ:א4?? למרות שלא היה בדוחק זמן חמור או משהו מעין זה - בדרך כלל יש לו תחושה מצויינת לדינמיקה של עמדות ניידורף כאלה, וכאן המסע הזה תוקע את הצריח בעמדה פסיבית לחלוטין תמורת לכידת רגלי לא חשוב, כשהמסע 33.ז4 של הלבן מאותת די בברור שהוא מתכנן להמשיך ז5 ולהרוג את השחור עם התקפה ישירה על המלך. אבל באופן כללי, במשחקים בקצבי זמן מהירים (כמובן בליץ, אבל גם ראפיד) טעויות גסות הרבה יותר נפוצות.

          למען האמת, קרואנה אמר משהו דומה כבר במהלך גרנקה, כששאלו אותו באחד הסיבובים לקראת הסוף לגבי הסיכויים שלו להשיג את קרלסן... אני מניח שזה קשור בתחושת תסכול שנובעת מכך שהוא אחד הבודדים שנותרו כרגע בצמרת שלא מרגישים נחיתות מובנית מול קרלסן ושכן יש להם סיכוי סביר נגדו בדו קרב אחד על אחד, אבל במסגרת של טורניר הדינמיקה היא כמובן שונה מאוד ולא מספיק לא להפסיד לקרלסן במשחקים הישירים נגדו.

          לגבי המשחקים של קרלסן עצמם, הייתי אומר שלפחות במידה מסויימת התוצאות שלו בזמן האחרון קשורות בפסיכולוגיה של היריבים שמשחקים נגדו ולא רק באיכות המסעים (קרלסן עצמו אומר את זה בראיון עם גוסטפסון שהפניתי אליו באחת התגובות למעלה); מצד שני, הוא גם בהחלט "מרויח" את זה ברמת המשחק הכללית שלו. למשל, אמנם קראתי בפוסט "התאבדות" למה שארוניאן עשה בשלב מסויים במשחק, אבל גם ניסיתי להראות שזה היה קשור בלחץ כבד שקרלסן הפעיל עליו - ברוב המשחקים שלו, ארוניאן לא נקלע ללחץ כזה. אפילו במשחק מגרנקה נגד MVL, חלק ממה שגורם לטעות של השחור בפתיחה להראות "מוזרה" זו דרגת היעילות בה קרלסן מימש את היתרון שלו אחר כך. באופן כללי, MVL הוא מומחה בליצור סיכויי נגד טקטיים גם בעמדות נחותות, ויכול מאוד להיות שנגד הרבה יריבים אחרים הוא היה מצליח לעשות את זה גם בעמדה שקיבל נגד קרלסן - ואז זה היה יכול ליצור בדיעבד את האשליה שהקרבת הרגלי בפתיחה היתה מוצדקת.

          הגב
  • אילן

    ברוכים השבים. איזה יופי שחזרת!

    קרלסן אכן אימתני מאי פעם. שנה מפלצתית עד עכשיו.

    הרפיד/בליץ - אז MVL הוא היחיד השנה שניצח אותו בפורמט כלשהו? הנצחון הראשון שלו עליו מתוך שניים היה משהו שבאמת ראוי לכתוב עליו. מעניין ש- MVL בבליצים הוא Beast כשלעצמו ולא נרתע מקרלסן, למרות שאולי מנקמורה כן.

    אגב, התפרסמה כתבה מעניינת על המשחק בטורניר גרנקה שנערך בין וינסנט קיימר (נער הפלא הגרמני) לבין קרלסן שאני לא יודע אם לומר התקשה לנצח את הצעיר זה התבטאות לא מדוייקת, או שיותר מדוייק זה לייחס לנער רוח לחימה הרואית אבל אם אני לא טועה המשחק ביניהם נערך בסביבות 7 שעות. על כל פנים, לפי הכותב (רב אמן סרפר), קיימר שיחק כאן לא רק נגד קרלסן אלא גם נגד פטרוסיאן, טל וספסקי https://www.chess.com/article/view/the-chess-prodigy-vs-magnus-carlsen
    בכתבה מודגם רעיון מעניין שקשור לויתור על הרץ השחור (החזק הפיאנקטו) על ידי הכאת הפרש ב- ג3 ופגימה במבנה הרגלים של הלבן באגף המלכה על מנת לפגום ביכולת ההתקפה של הלבן באגף המלכה כשהשחור פותח את טור ז' ותוקף את אגף המלך, כך שללבן לא נותרת ברירה אלא להגן על המלך ובכך השחור מנטרל את הלבן ומשיג תיקו בקלות (או אפילו מנצח).

    כשחושבים על כך, שקרלסן מגיע למשחק כזה עם רעיון כזה מוקדם ומגובש (כנראה עוד מההכנות שלו לאליפות העולם) באמת לא נשאר אלא לרחם על היריב שלו, קל וחומר כשמדובר בנער צעיר שלא בטוח שמכיר את ההסטוריה של השחמט כמו קרלסן.

    מעניין אם קרלסן יצליח לשמר את הרמה הגבוהה שלו גם לאחר ש"ייגמרו" לו ההכנות שהיו לו לאליפות העולם (נניח בעוד שנה), הכנות שמשום מה לא הצליחו להכניע את קרואנה שכרגע לא במיטבו. בכל מקרה, כל המחמאות לקרלסן שהצליח להזרים דם חדש ועניין בצמרת השחמט העולמית והעיר אותנו מהפיהוק שליווה אותנו לאחרונה.

    הגב
    • סגל

      תודה על הקישור למאמר של סרפר, הוא באמת מעניין. לגבי הרעיון של החילופים על ג3 בפתיחה - כרעיון אסטרטגי הוא באמת ידוע מאז אותו משחק של פטרוסיאן נגד ברונשטיין בשנות ה-50, אבל הייתי אומר שהשימוש בו מראה יותר על "השכלה כללית" של קרלסן מאשר על איזו הכנה ספציפית עמוקה במיוחד; יותר מאוחר במשחק קרלסן הרי נקלע, כמו שמצויין שם, לעמדה גרועה מאוד. במידה רבה זה היה כיוון שהוא הרגיש חובה לשחק על ניצחון בשחור נגד יריב כזה והיה מוכן לקחת סיכונים גדולים כדי לשמור על עמדה לא מאוזנת - לכן הוא נמנע, למשל, לשחק ח5 כנגד רעיון המפתח של ז4. לקרואנה, אגב, קרה דבר דומה נגד קיימר - גם הוא הרגיש חובה לשחק בשחור על ניצחון נגדו ולכן בחר פתיחה מפקפקת והמשכים עוד יותר מפוקפקים ונקלע בשלב מסויים לעמדה גרועה מאוד לפני שקיימר התמוטט בדוחק זמן והפסיד. כך שבאופן פרדוקסלי אפשר לומר שאם קיימר היה (נחשב ל-)שחקן יותר טוב הוא לא היה משיג עמדות כל כך טובות במשחקים האלה, כי קרלסן וקרואנה לא היו מרשים לעצמם לקחת סיכונים כאלה נגדו.

      אפשר לשמוע את קרלסן עצמו נותן הערכה מאוד ריאליסטית של המשחק הזה בראיון עם גוסטפסון שהזכרתי למעלה - https://www.youtube.com/watch?time_continue=1161&v=i7iFWY8GOM0

      הגב
    • יורם

      מטעמי צניעות, אני לא אכתוב מי כתב כאן בתגובות לפוסט הקודם, תוך כדי המשחק:
      "מעניין אם קריימר וקרלסן שמשחקים עכשיו, מכירים את המשחק טימן-טאל מטאלין 1973, עם מבנה כמעט זהה, ורעיונות שומים.
      (בטח רק קרלסן)."
      אגב, אחד המשחקים שהכי הרשימו אותי אצל טאל - בלי פתיחה חריפה, בלי הקרבות מטורפות, בלי מכות טקטיות מפתיעות, הוא בסבלנות מביא את כל הכלים להתקפה, ופשוט דורס את היריב. כל כלי של הלבן יותר פסיסי מהשני בעמדה הסופית.

      הגב
    • יובל קנול

      זה רעיון מאוד מוכר ואפילו אני הכרתי אותו ושיחקתי אותו (אומנם עד כה רק במשחקי בליץ) כמה פעמים. אני אישית נתקלתי בו בספר משנת 1990 על אליפות ברה"מ של אותה שנה. בפרק על פתיחות זה מופיע. שם הרעיון מופיע באופן שונה בווריאנט בהודית של המלך עם ו4 כאשר שחור משחק פח5 ר:ג3 ו ו5 וסוגר את המרכז לגמרי (אם אני לא טועה אין כבר רגלי בה4 שכן לפני התוכנית היה למשל ג5 ד5 ה:ד5 ה:ד5). העמדה שנוצרת די מוזרה ובה השחור מנסה לתקוף את זוג הרגליים החלש בעוד שהלבן מנסה לפתוח את העמדה לנצל את זוג הרצים. בכל מקרה זה תוכנית די סטנדרטית ואני אהיה מאוד מופתע אם קרמר לא הכיר רעיונות דומים לפני כן.

      הגב
  • יורם

    במוסקבה התחיל הגרנד-פרי הראשון בשיטת הנוקאאוט. כמה מפגשים מעניינים כבר בשלב הראשון.
    https://chess24.com/es/watch/live-tournaments/moscow-fide-gp-2019

    הגב
    • שחר התל אביבי

      בחצי הגמר ישחקו נקמורה מול גרישצ'וק הקטלני
      ונפו מול וויצאק המפתיע

      בין המודחים: ממדיארוב, קריאקין, גירי, סו וארוניאן

      הגב
  • אילן

    משחק 1/2 גמר שני מרתק נערך אתמול בין נקמורה לגרישצ'וק.
    אפשר לשמוע בראיון שנערך לאחריו גם כיצד גרישצ'וק מספר (בדרכו המשעשעת) שחישב בשלב מסויים קו של 15 מסעים עד שנשרף לו הפיוז במוח.
    https://youtu.be/cmmNFHtpCzw?t=122

    הגב
  • אילן

    גיליתי עכשיו להפתעתי הרבה שהרגל הרביעית של הגרנד פרי תיערך בתל אביב (בחודש דצמבר, 10-24). ידעתם מזה? (האירוויזיון עשה את זה?) פעם ראשונה שגם אנחנו נכניס וויילד קארד. מעניין מי זה יהיה.

    הגב
    • שמוליק

      זה יהיה בסוף בחיפה ולא בתל אביב
      הווילד קארד יהיה הישראלי שיסיים ראשון מבין משתתפי התחרות הסגורה שתיערך בעוד חודש בנתניה :
      http://imt.chess.org.il/participants-masters/

      הגב
      • סגל

        תודה על האינפורמציה, לא ידעתי שיש שם תחרות על המקום הזה. אגב, בסך הכל יש בגרנד פרי 21 משתתפים קבועים שכל אחד מהם משחק בשלושה מתוך ארבעת האירועים (20 לפי מד כושר + דובוב כווילד קארד; החמישה שלא שיחקו במוסקבה הם MVL, טופלוב, יו יאנגיי, נבארה והריקרישנה). מכיוון ש-21 * 3 = 63 ו-16 * 4 = 64, נשאר מקום פנוי לווילד קארד חד פעמי בתחרות האחרונה.

        הגב
      • אילן

        תודה, איפה זה פורסם?

        הגב
  • שחר התל אביבי

    תיקו 1-1 בגמר בין גרישצ'וק לנפו, שגם המד כושר שלהם כמעט זהה. מחר משחקי ההכרעה.
    לגרישצ'וק יש תחרות מרשימה מאד, ניצח את קריאקין ונקמורה אפילו בלי שובר שוויון, ואת סו עם שובר שוויון מינימלי (שני משחקי ראפיד).
    נ.ב.
    אולי זה עבר מתחת לרדאר, אבל דומינגז כנראה קיבל אזרחות אמריקאית וישלים רביעיה אימתנית באולימפיאדה (המד כושר שלו קצת יותר נמוך משל נקמורה). המחליף יהיה שנקלנד כנראה (2720 ומעלה)

    הגב
  • Zak

    מישהו מבין את הפורמט של תחרות אלטיבוקס בנורבגיה? כל המשחקים הסתיימו בתיקו אז הולכים להכרעה בארמגדון מה בדיוק הרעיון ואיך הניקוד מתחלק בצורה כזאת?

    הגב
    • שחר התל אביבי

      2 נקודות לניצחון 0 להפסד וחצי נקודה לכל שחקן לתיקו (מעודדים לשחק חריף), אם יש תיקו משחקים מיד ארמגדון והמנצח מקבל נקודה ויכול להגיע ל 1.5 מתוך 2 באותו סיבוב

      קרלסן מוליך לאחר 3 סיבובים עם 5 נקודות, ניצחון היום, ולפני כן שני תיקו פלוס ניצחונות בשני משחקי הארמגדון

      הגב
      • דוד

        ניקוד מגוחך לחלוטין.
        אני מחכה ליום שבו מארגני התחרויות ידעו להתאגד ולשתף פעולה כדי לאחד את הענף מבחינת חוקי ניקוד, הצעות תיקו, זמן לכל שחקן וכו'. יהיה הרבה יותר קל באופן זה לקבוע קריטריונים של העפלה מתחרות אחת לשנייה ולתגמל כראוי עקביות מבחינת הישגים בתחרויות שונות.

        הגב
        • סגל

          יש הקשרים שבהם חוסר העקביות באמת זועק - בעיקר בתוך המסגרת של סבב אליפות העולם, שם יש שלושה סטים שונים של חוקים לגרנד פרי, לתחרות המועמדים, ולדו קרב על אליפות העולם. אבל הטורניר הנוכחי בנורבגיה הוא באופן מוצהר אקספרימנט בפורמט חדש, אז נראה לי שבמקרה זה צריך להתמקד בעצם הערכת הפורמט.

          משהו שכדאי לזכור לגבי המוטיבציה ליצירת הפורמט (שלא בהכרח הופך אותו לטוב, כמובן), הוא שנורבגיה זה המקום היחידי בעולם שבו שחמט ממש משודר בפריים-טיים טלוויזיוני. בהקשר זה, קודם כל קיצור החלק ה"קלאסי" תורם לכך שאורך המשחקים לא יחרוג מרצועת שידור סבירה (יש שעתיים לכל המשחק, לא רק ל-40 המסעים הראשונים; אחרי 40 מסעים מקבלים רק תוספת של 10 שניות על כל מסע), ותוספת הארמגדון במקרה של תיקו תורמת ליותר אקשן במהלך השידור.

          https://twitter.com/GMjtis/status/1136269735463739392

          הגב
  • סגל

    אגב, הסבר קצת יותר ציני שהוצע לפורמט החדש עם שיטת הניקוד שלו הוא שזה נועד לסייע לקרלסן לזכות בטורניר שעד היום הוא בדרך כלל מתקשה בו, בזכות העדיפות הגדולה שלו בקצבים המהירים... המצב אחרי שלושת הסיבובים הראשונים (עם הכניסה ליום המנוחה הראשון) יכול להמחיש למה הכוונה - בשיטת ניקוד "נורמלית" של משחקים קלאסיים, קרלסן היה כעת בהובלה משותפת עם שלושה אחרים - סו, ארוניאן ודינג - עם מאזן של 2/3 (ניצחון ושני תיקו). במקום זה, קרלסן מוביל לבדו עם 5 נקודות, נקודה לפני שלושת האחרים, כי הוא ניצח את שני משחקי הארמגדון שבאו בעקבות תוצאות התיקו, בעוד שהשאר הפסידו אחד מהמשחקים האלה.

    הגב
    • Zak

      הפורמט אולי אמור לעודד משחק יותר אגרסיבי וחריף אבל נראה לי שבפועל הוא יעשה בדיוק ההיפך - לשחקנים שטובים בקצבים מהירים, אם הם יוצאים בלבן משלב הפתיחה בלי יתרון משמעותי אז אפשר כבר לוותר על המשחק ולעבור ישר לארמגדון. כבר היו אסטרטגיות כאלה בעבר של לוותר על המשחקים בקצב הרגיל ולעבור ישר למהיר (למשל המשחק האחרון של קרלסן מול קרואנה) בעיני לפחות זה קצת חבל.

      מה שכן יהיו הרבה משחקי ארמגדון, כך שניתן יהיה לעקוב ולנסות להעריך אם יש עדיפות סטטיסטית מסוימת לאחד הצבעים בפורמט.

      הגב
  • שחר התל אביבי

    אגב, זו גרסה מוזרה של ארמגדון, כי לפחות לפי מה שראיתי, אם הוא מסתיים בתיקו נותנים חצי נקודה לכל שחקן, ולא נקודה לשחור, כך שזה יותר דומה לבליץ רגיל

    הגב
    • סגל

      לא, זה לגמרי ארמגדון - השחור מקבל נקודה שלמה במקרה כזה. [מחלקים שתי נקודות למפגש בין שחקנים - ניצחון קלאסי הוא 2-0 וניצחון בארמגדון (כולל תיקו לשחור) הוא 1.5-0.5, 0.5-0.5 על החלק הקלאסי ו1-0 על הארמגדון. אפשר לראות את חלוקת הנקודות באופן ברור כאן - https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/altibox-norway-chess-2019/1/1/1 - אם לוחצים על הלשונית של ה-cross table.]

      בסך הכל, אחרי שישה סיבובים לא נראה לי שהפורמט הוא הצלחה גדולה. יש אולי הרבה מאוד אקשן אבל די מעט שחמט איכותי, ונראה שהשחקנים מותשים ועושים כבר טעויות די מגוחכות. בארמגדונים של היום סו החמיץ מט במסע וגרישצ'וק פשוט שם כלי. אין כמעט משחקים קלאסיים מוכרעים (רק אחד בשלושת הסיבובים האחרונים) וקרלסן מוביל בדרוג הכולל כי הוא ניצח את כל 5 הארמגדונים במשחקים שסיים בתיקו. זה מראה שהוא ווינר בכל פורמט שלא יהיה, אבל להוציא את הניצחון הבאמת יפה על גרישצ'וק בסיבוב השלישי לא נראה שגם לו יש מה להתגאות במיוחד בטורניר הזה.

      הגב
      • דוד

        ברוב הסיבובים אין כמעט משחקים ששווה להעיף עליהם מבט, מלבד אולי הניצחונות הקלאסיים הבודדים של קרלסן, דינג וקרואנה. יבול מאכזב ביותר. כמעט כל השחקנים בתחרות משחקים מתחת לרמתם הרגילה.
        עצוב יותר זה העובדה שאין כאן שום דבר מפתיע. כל הקטע הזה שמנסים להפוך את זה לפיקנטי אף פעם לא עובד, התחרויות הקלאסיות עם החוקים הישנים והטובים (למשל גאשימוב, ויק אן זי, גרנקה) עלו באיכותם בעשרות מונים על מה שקורה בנורבגיה.
        אתה מחכה חודשיים בשביל לראות קצת שחמט איכותי, לוקחים את השחקנים מהעשיריה הראשונה בעולם וזה מה שאתה מקבל... מקוה שילמדו את הלקח ו-no more funny stuff- בתחרויות הבאות.

        הגב
      • שחר התל אביבי

        מעניין מה שאתה אומר, כי לפחות באתר צ'ס24, אני רואה שקרלסן בארמגדון שלו בשחור מול ושייה קיבל חצי נקודה, ולא נקודה שלמה כמו שצפוי שיקרה בארמגדון. זה אומר שהניקוד שהם מפרטים לא מדויק

        הגב
        • שחר התל אביבי

          עכשיו אני רואה את הפירוט המוטעה באתר צ'ס 24, הם רושמים כאילו נצברה חצי נקודה בארמגדון הזה, אבל הסכום הסופי הוא 9.5, כאילו זו נקודה שלמה, כלומר החצי נקודה זו תוצאת המשחק אבל לא הניקוד האמיתי.
          בקיצור, אתר התחרות מפרט את זה יותר ברור.
          הפורמט כמובן מוריד לחץ מקרלסן, הוא יכול לשחק רגוע ולא לחפש נצחונות בכח בקלאסי ולהתיש את עצמו. בארמגדונים יש לו יכולת גבוהה וזה מעניק לו את היתרון

          הגב
          • סגל

            יש לי רושם שאתה מסתכל בטעות בלשונית של games and standings ולא של ה-cross table כמו שציינתי. ב-cross table רשום 1 + 1/2 באופן מדוייק גם למפגש עם MVL (מדורג מס' 9 כרגע) וגם לארבעת המפגשים האחרים שהסתיימו באופן כזה (עם מדורגים 3 [ארוניאן], 5 [דינג], 6 [אנאנד] ו-7 [ממדיארוב]).

            הגב
            • שחר התל אביבי

              כן, הסתכלתי פשוט בחלון שנפתח כאשר אתה עולה עם העכבר על שם של שחקן.
              בקרוס-טייבל זה מפורט טוב מאד, אכן

  • שחר אלוני

    החלה התחרות בנתניה בהשתתפות 5 אורחים (כולל סבידלר) ו 5 ישראלים בכירים
    הישראלי שיסיים ראשון ישתתף בתחרות הגרנד טור היוקרתית שתתקיים בארץ

    הגב
  • דוד

    הגראנד פרי הגיע לזאגרב, וראינו היום עוד סיציליאנית משוחקת היטב בידי קרלסן- ניצחון על גירי ב-23 מסעים (בחיי, זה נראה שקרלסן בסיציליאנית משחק שחמט מסוג אחר שלא מספיק מובן לשחקנים האחרים).
    הפעם בהסתעפות מאוד מעניינת של הרוסולימו (השחור משחק 2..פג6 ומאפשר לרץ להכות ולהכפיל רגלים על הטור ג'), בה היה נראה שגירי הכין לקרלסן הפתעה: במסע ה-9 הוא שיחק פוד2(!), מסע קצת מוזר שטומן בחובו רעיון חזק, הפרש מפנה את הערוגה ו3, מתמקם על ג4 ומאפשר למלכה לטווח את הרגלי החלש על ג6.
    היה נראה שגירי יצא מהפתיחה כשידו על העליונה- קרלסן העדיף לוותר על הרגלי ועל יכולת ההצרחה כשאיפשר לגירי לקחת את הרגלי עם שח ובלבד שיוסר הפרש החזק מג4.
    סוף המשחק כצפוי, ההבנה העמוקה של קרלסן את הדינמיקה של הסיציליאנית (לגווניה) הותירה עוד יריב מוכה הלם על הקרשים. הפעם זה היה הצריח "הבלתי מוצרח" על ח8 שפתאום הוכיח עצמו ככלי לא רע בכלל.
    http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1965675
    זה כאילו ההכנות לגמר האחרון לא רק שיפרו משמעותית את רפרטואר הפתיחות של קרלסן, הם גם שחררו איזשהו ביסט שהיה כלוא שם וחיכה לצאת. לפרקים (בעיקר כשאין לו ארמגדון לבנות עליו) זה נראה כאילו צמח כאן שחקן אחר לגמרי.

    הגב
    • דוד

      חשוב להדגיש- גירי תרם את חלקו לתבוסה עם כמה מסעים תמוהים, אבל הענישה היה פשוט רצחנית.
      מאוד הזכיר את ההפסד של סבידלר שנכתב עליו כאן.

      הגב
    • יורם

      הכל בגלל קספרוב - הוא ביצע את המסע 1.ה4 עבור גירי. לפי ChessBase, גם האתר וגם התוכנה, ההפתעה באה דווקא מכיוון קרלסן: 7...ד6, שוחק רק פעם אחת בעבר, וגם אז פדורוב שיחק 8..פו5 נגד מוטילב, וגם ניצח, רק שלו לקח 70 מסעים. גם מוטילב, אגב, שיחק 9.פוד2.

      הגב
  • סגל

    לפי מה שהשניים אמרו אחרי המשחק שניהם בעצם הופתעו מהפתיחה ולא היה כאן עניין של איזה הכנה עמוקה - גירי הופתע מ-7...ד6; קרלסן, מצידו, לא ציפה מראש לפתיחה הזו והחליט על ד6 תוך כדי המשחק כדי להימנע מ-ו6, מסע שהניח שאליו גירי התכונן, וכדי להשיג עמדה דינמית מסוג שהניח שלא יהיה כל כך נוח לגירי (הוא משתמש בהקשר זה בביטויים playing the man instead of the position ו-dog fight). אחרי 7...ד6 זמני החשיבה של גירי מעידים על כך שהוא כבר לא שיחק לפי הכנה - 17 דקות על מסע 8 ו-20 דקות על מסע 9 (https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/grand-chess-tour-croatia-2019/1/1/1). בכל מקרה, שוב אפשר לראות איך מכל מיני הסתעפויות מאוד שונות לכאורה של הסיציליאנית חוזרת ומתקבלת במשחקים של קרלסן התבנית של "הפקרה" עמדתית של אגף המלכה תמורת התקפה רצחנית באגף המלך.

    אגב, באמת מעניין לשמוע את הראיונות אחרי המשחק - בשידור החי (https://www.youtube.com/watch?v=iu2g_xxg0fk) הראיון עם גירי מתחיל ב-3:11:10, זה עם קרלסן ב-3:16:55, ויש גם התיחסות של קספרוב למשחק כמה דקות אחר כך (החל מ-3:24:05).

    הגב
    • דוד

      אכן לא ראיתי את המשחק עם זמני החשיבה בלייב. אני דווקא התרשמתי שהאופן בו הגיב גירי ל7..ד6 היה מצויין. תוך כמה מסעים הוא קיבל עמדה נוחה מאוד במרכז, מלכה אקטיבית ושחור בלתי מוצרח. לשחור יש אך ורק את אגף המלך ואולי אם הלבן לא ממהר להצריח באגף זה יש לו משחק די נוח.

      הגב
      • סגל

        אני מסכים שהעמדה של הלבן נראית בכלל לא רעה בשלבים המוקדמים, אם כי כשמתחילים לבדוק הסתעפויות ספציפיות לשחור איך שהוא יש תמיד משחק נגדי אקטיבי תמורת החלשת מבנה הרגלים באגף המלכה. בכל אופן, מעניין שגירי עצמו - על פי מה שאפשר להתרשם מתוך הראיון איתו - שיחק בסוג של חוסר ביטחון עצמי קיצוני, וכבר היה מאוד לא מרוצה מהעמדה שלו אחרי 11...רא6. לא בטוח שהרעיון להחליף את הרגלי ב-ח4 תמורת זה שב-ג6 כל כך טוב - נכון שהמלך השחור מאבד את זכות ההצרחה, אבל הוא די בטוח על ו8 וברגע שנעלם הרגלי ח' של הלבן הצריח על ח8 הופך לכלי חזק בלי שיצטרך לזוז, בגלל האפשרות לקדם את הרגלי על ח5 (וזה כמובן נעשה עוד יותר משמעותי ברגע שהלבן מצריח באגף המלך, ואז מעורבת בקידום הרגלי התקפה ישירה על המלך). אחר כך, פ-ה2 (נגד פ-ד4 מצד השחור) נראה איטי ופסיבי מדי; הנסיגה עם המלכה ל-א4 במקום ה4 או ו3 נראית מאוד לא מוצלחת - המלכה הלבנה נשארת מנותקת מהמשחק; ואחרי 19.ג3 (ניסיון להצדיק את המיקום של המלכה על ידי צד1) הלבן למעשה כבר אבוד; גירי אמר שהוא פספס עד כמה 21...מהא8! חזק.

        הגב
        • דוד

          תודה על הלינק. הראיון עם קספרוב מאוד מעניין לדעתי. הוא נותן את הפרספקטיבה שלו למה שקרלסן עושה על הלוח בחודשים האחרונים ומפרגן לו ברמה שאני לא זוכר כמוה...
          קצת קונטרה לטענה (שמובעת בעיקר מכיוון שחקנים יריבים) כאילו כל מה שיש כאן זה בסך הכל השמטת נקודות כתוצאה מיראת כבוד מוגזמת כלפיו- טענה שבעבר הושמעה לפעמים גם בקשר לקספרוב.

          הגב
  • סגל

    היום בסיבוב השני בזאגרב, דוגמה טובה לכמה שחמט יכול להיות קשה מהמשחקים של שני השחקנים הטובים בעולם - קרלסן במה שנראה כמו משחק מופתי נגד אנאנד (הפעם מהסוג העמדתי האיטי), משמיט ניצחון בגלל אי דיוק אחד במסע ה-45; וקרואנה, במשחק עם הרבה סיבוכים טקטיים נגד נפומניצ'י, גם משיג עמדה זכויה ואז מסתבך ובדוחק זמן אפילו מפסיד בסוף.

    הגב
  • דוד

    ארוניאן הזכיר אתמול נשכחות עם משחק מושלם ומבושל היטב נגד הברלין של קריאקין.

    הגב
  • אילן

    האם שפשוף העיניים מוצדק וגלפנד זכה בנתניה וישחק בגרנד פרי?! https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/netanya-masters-2019/4/1/4

    הגב
  • אילן

    ניסיתי לתת קישור לציוץ שאכן הוא זכה בשובר שוויון אבל מערכת דה באזר כתבה לי:
    ERROR: Your comment appears to be spam.

    Please go back and check all parts of your comment submission (including name, email, website, and comment content).

    יאללה, גלפנד!

    הגב
    • סגל

      כן, הישג יפה של גלפנד - זה הטורניר המשמעותי הראשון שהוא זוכה בו מאז סוף 2014, כשסיים במקום ראשון משותף עם קרואנה בגרנד פרי באקו. הפעם הוא סיים במקום ראשון משותף בנקודות עם דומינגז, וניצח בזכות שובר שוויון. התוצאה, 5.5/9 (2 נצחונות ושבעה תיקו) לא עד כדי כך מזהירה כשלעצמה, אבל לא היה אף אחד אחר שהתבלט במיוחד.

      https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/netanya-masters-2019/9/1/5

      בתור הישראלי עם התוצאה הטובה ביותר הוא אכן זוכה בווילד קארד לתחרות הגרנד פרי שתערך בארץ בסוף השנה - אבל זה רק לארוע אחד, לא לסדרה השלמה.

      הגב
  • Zak

    כל הכבוד לגלפנד! הגידו כן לזקן.

    אני רואה שגם בקרואטיה יש תחרות מעניינת עם 12 שחקנים מהטופ כולל קרלסן וקרואנה. באיזה מסגרת בדיוק?

    הגב
    • סגל

      זה הגרנד טור - הם הגדילו את מספר הארועים (והמשתתפים) השנה, אז בנוסף לגביע סינקפילד יש טורניר קלאסי גם בזאגרב, שכולל את כל 12 המשתתפים הקבועים של הסדרה. (כל אחד מהם צריך להשתתף בשני הטורנירים הקלאסיים + 3 תחרויות ראפיד/בליץ מתוך 5 שנערכות בסך הכל; אחת מהן כבר היתה באביג'אן לא מזמן. אגב, בשביל אלה משחקני הצמרת שמשתתפים גם בגרנד פרי [במסגרת סבב אליפות העולם] וגם בגרנד טור זה גורם ללוח זמנים עמוס באופן כמעט בלתי שפוי במחצית השניה של 2019.)

      הגב
  • אילן

    יש שחקן רוסי צעיר, ארטמייב, שלא כל כך התייחסנו או התעכבנו עליו כאן, אבל אולי כדאי לומר עליו כמה מלים? שמתי לב שהוא בשקט בשקט עקבי בטיפוס בצמרת, רק בן 21 ובחודש שעבר הגיע למקום 10 בעולם, עכשיו הוא במקום 13 בלוח החי. הוא מבוגר מ Wei Yi רק בשנה אחת ושניהם משחקים עכשיו בתחרות סופר גרנדמסטרים בסין https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/danzhou-supergm-2019/4/1/1 כרגע ארטמייב רק עם 50% אחרי 4 סיבובים ולכן גם ירד 2 מקומות בלוח החי (מהמקום ה- 11). הפיק שלו היה 2761 אבל האם הוא בעל פוטנציאל פריצה כמו נפו, למשל שנמצא בשיאו בחודשים האחרונים? על Wei Yi אמנם מדברים כעל פוטנציאל להיות מועמד משמעותי לאליפות העולם אבל בינתיים הוא לא מצליח לפרוץ קדימה והפיק שלו שאליו הגיע כבר כמעט לפני שנתיים היה 2753.

    הגב
    • סגל

      ארטמייב סומן כבר כמה זמן כאחד הכשרונות הרוסיים הצעירים - מבחינת מד כושר, הוא התייצב באזור ה-2700 כבר ב-2017. הפריצה שלו לאזור הטופ-10 (עם מד כושר באזור ה-2750/60) התרחשה במחצית הראשונה של השנה הזאת, בזכות נצחונות בשתי תחרויות פתוחות חזקות מאוד (גיברלטר ואליפות אירופה) ואחר כך הופעות טובות גם בשתי תחרויות קבוצתיות. עדיין אין לו כמעט נסיון בטורנירים "סגורים" ברמות הכי גבוהות, כך שיהיה מעניין לראות איך הוא יצליח בהם, כעת כשבטח יתחיל לקבל הזמנות. בדיוק לפני הטורניר בסין, אגב, הוא ניצח - אם כי בקושי - בפויקובסקי, שאפשר לקרוא לו טורניר צמרת דרג שני (http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?tid=96509).

      ארטמייב בן 21, אז בקנה מידה היסטורי אין שום דבר יוצא דופן מיוחד במה שעשה עד עכשיו - שחקנים שמגיעים לצמרת הממש גבוהה כמעט תמיד עושים את זה עד תחילת שנות ה-20 שלהם (מי שלא מגיע עד אז בדרך כלל כבר לא מגיע לשם בכלל). אבל בהחלט יכול להיות שאנחנו רואים כעת מישהו חדש שנכנס לאיזור הצמרת הזה ומבסס את עצמו שם. קצת חבל שלא יצא לו להשתתף בסדרת הגרנד פרי שנערכת השנה - ההזמנות לשם יצאו בינואר, לפי מד כושר, בדיוק לפני שהתחיל הטיפוס המהיר שלו בחצי השנה האחרונה.

      הגב
  • אילן

    הכל בגלל רגלי קטן. 27. ...ז:ו5?? במקום 27. ...ה:ו5!
    כל המחמאות לקרלסן שפשוט פוצץ את הבועה של נפומניצ'י, שאחרי שלושה נצחונות רצופים בטורניר הזה התחילו לדסקס אודותיו את האפשרות אם יעשה פה משהו היסטורי אבל אח"כ באו שני תיקו ואז הפסד לדינג ועכשיו גם לקרלסן שנדמה לי שעד היום לא ניצח את נפומניצ'י.
    ושוב הוא בראש הטבלה, עם 5 מתוך 7, אני חושב שהשנה הזאת (אם ימשיך כך) אולי תהיה השנה המכוננת ביותר שלו. במקום המשך שחיקה שלקה בה בשנה כאילו החליף ושם מנוע חדש (במוח).
    2877 נק' בלוח החי. רק 5 נקודות פחות מהשיא שלו לפני 5 שנים.
    מדהים.

    הגב
    • דוד

      אגב אני לא בטוח ש27.ה:ו5 פותר מיידית את העמדה, בגלל שפרקטית השחור עדיין לוחץ עם ..מהה3+ 28.מז2 מהה2+ 29.מח3 ד3. הלבן עדיין אמור להוציא תיקו בהגנה מדוייקת אבל הצרות שלו לא מסתיימות כאן ועכשיו, כי הוא צריך לדאוג מכל מיני הסתעפויות בהן השחור מצליח להציב צריח על השורה ב'.
      כנראה שהיה מעורב כאן אלמנט של פאניקה, צריך להודות על האמת שהעמדה (אפילו אחרי ה:ו5) נראית די מלחיצה.

      הגב
      • דוד

        ועוד משהו אחד, אני מכניס את 25..ג4 לרשימה שלי של מסעי הרגלים החזקים בקריירה של קרלסן.
        תוכלו למצוא שם גם את 18.ה5 (ולאחריו ה6) נגד אנאנד (בילבאו 2013), 15.ז4 נגד גלפנד (ציריך 2014) ועוד כמה...

        הגב
        • סגל

          אגב, אחד הרעיונות היפים מאחורי המסע הזה הוא בהסתעפות שבה השחור מקריב מחצית מהרגלים שלו: 26.ד:ג4 ב:ג4 27.ר:ג4 ד5 28.ה:ד5 ו5 29.ז:ו5 ז4.

          הגב
  • סגל

    כן, אחרי ה:ו5 (מסע 28 אגב, לא 27) מחשבים אולי מראים שוויון עם משחק מושלם משני הצדדים, אבל מעשית זה גם נראה די מפחיד עבור הלבן. אם לצטט את מה שאנאנד אמר למוריס אשלי בזמן השידור החי כשהאחרון ביקש ממנו הערכה מהירה של העמדה במשחק הזה (אחרי שגמרו לדבר על המשחק של אנאנד):

    If I had done this with White my first reaction would be "omg, I blundered everything." The moment I see f5 it just looks to me like White is busted

    ביחד עם הנצחון על גירי בסיבוב הראשון זה מצטרף לאוסף המדהים של משחקים בסיציליאנית שקרלסן הולך וצובר מאז הדו קרב עם קרואנה. בקצב הזה הוא באמת עוד יהפוך לאחד השחקנים הגדולים של הפתיחה הזו בהיסטוריה לצד פישר וקספרוב - רק שבניגוד אליהם, לא בניידורף...

    הגב
  • אילן

    אפשר לראות כאן את הניתוח של המשחק מאתמול בין קרלסן לבין נפו על ידי יאן גוסטפסון - https://www.youtube.com/watch?v=HlhRxxHQreg&t=175s

    הגב
  • שחר אלוני

    קרלסן מנצח בשחור את דינג ועולה לפחות זמנית ל 2881 נקודה פחות משיאו

    הגב
    • דוד

      הפעם משחק מופתי של קרלסן מתחילה ועד סוף, אם כי היה רגע שלא הבנתי כל כך: קרלסן התחיל לראשונה לחשוב על באמת (קרי, 5 דקות תמימות) רק לפני 17..ז5!.
      אני מניח שהיה צריך לחשב את 18.ר:ז5 ר:ז5 19.מה:ג5 ר:ד2 20.צוד1 ובמסע הבא הצריח לוכד על ד5, עם פיצוי נכבד תמורת הרץ. התוכנה באתר של צ'סגיימס אומרת לי שלשחור יש מסע ביניים חזק בתגובה לר:ז5, שמעניק לו יתרון מיידי: 18..ב3!
      היה מעניין לראות שדינג (שחקן בעל יכולת חישוב פנומנלית) בתורו משקיע המון זמן מחשבה ולבסוף אכן מחליט על רה4.
      מה שאני הקטן מתקשה להבין, זה מה ההבדל בין העמדה לאחר 18.ר:ז5 ב3 19.מהג3 ר:ז5 וכו', לבין העמדה בה השחור לוכד מייד בחזרה ללא מסע ביניים זה.

      הגב
      • סגל

        ההבדל הוא שאחרי 18.ר:ז5 ב3! 19.מהג3 ר:ז5 20.מה:ג5 ר:ד2 21.צו-ד1 צ:ג7 למלכה הלבנה אין את א5 (משם היא מרויחה זמן בגלל האיום על הרץ ב-א6), כך שאחרי שהיא נסוגה השחור יכול לסגת עם הרץ ב-ד2 ולהישאר ביתרון כלי בלי פיצוי ממשי ללבן.

        הגב
        • דוד

          תודה! עכשיו אני רואה.. בהיעדר רגלי על ב4, הרץ השחור (שבהסתעפות זו נמצא על ד2) מכסה את א5.
          היתה כאן הפגנת עליונות ברורה של קרלסן בכל שלבי המשחק (פתיחה, משחק אמצע, סיום), מול משחק כמעט נקי משגיאות של דינג.

          הגב
          • סגל

            כן, אני מסכים - אחד הדברים הכי מרשימים במשחק הזה הוא שדינג שיחק בסך הכל ברמה גבוהה מאוד ולא עשה אף טעות ממש גסה (בהשוואה למשחקים נגד גירי ונפומניצ'י, שבהם קרלסן בהחלט היה מרשים אבל היריבים שלו התפרקו לגמרי בנקודות מסוימות ועשו טעויות גסות). לפי מה שהצלחתי לראות בעזרת המחשב, הטעות הרצינית היחידה של דינג היתה 36.פא5?, שמאפשר את התמרון של הרץ השחור ל-ז1 דרך ג5. אבל זה מסע שקל מאוד להבין אותו, כי הנטייה הטבעית היא לנסות ו"לחלץ" את הפרש מערוגה כמו ב7. עצם ההגעה שלו לשם קשורה במה שהיה אולי חוסר הדיוק הממשי הראשון של הלבן - החלפת המלכות על ב7 במקום ג6 (שהיתה יכולה להיות ערוגה יותר טובה עבור הפרש) במסע 28.

            הגב
            • יורם

              לדעתי ההחלפה ב-ב7 הייתה בסדר ללבן. הטעות הגדולה הייתה כשדינג פיספס את 30.פ-ד8! (קרלסן ראה את זה). שחור לא יוכל לשמור על זוג הרצים לאורך זמן, מפני שהלבן ימשיך ר-ג6, ר-ד5, פ-ה6+, ועם רץ אחד אני לא רואה את שחור זוכה.

  • Zak

    לפי Chessgames זה הניצחון הראשון אי פעם של קרלסן הן על דינג והן על נפומניצ'י במשחקים בקצב רשמי (היו כבר ניצחונות במשחקים בקצבי ראפיד ובליץ). באם על דינג זה עוד פחות מפתיע היות והם שיחקו לראשונה רק ב 2015, מול נפומניצ'י המשחק הראשון ביניהן היה עוד ב 2002! אחרי ארבעה הפסדים וחמישה תוצאות תיקו, קרלסן חוגג ניצחון ראשון.

    הגב
  • אילן

    מהלך הדברים גורם לך לחשוב על איך שדברים מתפתחים. דווקא אחרי שקרלסן התבטא במהלך אליפות העולם האחרונה כשהוא אמר שהוא וקרואנה משחקים שחמט קלאסי באותה רמה, דווקא אחרי זה הגיעה השנה אולי הטובה ביותר בקריירה שלו כשהוא פותח פער מפלצתי בלוח החי מהמקום השני (קרואנה) של 60 נקודות!
    אז אמנם הוא לא הצליח לנצח את קרואנה מאז אליפות העולם (בקצב קלאסי) אבל הוא בהחלט מצליח לנצח יריבים אחרים שקרואנה לא מצליח לנצח אותם. למרות שקרואנה הוא סופר מבריק, נדמה שההרפתקאות שהוא יוצא אליהן הרבה פעמים מפוספסות או בגלל שהוא מפספס איזשהו מסע אחד או שניים שמעניקים יתרון משמעותי או שהוא הולך רחוק מדי ונקלע למצבים גרועים מדי ורק בגלל משחק מבריק או פספוס של היריב הוא מצליח לחלץ תיקו.
    זה יכול להיות מאוד מתסכל עבור קרואנה ואני חושב שראיתי את זה עליו לא פעם, להיות בצלו של קרלסן בטורנירים מהסוג הזה כשהוא יודע שהם משחקים באותה רמה...
    עד כאן הרהורים נוגים בדבר סגן אלוף העולם ימי 2019

    הגב
  • שחר אלוני

    קרלסן מנצח בסיבוב האחרון את נצחונו החמישי בתחרות, על ושייה, ומגיע ל 2882 בלוח החי, שזו השוואה של שיא המד כושר שלו מ 2014

    הגב
    • דוד

      יש משהו מאוד יוצא דופן במשחק הזה- האופן בו הרגלי ד', עקב האכילס הקבוע של השחור בגרינפלד, פשוט הולך עד הסוף ומכריע את המשחק.
      הלבן מממש כאן את תכנית המשחק ה"אולטימטיבית" שלו באופן ספקטקולרי וכמעט ללא התנגדות. זה משהו שלא רואים הרבה במשחקים ברמות הגבוהות. זו הסיבה שזה מזכיר לי מאוד את המשחק המפורסם של ספאסקי נגד פטרוסיאן
      http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1106849

      הגב
      • סגל

        זה באמת מימוש קלאסי של תכנית המשחק של הלבן, אבל לא עד כדי כך יוצא דופן - דוגמאות ברמות הגבוהות לדחיפה קדימה של הרגלי החופשי ד' שמכריעה את המשחק אפשר למצוא במיוחד במשחקים של קרמניק, שהיה קוטל-גרינפלד ידוע. למשל:

        http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1085960
        http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1302262
        http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1266454
        http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1451139

        הגב
        • אילן

          יופי של משחקים

          הגב
        • דוד

          מרשים!!
          אני עד היום פשוט לא נתקלתי בטורנירי צמרת בכזה משחק מול הגרינפלד.
          הייתי צריך לחפש כמובן אצל קרמניק המאסטרו : -)

          הגב
        • יורם

          וגם זה:
          http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1302340
          לגבי ספאסקי-פטרוסיאן, דווקא פטרוסיאן זכה אח"כ בנצחון מפורסם (שלא ממש עזר לו) באותו ואריאנט, גם ע"י קידום הרגלי ד':
          http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1082415

          הגב
          • דוד

            ויש גם משחק של קרלסן עצמו נגד גרישצוק מלפני כחודש
            http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1963961
            לגבי קרמניק, אם אני לא טועה בשנות ה-90 הגרינפלד נחשבה כפתיחה סופר מנותחת, ועל קספרוב אמרו שהוא מעולם לא הפסיד משחק בהגנת גרינפלד. הרצף הסתיים כידוע בגמר 2000 עם המשחק הזה
            http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1252042
            שם אמנם זה לא היה בעזרת הרגלי ד', אלא עם האופציה האסטרטגית השנייה המקובלת מול הגרינפלד- הפעלת הצריח על טור ב'.

            הגב
            • סגל

              קספרוב דווקא בהחלט הפסיד בגרינפלד, וספציפית בדו קרבות על אליפות העולם יש לו בסך הכל מאזן לא עד כדי כך מרשים עם הפתיחה - חוץ מההפסד הזה לקרמניק הוא גם היה די פגיע בדו קרבות עם קרפוב (בניגוד לסיציליאנית, שגרמה לקרפוב לוותר על 1.ה4 אחרי הדו קרב של 85), והפסיד בהם באופן מצטבר 5 משחקים. 3 מהם היו ב-86 (עוד אחד ב-87 ואחד ב-90), ומביניהם משחק 5 בדו קרב הוא אחד הדוגמאות הכי ידועות לכישלון בהכנה ביתית (לפני עידן המחשבים) - קספרוב שיחק בביטחון הסתעפות ארוכה שהובילה לסיום שהוא והעוזרים שלו העריכו באופן לגמרי לא נכון, ורק תוך כדי המשחק הוא הבין בהדרגה ששיחק אל תוך עמדה אבודה.

            • דוד

              נכון אבל לפי צ'סגיימס, מאז אותו הפסד לקרפוב ב1990, ועד לדו קרב נגד קרמניק בשנת 2000, הוא שיחק את הפתיחה עשרות פעמים והפסיד בקצב קלאסי רק פעם אחת- לג'רון פיקט ב1995.
              http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?page=1&pid=15940&playercomp=black&eco=D70-D99&title=Garry%20Kasparov%20playing%20the%20Grunfeld%20as%20Black

            • סגל

              קצת פחות מ-20 משחקים קלאסיים לאורך התקופה הזו - אבל כן, אם מתמקדים בה היה לו אז מאזן בהחלט מרשים. אגב, אותו הפסד לפיקט עומד במרכז של קטע מאוד יפה על קספרוב שתרגמתי פעם לכבוד יום ההולדת ה-50 שלו - http://debuzzer.com/segal/27204.

            • דוד

              יפה ומרתק, תודה!!
              כשאני קורא על כל שעות הניתוחים וההכנה הביתית האינסופית של אלוף עולם אגדי כמו קספרוב, יחד עם היכולת שלו להכיל הכל במוח ולזכור הסתעפויות מורכבות לאורך שנים, זה גורם לי להרהר מחדש בשאלה כמה מגנוס קרלסן הוא עוף מוזר בהיסטוריה של השחמט ולאן הוא יכול להגיע אם ישקיע בהכנות כמוהו.
              טעימה (קטנה לדעתי) מזה אנחנו רואים אצלו השנה, משחקים עם תכנית מגובשת החל משלב הפתיחה, והרבה יותר משחקים שמסתיימים בניצחון לפני המסע ה-40, ביחס לעבר.
              אין לי ספק שכמות ההשקעה שלו בהכנה לא משתווה לזו של אנאנד וקרמניק, ודאי שלא מתקרבת לזו של קרואנה, ארוניאן, MVL,גירי, וסלי סו וכו'. כולם למעשה יודעים זאת.

            • סגל

              כן, בהחלט אפשר לראות שינוי גישה שלו בהקשר של הפתיחות - אני מתייחס לזה בפוסט החדש שהעליתי היום. גירי וארוניאן, אגב, דיברו על זה בראיונות בסוף הטורניר כששאלו אותם משהו בנוסח "מה סוד ההצלחה של קרלסן בזמן האחרון" (יש ציטוטים שלהם בסיכום הטורניר בצ'ס24, בסעיף הראשון שעוסק בקרלסן - https://chess24.com/en/read/news/carlsen-conquers-croatia-7-conclusions)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *