שנת הפלאות של קרלסן נמשכת

בנצחונות מוחצים בשני טורנירי על נוספים

בפוסט הקודם דיברתי על האופן בו קרלסן ביסס מחדש את הדומיננטיות שלו כמס' 1 בעולם השחמט במחצית הראשונה של 2019, ומאז המגמה הזו ממשיכה ללא שינוי: קרלסן זכה גם בשתי התחרויות החשובות האחרונות שנערכו, אלטיבוקס נורבגיה וטורניר הגרנד טור בזאגרב. כבר עבר די הרבה זמן מאז ששחקן אחר זכה באיזו שהיא תחרות ראשית – יש כעת לקרלסן שמונה נצחונות רצופים בתחרויות בכל הקצבים (מאז אליפות העולם בבליץ בסוף השנה שעברה), ושישה נצחונות רצופים בטורנירים קלאסיים (מאז גביע סינקפילד בשנה שעברה). ניתן לומר שזה הופך את שחמט הצמרת ל"משעמם," כמו שפדרר הפך בתקופה מסויימת את הטניס (לפחות זה שמחוץ למגרשי החימר) ל"משעמם," אבל מצד שני אין ספק שאנו חוזים בהיסטוריה שנכתבת לנגד עינינו מבחינת דרגת הדומיננטיות שמפגין שחקן, ויש משהו מרתק במעקב אחרי האופן בו קרלסן ממשיך לדחוף את עצמו הלאה לעוד ועוד הישגים.

**********

בסוף הפוסט הקודם כתבתי שיהיה מעניין במיוחד לראות אם קרלסן יצליח גם בתחרות (הביתית) בנורבגיה, כיוון שבאופן מסורתי הוא מתקשה בה – אבל שכחתי שינוי די רדיקלי שהמארגנים הכניסו השנה בפורמט, ושהפך אותה לנוחה הרבה יותר מבחינתו. אורך המשחקים הקלאסיים קוצר לשעתיים עבור כל שחקן, ובמקרה של תיקו היתה הכרעה באמצעות משחק ארמגדון (בקצב של 10 דקות ללבן ו-7 דקות לשחור), בו הלבן חייב לנצח ותיקו נחשב כניצחון לשחור. כלומר – ביטול התיקו כתוצאה אפשרית של משחק. כל משחק נתן שתי נקודות בסך הכל – במקרה של הכרעה בחלק הקלאסי התוצאה היתה 2-0, ובמקרה של הכרעה בארמגדון 1.5-0.5. לפחות חלק מהמניע לפורמט החדש הזה קשור בכך שנורבגיה היא המקום היחיד בעולם בו שחמט משודר בפריים טיים טלוויזיוני, ונעשה כאן ניסיון להפוך את השחמט לידידותי יותר לפריים טיים, הן מבחינת אורך המשחקים והן מבחינת כמות האקשן שהם מייצרים.

ציינתי ששינוי הפורמט היה נוח עבור קרלסן בשל היכולת הפנומנלית הידועה שלו בשוברי שוויון, שנתנה מקום להניח שיצטיין במיוחד בחלק של הארמגדון. ואכן, קרלסן סיים שבעה משחקים קלאסיים בתיקו וזכה בשישה מתוך שבעת הארמגדונים שבאו בעקבותיהם – מאזן טוב בהרבה משל כל השחקנים האחרים בתחרות – דבר שאיפשר לו לזכות באופן די קליל. כדי להמחיש את חשיבות האלמנט הזה (וירידת חשיבותו של החלק הקלאסי ה"טהור" בתחרות), ניתן לציין שאם מבודדים את התוצאות במשחקים הקלאסיים, לקרלסן היה את המאזן הטוב ביותר במשותף עם דינג (לשניהם שני נצחונות ושבעה תיקו) – אלא שדינג הפסיד שישה מתוך שבעת הארמגדונים ששיחק, ולכן סיים במחצית התחתונה של הטבלה.

המאורע המעניין יותר היה טורניר הגרנד טור בזאגרב, שהסתיים ביום ראשון האחרון – תחרות בקצב קלאסי שנוספה השנה לסידרת הגרנד טור לצד גביע סינקפילד (ולאחר העלמות הלונדון קלאסיק, שהפך לפלייאוף בשיטת נוקאאוט בסוף הסידרה בין ארבעת הראשונים בדרוג הכללי). השתתפו כל 12 השחקנים הקבועים של הטור (הרחבה מ-10 בשנים קודמות), ועבור תחרות עם כמות כזו של משתתפים היא היתה פחות או יותר החזקה ביותר שניתן להעלות כיום על הדעת – עם 9 מתוך 10 הראשונים בדרוג מד הכושר של יולי (להוציא את גרישצ'וק), כששלושת המשתתפים ה"חלשים" יותר, מהעשירייה השנייה, הם ארוניאן, נקמורה וקריאקין.

בפוסט הקודם דיברתי על כך שקרלסן מרחיב את הרפרטואר הסגנוני שלו ונכנס כעת ללא היסוס להסתעפויות פתיחה המובילות לעמדות דינמיות וטקטיות סבוכות; המשחק נגד גירי בסיבוב הראשון בזאגרב היה המשך ישיר לגמרי לכך. ולצד ההבנה הגדולה יותר מיריביו שיש לקרלסן בעמדות האלה, דומה שהמשחק הזה גם ממחיש סוג של פחד ממנו שפשוט משתק את היכולת שלהם.

כפי שציינתי באותו פוסט בהקשר ניתוח הניצחון על סבידלר בטורניר גרנקה, לקרלסן יש באופן ספציפי מאזן פנטסטי בשחור עם ההגנה הסיציליאנית (ו-2…פ-ג6 בתור מסע שני) מאז הדו קרב עם קרואנה. במשחק הנוכחי גירי ניסה לבחון אותו שוב בפתיחה הזו – הפעם בהסתעפות רוסולימו (3.ר-ב5) שקרואנה השתמש בה בחציו הראשון של הדו קרב על אליפות העולם, במקום הסוושניקוב (3.ד4 ג:ד4 4.פ:ד4 פ-ו6 5.פ-ג3 ה5) אליה עבר במחצית השנייה שלו.

קרלסן הפתיע את גירי במידה מסויימת עם המסע 3…ה6 (במקום ז6 שהוא נוהג לשחק) – מסע שפעם היה נפוץ מאוד (במידה לא מעטה בזכות האופן בו גלפנד השתמש בו באליפות העולם נגד אנאנד) אבל היום קצת יצא מהאופנה ברמות הגבוהות. גירי הגיב בחילופים על ג6 – החלטה אסטרטגית חשובה, שבה הלבן מוותר על זוג הרצים תמורת החלשת מבנה הרגלים של השחור באגף המלכה, ולאחר מכן בחר בהמשך שאפתני בו הלבן מקדם את הרגלי ח' שלו (תוך איום להדוף מייד אחורה את הפרש השחור, אם זה יגיע ל-ז6, באמצעות ח5) וגם מרויח מרחב במרכז באמצעות ה5:

קרלסן, לפי מה שאמר אחרי המשחק, לא ציפה להמשך הזה ולמעשה כבר נותר בנקודה זו מחוץ להכנה שלו. ההמשך המקובל עבור השחור הוא ו6 ופ-ז6, אבל קרלסן – לאחר מחשבה של כ-5 דקות – שיחק במקום זאת 7…ד6!?, מסע שהופיע עד כה ברמות הגבוהות רק פעם אחת, באליפות אירופה בשנה שעברה. הוא הלך בכך באותו כיוון המופיע שוב ושוב במשחקים הסיציליאניים שלו – נכונות לקבלת חולשות עמדתיות, בפרט באגף המלכה (כאן, מבנה הרגלים השחור ייחלש באופן משמעותי לאחר חילוף רגלים על ד6, שיותיר את הרגלים הכפולים על הטור ג' גם מבודדים), תמורת משחק אקטיבי לכלים שלו ופוטנציאל להתקפה חזקה על מלך היריב (שבדרך כלל נמצא באגף המלך).

בראיון אחרי המשחק עם נפומניצ'י בסיבוב השביעי (אליו נגיע בהמשך) קרלסן ניסח באופן מעניין מאוד את הגישה העומדת בבסיס האסטרטגיה הזו: "יש משהו נחמד בלהיות נחות עמדתית כבר מהפתיחה. לא צריך לדאוג לגבי עשיית ויתורים – כי כבר עשית אותם, ואפשר להתמקד בהשגת משחק נגדי."

מכל מקום, לאחר המסע השביעי שני היריבים היו כבר מחוץ להכנה המוקדמת שלהם, וגירי השקיע כאן זמן רב בהחלטה על תכנית משחק – באופן מצטבר הוא חשב כ-37 דקות על שני המסעים הבאים שלו. והוא מצא תכנית מעניינת – לאחר החילוף על ד6, פיתוח של פרש אחד ל-ג3 ותמרון של השני מ-ו3 אל ג4. למרות שתמרון זה כרוך באיבוד זמן, עומד מאחוריו רעיון יפה מבחינת נטרול משחק הנגד של השחור: האחרון היה מעוניין לשחק ה5 ולאחר מכן להציב את רץ הערוגות הבהירות שלו בעמדה חזקה על ז4, ממנה כבר לא ניתן לגרש אותו בעזרת קידום רגלי ל-ח3 (זהו אחד החסרונות של המסע 6.ח4); אבל עזיבת ו3 על ידי הפרש מונעת מהרץ השחור להתבסס על הערוגה הטובה הזו.

במקום זאת, קרלסן שיחק 11…ר-א6 כדי להחליף את הרץ הבעייתי בפרש החזק על ג4, וכאן נראה שגירי החל לאבד את הכיוון הנכון. במקום 12.ר-ד2!, הממשיך בפיתוח הכלים באופן נורמלי ומכין הצרחה באגף המלכה, הוא שיחק 12.מה-ו3?!, מסע שהוביל לאחר רצף כפוי לחילוף של הרגלי ג6 השחור ב-ח4 הלבן:

הלבן "הצליח" אמנם למנוע מהשחור את ההצרחה (בזכות התראת השח על ג6), אבל תמורת זאת בזבז זמן יקר על מסעים עם המלכה (והעובדה שהמלכה עזבה את האלכסון ד1-ח5 גורמת לכך שהשחור לא צריך לחשוש יותר מהמסע ז3, כיוון שלאחר נסיגת הפרש מ-ח4 הרגלי על ח5 אינו תחת איום). מעבר לכך, מניעת ההצרחה מהשחור אינה לו גורמת נזק ממשי משתי סיבות: ראשית, המלך השחור די בטוח בשלב זה על ו8; ושנית, אמנם לא ניתן לפתח מייד את הצריח על ח8 – אבל מרגע שהרגלי הלבן על ח4 נעלם, כבר לא צריך למעשה לפתח אותו כיוון שהוא הופך לכלי חזק מאוד בלי לזוז, בכך שהוא תומך בקידום הרגלי ח' השחור. ומרגע שהלבן מצריח לצד המלך – כפי שגירי עשה במסעו הבא – קידום כזה של הרגלי גם כרוך בהתקפה ישירה על עמדת המלך הלבן.

במסעים הבאים גירי המשיך בהחלטות תמוהות שדרדרו במהירות את העמדה שלו. לאחר שהצריח, כאמור, וקרלסן הביא את הפרש שלו ל-ו5, גירי בזבז שוב זמן על תמרון פרש עם 16.פ-ה2?!; הדבר נעשה כדי למנוע מהשחור לבסס פרש בעמדה מרכזית חזקה על ד4, אבל היה הרבה יותר הגיוני לעשות זאת באמצעות מסע פיתוח נורמלי כמו ר-ה3. ולאחר שהשחור תקף במסע הבא את המלכה הלבנה תוך פיתוח הצריח שלו, גירי נסוג איתה לצד הלוח ב-א4, היכן שהיא מנותקת מהמשחק, במקום לעמדה מרכזית ב-ה4.

בשלב זה, לאחר מסעו ה-17 של הלבן, מחשבים מראים כבר יתרון גדול מאוד לשחור, על סף הזכייה. קרלסן בחר בתמרון של הכפלת כלים כבדים כדי להשתלט על הטור ד' הפתוח, וגירי הפסיד את המשחק סופית כשניסה לנטרל את השליטה הזו על ידי קידום רגלי ל-ג3 והצבת צריח ב-ד1. המחשב מצביע על כך שהתקווה האחרונה של הלבן היתה לתקוף את הפרש השחור החזק ב-ו5 באמצעות 19.פ-ז3, אבל מנקודת ראות אנושית הרעיון של גירי ברור – הצבת צריח ב-ד1 היא כמעט הדרך היחידה להצדיק את מיקומה המוזר של המלכה על א4 (שמשם תומכת ב-ד1).

אלא שהתמרון של גירי נכשל לחלוטין מבחינה טקטית – לאחר 19…ז5! (המתחיל בהתקפה על אגף המלך של הלבן תוך איום על הרץ) 20.צא-ד1 (עם איום על הצריח השחור ב-ד7) 20…צ:ד1 21.צ:ד1 המלכה השחורה אמנם נמצאת תחת איום וצריכה לסגת, כך שללבן יש זמן להציל את הרץ שלו במסע הבא; אלא שלאחר 21…מה-א8!

מסתבר שעמדתו של הלבן פשוט קורסת. בעוד שהמלכה הלבנה, כאמור, מנותקת לגמרי מהמשחק, המלכה השחורה על א8 מפעילה לאורך האלכסון הארוך לחץ קטלני על עמדת המלך הלבן, שנותרה ללא הגנה מספיקה. הדבר בא לידי ביטוי ברור בהסתעפות 22.ר-ה5 (נסיון להרויח זמן על ידי תקיפת הצריח השחור עם הרץ) 22…מה-ה4! עם התקפה כפולה על הרץ והפרש הלבנים וזכייה בכלי – כיוון שאם הרץ יכה את הצריח ב-ח8, לשחור התקפת מט מיידית עם 23…פ-ח4 (ואיום על ז2) 24.ו3 מה:ה2, וכעת אין יותר אפשרות להגן על ז2 (או, אם המלך הלבן ינסה לברוח, 24.מ-ו1 מה:ז2+ 25.מ-ה1 פ-ו3 מט).

גירי שיחק במקום זאת 22.ר-ג7, וקרלסן פשוט קידם בשני המסעים הבאים את הרגלי ל-ח3 (שוב, עם התקפה על ז2) – דבר שהוביל לריסוק עמדת המלך הלבן. הכניעה הגיעה לאחר המסע ה-23 בעמדה בה באופן נומינלי עוד יש שוויון חומרי על גבי הלוח, אבל כדי למנוע מט הלבן יצטרך להפסיד לפחות כלי ללא שום סיכויי נגד (כפי שניתן לראות בהסתעפויות בלוח החי).

**********

לאחר הפתיחה המוחצת הזו, הסיבובים הבאים היו מתסכלים למדי עבור קרלסן, שהחמיץ שתי זכיות (מול אנאנד וממדיארוב). את ההובלה נטל בשלב זה נפומניצ'י, שניצח את כל שלושת משחקיו הראשונים – למרות שבשניים מהם (נגד אנאנד וקרואנה) נקלע בשלבים מוקדמים לעמדות גרועות מאוד. אבל בסיבוב השישי העניינים החלו לנטות לטובתו של קרלסן, כשנפומניצ'י שילם סוף סוף את מחיר המשחק הרשלני שלו בפתיחות והובס על ידי דינג, בעוד שקרלסן ניצח את נקמורה, הלקוח הנאמן ביותר שלו מבין שחקני הצמרת (מאזן המשחקים המכריעים ביניהם עלה בעקבות זאת ל1-14 לטובתו של קרלסן).

קרלסן השתווה איפוא במספר הנקודות לנפומניצ'י (4 מ-6 סיבובים), והסיבוב השביעי הפגיש בין שני השחקנים בהובלה המשותפת במשחק מפתח בטורניר. עוד דבר שתרם לעניין המיוחד במשחק הוא המאזן הגרוע באופן יוצא דופן שיש לקרלסן מול נפומניצ'י מבין שחקני הצמרת: לפני המשחק הנוכחי, 4-0 לטובת נפומניצ'י ו-5 תיקו במשחקים קלאסיים. חשוב אמנם לציין ששניים מתוך הנצחונות הנ"ל (ושלושה מהמשחקים בסך הכל) אינם ממש רלבנטיים לקריירות הבוגרות של שני השחקנים, כיוון ששוחקו בתחרויות נוער כשהשניים היו עוד בשנות העשרה המוקדמות שלהם (קרלסן ונפומניצ'י הם בני אותו גיל – נולדו ב-1990); כך שאנו נותרים עם שישה משחקים בסך הכל במהלך העשור האחרון – דוגמית די קטנה (דבר הקשור בכך שנפומניצ'י הפך רק לאחרונה לחבר קבוע בצמרת הגבוהה, כלומר כזה המשחק באופן סדיר באותם ארועים כמו קרלסן). ועם כל זאת, אין כמעט ספק שיש למאזן כל כך יוצא דופן נגד קרלסן אפקט פסיכולוגי כלשהו.

בפיסקה הקודמת, אגב, הדגשתי שהמאזן החיובי של נפומניצ'י מול קרלסן הוא במשחקים קלאסיים; במשחקים בקצב מהיר יש דווקא לקרלסן מאזן עדיף בהרבה, ולא הרבה לפני הטורניר הנוכחי הוא ניצח את נפומניצ'י במשחק מרהיב שנערך בתחרות הגרנד טור הראשונה באביג'אן. אותו משחק היה בסיציליאנית, וגם המשחק הנוכחי הצטרף לרשימת הנצחונות המוחצים של קרלסן בפתיחה הזו.

נפומניצ'י ניסה הסתעפות "אנטי-סוושניקוב" אחרת מזו של גירי כנגד 2…פ-ג6 – הוא שיחק 3.פ-ג3, כמו סבידלר במשחק מגרנקה שניתחתי בפוסט הקודם, ושוב חזרה על עצמה הדינמיקה של קרלסן המקבל על עצמו מה שנראה כחולשות עמדתיות בפתיחה ומסיים בהתקפה מוחצת על מלך היריב.

קרלסן סטה מאותו משחק נגד סבידלר כבר במסע הרביעי (4…ז6 במקום ר-ה7), כיוון שלא רצה לחכות ולראות איזה רעיונות יש לנפומניצ'י לשיפור מה שעשה שם הלבן, והמשחק התפתח בכיוון דומה מאוד למשחק קודם אחר של קרלסן – נגד ושייה לגרב, מגביע סינקפילד בשנה שעברה. בהקשר זה, היה מעניין לשמוע את הדעה שהביע ושייה לגרב עצמו במהלך המשחק הנוכחי (כשהתראיין לאחר שסיים במהירות את המשחק שלו) על העמדה לאחר מסעו ה-15 של השחור:

הוא אמר שאיננו אוהב כל כך את עמדת הלבן, ובאופן כללי יותר שבעקבות אותו משחק עם קרלסן משנה שעברה הגיע למסקנה שההסתעפות הרבה פחות מבטיחה עבור הלבן מכפי שחשב, כיוון שיתרון המרחב שלו באגף המלך (וניתן להוסיף – השליטה בערוגות הבהירות) אינו נותן הרבה, בעוד שהשחור עשוי דווקא לפתח יוזמה מסוכנת באגף המלכה. באותו משחק השחור אכן פרץ באגף המלכה עם ב5 והשיג יוזמה שושייה לגרב היה צריך להתגונן בזהירות מפניה (המשחק הסתיים בתיקו), וגם כאן קרלסן ביצע את הפריצה הזו.

(מעניין, אגב, לשים לב כיצד הוא משחק תחילה ב6, ורק אחר כך א6 ו-ב5. הסיבה לכך היא ש-19…א6 מייד מאפשר ללבן בעמדה מסוג זה לקדם את הרגלי שלו ל-א5, ואז …ב5 ייענה תמיד בהכאה דרך הילוכו על ב6; ובעמדה הספציפית במשחק הנוכחי, 20.פ-ב6 יהיה תגובה אפילו חזקה יותר. קידום רגלים הדרגתי כזה באגף המלכה ניתן למצוא, למשל, גם במסעים 21-19 של המשחק השלישי בדו קרב על אליפות העולם בין פישר לספסקי.)

כמה מסעים מאוחר הגיע רגע קריטי במשחק, לאחר מסעו ה-25 של הלבן:

כל משחקו של הלבן עד לנקודה זו התבסס במידה רבה על השגת דומיננטיות בערוגות הבהירות – גם שרשרת הרגלים על ד3-ה4-ו3-ז4-ח5 וגם הצבתם של המלכה והרץ על האלכסון א2-ז8. אלא שכאן חיכתה לו הפתעה לא נעימה, כשקרלסן ביצע שתי פריצות רגלים בדיוק על הערוגות האלה. תחילה בא המסע 25…ג4! המאותת על  נכונות להקריב שני רגלים תמורת יוזמה חזקה – למשל אחרי 26.ד:ג4 ב:ג4 27.ר:ג4 ו5! (עוד פריצה) 28.ה:ו5 (28.ז:ו5 מסוכן מדי בשל 28…ז4 – כפי שנראה במשחק עצמו) 28…צו-ג8 (תוקף את הרץ הלבן) 29.ר-ב3 ה4 30.צו-ה1 ד5.

במקום זאת, נפומניצ'י ניסה לשחק באופן זהיר יותר – תחילה החליף רץ בפרש השחור על ו4, כדי לחסל כלי תוקף פוטנציאלי של השחור (אלא שבכך חיזק מאוד את הרץ השחור על ז7, שעד כה היה חסום על ידי הרגלים שלו וכעת נפתח האלכסון שלו בעקבות החילופים), ואז המשיך ב-27.צא-ד1, כדי לשחק במהירות האפשרית ד4 ולחסום מחדש את אלכסון הרץ על ז7. אלא שקרלסן המשיך מייד בפריצת רגלי שנייה על הערוגות הבהירות, והפעם כזו המכוונת באופן ישיר יותר כנגד המלך הלבן – 27…ו5!

הלבן צריך להכות על ו5 לפני שהשחור עצמו יכה על ז4, ויש לו שתי אפשרויות לעשות זאת – עם הרגלי ה' או הרגלי ז'. המסע 28.ה:ו5 נראה מפחיד, כיוון שהוא מאפשר למלכה השחורה לחדור ל-ה3 תוך איום ישיר על המלך הלבן – ודוגמה טובה לרושם הראשוני הזה סופקה במהלך השידור החי על ידי אנאנד, כשהתראיין לאחר שסיים את המשחק שלו ומוריס אשלי ביקש ממנו לתת הערכה מהירה של העמדה (הוא אמר שאם היה במקום נפומניצ'י היה נראה לו אחרי ו5 שעשה טעות איומה ושהעמדה שלו אבודה). אבל חישוב זהיר מצביע על כך שבשמשחק מדוייק הלבן למעשה יכול לשמור על שוויון – מעניין שקרלסן עצמו החמיץ זאת והיה בטוח שהוא זוכה כאן; ממה שאמר בראיון לאחר המשחק הסתבר ששיחק במידה רבה לפי אינטואיציה והחישובים הקונקרטיים שעשה היו די מרושלים.

אלא שנפומניצ'י קרס בנקודה זו תחת הלחץ, ולאחר חשיבה של 40 שניות בלבד היכה על ו5 עם הרגלי השני – 28.ז:ו5??. מבחינת המחשב, זהו למעשה הרגע הראשון במשחק בו הלבן ממש בצרות, אבל הצרות הן כבר גדולות מדי, כיוון שהמסע הזה מאפשר לשחור ניצחון די אלמנטרי. קרלסן שיחק מייד 28…ז4! (מסע הפותח למלכה השחורה נתיב אל הערוגות ז5-ח4) ואחרי 29.ד4 (צ-ח1 יפסיד ל-29…ר-ד4+ ובעקבותיו מה-ז5, גם כאן עם התקפה קטלנית על המלך הלבן) 29…מה-ח4+ 30.מ-ה2 מה-ח2+ 31.צ-ו2 ז:ו3+ נפומניצ'י נכנע, כיוון שכדי למנוע מט יהיה עליו לספוג אבדות חומריות כבדות – לפחות צריח שלם (למשל אחרי 32.מ:ו3 מה:ח5+).

**********

בסיבוב השמיני היה לקרלסן משחק שני ברצף בשחור, והוא זכה בו בפעם השנייה ברצף בניצחון ראשון במשחק קלאסי על יריב. הפעם זה היה דינג – שגם הוא, כמו נפומניצ'י, לא שיחק עד כה הרבה משחקים קלאסיים עם קרלסן (וגם כאן כיוון שהוא משתתף סדיר חדש יחסית בטורנירי על); כל שבעת המשחקים הקודמים ביניהם הסתיימו בתיקו, וכשמתבוננים במהלך המשחקים ניתן לראות שדינג הצליח כמה פעמים ללחוץ בהם על קרלסן ולהשיג סיכויי ניצחון ממשיים, בעוד שקרלסן לא הצליח לעשות זאת. כך ששוב היה מדובר כאן ביריב הנוטה להיות קשה עבור קרלסן – אבל לא בכושר הנוכחי שלו.

מבלי להיכנס לניתוח מפורט מאוד של המשחק המורכב הזה, ניתן לומר כי למרות שיש לו פחות ברק חיצוני, מבחינה איכותית הניצחון של קרלסן בו מרשים אפילו יותר מאשר בשני המשחקים הקודמים – כיוון שבניגוד לגירי או נפומניצ'י, דינג לא עשה לאורך המשחק אף טעות שנראית ממש גסה או תמוהה, ובסך הכל רמת המשחק שלו היתה גבוהה מאוד. לרוע מזלו, הוא נתקל בשילוב של הכנת פתיחה מעולה עם משחק סיום פחות או יותר מושלם מצידו של קרלסן.

בהסתעפות של הפתיחה הקטלונית שהפכה בזמן האחרון לפופולרית ברמות הגבוהות, קרלסן הפתיע כבר במסע התשיעי עם 9…פ-ד5!? במקום ג6 המקובל הרבה יותר, ולאחר מכן הקריב באופן זמני רגלי תמורת משחק אקטיבי לכלים שלו. המשחק שהתפתח היה חריף ומורכב מבחינה טקטית, ולפי זמני החשיבה של היריבים היה ברור שקרלסן משחק על פי הכנה מוקדמת ודינג לא (בשלב מסויים השחור צבר יתרון של שעה שלמה על השעון); לאחר המשחק קרלסן ציין שהיה מדובר בהכנה שנעשתה עבור אליפות העולם ולא נוצלה שם. דינג הצליח למצוא על גבי הלוח מספר מרשים של מסעים מדויקים, אלא שהדבר עלה לו כאמור בזמן רב – ומן הסתם גם באנרגיה רבה – מה שכנראה התנקם בו בשלבים המאוחרים יותר.

במסע ה-28 קרלסן כפה חילוף מלכות ומעבר לסיום בו נהנה מיתרון מסויים בשל זוג הרצים, ובמסעים הבאים החל ליצור לחץ על עמדת הלבן באמצעות קידום הרגלים שלו באגף המלך. דבר זה הוביל, בסופו של דבר, למה שנראה כטעות הממש רצינית היחידה שדינג ביצע במשחק (לפחות ברמה האוביקטיבית – מבחינה מעשית ניתן להצביע על כמה נקודות קודמות בהן היה יכול לבחור בהמשכים שהיו נוחים יותר עבורו):

בעמדת הדיאגרמה, דינג שיחק 36.פ-א5? – מסע שיש בו משהו מאוד טבעי, כיוון שישנה נטייה לרצות ו"לחלץ" את הפרש הלבן מ-ב7; אלא שמסתבר כי הפרש היה דווקא צריך להישאר שם (באופן די אנטי-אינטואיטיבי, המחשב ממליץ כאן על קידום הרגלי א' ל-א6, כדי לתמוך בפרש). המסע של דינג איפשר לקרלסן לתמרן את הרץ שלו ל-ג5 ומשם ל-ז1 ולזכות ברגלי הלבן על ח2. דינג מן הסתם ראה את האפשרות הזו, אבל חשב שיספיק לתמרן את הפרש בחזרה לאגף המלך ו"ללכוד" את הרץ השחור:

זוהי העמדה שהתקבלה לאחר מסעו ה-43 של הלבן, ובה הוא אכן מאיים ללכוד את הרץ הזה ולזכות בו עם פ-ו1. אלא שקרלסן הכין בתשובה לכך את קידום הרגלי ח' שלו וכאן שיחק 43…ח4! כדי לשחרר את הרץ. דינג כנראה לא העריך נכון מרחוק את חוזקו של המסע הזה, שהחזיר אמנם את הרגלי (לאחר 44.ז:ח4) – אבל תמורת יצירתו של רגלי חופשי קדמי על הטור ז', שבשילוב עם זוג הרצים היה חזק מספיק כדי להבטיח לשחור ניצחון.

המשחק הזה מדגים היטב נטייה נוספת המתבלטת אצל קרלסן מאז הדו קרב עם קרואנה, והיא לא להימנע מלהיכנס להסתעפויות ראשיות של פתיחות ו/או כאלה המכונות topical, כלומר עומדות במרכז העניין של שחקני צמרת אחרים ולעתים מצריכות הכנה מדוקדקת מאוד בעזרת מחשב – בעוד שפעם קרלסן נטה להימנע מהסתעפויות כאלה ולגרור את המשחק בשלב מוקדם לאפיקים פחות תיאורטיים. אפשר להצביע על עוד שני משחקים בחלקו האחרון של הטורניר המדגימים זאת. אחד מהם היה נגד ארוניאן בסיבוב התשיעי, בו קרלסן שוב הפתיע את יריבו בחידוש בהסתעפות וינה של גמביט המלכה – כפי שעשה בטורניר גרנקה במשחק אותו ניתחתי בפוסט הקודם. העמדה לאחר 14 מסעים:

היתה כזו שהתקבלה כבר בכמה עשרות משחקים קודמים, ובכולם הלבן הצריח כאן לצד המלך (וכמעט כולם הסתיימו בתיקו). קרלסן, לעומת זאת, הצריח לצד המלכה – מסע הנראה באופן אינטואיטיבי מסוכן מאוד, בשל עמדתו הפתוחה יחסית של המלך באגף הזה, אבל גם נותן ללבן יד חופשית יותר בפיתוח התקפה על המלך השחור באגף השני. החידוש הצליח, מבחינה זו שקרלסן אכן השיג התקפה חזקה – אלא שבניגוד לאותו משחק מטורניר גרנקה, כאן ארוניאן לא נשבר, התגונן באופן מדוייק מאוד (היו מספר פעמים בהן היה עליו למצוא מסעים יחידים – ולא מובנים מאליהם – כדי לשמור על שוויון), והשיג תיקו.

עוד דוגמה קיבלנו בסיבוב האחד עשר והאחרון, שבו קרלסן מחץ את ושייה לגרב, הנחשב לאחד המומחים הבולטים בהגנת גרינפלד בשחור, בהסתעפות הראשית של הפתיחה הזו. כמו במשחק נגד דינג נעשה כאן שימוש מצויין בכוחו של זוג הרצים (לאחר שושייה לגרב, במה שהיה ככל הנראה טעות אסטרטגית רצינית, בחר לוותר על הזוג שלו בשלב מוקדם), שתמך בקידומו המכריע של רגלי חופשי על הטור ד' – מוטיב קלאסי בגרינפלד.

**********

מבחינת המהלך התחרותי של הטורניר, ניתן לציין שלאחר הניצחון על דינג (השלישי ברצף של קרלסן) בסיבוב השמיני, נותר למעשה רק שחקן אחד שיכל לסכן אותו באופן ממשי – סו, שניצח שלושה משחקים ונותר בפער של חצי נקודה מקרלסן; וזאת במיוחד כיוון שהסיבוב העשירי והלפני אחרון הפגיש ביניהם כשסו משחק בלבן. אולם, כפי שניתן היה לצפות לאור היסטוריית המשחקים הקודמים בין השניים וגם לאור אופיו הכללי של סו כשחקן, הוא קיבל בהכנעה את המקום השני והשתדל לא להפסיד יותר מאשר לנצח – המשחק התנהל בהסתעפות מאוד שקטה וסולידית שהיתה סופר-בטוחה עבור הלבן אך גם לא הציבה קשיים מיוחדים עבור השחור. (אגב, נראה שסו בכל זאת הרגיש קצת לא נעים אחרי המשחק, כיוון שבראיון אחריו – המנותח באופן משעשע בסקירת הסיבוב באתר צ'ס24 – סיפק לא פחות מ-13 סיבות לכך שלא שיחק באופן אגרסיבי כנגד קרלסן.) מכל מקום, לאחר התיקו הזה קרלסן סיים כאמור בניצחון בלבן על ושייה לגרב וזכה בטורניר בפער של נקודה שלמה.

הטבלה הסופית: 1. קרלסן – 8 נקודות (5+); 2. סו – 7 (3+); 4-3. קרואנה, ארוניאן – 6 (1+); 7-5. דינג, גירי, נפומניצ'י – 5.5 (50%); 8. קריאקין – 5 (1-); 11-9. ושייה לגרב, ממדיארוב, אנאנד – 4.5 (2-); 12.נקמורה – 4 (3-).

לקרואנה היה טורניר לא רע והוא שומר עדיין על המקום השני בדרוג מד הכושר, אבל שוב – כמו בגרנקה – הוא לא הצליח לתת פייט ממשי לקרלסן על המקום הראשון, ובראיונות לאורך הטורניר ניכר היה שהוא מאוד מתוסכל מכך. ב-2018 היה נראה שקרואנה קרוב ביותר להדביק את קרלסן – בנוסף למהלכו השקול של הדו קרב ביניהם, היתה לו גם שנה לא פחות טובה מקרלסן מבחינת הישגים בטורנירים (כולל אלה שקרלסן השתתף בהם), ובמד הכושר הוא התקרב אליו עד כדי כך שניצחון אחד בדו קרב היה מאפשר לו לעקוף אותו. כעת הפער ביניהם כבר צמח מ-3 ל-64 נקודות, ובטורנירים נראה שקרלסן נמצא בסטרטוספירה משלו.

**********

ולסיום, מגיעות ברכות לבוריס גלפנד – שבגיל 51, ולאחר שצנח מתחת ל-2700 במד הכושר והתרחק מהצמרת העולמית, הצליח לזכות בתחרות בינלאומית חזקה שנערכה בנתניה; הניצחון המשמעותי הראשון שלו מאז שזכה במשותף עם קרואנה בגרנד פרי באקו ב-2014. כבעל התוצאה הטובה ביותר בין חמשת שחקני הצמרת הישראלים שהשתתפו בטורניר, הדבר גם מעניק לו ווילדקארד לתחרות הרביעית והאחרונה בסדרת הגרנד פרי (במסגרת סבב אליפות העולם), שתערך בסוף השנה בארץ.

קרלסן מבסס מחדש דומיננטיות

תגובות

  • דוד

    תודה רבה אייל! נהדר כרגיל.
    המשחק של קרלסן נגד ארוניאן שווה איזכור לדעתי כי היתה שם מהפתיחה תכנית משחק פרובוקטיבית על גבול הספקטקולרית.. ארוניאן פשוט מצא הגנה עילאית כדי להוציא תיקו.

    הגב
    • דוד

      אופס, פספסתי שכתבת על זה... מבטל תגובה קודמת

      הגב
  • איציק

    תודה רבה,
    נראה שקרלסן באמת נמצא במקום אחר מכל השאר. נראה שלא משנה אם היריב בשחור או בלבן, הכול מקרה הוא מתכנן את ההגנה שלו ואפילו לא מנסה לתקוף. האם זו תחושה של מישהו לא מקצועי או זה באמת נראה ככה?

    הגב
  • יאיר

    אייל תמשיך בבקשה לכתוב אנחנו נהנים מהטור הטוב בארץ. האם קרלסן יוכל להגיע ל2900 לדעתכם?

    הגב
  • שחר אלוני

    קרלסן באופן סמלי משווה את שיא המד כושר שלו כמו שרואים בצילום מסך בראש הפוסט עם 2882
    ההישגים שלו מתחרויות הבליץ והראפיד מתחילים לחלחל לקלאסי.
    מעניין איך יתנהל עכשיו כשהוא באזור שיא המד כושר שלו ואפילו בעל סיכוי להגיע ל 2900
    **
    מעניין לראות שהוא בנה לעצמו שנה סופר אינטנסיבית, יש לו בממוצע תחרות בכל חודש, וזה בלי לספור תחרויות באינטרנט וכד'

    הגב
  • סגל

    לגבי 2900 - כדי להגיע לזה בזמן הקרוב אני מניח שקרלסן יצטרך עוד שתי תחרויות רצופות ממש מוצלחות, אחת מן הסתם לא תספיק (הבאה בקצב קלאסי היא גביע סינקפילד בחצי השני של אוגוסט); ככל שהפער מאלה שמתחתיו גדל יותר קשה להתקדם במד כושר, כי גם על תוצאות תיקו מתחילים להפסיד יותר ויותר נקודות. בכל מקרה, זה משהו שנחמד לעקוב אחריו אבל לטעמי לא צריך לייחס לו יותר מדי חשיבות - בסופו של דבר צריך לזכור שיש לנו נטייה חזקה מאוד להיות מהופנטים על ידי מספרים עגולים ושמדובר במספר שרירותי לגמרי...

    לגבי האינטנסיביות של לוח התחרויות - האמת שבמחצית השנייה של השנה לקרלסן עומד להיות לוח זמנים יחסית יותר נוח מהרבה שחקני צמרת אחרים; בעיקר לאלה שמשתתפים גם בגרנד פרי וגם בגרנד טור עומד להיות עומס אדיר (מכיוון שכל תחרויות הקוואליפיקציה למועמדים נדחסו לחצי שנה אחת, והגרנד טור מצידם הגדילו את כמות הארועים שלהם). למשל - לממדיארוב, MVL, גירי,סו, ארוניאן, נקמורה וקריאקין היה פחות משבוע לנוח לפני הגרנד פרי בריגה שמתחיל מחר.

    הגב
  • Havlicek stole the ball

    אייל,
    תודה רבה על הפוסטים הנהדרים, אתה אחד הגורמים העיקריים להתעניינותי בשח.
    שאלה -
    אני הדיוט שח (מגרד את ה-1000 בchess.com). אשמח אם תמליץ לי על סרטונים/טקסטים אינטואטיביים יחסית מהם ניתן ללמוד קצת מהבסיס לשח, ואולי מעבר.. כרגע נהנה מהפוסטים יותר בשל הסיפור, אך חסר הבנה לטיב המהלכים.
    תודה מראש

    הגב
    • שחר אלוני

      אתה יכול להכנס אפילו ליוטיוב
      פתיחות
      משחק אמצע-טקטיקה ואסטרטגיה
      סיומים
      תמצא הרבה ביוטיוב
      אם תרצה המלצות ספציפיות תגיד

      הגב
    • דוד

      המלצה שלי- כדאי להתחיל בפתיחה:
      למשל, אם אתה אוהב להתחיל בלבן עם 1.ה4, הנטייה בשחמט חובבני (אגב גם היתה מקובלת מאוד עד סוף המאה ה19) היא להגיב ב-1..ה5. והנה קיבלת פתיחה שיש לה שם: הפתיחה הספרדית, או ה"רוי לופז". בויקיפדיה יש ערך מאוד אינפורמטיבי על הפתיחה וההמשכים האפשריים.
      הפתיחה מתווה את אופי המשחק ולימוד נכון שלה יכול להעניק הבנה נכונה של העמדה על האספקטיים הטקטיים והאסטרטגיים הטמונים בה, בנוסף לשפע של רעיונות התקפיים שיכולים להתווסף לרפרטואר תוך כדי הלימוד.
      אם הכוונה שלך היא בעיקר להשתפר בטקטיקה, אפשר בקלות למצוא אפליקציות נהדרות של chess tactics/ chess puzzles. זה מאוד עוזר בשביל ללמוד כיצד לזהות טריקים ותחבולות.

      הגב
      • דוד

        אתקן- אני מתכוון כמובן לפתיחה 1.ה4 ה5 2.פו3 פג6 3.רב5.

        הגב
  • פטרוסיאן

    בינתיים רמאות שחמט מגיע ל-ynet:
    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5548989,00.html

    אייל - תמשיך לכתוב - הטורים שלך תענוג

    הגב
  • אילן

    The French Man!

    בתור השחקן היחיד שהצליח לנצח את קרלסן השנה (לא בקצב קלאסי), אני ממש אשמח אם הוא יצליח לנצח את הגרנד פרי הזה.
    אגב, יש קובץ כמו בפעם הקודמת שמתאר את המירוץ לטורניר המועמדים - אם התגובה שלי תעלה עכשיו זה אומר שהאתר לא קידם בברכה את צירוף הקובץ

    הגב
    • סגל

      אני מניח שאתה מתכוון לזה - https://docs.google.com/spreadsheets/d/e/2PACX-1vRs7CwoXDWf_g4lE27tt1BC0OiJ-IYWfmBfJC50UWg6rLMX5kkogSoZcGmSb8rdvVIV2UoXdzg-M4ny/pubhtml#

      וכן, גם אני בעד MVL - הגיע הזמן שיקבל צ'אנס במועמדים. בסבב הקודם הוא היה ממש קרוב, במיוחד בגביע העולם (מרחק משחק ארמגדון אחד בחצי הגמר נגד ארוניאן) וגם בגרנד פרי, והיתה תחושה חזקה שלאור זה הווילד קארד הגיע לו יותר מאשר לקרמניק.

      אגב, אל תשכח שבמשחקים לא קלאסיים גם קרואנה ניצח כבר את קרלסן השנה! (אמנם במשחק שלא שינה כלום באופן מעשי - הארמגדון בסיבוב האחרון בנורבגיה)

      הגב
      • אילן

        כן, לזה התכוונתי, תודה. אני חושב שהטבלה טרם התעדכנה במשחקים של היום. האם לפי שיטת החישוב ל- MVL כבר יש 6 נקודות GP? אם כן, הוא כבר עלה למקום השלישי בדירוג הכולל, טפו טפו.

        נכון, איך שכחתי את הנצחון של קרואנה?! וגם את האכזבה המרה שקדמה לו כי היה יכול לנצח אותו בקלאסי.

        הגב
      • אילן

        סליחה, התכוונתי 4 נקודות ומקום רביעי. גם לא רע, אחרי שני סיבובים.

        הגב
        • סגל

          חכה, הסיבוב השני עוד לא נגמר... יש לו אמנם סיכויים טובים מאוד אחרי הניצחון בשחור היום, אבל הוא עוד צריך לא להפסיד מחר בלבן. בכל אופן, אם טופלוב לא יעשה לו מחר יותר מדי צרות יהיה אפשר לומר שהוא עשה עבורו שרות גדול - גם פינה מהדרך את נקמורה וגם לא היה יריב מאוד קשה בעצמו.

          הגב
          • אילן

            הבנתי, חשבתי שמקבלים ניקוד גם על כל נצחון בלי קשר לתוצאה הסופית של הסיבוב. אבל אני מבין שזה מותנה בנצחון כולל בסיבוב. תודה.

            הגב
            • סגל

              ובעוד אנחנו מדברים טופלוב כבר הסכים לתיקו אחרי 12 מסעים... אכן לא יריב קשוח במיוחד.

  • אילן

    טוב, זה היה מאוד מהיר לשמחתי. MVL כבר עלה לשלב הבא והוא כבר במקום השלישי הכללי עם 5 נקודות.

    הגב
  • אילן

    אייל אתה יכול להסביר/להזכיר בבקשה את שיטת הניקוד.
    באופן ספציפי איך גרישצ'וק קיבל 3 נקודות כבר ובעצם איך MVL קיבל 5?

    הגב
    • סגל

      מקבלים נקודה על העפלה לרבע הגמר, 3 נקודות על העפלה לחצי, 5 על העפלה לגמר, ו-8 על זכייה. חוץ מזה מקבלים גם נקודה בונוס על כל דו קרב שמנצחים בשלב המשחקים הקלאסיים בלי להגיע לשובר שוויון (כלומר שהמקסימום שאפשר להוציא מתחרות אחת הוא 12, 4+8). MVL ניצח את שני הדו קרבות שלו בינתיים בלי שוברי שוויון, אז יש לו 2 נקודות בונוס יותר לעומת גרישצ'וק, שבינתיים היה צריך שובר שוויון בכל שלב. בדיוק בגלל זה וויטאשק הרויח בתחרות הקודמת 5 נקודות ונקמורה רק 3, למרות ששניהם הודחו בחצי הגמר.

      הגב
      • אילן

        תודה רבה

        הגב
  • אילן

    במבט על הלוח החי, עולה שבעשיריה הראשונה בעולם לארה"ב יש 3 שחקנים (קרואנה, סו ודומינגז) בעוד שאין עוד מדינה בעולם שיש לה אפילו 2 שחקנים בעשיריה הראשונה. בצמרת העשרים השחקנים הטובים בעולם לארה"ב יש 4 שחקנים (נוסף נקמורה), לרוסיה יש 5 שחקנים (נפו במקום 7, גרישצ'וק 11, ארטמייב 13, קרמניק 15 וקריאקין 16).
    מבין 100 הטובים בעולם לרוסים יש 23 שחקנים ולארה"ב רק 9, מתוכם 6 מעל 2700 (כולל ג'פרי שיונג בן ה- 16 שהצטרף למועדון המכובד).

    מה זה אומר? שארה"ב משלמת הרבה כסף בשביל לייבא את שחקני הצמרת?

    קרואנה וסו עברו בשנים האחרונות לארה"ב ודומינגז הקובני עבר לשחק עבור ארה"ב ממש לאחרונה.

    גם לסין יש 9 שחקנים בין ה- 100 הטובים בעולם, כולל האשה היחידה בעולם הו ייפאן. בין ה- 9 יש את דינג במקום השלישי שלאחרונה ירד מתחת ל- 2800, שניים בעשיריה השניה, ועוד שניים במועדון ה- 2700+, היתר, 4, מתחת ל- 2700 (כולל הו ייפאן)

    הגב
  • אילן

    אלירזה פירוזג'ה בן ה- 16 מאירן שובר שיא שוב, לפחות אירני - הוא השני בהיסטוריה להיכנס למועדון ה- 2700, אחרי Wei Yi כשהוא עושה זאת בגיל של 16 וחודש (הסיני כזכור עשה זאת בגיל 15. קרלסן בגיל 16 ו- 237 ימים).

    לפני כמה ימים בתחרות משחקי שח מהיר לצעירים ב- chess.com נפגשו השניים (זו הפעם האחרונה ש- Wei Yi יכול להשתתף בה בשל גילו - 20) והסיני ניצח, לא כ"כ בקלות...

    הגב
    • שמוליק

      אפרופו איראנים...
      הישג יפה מאוד לשחקן השלישי בחוזקו שם Tabatabaei (בן 18 וכעת מתבסס מעל 2600) , שזה עתה זכה בתחרות הפתוחה החזקה בביל :
      http://chess-results.com/tnr457115.aspx?lan=1&art=1&rd=9

      יצא לי במקרה לשחק איתו שם בתחרות הראפיד (מן הסתם עקב רצף המשחקים - לא היה מודע לכך שאני מישראל...), הוא ניצח מן הסתם, אבל דווקא היה משחק מאוד מעניין.

      הגב
    • דוד

      אלירזה מככב בתחרויות קליע של ליצ'ס.
      לפני כמה שבועות הוא זכה בטורניר של ליצ'ס על חשבון קרלסן(!!). זו היתה הפעם הראשונה שקרלסן לא זכה שם בתחרות, בה בדרך כלל הוא דורס בפער גדול.
      ללא ספק שחקן פנומנלי עם עתיד מזהיר.

      הגב
  • אילן

    https://twitter.com/MrMarksTV/status/1158269973644660736
    נחמד לראות שיש (היה) חוש הומור לטל

    הגב
    • איציק

      על טל יש כל מיני סיפורים. היה בן אדם מבריק, עיתונאי טוב מאד, והיה תענוג לשמוע את הפרשנויות שלו לדו קרבות שפרשן אפילו לכאלו שלא מבינים הרבה, כמוני.
      אני חושב שהסיפור הכי נחמד שהוא סיפר בעצמו (לא יודע אם ממוצא או לא) היה סיפור הרכבת. הוא נכנס לתא שלו ושם ישב מישהו ששיחק מול עצמו שחמט והוא כמובן התעניין. הנוסע שאל האם הוא משחק וטל אמר שקצת. להצעה לשחק טל אמר שהוא לא בטוח אז הנוסע הציע שהוא ישחק מול טל בשחור ובלי מלכה. טל הסכים והפסיד בלבן. הנוסע שאל את טל האם הוא יודע מי הוא וטל אמר שלא. הנוסע הציג את עצמו כפרופ' לפיסיקה. טל הודיע לפרופ' שזה לא חוכמה, שכל אחד יכול לנצח בשחור בלי מלכה וכך הם התחלפו צדדים וטל כמובן ניצח. אז הגיע תורו של טל לשאול האם הפרופ' יודע מי הוא. הוא נענה בשלילה ואז הציג את עצמו "מיכאיל טל, אלוף העולם בשחמט."
      נראה לי שפעם כבר סיפרתי זאת, אבל זה מראה את האופי שלו בצורה יפה.

      הגב
      • אילן

        חוש הומור נפלא. לא הכרתי את הסיפור.

        אגב חוש הומור, בתחרות שהסתיימה לפני כמה ימים בסין שבה זכה ההודי, גנגולי, הוא הצליח לגבור בסיבוב החמישי על Wei Yi (ההפסד היחיד של הסיני בתחרות), וצייץ אח"כ שהמסע האחרון של Wei Yi מצביע על חוש הומור ורוח ספורטיבית של שחקן גדול, הוא שיחק 15...מה-ז1 https://chess24.com/en/watch/live-tournaments/belt-and-road-hunan-2019/5/1/2 כשמצבו כבר היה אבוד.

        הגב
        • בני

          תחרות בקצב מהיר? לא יתכן ש Wei Yi הפסיד במשחק בזמן רגיל ב 16 מסעים...

          הגב
          • אילן

            זה היה בקצב קלאסי והוא הפסיד 6.4 נק' מד כושר בגין ההפסד הזה

            הגב
  • שחר אלוני

    קרלסן כנראה בדרך לא לנצח תחרות לראשונה מאז נובמבר שעבר (ניצח 8 תחרויות ברצף כמדומני)
    בחלק הראפיד של סיינט לואיס יש לו בינתיים 5 מתוך 12

    הגב
  • אילן

    עם רמה שמזעזעת אפילו אותו קרלסן אמר שהוא רק מחכה שהטורניר הזה בסנט לואיס (רפיד+בליץ) יסתיים.

    מרוב ייאוש ניסה כבר להנחית מט סנדלרים על דומינגז.

    מוריס אשלי התבדח על זה https://twitter.com/GrandChessTour/status/1161389364544450562

    הגב
    • שמוליק

      רק נציין שהוצאת המלכה (ח5 ואז ו3) היא כמובן לא הברקה גדולה, אבל לא איזו שטות יוצאת דופן כמו שנוהגים לייחס לכך - בגלל העובדה לכאורה שככה משחקים שחקנים ללא ניסיון בתקווה להנחית מט סנדלרים.
      זה שמאיימים מט על הדרך (שהיריב הרי מונע ב-100%) זה אנקדוטה אבל לא באמת משפיע על המשחק...

      הגב
  • סגל

    לגבי המשחק של Wei Yi - כשנכנסים להסתעפות סופר-חריפה ולא יודעים/זוכרים את התאוריה, אפשר להגיע לעמדה אבודה כבר אחרי 10 מסעים (כמו שקרה כאן) גם בקצב קלאסי...

    לגבי קרלסן - טוב, מתי שהוא היה צריך להגיע אירוע לא מוצלח, אבל זה באמת כבר רע באופן ספקטקולרי בסטנדרטים שלו; נכון לעכשיו (אחרי ארבעה ימים מתוך חמישה) הוא מדורג שביעי מתוך עשרה, בעקבות שלושה ימים גרועים רצופים (אני לא סופר את היום הראשון, שאמנם התחיל בהפסד לדינג אבל אחריו באו שני נצחונות מרשימים). השאלה המעניינת כעת היא האם ועד כמה זה ישפיע גם על הטורניר הקלאסי של גביע סינקפילד שמתחיל מייד אחרי שהתחרות הנוכחית נגמרת.

    הגב
  • Zak

    בינתיים בגביע סינקפילד בסנט לואיס, אחרי שישה סיבובים ו 36 משחקים ששוחקו, רק ארבעה הסתיימו בהכרעה! מעניין אם מדובר כאן על איזה שיא שלילי והאם זה יימשך עד לסוף התחרות. יכול להיות שמדובר פשוט על עייפות החומר כי השנה עד עכשיו באמת עמוסה בצורה בלתי רגילה ואני מניח שהשחקנים בכל זאת צריכים לחלק את הכוחות שלהם איכשהו

    הגב
    • שמוליק

      יש בתחרות זו איסור להסכים לתיקו "סתם"
      מה שבאופן מסוים עלול דווקא להגביר את שכיחות התיקו - כי השחקנים לעיתים יקחו אופציה של חזרה על מסעים במקום להמשיך הלאה (ואז לך תדע מתי תוכל לעשות תיקו שוב...)

      הגב
    • סגל

      אחרי הסיבוב של אתמול זה כבר רק 4 משחקים מוכרעים מתוך 42... אבל באופן מיוחד זה הופך לטורניר ההחמצות של אנאנד, שהחמיץ נגד דינג ניצחון בפעם השלישית (אחרי שכבר עשה את זה נגד סו וגירי) ובעקבות זאת הזדמנות שלישית ליטול את ההובלה לבדו. אני לא בטוח, אגב, לגבי עניין העייפות כסיבה עיקרית, כי זה יכול בקלות לפעול גם לכיוון ההפוך - יותר שגיאות שגורמות ליותר משחקים מוכרעים.

      הגב
  • Zak

    אז לפני הסיבוב האחרון, דינג תופס את ההובלה לבדו, חצי נקודה לפני קרלסן, אנאנד, קריאקין ונפו (שחווה בעצמו תחרות מעניינת אבל הפסיד ברשלנות במחזור הקודם ואיבד את ההובלה). אני לא זוכר ניצחון של דינג בתחרות בינלאומית משמעותית ואם זה אכן המצב אז בוא נאחל לו בהצלחה בסיבוב האחרון כי באמת הגיע הזמן שיתביע את חותמו בצמרת עולם השחמט גם באופן הזה.

    במסגרת הנסיונות האחרונים לגוון, גם בסנט לואיס הצטרפו לטרנד ושינו את ביקורת הזמן כך שבמקום תוספת לזמן הכללי על כל מסע (באופן שיכול להצטבר) מוסיפים עכשיו רק חצי דקה לכל מסע ספציפי. יש כבר משוב של השחקנים והפרשנים לגבי הכלל החדש?

    הגב
  • בני

    דינג פשוט מחץ את קרלסן. מדהים !

    הגב
  • Zak

    אכן. מעניין מתי הפעם האחרונה שקרלסן הפסיד בשובר שיוויון?

    הגב
  • אריק

    מ 2008 הוא לא הפסיד בפלייאוף

    הגב
  • אילן

    דינג לירן מבשר את תחילתה של המהפכה (הסינית)?
    גם ניצח את קרואנה עכשיו בסינקפילד בקצב קלאסי, גם הגיע למקום שני בטורניר שקדם לקלאסי במשחקים מהירים ובליצים ועכשיו גם ניצח את קרלסן בפלייאוף. אם הוא הצליח להתגבר על המכשול הפסיכולוגי שהיה לו נגד קרלסן מי יעצור אותו עכשיו?

    ליבי, ליבי, לקרואנה.

    הגב
    • דוד

      זו לא הפעם הראשונה שהוא מנצח את קרואנה, וגם לא בטוח בהכרח שזה הטורניר הטוב בחייו, אבל יש משהו מאוד בוגר במשחקים שלו לאחרונה.
      התיקו שחילץ מאנאנד, והמשחק המדוייק בעמדה סופר חריפה ששיחק בשחור נגד קרלסן.
      מאוד בולט אצלו האופן בו הוא יכול להפוך לחץ עמדתי לניצחון עם המון מסעים טקטיים חזקים לאורך משחק שלם, גם כשנראה שהיתרון העמדתי עלול שלא להספיק. זה באמת הומחש במשחק מול קרואנה.

      הגב
  • אילן

    אחרי הנצחון השני אתמול של דינג לירן בגביע העולם הוא עבר את קרואנה ומדורג כרגע שני בעולם. הישג מדהים לסינים.

    הגב
  • דוד

    אייל
    אני מקווה שהבלוג שלך לא עובר לפייסבוק.
    מה יהיה?

    הגב
    • סגל

      פייסבוק, בנוסף לכל מיני בעיות אחרות שהוזכרו בדיונים כאן, אפילו לא מאפשר טכנית את הכלים שהייתי משתמש בהם (דיאגרמות, לוחות חיים וכו'). ובאתר הזה כבר לא ניתן יותר להעלות פוסטים, הוא מתפקד מעכשיו רק כארכיון. אז כנראה שזה הסוף...

      הגב
      • שחר ש

        וואו, איזה באסה.
        היה הרבה חומר טוב בדה באזר, אבל שלך משובח מכולם. ובניגוד לרוב מה שפורסם באתר, אין בעברית משהו דומה ליצירות שלך פה.
        אם תמצא אכסניה מתאימה בעתיד אנא השאר כאן הודעה, כדי שנוכל לנדוד איתך.
        ועד אז, המון המון המון תודה!

        הגב
  • Zak

    אז דהבאזר יורד מהאויר... רוב תודות אייל, על הכתיבה המעשירה ובתקווה שתוכל למצוא אכסניה חדשה לבלוג :)

    הגב
  • אילן

    וואו, חדשות לא טובות.
    אייל, תודה רבה על העשרת הידע שלנו והשקעת הזמן מצדך.

    הגב
  • אורן

    תודה רבה אייל! האתר הזה גרם לי לראשונה להרגיש כמו אוהד ספורט. נשמח למצוא אותך באכסנייה אחרת יום אחד.

    הגב
  • אריק

    אייל, אני מאמין שתמצא פלטפורמה אחרת להעלות את הפוסטים המעניינים שלך.
    קח בחשבון שיש לך המון חובבי שחמט שמצפים לפוסטים שלך ולא תוכל להשאיר אותם יתומים..
    מזכיר לי את העיתון ספורט של יום ראשון שהיינו מחכים לו...לפני עידן האינטרנט.
    ממתין לקרוא כבר את הפוסטים הבאים שלך.

    הגב
  • סגל

    תודה לכולם - ובמיוחד על העניין והתגובות לאורך הזמן. דה באזר היה אתר עם קהילת קוראים ברמה באמת יוצאת דופן.

    הגב

    להגיב על סגל לבטל

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    • מומו

      תודה! אני קורא ומחכה לפוסטים כבר אליפויות ותחרוית מועמדים רבות...מציע לדבר עם אנשים מהאיגוד כמו אלון רביבו על פלטפורמה,יש הרבה חובבי שחמט עם מהלכים בכל מיני תחומים באינטרנט, אולי גם באתר השחמט הישראלי אני יודע שהיו כתבות איכותיות בעבר. חבר'ה לא רק אייל יכול לדאוג למציאת הפלטפורמה. גם כולנו המגיבים!!

      הגב
  • דוד

    תודה גדולה אייל על הכל. רגע עצוב.
    באסה שאפילו לא מתאפשר פוסט סיכום מכובד לבלוג הכי איכותי בדה באזר.

    הגב
  • יאיר

    אכן פרידה מוזרה.
    המון תודה אייל, מעוד קורא שציפה בשקיקה לפוסטים שלך.
    גם אני מקוה שיהיה המשך באכסניה אחרת...

    הגב

להגיב על סגל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *