הצלקת נעלמה

תם הדיון, המילים הגדול מכולם נכתבו ליד שמו של רוג'ר פדרר

אז מה אומרים? לא אומרים. פשוט נותנים לדמעות לזלוג מעצמן. תואר מספר שמונה עשרה. בגיל שלושים וחמש. על נדאל. בחמש מערכות. אחרי פיגור בשבירה. יותר מדי לעיכול בשביל הקיבה בת השלושים ושבע שלי.

המשחק הזה היה משחק של הזדמנויות. הזדמנויות שניות. בניגוד למה שאומרים לכם בגן ובבית הספר, יש הזדמנות שניה, כמעט תמיד. בעיקר לצלקות שהולכות איתנו שנים. רק צריך להיות שם ולשים לב כשזה קורה. הזדמנות שניה להזדמנות שניה לרוב לא חוזרת…..

ונדאל הוא חתיכת צלקת.

*

ישבתי דבוק למסך, עם יהלי בן החודשיים, כשנדאל ניצח לראשונה את פדרר בגמר ווימבלדון וסימל כמעט עשור של עליונות במפגשי האחד על אחד בין השניים. פדרר ירד מהמגרש הזה מצולק לתמיד. הוא המשיך מהמשחק הזה לקחת עוד חמישה סלאמים, לזכות במדליות באולמפיאדה, בגביע דיוויס היסטורי לשוויץ, אפילו ברולאן גארוס המקולל. אבל הצלקת תמיד הייתה שם. גדולה, מגרדת, מציקה, דלק לאלפי דיוני רשת בשאלה מיהו הגדול מכולם. ואז הגיעה ההזדמנות. בלי סיכוי אמיתי, משום מקום, ההיסטוריה נתנה לפדרר הזדמנות לסגור חשבון ולנדאל הזדמנות להוכיח שהוא עוד כאן. חזק, ווינר ועמוק בתוך הצלקת של פדרר.

ולכן ה- 29 לינואר ייזכר לתמיד. לא בגלל התואר השמונה עשר, אין לו שום משמעות. לא בגלל האוזי מספר חמש , או ארבע, או שש או מי זוכר בכלל. הוא ייזכר כיום בו פדרר הסיר את כל הצלקות וסגר את כל הויכוחים. כמו צ'רצ'יל שחזר לנצח את הבחירות, אחרי שהפסיד את כסאו ערב סיום מלחמת העולם. כמו פרס שזכה בנשיאות, שבע שנים אחרי שחמקה ממנו ולאחר מי יודע כמה הפסדים, כמו לברון ג'ימס שהראה שהוא יכול לזכות באליפות עם קבוצה שהיא רק שלו, פדרר הסיר את הקוף מהגב. נגמר עידן הכוכביות, אפשר להניח את המקלדת. הנקמה הוגשה קרה ופדרר כמו שוויצרי אמיתי תכנן אותה בשקט במשך 9 שנים ארוכות. רגע לפני שסגר את האורות והיה מוכן ללכת הביתה לבאזל, עם הכוכבית ועם הצלקת, הגיעה פתאום ההזדמנות לנקמה ופדרר לא פספס.

*

קראתם ועוד תקראו הרבה פרשנויות על המשחק הזה. לא משחק ברמה הכי גבוהה (נסו אתם להיות ברמה הכי גבוהה בגיל שלושים וחמש), אבל הכי מותח שאפשר, עם כל הטוויסטים האפשריים בעלילה, עד הרגע האחרון. נדאל התחפש פתאום לפדרר, פדרר התחפש לנדאל וקיבלנו מערכה חמישית מותחת ושונה מכל מה שהכרנו.

אבל האמת שזה לא מעניין ובכלל מי אני שאתחרה עם הפרשנים האמיתיים? רוצים פרשנות טניס? לכו לשלמה צורף. אותי מעניינים השדים הפרטיים שלי. אלה שהעניקו לי שני לילות ללא שינה ופרצוף זועף במיוחד ליהלי, עכשיו כבר בן תשע ולשני אחיו מילי וים, שקיבלו ליומיים אבא שלא אכפת לו מכלום. כל מה שראיתי בעיניים זה את עצמי, תשע שנים אחורה, מחזיק את יהלי שנרדם לי על הידיים מול השידור של ווימבלדון ומרגיש את הסכין ננעצת עם כל טופ ספין מצד שמאל.

היום הסכין יצאה, בשלמותה, והגוף מתאושש. נדאל היה הפצע שלנו כמעט תשע שנים ועכשיו לא אכפת לנו מכלום. ייקח רולאן גארוס, יפסיד ווימבלדון, אתם יכולים לכתוב את זה על הקרח.

דבר אחד ייכתב לנצח, בספרי ההיסטוריה של הטניס – ב – 29  בינואר 2017, אור ליום ראשון, הצלקת הוסרה והמילים הגדול מכולם נכתבו ליד שמו של רוג'ר פדרר.

תם הדיון, ההגנה אמרה את דברה.

 

בכורה

תגובות

  • יוסי מהאבטיחים

    באמת שבשלב זה פדרר לא צריך תואר זה או אחר כדי להיזכר ככזה.
    היה כיף לראות ולחשוב שהנוקיה 5130i שלי יצלצל עוד רגע וחבר שלי ישאל אותי אם ראיתי את הדמות של חיזקי בארץ נהדרת או משהו כזה, אבל זה באמת היה פרץ נוסטלגיה בעולם שכולו נולה ומארי.

  • DS

    לא שאני חושב אחרת ממך, אבל אם יש לך צורך לומר זאת אז כנראה שזה עוד לא חתום ונעול, ובכלל יש עוד מספיק סלאמים בקופה וכל אחד פתאום יכול להיכנס לכושר מטורף ורצף הצלחות שלא ראינו את זה מגיע. בקיצור, סיכום עדיף לעשות בסוף הקריירה, בינתיים אפשר להנות מעוד קצת פיסה מהחלום לפני שנתעורר.

  • אמיתי

    ההתקפה אמרה את דברה..
    אגב מה הניק שלך? סתם לידע כללי

  • אורי

    איבדת אותי בפרס ולברון

  • MOBY

    כן, אבל.....

  • אייל

    אחלה טור יעוז
    אמנם הגמר/טורניר הגדול ביותר עבורי זה וימבלדון של גוראן (במקביל לניסיונות לכתוב את הסמינר בהיסטוריה) אבל גם כאן התרגשתי להתעדכן בריפרש ולגלות שהטוב והיפה ניצח את הפחות טוב והיותר יפה.
    אבל מה שהכי חשוב זה שאפילו דולינקו התרגשה בשביל פדרר

    • dk

      אצלי ווימבלדון של גוראן הוא זיכרון הטניס הראשון שלי (סביר שהתחלתי לראות קודם כי זכרתי שראפטר הפסיד גם שנה לפני אבל זה הכי טהור שלי). בכל ההתלהבות מעידן ה''טופ 3'' (סליחה אנדי) החזרת אותי לרגע של אושר :)

      • איציק

        ככה צריך לנצל כרטיס חופשי. כשנותנים לך, דע לקחת.

  • X

    רוד לייבר הוא הגדול מכולם

  • עדי אבני

    נהניתי לקרוא, יעוז.
    תכתוב עוד

  • מתן

    כל כך מסכים. גמר ווימבלדון ההוא היה אחד ממשחקי הספורט הכי טראומטיים בחיי, ולמרות הכל שום תואר לא תיקן את הטראומה - עד היום.
    סוף סוף נפטרנו ממנו, ועוד איך
    18. And counting

  • ג'וקר

    אין כמוהו

    https://www.youtube.com/watch?v=ZubK_zd3LiU

  • היסטוריה לעניים

    כמו שכתב מישהו למעלה. בפסיכולוגיה בגרוש- מי שצריך לכתוב כל כך הרבה על טראומות, שלפני 48 שעות היה בטוח שנדאל מנצח, מי שפתאום שכח פת 9 שנים של תבוסה מורלית (אגב, יותר של האוהדים הכי פנטים שראיתי לספורטאי בודד ופחות של פדרר ; חלקם אפילו קראו לו פה לפרוש לאורך השנים) כנראה לא סגור על זה בעצמו. או כפשרה אולי מבין שהוא לא סגר את זה עם הלא משוכנעים האחרים.

  • DS

    אגב, זה נכון שפדרר מצא סוף סוף את התרופה לווירוס (נדאל) שהשתולל לו במערכת במשך 9 ומשהו שנים. אבל כמו וירוס שפעת שמשכלל עצמו וחוזר קטלני יותר בכל חורף, כך גם נדאל - ישכלל עצמו ויחפש פירצה בשיריון המנטלי החדש של פדרר. אני נוטה להאמין שזה לא היה סוף פסוק אתמול בסאגה ביניהם.

    • אמיתי

      בכל הפסטיבל הזה לא מזכירים שנדאל החליף (סןפסופ)
      את הדוד טוני במויה ואיזה השפעה חיובית זאת עליו..
      קשה יהיה להם להיפגש עוד הרבה ובטח בסלאם ובטח
      ובטח בגמר בגלל הדירוג שלהם ובגלל ששניהם ישחקו
      הרבה פחות טורנירים מפעם

      • אלעד ב.א.

        לא החליף, הוסיף

  • DS

    היכולת של שניהם בטורניר הזה דווקא מראה אחרת ולדעתי הם עוד יכולים השתפר במשך השנה (טורניר ראשון של השנה ושל פדרר אחרי חצי שנה!) והם בהחלט שווים חצי גמר בכל גראנד סלאם. ומשם זה עניין של יום נתון.

    • DS

      תגובה לאמיתי

      • אמיתי

        כמו שכתבתי במקום אחר זה וואחד אנומליה וסוג של נס מה שקרה אתמול. אין סיכוי שהם ייפגשו בגמר גראנדסלאם שוב. דווקא בגלל שזו תחילת עונה הכוכבים הסתדרו איכשהו וזה הצליח. פדרר חסר סיכוי לעבור 4 שחקני עשירייה ראשונה בטורניר אחד ולשרוד 3!! משחקי 5 מערכות. רפא גם חווה עדנה אבל חוץ מהרולאן גם הוא יתקשה לעבור רבע בשאר הסלאמים. זו דעתי. לא כזה מומחה טניס וגם לא נביא אבל טעות גדולה היא להניח שמה שקרה (אתמול) מעיד על מה שיקרה מחר

        • יעוז סבר

          אתה כנראה צודק. ובגלל זה - צ'אנס של פעם בחיים. הזדמנות לרפא צלקות, וזה מה שמדהים.

          • יהויכין פנדלוביץ'

            מה, לרפא גם יש צלקות?? :)

  • אדם בן דוד

    אני מאוד אוהב את פדרר. והמשחק אתמול הראה שהוא באמת משהו מיוחד.
    אבל את ההכרזה של "הגדול מכולם. זהו. חתום. נסגר." אני זוכר גם מסאמפראס.
    כל דור והגדול שלו.
    ביורג היה מדהים. לנדל היה הפייבוריט שלי, אדברג היה נפלא, מקנרו היה חגיגיה, קונורס היה קלאסה, בקר היה עוצמתי.
    נדאל מדהים. נולה מושלם.
    וחכה חכה תראה מה אוליעל יעשה בעשור הקרוב...

    • מתן

      מן הסתם אי אפשר לקבוע שפדרר הכי גדול שיהיה, אבל לדעתי זה די חד משמעי שהוא הכי גדול שהיה עד היום

  • יעוז סבר

    ראשית תודה לכל המגיבים, ריגשתם! לגבי התגובות:
    כתבתי את הטור בתחושה שזה די נגמר. ז"א לדעתי אנחנו לא בפתחה של סדרת גמרים חדשה בין פדרר לנדאל. אין להם את זה כבר, נדאל די מרוסק פיזית, פדרר (ושכחו אתמול את ההבדל ביניהם) בן 35 שזה פאקינג זקן. כל עוד נולה ומארי בסביבה, וראוניץ', נישיקורי וגם צעירים כמו דומינק תים מתקדמים, קשה לי לראות עוד גמר כזה (אשמח לדעת מה אחרים חושבים) לדעתי אתמול ראינו את הגראנד פינאלה וזו כמובן בשורה טובה לאוהדי פדרר. אקורד הסיום היה שייך לרוג'ר, במשחק לא קל, בעיקר נפשית. אתמול ראינו את הת'רילה אין מאנילה, כלומר כל מה שקורה אחריו די חסר חשיבות בסאגה הזאת.

    • מתן

      קרב בין שניהם כבר לא יהיה בגמר (אני די בטוח. למרות שזה מה שחשבתי עד לפני שבוע בערך), והם לא יחזרו לסכן את המקום הראשון בעולם, אבל אפשר להגיע לפיק של שבועיים ולזכות בטורניר. נדאל יהיה פייבוריט ברולאן גארוס גם עוד חמישים שנה, ופדרר כבר הוכיח שהוא בנוי לזה גם היום (מזכיר את הסלאם הקודם, ווימבלדון, שבו פדרר היה מרחק פסע מהגמר. אין סיבה שזה לא יקרה שוב).
      בכל מקרה, שניהם הוכיחו שהם עוד כאן. כבר לא ילדים, אבל יש להם דברים שלא נעלמים עם הגיל, ואת זה לא יהיה לראוניץ' גם בגלגול הבא

      • יעוז סבר

        מסכים איתך. הם שניים מליגה אחרת. פדרר הוא הטוב בכל הזמנים ונדאל די בוודאות בין החמישה, גג שמונה הטובים ביותר. יש להם טניס שלראוניץ' ודימיטרוב לא יהיה לעולם. מצד שני לשניים האלה יש ברכיים ולפדרר ונדאל כבר לא יהיו כאלה לעולם.....

        • מתן

          זה לא רק עניין של כשרון. כשדימיטרוב היה צעיר (הוא כבר בן 25!) קראו לו "בייבי פדרר" ואמרו שהוא מקום ראשון עתידי. כשרון לא חסר לו (ואת זה רואים בחצי השנה האחרונה שבה הוא מדהים), אבל את האופי שצריך בשביל לזכות בסלאמים אין לו. בחצי מול נדאל הוא שיחק יותר טוב, פשוט לא הצליח להשלים את אפשרויות השבירה הלא מעטות שהיו לו, וברגע שהופעל עליו לחץ הוא קרס.
          גם מארי הוא שחקן ששווה בגילו שישה סלאמים, אבל הסיבה שזה לא קרה היא שהוא פשוט לא שם מבחינת אופי, ופשוט ניצל את החסרון של פדרר ונדאל בתארים שהוא כן זכה בהם (התואר הגדול היחיד בו הוא זכה מול אחד מהם היה באולימפיאדה ב-2012 מול פדרר באול אינגלנד קלאב, וגם זה היה שבועיים אחרי שהוא נחנק מול פדרר באותו מקום)

  • דגנית

    אכן קרב ענקים.... שמחה שהטובים ניצחו... מסתבר שזה קורה לפעמים. יפה כתבת.... אתייעץ איתך כשנבחרת איטליה סופסוף תצא מהשלולית ותביא איזה תואר ראוי ותאפשר גם לי לכתוב מילים נרגשות.

  • DS

    יעוז, רפא בן 30 ולטענת הצוות שלו הוא התגבר על כל הפציעות שהיו לו, אז בהינתן שהוא ישמור על עצמו (סיכויים לא גבוהים אמנם) הוא כן יכול לדעתי להגיע לגמרים. לגבי פדרר, הגיל 35, אבל היכולת? לא הייתה תחושה אתמול, לפחות אצלי, שהיכולת נמוכה, או מביכה או משהו דומה לזה. זאת נתן הופעה מדהימה ללא קשר לגיל. לדעתי היה נותן פייט לא רע בכלל ואולי אף מנצח את רוג'ר בן ה-25.
    אגב, סרטון מדהים שמסכם את הדרך של שניהם באליפות
    https://youtu.be/aQzDH1MOuGE (מקווה שזה ייראה כלינק).

  • יהודה

    סתם הפרעה
    האם רק אני שמתי לב שהוא לקח הפסקה רפואית לפני מערכה 5 גם מול וואריקה וגם מול נדאל.
    זה קצת מפריע לכל התרועות - נדאל יותר גנטלמן אבל בעידן של עובדות אלטרנטיביות הכל תופס

    • אמיתי

      פדרר אחד הספורטאים הכי ספורטיווים שיש ומעולם לא הפסיק משחק בגלל פציעה. הבנאדם בן 35 ורק חזר מפציעה.
      קטנוניות נטו

      • יעוז סבר

        אני מניח שאם לקח הפסקה, הוא ידע מה שעשה. לא זוכר שהאשימו אותו בחוסר ספורטיביות. במונחים של כדורגל, האיש מעולם לא קיבל כרטיס צהוב (בקריירת הבוגרים שלו, בנוער אגב היה שובר מחבטים יותר מוואוורינקה).

    • ישי

      מה בדיוק החוק? מתי אפשר לקבל הפסקה?

Comments are closed.