אז בואו נדבר על היורוליג

פעם היתה פה ליגה, היום בקושי מפעל מילואים של שאריות האנ.בי.איי

אז בואו נדבר קצת על היורוליג. אותו מפעל שאורי אלון מהפועל ירושלים מוכן לתת כליה, אשך ושלוש אצבעות בשביל להצטרף אליו. אותו מפעל שמחלק את שחקני אירופה ל״זה שחקן יורוליג״ ו״לזה אין מה לחפש ביורוליג״.

אותו מפעל שאם תשאלו אותי, הפך מזמן לליגת המילואים הירודה של האנ.בי.איי, מפעל שאם אין לכם עניין אישי בקבוצות שמשחקות בו, אין לכם בשביל מה לפתוח טלוויזיה.

****

אז בואו נדבר מספרים.
שלושים שנה אחורה, לא המון זמן. ביורוליג, גביע אירופה לאלופות אז, משחקות 8 קבוצות. הקצפת של הקצפת. שבוע אתה בסלוניקי אוכל סלים מגאליס, שבוע נטחן על ידי אוסטרובסקי בלימוז׳ ולאחר מכן יוצא לברצלונה ומקבל את אאודי נוריס על הראש. באנ.בי.איי לעומת זאת, 23 קבוצות בשלב הזה. 7 קבוצות פחות מהיום. מעבר לזה, בשביל מי שלא נולד ביבשת אמריקה, ולא עשה לפחות שנתיים קולג׳, האנ.בי.איי הוא אופציה כמעט בלתי אפשרית. שחקנים עצומים כמו גאליס, יאנקיס, סאן אפיפניו, מנגין, אוסטרובסקי, ג׳מצ׳י, דניאל, גורדון שלנו, יכולים רק לחלום על מעבר לליגה הטובה בעולם. מעבר של גדול השחקנים האירופיים אי פעם, פטרוביץ, מתחיל בספסול ארוך ומייאש בפורטלנד. מדי שבוע משחקים זה נגד זה ביורוליג מיטב השחקנים האירופיים, מחוזקים בצמד זרים שנבחרו בפינצטה. קני בארלו, קווין מגי, בוב מקאדו, מייק דאנתוני, אאודי נוריס ודומיהם, כולם כוכבי קולג׳ים ענקיים (וחלקם כוכבי אנ.בי.איי לשעבר) מסתובבים באירופה במשך שנים ארוכות. לצידם מאות זרים שיודעים כדורסל לא פחות טוב מהרבה שחקנים באנ.בי.איי, אבל לא מצליחים לחדור לליגה הקטנה והעמוסה כשרונות.

****

קאט, שלושים שנה קדימה. באנ.בי.איי 30 קבוצות, בכל סגל 16 שחקנים וכולל חוזים כפולים, ליגת הפיתוח ועוד, למעשה כ-18 שחקנים. כלומר למעלה ממאה שחקנים שלפני שלושים שנה לא היו מגיעים לאנ.בי.איי גם בחלום, נמצאים היום עמוק בסגלי קבוצות הליגה. השחקן האירופי הבכיר כבר מזמן לא משחק באירופה. הוא מגיע לאנ.בי.איי גג בגיל 22, ובמקרים רבים הרבה לפני שהספיק לשחק רבע משחק ביורוליג. שחקני קולג׳ים בינוניים מוצאים גם הם את מקומם בליגה הטובה בעולם, אחרי הכל יש עוד 100 משרות למלא. היום בשביל לשחק באנ.בי.איי לא צריך להיות כוכב. מספיק להיות גל מקל. דניאל ת׳ייס, סנטר גרמני בינוני, מקבל השנה דקות משמעותיות בסלטיקס. עשרים וחמש שנה אחורה, הוא לא היה בסגל בקבוצת יורוליג. אפשר להמשיך. על גרשון יבוסלה מהסלטיקס שמעתם? על אקסל טופאן? פול צ׳יפסר? אולי על דאביס ברטניאס? כולם שחקנים שהיו יכולים לחזק היטב את מכבי אשדוד, אולי, ויושבים במשבצת של שחקן סגל באנ.בי.איי.
המגמה לא פסחה גם על ילידי ארצות הברית. שחקנים שהיו מגיעים בזמנו לאירופה כיוון שהיו נמוכים מדי לעמדות שלהם, איטיים מדי, או לא מספיק אתלטיים, היום מקבלים הזדמנות ולוקחים אותה בשתי ידיים. 100 משרות למלא, זוכרים?
ומה נשאר לנו באירופה? תחתית הסיר. ואם זה לא מספיק, במקום 8 קבוצות סולידיות, יש לנו היום פי שתיים קבוצות יורוליג (וזה עוד אחרי ירידה מבורכת) שלא יודעות מאיפה יגרדו שחקנים. ליגה שצריכה עוד 100 משרות, יחסית למצב לפני 30 שנה ומאבדת 100 משרות לאנ.בי.איי שפתחה עוד 100 מקומות עבודה. שחקן כמו ספנוליס, בתסריט מרשים שחקן בינוני באנ.בי.איי, קלט את הקטע. במקום הספסל של הניקס הוא העדיף להיות ראש לשועלים. חזר לאירופה ומפרק את היורוליג. האם הוא כזה גדול? ממש לא. אבל הוא יזכר כגדול כי שיחק בליגה של קטנים.

****

קאט לאתמול. אריק פאקינג מקלום. לשעבר הפועל כפר סבא וברק נתניה מגיע ליד אליהו וטוחן את הקבוצה הביתית. מתפלאים? אין מה להתפלא. ככה זה בבינוניות. ככל שהקבוצות בינוניות יותר, היציבות נמוכה יותר וקל יותר להפתיע. תחשבו על קבוצה שבחמישייה שלה ג׳מצ׳י, מגי, בארלו, חן ליפין ולבן מרסר. קבוצות כאלה לא מופתעות, הן דורסות, שבוע אחר שבוע. הן מחזיקות את הטופ שיש למקצוע להציע. עכשיו תחשבו על פייר ג׳קסון, דשון תומאס, ארט פרחוסקי, נוריס קול וג׳ונה בולדן. בינוניות חברים, זה שם המשחק. שחקן כמו קווין מגי היה מגיע כל שבוע לשחק, דיי אין, דיי אאוט. שחקן כמו ג׳קסון תופס יום. גם שחקן כמו מקאלום. לפעמים זה עובד, לפעמים זה עובד פחות.

****

אז מה הלאה? קבוצות כדורסל אירופית באנ.בי.איי זו האופציה היחידה לכדורסל באירופה. בית אירופי זו אולי גם אופציה, בכפוף לשינוי השיטה בליגה. מעבר לזה הכדורסל האירופי ילך וידעך. בשקט בשקט, בלי ששמים לב, גם המאמנים מתחילים להיעלם. קצת מסינה, קצת בלאט, קצת ספחיה ולפני שתספיקו להגיד פיני גרשון, עשרות אנשי המקצוע הטובים באירופה, יהיו גם הם באנ.בי.איי וישאירו את הבמה לכמה ילדים אירופאיים.
בכל אופן, בפעם הבאה שתדברו על שחקן שמתאים ליורוליג, תחשבו על  אריק מקלום, וויל קלייבורן וג׳סטין דנטמון. הם שחקני יורוליג, אפילו די טובים, וזה מה שכל כך עצוב במפעל הזה.

 

****

פעם היו פה שחקנים, גאליס

בכורה
14 בום!

תגובות

  • אלעד כ

    אני מסתכל על זה מהכיוון ההפוך, ומבסוט מזה שה-אנ.בי.איי מרכזת אצלה את השחקנים הכי טובים בעולם.
    אתה טועה כשאתה כותב שלגאליס, פטרוביץ וכו' לא היה מקום שם. הם פשוט לא קיבלו צ'אנס בגלל כל מיני חסמים שהיום לא קיימים.
    בשלב הביניים ,כאשר הליגה גדלה ל-30 קבוצות, אבל עדיין לא ממש נפתחה לכשרונות מעבר לים, היא הייתה זוועתית. היום זה תענוג. כל קבוצה מפוצצת מכישרון, וכמעט בכל קבוצה יש 1-3 שחקנים בינ"ל שתורמים הרבה.
    אם צריך להקריב בשביל זה את היורוליג? אין לי בעיה

    הגב
    • יעוז סבר

      לא טענתי שלא היה להם מקום. להיפך. רק אמרתי שבפועל הם היו ביורוליג. היום זה לא היה קורה.

      הגב
      • אלעד כ

        ניתן להבין מהפוסט שלך שהם לא היו מספיק טובים, או שבליגה היו מעט מדי קבוצות והכישרון שלהם לא היה מספיק.
        אני טוען שזה לא נכון, העילית של הכדורסל האירופאי, גם אז, יכלה למצוא את עצמה ב נ.ב.א. החסמים לא היו קשורים לרמת הכדורסל.

        הגב
        • גל

          קרא בשנית :-)

          הגב
        • Ollie Wiiliams

          סורי על ההתפרצות, אבל אני הבנתי את מהטור שיעוז טען בדיוק את מה שאתה טוען פה בתגובה....נראה לי שאתה משכנע את המשוכנעים

          הגב
        • D! פה ועכשיו

          אני גם לא הבנתי ככה

          הגב
  • kirma der faux

    אפשר להוסיף לגורמים את הליגה הסינית שמושכת חלק מהאמריקאים, ובעיקר את הניהול המחפיר של הכדורסל האירופאי.
    וסמי אוג'ילייי עוד יהיה שם שגור בכל בית.

    הגב
  • יריב

    גאליס, למשל, קיבל הצעות מהנ.ב.א. הוא דחה אותן כדי להמשיך לשחק בנבחרת. אפשר לשאול מה החלק של פתיחת משחקי הנבחרות לשחקני נ.ב.א. (לפני כמעט 30 שנה) בנהירה לשם.

    *לא הצלחתי לפרסם עם שם הליגה באנגלית, משום מה הוא חושב שזה ספאם.

    הגב
    • גיא זהר

      אתה כנראה מתבלבל עם אוסקר שמיט. גאליס הוא אמריקאי ממוצא יווני שלמד בסיטון הול ונבחר בדראפט במקום המליון (כמו שמיט דרך אגב) והלך לשחק בוון משיקולים תועלתניים ולא פטריוטים (מודה בזה בנאום הhof שלו)

      הגב
  • Gil - Zimbabwe

    יש דיון או שהפוסט או הבעת דעה?
    אם זו דעה אתה צודק ברוב הפוסט (ליפין...) אם דיון אז על מה?

    הגב
  • דן ברקאי

    היום העטלם גלובלי יותר, ואין סיכוי שקבוצה מהnba לא תנסה להחתים כשרונות צעירים מאירופה. הכסף רק הולך וגדל שם, איפה שיודעים לשווק מוצר בצורה הטובה ביותר שלו.

    חשוב להדגיש, הכדורסל האירופאי שונה מהמשחק האמריקאי. לא עניין הקבוצתיות (גם) אלא בעיקר היכולת האישית. באירופה אם תצליח להרכיב תלכיד עם היררכיה טובה וחיבור נטול אגו תגיע רחוק, בnba בלי סטארים לא תעזור שום קבוצתיות.

    (אגב, השחקן האירופאי חודר אט אט בהשראת המאסטרו - גרג פופביץ' - לשוק האמריקאי. ההערכה הגדולה לחכמת משחק היום כן נספרת מאוד בארה"ב וכך הרבה כשרונות מוצאים את עצמם ביבשתהגדולה בגילצעיר מאוד. לו שאראס היה הולך היום לnba היה מצליח יותר לכאורה. היפותטי משהו, אך כך אני מרגיש)

    אהה, נוסטלגיה זה דבר נהדר. אבל... כשמואל בדורו כיפתח בדורו. צריך קצת יותר משמות ונוסטלגיה להכריז על פשיטת רגל של היורוליג.

    הגב
    • רומן

      אם האירופאים הולכים לשם בגיל צעיר מאוד, מאיפה הם סופגים את החכמה? מה זה מולד?

      הגב
      • דן ברקאי

        בהחלט. לא אמרתי נסיון אמרתי חכמת משחק.

        הגב
  • העכבר הצהוב

    זכותך לחשוב ככה, אני חושב שהיורוליג אחלה מפעל .

    הגב
    • יעוז סבר

      יכול להיות שהוא אחלה, אבל השחקנים הטובים כבר לא שם. זו ססטיסטיקה פשוטה.

      הגב
  • ניר

    הפוסט הזה יכל להתאים לפני כמה שנים בתקופת הלוליו ליג, היום היורוליג ברמה טובה, אין נמושות, יש סגלים רחבים וחזקים.

    הפוסט גם סובל מעודף רומנטיזציה לעבר וגם לוקה בדוגמאות שניתנו, למשל לרשום על דוגמאות לשחקנים עצומים ובאותו משפט לרשום את גאליס ומנגין יחד עם דניאל וגורדון פשוט מעורר גיחוך, עם כל הכבוד לדניאל וגורדון הם אף פעם לא היו שחקנים עצומים ברמה האירופאית (בטח לא דניאל), והיום כמו אז הם היו נותרים באותו מעמד.
    דוגמה לא טובה נוספת, להגיד שאריק פאקינג מקלום (כך במקור) שיחק בכפ"ס ונתניה כאילו שאם עבר בקבוצות אלה אז הוא לא ראוי ליורוליג, זה גם לא מעיד על דבר.
    הרי לאורך כל ההיסטוריה היו שחקנים שהגיעו מקבוצות קטנות לקבוצות הכי חזקות בעולם, למשל ריצ'י דומאס שריחף בחולון והגיע לפניקס סאנס המצויינת.

    תמיד השתחלו לנ.ב.א וליורוליג שחקנים לא מספיק טובים, שחקן זה או אחר לא מעידים על הכלל, ובכל מקרה הלא טובים נפלטים מהר.

    סך הכל הרמה גבוהה ומקצועית יותר בשני המפעלים לדעתי.

    הגב
    • דן ברקאי

      פי גי טאקר. פאקינג יוסטון רוקטס

      הגב
      • אמוץ כהן-פז

        ברוס בואן, לה האבר, בזאנסון, אוורה, (צרפת).
        EVREUX _ LE HAVRE _ BESANCON

        הגב
    • יעוז סבר

      איך רמה טובה אם כל האירופאים הטובים כבר לא שם? איך רמה טובה עם 100 שחקנים שבעבר היו באירופה היום בנ.ב.איי? זו סטטיסטיקה פשוטה, לא צריך להיות סטנלי פישר בשביל להבין את זה. הרמה נמוכה מאוד, השחקנים בינוניים וגם המאמנים לאט לאט זולגים.

      הגב
      • ניר

        זה לא נכון שכל האירופאים הטובים כבר לא שם, יש אירופאים מצוינים ביורוליג וגם זרים טובים.

        בכלל להשוות לגביע אירופה לאלופות של שנות ה 80 וה 90 יהיה מאד לא מדוייק, אז היו רק 8 קבוצות שמתוכן אחת או שתיים היו בסגנון דן בוס, והאחרות לא תמיד היו הטובות במדינתן באותה שנה, היום ביורוליג זה נדיר הרבה יותר עד לא קיים לדעתי בליגות המובילות.

        להגיד שיש עוד 100 מקומות באנ בי איי זה גם לא מדויק כיוון שיש 7 קבוצות יותר ובהן יש 7 שחקנים מרכזיים בהיררכיה כך שיש עוד 50 שחקנים באמת טובים שרובם המכריע מגיע מהקולג'ים.

        כיוון שכיום משחקים הרבה יותר שחקנים את המשחק אז ה"פול" הרבה יותר גדול גם בארה"ב וגם באירופה ולכן כמות הכשרונות עלתה בהתאם.

        בסך הכל הרמה היחסית לא ירדה ואפילו עלתה לטעמי, ואת כל זה אני לא בטוח שסטנלי פישר יודע.

        הגב
        • ניר

          דרך אגב יש עוד הרבה שינויים מפעם, למשל פעם היו רק 2 זרים בקבוצה וכל השאר מקומיים (עם כל ההערכה שאתה רוחש לחן ליפין אני לא רואה אותו משחק היום בשום קבוצת יורוליג), היום כל השוק באירופה פתוח וגם מספר הזרים לא מוגבל, כך שקבוצות היורוליד שפעם היו מקומיות הפכו לבינלאומיות מה שהגדיל דרמטית את מספר השחקנים האופציונלי, סטטיסטיקה פשוטה.

          מעבר לכך יש עוד גורמים שמחזקים את היורוליג היום כמו העובדה שגיל הפרישה היום יותר מאוחר מה שמאפשר לשחקן לעשות חלק נכבד מהקריירה הן בנ.ב.א והן באירופה.

          כמו כן

          הגב
  • זינק

    כל מה שכתבת על כמות השחקנים בנבא זו עובדה.
    לטעמי פספסת קצת את השוני העיקרי בין היורוליג לנבא. בעוד שבנבא מרבית המשחקים בעונה הסדירה זוועתיים (גם ברמת הכדורסל), ביורוליג כל משחק ליגה הוא מלחמת עולם. האינטנסיביות מטורפת והאווירה בחלק גדול מהאולמות היא חוויה בפני עצמה.
    הפורמט החדש של היורוליג נותן כל שבוע הרבה מאוד משחקים טעונים, שברמת האינטנסיביות שלהם תמצא מעט מאוד משחקים בנבא (בעונה הסדירה כמובן).
    אין ספק שהמכשול העיקרי לכל המפעל הזה אלו הליגות המקומיות. אם היו יוצרים ליגה אירופאית סגורה לאותן הקבוצות, ללא מפעלים נוספים לדעתי גם הרמה הייתה עולה (דיברו על זה כבר מתחילת השנה כמה מהמאמנים הבכירים ביבשת).

    ולגבי ספנוליס - לא שועלים ולא נעליים. גדול בכל קנה מידה

    הגב
  • איציק

    מסכים לגבי הדיון על העבר, לא מסכים לגבי ההווה. היורוליג בסדר גמור. לפני 20 שנה כשקבוצה מאירופה שיחקה מול קבוצה מה-NBA היא קיבלה חזק בראש (כן, אני זוכר את וושינקטון בולטס בארץ), או הקבוצות באו ללא כוכבים ולטייל אז על הדרך הפסידו. היום קבוצות היורוליג מצליחות להעמיד אתגר לקבוצות ה-NBA. לא אותה רמה אך הפערים הצטמצמו.
    לגבי הסרטון ששמת. לא ברור לי מי בחר עשרה מהלכים הכי טובים של גאליס. הם כולם אותו דבר וזהים לעוד אלף מהלכים שלו. זה מה שהוא עשה כל הקריירה ועשה מצוין. איך אפשר לבחור עשרה הכי טובים מאלו שהם אותו הדבר?

    הגב
    • james

      היום קבוצות היורוליג מצליחות להעמיד אתגר לקבוצות ה-NBA?
      מתי? במשחקי טרום עונה?
      תביא קבוצות לליגה ל82 משחקים עם פציעות ותראה קבוצות עושות 2-80

      הגב
      • איציק

        אם לא שמת לב, זו היתה השוואה ללפני 30 שנה. כן, שים קבוצת יורוליג ב-NBA והיא מסיימת אחרונה עם ניצחונות בודדים, אבל גם פילדלפיה הצליחה לעשות זאת. לפני 30 שנה אני לא מאמין אפילו בניצחון בודד.

        הגב
        • אריאל גרייזס

          הפערים בכלל לא הצמצמו, אם כבר - רק גדלו. לא יודע על סמך מה אתה חושב שהם הצטמצמו

          הגב
          • איציק

            ראה את טורניר מקדונלד. הקבוצות מאירופה בתחילת הדרך וגם מה-NBA מתחילת הדרך. בתחילת הטורניר ה-NBA יכל לשלוח את המועמדת למקום האחרון ב-NBA וידע שהיא תזכה. היום זה כבר לא ככה. ראה איך ליטא ונבחרות אחרות הצליחו מול נבחרת ארה"ב (לאו דווקא ניצחו). מצד אחד קבוצת NBA ומצד שני קבוצה עם רוב אירופאי (להבדיל מספרד או צרפת ששם רוב השחקנים מ-NBA). האם אתה יכול להשוות עם מה שהייה ב-1992?

            הגב
            • אריאל גרייזס

              ב-92 ה-NBA שלח 11 הול אוף פיימרים, אין שום יכולת להשוות להיום.
              לא יודע לגבי טורניר מקדונלד, ראיתי את מכבי חיפה פה במשחקי קדם עונה (וכן, אני יודע שחיפה היא לא קבוצת יורוליג), זה היה בדיחה. אי אפשר להסיק כלום מטורנירי קדם עונה, זה חסר משמעות. כשמסתכלים על הכשרונות, הפער הוא עצום. כמו שיעוז כתב, כל שחקן אירופאי נורמלי מגיע היום לנבא בעוד מעט מאוד כשרונות אמריקאים גדולים מגיעים לאירופה. אתה יכול לדמיין היום מישהו כמו מייק מיצ'ל או בוב מקאדו מגיעים לאירופה?

            • איציק

              התשובה היא כן. תזכור באיזה גיל הם הגיעו (גם דומיניק וילקינס). עכשיו תוסיף לגיל שלהם 3-4 שנים כי הקריירה ארוכה יותר, ויתכן שכן. מצד שני, אני רואה היום הרבה יותר סוסים צעירים שמוכנים לבוא לאירופה כי יודעים שעוקבים אחריהם ולכן היורוליג זו מקפצה נהדרת להגיע ל-NBA דרך הדלת הצדדית. מה היה הסיכוי של קווין מגי, כוכב על באירופה להגיע ל-NBA? כמעט אפס, אז NBA לא השתין לכיוון אירופה, היום כל אחד שיודע צעד וחצי ווויצ'יץ' מנהל לו את הקריירה מקבל חוזה ב-NBA אחרי שראו אותו 15 פעם בעונה מחמם את הספסל.

            • יעוז סבר

              מה שגרייזס אמר.

            • איציק

              שניכם טועים ואני בסדר גמור עם זה.
              יש שני צדדים, האחד שאתה מתאר, אך יש תופעות אחרות כפי שציינתי, שאירופה זו ההזדמנות להגיע ל-NBA שפעם לא הייתה, שהיום באירופה מאמנים הרבה יותר שחקנים ברמה הרבה יותר גבוהה.

            • ניר

              מה שאיציק אמר.

        • James

          נו אז מה אתה אומר שבעבר הם היו לוקחות אפס והיום 2?
          לעולם לא נדע. הפערים עצומים. מספיק לראות מי כוכב באירופה ומה עשה בנבא.
          נו אז בעונה סופר ארוכה עם קצת מזל טיול קבוצות שרוצות טנקינג ופצועות, קבוצה עם בכל אירופאי (כלומר חצי קבוצה שחקני דיליג אמריקנים) היתה מנצחת. יופי.

          הגב
          • איציק

            אני אסביר שאולי תבין. תחילה תקרא את כל השרשור. מעבר, אני אומר שאז הקבוצות היו מקבלות 70 תבוסות על הראש. היום ברוב המשחקים שיפסידו, יפסידו אחרי מאמץ הרבה יותר גדול מצד קבוצות nba. זה אולי לא מנחם אבל זה גם מדד. כמובן שאין דרך לבדוק זאת, אבל אני טוען שהיום קבוצות nba יצטרכו להתאמץ הרבה יותר (פרט ל-GS) אבל היא בךיגה משלה.

            הגב
  • AdamB

    הכדורסל האירופאי לא הצליח למצוא קהלים חדשים כמעט . יש קהל בבלקן, חלקים ממזרח אירופה ספרד וערי שדה בצרפת ואיטליה.
    גם היום אין קבוצה מקצוענית ראויה לשמה בלונדון, פריז מינכן אמסטרדם בריסל וערי בירה נוספות. ספורט נישתי לחלוטין.

    הערה קטנונית - אני אוהד בולס ופול זיפסר הזה זה חתיכת גניבה בשביל סיבוב שני.

    הגב
  • שלומי

    ממש לא מסכים.
    קודם כל, חלק מהעניין הוא התקדמות הענף - הרי פעם היו חסמים שלא היו קשורים לכדורסל נטו: שפה, קיבעון, דחיה מתרבויות שונות וכדומה. היום הראש הרבה יותר פתוח ולוקחים שחקנים מכל חור אפשרי, כל עוד הם מספיק טובים.
    דבר שני, כל הענף התקדם בכמה רמות והשתנה מאוד. אני מהמר שאפילו מכבי הדי בינונית של היום מנצחת את מכבי של מיקי וברודי. לא חוכמה גדולה. יש מישהו שחושב אחרת?

    צמרת היורוליג כנראה התדרדרה מעט, אבל זה בעיקר בגלל צמצום הפערים בתוך הליגה הסגורה הזו (בעיקר בזכות הכסף של הטורקיות והרוסיות + ההתעוררות המחודשת של ריאל ובארסה)

    הגב
  • רומן

    יש רק פתרון אחד, הגבלת זרים והחזרת הזהות הקבוצתית.
    הכדורסל באירופה יכול להיות מעניין רק אם יש זהות מקומית לקבוצה.
    לא יתכן שיש רק 2 דוברי עברית בסגל הרחב של מכבי ת"א ואף אחד מהם לא קרוב להיות שחקן בכיר. זה הזוי זה מודל שלא מחזיק מים, אני רואה את זה לא רק על עצמי שפעם הייתי ממש מתעניין עם השנים פחות ופחות אבל השנה הגעתי לשיא שאני לא מכיר אף שחקן במכבי ת''א חוץ ממשעור ושגב, גם חברים שלי איבדו ענין לחלוטין, גם בעבודה אתה לא שומע אף אחד מדבר על זה, אין לי מושג אפילו איפה ומתי משדרים את זה וחבל שכך.

    הגב
  • ניינר / ווריור

    איפה הימים של ויין בראבנדר ובוב מורס?

    הגב
    • איציק

      מי שרושם שמות אלו ולא מוסיף לפחות את מרזורטי, ושצ'רביאק חוטא בתגובתו.

      הגב
      • שמעון

        וולי פאקן שרביאק יאללה

        הגב
      • גיא זהר

        מיק ד'אנטוני השחקן היה כל כך הרבה יותר טוב ממיק ד'אנטוני המאמן....

        הגב
        • איציק

          איך תגובה על דאנטוני הגיע לשרשור זה?
          דרך אגב, מהרבה בחינות הפילוסופיה ההתקפית של דאנטוני המאמן היא הבסיס למשחק של GS ועוד קבוצות.

          הגב
  • ברלה

    יש עשרות אלפי שחקני כדורסל מקצוענים בעולם ובהשוואה ללפני שלושים שנה יש גם תוספת של עוד עשרות מדינות שיכולות לייצר שחקנים. קשה לי להאמין שהתוספת של מאה מקומות עבודה באנ.בי.איי משפיעה על הרמה של היורוליג. התוספת הזו גם לא משפיעה על הרמה של האנ.ביי.איי - תמיד היה מקום של כבוד לרול פליירס ולנגרים, ואם כבר אז נראה שרמת הכישרון הנדרשת היום בליגה רק עלתה. תחשוב על סנטר מפלצתי שכל המשחק שלו מתבסס על חפירות בצבע, פעם הוא היה נחשב בסיס לאליפות, היום הוא מקסימום יכול לשחק בדטרויט.
    מה שכן, המעבר של כישרונות אירופאים צעירים בהחלט משפיע על היורוליג והיא מתרחשת כי העולם נהיה יותר קטן והליגה יותר פתוחה לזרים. אבל השאלה שלי היא אם ביורוליג באמת היה מעניין פעם, או שהירידה ביוקרה של מכבי גורמת לנו להתעניין פחות בליגה הזאת. אני אישית לא זוכר את עצמי רואה משחק ביורוליג ללא מכבי תל אביב, לא היום ולא לפני 15 שנה

    הגב
    • יעוז סבר

      מעניין זה סובייקטיבי. אותי מעניין לראות בארסה נגד קבוצה מליגה ז בגביע, כי אני אוהד בארסה. את רוב העולם לא. כך שמעניין, מותח וכו זה שטויות. העניין הוא הרמה. ועכשיו הרמה נוראית. ים של שחקנים בינוניים. כל מי שיש לו קצת יכולת, עף לנ.ב.איי. לא צריך להיות היום פטרוביץ או קוקוץ בשביל ללכת לנ.ב.איי, מספיק להיות כספי.

      הגב
      • ברלה

        אוקי אז אשאל ככה, האם באמת הרמה ביורוליג ירדה? אני זוכר משחק גמר לפני איזה 15 שנה שבו שתי הקבוצות קלעו פחות משישים נקודות. יש פחות אירופאים טובים, עם זה אני מסכים, אבל יש מספיק שחקנים כישרוניים בעולם. אני לא בטוח שפעם באמת היה יותר טוב

        הגב
        • שמעון

          בדיוק

          הגב
  • יוני

    אני חושב שלעניין השיווקי גם היה משקל. אם יש לי שני שחקנים שכמעט זהים במדדים, אבל רק אחד מהם פותח אותי לשוק חדש מבחינת זכויות שידור ומרצ׳נדייז, למה לא ללכת על הרווחי יותר? אני חושב שבשנות ה90 היה לנ.ב.א מהלך בו שיווקה את הליגה לכל העולם, זכרתי פעם את הסלוגן.

    הגב
  • אנונימוס

    לעולם לא אבין את הפטליזם הזה שיש לכ"כ הרבה אוהדי ספורט מושבעים בנושא עתיד הליגות המקומיות באירופה. כמו בכדורגל, גם בכדורסל, אותו הלך חשיבה תבוסתני שתמציתו - אין ברירה, הרחבת המפעל הבכיר נכשלה, אז אם לא הלך בכח ילך בעוד יותר כח והפתרון היחיד זה להקים סופר ליגה/קבוצות נ.ב.א, ועל הדרך לחרב לחלוטין את הליגות המקומיות.
    משום מה "ברור" שלמרות קיצוניותו
    זה הפתרון היחיד האפשרי. אולי הפתרון הוא דווקא בחיזוק הליגות המקומיות, והחזרת המפעלים הבכירים לשיטה שפויה מבוססת הישגים, לדאוג לחלוקת כספי זכויות שידור טובה יותר, זריקת השריונים לפח (או דמויהם בכדורגל), וכן הלאה?

    הגב
    • יעוז סבר

      זה יעזור ואני מאוד בעד, בעיקר מה שאמרת על חיזוק הליגות המקומיות וזריקת השריונים המביכים. אבל את הרמה זה לא יעלה. את העניין והמתח כן ואני בעד.

      הגב
  • אנונימוס

    הניסיון להתחרות ברמה עם הנ.ב.א נידון לכישלון מראש. וזה לא ישתנה לעולם.

    הגב
  • שמעון

    לא מסכים עם הכתוב. איכות השחקנים בכל העולם רק עלתה. פעם היו הרבה יותר נגרים ועם יכולות מאד מוגבלות ונקודתיות. הכדורסל התפתח. שחקני אירופה הגדולים לא הגיעו אז לאןביאיי בגלל חסמים של תרבות, התנשאות אמריקאית ומלאכת הסוכנים לא הייתה רבע ממה שיש היום. היום סוכן מקמבן דברים, כולם גוזרים קופונים מתחת לשולחן, השחקן מחמם ספסל וערכו עולה וחוזר לאירופה ווין-ווין-ויין (הלוז היחיד זה הבעלים הפראייר התורן), אותו דבר בכדורגל גם.
    זה נכון שכל האירופאים הטובים באןביאיי אבל זרים איכותיים אמריקאים מגיעים לאירופה.

    כמובן שתמיד הייתי בעד 22 קבוצות בלבד באןביאייבמקום 30 שלדעתי מאפשר להרבה זבל להסתובב שם אבל מדובר בשחקני אימון ושחקנים שוליים שאין הבדל ביניהם לבין שחקן מכבי אשדוד. מאט בונר למשל באותה מידה שהיה בספרס יכל להיות בנס ציונה, זה לא שבאמת יש לו איזה ערך מוסף. אז יש כמה כאלו בליגה, כל קבוצה צריכה כאלו שחקנים.

    הגב
  • Srtest - ארטסט

    בסופו של יום למרות שזה עתה הגעת לאתר, כל פוסט כדורסל כאן מכיל בתוכו את כל הסדר ה"נכון" של הכדורסל ואיפה הטוב נמצא. סופ"ש נעים שיהיה לך.

    הגב
  • James

    לא צופה בכדורסל אירופאי שנים. בעבר כן.
    בעבר בשנות התשעים הגיעו שחקני נבא גמורים. היום הם הולכים לסין.
    ברנדון גנינגס, טרנס ג'ונס וכאלו היו בעבר מגיעים לאירופה כמו ביירון סקוט וטוני דלק.

    הגב
    • James

      והרחבת הסגלים והדיליג. שחקנים היום נשארים ביבשת של העם החופשי ומקבלים זימונים לקבוצות בנבא ולא הולכים לאיזה חור באירופה.

      הגב
  • יובב

    משחקי מספרים הם דבר חביב, אבל צריך להזהר בהם. הם לבטח לא חזות הכל, ובמקרה הזה, לעניות דעתי, אפילו לא חזות הרוב.
    רק לשים בפרופרוציה את הדגש שלך על הגידול במספר המקומות בנבא -
    אוכלוסית ארהב לבדה גדלה בשליש בערך (242 מיליון 1987 320+ 2017), שזה באופן יחסי דומה לגידול במספר הקבוצות שם (מ23 ל30).
    לאחר שניטרלנו (??) את משחק המספרים אפשר לדבר קצת על הכדורסל -
    הכדורסל הגלובלי הביא ללמידה הדדית על צרכים והתאמות:
    מחד, אירופה הבינה שלאתלטיות יש חלק חשוב יותר מבעבר ולכך מתאימים יותר הפארגו/רייס וכו ומאידך נבא הבינו ש"חכמת משחק" חשובה יותר מבעבר ולכך מתאימים האירופאים למיניהם. אבולוציה של המשחק בראיה גלובלית.
    מצחיק מאד להפוך את לבן מרסר חן ליפין ועדי גורדון לשחקני כדורסל גדולים - אהובים בהחלט, אבל גם ביורוליג הדועך לשיטתך הם היו (כנראה) שחקנים מתחת לבינוניים היום

    הגב
    • יעוז סבר

      מילא ליפין, גורדון ומרסר בסיכוי גדול היו בנבא.

      הגב
      • איציק

        גורדון ממש לא.

        הגב
        • יעוז סבר

          מציע לך לבדוק מה הוא עשה במחנה האימונים של סיאטל, בשנים שלאירופי להיכנס לנבא היה הגיוני בערך כמו שיו"ר בלד יהיה פה ראש ממשלה.

          הגב
          • איציק

            מה זה אומר? שבתרום עונה הוא היה טוב ואפילו הרשים. עכשיו תשב עם עצמך ותחשוב, נניח שהיו לוקחים אותו ל-NBA מה באמת הוא יכל לעשות שם. נכון, יותר ממקל. מקל זו תקלה לא מובנת, אבל הוא לא היה יכול לעשות שם הרבה פרט לחימום הספסל. ואני מאד אוהב את עדי גורדון, אבל אפילו באירופה הוא לא היה טופ.

            הגב
            • יעוז סבר

              לא מסכים בכלל, אבל אני כל כך אוהב את גורדון שלא נראה לי שאני אובייקטיבי. מאמין שגורדון היה חומר אנ.בי.איי קלאסי, כמו גאליס למשל (גירסא משודרגת וקצת יותר שעירה של גורדון :-))

            • איציק

              אם תגובה כזו אני בהחלט יכול להזדהות.
              לגאליס ולגורדון היה עוד דבר משותף, משחק ההגנה שלהם :-) אבל לגורדון זה נסלח.

  • יובל

    "אותו מפעל שאם תשאלו אותי, הפך מזמן לליגת המילואים הירודה של האנ.בי.איי, מפעל שאם אין לכם עניין אישי בקבוצות שמשחקות בו, אין לכם בשביל מה לפתוח טלוויזיה."

    לא מסכים בכלל.
    מאז שהליגה עברה לפורמט החדש (בשנה שעברה), אני מאוד נהנה לראות את המשחקים בחמישי ושישי ( וגם בשלישי ורביעי ). אני מרגיש שזה תחליף לא רע בכלל ל-NBA , כמובן לא מבחינת הרמה אלא מבחינת הצורך בלראות כדורסל בשעה סבירה.
    אתמול למשל, שלושה מתוך ארבעת המשחקים היו משחקים נהדרים. לגבי אולימפיאקוס- פנרבחצ'ה זאת אולי לא חוכמה כי מדובר באלופה וסגניתה, אבל גם המשחקים של באמברג שחזרה מפיגור 26 נגד ברצלונה ומילאנו שניצחה בהארכה כפולה בחוץ את ולנסיה היו מצוינים ונהניתי מהם מאוד.
    בהחלט היה שווה לפתוח טלוויזיה, וכמובן שאין לי שום עניין אישי באף קבוצה מהנ"ל.

    הגב
  • נדבושקה

    הפורמט החדש של היורוליג הרבה יותר אטרקטיבי והרמה בהחלט עולה.

    להשוות ללפני 20-30 שנה את הפערים בין היורוליג לNBA זה כמו להתווכח מי יותר טוב, מסי או פלה - פשוט לא ניתן להשוות עקב התקופות השונות ופער הזמן הגדול מדי.

    אתה טוען ש"כל האירופאים הטובים כבר לא ביורוליג" , ומצד שני נותן כדוג' שלילית את ספאנוליס שבוודאי נחשב כאירופאי טוב מאד ובחר מיוזמתו לשחק ביורוליג...
    סתירה רצינית.

    ובאמת? ספאנוליס ממש לא שחקן גדול? הבנאדם זכה בכל תואר קבוצתי ואישי אפשרי...מעניין אותי מה הקריטריונים שלך ל"שחקן גדול"...
    או שזה פשוט הסתדר לך עם הפוסט אז החלטת להעליב אותו קצת כי העיז לבחור ביורוליג ולהעלות את הרמה...

    אני טוען ההפך- יש לא מעט שחקני יורוליג שיכלו בשקט לשחק בNBA (בדגש על לשחק ולא על לחמם את הספסל).

    הגב
    • יואב

      הוא יישר קו שהוא יגיע לליגה שהיא לא רצונו. זה גם הפועל וגם ים, זה 17 תשובות לשאלה אחת. תן לו כמה פוסטים.

      הגב
    • יעוז סבר

      ספנוליס הוא בדיוק ההוכחה. שחקן שהיה עלוב מאוד בנבא, והבין מהר מאוד שעדיף לו להיות ראש לשועלים. כמו זהבי בליגה הסינית, הוא נראה נהדר בעיקר בזכות הרמה הנמוכה בה הוא משחק. יחסית כמובן. קח את החמש עשרה האירופאים המובילים בנבא, שים אותם ביורוליג ותראה איך הרמה עולה פלאים.

      הגב
      • יואב

        אבל זהבי הפך גם הליגה הישראלית לביץ' שלו. מי עושה את בסל?
        ויותר מזה, איך יראה הפוסט המתחנחן שלך כשאורי אלון יצליח? תן את כל 17 התשובות שיש לך בקבוע.

        הגב
        • יעוז סבר

          מה ז״א איך הוא יראה? אותו הדבר? רודף אחרי משהו שכבר מזמן איבד מערכו. בתור אוהד הפועל אני מעדיף אליפות בארץ על השתתפות ביורוליג, היורוליג לא מעניין אותי בכלל. לא רואה בזה מטרה כזו עילאית.

          הגב
          • יואב

            יפה. אז אתה מסופק.

            הגב
  • יואב

    מקווה שהליגה הזאת תרחק מאורי אלון. זה לכבודו. הוא כבר בנה מותג גדול ממכבי, בשלוש שנים. כפיים.

    הגב
  • מאשקה

    ליגת היורוליג העכשווית היא ליגה מושחתת, הזמנת קבוצות לא אלופת המדינה, רק ע"פ הכסף, הוא מארץ שחברה מסחרית היא הספונסרית כמו התורכים.
    הכי מצחיק אותי הם פרשני הכדורסל שאומרים על שחקני כדורסל : " הוא שחקן יורוליג " כאילו זו רמה מעל משהו לפני NBA
    בקבוצות היורוקאפ באירופה, יש שחקנים לא פחות טובים מאשר בקבוצות היורוליג.
    גם אני מקווה שאורי אלון יתרחק מהיורוליג, וזה יהיה לכבודו.

    הגב
    • איציק

      מאשקה, על-פי איזה קריטריון נבחרות הקבוצות ב-NBA?
      זו ליגה פרטית ברמה הרבה יותר גבוהה מהיורוקאפ, באם תרצי ובאם לא. הם לא חייבים לאף אחד דין וחשבון ואף אחד לא חייב להם, ולראיה ההחלטה של פיב"א לתקוע לה אצבע בעיין עם משחקי הנבחרת. וכן, היורוליג זה הדבר הכי קרוב ברמתו ל-NBA באירופה. אולי לא כל-כך קרוב, אבל הכי קרוב.

      הגב
    • יואב

      כולנו שותפים לרצונך, אבל אורי אלון מתעקש. באסוש...

      הגב
    • ישי

      אם ניסית להגיד שאפשר למצוא ביורוקאפ וביורוליג שני שחקנים שביניהם שחקן הירוקאפ יותר טוב את כמובן צודקת.
      אם ניסיתי להגיד שהרמה הממוצעת של השחקנים דומה, אז זה פשוט תלוש מהמציאות.

      הגב
      • ישי

        ואגב, היורוקאפ עובד בדיוק כמו היורוליג. ההגעה לשם לא מובטחת על פי הישגים. אם אתם רוצים, לכו להשתתף במפעלים של פיבא.

        הגב
  • היסטוריון של ספורט

    תודה על הפוסט לדעתי פספסת הרבה דברים .
    על חלק אני חזור אך בשביל הסדר הטוב.

    1.נתחיל מכך שבעבר לא היה היה בכלל מעמד כזה שנקרא שחקן יורוליג .
    היה שחקן חיזוק בליגות אירופה למול שחקן נ.ב.א .
    בגביע האלופות היו כולה 16 שחקנים זרים ולפני כן 12 ( בבית גמר עד 87 שמנה שש קבוצות ).

    עכשיו מכיוון שלא היה מעמד מיוחד לשחקן יורוליג הרי שקבוצות גביע האלופות היה מתמודדים על אותם שחקנים עם יתר הקבוצות האירופיות למשל לי ג'ונסון שהעדיף קבוצה איטלקית ( ליבורנו שלא שיחקה בגביע האלופות )על מכבי בשנת 88 .

    2. היום ניתן להרכביב חמישיית זרים אני כשלעצמי אמנם לא אוהב זאת כי יש כמובן עניין של זהות .
    אך בכל הכבוד לליפין הוא לא יכול להשתוות לפייר ג'קסון שכזה.
    ככה שאיכות השחקנים עולה.

    3. לדעתי גם ייצור שחקני הכדורסל בעולם עלה כי העידן שלנו מפותח יותר ולכן הרבה יותר כישרונות בעלי מודעות שפעם היו מוותרים מפתחים קריירה המשחק גם מגיע ליותר אוכלוסיות ובכלל כפי שנכתב ישנו גידול עולמי טבעי באנשים ככה שזה מתאזן .

    4. מנגד יש את התחרות הסינית ....אבל כיום לכל אמריקאי שמגיע לאירופה ....ישנה חולקה ברורה כפי שכתבת של יורוליג ורק אחר כך היתר .

    5. ברמה האישית אני מאד נהנה מהמשחקים ומהרמה .

    6. אשר לספינוליס אני לא בטוח במה שכתבת ...הוא היה שנה בנ.ב.א טעם וויתר ....גם נבארו למשל וויתר אחרי שנה ובודירוגה וויתר גם על השנה וזה לא מנע ממנו לזמבר נבחרת כוכבי נ.ב.א ולקחת אליפות עולם ב 02 למשל.
    לא לכל אחד מתאים הנ.ב.א מאד סיבות כמו עומס ,מרחק ועוד ....ואגב יש גם כאלו שלא הצליחו בנ.ב.א כמו למשל שארס וזה לא עושה אותם לשמות נחותים והם הוכיחו זאת לא פעם בטורנירי נבחרות נגד שחקני נ.ב.א ( אותו שארס קלע 30 ומשהו נקודות על הראש של נבחרת ארה"ב מורכבת מנ.ב.א בחצי גמר האולימפי בסידני יהיה ממש קרוב להדיחה בסנסציית ענק ....לאחר מכן שחקן כמו באזילה הדיח אותם באתונה ופאפלוקאס ....עוד נחות לתפיסתך עשה מלברון וייד פול והחברים בית ספר בחצי גמר אליפות העולם 06 ).

    הגב
    • רומן

      השפיל אותם פפאלוקאס, מחוץ לכדורגל כנראה רגע הספורט שהכי חקוק בזכרו שלי.
      ישבנו במילואים איכשהו נוצר מצב שרוב החבר'ה בידר היו שונאי ארה"ב, ואז בא פפאלוקאס והעיף אותנו לשמיים, כל הלברונים והכרמלואים עמדו והסתכלו איך יווני לבנבן טוחן אותם

      הגב
      • רומן

        *בחדר

        הגב
      • איציק

        אני חושב שכל העולם מחוץ לארה"ב רצה שפפאלוקס יעשה את אשר עשה להם.

        הגב
      • Srtest - ארטסט

        כמה עצוב שמשחק שכל-כך נהניתי ממנו מוכתם עכשיו על ידי מלוכלך כמוך. לא נראה, יתנקה. אני הייתי מקיא אם היית בעדי.

        הגב
  • העכבר הצהוב

    הלוואי שביורוליג יהיו 24 קבוצות ו65 משחקים בעונה עם סדרות פליאוף של הטוב מ-7 .

    דרך אגב נראה לי שגם ובמידה ויגדילו את היורוליג ל24 קבוצות עדיין הפועל ים לא יקבלו כרטיס.

    הגב
  • קלבדוס

    כל מה שכתבת על הרמה ובריחת הכוכבים, נכון לגמרי, אין שום תחרות.
    אבל מבחינת אווירה, קהל, ותחרותיות - אירופה עושה בית ספר לאמריקה, לפחות מתחילת העשור. תיקח אפילו אוהד ישראלי טיפוסי, מכבי, הפועל ירושלים, חיפה, אפילו ראשון - הם חוו ברמה המקומית ובעיקר במפעלים האירופיים, הרבה יותר דרמה והישגים, מאוהדי משהו כמו 25 קבוצות NBA שמשמשות בפועל כניצבים.

    הגב
    • James

      אווירה זה כולל המכות, דחיפות וקללות?

      הגב
      • שיר

        אולטראס בכדורסל, למעט קבוצות בודדות בודדות ביוון (אריס) והבלקן, וגם שם כמעט בכלל לא, הם לא אלימים. משלהבים - כן. מעודדים בלי הפסקה - כן. אלימות יש בכדורגל.

        הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *