אוהדי ברצלונה מכירים את הרגע הזה מצוין. 10 מחזורים לתוך העונה, העליה בצ׳מפיונס כבר הובטחה, מסי נראה כמו חייזר והקבוצה סופרת W  ועוד W בזמן ששוערי היריבות שואלים את עצמם למה הם היו צריכים לבחור דווקא בג׳וב הזה על המגרש.

אוהד ברצלונה החדשים, ״הטרמפיסטים״ נהנים מאוד מהרגעים האלה. אוהדי ברצלונה הותיקים, אלה שעברו תלאות בשנות השמונים, התשעים ותחילת שנות האלפיים, מרגישים דגדוג מעצבן בשריר הדאגה. דגדוג שאומר שאולי הכל נראה בסדר, אבל בעצם הכל ממש לא בסדר.

 

*****

 

הבעיה מחמירה כשצופים בכל משחקיה של בארסה העונה. קצת כמו ההוא שנפל מהקומה המאה, ובקומה ה-50 ענה להוא ששאל אותו מה המצב ״בינתיים סבבה״. וכאן העניינים מסתבכים, כיוון שמצד אחד צריך להיות עיוור בשביל לא לראות שבלי טר שטגן הקבוצה סופגת 4 בכל משחק, בלי אומטיטי 8 וזה עוד לפני שסופרים טעות אחת על החשבון של פיקה בכל משחק. מצד שני, שבוע אחרי שבוע, אומטיטי מציל את הקבוצה, פיקה עושה שטויות, טר שטגן לוקח כדורים מהמסגרת ובסוף בטור הספיגה יש פחות כדורים מאשר קעקועים על הרגל של מסי. ואם זה לא מספיק, אז בשלושה משחקים מול קבוצות ברמה כמו אתלטיקו ויובה, הוציא טר שטגן מהרשת כדור אחד. כלומר, הטריק הזה לא עובד רק מול לאס פאלמס וחטאפה. יש משהו בקבוצה הזאת ששנים לא היה בברצלונה, משחק הגנה אמיתי. אחרי שלושה חודשים, פוקס מפסיק להיות פוקס ונהיה עובדה שיושבת לחלוצי היריבה בראש. 

 

*****

 

אז בואו נניח שהקבוצה הזאת באמת לא סופגת. שוולוארדה הוא סוג של מוריניו (וזו לא מחמאה) שמזריק לדי.אנ.איי של הקבוצות שלו אוטובוסים שאוהבים לחנות ברחבה. כידוע מי שלא סופג לא מפסיד. הבעיה היא שמי שלא מבקיע, לא מנצח. והנה עוד בעיה, ההתקפה של הקבוצה תקועה. שני תיקו 0 רצופים בצ׳מפיונס, שער אחד מסכן מול אתלטיקו ורצף החטאות של סוארס שמתחיל להזכיר את רוני רוזנטל בימים הטובים. סגן מלך השערים של המועדון בליגה זה פאקינג פאוליניו. ולא שאני לא אוהב את הבחור, אבל היי, זה פאוליניו כן?

גם מסי שפתח את העונה בטירוף, נראה בשבועות האחרונים כמעט אנושי וכשהוא אנושי טור ההבקעות תלוי בסיכוי של פאקו וסוארס לכוון את הכדור בין שתי קורות השער ולהתפלל שהשוער לא יהיה בסביבה. סיכוי קלוש אגב. לעליבות הזאת יש סיבה והיא קשורה לסעיף הקודם. הקבוצה חושבת כולה הגנה, וזה חשוב, אבל יותר מדי שחקנים בברצלונה זרים למשחק ההתקפה. 

 

*****

 

אז מה עושים? הולכים על כל הקופה מבחינתי. וולאורדה הוא בחור טוב, אבל בונקריסט נוראי. זה האיש שפתח עם גומש כקיצוני שמאלי מול אתלטיקו בחוץ (קרויף מתהפך בקברו) ומוסיף קשר אחורי מדי משחק כשהקבוצה מובילה 1-0 (כן, גם גאספר מתהפך). אחד אפס קטן מול ולנסיה זו אולי התוכנית שלו, אבל משחק כזה צריך לנצח בהצהרה. 2-0 במחצית, 4-1 בסיום, בלי חוכמות, בלי פוקסים. בלאו הכי עם הגנה שכוללת את ורמאלן, שכבר לא זוכר איך נראה המגרש, ההתקפה צריכה לדבר. זה הזמן להכניס את דאולפאו לעניינים, היחיד שיודע מה לעשות עם הכדור באגף ולשקול לעלות בקישור עם סוארס ההתקפי במקום רקיטיץ׳ ההגנתי. בלאו הכי, ב-1-0 וואלורדה ישמח להכניס קשר כמו רקיטיץ׳ שגם עושה הגנה. ולנסיה זו לא אתלטיקו מדריד וגם לא יובה. זו קבוצה שסופגת כמעט שער אחד למשחק, ובבית שלה, עם כל ההייפ, תיתן לשחק. משחק אגפים טוב, לחץ גבוה, ואפשר לסגור את עניין האליפות כבר השבוע. מצד שני, אם מישהו מוכן להמר נגד 1-0 קטן, משער של לוקה דין, והרכב של 5 קשרים אחוריים, הוא עושה זאת על אחריותו בלבד.

 

*****

ורק עוד משפט אחת. 700 מיליון יורו סעיף השחרור של מסי? מבצע בלאק פריידיי הכי טוב שראיתי השנה.

14 בום!
מפלצת בגבס