השבוע חולק כדור הזהב, בלון ד'אור אם תרצו, ושוב קפצו שני המחנות, מחנה מסי והמחנה של הבחור השני והשחיזו סכינים וירטואלים על גבי הרשת.

יובהר מיד, מבחינתי השחקן הטוב באירופה, בעולם, ביקום ובגלקסיה בעשר השנים האחרונות היה רק אחד, ליאונל אנדרס מסי שמו. כמו ג'ורדן שהיה השחקן הטוב באנ.בי.איי מהרגע שלבש את גופיית השיקגו בולס ועד שפשט אותה (ולמרות זאת הסתפק רק ב-5 תארי אמ.וי.פי), ככה מסי. לטעמי אנחנו צופים בטוב בהיסטוריה בכל עונה בעשר השנים האחרונות. בעונות טובות יותר עם תארים קבוצתיים וגם בעונות טובות פחות לברצלונה, מה שמסי עושה על המגרש הוא מעל כולם. הוא כובש יותר טוב מכל אחד, מוסר יותר טוב, מכדרר יותר טוב, עושה הגנה טוב יותר, בועט עונשין טוב יותר, הוא פשוט טוב יותר. אין דרך פשוטה יותר להגיד את זה, וכל השאר זה יחסי ציבור.

אז בואו נוריד את זה מהפרק ונסיים עם הסיפור הזה, מסי נבחר 5 פעמים לתואר וזה בסדר גמור, פשוט צריך לתת לאחרים, בדיוק כמו שעושים באנ.בי.איי ולנסות להפריד בין היכולת נטו על המגרש לבין ההתעלות של שחקן ספציפי בעונה. אחרת, אפשר לתת למסי את הכדור עד 2021 או עד שיחליט לעבור לניואלס. אפשר לחלוק על דעתי, זה בסדר, היא פשוט עשויה, אפויה וגמורה. להעמיד כל בן אנוש ששיחק כדורגל בעשור האחרון מול מסי, זה כמו להעמיד את את אלברט איינשטיין מול סבתא שלי עליה השלום ולהתווכח מי יותר טוב בפיסיקה. אפשר לעשות את זה, בטוח שסבתא שלי גם למדה פיסיקה איפשהו בתיכון, ובכל זאת, הדיון די מיותר. נשאר הדיון העקרוני.

 

*****

ועכשיו לדיון העקרוני. כדור הזהב הפך לבחירת האוהדים במקום לבחירת המומחים. זו הבעיה הראשונה. השנייה, על הדרך הכדור הפך פחות או יותר למצטיין ליגת האלופות וזהו. בארבע השנים האחרונות זה החמיר. רונאלדו לוקח צ'מפיונס, הוא בעל הכדור. מסי לוקח? הכדור אצלו. זה פחות או יותר המפריד בין השניים. האחרים, לצערנו, אפילו לא באים בחשבון.

המשך ההצבעה הוא ברמה של ילדים בכיתה א'. קחו את ניימאר, שבעצמו יגיד לכם שהיתה לו עונה נוראית בשנה שעברה. זה לא הפריע לו לקבל את המקום השלישי במירוץ לכדור המיוחל. קבאני במקום ה-11. האיש לא לקח אליפות בקבוצה הכי עשירה בצרפת, עף בהשפלה אדירה עם פ.ס.ז' ב-6-1 לבארסה והוא במקום ה-11. העונה האחרונה בעיקר הוכיחה שלבד הוא לא יכול להוביל קבוצה, אבל לאנשי כדור הזהב זה לא הפריע, הוא סוגר להם פינה. סוארס בעונה בינונית מאוד מקום 13, איסקו, שחקן נהדר שבילה חצי עונה על הספסל, מקום 11. אז על מה אנחנו מצביעים פה? הישגים? יכולת? הישגים של הקבוצה? אטרקטיביות? שם גדול?

מעבר לכך, אנחנו נמצאים בדור אדיר של שחקנים שפשוט מדלגים עליהם. קחו את בופון, קסיאס, צ'אבי, אינייסטה, סרחיו ראמוס, בוסקטס, פויול, דני אלבס, לבנדובסקי, תומאס מולר, ג'ון טרי, פיליפ להאם, זלאטן, דרוגבה (וזו ממש רשימה חלקית). אנשים שהובילו קבוצות ונבחרות להישגים אדירים, נכנסו להיסטוריה של קבוצות ענק וחוץ מאינייסטה איש מהם לא היה אפילו במקום השני במירוץ לכדור. צ'אבי, אולי גדול הקשרים האירופאים, בוודאי גדול השחקנים הספרדים, מסיים את הקריירה עם שלוש בחירות למקום השלישי. וגם בשביל זה הוא היה צריך לחבר עונות של מונדיאלים, צ'מפיונס, יורו, פחות מזה לא תפס. סרחיו ראמוס שלבדו הביא לריאל את גביע האלופות, למעשה פעמיים, בכלל לא בא בחשבון. בלם? לא בבית ספרנו. קסיאס, אחד שהביא לקבוצות שלו הכל, תוך שהוא מנהיג, מצטיין ומניף כקפטן את הגביעים והצלחות, לא קרוב אפילו. זלאטן שהביא אליפות בכל מקום בו שיחק? חבל על המאמץ.

רק שתבינו, בעבר שחקנים בינוניים כמו נדבד לקחו את כדור הזהב. מייקל אואן לקח את כדור הזהב. מייקל פאקינג אואן שהוביל את ליברפול באותה עונה ל….ניחשתם נכון, כלום. אם תהיתם, גם את נבחרת אנגליה הוא הוביל לאותו מקום. ריבלדו לקח את כדור הזהב בעונה שבה בסה"כ לקח אליפות עם בארסה. בלי צ'מפיונס ובלי זכיה במונדיאל. היו ימים. הפעם האחרונה ששוער היה בשלישייה, היתה ב-2014, נויר, לפני זה בופון ב-2006. טוב הם לקחו מונדיאל אז לא נעים . מאז? נגמרו השוערים בעולם. ואן דר סאר, קורטואה, בופון ונויר שעדיין משחקים, קסיאס, אובלאק, דה חאה, בראבו שלקח ב-2015 כל תואר אפשרי עם הקבוצה והנבחרת שלו, דודו גורש? אף אחד לא ראוי. מקום אחד לרונאלדו, אחד למסי ואחד לשחקן שדה מתחלף. זהו.

בקיצור, בצער רב אפשר להכריז על מותו של כדור הזהב. הבחירה שהפכה פופוליסטית, פופלרית, מחפשת את האוהדים יותר מאת הסיפור האמיתי.

*****

ואולי הגיע הזמן לפרק את הבחירה. לבחור בשחקן השנה בצ'מפיונס ושחקן השנה בכל ליגה. ואם כבר מפרקים, כדאי להרחיב את הצוות ולא להסתמך על כמה עיתונאים, שחקנים ומאמנים שהם יותר בעלי עניין מאשר בעלי מקצוע. אולי כדאי להסתמך על מדדים מקצועיים שהופכים יותר ויותר פופולריים ואיכותיים ולנסות לגזור גם מהם את השחקן המצטיין בעולם. אחרי הכל, אנחנו בעידן שבו מכונית יכולה לנסוע לבד בכביש, אז למה אי אפשר להיעזר במחשב בשביל לבחור שחקן מצטיין? הרי כשמפרסמים במי בחרו כמה מהמובילים למירוץ לכדור, שמשמשים גם קפטנים של הנבחרות שלהם, זה יותר עצוב ממצחיק. זה מזכיר הצבעה בהסתדרות יותר מאשר הצבעה רצינית. בחירה ברמה של פיפ"א 18, הרבה שואו, הרבה דאווין, קצת פחות הבנה בכדורגל נטו. עוד אפשרות סבירה, לפרק את הבחירה לפי עמדות על המגרש, ושוב, להיעזר בסטטיסטיקה מתקדמת. אולי אז לא נראה תופעות כמו ניימאר במקום ה-3 בעונה מהגרועות שידע.

*****

אז ברכות לזוכה בכדור הזהב, כמו שאני מכיר אותו זה גרם לו תופעות בגוף שיכולת להקשות עליו לבישת בגדים לתקופה לא קצרה. אני מאחל לו שיתאושש במהרה. האיש מאוהב בעצמו ואם הייתי נראה כמוהו, סביר שגם אני הייתי מאוהב בעצמי. נתפלל שבשוויון חמש חמש הזה, שלא אומר שום דבר על ההבדלים בין הקריירות של השניים, הסתיימה הפארסה ובשנה הבאה יקבל את הכדור מי שבאמת יעשה את העונה הטובה והמרשימה ביותר, בהתחשב בכל הפרמטרים. בהנחה שזה לא יקרה, קחו בחשבון שחגיגת ה-6-5 הולכת לסחוט הרבה אמוציות. שיהיה לנו בכיף.

 

רבותיי ההיסטריה חוזרת
הגדול בדורו