אחרי שבועיים הפסקה מאונס (ים, אבל ים עבודה), הגיע הזמן לדבר על נושא שמטריד אותי מאוד – שנאה.

נתחיל בהתנצלות. אני דווקא בנאדם לא שונא. מפרגן להמון אנשים, מאמין בשלום, מנסה (גם אם לא תמיד מצליח) לחפש את הטוב בכל אחד. באופן כללי שנאה לא מביאה אנשים למקומות טובים, לא את הנשנא ובטח לא את השונא.

את הכלל הזה אני מנסה ללמד גם את ילדי, לפעמים מצליח יותר, לפעמים מצליח פחות. בחיי, אני מנסה.

חוץ מבספורט. יש תחום אחד בחיים שבו לא מותר לשנוא, חובה לשנוא. ספורט. אני שמאמין שתמיד צריך ללמוד את האוייב, לשמוע את דעתו, את זווית ההסתכלות שבו, מצהיר חגיגית שבספורט היריב לא מעניין אותי. לא רוצה ללמוד אותו, לא רוצה משא ומתן, לא רוצה דיונים או שולחנות עגולים. רוצה להנות מהזכות לשמוח לאיד ולחגוג בכל הפסד שלהם.

(להסיר ספק, מדבר רק ברמה הספורטיבית, לא אבא של רגב, לא הבן של שורה. לא שירי שואה. זה גועל נפש אמיתי. אני מדבר על להישען אחורה בכורסא, או בטריבונה, ולהנות מקבוצה מובסת או מכוכב נופל. על זה ורק על זה).

יש שלושה מועדונים שאני שונא, אבל באמת שונא:

מכבי תל אביב (כדורסל), הלייקרס וריאל מדריד (כדורגל, טניס, הוקי שולחן, באולינג, ציד ברווזים, דיג קרפיונים).

אני לא מרגיש צורך להתנצל על זה, אני לא מרגיש שאני אדם טוב פחות או שאני מחנך פחות טוב את ילדי. בספורט, בתחומי המגרש, מותר וצריך לשנוא ולשמוח לאיד. שם ורק שם. אין שמחה גדולה יותר מלראות את הקבוצה השנואה עליך מפסידה. אפילו לא לראות את הקבוצה שלך מנצחת. אין מה לעשות, שמחה לאיד לוקחת ובגדול. ובספורט היא החיים עצמם. אין רגע יותר מזוקק לאוהדי הפועל ירושלים בכדורסל מהרגע שבו אתה מבין שמכבי הולכת להפסיד והאולם כולו מתרומם בשירת "הו הא מה קרה, מכבי אכלה אותה". אין יותר מזה, זה הכי טוב שאפשר. מי שלא חווה רגע כזה בחייו הספורטיביים הוא או המהטמה גנדי החדש, או לא אוהד ספורט אמיתי.

*****

לכן מפתיע אותי לראות פוסטים לאחרונה, של אוהדי ברצלונה לדוגמא (שאת חלקם אני ממש אוהב באופן אישי), שמתבאסים על הבצורת של רונאלדו (זה עם הג'ל, לא השמן המגניב מברזיל). רונאלדו, חוץ מזה שהוא אחד משלושת הספורטאים השנואים עליי בכל הזמנים, הוא היריב של ברצלונה. כל שער שהוא מבקיע, מרחיק את בארסה מהאליפות. כל שער שהוא מבקיע, מקרב את הקבוצה שלו להישגים. באיזה עולם מוזר אתם רוצים לראות אותו "חוזר לעצמו" כי אתם נורא ספורטיביים ואתם רוצים לראות "ספורטאי ענק ממשיך להיות בשיאו".

בוא נשים דברים על דיוקם. רונאלדו הוא לא מיכאל שומאכר, שלא עלינו שוכב בקומה. כשמדובר על חיי אדם, על פציעות חלילה, אין ויכוח, זה מעל הספורט. לא שמחים לעולם בפציעתו של אדם, כי מעבר לפרסונה הספורטיבית שלו הוא בנאדם. אבל זה לא המקרה. רונאלדו הוא בסך הכל ספורטאי, שנוא על ידי רבים מאוהדי ברצלונה, שמסריח את הדשא. זה הרי תענוג שאין לו תחליף. כמו ששונאי מסי נהנים להריץ שוב ושוב את השער של גצה בגמר המונדיאל 2014 (וזו זכותם, מבין אותם) כך אנחנו נהנים לראות את רונאלדו משמיד את מיטב אוכלוסיית הציפורים של מדריד (וכמובן שברגע שכתבתי את זה הסיפור הזה יפסק. תזכרו את מי להאשים). ככל שיקפיד להמשיך ולהסריח את הדשא, הקבוצה שלו תהיה גרועה יותר. זה שניים במחיר אחד, גם ריאל, גם רונאלדו. ולא, אני לא רוצה לראות את "הספורטאי הנהדר הזה חוזר לעצמו, כי חייבים להעריך איך שהוא שומר על הגוף שלו". הלו, זה ספורט לא החיים עצמם, לא חייבים להעריך כלום. אפשר ורצוי לתעב.

אותו הסיפור עם הלייקרס. הקבוצה מעוררת הרחמים שמשחקת עכשיו באנ.בי.איי ולובשת את המדים של מי שהיו פעם הלייקרס, זה אחד הדברים הכי כיפים בספורט. מה יותר כיף בתור מי שסבל 7 טבעות שלהם מאז שנת 88, לראות אותם סוגרים עוד מעט 7 שנים בלי פלייאוף? בשביל מה אנחנו חיים בספורט אם לא (גם) בשביל הרגעים האלה? ולא, אני לא רוצה לראות אותם חוזרים כי "הליגה צריכה אותם". הליגה לא צריכה אף אחד, הליגה צריכה קבוצות טובות, ואנחנו שונאי הלייקרס צריכים את הלייקרס מסריחים את הפרקט. אני לא רוצה לראות את רונאלדו חוזר ליכולת שיא, אני רוצה לראות אותו מגעיל את המגרש. וכן, אני שמח גם לראות את נדאל נכשל. מאחל לו שיהיה בריא כמובן, אבל שמח לראות אותו נכשל בעוד גרנד סלאם. בדיוק כפי שאוהדיו מתבאסים לראות את פדרר מניף סלאם מספר 20 רק הפוך.

 

*****

 

אז זהו, הוצאתי את זה מהמערכת. מי שרוצה לתקוף, מערכת הטוקבקים מחכה רק בשבילו. הייטר קוראים לזה היום, אחד ששונא ולא אכפת לו. אז אם אני הייטר, שיהיה הייטר, אני בספורט בשביל מי שאני אוהב ומי שאני שונא, באותה מידה. רגע אחרי שאני אבדוק מה בארסה והסלטיקס עשו, אני ארוץ לראות מה עשתה ריאל ומה עשו הלייקרס. אלה חיי הספורט בשבילי. ובשבילכם?

(בתמונה אגב השחקן השני הכי גדול בכל הזמנים – זה משמאל עם השפם – ואחד השחקנים השנואים עלי בכל הזמנים. וכן, אני יודע שהוא ממש טוב, אבל זה ספורט, אתם יודעים….).

צריך לדבר על מכבי
טוב לו במקסימום