יש בי אהבה? תלוי מתי

זה ספורט כן? אז תנו לשנוא מכל הלב.

אחרי שבועיים הפסקה מאונס (ים, אבל ים עבודה), הגיע הזמן לדבר על נושא שמטריד אותי מאוד – שנאה.

נתחיל בהתנצלות. אני דווקא בנאדם לא שונא. מפרגן להמון אנשים, מאמין בשלום, מנסה (גם אם לא תמיד מצליח) לחפש את הטוב בכל אחד. באופן כללי שנאה לא מביאה אנשים למקומות טובים, לא את הנשנא ובטח לא את השונא.

את הכלל הזה אני מנסה ללמד גם את ילדי, לפעמים מצליח יותר, לפעמים מצליח פחות. בחיי, אני מנסה.

חוץ מבספורט. יש תחום אחד בחיים שבו לא מותר לשנוא, חובה לשנוא. ספורט. אני שמאמין שתמיד צריך ללמוד את האוייב, לשמוע את דעתו, את זווית ההסתכלות שבו, מצהיר חגיגית שבספורט היריב לא מעניין אותי. לא רוצה ללמוד אותו, לא רוצה משא ומתן, לא רוצה דיונים או שולחנות עגולים. רוצה להנות מהזכות לשמוח לאיד ולחגוג בכל הפסד שלהם.

(להסיר ספק, מדבר רק ברמה הספורטיבית, לא אבא של רגב, לא הבן של שורה. לא שירי שואה. זה גועל נפש אמיתי. אני מדבר על להישען אחורה בכורסא, או בטריבונה, ולהנות מקבוצה מובסת או מכוכב נופל. על זה ורק על זה).

יש שלושה מועדונים שאני שונא, אבל באמת שונא:

מכבי תל אביב (כדורסל), הלייקרס וריאל מדריד (כדורגל, טניס, הוקי שולחן, באולינג, ציד ברווזים, דיג קרפיונים).

אני לא מרגיש צורך להתנצל על זה, אני לא מרגיש שאני אדם טוב פחות או שאני מחנך פחות טוב את ילדי. בספורט, בתחומי המגרש, מותר וצריך לשנוא ולשמוח לאיד. שם ורק שם. אין שמחה גדולה יותר מלראות את הקבוצה השנואה עליך מפסידה. אפילו לא לראות את הקבוצה שלך מנצחת. אין מה לעשות, שמחה לאיד לוקחת ובגדול. ובספורט היא החיים עצמם. אין רגע יותר מזוקק לאוהדי הפועל ירושלים בכדורסל מהרגע שבו אתה מבין שמכבי הולכת להפסיד והאולם כולו מתרומם בשירת "הו הא מה קרה, מכבי אכלה אותה". אין יותר מזה, זה הכי טוב שאפשר. מי שלא חווה רגע כזה בחייו הספורטיביים הוא או המהטמה גנדי החדש, או לא אוהד ספורט אמיתי.

*****

לכן מפתיע אותי לראות פוסטים לאחרונה, של אוהדי ברצלונה לדוגמא (שאת חלקם אני ממש אוהב באופן אישי), שמתבאסים על הבצורת של רונאלדו (זה עם הג'ל, לא השמן המגניב מברזיל). רונאלדו, חוץ מזה שהוא אחד משלושת הספורטאים השנואים עליי בכל הזמנים, הוא היריב של ברצלונה. כל שער שהוא מבקיע, מרחיק את בארסה מהאליפות. כל שער שהוא מבקיע, מקרב את הקבוצה שלו להישגים. באיזה עולם מוזר אתם רוצים לראות אותו "חוזר לעצמו" כי אתם נורא ספורטיביים ואתם רוצים לראות "ספורטאי ענק ממשיך להיות בשיאו".

בוא נשים דברים על דיוקם. רונאלדו הוא לא מיכאל שומאכר, שלא עלינו שוכב בקומה. כשמדובר על חיי אדם, על פציעות חלילה, אין ויכוח, זה מעל הספורט. לא שמחים לעולם בפציעתו של אדם, כי מעבר לפרסונה הספורטיבית שלו הוא בנאדם. אבל זה לא המקרה. רונאלדו הוא בסך הכל ספורטאי, שנוא על ידי רבים מאוהדי ברצלונה, שמסריח את הדשא. זה הרי תענוג שאין לו תחליף. כמו ששונאי מסי נהנים להריץ שוב ושוב את השער של גצה בגמר המונדיאל 2014 (וזו זכותם, מבין אותם) כך אנחנו נהנים לראות את רונאלדו משמיד את מיטב אוכלוסיית הציפורים של מדריד (וכמובן שברגע שכתבתי את זה הסיפור הזה יפסק. תזכרו את מי להאשים). ככל שיקפיד להמשיך ולהסריח את הדשא, הקבוצה שלו תהיה גרועה יותר. זה שניים במחיר אחד, גם ריאל, גם רונאלדו. ולא, אני לא רוצה לראות את "הספורטאי הנהדר הזה חוזר לעצמו, כי חייבים להעריך איך שהוא שומר על הגוף שלו". הלו, זה ספורט לא החיים עצמם, לא חייבים להעריך כלום. אפשר ורצוי לתעב.

אותו הסיפור עם הלייקרס. הקבוצה מעוררת הרחמים שמשחקת עכשיו באנ.בי.איי ולובשת את המדים של מי שהיו פעם הלייקרס, זה אחד הדברים הכי כיפים בספורט. מה יותר כיף בתור מי שסבל 7 טבעות שלהם מאז שנת 88, לראות אותם סוגרים עוד מעט 7 שנים בלי פלייאוף? בשביל מה אנחנו חיים בספורט אם לא (גם) בשביל הרגעים האלה? ולא, אני לא רוצה לראות אותם חוזרים כי "הליגה צריכה אותם". הליגה לא צריכה אף אחד, הליגה צריכה קבוצות טובות, ואנחנו שונאי הלייקרס צריכים את הלייקרס מסריחים את הפרקט. אני לא רוצה לראות את רונאלדו חוזר ליכולת שיא, אני רוצה לראות אותו מגעיל את המגרש. וכן, אני שמח גם לראות את נדאל נכשל. מאחל לו שיהיה בריא כמובן, אבל שמח לראות אותו נכשל בעוד גרנד סלאם. בדיוק כפי שאוהדיו מתבאסים לראות את פדרר מניף סלאם מספר 20 רק הפוך.

 

*****

 

אז זהו, הוצאתי את זה מהמערכת. מי שרוצה לתקוף, מערכת הטוקבקים מחכה רק בשבילו. הייטר קוראים לזה היום, אחד ששונא ולא אכפת לו. אז אם אני הייטר, שיהיה הייטר, אני בספורט בשביל מי שאני אוהב ומי שאני שונא, באותה מידה. רגע אחרי שאני אבדוק מה בארסה והסלטיקס עשו, אני ארוץ לראות מה עשתה ריאל ומה עשו הלייקרס. אלה חיי הספורט בשבילי. ובשבילכם?

(בתמונה אגב השחקן השני הכי גדול בכל הזמנים – זה משמאל עם השפם – ואחד השחקנים השנואים עלי בכל הזמנים. וכן, אני יודע שהוא ממש טוב, אבל זה ספורט, אתם יודעים….).

צריך לדבר על מכבי
טוב לו במקסימום

תגובות

  • מיכאל

    בול. מאמין שאם ריאל תעוף בצ'מפיונס ותסיים חמישית, אחגוג יותר מזככיה בצ'מפיונס של בארסה. שנאה ספורטיבית זה אושר צרוף.

    הגב
  • אמוץ כהן-פז

    לא למדתי לשנוא... -:)
    בקיבוץ האהדה להפועל תא באה באופן די אוטומטי.
    לפני הגיוס הלכנו לראות את הדרבי בכדורסל עם בני גרעין הנח׳׳ל בני גילנו, אוהדי הפועל שרופים (עד היום), להפועל עוד היה אז איזה סוג של סיכוי.
    ישבתי בין שני בני גרעין ולהפתעתי הבחנתי ששכני מימין פשוט רועד בכל גופו ואז, בשורה שמעלינו, איזה ילד צעק: ״ייאלה מכבי״... שכני השני קם, הסתובב והעיף לילד סטירה...
    שיעור ראשון באהדה.

    הגב
    • אסף the kop

      כן
      אוהדי הפועל חכמים על ילדים

      הגב
      • יוני

        וחושבים שלתת סטירה ביציע שווה ערך לאהדה. הדברים גם נכתבים בניחוח רומנטי-נוסטלגי מבחיל.

        הגב
        • אמוץ כהן-פז

          יוני, אם תקרא בין השורות תגלה שהכותב עצמו היה די מופתע...
          נוסטלגי, בהחלט, קצת. זה היה מזמן ועל המגרש כיכב, לזכרוני אחד בארי לייבוביץ.

          הגב
          • יוני

            לא צריך לקרוא בין השורות, זה בשורה עצמה. ואז מה אם הופתעת? מה זה אומר? ראיתי בחיים שלי מכות ביציע, זה אף פעם לא שיפר את מצב רוחי.

            הגב
            • אמוץ כהן-פז

              אל תדאג יוני, מחבורת בני ה18 הזו לא יצא אף חוליגאן, כולל המפליק. כולם שרתו, תרמו, בנו והקימו ויילדו, כולל נכדים ראשונים. ורובם עדיין אוהדי הפועל... לא אני, כי למעשה אף פעם לא ממש הייתי.
              ואם דברי לא הובנו נכונה, אזי רק סיפרתי כיצד נחשפתי לראשונה מקרוב לאוהדים ׳אמיתיים׳ (לפחות בייחס אלי, האוהד ה׳אוטומטי׳).

            • אסף the kop

              נשאר אם כן לקוות שמישהו ביציע יוריד סטירה לנכד של החוליגן שהתרבה.

      • צור שפי

        האמת צודק אסף, אף אוהד של אף קבוצה אף פעם לא נתן סטירה לילד. רק אוהדי הפועל. אויויוי

        הגב
        • אסף the kop

          כרגיל, אתה מקבל בהבנה

          הגב
    • אלעדכ

      אני זוכר עד היום את הגמר של מכבי מול מילאנו (הראשון). ישבנו חבורה של ילדים בני עשר בקומה התחתונה של בית הילדים, צפינו במשחק ועודדנו בלב מלא את מילאנו.

      הגב
      • אסף the kop

        כן
        קיבוץ זה דבר עלוב

        הגב
  • איציק

    טוב, מחייב כמה שאלות:
    1. ריאל במצבה, רונאלדו על הפנים, מחזור לסיום הליגה לריאל אין סיכוי אבל יש לה משחק נגד אתלטיקו שנמצאת 2 נקודות מעל ברצלונה. לא תעודד את רונאלדו ותירצא אותו בשיאו לרגע?
    2. רונאלדו מגיע לתת סדנת כדורגל חינם בירושלים ולבן שלך יש אפשרות להיכנס. לא תאפשר זאת?
    3. אתה בטיול בארה"ב בעיר הנהדרת בעולם, בוסטון. פתאום מולך לארי ומג'יק. האם תיגש ללארי לבקש חתימה ועל הדרך תשאל אותו איך הוא מסתובב עם גועל הנפש ההוא מ-LA?
    4. נניח שאתה עובד במתן שרות ולסניף נכנסים מיקי ומוטי ופונים אליך בשאלה. האם תענה או תפנה את גבך?
    5. נבחרת ישראל כדורסל בפיגור נקודה 7 שניות לסיום. מנצחים עולים שלב, אחרת שוב באסה. יובל זוסמן חוטף כדור ורץ אחד מול אפס למתפרצת. תאחל לו שיחליק בדרך והכדור יעוף החוצה?

    הגב
    • Matipool

      האמת - שאלות טובות.
      גרמת לי לעשות חושבים.

      הגב
    • יואב

      איציק לבלבלב

      הגב
    • אמיתי

      איציק. אלו סתם תרחישים היפוטטיים. ברור שאם ניצחון של ליברפול (טפו טפו טפו) יביא ליונייטד אליפות ארצה בהפסדה של הקבוצה היריבה. אין שאלה..
      הבעיה עם כל מיני אוהדי מדינות שבעד צלסי באירופה כי
      - הם אנגליים
      -זה יחליש אותם בליגה
      -הוכחה שהפריימרליג טובה יותר
      אלו לא אוהדים אלא מעודדות.
      אני ייחלתי להפסד של מכבי סל גם בגביע הזה של פתיחת העונה (גביע מנדל?)

      הגב
      • איציק

        אתה דוגמה שלילית... ואתה הוכחת את זה.
        שחקן מכבי שיכול לנצח משחק לנבחרת, זה לא היפותטי לחלוטין.
        שחקן כמו רונאלדו שבא להעביר סדנה זה לא היפותטי. כספי הביא שחקני כדורסל שיתכן ואחד מהם מהקבוצה השנואה, אז לא תשלח ת'בן?

        הגב
        • אמיתי

          לוידע כמה סדנה (!) של רונלדו (!) זה לא היפוטתי או סל של זוסמן אבל לא הבנת- ברור ששולח וכו. קללל

          הגב
          • איציק

            השאלה לא אליך, כי אתה חובב רונאלדו. אני שועל את כותב הפוסט שמכריז עליו כשנוא נפשו.
            דווקא לא בטוח שרונאלדו זה מופרח, אבל נתתי תגובה של כדורסל שעומרי מארגן.
            כדורסל, כבר היו כל מיני ברקוביצ'ים, ג'מצ'ים ועוד. זוסמן זו דוגמה לעוד כמה שנים, אבל כשאליהו, פניני, מקל שיחקו במכבי. מה היה יותר חשוב, כישלון אישי שלהם או ניצחון הנבחרת.
            לך זה אולי קל, אבל נראה שיש כאלו שקשה להם עם זה.

            הגב
            • אמיתי

              פניני דוגמא טובה- שחקן שנוא ומלוכלך אבל ממה שנראה לי גאון ובכייפ הייתי שומע סדנה-ראיון- ווטאבר איתו..
              אני אולי פחות הייטר של שחקנים ספציפיים. שזה הספצליטייה שלך לא?

            • איציק

              לא בטוח. אני לא שונא אף שחקן באופן אישי. אני לא אוהב את לברון באופי ואופן המשחק שלו, למרות שמאד מעריך, אבל מחוץ למגרש ייתכן והוא אדם נחמד. אז לא יודע לומר האם זה הייטריות. כנ"ל גם לגבי רונאלדו ומסי.
              דווקא מנהלים היו שפחות סבלתי/סובל כבני אדם. טביב ושאול אייזנברג הן שתי דוגמאות. כל קבוצה שהם מעורבים בה, אני נגדה כי לא רוצה שהם יצליחו בגלל מה שהם וההתנהגות שלהם.

    • יעוז סבר

      איציק, ברור שאם רונאלדו או ריאל ישרתו לי מטרה אז אהיה בעדם. אבל זה מצב נדיר שבנדירים. במצב רגיל, אהיה תמיד נגדם ואחגוג בכל כשלון והפסד שלכם.
      אני מתעב את רונאלדו לא הולך לשום סדנה שלו. לא אוהב את האיש, לא את אישיותו וגם לא את סגנון המשחק שלו. הוא סקורר גדול, כובש המון, לא בבית ספרי.
      לגבי לארי? ראיינתי אותו בעבר ושאלתי אותו על זה. הוא סיפר על ידידות נדירה בין שניים שכנראה חולקים ביניהם יותר משאני ואתה אי פעם נבין.
      שאלה 4 היא נהדרת בעיני. תפריד בין בני האדם לשנאה הספורטיבית. גם אם אראה את רונאלדו מתמוטט ברחוב, ארוץ להזעיק עזרה. לפני הכל הוא בנאדם, כנ"ל מיקי, מוטי וכל אחד אחר. שנאה ספורטיבית רק במגרש ורק בגבולות הטעם הטוב. בלי שירי שואה, בלי איחולי מוות ובלי לשכוח שזה ספורט.
      לגבי נבחרת ישראל אני אוהד לרוב את הנבחרת בלי קשר לזהות השחקנים והקבוצות מהן הם באים.
      מקווה שענה לך :-)

      הגב
      • איציק

        :-)

        הגב
      • צור שפי

        יעוז, אלה היו הבהרות שבנסיבות אחרות אולי היו טריוויאליות אבל באקלים הישראלי הן נחוצות כי הרבה מדי פעמים אנשים הופכים את השנאה הספורטיבית למשהו אחר.
        בגלל האקלים הזה אני עדיין אידאולוגית 100 אחוז אנטי מכבי כמאמר השלט ההוא אבל בפועל זה כבר בא אצלי מאינרציה והרגל, לא מהבטן ובטח שבלי קצף על השפתיים (גם לגיל המתקדם יש בטח השפעה, לגיל שלי לא לגיל שלי...).
        וגם - אעדיף 10 אליפויות של באר שבע על אחת של מכבי אבל כשמגיע להם הפרגון, כמו השבוע, אז מגיע.

        הגב
        • יעוז סבר

          צור אין שום ויכוח. ההבהרה חשובה לי מאוד. שנאה בפרופורציות ותוך שמירה על צלם אנוש מעל הכל.

          הגב
      • רומן

        מאיפה אתה מכיר את האישיות של רונאלדו? דיברת איתו פעם?
        אגב אני מהמר שמסי הוא מתחת לגבול של הפיגור השכלי, יעני מפגר.

        הגב
    • jhkj

      כמישהו ששונא שניים משלושת המועדונים, א השנאה היא לא אישית, יש להם גם שחקנים שמאוד הערכתי כמו קסיאס, רונאלדו הברזילאי ומקללה או דרק שארפ וטייריס רייס. אני פשוט מייחל להם להפסיד בכל רמח איברי.
      ב הצלחת הנבחרת חשובה משנאה אישית. פניני הוא שחקן שאני שונא ועדיין חגגתי את השלשה שלו מול גרמניה בטירוף. שלשה מטורפת, שמח שהנבחרת ניצחה, לא גורע מהשנאה שלי אליו.
      ג. בנוגע לתרחיש ריאל אתלטיקו, כאוהד ברסה יותר חשוב לי שברסה תיקח אליפות, אפילו שאתלטיקו מועדון סימפטי שאין לי בעיה שייקח אליפות

      הגב
      • איציק

        גם לך :-)

        הגב
        • הצרפתי האמיתי

          אין מצב שריאל עולים לנצח את אתלטיקו בתרחיש שניצחון שלהם יתן אליפות לברסה. וזו גם סוג של שנאה טהורה

          הגב
          • jhkj

            בקצב הזה הם יצטרכו להילחם על ליגת האלופות אז לא יודע

            הגב
  • גיל שלי

    אתה רוצה להגיד לי שאתה שונא את רונאלדו יותר מאשר את קובי?

    הגב
    • יעוז סבר

      וואו גיל, זו תחרות כל כך קשה. רונאלדו יותר רלוונטי היום וקובי הפך והתפתט עם הגיל. אם מורידים את שתי אליפויות הנס שלו (היסטורית אפשר לבדוק את זה), עם עזיבתו של שאקיל האיש הלך והפך לביזאר, ועם דעיכתו, מגיל 34 נניח, הוא הפך ונהיה פאתטי. אז כן, היום קל יותר לשנוא את רונאלדו. בפרספבקטיבה היסטורית? דבר איתי עוד 10 שנים.

      הגב
  • אורי

    "שבועיים הפסקה מאונס" לא נשמע טוב, בטח לא באקלים הנוכחי :-)

    הגב
    • יעוז סבר

      חלילה, רק עודף עבודה ועיסוקים חוקיים....:-)

      הגב
  • Matipool

    לגמרי. שנאה היא חלק מהסיפור.
    לייקרס מאז ומתמיד, יונייטד קצת אחרי ומאוחר יותר גם צ'לסי וסיטי.
    אני חושב שקובי היה השחקן השנוא עלי בכל הזמנים.
    לא סובל את רונאלדו באופן אישי (ללא קשר למסי. אני גם לא מאוהבי מסי).
    לא שונא את פדרר ונובאק אבל תמיד נגדם ותמיד מייחל שנדאל ומארי יזכו בתארי גראנד סלאם על חשבונם.
    תיקון קטן - השחקן השני הכי טוב בכל הזמנים (ההוא עם השפם) הוא בצד שמאל בתמונה.

    הגב
    • יעוז סבר

      צודק כמובן. תוקן.

      הגב
  • אמיתי

    או...סוףסוף...
    הייטריות בספורט היא מבורכת ולכן הטרלות של אוהדי קבוצת הכדורגל של איגוד רואי החשבון אחרי הפסדים (ותיקואים מול טוטנהאם) ובכלל היא מצווה. קלאס זה משחק של בנות בנות 8

    הגב
  • מתן גילור

    אני מאד רחוק מהגישה הזו. אין לי בעיה עם יריבות ספורטיבית, אבל ההצלחה של מכבי היא פי גזיליון בזיליון יותר חשובה לי מכל תוצאה של כל קבוצה אחרת.
    האם אסע בכל הארץ, לכל משחק, בכל מזג אוויר, בכל יום ובכל שעה בשביל שבסופו של יום מה שחשוב לי יותר מכל הוא צד ג'? לא בספר שלי.

    הגב
    • יואב

      איתך

      הגב
    • יעוז סבר

      מתן לא אסע לשום משחק של ריאל מדריד או הלייקרס. אשנא לי בכיף מהבית. זה מה שיפה בשנאה ספורטיבית, זה לא דורש מאמץ. בוא לא נסחף עם הסיפור הזה, מי שמגיע למגרש רק כדי לעודד נגד קבוצה שהוא שונא, יש לו באמת בעיה שדורשת פתרון.

      הגב
      • מתן גילור

        כנראה לא הסברתי את עצמי היטב. הכוונה לא שתיסע למשחקי צד ג', אלא שתיסע משחקי קבוצתך ובכל זאת תוצאות צד ג' תהיינה חשובות יותר בעיינך.

        הגב
        • יעוז סבר

          לא יודע אם חשובות יותר. חשובות נקודה. שמח על הפסד של ריאל, לדעתי, כמעט כמו שאני שמח על נצחון של בארסה. אף פעם לא מדדתי מה יותר, אבל זאת האמת.

          הגב
  • הראל

    מסכים עם העיקרון, אבל הלייקרס כל כך מושפלים שזה נהיה כבר לא כיף.

    הגב
    • yaron

      שנאה אמיתית חייבים לתדלק, הכי גרוע זה שקבוצה שנואה הופכת ללא רלוונטית.

      הגב
    • ירון

      הראל התגובה שלך מזכירה לי אוהדי הפועל ירושלים בעונה שעברה שאמרו לי שהם כבר לא נהנים מההפסדים של מכבי ת"א ומתחילים לרחם עליהם. לא הצלחתי להבין אותם. קמצוץ של רחמים לא היה לי ולא יהיה לי כלפי הקבוצה הזו בשום מצב. גם אם היו ממשיכים לקבל בכל משחק 30 הפרש בראש לאורך כמה שנים עדיין זה היה תענוג עילאי לראות את זה כל פעם מחדש.

      הגב
    • יעוז סבר

      הראל, בשבילי זה עדיין כיף. אחרי 30 שנה שהקבוצה הזאת למעשה היתה כל הזמן במשחק. כמעט לא קרסה למצבים של חוסר רלוונטיות (כמו השנה נניח) יקח עוד כמה שנים עד שאני אתאושש מזה. רק עכשיו אני מתחיל לרחם על הניקס, למשל. קבוצה שהיתה רלוונטית כשנואה בשנות השמונים והתשעים והיום סתם פאתט.

      הגב
      • הראל

        אני לא מרחם עליהם, סתם לא רלוונטיים ולא מגיעים לפלייאוף אז גם ההפסדים פחות כייפים, למשל כיף ההפסד שלהם בגמר לבוסטון כבר לא חוזר.
        אגב אין דומה שנאת קובי לשנאת מג׳יק, למרות שלבש את החולצה הצהובה השנואה, אי אפשר היה לשנוא אותו עד הסוף, (כמו עדי גורדון ודורון שפר), אבל היה וורת׳י שיפצה ;)

        הגב
        • יעוז סבר

          אני שנאתי אותו עד הסוף, בעיקר כי חשבתי שהוא (טיפה) אוברייטד. כלומר אף פעם לא ראיתי אותו מזיע. תמיד שיחק בקבוצות אדירות. לא ראיתי אותו סובל עם כמה נגרים מסביבו. ושוב, שאני אומר אוברייטד, אני מתכוון שהוא לא 3, נניח, כמו שאמרו פעם, אלה 6 או 8. זה לא שאני לא תופס ממנו. וכן, קובי אדם דוחה, זה בטח משפר את היכולת לתעב אותו.

          הגב
  • יואב

    מה יש כאן חוץ מלעומתיות וטרוליות? לא הרווחת אותה בכלל(רונן ברמה אחרת לגמרי).

    הגב
  • wazza

    התחלתי לאהוב כדורסל ולאהוד לייקרס בגלל השחקן שבתמונה אבל אני יכול להבין את השמחה לאיד

    ושומאכר יצא מהקומה לדעתי

    הגב
  • no propaganda

    אחלה טור.
    אני מת שולנסיה או ארסנל ירדו ליגה. ותמיד נחמד כשמארי מפסיד. הבעיה האמיתית הייתה ששנאתי את ג'ורדן, אחת השנאות הפחות מתגמלות :)

    הגב
    • צור שפי

      מה יש לך נגד ולנסיה?

      הגב
  • שמעון

    לי קשה לשנוא אבל השנואים עלי היסטורית (כלומר שכל הפסד משמח אותי)

    כריסטיאנו רונלדו, לברון, דריימונד גרין, כרמלו, הפועל ת"א כדורסל וכדורגל, הפועל י-ם (הנוכחית בלבד ולא היסטורית כי את עדי גורדון ופפי ואלו די חיבבתי), בניסכנין, מנצסטר יונייטד וארסנל (שהיו טובות ולא היום), מנצסטר סיטי (של היום).

    הגב
    • איציק

      צריך להוסיף את ווסטברוק ואבו זקן לרשימה שלך ;)

      הגב
    • 7even

      אז אתה שונא את ירושלים כי הם יהפכו למכבי בעצם ?

      הגב
      • שמעון

        מה פתאום. אני אוהב דווקא את אורי אלון. אני פשוט לא אוהב את יותם ואליהו וגרלס לא סבלתי גם שהיו במכבי. והמנכל שלכם הגיא הראל גם לא בא לי בטוב לא יודע למה הפרצוף שלו גורם לי לרצות שהוא יפסיד. שכחתי ברשימה גם את פפ ואינאגי. אני מייחל להפסדים שהקבוצות בגרך כלל טובות חח אחרת זה פחות כיף להיות נגדם למשל יונייטד היום לא אכפת לי מהם אבל אוי איך שנאתי אותם ב99 שכולם אהדו אותם

        הגב
      • שמעון

        וירושלים לא יהפכו למכבי בקרוב. מקסימום יתנו תחרות טובה ובריאה.

        הגב
    • שמעון

      שכחתי גם את דוראנט מאז המעבר לגולדן הלוואי ויפסיד כמה שיותר.

      הגב
    • אלעדוס

      רשימה מכובדת עבור מי קשה לו לשנוא

      הגב
  • שמעון

    השחקנים שהיו הכי אהובים עליי, רונלדיניו, שבצנקו, פירלו, קאקא, בופון, דל פיירו, מסי, פויול, אייברסון, וינס קרטר, קובי, שאק, קרי, ווסטברוק, פדרר.

    קבוצות: מילאן, פילי, מכבי ת"א כדורסל וכדורגל, סקרמנטו של ביבי ו-וובר

    הגב
    • אמיתי

      שכחת לכתוב ווסטברוק פעמיים

      הגב
    • איציק

      האם אתה מדבר על סקרמנטו של פז'ה ודיבץ?

      הגב
      • שמעון

        חח אכן. יוקיץ זה דיבאץ היום.

        הגב
      • שמעון

        הקבוצה הכי טובה שלא זכתה באליפות

        הגב
  • 7even

    כבר אמר פעם עיתונאי דגול (לדעתי זה היה עלי מוהר ז"ל) ש "לאוהדי הפועל יש את ההגרלה הכי קשה בגביע אירופה (לכדורסל)....כל שבוע נגד מכבי".

    ההמחשה הכי טובה שיש למה שכתבת :)

    הגב
    • יעוז סבר

      כרגיל מוהר יודע לנסח במשפט אחד מה שאני מנסה בחמישים משפטים. ענק.

      הגב
  • דוד

    הגול של גצה באמת היה משהו.. מתחרה עם הצ'יפ המדהים של ראמירז על תואר השער הכי יפה שגרם למסי לבכות.

    הגב
  • yaron

    אחלה פוסט ובתזמון מושלם, הפאטס הפסידו :-)

    הגב
  • NoOne

    אני לא מבין (אבל יודע שרוב העולם עושה את זה) אנשים שיש להם קבוצה אהודה בכל מדינה .
    איך אפשר לעקוב אחרי על כך הרבה קבוצות וסוגי ספורט שונים .
    בכל חיי אהבתי בסך הכל 3 קבוצות וכיום זה רק 2 לאחר שאני לא מוכן לאהוד קבוצה בסגנון ישראלי שלא יודעים מה יקרה שנה אחרי שנה.
    אני גם לא אוהד שחקנים פרט לשחקנים שמשחקים בקבוצה שאני אוהד.
    בכל רגע נתון יש לי שחקנים אהובים בקבוצות שאני אוהד אבל אם הם עוברים לקבוצה אחרת שיחפשו אותי .

    הגב
    • מתן גילור

      דווקא המעקב לא נראה לי בעייתי, אלא החיבור הרגשי. אני לא מבין איך אפשר בו זמנית לנהל מערכת יחסית עצמתית עם 2 נשים ואיך אפשר לאהוד יותר מקבוצה אחת. אני יודע שיש כאלה שיכולים ואין לי ביקורת עליהם, אבל אישית לא ברור לי איך זה אפשרי.

      הגב
      • יעוז סבר

        לא הבנתי למה לא? אפשר לאהוד את פדרר, את ברצלונה ואת הפועל קטמון, נניח? אז למה אי אפשר לאהוד קבוצה בארץ, קבוצה באיטליה וקבוצה בספרד? וכן, אני אוהד בארסה ומחובר היטב למועדון. קורא חדשות על הקבוצה, מתעדכן, רואה בלייב את כל המשחקים כולל משחקי אימון שוליים, היום הכל אפשרי. נכון, אני ממעט להגיע למגרש. זה מבאס, אבל לא צריך להפריז בחשיבות של זה. עשרת אלפים איש מגיעים מסורתית מדי שבוע ליד אליהו. רק הם יכולים להיות אוהדי מכבי אמיתיים?

        הגב
        • מתן גילור

          אין לי שום סיבה למה לא. אני לא חושב שזה דבר פסול. אני אומר שאני באופן אישי לא מסוגל.
          אני מסוגל להעדיף מספר גורמים. אבל חיבור רגשי ברמת האהדה רק עם אחת. יכול יותר? אשרייך.

          הגב
          • יעוז סבר

            לגמרי. מחובר לברצלונה, לליברפול, לסלטיקס, להפועל ירושלים. לא סיפור גדול מבחינתי.

            הגב
            • איציק

              איך הכנסת את ליברפול לתוך הקבוצה העלובה הזאת (טוב, גם סלטיקס חצי קלאץ')?

        • הראל

          אני לא מרחם עליהם, סתם לא רלוונטיים ולא מגיעים לפלייאוף אז גם ההפסדים פחות כייפים, למשל כיף ההפסד שלהם בגמר לבוסטון כבר לא חוזר.
          אגב אין דומה שנאת קובי לשנאת מג׳יק, למרות שלבש את החולצה הצהובה השנואה, אי אפשר היה לשנוא אותו עד הסוף, (כמו עדי גורדון ודורון שפר), אבל היה וורת׳י שיפצה ;)

          הגב
          • matipool

            הראל - אבחנה מדויקת לגבי מג'יק / קובי. רציתי גם לכתוב את זה בתגובה אתמול וויתרתי (כתבתי אותה מהטלפון ברכבת).
            לגבי דורון שפר - איך יואב כותב מדי פעם: לבלבלב. לא מאמין שיש מישהו ששונא אותו. השחקן הישראלי האהוב עלי Ever.

            הגב
            • איציק

              תאמין, תאמין...

            • Matipool

              וואלה איציק? למה? מכבי? ירושלים? הפרישה והחזרה בתשובה?
              בגיל 19 עשה בית ספר למכבי ולליגה ואח״כ הלך ל-3 שנים קסומות בקונטיקט, נבחר בדראפט (לצערו ולצערי לא מספיק גבוה ולא ע״י הקבוצה הנכונה) והסיטואציה הובילה אותו למכבי (שוב לצערי).
              תמיד היה צנוע, דיבר יפה, דמות למופת.

            • איציק

              אני מחבב אותו, אני רק לא פוסל שיתכן ויש כאלו שלא.
              למה אתה מוכן לקבל שמישהו אוהב את רונאלדו אך לא מוכן לקבל שמישהו שונא את שפר?

            • matipool

              פשוט לא חושב שהוא דמות לשנוא.
              יש הבדל בין לא לאהוב לבין לשנוא.

            • איציק

              אני לא מכיר כאלו, אבל לא פוסל שיתכן.
              יש לו פלגמטית שיכולה לעצבן יחד עם השאנטי באנטי שלו. אני מכיר כאלו שטענו שכל פעם שיכל להיאבק על ניצול פוטנציאל ברח מזה, אם בחזרה למכבי במקום הניסיון להילחם על מקום ב-NBA ואם בכך שהלך לחפש את עצמו כאשר היה לו עוד הרבה מה לתת על המגרש. לי אין שום דבר נגד זה (למרות שזה בהחלט נראה לי מוזר), אך היו כאלו ששפטו אותו לחומרה. לך תדע, כל אחד והשיקולים שלו.

      • jhkj

        אני חובב של לודוגרץ הבולגרית מהעלייה הראשונה שלהם לליגת האלופות, לא כמו שאני אוהד את הקבוצות האחרות שאני מעודד, פעם בחודש בערך בודק איפה הם בליגה הבולגרית, אבל תמיד כיף עשה לי טוב לשמוע שהם מנצחים והיה לי ממש רגשות אמביוולנטים בנוגע להעפלה של באר שבע לאחר שהם הדיחו אותם. לא יודע להסביר, משהו רגשי ולא רציונלי

        הגב
        • דוד

          הדרמה האדירה במשחק השני נגד סטיאווה בוקרשט היתה אחד הסיפורים הכי גדולים בהיסטוריה של הכדורגל... גול בדקה ה-90 ששלח אותם להארכה, אדום לשוער בדקה ה-119 שבעקבותיו מוטי הבלם נכנס ונותן 2 הדיפות אדירות בדו-קרב הפנדלים (זאת בעודו לובש את החולצה של השוער סבורוביץ' בגלל התקנות). אחד המשחקים שייזכרו לעד.

          הגב
          • jhkj

            אין ספק מוטי נהיה אחד השחקנים האהובים עליי, כאב לי עליו מאוד בגול העצמי מול באר שבע

            הגב
    • סחבק

      לא מבין את אלה שיש להם קבוצה בכל נמל.

      פייבוריטית - ניחא, וגם זה במשחק נתון.

      אבל אם ברצלונה/ריאל תפסיד/תנצח בגמר הצ'מפיונס אני לא אזיל דמעה, אלא אם בצד השני משחקת הקבוצה שלי.

      לא מבין איך יותר מקבוצה אחת יכולה להשפיע לבנאדם על מצב הרוח.

      "ירוק, תמיד בלב, ורק קבוצה אחת אוהב"

      הגב
  • ירון

    צודק לחלוטין!
    אין גאה ממני כשהבת שלי (בת 7) והבן (בן 3.5) קופצים ביציעי הפועל קטמון לצלילי "מי שקופץ שונא בית"ר".

    הגב
  • איטלקי

    אני חושב שזה טור ראשון שלך שאני מסכים איתו.
    אין כמו שנאה בספורט

    הגב
    • יעוז סבר

      תמיד יש פעם ראשונה.

      הגב
  • בלייק

    לא כל כך הבנתי למה זה "חובה" לשנוא.
    בהתחשב בזה שאני לא מהטמה גנדי, אז אני (ועוד הרבה אחרים כנראה) לא אוהד אמיתי (לא שונא, למרות שמי שמתמודד מול קבוצות שאני אוהד אני אאחל לו להפסיד ברוב המקרים).
    כל הבבל"ת של עדי גורדון והאהבה שתנצח... אז לפי התזה שלך, מי שהלך אחריו שיקר או לא אוהד אמיתי או מהטמה גנדי, כן?

    הגב
    • יעוז סבר

      כידוע אני חולה על עדי גורדון. ברגע שהקבוצה שלי משחקת האהבה מדברת. לא מעניינת אותי הקבוצה השנייה. לא תמצא אותי מקלל, תמצא אותי מעודד. אבל, ברגע שהקבוצה שלי לא במשחק, אני נהנה מאוד לשנוא את היריב הספורטיבי.

      הגב
  • יותם

    במקרה שלי יש אבחנה די ברורה. מאוד נהנה מכשלונות נקודתיים של יריבות שנואות, אבל, בלונג-ראן אני תמיד ארצה אותן לידי (אין כמו לנצח יריבה מושבעת).
    בגלל זה אגב כל איחוליי הירידה ללאומית לא ממש מדברים אליי. כל התענוג זה לקחת 3 נקודות בדרבי, או לחילופין לנצח את סיטי בדקות הסיום.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *