עניין של מסורת

אצל גווארדיולה זה לא היה קורה, הקישור אצל הגאון הקטלוני, הוא אבן הבסיס לכל ולא מקום לנגרים שמתמחים בחילוץ הכדור. המדור חוזר עצבני וממוקד.

שמונה חודשים כמעט עסק המדור בפוליטיקה. עסק מנתץ מוזות ומוריד כל חשק לכתוב, לעשות או בכלל לחיות. עוד כמה חודשי התאוששות נדרשו למדור ולכותב בשביל להתאושש, אבל עכשיו אנחנו כאן, חדשים ובכושר מלא. חיכיתם לג׳וקוביץ׳ שנתיים, היה שווה? גם אנחנו נשתדל….

להיות אוהד ברצלונה אמיתי זה לא עניין פשוט. אוהדי ברצלונה הם אנשים לא מרוצים, ובצדק. ככה זה כשיש לקבוצה די.אנ.אי מובחן, לפחות מאז תחילת שנות השבעים, אז נחת בחור הולנדי צעיר בברצלונה ושינה אותה לנצח. אוהד אמיתי של ברצלונה, ולא טרמפיסט של העשור האחרון, רוצה לראות שחקני בית בהרכב, רוצה לראות כדורגל התקפי לפני הכל, רגיל לראות הגנות מזעזעות וחשוב מכל, רוצה לראות מרכז מגרש יצירתי. מועדון שבמרכז המגרש שלו שיחקו שחקנים כמו גווארדיולה, קרויף, לואיס אנריקה (שהיה בכל מקום), מראדונה, לאודרופ, צ׳אבי, אינייסטה ואפילו טיאגו אלקנטרה שבראש לפחות לא נופל מהחבר׳ה האלה, לא מוכן לקבל כדורגל של נגרים.

כשאתה מאמן, ואפילו מאמן טוב כמו וולוורדה, זו בעיה קשה. מה מאמן רוצה? לנצח. ואכן וולוורדה, ששיחק בברצלונה, אבל את הדי.אנ.איי שלו ספג בבילבאו, בסך הכל עושה כל מה שהוא יודע כדי לנצח. צריך שני נגרים במרכז המגרש. צ׳ק. צריך לעלות עם הרכב של 4 קשרים? צ׳ק.  צריך לתת דקות לשחקן כמו גומש, שהוא הכל חוץ מיצירתי? צ׳ק. צריך לייבש כוכב כמו מלקום, מלא כשרון, בשביל ז׳לוב גנאי בן 31 עם שתי רגלי תותח? צ׳ק. והאמת?האיש מביא קבלות. תורידו את הפיאסקו מול רומא, האיש מנצח כל משחק גדול שהוא מתייצב אליו ועושה בית ספר למאמנים שמולו. לרוב. הבעיה היא שהוא מאמן בברצלונה. ובברצלונה אין כזה דבר נצחון שמקדש את המטרה. בברצלונה המטרה היא קודם כל לשחק כדורגל טוב, בעל עקרונות מובחנים של שליטה בכדור, יופי ושכל לפני גובה ומהירות ואינטליגנציית משחק לפני כל אלמנט אחר. לא סתם מייצגי הדור האחרון של בארסה, מסי, צ׳אבי ואינייסטה, הם חבורה של אנשים שנעצרים די קרוב לקרקע. מטר שבעים, מטר שבעים ואחת, זהו. עם נעליים. הכוח שלהם הוא לא בכוח, אלא במוח ולכן ברצלונה נראית כל כך טוב גם כשהיא מנצחת וגם כשהיא מפסידה. לא תמיד זה מכניס כדורים לשער, לא תמיד זה מונע מכדורים להיכנס לשער שלך, אבל כמעט תמיד זה נראה טוב. בברצלונה לא מכניסים שחקן להרוס משחק, בברצלונה יודעים לנצח כשמבקיעים שער אחד יותר מהיריב, רצוי גם שניים.

ולכן הגיע הזמן שמבוגר אחראי יגיד לוולורדה שאם הוא רוצה להישאר בברצלונה, הוא צריך להתחיל להבין היכן הוא נחת. יש לשחקנים כמו וידאל מקום בברצלונה, בהרכבים מסויימים. עובדה, רקיטיץ׳, שחקן די דומה, פורח בבארסה כבר שנים. רק פרט אחד קטן, רקיטיץ׳ החביב פורח כשלידו צ׳אבי, אינייסטה, או שניהם ביחד. שים אותו עם וידאל בהרכב, כשבוסקטס מאחורה, או חמור מזה בלי בוסקטס, ותקבלו חבורה של אנשים שסותמים את מרכז המגרש, אבל לא מסוגלים לייצר מסירת דרום צפון אחת סבירה. זאת האמת. כשאלוהים חילק את היכולת ליצור מצבים, וידאל עמד בתור לאתלטיות ורקיטיץ׳ עמד בתור ליופי, או לבעיטה, או לקשיחות מנטלית. אלה תורים חשובים וטוב שיש מי שעמד בהם, אבל בברצלונה אתה נמדד ביכולת שלך לשחק קדימה, לא להרוס את המשחק של היריב. וידאל יכול לשחק בברצלונה והוא שחקן חביב, אבל לצד סטארים שמפיקים ניצוצות מהרגליים, לא ליד שחקנים כמוהו שעשו קריירה על קשיחות ואתלטיות.

לוולורדה יש אפשרות להעמיד קבוצות התקפה מהטובות שנראו אי פעם. רק תחשבו על קישור שמונה את בוסקטס, את ארתור ואת מסי. כן מסי, בתור שחקן חופשי. כאשר מקדימה קוטיניו, סוארס ודמבלה. עם קבוצה כזו, וגווארדיולה שלא במקרה תמונתו מלווה את הטור יכול להסביר זאת היטב, לא צריך לעשות הגנה. הכדור כל הזמן ברגליים שלך, נקודה. תחשבו על קוטיניו בצד שמאל של הקישור, היכן שאינייסטה חי במשך שנים, ומסי בצד ימין של ההתקפה. תחשבו על מלקום באחד הצדדים כשמסי בצד השני וקוטיניו מאחור. נכון, אף אחד מהם לא מתקל כמו וידאל, אבל למען השם, כמה אתה צריך לתקל כשיש לך 6 שחקנים כאלה בקישור ובהתקפה?

*****

ישאר וולוורדה או לא ישאר, בעונה הבאה זה הולך להחמיר. פרנקי דה יונג מגיע לברצלונה והוא עשוי, כך מספרים, מהחומרים שהרכיבו את קרויף וצ׳אבי. לא בדיוק מאה שמונים סנטימטר של שרירים וקעקועים כמו וידאל, אלא יותר בכיוון 180 עדינים, של שכל, קסם ברגליים ויכולת לנווט את המשחק לכל מקום שירצה. נניח שארנסטו ישאר, מה יהיה גורלו של פרנקי? של ארתור שיתחיל עונה שנייה במועדון? האם השניים האלה יזכו לשחק לפני בוסקטס היכן שהיו משחקים צ׳אבי ואינייסטה, או האם יעלו מהספסל ל-10 דקות כדי לתת לאיזה בריון מנוחה?

יותר מכל, זה מה שיקבע את העתיד של ברצלונה. חבורה של שחקנים נהדרים ומאמן פחדן שרוצה לנצח משחקים בכל דרך שהיא. מנהל מקצועי כמו צ׳אבי שיקח את הקואץ׳ לשיחה קצרה, יכול לפתור את הבעיה, כי לוולורדה יש המון כדורגל. אם לא, יתכבד וולוורדה ויסע לצ׳לסי, לארסנל או למילאן. שם יקבלו אותו עם 4-4-2 עם 4-5-1 או אפילו עם 4-6-0 האהוב עליו. בברצלונה, וזה חד משמעי, משחקים 4-3-3 עם 3 קשרים בונים, מול ריאל, מול הסיטי ומול חטאפה. הכדור ברגליים של וולוורדה והלוואי שידע לשים אותו ברגליים של שחקנים שיודעים גם מה לעשות איתו.

שלום לענק!
עצבים, אבל לא רק

תגובות

  • אופיר

    לא אוהד בארסה ולכן לא אתייחס להיבט האידיאולוגי, אבל כן משתדל לצפות במשחקים מתי שרק מתאפשר (למרות פער שעות שמסבך מאוד את המצב), כי אם מסי, סוארז ודמבלה מקדימה, אני לא רוצה למצמץ כדי לא להפסיד משהו גדול.

    אבל עם או בלי אידיאולוגיה, ברצלונה תתקשה מאוד (לדעתי) מול יובנטוס או סיטי, בגלל שהקישור משחק בלי שום שיטה נראית לעין (חוץ מלזרוק שמות על דף ולהגיד "אתה משחק פה"), ככה שזה פחות עניין של אתוס ויותר של פרקטיקה. בהתחלה היה נחמד לקבל קצת מנוחה מהטיקי טאקה, אבל לראות קבוצות מרכז טבלה בספרד חוגגות מול בארסה במרכז המגרש בזמן שמאגר הכשרון בקבוצה (אגב, מה נסגר עם לה מאסיה, פוקס של דור שחקנים אחד?) לא נופל מכל זמן אחר? כפירה בעיקר.

    הגב
  • וודר

    אני חושב שהסיפור הוא קצת יותר מורכב. מצד אחד לקבוצה יש די אן איי ברור מאז שקרוייף הנחיל לקבוצה את השיטה. אבל יחד עם זאת אתה לא יכול לעמוד במקום כל הזמן ולא לשפר ולנוע יחד עם המשחק. כמו שפפ בעצמו עשה עם בראסה, וכמו שהיום הוא עושה בסיטי. השיטה קיימת אבל קצת שונה.
    אוהדי בארסה שזוכרים את הקונצרטים בימי פפ עורגים למשהו שהיה חד פעמי עם דור חד פעמי. מצד אחד אי אפשר לעלות עם וידאל ורקיטיץ בקישור כי זה באמת גורע מהחזקת והנעת הכדור שתמיד היתה לבראסה. אבל גם אי אפשר לעלות עם קוטיניו וארתור בקישור כי אז מי בדיוק יחלץ כדורים מאחור.
    צאבי ואייניסטה היו צוות נהדר יחד אבל צריך לזכור ששצאבי היה הקשר היותר הגנתי מבין השניים. קבוצות למדו לשחק נגד בארסה והיום להניע את הכדור מצד לצד לחפש שטח כבר לא פשוט וצריך למצוא פיתרונות אחרים לאיך מצד אחד שומרים על הכדור אבל מצד שני לא כל התקפת נגד נגמרת בחצי גול של הקבוצה היריבה. וכולנו זוכרים את השנים שאחרי פפ.
    וולוורדה חיזק נהדר את הצד ההגנתי בקבוצה ואני כן מעריך את העבודה שלו. הוא כן צריך ללמוד להשתמש יותר נכון בסגל, והחילוף של ארתור בוידאל למשל הראה נהדר איך אפשר גם להחזיק בכדור וגם לא להיות חשוף יותר מידי מאחור.
    כשדה יונג יגיע, זה באמת יוכל להראות יותר כמו צאבי אינייסטה כי דה יונג מסוגל לשחק בכל שלושת העמדות בקישור ולעשות את זה נהדר. מה שאותי מדאיג מי יאבד את המקום שלו?
    אסור לוותר על קוטיניו וכרגע אני לא רואה איך הוא משתלב בהרכב אלה אם כן רקיטיץ עוזב, וגם אז הוא יתחלק יחד עם ארתור באותה עמדה ששניהם צריכים לפתוח עליה.

    הגב
  • קורא

    כצופה אקראי ולא אוהד ברצלונה, אני ממש לא חושב שברצלונה של פפ היתה קבוצה שכיף לראות. כדורגל שגובל באוננות, חצי שעה של העברת כדור מצד לצד עד שמישהו נזכר שצריך להבקיע גולים ועושה משהו לעומק. מבחינתי, זה היה עינוי. איפה זה ואיפה ברצלונה של ריבאלדו וקלייברט, או אפילו ברצלונה בעונה המשותפת של רונאלדיניו ומסי.

    הגב
    • וודר

      אני אתחיל מזה שאומר שכל אחד מוצא ואוהב את מה שיפה בעיניו ואל זה אין ויכוח.
      אבל אי אפשר לומר שברצלונה של לך העבירו את הכדור חצי שעה עד שמישהו נזכר להבקיע.
      דווקא בארסה הגדולה ההיא, אחד המאפיינים היותר ידועים שלה היה זה שהיא היתה הורגת משחק כבר אחרי 20 דק או חצי שעה מהפתיחה.
      תעיף קצת מבט בתקצרים מהעונה הראשונה של לך ותראה כמה קבוצות חטפו את שלישיה ורביעיה כבר במחצית הראשונה, כולל ריאל מדריד.

      הגב
      • וודר

        ברצלונה של פפ כמובן....מתקן השגיאות בפלאפון...

        הגב
        • קורא

          אבל אם כבר מדברים על הדרך, אז הדרך היתה עינוי. אני ממש לא נהניתי לראות את הכדורגל הזה בלי קשר למספר השערים. את הכדורגל של רונאלנדיניו מאוד נהניתי לראות גם אם זה היה כדורגל שמספרית היה קצת פחות יעיל, שלא לדבר על זה של ריבאלדו וקלייברט.

          הגב
      • ק.

        נו, הטעות הקלאסית של להתבלבל בין בארסה של פפ לספרד של 2010 וצפונה (אותה שיטה בכללי, רק צ'אבי אלונסו ליד בוסקטס במקום מסי מקדימה).
        בבארסה של פפ היו חיתוכים ותנועות עומק אינסופיים. המשחק שוחק בשליש של הירחבה

        הגב
    • Srtest - ארטסט

      הכדורגל הזה היה יפה מאוד עד לגביע הצ'מפיונס וזו בדיוק הנקודה. אוהדי קבוצות אחרות לא אהבו זאת באופן טבעי כי אצלם הדרך לא מנצחת כפי שנצחה בבארסה ההיא - החל מנוער ועד הבוגרים/שחקני הבית שצמחו על השיטה.

      הגב
      • וודר

        העניין שכדי לשחק את השיטה, צריך את השחקנים המתאימים לשיטה. עד הגעת קוטיניו לברצלונה, לא היה אף שחקן קישור שיכול באמת לשחק את הטיקי טאקה כמו בימי פפ. לפעמיים מאמן צריך לעבוד עם מה שיש. ואני הראשון שארצה לראות את ברצלונה משחקת כמו שימי צאבי אינייסטה מסי, אבל אני גם יכול להבין את בררת המחדל. ואת זה שולוורדה הוא מאמן "אחר". בעונה הבאה למשל, כבר לא תהיה לו את הפריבילגיה להגיד אין לי את השחקנים עם הגעת דה יונג וכשיש כיום את ארתור וקוטיניו.
        דמבלה דרך אגב רחוק לפי דעתי מלהתאים לשיטה. אצל פפ הוא לא היה מוצא מקום לדעתי

        הגב
        • Srtest - ארטסט

          אני לא מתייחס ליכולת לתמרן ולשנות. כמו בפסיכולוגיה אם התיאוריה אינה גמישה אז היא לא שווה הרבה. אנריקה שהושמץ בסוף דרכו הבין זאת והפך את בארסה לקטלנית במובן אחר תוך שימור הבסיס העקרוני.

          הסיבה שאתה רואה עד היום מגיבים שמשמיצים את האטרקטיביות של בארסה של פפ זה משום שפפ ולא אחד מהאנשים שהיו מקובלים עליהם או מהקבוצות שהיו מקובלות עליהן, הראה שאפשר לנצח עם כדורגל התקפי מעולה. בניגוד למישהו כמו ונגר וצריך לומר את האמת - גם טוטנהאם ופוטצ'ינו. למעשה בארסה של פפ, מסי צ'אבי ואינייסטה שרטטה אידאל שיהיה קשה להגיע אליו שוב כי מתי אתה רואה שדרך או תיאוריה מתיישבים באופן מושלם עם מה שקורה בפועל? אין בעצם דבר שהקבוצה ההיא לא יכלה לעשות ובסוף שיטת החזקת הכדור היתה גם שיטת החזקת ניצחון. בהחלט. מי שלא הצליחו להתמודד עם המחויבות הכפולה שזכתה להצלחה כל-כך גדולה בנוסף לפרס אהובת הקהל עכשיו מה שנשאר להם זו ההיסטוריה. הם מחפשים כנראה עוד איזה מוריניו ואינטר עם בונקר בשביל להכניס לבארסה. הנה היה להם את מוריניו ומסתבר שהם לא מתים עליו. אפשר אולי להגיד שהם שילוב בין לוזריות לכדורגל עצוב.

          הגב
          • רומן

            אתה ראית את המשחק בין מוריניו והבונקר לברסה בסאן סירו? או שאתה סתם זורק קלישאות?
            אתה זוכר שם בונקר? אני זוכר התקפה, שליטה מוחלטת בקצב, כדורגל מושלם של גל אחרי גל וברסה הגדולה יורדת מהמגרש מרוצה מ שער חוץ ב 1-3.(גם ברסה שיחקה נפלא, אבל אינטר היתה גדולה עליה)
            בקאמפ נואו הורחק לאינטר שחקן, איך בדיוק אתה מצפה מהם שישחקו אחרת?
            אנשים שוכחים, אבל האוטובוס הגיע רק ב 10 שחקנים, אחרי תצוגת כדורגל מושלמת
            במשחק הראשון.
            לא צריך להשמיץ סתם.

            הגב
            • Srtest - ארטסט

              יש לי בשבילך איזה שרשור היסטורי בתולדות דה-באזר בנושא. לך לשם אתה תהנה ותמצא הרבה יותר אנשים להטריד ולריב איתם. אולי הם יענו בחזרה, אולי לא. אנחנו יודעים שזה לא באמת משנה.

          • Ollie Williams

            היה קונצנזוס על הכדורגל של בארסה בעונה של פפ עד שהם ניצחו את צ'לסי בחצי הגמר של 2009 ומאז יש את אלו שמחפשים להשמיץ בכח. שים לב שבמקרה או שלא רובם אנגלופילים כבדים (או אוהדי ריאל).

            או לחילופין כעלה שלוקחים את העונות הגרועות יותר של בארסה בעשור האחרון שבהן באמת לפעמים הייתה הנעת כדור לשם הנעת כדור ומשליכים את זה אחורה כי זכרון אנושי.

            הגב
            • Srtest - ארטסט

              אפשר להגיד שהחולשה היחידה של פפ מאז בארסה היא הרצון לשחזר את בארסה ההיא בקבוצות אחרות שלו ולעיתים למען המטרה לנסות לרבע את המעגל (אולי ההפך - לא משנה). בשנה שעברה הוא סוף-סוף הבין ולכן הוא נמצא איפה שהוא נמצא ועדיין כמו שדורפן כתב פעם, מישהו כמו אינייסטה היה יכול לעזור לו. כי היה שם אוסף בלתי-ניתן לשחזור שאפשר את האידאל הכפול של יפה ואופה ברמה שהיפה מובילה לאופה.

              הסימן המדאיג מבחינת בארסה הוא היכולת לראות מבעד לגדולה של הרגע. להבין את מקורות הגדולה הזו גם כשהאוהדים כבר לא מוצאים סופרלטיבים ולהמשיך להאמין במקורות הללו גם בשנתונים פחות מוצלחים (אולי פחות זוהרים בשלב מסוים). כדאי לזכור משהו מענף אחר שפעם לא החזיקו מסטף קארי והיום עושה דברים מהיקום של מסי למרות שהם לא פרצו באותה נקודה.

            • רומן

              הם לא ניצחו את צ'לסי ב2009

            • Ollie Williams

              אוקיי אז "הדיחו בשערי חוץ אחרי שני תיקו"

              זה שבראש שלך צ'לסי עלו לגמר ולא בארסה לא באמת משנה

            • Srtest - ארטסט

              עזוב על מי הוא יורד בעצם? על יונייטד של פרגוסון שהתמודדה מול קבוצה היסטורית ונסתה לשחק כדורגל.

            • Srtest - ארטסט

              בגמר יש להוסיף.

  • no propaganda

    אפשר לנסות את מה שאתה מציע, אף שאני מתקשה להאמין שיש לזה סיכוי ברמות הגבוהות. בסופו של דבר יש קבוצות עם קישור עדיף על זה של ברצלונה ואם ברצלונה תצטרך לנצח אותן בקישור היא תפסיד, בגלל זה ולוורדה מנסה לנצח בהתקפה(גם לא בטוח שיצליח אבל ברצלונה נראית טוב מאוד).

    כמה דברים שאני לא מבין.
    מלקולם?? זה שחקן שאפילו בולנסיה קשה לראות אותו משתלב, אני מאוד אופתע אם יצליח בברצלונה, לא משנה באיזה הרכב.

    בתקופת פפ בבארסה, היו שני קשרים בונים צ'אבי ואינייסטה. בוסקטס הוא לא קשר בונה גם בחלום הכי ורוד. בתקופת פפ החלק ההתקפי של בוסקטס היה לרוץ אחרי צ'אבי ולעשות איתו אחד-שתיים כשלוחצים אותו. בכלל, לאזכורה לי קבוצה בהיסטוריה של בארסה או כל קבוצה אחרת ששיחקה עם שלושה קשרים בונים, זה או 2 וקשר הגנתי ב4-3-3 או אחד ואחד הגנתי, כאשר השלישי משחק מתחת לחלוץ ב4-2-3-1

    הגב
    • סבר

      אין שום בעיה, כל הרכב שהצעתי כולל את בוסקטס. אני מסכים שהוא לא קשר יוצר, הוא לא קשר שמספק מסירות מפתח, אבל הוא לא איזה גרזן דביל, הוא משהו אחר.
      לדעתי בוסקטס, ארתור וקוטיניו ברמת העקרון, התפקודים, לא שונה בהרבה מבוסקטס צאבי ואינייסטה. זה הרכב יוצר, יצירתי, חושב, מכדרר. זה משהו אחר לגמרי מרקיטיץ׳ ו-וידאל שהם שחקנים נחמדים אבל לא יוצרים בשיט.

      הגב
      • no propaganda

        בוסקטס הוא שחקן נפלא אבל הוא ודאי לא יותר יצירתי או חכם מראקיטיץ. ניתן לנסות לשחקן עם ארתור(שחקן מציאה) וקאוטיניו אבל זה רק נדמה שזה כמו לשחק עם צ'אבי ואנייסטה. בכלל צ'אבי הוא שחקן חד פעמי ויהיה קשה מאוד לשחזר את מה שעשה

        הגב
  • רומן

    אפילו את העובדות אתה לא בודק, פרנקי דה יונג מעל 180.
    חוץ מזה, כמה זלזול בשחקני על.
    רקיטיץ'? אחד הגדולים בעולם, וידאל? בשיאו הייתי בוחר אותו שני רק לראדג'ה נאינגולאן לקישור המרכזי.

    הגב
    • אוהד

      הוא כתב 180, למרות שהוא 181.
      לא הייתי מגזים ב"אפילו את העובדות אתה לא בודק".

      הגב
      • רומן

        חחח הוא תיקן, מ 170 ל 180 בלי להגיד

        הגב
  • 7even

    עזובתך מהכל...רק שמסי יישאר, או שימשיך לשחק. לוכ'פת לי איפה (חבל שאי אפשר בבילבאו).
    הבחור גאון כדורגל. לא פחות.

    רונאלדו מכונת שערים, אבל שום שער שלו לא מרגש כמו של מסי.

    הגב
  • המובטל בטיטו

    סטטיסטית בוסקטס תמיד שם במדד ה xG build up בגלל שהוא מנפק את המסירות החותכות המשוגעות שמאפשרות לחלק ההתפקי יותר של ברצלונה להעמיד שחקנים מול השער. הוא רחוק שנות אור מגרזנים כמו קאנטה ודומיו.

    הגב
    • אופיר ממן

      האמת שבדקתי בעונה הקודמת את הנתונים שלו מול שני הקשרים האחוריים הנוספים הטובים בעולם בעיני, קאנטה וקסמירו ובשכלול כל הנתונים זה לא נכון.
      העונה הוא פחות יציב.

      הגב
      • המובטל בטיטו

        הוא לא יכול ליצור יש מאין, הוא צריך את הסיסטמה הנכונה. אני זוכר שהיה לו את הבילד אפ הסטטיסטי הכי גדול לקשר אחורי ב 12/13.

        הגב
  • רומן

    אולי, גם אצלי היה קונצנזוס על ברסה לפני סטמפורד ברידג'.
    הייתי מאוהב בקבוצה הזאת אצל רייקארד עם דקו, ז'ולי, הנרי, גודיונסון ורונלדיניו מעל כולם.
    המשכתי מאוד לאהוב אותם גם אצל פפ, המפנה קרה באותו ערב בסטמפורד ברידג', וזה ממש מתחבר לטקסט פה.
    הדיבור של כל החברים שלי (ושל הרבה פרשנים) היה משהו בסגנון של "עזוב אותך משטויות ומהשופט, הכדורגל ניצח וזה מה שחשוב, גם השופט אוהב כדורגל טוב והלך עם ברסה".
    אז שם התהפכתי כי הכדורגל של ברסה של אז היה כדורגל יפה ומצוין, אבל גם הכדורגל של צ'לסי וגם של אינטר הוא יפה ומצוין, והאמת שמזמן לא קראתי/שמעתי דברים כמו פה של סבר, אבל זה דעה נפוצה אצל "אוהדי" ברסה, שיש את הכדורגל הקדוש שלהם וכל השאר נגרים/הורסים/לא יצירתיים/שאר עלבונות..
    לזלזל בוידאל ובראיקטיץ' זה לעג לרש, חוסר הבנה בסיסי בכדורגל.

    הגב
    • Ollie Williams

      נראה לי חבל לבסס את כל הדעה שלך על ברצלונה דאז בגלל משחק אחד ואמירה די דבילית של חברים שלך על השיפוט...
      שלא לדבר על זה שבפאקינג עשור שעבר מאז איכשהו הכל נהיה גרנדיוזי הרבה יותר ומס' הפנדלים שלכאורה לא נשרקו לטובת צ'לסי עולה משנה לשנה.
      אפילו מיכאל באלאק כבר עבר הלאה...:)
      אבל אין לי שום רצון להתווכח על משחק שקרה לפני עשור ונחפר בכל פורום אפשרי ומכל הכוונים וזו לא הנקודה.

      אפשר לשנוא קבוצה ואת האוהדים שלה ובו בזמן להודות שמבחינת איכות היא בטופ (לרוב זה מה שהכי גורם לנו לשנוא קבוצות שכאלה - כי על הדרך הם גם פשוט טובים מדי). אחרת זה בערך כמו להיות ערס שמתחיל עם בחורה ואז קורא לה "מכוערת מגעילה מי יתחיל איתך" כי היא לא זרמה איתו.

      הגב
  • אסף the kop

    מה עשיתם לקוטיניו, מה ?!

    הגב
  • אופיר ממן

    טור נהדר

    הגב
  • ק.

    אני חושב שככמה משחקים עם וידאל בהרכב קצת עיוותו לך את המציאות. ארתור או קוטיניו ליד רקרטיץ' ויש לך מערך התקפי טכני שיכול יותר לשלוט בכדור ובמשחק
    רקאטיץ' שחקן מגוון, טכני ונהדר, אחד החשובים ואנדרייטדים בבארסה ובכלל.
    הבעיה היא שיש שחקן שהוא קשר יוצר ופינישר מושלם שמבטל את כל שאר השיטה במערך ההתקפי.
    ולוורדה הוא אכן פרקטי ומתאים עצמו לחומר השחקנים, אבל עדיין בארסה מתקדמת הרבה במסירות קצרות בנגיעה, עדיין שני המגינים נמצאים המון ב20-30 מ (תראה את הגול של סמדו בראשון, הסיבה העיקרית היא 7 שחקני בארסה שהיו ב20 מ האחרונים).
    חוץ מזה הבעיה היא שצריך יותר לחפות על החוסר בבלם ועל הטעות שווה גול של פיקה שתמיד באוויר השנה.
    אני סומך עליו, ומאמין שהוא יודע מה צריך כדי לתקן את הפנצ'ר ברומא (שיש לו חלק גדול בו) שהכתים עונת אימון מעולה.

    הגב
  • Kirma der faux

    לאור הצלחה אני מבקש תמונה של פפ בכל פוסט עד סוף העונה.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *