עצבים, אבל לא רק

כמה דברים שעיצבנו אותי השבוע, אבל גם כמה נקודות חיוביות, כי מוכרחים להיות שמח.

  1. אנתוני דיוויס. שוב הלייקרס עושים את זה. קחו את רשימת הכוכבים הגדולים של הלייקרס. כמה מהם גדלו בקבוצה? נבחרו על ידה בדראפט? קחו למשל את שלושת הסנטרים הגדולים, ג׳באבר, צ׳מברליין ושאקיל. ממש לייקרים מלידה הא? הלייקרס זו קבוצה שלא מעריכה בנייה. ככה זה בהוליווד, לא בונים – קונים. ואם הבאתם את השחקן הכי טוב בעולם וזה לא ממש הסתדר, אז מה עושים? מביאים את השני הכי טוב, או השלישי, או השישי, זה לא באמת משנה. ואם דיוויס לא יספיק? אז אפשר לנסות להחתים את דוראנט, קיירי איירווינג, ג׳וליוס איירווינג או כל אחד אחר שיכול לסגור פינה. מגעיל, זו המילה היחידה שעולה לראש. אולי לא פי.סי, אולי לא מתוחכם מדי, אבל זה לא שהלייקרס שוברים שיאי תחכום.
  2. דני איינג׳ הוא אליל המונים. גם אליל שלי במידה מסוימת. תקישו בגוגל איינג׳ ומם ותמצאו אלפי ממים איך איינג׳ הגאון יושב ועושק את מנהלי הליגה האומללים שלא יכולים לגאוניות שלו. ובכל זאת, משהו קצת בעייתי לי בגאונות הזאת. על המשרד שלו במשרדי הסלטיקס שם איינג׳ שלט וירטואלי ועליו כתוב ״שקט בונים״. זה שלט נהדר שנותן לך שקט תעשייתי גם אם אתה במקרה המנהל של המועדון הגדול בהיסטוריה של הספורט האמריקאי. מי שיגיע למשרד יתפלא לראות שהשלט קצת חלוד, מעט מלוכלך בצדדים והכיתוב כבר דהוי. ככה זה כשהשלט הוא בן 10 ולא עושה סימנים של חוסר רלוונטיות. עשר שנים מאז האליפות האחרונה יושב איינג׳ ועושק את מנהלי הליגה. הוא עושה עסקאות סיבוביות בקצב שאתם מחליפים גרביים ושולט בשחקני הדראפט כמו שהבן שלי שולט במשימה היומית בפורטנייט. והתוצאה? אפס. אפס אליפויות ואחת כזאת לא נראית באופק. לא כשהלייקרס פשוט מחתימים מי שבא להם (על הפנים של הסלטיקס), לא כשגולדן סטייט שמים את היד על כל אולסטאר נודד ולא כשהגאונות של איינג׳ דווקא נראית די בינוני על הפרקט. אז זה לא שאיינג׳ לא מנג׳ר טוב. הוא טוב, הוא מבין כדורסל. אבל לפעמים מרוב שהוא מראה לנו שהוא מבין, הוא שוכח את השורה התחתונה. זו בינתיים מראה אפס תארים בעשור של עסקאות מרהיבות.
  3. ומה עם ברד סטיבנס? גם הוא נחשב גאון ענק, אבל יותר ויותר אני נוטה להאמין שהוא גאון בהוצאת אקסטרה יכולת מקבוצה נחותה. שימו לו בחמישייה שחקן אחד לגיטימי, שני מחליפים מהיורוליג, דלעת ישנה מהלוואין ואת מוני מושונוב, ואני שם את הכסף שלי עליו מול כל קבוצה באנ.בי.איי. שימו לו שלושה אולסטארים, את טייטום האולסטאר לעתיד ועוד כמה כוכבים חביבים ומה שתראו על הפרקט יזכיר את הכדורסל של מכבי בעידן של ספחיה. בלאגן, בוקה ומבולקה, אין דין ואין דיין. או שהאיש הזה מוציא 950 אחוז מנגר כמו מרכוס סמרט, או שהוא לא מצליח להוציא סל מחמישייה שכוללת את קיירי, גורדון, טייטום, בראון והארפורד. ואם אתם מחפשים הסבר לעונה המבאסת של הסלטיקס, מבאסת כי אין מילה אחרת, זה חייב להיות עודף התחכום של המאמן והג׳נרל מנג׳ר שלו. אחד מהם, לפחות, צריך לחזור לבסיס ולפשטות אחרת השלט על המשרד של דני איינג׳ ימשיך לדהות עד שיפול בסוף אי שם בשנת 2030.
  4. ליברפול. האם זה קורה לנו שוב? כנראה שכן. משהו בכדורגל של ליברפול מרגיש בלוף העונה. התוצאות טובות, הכדורגל בסדר, אם כי פחות מהבליץ של העונה שעברה, אבל משהו מרגיש מזליקי מדי. סטטיסטיקות נוטות להתיישר וכשאתה פותח עונה עם אפס הפסדים, או שאתה הקבוצה הטובה בהיסטוריה, או שמשהו לא טוב צפוי לקרות. כשאתה אוהד ליברפול, אתה הולך על האפשרות השניה.
  5. ואחד אופטימי לסיום. שנים נהנים בתקשורת לקטול את יענקלה שחר. גם במקרה שלו, תקישו יענקלה וממים ותמצאו עשרות ומאות ממים מצחיקים יותר ופחות על האיש. בואו נשים בצד את העובדה שמאז הגעתו של שחר לחיפה כבעלים, מכבי חיפה היא הקבוצה הטובה והמקצועית בארץ. כן יותר ממכבי תל אביב. בואו נעזוב את האליפויות, את הגביעים, את ההופעות המרשימות יותר (או פחות) בליגת האלופות, בואו נתמקד רק בשחר. האיש משלם בול בזמן. משקיע כל עונה עשרות מיליוני שקלים בקבוצה שלו. העביר את הקבוצה למתקן אימונים מרשים והיה מהדוחפים לאצטדיון המרשים ביותר בישראל. מדי עונה הוא מנסה מחדש. מה הוא לא ניסה? כוכב עבר, מאמן זר, צוות אימון זר, צוות הולנדי, צוות חצי הולנדי חצי סקנדינבי, מאמנים אפורים, מאמנים נוצצים, רכש מאירופה, רכש מישראל, שחקני בית. בניגוד למנהלי מכבי תל אביב בכדורסל, למשל, אי אפשר להגיד שיענקלה הולך עם הראש בקיר. הוא הופך כל אבן, בודק כל אופציה ועושה הכל בשביל להעלות את הקבוצה שלו על הנתיב הנכון. ויותר מזה, מה אתם הייתם עושים אחרת? הרי כל הגאונים שדרשו משחר להביא צוות אימון זר, צחקו עליו אחרי שהצוות קרס. כל מי שמחא כפיים עם הבאת מו אלאך, למשל, ידע להסביר בדיעבד למה זה עוד כשלון של שחר. ושוב נשאלת השאלה, מה אתם הייתם עושים אחרת? מה תוכנית הריפוי שלכם למכבי חיפה שעוברת כמה שנים קשות? מה לדעתכם הבעיה המובנית שדופקת את מכבי חיפה? אז עכשיו מכבי חיפה נהנית מכמה רגעים יפים וזה הזמן לשמוח בשביל יענקלה. הוא לא אדם רע, בוודאי לא דמות שלילית בספורט שלנו שמלא באנשים שלא הייתם מחתנים איתם את הבת שלכם.
    אגב, רגע אחרי שאתם מפסיקים לצחוק על שחר, אולי תשקלו שוב את היחס שלכם לעמיתו מהצד השני של הכביש בחיפה. כן, יואב כץ, ההוא שהפכו לסמרטוט בבובה של לילה. הקמצן, החסכן. זה שמחזיק את הפועל חיפה כבר שנים בליגת העל בתקציב מדוד, עם רכש מדויק ומבלי לשפוך מיליונים על שחקנים שלא שווים את זה. תסתכלו על ההתנהלות הזהירה של יואב כץ, גם אם האקסטרה סגפנית לפעמים ותשאלו את עצמכם מה עדיף לקבוצה שלכם, טיפוס כמו משה חוגג או בעלים סולידי לטווח ארוך כמו יואב כץ. התשובה, רק אומר, תדפוק לכם המון ממים עתידיים.
עניין של מסורת
יאללה תתקדמו!

תגובות

  • חיים הצהוב

    שחר הפך את מכבי חיפה להכי מקצועית כי המתחרים שלו היו לוני הרציקוביץ ושאר הזויים, בכל פעם שהייתה לו תחרות הוא התרסק.
    מאז הגעתו של גולדהאר מבינים כמה חיפה הייתה מועדון בינוני ללא דרך שהצליח בעיקר בגלל הוואקום שהיה פה לפני עשור, השיטה של שחר לקנות את השחקנים הכי טובים מנתניה ופ"ת זאת לא גאונות ובסוף זה גם לא עבד.
    אם שחר לא ימשיך ויעשה שינוי משמעותי בגישה של המועדון הזה ובהליך בחירת שחקנים הוא ימשיך ויהיה בינוני, עדיין לא ראיתי משהו שגורם לי לחשוב שיש פה שינוי אמיתי.

    הגב
    • אלון3131

      שטויות. נכון שבחלק מהאליפויות היה וואקום תחרותי רציני אבל שיטת הבנייה ממש לא הייתה לקנות מה שזז.
      ברוב האליפויות הקבוצה הייתה מבוססת על שחקני בית וזרים מעולים.
      אליפויות של 2009-2011, כיאל חמד גולסה רפאלוב קטן +זרים כמו מסיללה ודאבישבילי.
      אליפויות של 2001-2002, קטן ובניון(קנו אותו בגיל 18) יחד עם חרזי אריק בנאדו דוידוביץ' וקייסי(שאומנם לא היה שחקן בית אבל שיחק 10 שנים בירוק) פלוס כמובן הזרים הטובים ביותר שהיו פה רוסו זאוטטס איגביני ופראליה.

      באליפויות של רוני לוי באמת היה וואקום תחרותי והיה פחות התבססות על שחקני בית, למרות שעדיין היו את דווידוביץ' בנאדו חרזי וקטן.

      בקיצור, מועדון בינוני? בטח שלא יחסית לשאר הקבוצות ובטח שלא סתם קנו שחקנים מנתניה ופתח תקווה.

      הגב
      • חיים הצהוב

        גולסה ובניון לא גדלו בחיפה ולא חיפאים, הם הגיעו לשם כבר כפוטנציאל גדול (בניון אפילו עם קבלות)
        אלון חרזי וקייסי גם כן לא גדלו בחיפה ולא חיפאים (קייסי היה חלק מחבורת הפועל פ"ת)

        2009 2011 היו אליפויות של קטן שהיה שחקן ענק והיו שירת הברבור של חיפה, אל תשכח ששילוב הצעירים האלה התאפשר רק בגלל הדומיננטיות של גאידמק, שנתיים שחיפה זרקו לפח כי ידעו שלא יתמודדו מולם והתבססו על צעירים, אף אחד לא יאפשר את זה עכשיו, מכבי זה לא בית"ר, האוהדים לא ישבו בשקט בזמן שמכבי זוכה בתארים.

        2001-2002 כרגיל עם שחקנים ממכבי נתניה והפועל פ"ת בהרכב, בשנים האלה שחר "הציל" את הפועל חיפה וקנה את כל הנכסים שלה, מכבי חיפה שיחקו עם 6 זרים בזמן שהשאר שיחקו עם 5.
        2001-2002 הייתה הכל חוץ משחקני בית

        אגב אין שום בעיה בלקנות שחקנים, אבל העובדה שמרגע עלייתו של לוני, עם הפסקה של תקופת גאידמק, חיפה יכלו לרכוש כל שחקן ישראלי ללא שום תחרות בגלל חוסר יכולות ניהול של קבוצות אחרות לא הופך את שחר לאיזה גאון וצריך לקחת את זה בפרופורציות.

        שחר הוא זה שהעלה רמה את הניהול בכדורגל אבל לא מדובר כאן באיזה ניהול מבריק, רק ניהול בסיסי שעדיין היה 10 רמות משאר המועדונים, מאז שגולדהאר הגיע והראה שהוא פה כדי להישאר, חיפה לא מצליחים להתרומם כי הם היו בטוחים שהוא כבר הולך ואז השיטה הישנה של האין תחרות תחזור וחיפה תוכל לחזור שוב לקנות את כל השחקנים הטובים.

        נראה לי שהשנה האסימון נפל לשחר ולא רק בגלל מיץ אלא בגלל שיש עוד מועדונים שלמדו איך להתנהל, הוא הבין שמיץ פה להישאר ואם לא ישנה את דרכו הוא יהפוך להיות ללא רלוונטי.

        הגב
    • רומן

      מה זה התרסק... היה רחוק פנדל של אבישי ז'אנו משמינית גמר ליגת האלופות, חצי גמר גביע המחזיקות.. ממש התרסק.
      היו לשחר 20 שנים גדולות, עכשיו 7 קשות, הלוואי ועוד יזכה בתהילה.

      הגב
  • בורדו פאפי

    הסעיף הראשון הרגיז אותי !
    באליפויות של בוסטון הגדולה של שנות השמונים כיכבו פאריש ודניס ג'ונסון שלא בדיוק שחו בצ'ארלס ריבר כילדים.
    באליפות האחרונה כיכבו קווין גארנט וריי אלן, עוד שניים שבאו ממקום אחר.
    אני יכול להבין את מי שלא אוהב את הלייקרס ואפילו לי, אוהד לייקרס מילדות זה מרגיש לפעמים כאילו אני אוהד את מכבי ת"א (השם ישמור), אבל הטיעון לגבי גידול שחקנים לא ממש רלוונטי לנ.ב.א.

    הגב
    • ארז

      בורדו,
      לייקרס זה לצהובים.
      שים כומתה, אתה עולה למשפט.

      הגב
    • סבר

      ההשוואה מצחיקה בעיני. לייקרס, רק בעשרים שנה האחרונות החתימו את קובי בראיינט, פאו גאסול, קרל מלון, גרי פייטון, סטיב נאש, שאקיל אוניל, לברון ג׳ימס, רון ארטסט, דוויט האוורד, מיץ׳ ריצ׳מונד וגלן רייס. כולם אולסטארים, כמעט כל אחד מהם או אמ.וי.פי, או שחקן הגנה של השנה, או באופן כללי אחד הכוכבים הגדולים בליגה. אתה רוצה להגיד לי שזה מקרי? אתה רוצה להביא עוד קבוצה אחת שלאורך זמן מחתימה כל כך הרבה כוכבים מקבוצות אחרות? כשהם כוכבים, לא כשהם ילדים. מישהו הכיר את פאריש לפני שבא לסלטיקס? אז נכון, החתימו את וולטון בגיל שמונים. נכון, עשו את הטרייד הגדול על גארנט וריי אלן. זה קורה, זה בסדר, אחת ל.... אבל באופן קבוע, באנ.בי.איי ששם הדברים עובדים אחרת, להחתים פשוט כל פעם את הכוכב הכי גדול בליגה? זה אופי של מועדון אחד, וזה הלייקרס. שום מועדון אחר לא עובד ככה. שום מועדון אחר לא פוחד עד כדי כך מבנייה לאורך זמן. הלייקרס כן.
      אגב, בלייקרס שיחקו 3 סנטרים ענקיים, כולם הגיעו ללייקרס כאמ.וי.פי לשעבר. אתה רוצה להגיד לי שזה מקרה? בעצם שאקיל נדמה לי לא היה אמ.וי.פי כשהגיע לליקרס, אבל נחשב השחקן הטוב בליגה, אז מה זה משנה. ג׳אבאר בחירה ראשונה, מג׳יק בחירה ראשונה, לברון בחירה ראשונה, שאקיל בחירה ראשונה. מקרה לדעתך? כמה בחירות דראפט ראשונות שיחקו אי פעם בסלטיקס? לדעתי מעט מאוד, אם לא מחשיבים את פרוויס אליסון ואת שאקיל ו-וולטון שהגיעו בגיל מתקדם מאוד. מאוד.

      הגב
  • טל

    כמה שטויות ב2 הסעיפים הראשונים.
    הלייקרס של שנות ה80, חוץ מג'באר מי היו שם? מג'יק, וורת'י, גרין, סקוט, קופר, ראמביס. כולם התחילו את קריירת הNBA שלהם בלייקרס (והגיעו לשם ע"י כל מני עסקאות סיבוביות על בחירות דראפט, כמו שאתה כ"כ מעריץ בסלטיקס).
    מזכיר לך שלצד שאקיל היה איזה קובי בראיינט שגם הוא התחיל את הקריירה בלייקרס.

    אבל העיקר שבסלטיקס בונים לאורך זמן, בגלל זה את האליפות שלהם הם לקחו אחרי בניה ארוכת שנים עם קווין גארנט וריי אלן.

    הגב
    • חיימון

      קובי זו דוגמא מצוינת - סירב לשחק בשרלוט. רצה לשחק בלייקרס.
      כנ"ל למשל לברון - הגיע ללייקרס כי הם הלייקרס הנוצצים, ולא כי רצה לשחק עם לונזו בול.

      אתה צודק כשאתה מספר שרוב ההצלחות הרבות של המועדון הגיעו בזכות החלטות מצוינות, אבל חייבים להודות שהמוניטין ואבק הכוכבים של הוליווד איפשר להם להחתים סופרסטארים בקלות רבה הרבה יותר מאשר כל קבוצה אחרת בליגה.

      נ.ב. בהקשר הזה, וגם בהקשר של הסעיף על דני איינג':
      אחרי שקיעתן של קבוצת הביג 3 בבוסטון ותקופת קובי-גאסול בלייקרס, שתי הקבוצות הגיעו לתחתית הליגה.
      הבניה של דני איינג' מאז הייתה מרשימה בהרבה משל הלייקרס.
      בוסטון התקדמה לראש המזרח בזמן שלוס אנג'לס המשיכו להשתרך למטה.
      זה השתנה רק כשלברון החליט שהוא מצטרף...

      בקיצור, לא ברור לי איך אפשר לזלזל בדני איינג' - בליגה יש 30 קבוצות ורק אחת זוכה באליפות.
      הבנאדם לקח קבוצה בינונית, בנה קבוצה אלופה (+ עוד 4 עונות בצמרת), עשה בניה מחדש וחזר מהר מאוד לטופ של הליגה (כבר שתי עונות מגיעים לגמר הקונפרנס).
      תוצאות מעולות בכל קנה מידה.
      ומה הקטע הזה להדגיש את המילה "אפס" אליפויות כשמתחילים את הספירה בדיוק אחרי האליפות האחרונה...

      הגב
      • טל

        לכתוב שקובי סירב לשחק בשארלוט זה חסר בסיס לחלוטין!
        שארלוט בכלל לא חשבו על קובי, הלייקרס סגרו איתם את עסקת דיבאץ יום לפני הדראפט, ורק בדראפט עצמו אמרו להם לבחור בקובי. זה שעברו מעל 20 שנה לא נותן לגיטימציה להנפיץ דברים.

        הגב
    • קורא אדוק

      טל לקחת לי את המילים מהפה... הסעיף הראשון כל כך לא מדוייק ואוסיף לכך:
      סבר- זה מגעיל אותך? כשברצלונה שלה משקיעה בערך 800 מליון יורו על רכש אגרסיבי כמעט ברמות של פסז בחמש שנים האחרונות זה גם הגעיל אותך או שזה היה בסדר?
      ככה ההתנהלות היום הלייקרס פשוט מנצלים את העבודה שהם מועדון הנבא המוצלח ביותר בעידן המודרני

      לגבי 2: מסכים מאוד וקח בחשבון שתי נקודות נוספות:
      דני איינג' יכול לחשוב שהוא יכול לזרוק כל שחקן באדישות ושזה לא ישפיע אבל ברחבי הליגה מאוד לא אוהבים את צורת ההתנהלות שלו כדוגמת מה שהוא עשה עם אייזה תומאס שנתן את הלב והנשמה לקבוצה,שיחק פצוע תוך כדי טרגדיה נוראית רק בשביל להיזרק כמו אשפה. והתחושה שלי שגם קיירי לא יישאר בסוף העונה.
      לא מדברים על זה יותר מדי- אבל הגזענות בבוסטון די מרתיעה את השחקנים לשחק שם

      הגב
  • 49ers

    טור מצויין (בין אם נכון או לא ☺), תודה על ההערות. אני אוהד ירוק ואני מת להשתכנע על הטיעונים בעד שחר, אבל מרגיש לי שמשהו שם כבר לא כתמול שלשום. בכל מקרה, איני מאלו שרוצים "לגרשו מהעיר".. זכויותיו רבות וגם מעשיו בהווה עדיפים עשרות מונים על מה ומי שיגיע בהמשך.. אבל אין ספק שדרושה שם חשיבה אחרת, או בשפתך - להמשיך לנסות…
    אישית אני חושב שחומר השחקנים מאד בינוני, בלשון המעטה.

    הגב
  • אביתר

    לגבי הסלטיקס, מה בדיוק איינג' יכול לעשות יותר? הוא בחר בדראפט מעולה, הביא שחקנים מעולים בטריידים ובחר מאמן מצוין. יש לו כשרון שאין ברוב הקבוצות. זה שזה לא מספיק כרגע לאליפות זה לא בהכרח לגנותו. רק קבוצה אחת זוכה ולהתמודד מול מפלצת כמו גולדן סטייט אין לאף אחד סיכוי. כל מה שאוהד יכול לבקש שתהיה קבוצה תחרותית ובעלייה וזה מה שיש (אם כי השנה באמת קצת חלשה בינתיים).

    הגב
  • אבי 2

    סבר, לגבי יואב כץ:
    חייב לציין שהוא המאיס את עצמו בצדק בשנותיו הראשונות במועדון, אם זה בסיפורי קמצנות מחרידים שנהפכו לקאלט בבובה של לילה, ואם זה אפס השקעה שגרמה לשתי ירידות ליגה, ובהתעלמות המרגיזה שלו מהמורשת של רובי (איסור הכנסת סמלי עידוד של רובי, התעלמות מטקסים וכו').
    אבל לחיזוק הטענה שלך, בשנים האחרונות גם אני שיניתי את הדעה לגביו, די מעריך אותו אפילו, הבחור כבר מעל עשור במועדון, מתחיל לשנות את דרכיו, והכי חשוב הבחור משלם חוזים יפים לשחקנים, שואף גבוה ותמיד מחפש לחזק את הקבוצה. השילוב עם הבעלי הבית שקרסו בהפועל תל אביב, ועוד מפוקפקים כמו ג'קי בן זקן ודומיו גורמים לי בהחלט לשביעות נחת מיואב.
    אך יחד עם זאת, חשוב לבקר כשצריך. ההתנהלות שלו ביחד עם הנאיביות הטבועה בו בסחבת עם חוזים גרמה לנו לאבד נכסים חשובים בחינם או בנזיד עדשים (שטקוס, מקסים, חנן, וכו'), מכעיס.

    הגב

    להגיב על אבי 2 לבטל

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    • עידן.

      אתה יכול לקחת המון החלטות טובות, אבל החלטה רעה אחת או חוסר מזל רגעי יכולים להרוס לך הכל.

      איינג' באמת לקח המון החלטות מעולות (בין היתר הטריידים עם ברוקלין, קליבלנד ופילדלפיה), אבל נפל בגדול עם החוזה לגורדון הייוורד.

      באופן אישי אני חושב שגם ללא הפציעה היווארד לא היה שווה חוזה מקס, אבל ברור שכיום, אחרי הפציעה, הוא צל של השחקן שהיה, צל שמקבל 30 מיליון דולר לשנה וסותם לסלטיקס חלק נרחב מהתקרה.

      תן לבוסטון של היום את הייוורד של יוטה והיא מסתכלת כבר עכשיו לגולדן סטייט בלבן של העיניים (שלא לדבר על העונות הבאות).

      הגב
  • ממן

    פחות בקיא בדקדוקי ההיסטוריה של הלייקרס והסלטיקס אבל כתוב מעולה! ובוסטון בהחלט מאכזבים העונה.

    הגב
  • דני |(כנראה השני)

    וואלה לא מבין אותך 1- הלייקרס עושים מה שעושה קבוצה גדולה ועשירה (ברצלונה?), מה אתה רוצה, שהם יעבירו את הפרנצ'ייז לאיזה עיירה אפורה ודלוחה כדי ששחקנים לא ימשכו לנצנציות ההוליוודית? אם כבר, הטנקינג הציניקני של פילי הרבה הרבה יותר דוחה ועל גבול הלגיטימי.
    וואלה לא מבין אותך 2- זה לא כדורגל אירופי שיש איזה ארבע תארים פוטנציאליים בשנה- יש אלופה אחת מתוך שלושים ואולי גם אליפות הקונפרנס, אה ויש גם לברון בשיאו עם לאב וקיירי ועוד איזה כמה מוכשרים מהמפרץ. בהתכתבות עם סעיף 1- כדי לקחת אליפות בשנים האחרונות אתה צריך להחזיר מפרישה את גארנט אלן ופירס ובנוסף להחתים את דייויס יוקיץ קוואי ולוקה, ואז אולי תתמודד עם הלוחמים או הלברונים (כן, אני יודע שקצת הגזמתי)
    וואלה מבין אותך לאללא- ליברפול. באמת בהצלחה מכל הלב

    הגב
    • סבר

      באנ.בי.איי זה לא עובד ככה. קבוצות כדורגל באירופה? סבבה. מכבי תל אביב, הפועל באר שבע בישראל? סבבה. באנ.בי.איי עובדים קצת אחרת, חוץ מהלייקרס. אצלם לקחת מאחרים, כוכבים שנמצאים בשיאם, ומפותים להגיע ל״הוליווד״ זו דרך חיים.

      הגב
  • שחר התל אביבי

    איינג' עושה מה שהוא יכול והולך לו טוב, הקבוצה מועמדת כל שנה לאליפות שאר הליגה, או לפחות לאליפות המזרח. השנה קשה להם לשלב את קיירי, ונפלו קצת עם הייוורד וגם הורפורד מתבגר, אז יותר קשה ועדיין יכולים לקחת את המזרח.
    הטעות של איינג' היתה עם השחרור של אייזאה תומס, זה הוציא לו שם רע בקטע הזה (וקארמה) זה קצת חוזר אליו עכשיו

    הגב
  • Srtest - ארטסט

    1. מוזר נורא לדבר על העידן הזה בליגה בתור "כוכבים שגדלו בקבוצה". נראה לי שאתה עושה פה קונטיניואיישן בכוח. אם פעם הלייקרס נהגו כך והיה מדובר בתרבות המקומית עכשיו כולם עושים זאת ומחפשים את ה"סוכן החופשי" שזו מילת קוד לאנחנו לא מסוגלים או יודעים או מאמינים במה שאנחנו בעצמנו עושים ולכן רק מישהו מבחוץ יעזור לנו.

    2. אחד השיחים הגרועים אם לא הגרוע שבהם הוא השילוב בין ענייני הסכום אפס של גדול או קטן לבין האובר/אנדרייטד. הדבר נובע כך שהתקשורת מעלה ומורידה בלי קשר למה שקורה. כבר הכתירו אותו ואת בוסטון כסוג של סן אנטוניו, אר-סי ביופורד ופופ בעוד שמה גם לקחו אליפיות ב-20 השנה האחרונות ולא משנה הסגל. לא אומר שהוא לא אחד הטובים בליגה פשוט יש טובים ממנו כמו מה שנעשה בג"ס עוד לפני דוראנט וגם באופן שפתח לו את הפתח להצטרף. להיות קבוצתי לא אומר לבטל יתרונות אינדיבידואליים ולפעמים לעבוד עבור הנשק ההתקפי כפי שג"ס עשה זאת כשבלאט היה בקליבלנד ואם אתה זוכר היו ממש התקפות שהם נהגו כקבוצת פוטבול ובצעו חסימות מדורגות אחת אחרי השנייה העיקר לשחרר את קרי מדלבדובה שישב עליו כמו קרצייה. אני לא רואה את בוסטון עובדת ככה בשביל אירווינג ואח"כ מאשימים אותו שהוא משחק כדורסל של בידודים. איינג' וסטיבנס טובים אבל לא יותר אפילו מהג'נרל-מנג'ר של פנרבחצ'ה או אוברדוביץ'. רק בגלל שכל השאר מאכזבים ולא יודעים איך לבנות קבוצה לא אומר שהוא איזה גאון. בסופו של יום הם הודחו מול לברון וכמעט אך ורק מול לברון אחרי ששנה קודם לכן חטפו תבוסות היסטוריות.

    3. ראה 2. אי אפשר להפריד בבוסטון של אחרי האליפות ודוק ריברס. אפרופו ריברס נראה לי הוא עכשיו סוף-סוף מוערך אחרי שהגיע עם קליפרס - בעלי נחיתות משמעותית ונתן להם בראש.

    4. קשה לקבוע דברים על ליברפול כשהיא ראש בראש עד הסוף עם סיטי. אף אחד לא ציפה שסיטי, האלופה, תוותר. לא בטוח שלהפסיד אליפות בגלל איזו קבוצה שמזמן כבר אין לה על מה לשחק אומר שהיא לוזרית. לא מדובר באותו מקרה כמו מול צ'לסי. העונה היא ראש בראש מול קבוצה מעולה עם מאמן אדיר והכל יכול לקרות כי... ספורט.

    5. אין קשר בין המהלכים של שחר לאיזו דינמיקה מדומיינת במועדון רגיל. יש קהל עם סרט משלו, תקשורת עם בועה שהיא צריכה לטפח ומכונה כלכלית ששחר הוא הסמל שלה. כמה שחקנים עברו בקבוצה הזו בשנים האחרונות? ובכל זאת המאמנים והמנהל ההולנדי היו האשמים. אף פעם לא הגורמים שהם חלק מכל הדינמיקה שתיארתי. יואב כץ הוא הגרסה הלייט שבמקום כל היומרות והכסף עוסק בקסמים ומעלים קבוצה ורגשות לקבוצה. אחת הקבוצות הכי מעוררות אפאתיה שאי פעם היו כאן. אחלה הישג.

    הגב

להגיב על אבי 2 לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *