על היופי

הקרב בין פדרר ונדאל הוא לא באמת טניס, הוא קרב על השקפות עולם ועל דרך חיים

ביום שישי זה שוב הולך לקרות, פדרר נדאל, אולי הקרב הגדול ביותר בעולם הטניס אי פעם. האמת שאין ממש ציפיה לקרב, כלומר זה משחק בין אמן טניס בן 38, בשלהי הקריירה שלו, על המגרש הפחות מועדף עליו, מול לוחם חימר בן 32 על המגרש היחיד בו יש לו באמת טיעון לתואר הטוב בעולם (מול ביורן בורג לדעתי, אגב).

שימו בצד את המשחק, שאין לי שום חשק לצפות בו ובואו נדבר על הצדדים. מצד אחד השחקן הכי אסתטי שעלה אי פעם על מגרש. אפשר להתווכח אם פדרר הוא הטוב אי פעם, קשה לסתור את העובדה שהוא האסתטי ביותר אי פעם. פדרר משחק את המשחק כמו שצריך לשחק אותו. התקפי, מתוחכם, ארסנל חבטות בלתי נגמר, מגע רך ליד הרשת, מגע ברזל מהקו האחורי, הגשה ברמה של טובי המגישים והחזרה ברמה של… טוב, אתם יודעים, טובי המגישים.

ומהצד השני: מפלצת. כן, אני כבר רואה את המגיבים שיגידו שאני מקטין אותו, שהוא סופר מוכשר, שמעבר לשרירים יש משחק ותחכום. אולי, כנראה שפיספסתי את זה. נדאל נכנס אצלי לקטגוריה אליה נכנסים טיפוסים כמו רונאלדו, לברון ג׳יימס ושאקיל (ובאופן מפתיע אני מת על שאקיל). ואף אחד לא אמר שלחבר׳ה האלה אין כשרון, רק שאצלם זה עוצמה לפני הכל.

רונאלדו, צריך להעריך אותו על זה, הוא קודם כל כדורגלן בגוף של אתלט אולימפי. מהיר, חזק, גבוה. שימו את רונאלדו במידות של אינייסטה ותקבלו קריירה של ראובן עובד. אולי. קחו את לברון, לאיש יש המון כדורסל, הרבה יותר ממה שיש לרונאלדו כדורגל, ובכל זאת, במקום מסגרת של קינג קונג (מסגרת – איזה תרגום גרוע למילה פריים) תלבישו עליו איזה גוף סטף קרי כזה, ו… אולי בדוחק יהיה לנו שחקן אנ.בי.איי חביב. אולי. ושאק? אני מת עליו, כי הוא תמיד ידע לקחת את הספורט בהומור ובאהבה, בטח ליד טיפוס כמו קובי בעל נשמה של ילד במשבר גיל השנתיים, אבל בואו נהיה כנים, עשרה סנטימטר פחות והוא אולי ביורוליג, 20 סנטימטר ו-20 קילו פחות והוא שריף באלבמה. אגב, אחלה שריף לדעתי. וכן, גם נאדל, עזבו את סיפור המסומם/לא מסומם בצד, האיש יודע לעלות על המגרש ולחבוט, ולחבוט, ולחבוט ולחבוט. תומאס מוסטר, מכונת חבטות, היה ילד עצלן על ידו. תצורה נדירה של שרירים מטורפים, שמאלי (החלטה יפה של הדוד שלו), עם חבטה אחת שפשוט הפך לאומנות, טופ ספין. כשרוצים להאדיר אותו מסבירים לך שהכדור מסתובב אצלו פי שתיים, או פי אחד וחצי או פי תשעים מכל אדם אחר. שזה בערך כמו להגיד שבגוף של רונאלדו יש רק 2.4 אחוזי שומן. זה אחלה, באמת להוריד את הכובע ולהצדיע, ובכל זאת, שימו את זה מול חבטה אחת של פדרר ותבינו שאת הדברים הגדולים באמת, אי אפשר לכמת. אגב, נאדל, אחיין של כוכב עבר בברצלונה, מיגל אנחל נאדל, הוא אוהד ריאל מדריד. זה לא סתם, ריאל כמעט תמיד, ובוודאי בשנים בהם נאדל גדל, היא קבוצה שמקדשת מהירות, גובה, עוצמה, בזמן שהקבוצה ממול, ברצלונה, באופן מסורתי הנמוכה והחלשה בליגה ולרוב גם באירופה. מסי וצ׳אבי מול רונאלדו וטוני קרוס אם תרצו. מפתיע אתכם באמת שנדאל בקבוצה של רונאלדו? קחו לנדאל את החימר והפכתם אותו לטניסאי נהדר, אבל לא יותר מזה. תבדקו מה הוא עושה באולמות, ותראו את המאזן המביך ביותר אי פעם של טניסאי היסטורי. ככה זה כשאתה מפלצת חימר, באולמות זה עובד פחות.
במונחים היסטוריים נדאל הוא הצבא הסובייטי של מלחמת העולם השנייה. שולח עוד ועוד כוחות למגרש, לא תמיד מגובשים, לא תמיד הכי יפים, לפעמים זה נראה זוועה, אבל בסוף כשהעשן מתפזר מסתבר שהכוחות שלו, גברו על הכוחות שלך, מילולית. תלמדו את קרב סטלינגרד ותראו שזה בסה״כ היה נצחון של נדאל. ופדרר? פדרר הוא טיורינג, הוא פיצוח האניגמה, הוא גניבת המסמכים בטהרן, מינימום עוצמה, מקסימום שכל, וכשאתה מפסיד, אתה עומד ומוחא לו כפיים כי זה כל כך יפה. אצל נדאל? כשזה נגמר אתה לא מסוגל (פיזית) להוריד את המגן זיעה מהראש, אז למחוא כפיים?

ולכן, בסוף, השאלה היא איך אתה אוהב את התרבות והאומנות שלך (כי הרי מה הוא ספורט אם לא שילוב מזוקק של שני אלה)? אתה איש של סדרות ענק של מארוול, או מעדיף דיבורים כמו ב״בטיפול״? אתה מעדיף המבוגרגר אימתני על הצלחת, או סושי מינימליסטי? האיש שלך על הבמה זה פול סיימון, או שאתה מכור להפקה נוצצת ודורסנית כמו של ביונסה? הסצינה האהובה עליכם במשחקי הכס זה דרקון שורף את כל העולם, או ואריז ובייליש עושים בית ספר למעלה מלך רק בדיבורים? וברור שזה לא חד חד ערכי, וברור שיש גם וגם, אבל בסוף אלה סטיות תקן. לאהוד את נדאל ומסי זה בערך כמו להיות מעריץ במקביל של פוטין ותמר זנדברג. בטוח שיש כמה כאלה, לא ברור לי על איזה סט ערכים הם עובדים.
פדרר ונדאל הם זיקוק של תפיסות, עוצמה דורסנית, מול גאונות חד פעמית ונוצצת. אוגדת שריון שועטת במדבר, מול פעולת מוסד כירוגית. איפה שהלב שלכם יהיה מחר, שם תהיה ההגדרה שלכם, מכורי הכוח והעוצמה, מעריצי הגרת׳ ביילים, רונאלדו, נדאל ורומלו לוקאקו של העולם, או סאקרים של כריס פול, פדרר, מסי, אינייסטה וסטף קרי. אגב, אם אתם בהגדרה הראשונה, קחו את זה בקלות, אתם הולכים להאכיל את הצד השני אבק, כמו בכל שאר הפעמים שהם נפגשו על החימר האדום והמאוס בפאריס.

מכוער אבל די יפה
ערן פוגש כדורגל

תגובות

  • אביעד טייב

    בעבר חשבתי שכאשר כל הספורטאים ברשימה שציינת יתבגרו ויאבדו מהאתלטיות שלהם, גם ינבלו וייעלמו.
    התבדיתי, השינוי שעשו רונאלדו, לברון ונדאל לא פחות מדהים מהכישרון המולד שיש למסי, פדרר ודומיהם.
    צריך להנות ולהעריך את שני סוגי הספורטאים.

    הגב
    • סבר

      שינוי? לא רואה שינוי. המשחק של שלושתם עד היום מבוסס על הניתור והמהירות (רונאלדו), הכושר הבלתי נגמר והכוח (נדאל) והגוף המפלצתי (לברון). לא רואה שינוי משמעותי. להיפך, רונאלדו שבתחילת דרכו עוד היה דריבליסט נשאר סקורר נטו. אפשר לאהוב או לשנוא אותו, אבל האיש נהיה סקורר נטו, לא יותר מזה, גם לא פחות.

      הגב
      • jhkj

        כנראה שלא ראית את נדאל כבר שנים, נדאל הפך ממלך ההגנה לשחקן עם ווינרים מטורפים שרק נובאק יותר קליני ממנו. הוא חידד את הדרופים ואוסיף למשחק שלו מטופ ספינים ועד דרופים. בגלל זה באמת הוא מזכיר לי יותר את מסי שכל שנה מגלה כישור אחר. דרך אגב מה שאתה אומר על אם מוציאים את החימר הוא די בדיחה, תסתכל מה נדאל עשה לפדרר לאורך הקריירה, גם לא על חימר, ואם הוא לא היה משקיע בחימר, ונפצע אלא שומר כוחות הוא גם היה זוכה ביותר רולאן גארוסים במקומות אחרים.

        דרך אגב החלק הכי חמור בזה שאתה אומר שנדאל ומסי הוא שאי אפשר לאהוב את מסי ונדאל הוא שאתה מפספס את הדבר הכי יפה במסי ובנדאל, התשוקה, אין אף אחד ששמח כמוהם אחרי גול או נקודה ואין אף אחד שיילחם כמוהם על הכל בשיניים גם עם דודי סלע לא עשה עוד נקודה כבר שלוש מערכות או עם ליון כבר גמורה לחלוטין.

        הגב
  • איציק

    פוסט ממש לא פוליטקלי קורקט, אהבתי.
    נראה לי שהקצנת צד אחד לשלילה אבל בגדול, מסכים.
    היתי שם את בורג גם כמועמד לא רק מול נדל בפריז אלה גם מול פדרר.
    ואחרי כל זאת, כל אחד משתמש עם מה שנתנו לא. נדל לא מסוגל לשחק כמו פדרר באותה רמה, אז הוא משתמש בכלפים שיצאו לו הכי טוב שהוא יכול. תחשוב ששאקיל היה אומר, אני לא אנצל את הגובה, העוצמה והאתלטיות אלה אתחיל להיות דריבליסט עדין וזורק שלשות. כולם מבינים איך זה היה נגמר, במקרה הטוב גרסה עדינה של הארווי לאסוף. אני מוריד את הכובע בפני נדל על איך ולאן הוא לקח את הקרירה שלו. אוסיף לכך שהוא מנטש אמיתי. והוא באמת עשה המון עם הכלפים שיצאו לו. ואחרי כל זאת, אחזיק אצבעות לפדרר.ש

    הגב
    • איציק

      יצא פעמיים, סורי, נא לדלג על התגובה הבאה.

      הגב
  • איציק

    פוסט ממש לא פוליטקלי קורקט, אהבתי.
    נראה לי שהקצנת צד אחד לשלילה אבל בגדול, מסכים.
    היתי שם את בורג גם כמועמד לא רק מול נדל בפריז אלה גם מול פדרר.
    ואחרי כל זאת, כל אחד משתמש עם מה שנתנו לא. נדל לא מסוגל לשחק כמו פדרר באותה רמה, אז הוא משתמש בכלפים שיצאו לו הכי טוב שהוא יכול. תחשוב ששאקיל היה אומר, אני לא אנצל את הגובה, העוצמה והאתלטיות אלה אתחיל להיות דריבליסט עדין וזורק שלשות. כולם מבינים איך זה היה נגמר, במקרה הטוב גרסה עדינה של הארווי לאסוף. אני מוריד את הכובע בפני נדל על איך ולאן הוא לקח את הקרירה שלו. אוסיף לכך שהוא מנטש אמיתי. והוא באמת עשה המון עם הכלפים שיצאו לו. ואחרי כל זאת, אחזיק אצבעות לפדרר.

    הגב
  • ק.

    כתוב נחמד מאוד אבל אתה צריך להבדיל בין אהדה להערכה /סימפטיה/ הנאה לצפייה הספורטאי. לגבי ספורטאים שאתה לא אוהד את הקבוצה שלהן זה יכול להיות נכון בשילוב נכון עם האישיות (אצלי זה סטף קרי, דה בריינה ואפילו איסקו מריאל השנואה בעבר וחאמס ב2014)
    אני אוהד בארסה אז מסי זה מובן מאליו והחיבה וההנאה מהגאונות מסתדרת, אבל בטניס מסיבה די שרירותית אני אוהד נדאל. עם זאת אני מאוד נהנה ומעריך את פדרר ובעדו ברב המקרים שאינם מול נדאל.

    הגב
  • אורן השני

    פוסט שדי מזמין תגובות זועמות גם לא מאוהדי נדאל / רונאלדו וכו', אני מתחבר לרובו אבל חבל שאתה מייעץ את מי לאהוד כשהדוגמאות שלך הם מסי ופדרר, ממש חוכמה גדולה.

    אני יותר מעריך מי שבכוונה לא עולה על העגלה של הקבוצות / שחקנים הגדולים ביותר כמו ברסה, מסי, פדרר ריאל ורונאלדו שדוחפים לנו לכל החורים. בעיניי לעודד את נדאל (או דיוקוביץ') בניגוד לפדרר זה די מחתרתי והם לא נכנסים לקבוצה הנ"ל.

    הגב
  • jhkj

    דרך אגב מפלצות פיזיות כמו ג'ון אייזנר למשל תמיד מנצחות דווקא יותר על דשא, פשוט כי הוא משטח יותר מהיר, ולסרב ולמכות חזקות יש יותר השפעה ביחס לטכניקה... דווקא חימר כמגרש האיטי ביותר הוא המקום שבו הטכניקה והיכולת להישאר על הרגליים יותר חשובות מאשר כח ומהירות

    הגב
  • יואב

    אני עם פדרר ספציפית כי הוא שירה. אין לזה קשר לקבוצה השניה שנטענה בו.
    גם דורפן לדוגמא הוא מהקבוצה של פדרר.

    הגב
    • ק.

      אני חושב דווקא שדורפן אוהד נדאל... או שהתכוונת לכתיבה (אם ככה, מסכים איתך כמובן)?

      הגב
      • יואב

        התכוונתי לכתיבה. בוודאי שהוא שירה.

        הגב
    • יעוז סבר

      דורפן לדוגמא הוא אוהד של נדאל, רונאלדו, יאניס. נדמה לי שהוא אוהד ספורט מאוד מגובש ומאוד מעריך, לפחות בספורט, עוצמה.

      הגב
  • אמיתי

    רדוד וקלישאתי כמו טיול בר מיצווה לקמפ נואו.
    קיצר. רונאלדו. כבר חשבתי לעצמי שזהו. 2000 כפיפות בטן ביום וכל זה אבל היה נראה שהלכה החדות. אבל בתוך דקה, אולי ארבע נגיעות וזהו. לא צריך את כל התוספות מסביב. רק מנה עיקרית.
    מקווה לפחות למפגש חוזר על דשא בווימבלדון. לשם ההגינות

    הגב
  • מתן גילור

    תודה על הטור.
    כופר מאד בספקולציות שלך. אני חושב שהן קלושות.
    אם לשאקיל היה את הגוף של קרי, כל החיים הוא היה מתעסק בפיתוח קשר עין-יד, בזריקות מבחוץ ובסיום טכני ליד הטבעת. באותה המידה שים את קרי בגודל של שאק ואין לו מושג מה עושים בפוסט מול שחקן אחד מלפנים ואחד מאחור. כל אחד הולך לאופציות שמתאימות לגוף שלו.
    מעבר לזה שמאד הקטנת אותם. לברון שחקן טכני ברמה היסטורית, ראיית משחק ברמה היסטורית. במשאלי ה-GM הוא מסיים תמיד בטופ בסעיפי מסירה, חכמה ומנהיגות.
    לך תדע איך היתה נראית הקליעה שלו אם היה עובד עליה כמו ריי אלן. מצד שני זה היה גוזל זמן בחד"כ. כן, ברור שהוא (ושאק ורפא וכריס) מפלצות פיזיות, אבל כדי להשיא את העניין הזה הם ויתרו על דברים אחרים. ד"א, אותם לברון ורפא וכריס (שאק לאו) ידועים בענף כאלה שמתחילים להתאמן לפני כולם ומסיימים אחרונים.
    ובוא נלך עוד יותר קיצוני - שים את מסי בגוף של גסקווין או את פדרר בגוף של דודי סלע או את בירד בגוף שלי. אף אחד מהם לא היה מתקרב להישגים שאסף במהלך הקריירה.
    רוצה לומר שהדיכוטומיה הזו לא באמת קיימת. כל הנ"ל מאד מוכשרים ובורכו ביכולות הפיזיות שלהם. כן, גם למסי, פדרר ובירד יש יתרונות פיזיים שרוב רובם של בני האדם, סליחה, של הספורטאים בענף, היו שמחים להם. וכל אחד הלך לכיוון שלדעתו יכול להשיא את ההישגים בקריירה ואי אפשר ללמוד מזה כלום ושום דבר לגבי קריירה אלטרנטיבית.

    ועכשיו לחלק היותר חשוב: כשאתה הזוכה המבוגר ביותר בעידן הפתוח בטורניר היוקרתי ביותר ועושה זאת בלי לאבד מערכה, כשאתה המבוגר ביותר בעידן הפתוח להעפיל לחצי גמר הRG למרות שהוא על המשטח הכי חלש שלך, כשבגיל 38 אתה מסיים את הרבעון הראשון של השנה עם הכי הרבה טורנירים ונקודות, וכל זה אחרי שאתה המעוטר בהיסטוריה, אני חושב שזה מבהיר שאתה גם הטוב ביותר שהיה. רק תחשוב על הסיכוי של נדאל להעפיל לחצי גמר ווימבלדון 2025...
    פדרר, מבחינתי, הוא אחד מאותם יחידי סגולה שהם מחוץ לדיון של הענף. הוא בדיון על הספורטאי הגדול בכל הזמנים עם ג'ורדן וגרצקי וכיו"ב.

    הגב
    • איציק

      מאד התפלאתי שהחרגת את שאק מאלו שמתחילים להתאמן ראשון ומסיים להתאמן אחרון ;)
      תגובה יפה.

      הגב
    • יעוז סבר

      הכל נכון אין בינינו ויכוח. אבל בסוף זה שירה מול עוצמה. ואני עם השירה.

      הגב
      • ק.

        נראה לי שיש ביניכם ויכוח... הנקודה העיקרית של מתן היא שזה בסוף לא שחור ('עוצמה' לשיטתך) ולבן ('שירה')

        הגב
    • jhkj

      אם נובאק או נדאל יעקפו אותו ברולאן גארוסים זה הם יהיו הגדולים ביותר? כי כרגע אפיל ומרגיש שנובאק הולך לנפץ את השיא שלו לרסיסים

      הגב
      • מתן גילור

        מניח שהתכוונת לגראנד סלאם.
        אם נולה יעקוף אותו יהיה ביניהם דיון.

        הגב
        • אמיתי

          יש גם מאסטרים- יהיה (ויש) דיון גם אם נדאל או נולה יסיימו עם אותו מספר סלאמים או אפילו אחד פחות. ואני מחובבי השוויצרי

          הגב
          • איציק

            אני בעד מי שיש לו הרבה פחות גראנד סלאמים והוא ממש ראוי להיות בדיון.
            במקרה הוא גם איש הקרח.

            הגב
          • מתן גילור

            לפני מאסטרים יש 1500 שזה טורניר גדול יותר ולרפא אין אפילו אחד כזה. אפילו אם הוא משווה, לדעתי, אין דיון. נולה זה סיפור אחר, אבל להשיג עוד 6 מייג'ורס, לפחות, זה לא דבר של מה בכך.

            הגב
            • אמיתי

              לא חושב- בהנחה שאתה מתכוון לטורניר ללא הפסד- המבט הוא על כל הקריירה. שליטה בפריז וכמות מאסטרים כמו של נדאל הם הישגים שווי ערך לעוד מייגור וזכייה בכל המאסטרים וורסטליות על כל המשטחים לנובאק גם הם מדהימים. אחרי כל זה מגיעות האסתטיות וההשפעה.
              מסכים שלסרבי לא יהיה קל בכלל להגיע לשם אבל בהתחשב בסבב ובטכנולוגיה שמאפשרת להאריך את הקריירה אין לפסול

            • מתן גילור

              לא נראה לי שהבנת אותי.
              סדר הגודל של הטורנירים מאד ברור בטניס והוא לפי נקודות הדירוג שהטורניר מעניק.
              בראש יש את המייג'ורס שנותנים 2000. אחריהם יש את טורניר סוף השנה שנותן 1500. ורק אחריו את המאסטר.
              לנדאל אין אפילו 1500 אחד (שמכונה גם הסלאם החמישי) בעוד שלפדרר יש 6 ולנולה 5. זה הרבה יותר משמעותי מהפרש של 33 (נדאל) לעומת 32 (נולה) ו-28 פדרר. ברור שההפרש במאסטרס יגדל, אבל עדיין 6 או 5 מול 0 בטורניר של 1500 זה הרבה יותר משמעותי מפער אפילו של 10 בטורנירי 1000. אחרי זה האפשר להמשיך גם ל-500 ו-250 אם רוצים, ששם יש הבדל לא מבוטל.
              ואז עוד נתונים כמו הישגי ביניים במייג'ורס, שבועות בראש הדירוג, מספר ניצחונות כולל וכיו"ב.

            • אמיתי

              לא הייתי בטוח לכן סייגתי. טורניר סוף השנה בעייתי מכמה סיבות (פציעות, המתכונת שלו והמשטח) ובייחוד לרפא. אין ספק שזו נקודה לחובתו- במכלול של קריירה שלמה זה דיי מתגמד לטעמי.
              כרגיל בדיונים כאלה צריך להסכים על קרטריונים בשביל לקיים דיון רציני..
              כרגע מבחינתי פדרר בהחלט העז

        • jhkj

          אם הם משווים היתרון של נולה לדעתי, כי התחרות שלו בגראנד סלאמים הייתה נדאל ופדרר ושל פדרר חלק לא קטן מהזמן לא. אני חושב גם שלקחת את טורניר סוף השנה בחשבון זה קצת רמאות, כי הוא למרות הכל חלק מעונת המגרש הקשה וזה כמובן עושה עוול לנדאל. בטח ובטח כשלפעמים הטורניר הזה הוא לא בראש סדר העדיפויות של השחקנים.

          הגב
          • מתן גילור

            הבט, בזמן ששחקנים כמו פדרר ונולה ידעו שכ-60%+ מהנקודות בסבב זה משטחים קשים ועליהם התמחו הוא התמחה בחימר. זה הביא לו המון תארים והמון ניצחונות. זה קצת לא הוגן לטעמי לבוא עכשיו ולהגיד "יש לו הנחת משטח" בזמן שיתרון על משטח אחר הביא אותו לפה.
            המשטח החזק של פדרר הוא דשא והוא לא מקבל הנחה על זה שאותו משטח מהווה רק כ-12% מהנקודות בסבב.
            ואפילו אם אני מתעלם מכל זה, לנדאל יש מייג'ורס על קשים ומאסטרס על קשים, אז אני לא יודע כמה זה יכול להיות תירוץ, אפילו שזה באולם.

            הגב
            • jhkj

              אני אומר 25-50-25 מדד לגדולה נראה לי פרופורציה לגיטימית

            • jhkj

              דרך אגב זה לא עניין של בחר להתמחות, נדאל גדל בספרד ובספרד משחקים על חימר, בגלל זה ספרדים טובים על חימר וחימר גם היה המשטח של פרר, כמו שמארי היה טוב על דשא. יש כמובן את יוצאים מן הכלל כמו אייזנר שהוא פשוט עצום ולכן הוא טוב על דשא אבל בדרך כלל זה מושפע מאוד מאיפה שהתחלת לשחק

            • מתן גילור

              זה נכון בגדול, אבל היו כאלה שבשלב מסוים (נוער מוקדם בד"כ) עשו הסבות, כשראו שטובים יותר במשטח מסוים.

            • jhkj

              ראוי לציין שגם השליטה של נאדל היא לא השליטה של הנחת משטח והוא בחר משטח איזוטרי, רוב אירופה גדלה על משטח חימר והוא פופולרי כמעט כמו משטח קשה לעומת למשל משטח דשא שאף אחד לא גדל עליו.

  • מתי

    מה שנקרא משחק לפרוטוקול

    הגב
  • איציק

    חד צדדי עד מביך.
    נראה שאם מישהו אחר היה משחק ברמה של נדל היום פדרר היה יכול לנצח או לפחות לתת מאבק ראוי.
    נראה שלפדרר יש פחד קמאי מנדל על החמר שאם נדל סתם היה עומד באמצע המגרש בלי לנסות לענות לחבטות של פדרר הוא עדיין היה מנצח.
    אולי עוד כמה שנים כשפדרר יצבור קילומטרז' חמר הוא יוכל להתמודד כראוי מול נדל. בינתיים, אין תחרות.

    הגב
  • יואב

    נדאל גם חרז היום כמה חרוזים יפים ומסולסלים.

    הגב
  • יעקב נקש

    קשה לי להסכים, פשוט כי אלו ענפים שונים וההנאה מבחינתי כצופה היא מדברים אחרים...
    אני לדוגמא ''אוהד'' רונאלדו ופדרר, מסתדר לי אחלה...

    הגב
  • ר.ו.

    כמה אפשר עם הקלישאות האלה? שניהם שחקנים מעולים. כל אחד והאישיות שלו, האופי שלו. איך אתה מגדיר "יופי" בכלל? בעיני, הלאסו של נדאל יפה יותר מכל הדרופ-שוטים המוגזמים של פדרר. וכמו שכתב מישהו למעלה, אין בשום ענף ספורט, מישהו עם התשוקה של נדאל. אחרי כל כך הרבה שנים, אחרי כל כך הרבה פציעות, הוא משחק כל נקודה כאילו זו הנקודה האחת והיחידה בקריירה שלו. אם בכל זאת מחפשים חיבור לאסתטיקה... אז הייתי ממשיל לתחום הציור: פדרר הוא לאונרדו ונדאל הוא מיכאלנג'לו, או מוצארט ובטהובן. מיכאלנג'לו ובטהובן יצרו מתוך ייסורים, אבל היה לא פחות כשרוניים מלאונרדו ומוצארט. זו פשוט דרך אחרת להוציא לפועל את היצירתיות שבך.

    הגב
  • רומן

    על נדאל ופדרר אני לא אגיב.
    אבל רונאלדו? אתה ממש ממש לא מבין כלום בכדורגל אם אתה אומר שרונלאדו זה מפלצת. אם כבר וואן טריק פוני זה הגמד שלכם מלה מסיה, שחקן בלי רגל ימין, בלי וולה, בלי שליטה אווירית, בלי נגיחה(לא צריך כח לגודל כדי להיות נוגח גדול תשאל את מירו).
    רונאלדו לעולם לא יעביר לימין כדור שמגיע לו לשמאל, רונלאדו מסוגל לתת גול בדריבל וגם בנגיעה רכה ועדינה בתזמון מושלם מהאוויר
    רונאלדו שחקן הרבה יותר שלם טכנית ממסי, ככה שכל הקלישאות העלובות שלך לא שוות כלום.
    וכן רפא שחקן משעמם, אבל זה לא קשור לרונאלדו

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *