אבא מחליף חיתול ליואב זיו (שיביא אליפות)

על הורים, תינוקות והתבגרות מנטאלית

פוסט מאת חיים שדמי

ziva

צילום: אלן שיבר (ספורט5)

חלק א': פרקטיות

הורים הם דבר נהדר עד גיל שש ומגיל ארבעים. ביתר הזמן אין בהם הרבה תועלת. במיוחד אנחנו, דור מגש הכסף 2.0, אנחנו יותר מכולם חווינו את זה.

היה את דור מגש הכסף שהקים את המדינה והשאיר אחריו כמה קצוות לא פתורים, שדור ההורים שלנו אמור היה לקשור. אבל לא רק שהם לא קשרו אותם, הם אפילו הזניחו אותם, וככה קמנו בוקר אחד למציאות של הסכם קואליציוני שקובע שמדינה יהודית קודמת לדמוקרטית.

בגלל זה אנחנו דור מגש הכסף 2.0. הדור שנועד לתקן את הקצוות הלא פתורים. אצלי ואצל כל החבר'ה מהשנתון שלי, הסיפור בכלל מסובך, כי אני מהשיר ההוא, אני הילד מחורף 73'.

עשו אותי בדצמבר 73' כפוסט טראומה הכרחית מהמלחמה וכחלק מהמאמץ הלאומי לתיקון דמוגרפי ופיצוי על הכאב הנורא מהשכול. בספטמבר פרצתי לאוויר העולם, ישר לתוך רוחות הסתיו מערבלות המצב רוח. פלא שמצבי הרוח שלי ושל כל הבתולות משתנים. לנו מכרו אשליה, ואפילו כתבו עליה שיר.

***

אבל הורים הם באמת דבר נהדר עד גיל שש ומגיל ארבעים. כי מהרגע שהם שמים אותך במערכת החינוך, הם בוגדים בך במודע וגוזרים עליך חיים של עדריות וחוסר יצירתיות. והם יודעים את זה.

אני זוכר את אבא שלי מסתכל לי בעיניים ומבין יפה-יפה את הבגידה שהרגע נטוותה בינינו, ואת תחושת האשמה מחלחלת לו עמוק-עמוק פנימה, עם כל דמעה שזלגה לי מהעין.

ובגלל תחושת האשמה שלהם, הם הופכים את החיים שלך לפי מאה יותר מסובכים. כי הם לא היו מסוגלים להתחשבן עם ההורים שלהם, בגלל עומק החשבון איתם, אז הם השליכו עלינו הכל. הם דור שלם שאם היה הולך לטיפול פסיכולוגי, בת יענה היתה מטפלת בהם מרוב שהם מודחקים.

כל הסיפור של גיל ההתבגרות והמופרעות המרדנית שבאה איתו סביב העניין ההורמונאלי הוא בלבול מוח אחד גדול של העידן שאחרי המהפכה התעשייתית, שביקש לרפד עבור האמהות והאבות את חוסר המוסר בהתנהלות שלהם.

***

ואז, בגיל ארבעים, אתה מגלה את ההורים שלך מחדש. פתאום, אחרי 34 שנים, שוב נמצאת תועלת בדבר הזה. גם אני גיליתי את אבא שלי מחדש. אמנם זה קרה בגיל ארבעים של האחים הגדולים שלי, אבל זה לא ממש חשוב.

והרגע הזה, הרגע בו גיליתי את אבא שלי מחדש, היה כשראיתי אותו בפעם הראשונה מחליף חיתול לאחיין שלי. אני לא נתקלתי בדבר כזה קודם בחיים שלי. מטפלת בתינוקיה לא מחליפה ככה.

העיניים שלי נפערו בשילוב של תדהמה והתפעלות מול הפשטות והיעילות שבהתנהלות הזאת שלו. זאת היתה ההמחשה האבסולוטית למיומנות. מילא אבא שלי היה מאלה עם הידיים הטובות, אלה שביד אחת בונים לבד עליית גג מחומרים שקנו בעצמם ובשנייה מתקנים את הבוילר, כמו חבר שלי בניה, אבל לא, הוא לא מאלה. הוא לא פלגמט, אבל בפירוש לא מאלה.

תיק-תק, בלי לדבר בכלל, הפך את התינוק מפה, הפך אותו משם, הוריד מפה, חיבר משם, עוד לפני שהתינוק קלט בכלל שהוא אמור להתחיל לצווח ולבכות, הוא כבר היה רענן עם חיתול נקי.

והכל בנונשלנט. אני לא ראיתי את אבא שלי שליו ככה, כמו כשהוא מחליף חיתול לאחיינים שלי, חצי חיוך על הפנים והבעה של ג'ק רובינזון. והופ, זה נגמר.

ואז, בדיליי של דקה, האחיין שלי מתחיל לבכות. כמו שחקן תיאטרון שמתבכיין שלקחו את השורה שלו, האחיינים שלי תמיד מתחילים לצווח בדיליי של דקה, ואז סבתא שלהם רצה לראות מה קרה ושואלת את אבא שלי מה הוא שוב עשה, ואבא שלי נעלב, כי הוא באמת עשה הכל נכון, ותיאורטית, תיאורטית, אם הוא היה יכול, גם הוא היה מתחיל באותו הרגע לבכות. במקום זה הוא צועק עלי למה אני עושה רעש, גם אם באותו רגע קראתי עיתון בשקט.

***

כל זה קורה בגלל שאבא שלי ניגש לעניינים ישר ולעניין, בגלל שהוא לא מוכן לשתף פעולה עם המשחק. עם בכיינות התשומי הזאת. הוא מדלג על הטקסיות שבהחלפת חיתול.

כל הגברים בדור הזה שלא קשר עד הסוף את הקצוות, הם טיפוסים שמסתכלים על המציאות באופן שאוטיסט חווה מציאות: אין להם את המנעד של האינטונציה, הם מבינים דברים כפשוטם. אמרו לו להחליף חיתול? אז הוא מחליף חיתול. הם לא מבינים את עקרון הטקסיות. כי יש טקס בהחלפת חיתול. והוא הולך ככה:

נניח שהתינוק משחק בעוד אחד מהצעצועים שלו, הוא בעצם מנהל משחק כפול: הוא משחק בצעצוע ועסוק במקביל בלהקסים את אמא שלו. כל נקודה בצעצוע, שווה לעוד נקודת התפעלות מאמא שלו.

זאת לא סתם התפעלות, זה החיוך הממיס שנמרח לה על הפנים והשארם שובר הלבבות שנלווה לזה. בשלב מסוים, החיתול שלו מתחיל להשתרך אחריו, ואז אמא שלו אומרת בקול מתקתק, "מי עשה משהו כבד?" או משהו בסגנון, והתינוק מבין שהכוונה אליו, אבל הוא לא יודה בזה, כי אם הוא יודה בזה כבר עכשיו, הלך המשחק, אז הוא מתעלם, ואז אמא שלו מרימה אותו ואומרת בקול מתקתק עוד יותר ומוסיפה גם נשיקה על הלחי תוך כדי ההנפה: "אני חושבת שמישהו פה צריך להחליף חיתול", דיאלוג שלם שכולו שאלות רטוריות, שהופכות את התינוק ליצור מפגר שכרוך תמיד אחרי המתיקות והפינוק של אמא שלו ודופק לו מערכות יחסים עתידיות עם נשים.

פחות או יותר בשלב הזה, היא תיקח אותו להחליף חיתול ואז התינוק ידפוק את הסצנה שלו. הוא יצרח ויילל, וכאן נכנס למשוואה אלמנט האשמה המתעתע שטבוע באימהות.

זה די מדהים שעד היום, אם תעשו סקר בין הורים טריים, הרוב המכריע יגיד לכם שאף תינוק לא אוהב שמחליפים לו ובגלל זה הם בוכים. מפגרים, לא הבנתם כלום. תינוק לא בוכה כי הוא לא רוצה שיחליפו לו, נו באמת, מי שזוכר את תחושת הרטיבות הקרירה או המשקל העודף שנשרך אחריו ונסרח סביבו, חי בשקר אם הוא נהנה מזה, ועובדה שהייתם חוזרים להרבה מחוויות הילדות שלכם – לפינוקים של סבתא, לליטופים של אמא, למשחקים בכדור עם אבא – לא לחרא בחיתול.

התינוק בוכה כי אלה כללי הטקס הבלתי כתובים של משיכת התשומי מאמא שלו, שנשענים היטב על גן האשמה. אף אמא לא תעמוד מול בכי של ילד שלה, וככה הוא מחייה מחדש את ריטואל ההתאהבות האדיפלי, כשאמא שלו מציפה אותו בליטופים ובמילים חמות והבטחות לפיצוי אחרי ההחלפה. התינוק למד שככל שהוא בוכה יותר, הוא מרוויח יותר מהשפע המקסים הזה.

***

אבא שלי קלט מיד את המניפולציה של הדמעות, כמו כל בני הדור שלו, על כל האחיינים שלי. והוא החליט שהוא לא משתף עם זה פעולה. לא מרוע הוא עשה את זה, הם פשוט לא מכויילים רגשית להתמודד עם זה. הם מבינים דברים כפשוטם.

 חלק ב': יואב זיו מחליף דיסקט

נזכרתי באבא שלי מחליף חיתול לאחיינים, כשהסתכלתי על אוסקר, בזמן ששלושתנו – אבא שלי בטלוויזיה, אני ביציע ואוסקר על הקווים – צפינו ביואב זיו כשהוא מועד ברחבה נגד בית"ר בניסיון להרחיק כדור פשוט, אחרי שהוא מנתח את הסיטואציה ומגיע למסקנה שהפיתרון הנכון מסך כל הפתרונות האפשריים באותו רגע, הוא להתרומם באוויר בתנועת מספרת, בניסיון להרחיק את הכדור כתוצאה מאותה תסבוכת, שנוצרה מחוסר היכולת שלו להרחיק כדור פשוט.

אף פעם בחיים שלו יואב זיו לא בעט מספרת, אף פעם בחיים שלו עד אותו רגע הוא לא העיז לחלום לבעוט מספרת, ודווקא עכשיו, כשהכדור ברחבה שלו והוא אמור להרחיק אותו, הוא בחר לעשות את זה.

הכדור שנבעט מהמספרת של זיו התרומם לגובה בתשעים מעלות ונחת חזרה באותה נקודה ממנה נבעט שנייה אחת קודם לכן. כלומר בנקודה שזיו היה שרוע בה על הדשא.

זיו התרומם מהדשא, והרחיק את הכדור בפשטות, אותה פעולה בסיסית שאמור היה לעשות מלכתחילה, וכמה טקס נדרש עד שהגיע אליה ועשה את המובן מאליו. רק שגם אבא שלי, גם אוסקר וגם אני, הגבנו לכל הטקס הזה באותו האופן: באדישות.

***

כשג'ורדי ואוסקר ראו בקיץ את זיו והחבורה שהם קיבלו לידיים עושים את השטיקים הרגילים שלהם כדי למשוך תשומת לב, הם משכו בכתפיים, וחשבו לעצמם שיש להם לישראלים דרכים מוזרות למשוך תשומת לב, כאלה שגורמות לך לרצות לראות אותם רחוק ממך ככל האפשר.

ומאחר ובנאדם הוא בסופו של דבר בעל חיים, גם השחקנים במכבי קלטו בשלב מסוים שהדרך שלהם לקבל תשומת לב, לא תהיה הדרך שעבדה עד היום. זה אתם שצריכים לרצות להיות כאן, כדאי שתתחילו להתבגר.

***

וזה בדיוק מה שקורה עם יואב זיו. הסתכלת עליו משך השנים רץ באגף, ראית אותו פועל בהגנה, אתה נזכר בתקרית הנעל, בהבעת הפנים שלו, ואומר לעצמך האיש נעל.

היו כאלה שחקנים במכבי משך השנים. לאלי ביטון היתה הבעת פנים של נורה. בכל פעם שביטון היה עושה פעולה חיובית, הנורה בראש שלו היתה נדלקת וביטון היה מחייך בשמחה. הבעיה היתה שביטון התקשה לזהות את הקשר בין הפריצות הנפלאות שלו באגף לגבולות הגזרה של המגרש ולהכרח להעביר את הכדור בשלב כלשהו הצידה, והנורה אצלו נדלקה לעיתים נדירות.

אבל זיו הוא לא ביטון. וזאת טעות איומה לראות בו נעל. תראו אותו העונה, תתמקדו טוב-טוב בתנועה שלו, בהתנהלות שלו במגרש. אני הייתי מלהק אותו במקום ג'ון טרבולטה ל"גריז" המחודש. הוא קזבלן בלי שהוא מודע לזה בכלל.

תקשיבו לשיר שהולך לבוא עכשיו, למקצב המאוד-מסוים של העיבוד המאוד-מסוים הזה, במיוחד למה שקורה סביב דקה 3:10 בשיר, ותקבלו את זיו. תקשיבו, ואז תחזרו לסוף הטקסט:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

יואב זיו הוא גאון. יואב זיו הוא אדם שהקדים את זמנו. יואב זיו הוא אדם שעושה דברים בכלל בלי שהוא מבין מה הוא מתכוון לעשות בכלל. וזה הקסם ביואב זיו, ובגלל זה נעשה לו עוול,

כי זאת לא חוכמה לאהוב את פריצה ומיכה, אצלם קל לראות מה יש לאהוב, הם סתם נשים יפות. ליואב זיו יש אופי, הוא מגן ברמה, מגן שרץ באגף ואומר לכולם "תראו, תראו אותי, מה אני הולך לעשות", ואז מגלה יחד עם כולם מה הוא הולך לעשות.

הוא ניסוי ותהייה, לעיתים טעייה, אבל בסיכומו של דבר, גאונים אמיתיים הם אנשים שלא הולכים בתלם, שלא מהססים לטעות, הם פורצי דרך. ואתם יכולים להגיד עליו מה שאתם רוצים, אבל זה רק אתם שלא מבינים אותו, יואב זיו הוא ממשיך דרכו של יעקב הלל, ומגיע לו שכולכם תתחילו להחזיק ממנו ולאהוב אותו כמו שאני אוהב אותו, הברווזיו המכוער, שהוא בעצם היפה מכולם.

וזה מה שאני הבנתי פתאום מכל העונה הזאת. שהדבר הגדול באמת שאוסקר עשה במכבי, הוא לא איך מכבי נראית עד עכשיו. מה שחשוב באמת, זה שאוסקר גרם לי להחזיק מאבא שלי יותר. הם די צדקו, הוא וכל האבות בדור שלו. לפעמים צריך לדעת להתעלם מהטקס, ולגשת ישר לעניין. בסוף הילדים יתבגרו ודברים יפים יקרו.

ואני מהמר פה, שאם מכבי תיקח אליפות, יואב זיו יבקיע את שער האליפות. או לפחות במשחק האליפות. כי מגיע לו. ומגיע לאבא שלי.

***

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נתניה פינת חיפה (מאת תומר חרוב)
שבתרבות - פמיניזם, פניו לאן?

44 Comments

דן דן 28 במרץ 2013

כתוב נפלא, זיו שער אליפות יהיה נפלא עוד יותר :)

מכביסט ותיק 28 במרץ 2013

חיים שדמי המלך מה זה הטור הזה? אנחנו לפני שבוע מפחיד וקריטי ואתה כאן מעלה טור נוסטלגי, דמעתי ורגשי? הקריטי הוא גם בכדורסל צריך לנצח 2 משחקים. בכדורגל 7 נקודות יספיקו ב-3 משחקים

דורון 28 במרץ 2013

תענוג צרוף שדמי.

בדיק נזכרתי באותו משחק אליפות נגד בני יהודה, נדמה לי, שבו יעקב הלל כבש את שער הנצחון. נראה לי תסריט מתבקש.

אבל גם צמד של פריצה הולך.

ארז (דא יונג) 28 במרץ 2013

שדמי אתה גאון.

אוהד יונייטד 28 במרץ 2013

יואב זיו הוא שחקן כדורגל כמו שאני בראד פיט.אני זוכר אותו בתקופה ששיחק בביתר ומעולם לא הבנתי מי שיכנע אותו שהוא שחקן כדורגל ואיך כולם אכלו את הלוקש הזה. באירופה לפחות הבינו מהר

MOBY 28 במרץ 2013

לצחוק כל הדרך… אל הבנק בקפריסין.
לרגע קטן אחד אמרתי וואלה אולי..
אבל אז נזכרתי, אנחנו מנצחים השבוע וקוראים לשדים חזרה.
תענוג גדול.

אופיר 28 במרץ 2013

וואו, איזה טור…

אריאל גרייזס 28 במרץ 2013

נפלא

עדידס 28 במרץ 2013

כתוב מצויין !
תודה חיים.

DeVito 28 במרץ 2013

תודה, מעולה !
חיים , הרגלת אותנו לטקסט משובח באריכותו ופה אני מוצא את עצמי גולל מטה כדי לראות אם באמת הפוסט כזה קצר.

אז אחרי החלפת חיתולים ויואב זיו אני מבקש פיצוי בדמות טקסט בשבת על שלב הזחילה ושירן ייני .

גיל שלי 28 במרץ 2013

כתוב לי ספר

D! בארץ הקודש 30 במרץ 2013

יש גיל,
אבל אין שם מספיק מכבי

איציק 28 במרץ 2013

שדמי גדוללללל,
קראתי את הפוסט ובמקביל ראיתי את המחצית הראשונה של מכבי נגד התורכים.
רק תחשוב, מהפוסט נהניתי יותר :-)
ארדואן מתכנן ברוגז חדש של תקיפת חפים מפשע…

י. בז'ז'ק 28 במרץ 2013

שיגעתם אותנו עם האוסקר והג'ורדי שלכם.
כנראה שצריך להזכיר: עוד לפני שהגאונים מלרנקה וברצלונה נחתו בארץ והצליחו במעשי קסמים להוביל קבוצה בתקציב של 120 מליון שקל לאליפות (כנראה) די בינונית, זיו כבר לקח שתי אליפויות ושני גביעים במדי בית"ר י-ם, עם יוסי מזרחי, יצחק שום ורובן עטר.

או במילים אחרות: כולה אבא שלך החליף חיתול, תרגע.

איציק 28 במרץ 2013

התגובה הביזארית של החודש

י. בז'ז'ק 29 במרץ 2013

תודה

GA'02 29 במרץ 2013

ביזארית?????????????

התגובה ב ה' הידיעה של השנה!!!

לא נמאס לכם עם האוסקר הזה כבר???

יענקלה ורוני לוי ואברם גרנט לקחו פה אליפויות אחרי 10 מחזורים ועם תקציב קטן פי 3!

אז כמו שאמר הייז'י כולו אבא שלו יודע להחליף חיתול.גם אבא שלי ואפילו אבא שלו.

עוד יומיים למנאייק.מקבלים בראש בשבת.אח"כ יוצאים צפונה עם ביצים רועדות,מחלצים תיקו והופ זה רק 5 הפרש.ואז בשבת דרבי והביצים שרעדו ברביעי נסדקות בשבת וזה כבר 2 הפרש ואללה יוסתור משם כבר הכל יסתדר מעצמו.

WE HAVE A DREAM

איציק 29 במרץ 2013

טוב, קודם כל, מברוק על האליפות :-)
שנית, יש סיפור טוב, כתוב יפה, עזוב את אוסקר מול גראנט ועוד, תראה איך כתוב… אין לי מושג איך זיו שיחק ליפני ואין לי מושג איך הוא משחק עכשיו. לא ראיתי סל אחד שהוא קלע, אבל הכתיבה, תענוג.
אחרי שהתמוגגתי, אפשר לומר גם על התוכן. אליפות לקחו ליפני ויקחו גם אחרי, אבל לא ניתן להתעלם שיש גישה אחרת, בריאה יותר. אפילו אם לא יקחו אליפות, יש תשתית לשנים (ואולי אני טועה). בשנים קודמות, הלך מאמן השאיר אדמה שצריך לעבד מחדש, לא השאיר יסודות לשנים הבאות.
ואחרי כל זאת, גם אם אני טועה, כייף לקרוא.

שאול 29 במרץ 2013

לא הבנתי. למה לקחו ליפני הזה את האליפות?

איציק 29 במרץ 2013

שאול, קצת ציניות והומור לא מזיקים, אבל אם יש להם תקווה צריך לתת לתיקווה צ'אנס.

גיסנו 29 במרץ 2013

וואו, הטור של טל בן יהודה על הפגרה בשידור ישיר מול העיניים….מדהים.

עכשיו, אם מישהו היה נכנס לטור של אוהד חיפה ואומר לו "די כבר עם הבנאדו הזה, גם מכבי ת"א פתחה ב 98/99 עם 4 הפסדים מ 5 משחקים ובסוף הגיעה למקום שני ומרחק ריאלי מהמקום הראשון" הייתם מתרעמים עליו, מקללים אותו, זורקים עוד כמה ירידות של כתה א'-ב' למען טוב טעם, ואז אומרים לו שאם חיפה כ"כ לא מעניינת אותו שלא ייכנס לטורים עליה ובטח ובטח שלא יעיז להגיב.

אז יאללה, נמאסתם. מרוב שאתם עסוקים בלהכריז שחיפה כבר בעצם זכתה באליפות, פספסתם פה טור מדהים שמעבר לכתיבה המצויינת הוא גם מהראשונים שמדבר על העונה המצויינת של יואב זיו שנעלמת בכל השבחים (המוצדקים) לראדי, עטר, פריצה וייני.

אז למקרה שהמסר לא ברור אני אבקש באופן ברור: אם מכבי כ"כ לא מעניינת אתכם וכ"כ גרועה וכ"כ לא שווה כלום וכ"כ פוקסיונרית ושאר הסופרלטיבים שאתם אוהבים לזמר, אז אל תקראו את הטורים של אוהדי מכבי, ובעיקר אל תגיבו עליהם. הרי אנחנו כ"כ פתטיים שאנחנו בטח לא שווים את ההתייחסות שלכם לא?

GA'02 29 במרץ 2013

מה אתה קופץ בראש?

פטריוט 15 במאי 2013

נו אז איך היה החלום? (הכי אהבתי את החלק עם הדרבי)

יאללה תתעורר הסיוט ימשיך גם בשנה הבאה…

לירן שבתאי 28 במרץ 2013

אני מוכן להישבע שזיו עשה לפחות עוד שתי מספרות בקריירה שלו במכבי. ואת כולם באזור ההגנה. אני נשבע!

אדם רוטברד 29 במרץ 2013

יואב זיו מסמל את השינוי הגדול שמכבי עברה העונה. הוא השחקן היחיד שבפרספקטיבה לאחור נתן עונות נוראיות במכבי, אני זוכר את עצמי צורח עליו בשער 7 ואף משתמש במשחק המילים "יואב זיו שוב מכזיב". יכולת איומה בהגנה, עליות לא אחראיות בהתקפה, ובעיקר תחושה של בלגן במשחק שלו.

אבל העונה פשוט מתעלה על עצמו. הוא באמת כמו האבא שמחליף בנונשלנטיות את החיתול של התינוק, רק שהאבא הזה כמעט חנק את הבן שלו למוות קודם לכן. אין עוד שחקן בסגל שמכבי שעבר שינוי כלכך גדול לעומת השנים שעברו בקבוצה.

אלעד 29 במרץ 2013

פשוט תענוג!
תודה על טור נפלא, כן ירבו כמו אלה..

אזי 29 במרץ 2013

וואו כמה צחקתי!!

אמיר ברמן 29 במרץ 2013

איזה טור שדמי, קראתי ואני לא מפסיק לחשוב על אבא שלי. ולא בגלל שהוא מגן נהדר.
אמיר

אבה גינדין 29 במרץ 2013

רק לפרטוקול, בקדנציה הקצרה שלו בהפועל חיפה יואב זיו לא הפסיק לבעוט מספרות. זה היה על גבול הקומי

B. Goren 29 במרץ 2013

ונאמר אמן.

תורג'י 29 במרץ 2013

שדמי אתה מלך.

איצקו 29 במרץ 2013

פוסט אליפות, שדמי. נהניתי מכל מילה ואות.
לא נראה לי שהיה אי פעם פוסט שגרם לי לצחוק יותר..
כמוך גם אני הגחתי אל העולם בבעיטת מספרת בספטמבר ההוא, של 1974, והתחברתי לכל מילה שכתבת לגבי הגילוי מחדש של אבא שלי.
רק שאצלו, עושה רושם שהוא דווקא כן הצליח ל "התכייל רגשית" וגיבש לעצמו "מנעד אינטונציה" (גאוני, אגב !!) מדוייק ומרשים, ואת המשחקים החשובים באמת – אני לא מוותר על לראות איתו !!

גיסנו – עזוב שטויות, אתה רואה שלא כולנו, הירוקים שכאן – לא מסוגלים להעריך פוסט מרגש ואיכותי. זבש"ם..

גיסנו 29 במרץ 2013

תכלס אתה צודק איצקו, פשוט לא בא לי שפוסט כ"כ משובח יהפוך לזירת התנגחויות ילדותית כמו הפוסט שדיברתי עליו של טל בן יהודה.

פאןפאן 29 במרץ 2013

מאסטר פיססססססססס
ההשוואה להילל מצמררת :)
מתחבר לכל מילה למעט התענוג של החיתול הרטוב
שבת שלום

סימנטוב 29 במרץ 2013

אכן מלך!!

GA'02. 29 במרץ 2013

אתם בת"א זבל
אנחנו בחיפה קרענו את הליגה כבר 3 עשורים
אלירן שודד זקנות
ואני לא סובל מרגשי נחיתות
אני רק בליל סדר שרתי שירים למני לוי , ומוני פנאן
ובשבילי ניצחון על מכבי תל אביב ( כי אנחנו זה מכבי ) זה כמו
חלום , זה כמו לאבד את הבתולים , זה כמו לסיים יסודי
זה חלום , נגיעה בשמיים . כמה אני שונא אותם .

אביאל 30 במרץ 2013

יואב זיו הוא גדול הכדורגלנים גונבי הדעת (בארץ) שיצא לי לראות (בן 26), שני רק לגבריאל היינצה (בכדורגל העולמי). אותו סגנון, אותה תסרוקת ואותה חוסר יכולת להגביה כדור מהאגף תוך כדי תנועה.

גודיונסן 30 במרץ 2013

פוסט מעולה מעולה. ספירת בעיטות המספרת בקריירה של י. זיו באמת לא מדוייקת אצלך, אבל לא אצפה ממכביסט שיספור מספרות של שחקנים שלא לובשים צהוב-כחול. זה יותר מדי לבקש.

נדב 30 במרץ 2013

טור מושלם. הבחור גאון!

עופר פרוסנר 30 במרץ 2013

אדיר שדמי, אדיר.

D! בארץ הקודש 30 במרץ 2013

שנים של חברות בנבחרת הבלוף השתלמו לזיו והשנה אולי ינפו אותו.
אם יסיים את הקריירה עכשיו הוא יעבור לגולדסטאר

אדם בן דוד 31 במרץ 2013

תודה רבה על טור מעולה.

חיים, שישב אתך לפני שנים רבות בר"ג ובבלומפילד 7 באפריל 2013

"כי זאת לא חוכמה לאהוב את פריצה ומיכה, אצלם קל לראות מה יש לאהוב, הם סתם נשים יפות."
סתם חשבתי על פריצה בתור דראג….
…ונקרעתי :)

אסי 9 באפריל 2013

ונאמר אמן.

כואב לי הפרצוף מהחיוך הגדול

Comments closed