מכתבים על אליפות – נספח (המכתב)

זה הלקח מהסיפור של אוסקר: חייבים לשמור את גולדהאר רווק.

tuxer

 

 

הלו, מכביסטים, אני קולט וייב'ס חרדתיים מכם. ואני אומר, אל תהיו. אני אסביר למה. זכרו היטב את קיץ 95' וחרדת הנטישה האיומה שהביא איתו!

*     *     *

הוא עוד לא הלך ואני כבר מתגעגע אליו. בעצם מה הפלא, יש לי עדיין געגוע קטן לקשטן.

איזה מכתב! ואני חשבתי שאני יודע לכתוב ברגש. קראתי את המכתב והבטן שלי התהפכה. דמעות עמדו לי בעיניים. איך העלילו עליו שהוא כבר חתום בקבוצה אחרת והוא בכלל מובטל. כבר תכנן את העונה הבאה. ואיך הוא מצטנע באשר לחלקו בעבודה. ג'ורדי והקפריסאי בנו הכול, הוא אומר, אני פיון קטן. כולו ייסורים על לכתו. נקרע מגעגועים לבנות! לב לטיני אמיתי, זה מה שהוא. אני גאה שאחד כזה אימן קבוצה כמו שלי ואני גאה בקבוצה שיש לה מאמנים עם לב כל-כך גדול ורגיש שהם עוזבים אותה מגעגוע ובשברון לב.

ואני אומר, כשמאמן עוזב קבוצה אחרי אליפות בנסיבות שמוגדרות כנזרק מהקבוצה, מוטלת על הקבוצה הזורקת קללה. לדוגמא, קללת קשטן. למעשה, אם נדייק, לא מדובר בקללת קשטן, אלא בקללת אברם, שהוא היה הקללה האמיתית בסיפור הזה. או קללת גוטמן. בלה גוטמן.

אבל כשמאמן עוזב קבוצה אחרי אליפות בגלל לב שנקרע מגעגועים ובניגוד לרצונו, הרי שלפי כל מדד ועניין, מוטלת על הקבוצה הנזרקת… ברכה!

ואתם שוכחים אנשים, שוכחים וקצת לא יודעים, מי היו הדמויות שהסתופפו במועדון הזה בשבע עשרה השנים האחרונות ומה היה היחס של אותן דמויות לנשים. אם יום אחד אני אוכל לספר את כל מה שאני יודע על חלק מהדמויות האלה והסיפורים שלהם עם נשים, טוב, במקרה כזה, אני אהיה רב מכר. אבל האם השנים האלה הן רוח המועדון שלנו? לא ולא!

תראו מי נחבא שם אל הכלים כל השנים; ומי הצטרף אליו בקיץ שעבר. האחד גבר שלא נטש את אשתו אפילו אחרי מאורע טרגי ומשברי שהיה מפרק משפחות ואחרי שייחל שנים לבן, אסף את השברים וייצב את ספינת האהבה שלו, הלוא הוא סבא שלנו, שורה לב-טוב; והאחר גבר שעוזב כיוון שהוא נקרע מגעגועים לבנותיו. איזה מועדון! זה לא מועדון, זאת הנסיכה הקסומה, כל היסודות של המועדון הזה נטועים בעבר הרומנטי. אני גאה להיות אוהב של קבוצה שאלה האנשים שעובדים בה!

 ומן העבר השני של הכביש? שוב ושוב מואשמים בעלים ואוהדים בהטרדה מינית! אומר ראי שעל הקיר: אין ספק מי הכי יפה מוסרית בעיר.

 *     *     *

 רק דבר קטן אחד צורם לי בכל הסיפור הזה. היעדר הפתרון, או ליתר דיוק, חוסר המחשבה על הפתרון. ואם יש לי ביקורת כלפי כל מיני נוגעים בדבר היא רק סביב זה. הפתרון יכול היה להיות כל-כך פשוט. אני חושב שאם מתעוררת בעיה כלשהי והבעיה נקודתית וצפויה להיפתר בתוך מספר שנים – כמה שנים כבר לוקח לילדות להתבגר? – אפשר היה להיות מעט יותר יצירתיים ולפרק זמן קצוב שיתאם את קצב ההתבגרות של האוסקריות להעביר בינתיים את מכבי לליגה הספרדית עם אוסקר! אם ההר לא רוצה וגו', אתם יודעים. שלוש-ארבע שנים אנחנו בחזרה.

איזה דרבי פרטי זה יכול היה להיות! מכבי של אוסקר נגד ברצלונה של וילאנובה. תדמיינו את השלט: "טיטו, מכבי זה בדם – אוסקר במכבי לעולם! (מישהו אחר כבר יחליף אותך)", ככה בקאמפ-נואו.

 לא כזה סיפור. יש לנו בעלים שיכול להחזיק קבוצה בליגה הספרדית, ותכל'ס, חוץ משתי הפרימדונות מברצלונה ומדריד, הליגה הזאת לא כזאת מסובכת, כמה משחקים קשים (ולנסיה, אספניול ובילבאו בחוץ), עם הסגל שלנו, פלוס 3-2 חיזוקים והחיבור הנהדר של אוסקר, ג'ורדי ושלנו, אין סיבה לא לגמור בעונה הראשונה סביב מקום עשירי, וגם זה בבנייה מדורגת וסבלנית. עד שהבנות של אוסקר נרשמות לאוניברסיטה, אנחנו בצ'מפיונס ליג מספרד. כי אצלנו בליגה הספרדית, זה לא כמו אצלכם. תשאלו את אלון רייכמן וגודוביץ' איך בונים אצטדיונים. אצלנו ארבע ראשונות מגיעות לצ'מפיונס. יענו זה אנחנו, ולנסיה, אתלטיקו ועוד איזה מפתיעה תורנית, פעם מלאגה, פעם ויאריאל, לא רציני, על שני כרטיסים. אתלטיקו תמיד משתינים במאני טיים ובמילא אחרי הגביע השנה יעברו עוד שבע-עשרה עד התואר הבא שלהם, מלאגה/ויאריאל'ס זה תלוי בנו, וולנסיה, ולנסיה זה פעם בשלוש שנים שהם מאבדים אזימוט לעונה. צריך להתכוונן לשם. אבל מי אני שאייעץ לצוות מקצועי כזה. אני צריך להסביר להם על הליגה הספרדית?

 *     *     *

 דבר אחד אני רוצה להגיד ודיר באלאכ אם מישהו מתרגם את זה לספרדית. זה לא כל-כך יפה מה שאני בא להגיד. יותר בקטע של הישירות הישראלית הדוחה לא יפה, אני מתכוון. אני מאד מקווה שכל הסיפור הזה זה הבנות, והבנות לבד, ולא הגרושה. או הנוכחית. באמת שאם זה רק הבנות לא רק שאין לי בעיה, אני אפילו גאה וכתבתי את זה בהתחלה, ואני מתכוון לכל מילה, שתיכרת לי אצבע אם לא. אפילו לא מעניינות אותי הסיבות. ילדים, ועוד ילדות בואו נהייה כנים, זה איך נגיד, חור שחור של תסבוכים שגם סלים שופי לא היה מחלץ אתכם ממנו.

אבל, וזה אבל גדול, אם הגרושה או הנוכחית קשורות בזה, במקרה כזה, אני רוצה להגיד להן דבר אחד: החיים ארוכים והם גלגל, והזיכרון שלי, איך נגיד, פנומנאלי. מה שנרשם, ביהלום לא יימחק. אני אראה לכן מה זה דם לטיני. אתן לא מבינות עד כמה אני מתמלא זעם כמישהו מקלקל למשהו שאני אוהב מישהו שאני אוהב. ואני לעולם פודה את החוב. עומדת לי על קצה הלשון עכשיו קללה שאם יתברר שזה אתן או אחת מכן, עדיף שאני לא אעלה אותה על הכתב. אני רק אומר, בשביל ילדות הכול; בשביל אחרות? השאול!

 *     *     *

 ואם לא הבנתם את הלקח מהסיפור הזה ואם עוד הייתם צריכים הוכחה והצדקה להיווסדו של מסדר אבירי הג'דיי סלינג'ר, הנה קיבלתם אותה. חייבים לשמור את גולדהאר רווק!

 *     *     *

 צר לי על לכתך, אוסקר אהובנו, תחסר לנו מאד. אבל ידוע תדע: איננו נוטרים לך ולו גרם של טינה. להפך. אין בלבי עליך כלום ואין ולו גרגר של רגש שלילי שיתגנב אי פעם ללבנו כלפיך. תודה על עונה מופלאה, תודה על חיוך כבוש וצניעות כובשת, תודה שהחזרת פעימה ללב המועדון שלנו, שדומה שכבר נדם, תודה על המסירות והשקדנות. תודה על הג'נטלמניות והנימוס, תודה על הקלאס והפאסון.

ברכה שמורה לך מאיתנו תמיד, אוסקר אהובנו. מהיום, בכל אשר תלך, אנחנו אוהדים שלך. אני מאחל לך שתזכה באליפויות עד סוף ימיך. אני מאחל לך שבכל עונה שתאמן תזכה באליפות. אני מאחל לך שעשרות ומאות שחקנים עוד יזכו לעבור את מה שקיבלו ממך השחקנים שלנו. אני רוצה שתדע שאם אי פעם תיקלע לצרה, אם אי פעם תחוש בדידות, אם אי פעם תחסר הפרוטה בכיסך (או שמרטף), אם אי פעם תחוש מכאוב – תדע שאינך לבד. אנחנו כאן עבורך. עד קצה העולם וספרד ניסע עבורך. אתה יקירנו, יקיר מסדר אבירי הג'דיי סלינג'ר!

 ורק בקשה קטנה, צנועה כציוץ פשוש. בעצם, אפילו לא בקשה. הבטחה, צנועה כענן נוצה בהינף מכחול של בוקר קיצי. ביום ההוא, אחרי שכבר תזכה באליפויות עם כולם, ורגע אחרי שתזכה בצ'מפיונס ליג עם מועדון נעוריך, אחרי שכבר עשית הכול והשגת הכול, תזכור חוב קטן והבטחה ישנה, תקיים את מה שהבטחת, ותחזור אלינו. הפעם – עד לפנסיה!

 *     *     *

 אוסקר שלנו –

 Mi Corazon esta contigo y parte de el siempre quedara contigo!

(הלב שלי איתך, וחלק ממנו תמיד יישאר שלך!)

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

צירוף מקרים ישמור אלוהים
הבעיה

10 Comments

ניתאי 7 ביוני 2013

יפה מאוד.
רק בתור ברצלונה ג', תוכלו לשחק רק בליגה השלישית (אבל בשביל אהבה שווה להקריב)

א.ק 7 ביוני 2013

שדמי, אני מרגיש את כל מה שאתה לגבי אוסקר,
באמת יש רק להודות לו על כל שהחל את השינוי בסיבוב הגלגל.
אבל זה יהיה שקר שהרגשות של האופוריה החלו להתפוגג ונכנסו דריכות וקצת מתח
לגבי שנה הבאה.
מאמן זה לא כמו שחקן. או שזה נדבק או שלא. יכול לבוא מאמן טוב וזה פשוט לא יצליח.
בלי קשר נראה שיענקל׳ה הולך להתאבד על האליפות הבאה.
לסיום: אני לעד יזכור שאוסקר אכל חומוס והפסיד בגללו את הרבע שעה הראשונה באיזה שהוא משחק.
כשחזר ועמובן שאלו אותו לגבי העניין אמר שלא יאכל יותר חומוס לעולם.
מסקנה: גם הוא לא ישכח את ישראל.

א.ק 7 ביוני 2013

״זה יהיה שקר אם לא אודה שרגשות…״

א.ק 7 ביוני 2013

כמובן

רועי מ 7 ביוני 2013

איך תסדרו עם הפסים האדומים במסים של בארסה?

מכביסט טירון 7 ביוני 2013

אה, אז אחרי שרייקארד וכל מאמן ספרדי שהוא לא בברצלונה או ריאל כבר הוכרז כמאמן הבא של מכבי, עכשיו מסתבר שזה יהיה רוני לוי.
הכי הצחיק אותי המשפט ש"במכבי ת"א שומרים על שקט תקשורתי מפחיד בנושא במאמן". אני בטוח שאת אופירה זה מאוד מפחיד.

אזי 8 ביוני 2013

איזה ברצלונה ג' ואיפה פסים אדומים בראש שלכם?
הבנאדם רוצה להעביר את מכבי תל אביב בליגה הספרדית as is.

אני אפילו הייתי לוקח את בלומפילד איתנו.

מכביסט ותיק 8 ביוני 2013

חש"ה לא מסכים איתך. גרסיה אומנם מאמן ואישיות משכמו ומעלה אבל מכבי זה קרוייף וקרוייף זה מכבי. ביום שהעיף את יצחקי זה היום שהשחקנים הבינו שגמרו משחקי הקקה. קרוייף הוא זה שמצלצל לקנדה ומבקש להחליף שחקנים בינואר הוא זה שהימר במחיר יוקרתו האישית על זהבי והפיל על גולדהר התחייבות של 10 מליון. וזהבי היה הימור במחיר המבוקש ושנסגר.
אפרופו קשטן. לא הייית רוצה מאמן ישראל במכבי אבל את קשטן הייתי מוכן. קשה לראות את הכימיה בין קרוייף לקשטן.

יואב 9 ביוני 2013

שדמי,
איזה פוסט יפה ומענג באמצע הקיץ הלח הזה.
מכבי-נווה מדבר של אהבה…

יויו 9 ביוני 2013

ריגשת אותי, והזכרת לי כמה המאמן והאדם הנהדר הזה מרגש אותי.

Comments closed