מקום של בשר – חיים שדמי

פאולו סוזה ואני היינו הערב באותה מסעדה!

ASN

 

 

פאולו סוזה ואני היינו הערב באותה מסעדה!

 הייתי מגלה לכם מה הוא אכל ושתה, אבל אני לא אגלה לכם, כי זה סוד מקצועי שלנו.

 הייתי עם בחורה, שלפני כמה שנים הייתה בעניין שלי, אבל אז אני לא הייתי בעניין, ואז אני הייתי בעניין והיא לא היתה בעניין, כלומר היא הייתה בעניין עם מישהו אחר, ואז העניין ההוא נגמר והיא חיזרה אחריי די חזק ויצאנו לבדוק אם באמת יש בינינו עניין, אבל בלי לדבר ממש על העניין, כדי לא לעשות מזה עניין.

 בכל אופן. שתינו, אכלנו, היה מאד נחמד, מהערבים האלה שעושים לך חשק לשתות עוד ואז עוד, ובאמת שתינו עוד ואז עוד, והיא דיברה ונהניתי להקשיב לה ופתאום… מרחק עשרה מטר ממני, ברחבת הכניסה למסעדה, גב מוכר! ואחורה של ראש מוכר! וכל זה, מבעד לזכוכית דלת הכניסה.

היא דיברה, כן, היא דיברה, אבל משהו שיבש לי את הקליטה, אני כל כולי נשאבתי ומצאתי את עצמי מתרכז בגב ובאחורה של הראש המוכרים, והלב שלי התחיל לדפוק, ולאט-לאט, כמו יציאה מאאוט-אוף פוקוס זה הלך והתבהר מול עייני, והעיניים שלי אורו, והפנים שלי נמתחו למעלה ולצדדים, ומצאתי את עצמי שואל אותה, כילד השואל את אמו על חלב גדי, "זה פאולו סוזה שם בחוץ?"

 "ההממם?", היא שאלה אותי בחוסר ריכוז, כי קטעתי אותה בשטף הדברים, באמת שכרגע אני לא יכול להיזכר במילה ממה שהיא אמרה, וחזרתי על מה ששאלתי באותה התפעלות של גדי בחלב אמו, "זה פאולו סוזה שם בחוץ?", ואז חזרתי על זה שוב, רק שהפעם בפחות דגש על הסימן שאלה ויותר על סימן קריאה, כמו יבשה הנגלית מתוך ערפילי השחר, אבל גם בהיסוס, כדי לא להתרגש מדי כדי לא להתאכזב מדי אחר-כך. "זה פאולו סוזה שם בחוץ…".

 ואז הוא דיבר לאיש שהיה איתו והטה את הראש לפרופיל ועכשיו כבר היה ברור שזה פאולו סוזה, ואני התרגשתי כל-כך במושב וקפצתי עליה וחיבקתי ונישקתי אותה על הלחי וליטפתי לה את השיער, על זה שהיא ביקשה ממני להזמין מקום דווקא במסעדה הזאת ודווקא בשעה הזאת, ואמרתי לה תודה, תודה, זה פאולו סוזה שם בחוץ, זה פאולו סוזה שם בחוץ.

 בא איזה רעש טורדני מכיוונה, על זה שעכשיו הוכחתי לה שאני לא בנוי למערכת יחסים, שאני עדיין בשלב האינפנטילי שלי ושלא באמת התפתחתי כמו שהיא חשבה, שאני מסובך עדיין בקשר תלותי עם ההורים שלי וכל הדיבורים שלי על בגרות הם הסוואה, וכל מיני ברבורי בנות אחרים, אבל אני לא כל-כך הקשבתי לה והראש שלי היה במקומות אחרים, כי באותו זמן קיפצתי בכסא שלי, ורק חשבתי כמה אני מרחם על אנשים שלא יודעים מה זאת אהבת קבוצה והחיים שלהם ריקים וחלולים רגשית מבפנים כמו צינור חמישה צול.

 אז היא אמרה, בוא אני אצלם אותך איתו, כי היא רצתה להראות לי שהיא יודעת גם להכיל, לא רק מרור להאכיל, ואמרתי לה, מה פתאום, לראותם בלבד, וכמעט שנתתי לה איזה תנועת מאיימת עם האצבע שתבין שהיא חצתה את הגבול, אבל ויתרתי, כי נתתי יותר דגש לריגוש מלקילוס, מה גם שהיא לא עשתה את זה בכוונה.

 מה שמזכיר לי, פעם, לפני המון שנים, קפצתי על דרור קשטן באבו-חסן ואמרתי לו כל מיני דברים, על הצדק שעוד ייעשה ועל שאנחנו מודים לו על הכול, והוא היה מאד מוחמא ומשועשע, ושנתיים אחר-כך ישבתי איתו לכתבה בקפה של ההורים של אשתו ברמתיים, ולא הזכרתי לו שזה אני מאבו-חסן, שלא יחשוב אני עיתונאי לא רציני. אבל זה סיפור לפעם אחרת.

 אחר-כך פאולו נכנס, אני נעמדתי ומחאתי כפיים, והוא שמח לראות אותי, הוא בא ישר מהמגרש אחרי שהוא התקלח בחדר הלבשה, ואמרתי לו שגם אני באתי ישר מהמגרש אחרי שהתקלחתי בבית, ואז הוא התיישב איתנו, והזמנתי לו אוכל ושתייה, ובסוף אמרתי, "אני משלם", והוא אמר, לא, מה פתאום, אני משלם, אז אמרתי, אתה באמת תיכף תשלם, אבל לא על החשבון, אם תמשיך להרגיז אותי ככה (עוד לא פגשתי אמא שנותנת לילדים שלה להזמין אותה לאכול, אלא ביומולדת, ולא היתה לי יומולדת), ושנינו מאד צחקנו, כי פאולו אוהב את ההומור שלי, אבל היא לא צחקה, כי היא לא הבינה, ושאלה מה מצחיק, מה מצחיק, לא הבנתי.

 אני מאד נרגש עכשיו.

 *     *     *

 המפגש הזה בעייני, לא היה מקרי. כי שלשום בלילה היה לי חלום רע ומטריד שאנחנו מפסידים לאשדוד 3:1, ופאולו סוזה היה נראה אחרי השער השלישי, שהיה לקראת הסיום, ממש מבולבל ואובד עצות, כי הוא לא מבין מה קרה מהקבוצה שלו, וגם השחקנים נראו ככה, למרות שסוזה היה היחיד שממש ראיתי בבירור, ואני פרצתי בבכי (בחלום, אני מתכוון), כי הייתי מבולבל ואובד עצות מלראות אותו ככה. אני חושב שהסתכלתי עליו אחרי השער כדי לשאוב עידוד וכשראיתי שהוא מבולבל ואובד עצות, התחלתי לבכות.

 יש לי עוד כמה עניינים פחות חשובים להגיד, עניינים מקצועיים על הקבוצה, אבל זה פחות חשוב כרגע.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ליגת שוקי ההון - אברמוביץ חשב על זה קודם
ההפסד לצ׳לסי. בהתאם ליחסי הכוחות

40 Comments

επτά 19 בינואר 2014

אני לא כל-כך משוכנע מה הרגע קראתי, אבל יש סיכוי סביר ולא רע בכלל שזה הפוסט הכי טוב שנכתב באתר הזה (לפחות מבין המאות שאני נחשפתי אליהם). אני צריך לחזור לפה יותר מאוחר ולקרוא שוב ולוודא שזאת לא סתם התלהבות ראשונית. נכון לעכשיו? G.O.A.T!

גיל שלי 19 בינואר 2014

החיים שלך דבש ימניאק.
דיברת איתו על החולצה שלך?

עדידס 20 בינואר 2014

החיים שלו תותים טבולים בדבש על מצע קצפת…

matipool 19 בינואר 2014

נפלא , פשוט נפלא .
דרך אגב – לקפה ברמתיים קוראים "וילהלם" . עשרות שנים של עוגות ומאפים מפוארים . אחד משני המוסדות הותיקים הקיימים בהוד השרון ביחד עם הפלאפל של כדורי ונחמד שיש מישהו שעדיין קורא למקום רמתיים ( הוד השרון הוקמה למעשה מאיחוד של רמתיים , מגדיאל , הדר ורמת הדר ) .

matipool 19 בינואר 2014

ועוד משהו – הפסקה עם "העניין" היא מאסטר פיס ובכלל זה אחד הטובים ביותר שלך .
אפשר בקלות לדמיין את הסיטואציה הזו בפרק של סיינפלד .

JOSH 19 בינואר 2014

+1

קראתי את זה והקול של ג'רי סיינפלד רץ לי בראש.

דורון קרמר 19 בינואר 2014

אוי שדמי, אני כל כך מקנא בזבובים על הקירות שלך, ובאלה שעל קירות לבך.

מושיק שוויצר 19 בינואר 2014

נפלא

B. Goren 19 בינואר 2014

שדמי, אתה מוכן בבקשה לכתוב כאן לעיתים יותר קרובות?

ערן 19 בינואר 2014

חיים, עוד סיפור קצר ונהדר לספר הבא.

את אוסקר פגשתי מספר פעמים בשנה שעברה, ושוחחתי איתו, בבית הקפה הקבוע שלו. היה נחמד ומנומס ואירופאי ואדיב.
לעומתו, אין לי ספק שפגישה עם סוזה היתה גורמת לבן שלי (וגם לי) להגיב כמו ילדה בת 11 בהופעה של ג'סטין ביבר.

ערן 19 בינואר 2014

(ולמי מכם שלא קרא את הספר הראשון של חיים – "צרור חבצלות ליום האהבה, בייבי" – ההפסד כולו שלכם. אל תחכו עד שיצא הספר הבא שלו!)

יואב 19 בינואר 2014

חיוך דבילי נמרח לו.
בוקר נהדר התחיל לו…

אריק האחר 19 בינואר 2014

חיים
פתחתה לי את השבוע כמו שצריך.
בשנה שעברה רצתיהלכתי עם אשתי בירקון
אחרי הדרבי ומולי הלך בנחת אוסקר.
אשתי הייתה באמצע רצף צפוף של דיבורים
סביב דברים העומדים ברומו של עולם .
אחרי חמש דקות של דיבור אם אוסקר חיפשתי את
אשתי שנעלמה לה בהמשך הפארק.
לקח לי שבועים לתקן את החמש דקות אבל היה שווה.
ושוב תודה על הטור הנפלא

עדידס 20 בינואר 2014

+1

אורן 19 בינואר 2014

ואוו,מקום של בשר היא מסעדה ענקית!!!
הפילה שלהם עצום.

ran 19 בינואר 2014

לפני כעשור,
אשתי, שאז היתה חברתי, גררה אותי לקמדן בטיול בלונדון.
לאחר סיבוב של שעה שאני מותש לחלוטין ועושה לה פרצופים של ילד בן 5,
מאחת הסמטאות יוצא פול פאקינג גאסקוין בכבודו ובעצמו
ואני התאבנתי.
הוא צועד לעברי והגברת מנסה לדרבן את המאובן ולהבין מה קרה
ואני…אני כמו אבן.
אחרי שהוא חלף, התחלתי ללכת אחריו, כמובן מהכיוון ההפוך מחברתי, בניסיון אולי להצטלם איתו אבל אחרי שתי דקות מהבושה ויתרתי.
עד היום אני מצטער על כך.

שגיא 26 בינואר 2014

בביקור שלי בותיקן ברומא, באחת המרפסות שצופה על העיר, פתאום אני רואה איזה ענק בלונדיני כזה מסתובב בין עשרות האנשים שנדחסו שם. בתור אחד שגדל על מנצ'סטר בתקופתו, זה היה בשבילי כמו לראות את הסגן של אלוהים (אריק היה אלוהים בעצמו). לא הספקתי לעקל את המאורע והוא נעלם בין כל האנשים…
לאחר כמה דקות, נגשנו למעלית בשביל לרדת בחזרה למטה. נכנסו, אני וחברה שלי למעלית ומי בפנים? פיטר שמייכל ואשתו. לבד!
אני, פיטר והנשים שלנו. במעלית. לבד!
כמובן שלא ממש הצלחתי לתפקד אבל למזלי חברתי הבינה מה עובר עלי וביקשה ממנו אם הוא מוכן להצטלם איתי (היא גם רצתה להיכנס לתמונה אבל לא הסכמתי…:)).
בקיצור, יש לי תמונה ביחד עם פיטר שמייכל מהותיקן.

מיה 19 בינואר 2014

כנראה שהעניין היה לא העניין – אלא יותר דרך לעניין – שהוא יותר מהעניין

איתן מסוארי 19 בינואר 2014

אני אגיד לך את זה בדרך הכי מליצית שיש לי: "בן זונה של פוסט".
… אפילו לאוהד הפועל.

עכשיו למדתי שאתה סופר (מחפש ספרים שלך בווב ברגע זה).

ואם אתה סופר, אני מניח שאתה מכיר טוב את ניק הורנבי, וחבל שלא למדת ממנו איך יוצאים ממצבים שאתה איתה והראש שלך עם הקבוצה שלך :-).

אריק האחר 19 בינואר 2014

איתן
יופי של תגובה.

יניב 19 בינואר 2014

אני מאמין שיום אחד אני אפגוש את רב"ש באיזו שווארמה.
לא יודע איך זה יתפתח .

גיסנו 19 בינואר 2014

אבל זה ייגמר עם כתם עמבה איפושהו :)

יניב 19 בינואר 2014

אני בטוח לא אציע לשלם עליו -נראה לי שלהזמין את סוזה במקום של בשר יוצא יותר טוב מלשלם על רב״ש בשווארמה.

איתן מסוארי 19 בינואר 2014

ענק!!!!

אולי נתחיל להרגיל את פאולו (איזה חתיך אני) סוזה לרדת אל העם ולאכול שווארמות.

למה רק שלנו, שמנמן?

ריצ'י מקאו 19 בינואר 2014

אהבתי

דור בלוך 19 בינואר 2014

מעולה! נהנתי

מכביסט ותיק 19 בינואר 2014

חש"ה אם לא הייתי עומד מאחורייך בכניסה לבלומפילד במרחק 40 ס"מ לפני כמה משחקים ויודע שאתה יצור חי קיים ועצמאי, הייתי חושב שהטור הזה נכתב ע"י משה פרימו. דרך אגב, סחטיין עלייך שאתה תומך במאבקו של רפי רותם. אתה יודע לבטח שהוא אחד מאוהדי הפועל הקיצוניים ביותר (שואה סרטן נאצים…). אבל כמובן שיש להפריד בין הנושאים.

הטורים של חש"ה זאת הזדמנות למענה לאלפי הפונים אליי לתת תחזית לאור ההצלחה האבסולוטית שלי החל מהעונה שעברה. יתכן ובקרוב התחזיות שלי ישאו בתשלום כספי למנויים. כאמור אליפות אחר אליפות זה עניין סגור (השנה אמור להיות דאבל..אבל עם הגביע צריך להית מרוכזים). לגבי העונה הבאה ציינתי את הבעיתיות של עונה שההשתתפות בליגת האלופות היא המרכזית. אם לא תהיה עליה לשם האכזבה תפגע בליגה. אם כן תהיה השתתפות -ההשתתפות עצמה תפגע בליגה כי הכל יתרכז באלופות. לכן חזיתי שכנראה העונה השלישית תהיה בעייתית וסבירות נמוכה לאליפות. אבל. יש כאן אבל גדול. מעיון בהסטוריית האליפויות של מכבי עולה כי עם כל 20 האליפויות של מכבי- אליפות אחר אליפות זה אירוע שמתרחש פעם ב-20 שנה בקושי.(למעשה זה כמעט ולא התרחש) אבל אליפות אחר אליפות אחר אליפות זה אירוע של פעם ב-60 שנה (!!!!!). פעם ב-60 שנה כשהפעם הקודמת היו 4 אליפויות ברצף. לכן אם עכשיו תבקשו ממני לקוות ולייחל מה יהיה בעונה הבאה- השתתפות בליגת האלופות או זכיה באליפות הליגה. אני רוצה אליפות הליגה. כאמור שנגיע לנהר נחצה אותו. בשביל לדרבן את סגל הקבוצה בעונה הבאה נצטרך לגייס אנשי תקשורת מכביסטים כמו חיים שדמי. כי בשביל לקחת אליפות טריו רצוף צריך להחדיר בשחקנים יעד. היעד הוא – אתם תכנסו להסטוריה של מכבי ת"א באירוע שמתרחש פעם ב-60 שנה. לא רק השחקנים יכנסו להסטורייה אלא גם האוהדים שמלווים את הקבוצה. כי המטומטמים שמקללים את מיטרוביץ מול אשדוד -אולי שחקן מוגבל אבל נותן את הדם שלו- המטומטמים האלה כבר נכנסו להסטוריה- ברגעים אלו אנימסתכל על הבבונים בשער 11 ואומר לעצמי אולי בעצם הם אלו הנורמלים יותר מהטינופות שעומדים מאחורי סוזה ומקללים אותו במהלך משחק לבצע חילופים. וסוזה גבר גבר עושה להם דווק. אין בכלל ספק זה המאמן הכי טוב שנחת במכבי ומהרבה בחינות חזק יותר מגרסיה שלא העז להחליף את עטר.

אייל 20 בינואר 2014

מכביסט ותיק – אף אחד לא מעוניין לקרוא את השטויות שלך. אתה מוזמן לא להגיב יותר באף פוסט כאן ובאופן כללי ללכת לאלף עזאזל.

איילית הצנומה 20 בינואר 2014

מכביסט ותיק- כולם מעוניינים לקרוא את דברי החוכמה שלך. אתה מוזמן להגיב יותר בכל פוסט כאן ובאופן כללי ללכת לאלף גני עדן.

עדידס 20 בינואר 2014

+1

yaronv 19 בינואר 2014

ביג לייק!
עכשיו לעניין "העניין"
אל תתפשר!
לי הערב יש ערב פוטבול עם אשתי עם סמירנוף אייס והמבורגרים.
אני מכין. היא במחלקת הקציצות (אלופה), אבל אמרתי לה זוזי, המבורגרים אני מכין!
בקיצור, היא לא צריכה להבין ל מ ה אתה נהנה, היא צריכה להבין שאתה נהנה… ואם היא לא מתאהבת בך בטירוף אחרי ערב כזה אז היא לא. מקווה שיצא שהיא כן :-)

טרנטה 19 בינואר 2014

מעולה. תודה רבה לך.

סחבק 20 בינואר 2014

"כי היא רצתה להראות לי שהיא יודעת גם להכיל, לא רק את הראש להאכיל"

שדמי אתה משורר

מיכה 20 בינואר 2014

יש לי הצעה לכל אוהדי מכבי,לאות הערכה והזדהות עם המאמן הטוב ביותר שהיה לנו אי פעם – להגיע למשחקים עם צווארון מורם.

סימנטוב 20 בינואר 2014

מעולה! ואת הספר שלך כבר קניתי :)

עפר ויקסלבאום 21 בינואר 2014

מ צ ו י ן

the bird 22 בינואר 2014

פוסט ענק !
כל מילה תיגרע ,סחתיין !

תומאס נוימן 22 בינואר 2014

אף פעם לא בטוח ב-100% מה אמת ומה בדיוני אצלך שדמי.
מה שיפה, זה שזה לא באמת משנה…

ואני חושב שהגיע הזמן לשיחה נוספת שלך עם דן רומן אם מותר לבקש

חיים שישב אתך 28 בינואר 2014

"ורק חשבתי כמה אני מרחם על אנשים שלא יודעים מה זאת אהבת קבוצה והחיים שלהם ריקים וחלולים רגשית מבפנים כמו צינור חמישה צול."

Comments closed