הפנדל של עטר – סיכום חצי עונה / חיים שדמי

דיון בעונה הנוכחית של מכבי חייב להתחיל בדקה ה-41 של הדרבי והפנדל ההוא

צילום: ניר בוקסנבאום (ספורט5)

*

דיון בעונה הנוכחית של מכבי חייב להתחיל בדקה ה-41 של הדרבי והפנדל ההוא. אם יש רגע שמגדיר מומנטום של עונה, זה הרגע הזה.

***

שחקן גדול היה מכניס את הפנדל ההוא. אלון מזרחי היה שם אותו. נימני לא היה יכול להרשות לעצמו להחטיא פנדל כזה. מזרחי ונימני לא היו מחטיאים פנדל כזה, כי הם הבינו את משמעות הרגע. זה פנדל לעונה שלמה. הפועל והליגה לא היו חוזרות מהפנדל של עטר. אילו היה נכנס, כמובן.

גם עטר הבין את גודל הרגע. עטר הבין אותו באותו האופן שבו הוא נסע לטקס כדורגלן השנה לפני שלוש שנים. הוא ראה את הזוהר, את הכיבוד. יכולת להרגיש עליו את גודל הרגע. הוא ניגש לבעוט אותו כמו אחד שכבר הכניס אותו. בעייני רוחו הוא באמת הכניס אותו. כמה כבוד היה מקבל עטר לו היה מכניס את הפנדל. שמונה פור על הליגה היה מסדר הדרבי הזה.

***

אני מתחיל בפנדל הזה ומתעכב עליו, לא רק מפני המשמעות שהיתה לו ברגע המומנטום, נכון לעכשיו, של העונה. אני חושב שהוא מספר סיפור רחב יותר על מכבי של העונה.

מכבי איננה קבוצה שנכון לאותו הרגע, מסוגלת היתה לייצר פער של שמונה נקודות על היריבות שלה. היו לה את היכולות לפתח פער כזה. הסגל שלה, על כל המגבלות שלו, יכול היה לאפשר לפתוח פער כזה. זה לא קרה, כיוון שכדורגל לא משוחק בתנאי מעבדה.

מכבי לא פתחה פער של שמונה נקודות ולא ניצחה את הדרבי ההוא, כי לא היה לה את אורך הרוח לעשות את זה. אתה לא פותח פער של שמונה נקודות באמצע העונה, אם אין לך כיסוי להצהרה הזאת. זה אומר עליך משהו אם פתחת פער של שמונה נקודות כבר באמצע העונה. זה מחייב.

חיפה של שום פתחה פער של שמונה נקודות על מכבי והפסידה בסוף את האליפות. בסגל שלה שיחקו שחקנים כמו רוסו, ז'וטאוטאס ופראלייה. חיפה טועה לחשוב כל השנים שהיא הפסידה את האליפות ההיא כי שחר ותאומים התנדבו להציע להרציקוביץ' להעביר בשבילו את המשחק האחרון לרמת-גן.

***

אלירן עטר הוא לא שחקן גדול. הוא יבקיע את פנדל הנצחון בדרבי חסר המשמעות האמיתית בעונה שעברה, אבל יחטיא את הפנדל החשוב באמת. תנו לי חמישה שערים מסך כל השערים שהוא הבקיע העונה בתמורה לפנדל ההוא.

אפשר להוריד חמישה שערים מהמאזן של עטר ומכבי לא תרגיש את זה בנקודות. עטר הוא הפנים של מכבי. עטר לא הכניס את הפנדל ההוא, כשם שמכבי לא היתה הקבוצה שתפתח פער של שמונה נקודות באמצע העונה. מתישהו אתה צריך לצאת מהשכונה אם אתה רוצה להבקיע פנדלים משמעותיים באמת.

***

אני עוקב אחרי מכבי מתחילת העונה. היא מתקדמת כל הזמן באופן שיטתי. היא עושה את זה בצעדים קטנים, מהוססים. אתה רואה את זה באופן שבו היא מגיבה להפסדים שלה. עד הדרבי, זולת ההפסד לבאר שבע בחוץ, מכבי ניצחה את כל המשחקים שלה. המערכת במכבי הגיבה יפה להפסד בבאר שבע. היא הקרינה לשחקנים שלא קרה דבר. באמת לא קרה דבר, אבל לפעמים יש קבוצות שהמערכת צריכה להבהיר את זה לשחקנים שלהן. רק ככה יהיה סיכוי שהם יצליחו לעשות קאמבק נגד רמת השרון. השחקנים במכבי עדיין זקוקים לתזכורת כזאת.

מכבי ניצחה את כל המשחקים שלה עד הדרבי, זולת באר שבע, אבל היא לא הרשימה. לאו דווקא ביכולת. לרוב, דווקא במגרש היא הראתה עליונות שהיתה שווה יותר מהתוצאה בסיום. אבל היא לא הרשימה בגלל חוסר היכולת שלה לממש את הפוטנציאל ולמוטט את היריבות. השחקנים במכבי לא האמינו ביכולת שלהם למוטט יריבות. מכבי ניצחה בהפרש של שער ונראתה כמו אחת שיכולה לנצח בהפרש של ארבעה, אילו רק היתה מאמינה בעצמה.

כשהיתה מנצחת בארבעה, השאירה אחריה תחושה שזה נגמר באחד. היא היתה קבוצת נטולת קילר אינסטינקט, חסרת אמונה ביכולת שלה לקבוע הצהרה. היא היתה קבוצה נטולת כוח הרתעה. קבוצה בלי כוח הרתעה לא תוכל לנצח בארבעה שערים, גם אם יש לה את היכולות.

מכבי הותירה אותי אחרי כל נצחון יוצא מהמגרש בתחושה שהשחקנים שלה לא מאמינים ביכולתם להרתיע באמת את היריבות שלהם. אליפויות של מכבי התאפיינו תמיד ביכולת להרתיע את הקבוצה שממול. האופן שבו גרנט לקח עם מכבי אליפות אחרי 13 שנה היה כזה. זאת היתה אליפות שנראתה כמו המשך טבעי של שנת 1979. רק מי שלא הכיר את הנעשה במכבי באמת, לא יבין שקלינגר עשה דבר די דומה באליפות האחרונה.

***

דרבי הוא הצהרת כוונות. הדרבי האחרון היה מעבר לזה. הוא אמור היה לבשר שהמהלך של גולדהאר הושלם. זאת הצהרה מחייבת. צריך שיהיה לה כיסוי. השחקנים במכבי עלו לדרבי בתחושה שיש להם כיסוי. אני אפילו חושב שבהפועל עלו לדרבי בתחושה דומה ביחס למכבי.

אליפות היא לא עניין לחלשי אופי. דרבי שבו שתי הקבוצות רצות לאליפות הוא בוודאי לא עניין לחלשי אופי. באבולוציית בניית האופי שלה, מכבי הגיע לדרבי כשהיא עוד לא בשלה לקחת אותו. היה פער בין הרצון של השחקנים במכבי להצהיר, לבין היכולת האמיתית שלהם לספק כיסוי. ראית את זה באופן שבו הם הגיבו באינסטינקט אחרי שערים מוקדמים שהבקיעו בשליש הראשון של העונה; במקום לגמור את המשחק עם עוד אחד, כמו שקבוצה גדולה צריכה לעשות, הם הלכו אחורה.

אני חושב שגרסיה זיהה על השחקנים שלו את חוסר הבשלות הזה. יש נטייה רווחת להטיל על גרסיה את האחריות להופעות הפחדניות של מכבי בדרבי ומול חיפה. יש בזה משהו, אבל אני נוטה יותר לחשוב שגרסיה זיהה על השחקנים שלו את חוסר הביטחון. זה המסר שהוא קלט מהם במשחקים שקדמו לדרבי.

גרסיה הוא איש עם יכולת קליטה רגישה. אחד עם רזומה כמו שלו, שגדל במועדון שגדל בו, יודע להרגיש מתי שחקן בשל להיות חלק מהגדולים באמת ומתי לא. הוא היה כזה. אתה לא מצליח להציב שני מועדונים בשתי ליגות שונות במקום הראשון בתוך עונה וחצי, אם אין לך טביעת עין כזאת.

האופן שבו גרסיה קלט את השחקנים שלו, חלחל אליהם. הפועל במהלך המשחק זיהתה את מה שזיהה גרסיה. האופן שבו הדרבי הזה נבנה לנצחון של הפועל הוא תולדה של ההבנה הזאת. קבוצה גדולה מזהה חולשה אצל היריבה שלה. קבוצה גדולה מתייצבת בעמדת נחיתות למשחק גדול, ומגיבה בהתאם למהלך המשחק, כדי לשנות תוך כדי תנועה את יחסי הכוחות ולהכריע אותו.

הפועל איננה קבוצה גדולה, אבל ביחס למכבי ויתר קבוצות הליגה, היא כן. גדולה של קבוצה איננה ביכולת שלה, אלא באופי. אין דרך אחרת להבין את האופן הכה צפוי שבו מכבי הפסידה לבני יהודה שבוע אחרי הדרבי.

שהשחקנים במכבי קלטו בדרבי שמה שהם חשבו על עצמם עלול להיות חסר כיסוי, התחילה אצלם התפרקות שבסופו של דבר נגמרה בהפסד. כמו כל קבוצה שלומדת את עצמה תוך כדי תנועה, מכבי היתה מגיבה אחרת אילו הפנדל של עטר היה נכנס. היא לבטח לא היתה מפסידה.

***

אם תעירו מהשינה את טל וולק ושרון בורנשטיין, שעורכים טקסטים שלי ב"גלובס" כבר שש שנים, ותבקשו אותם להגיד את המשפט הראשון שעולה על דעתם, הם יגידו לכם: "לא מתקנים בעונה אחת הרס של שלוש עשרה שנה". המשפט הזה, בניסוחים שונים, הוא בלי ספק המשפט שחזר הכי הרבה בטקסטים שכתבתי על מכבי בעשור וחצי האחרון.

זאת נקודה מהותית בהקשר של מכבי. אתה מסתכל על המועדון הזה, על הצבע של החולצות, על הקהל, על המגרש – ואתה רואה מכבי. אחר כך אתה מסתכל בתוכנייה, והתוכנייה יודעת לספר שמכבי היא המועדון המעוטר ביותר בישראל. אתה מחבר בין כל אלה ומגיע למסקנה שמכבי מועדון גדול.

זאת שגיאה, כמובן, והיא נובעת מחוסר הבנה של ההשפעה האמיתית של עידן הבעלות הפרטית על קבוצות כדורגל. נכון להיום, מכבי היא מועדון בן שנתיים. נכון, היא לא קביליו יפו, התשתית הכלכלית שאיתה היא באה היא של מועדון ותיק, לא של מועדון מתחיל, אבל נדמה לי שהיום, אחרי עשרות שנות פזרנות-יתר בכדורגל העולמי, אפשר כבר לקבוע שאין בהכרח קשר ישיר בין עוצמה כלכלית להישגים כפי שנדמה לחשוב. צריך גם להיות הגונים איתו, ולומר שגולדהאר לא מתנהל כמו גיידאמק.

אבל בעוד שקביליו יפו התחילה מאפס, לגולדהאר נדרשה שנה וחצי להבין בכלל באיזה מינוס המועדון שלו נמצא. במכבי לא באמת בנו כל השנים האחרונות, כי לא היו בנאים. תראו כמה הסגל במכבי מזכיר את זה של העונה שעברה.

בקביליו יפו עצם הקמת המועדון היא הישג, כי מכבי יפו לא היתה גם קודם מועדון גדול. בין המועדון הגדול שנבנה במכבי ת"א בעמל רב של שנים, לקבוצה תחת אותו השם של השנתיים האחרונות, לא היה שום חיבור אמיתי, זולת השם.

הבעיה היא ששחקנים באים למכבי לא כדי לגמור כמו בקביליו יפו. הביאו אותם בשביל אליפות. קחו את הסגל של מכבי הנוכחית ותשאלו את עצמכם למי השחקנים האלה יש רזומה שנותן כיסוי להצהרה הזאת. לא תמצאו אחד. זיו ואלברמן זכו באליפויות עם בית"ר של גאידמק, שהיתה זוכה באליפות גם בלעדיהם. אניימה לא יצא לליל כדי לחזור מהספסל שלה לישראל, מכל המקומות שבעולם.

***

זאת נקודה מהותית בהבנה את העונה של מכבי ומאבק האליפות בכלל, כיוון שפער שתי הנקודות מהפועל הוא תולדה של פערי יכולת, אבל לא של אופי. האופי מחזיק את הפועל בתמונת האליפות. ממכבי הוא מונע נכון לעכשיו בריחה לליגה.

מתוך סך המשחקים שלהן העונה, מכבי מציגה במצטבר כדורגל יותר טוב. למעשה, אילו היכולת לבדה היתה משחקת תפקיד, הפער היה גדול משתי נקודות. הפער רק שתיים, כיוון שהאופי של הפועל קיזז את פער היכולת.

האופי של הפועל נבנה משך ארבע שנים. אופי הוא היכולת לצבור נקודות, גם כשאין באיכות האמיתית של הסגל שנבנה לעמוד בקצב הצבירה שלהן. השחקנים בהפועל התרגלו לחשוב שהמקום שלהם הוא במאבק על אליפות ומתנהגים בהתאם.

עד העונה השחקנים במכבי התנהלו כמו מי שהתרגלו לחשוב שהמקום שלהם במאבק על אליפות, אבל האופי שלהם תאם לכל היותר התמודדות על כרטיס לאופ"א. אשדוד, רק יותר נוצץ. מכבי צוברת העונה נקודות בקצב שלא תואם את היכולת האמיתית שלה, כיוון שהאופי קיזז לה כמה נקודות על הדרך. בינתיים, חיפה גילתה את האופי שלה מחדש.

***

מה שמחזיר אותי לאלירן עטר. אני עוקב אחריו במיוחד בשבועות האחרונים, ויכול כמובן להיות שאני לחלוטין טועה, אבל אני מזהה אצלו שינוי. אני חושב שהוא מגלה ניצוצות ראשונים של התבגרות. אתה מזהה את זה עליו באופן שבו הוא התבטא באתר פיפ"א על השוד ההוא, בהתנהלות החברתית שלו במגרש, באופן שבו הוא מגיב גם כשהוא לא מבקיע.

הדבר השני היפה ביותר במשחק נגד הפועל חיפה היה שעטר לא הבקיע בשישייה. לא בגללו, אלא כיוון שמכבי חייבת להשתחרר מהתלות המוחלטת שהיתה לה בשערים שלו (והדבר היפה ביותר באותו משחק היה העובדה ששלושת השערים הראשונים הובקעו בידי לא-יהודים).

אם תזכרו במכבי של עד הדרבי, תמצאו קבוצה שתלויה כמעט לחלוטין ביכולת של עטר להבקיע ובביצועים של גרסיה בקישור. עטר לא בנוי לעמוד בעומס הציפיות שתלות השערים ההיא יצרה כלפיו. אין לו את האופי הזה. זה העומס שגרם לו לגשת לפנדל ההוא כפי שניגש.

אני חושב שלעטר יש את כל היכולות להיות שחקן גדול באמת. כולל לנצח דרבים בעלי משמעות. אבל אם האופי של עטר לא יכיר במגבלות שלו, ובהכרח שלו להשתנות, הוא לא יהיה כזה.

דריקס, שהיה פחות מוכשר מעטר, הציל לעצמו ככה את הקריירה בגיל 26. עטר יחתום היום על ההישגים שדריקס הגיע אליהם בחצי קריירה. זה השיעור שאיווניר ביקש להעביר לו, אבל לעטר לא היתה היכולת לקלוט אז. נדמה לי שהיום הוא מתחיל לגלות סימנים של מסוגלות.

***

חזרתי להתמקד בעטר, כי אני חושב שהשינוי אצלו חופף את המשך מגמת השיפור שחווה מכבי כולה. ההפסד בדרבי איפס את מה שמכבי עשתה עד אותו המשחק. נדרשו למערכת משחק וחצי (הפסד לבני יהודה והפיגור עד למהפך מול רמת השרון) כדי לגרום לשחקנים להאמין שלא קרה דבר שאין ממנו חזרה.

במשחקים האחרונים מכבי עושה את מה שלא עשתה מול היריבות בסיבוב הקודם: היא התחילה להצהיר. אתה רואה את תהליך ההבראה באופן שבו שחקנים בקבוצה גוררים את החברים שלהם להיות יותר טובים.

באליפות הראשונה של גרנט, עמיר תורג'מן ואריק שריקי גילו שהם סקוררים. קשטן הפך את הנחמנים למגינים בחוליית הגנה שספגה חצי שער למשחק. במכבי של השבועות האחרונים קמים שחקנים מהספסל וכובשים או מבשלים מיד, שחקנים שאתמול רצו לעזוב מגלים את עצמם מחדש. אלה סימפטומים של קבוצה בריאה.

***

במשחקים האחרונים עטר כובש פחות ואת גרסיה כמעט לא רואים. מכבי משחקת את הכדורגל הטוב ביותר שלה. עד הדרבי מכבי היתה קבוצה שהקרינה צורך נואש בחלוץ ובקשר טכני נוסף. עכשיו, לכאורה, היא מסתדרת טוב יותר.

אז צריך לחזק? נדמה לי שההחלטה של קרויף וגרסיה התקבלה כבר, והיא משקפת את האופן שבו הם קוראים את ההתפתחות המנטלית של השחקנים. נדמה לי שהם אומרים לעצמם, זה עובד נגד באר שבע וסכנין, אבל זה עלול לא להספיק נגד חיפה והפועל.

עובדה, זה לא עבד. נגד חיפה והפועל אתה עלול להזדקק לשחקן שיפצה ביכולת על הפער באופי, ושיידע לייצר את השינוי, אותו שינוי שיביא למומנטום חיובי.

באופן אישי, אני לא מבין מה יש לשחקן לחפש חזרה בליגה הישראלית אחרי עונה וחצי באיטליה, כאילו שאין ליגות בגרמניה, צרפת ובלגיה. אבל הבעיה של קרויף וגרסיה, שהם חייבים לשמור על הסגל הקיים. לא הגעת עם הסגל הזה לרמת האיזון הנוכחית כדי לפרק אותו אחר-כך (אנחנו גם לא יודעים אם היכולת של גורי במשחקים האחרונים היא כי הוא התחבר סופסוף לקבוצה, או כי פשוט רצה לסדר לעצמו חוזה באירופה).

***

קרויף וגרסיה מבינים דבר נוסף: שיטת המשחקים והפליי-אוף העונה מונעים את האפשרות לזכות באליפות מבלי לנצח את הגדולות. זאת פריבילגיה שהיתה שמורה לכל אלופה עד היום, אבל לא תתפוס העונה. לכל אחת מהן שמורים עוד שני מפגשים נגד שתי האחרות בפליי-אוף. הפועל וחיפה לא יאפשרו למכבי לברוח בליגה באופן כזה, שלמשחקים ביניהן בפליי-אוף לא תהיה משמעות.

***

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

חיים שדמי ב"דה באזר"

יומן אליפות צהוב-כחול (14): אלירן רוק סטאר
אז אולי ויני דל נגרו יודע לאמן?

54 Comments

יואב דובינסקי 16 בינואר 2013

מסכים מאוד עם הניתוח על האופי של מכבי ת"א.
הפרגונים לנמני וגרנט הפתיעו אותי. עם מי אכלת צהריים?

דניאל 16 בינואר 2013

כל פעם מחדש תענוג לקרוא אותך ואיך שאתה מנתח את הקבוצה
זה מה שניסיתי להגיד לטל בפוסט הקודם שלו שהקשר בין מכבי ה"גדולה" לבין מכבי של היום זה רק השם ואם שם לא לוקחים אליפות .
דיברת פה על הפועל ומכבי אבל אני חושב שהקבוצה שזה היה הכי בולט אצלה זאת מכבי חיפה (לא של העונה) , כי אפשר להגיד הרבה דברים על אלישע אבל הם היו מנצחים גם משחקים שהם לא היו טובים בהם כי הם האמינו כל הזמן שהם הכי טובים

טל בן יהודה 16 בינואר 2013

שדמי, כרגיל תענוג…

מאד שעשע אותי לקרוא את הדברים שלך על עטר (בחצי הראשון של הטור) כשבמקביל עלו דברים שלי שסוחבים נימה אחרת לגמרי. בחצי השני יש כבר זרימה לאותו הכיוון.

מה שכן, אני מרגיש אתה מייחס יותר מדי משמעות למשחק אחד, הדרבי.
אני לא מאמין שאתה מהאוהדים שאומרים "לא רוצים אליפות, תביאו ת'דרבי", אבל אתה גם לא כמוני, שממש (ממש!!!!) רוצה לנצח אבל רואה בזה רק עוד 3 נקודות בדרך לתואר.

כמובן שבפנדל יש יכולת, אבל גם הרבה הרבה מזל.
אם הכדור נכנס, חצי מהטור הזה לא היה תקף ואתה מייחס לעטר ומכבי ת"א תכונות אופי אחרות לגמרי.

קריאה נהדרת!

B. Goren 16 בינואר 2013

מאיר עיניים שדמי!

Rוקו 16 בינואר 2013

אחרי שקראתי הכל חזרתי לתחילת הפוסט כדי לראות למי אני צריך להגיד תודה – אז חיים: טור מעולה. תודה.

אזי 16 בינואר 2013

אין צורך לחזור למעלה.
ברגע שעברת את ה800 מילה זה טל בן יהודה
ברגע שעברת את ה1500 זה חיים שדמי
:)

פוסט יפה שדמי. ואפילו לא רואים בו את תסביך הרדיפה מגרנט ונמני.
אבל עדיין, מעל הכל, אני חושב שמכבי פשוט משתפרת כי היא לומדת יותר מה אוסקר רוצה ממנה, ואוסקר מבין יותר מה השחקנים שלו מסוגלים לתת ומתאים את השיטה אליהם

אלירן 16 בינואר 2013

אם ניקח את הסגל של מכבי העונה נקבל קבוצה שאמורה לקחת אליפות ולהציג תצוגות ותוצאות שמזכירות קצת את מכבי של פעם, מרתיעה ומאיימת, שקבוצות שמשחקות מולה מחשיבות תיקו לניצחון.
זה לא קרה עד התקופה האחרונה.
במשחקים האחרונים זה קרה כי אוסקר הבין איך הוא יכול להוציא מהשחקנים שלו את היכולת הפוטנציאלית שלהם ע"י שיטה, מערך ומיקום נכונים.
היכולת הזו אמורה להביא למכבי את האליפות השנה, בעזרת השם.

בהצלחה

תולעת 16 בינואר 2013

אבי נימני החמיץ פנדל במשחק אליפות. גם רוסו מ"חיפה של רוסו, פראליה וזאוטאוטס" החמיץ פנדל בגמר גביע.

את הדרבי הפסדנו בגלל החלטות גרועות של השחקנים הזרים (אלה שהיללת בטור הקודם בהשוואה לעטר ולשחקן הישראלי בכלל).

הבקענו מול סכנין רביעיה (ולא שישיה), מתוכם עטר עם צמד.

השערים של עטר העונה שווים למכבי 11 נקודות (והפרש שערים, שיכול להיות עוד נקודה בסוף העונה).

אריק "הסקורר" שריקי הבקיע שער אחד (במסגרת ניצחון 5:0 על הפועל י-ם) לפני שמכבי הוכתרה כאלופה בעונת 91/92, ועוד אחד אחרי. תורג'מן גילה שהוא סקורר באשדוד, לא במכבי.

רוח הפוסט הנוגעת לאופי של מכבי מדויקת.

אזי 16 בינואר 2013

לפעמים אני בטוח שאת תוכנת מחשב

DeVito 16 בינואר 2013

לא, היא פשוט תולעת.
לפחות כך היא טוענת.

ומאוד מעניין אותי מהו גילה של התולעת.

ירוק 16 בינואר 2013

תולעת, הכל טוב ויפה – אבל במסגרת הטיעונים שלך, האם היית מוכרחה להזכיר לי את אותו פנדל מוחמץ בגמר הגביע? תודה לך על זה.

המלוח 16 בינואר 2013

נגד מכבי, הפנדל החמישי אם אני לא טועה, בעט ימינה שטוח ומחוץ למסגרת. לא בטוח אם 2000/2001 או 2001/2002.
סבבה?

המלוח 16 בינואר 2013

יצאתי דביל. קראתי "האם את מוכנה"..
:)

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 16 בינואר 2013

2002

תורג'י 17 בינואר 2013

הפרש שערים לא שווה כלום.
במקרה של שוויון נקודות יתקיים "משחק אליפות".

שכחת שכל שנה משנים את התקנון תולעת?

amitpros 17 בינואר 2013

וכמובן שבדרך חזרה לחיפה היו עבודות בכביש ופקק אדיר.
נשבעתי בפעם המאה ושש לא לחזור לעולם יותר לרמת גן.

תולעת 17 בינואר 2013

תורג'י, בגלל שמשנים את התקנון כל שנה – השנה הפרש השערים כן קובע ואין משחק אליפות.

אלי 16 בינואר 2013

הערות למאמר:
1.נניח שמכבי היתה עושה 8 הפרש -אתה עצמך מודה שמכבי חיפה
בימים הטובים ביותר שלה עם הרכב פלאים היתה בהפרש גבוה ולא לקחה אליפות מסיבות כלשהן.
2.החטאת הפנדל בדרבי היתה החטאת פנדל ותו לא. גם נימני
ומזרחי החטיאו פנדלים וגם גדולים מהם כולל באליפות העולם.
מה לעשות? זה טבעם של בני אדם שלא הכל מושלם אצלם.
אתה נותן מקום לדברים מהרהורי ליבך לתפוס מקום למרות שאינם שייכים אלא לסוג של הזיות אוהדי כדורגל שסובלים מפסבדו
פסיכוליזים.

ניתוח ההפסד מול ב"ש , היציאה ממנו וגם ההפסד בדרבי ואח"כ לחיפה באים בכלל ממקום אחר לחלוטין.
אני קורא לו מומנטום. מכבי התחילה לא רקע את הליגה, אח"כ
היתה ירידה בכושר (כמעט טבעי בכל קבוצה ) שבאה לידי ביטוי בהפסדים גם בב"ש וגם בדרבי ובחיפה ואח"כ יציאה מהמשבר.

מה קרה?? כלום.
חיפה התחילה רע ויצאה מהמשבר ועכשיו דוהרת קדימה .

מאיפה צצים המשברים ואיך הם חולפים??
יש 10000 נסיונות למצוא . המוצא הישר יתוגמל היטב ע"י
מרבית מאמני ובעלי קבוצות הליגה בכל העולם.

בכבוד רב
אלי.

שי 16 בינואר 2013

לשיטתך באג'יו לא היה שחקן גדול, להזכיר לך מתיי הוא החמיץ פנדל ?

תורג'י 17 בינואר 2013

באג'יו זכה בכמה תארים בחיים שלו.
עטר – לא.

אור 16 בינואר 2013

שמע, יש לך בעיה תחבירית קשה, אתה חוזר על עצמך בלי סוף וזה מעיק!
לגבי מאמר הדעה, נימוקים מאוד חולשים, דומה שלקחת את פער הנקודות והחמצת הפנדל והלבשת עליהם סיפור שלם.
כדורגל לא משוחק בתנאי מעבדה ובהתאם לכך גם לא ניתן לפרשן אותו בתיאוריות פסיכולוגיות/פילוסופיות(בגרוש).

האמת היא שעטר לא מגיע למשחקים גדולים, בל את הפנדל הוא החמיץ כי אדל החליט לזנק לפינה הנכונה, זה ה-כ-ל, מצד שני בנאדם צריך להתפרנס לא?

עופר 16 בינואר 2013

כתבה מעניינת.
היו חוסר דיוקים קטנים אבל בסך הכל אני מסכים עם רוח הדברים.
הדבר שהכי חסר למכבי והיה לה בשנים של אליפויות הוא כושר ההרתעה שאני מקווה שמתחיל לחזור עכשיו.

היה מאוד מעניין לקרוא,
תודה

טומי 16 בינואר 2013

ניתוח יפה מאוד.
בתור אוהד הפועל נראה לי שקצת הגזמת בעוצמת הפועל מדובר בקבוצה בינונית מאוד שמצליחה להישאר למעלה בגלל ליגה חלשה ביותר.
בכל מקרה מכבי לא צריכה שום חיזוק לקחת אליפות ונראה לי שלחץ מיותר עשוי להביא לחיזוק לאו דווקא אפקטיבי.

MG 16 בינואר 2013

באג'ו (ברזיל), מסי (צ'לסי), מזרחי (פארמה)…הנקודה ברורה.
*
יודגש שמכבי חיפה פתחה את מרבית הפער עם יעקובו שעזב בינואר ומשם זו היתה קבוצה שונה.
*
אני מניח שבשישיה התכוונת להפועל חיפה ולא לסכנין.

טוקר 16 בינואר 2013

לאיפה נעלמת תגיד לי ?
שדמי – מעתה והלאה פוסט בנוגע למכבי כל שבועיים,גג.
הטיזינג האקראי הזה לא לעניין בכלל.

DeVito 16 בינואר 2013

HEAR ,HEAR

גלעד 16 בינואר 2013

כמו שאתה טוען שמכבי ת"א נמצאת "רק" איפה שהיא נמצאת ולא בפער גדול יותר בגלל הדרבי. אני אומר לך שמכבי ת"א נמצאת "בכלל" איפה שהיא נמצאת רק בגלל המחזור הראשון והנצחון על מכבי חיפה.
זה יצר שני מומנטומים שעושים כרגע את ההבדל בליגה. מכבי ת"א רצה למעלה בעוד מכבי חיפה התדרדרה בכדור שלג שנעצר רק בהחלפת המאמן.

אני מאלה ששונאים לדבר על בדיעבד, אבל במקרה הזה אני יכול להגיד לך שלמשחק הזה בלבד הייתה ההשפעה הכי חשובה על כל העונה עד עכשיו, כיוון שהפועל בינונית (אופי? 2-2 עם הפועל חיפה אחרי 2-0 עד הדקה ה-80?) ושאר הליגה לא ברמה של מכבי ת"א, ככה שאת היריבה האמיתית שיכולה להתחרות איתה מבחינת איכות הסגל היא הצליחה במכוון או לא לנטרל כבר במחזור הראשון. הבעיה, במקום לבוא ולקבוע עובדה אמיתית לנסות לנצח את מכבי חיפה בבית שלה ולהגיד, אין קבוצה שיכולה לעצור אותנו, מכבי ת"א גם במו ידיה ביצעה החייאה למאבק האליפות של מכבי חיפה, אולי זה מאוחר מידי בשביל מכבי חיפה. כמו שנאמר יש עוד פלייאוף עם שני סיבובים מול קבוצות שמכבי ת"א הוציאה מהן עד כה שימו לב 8 מתוך 18 נקודות (אני מתייחס כאן למכבי חיפה, הפועל ת"א, בית"ר י-ם וק"ש ואגב ה-3 מול ק"ש טוב נשאיר את הבדיעבד בצד…). בשורה התחתונה למכבי ת"א חסרה קפיצת המדרגה האמיתית (לפחות בינתיים) כדי להצהיר באמת שהיא אלופה, לדרוס את הקטנות זה יפה וגם חשוב אבל זה לא הכל, לפרטים מכבי חיפה מודל 02-03 או 09-10.

גיא 16 בינואר 2013

מכבי ת"א בשנת 1995 לקחה אליפות בלי לנצח את 3 הגדולות האחרות אפילו פעם אחת, כולל 2 הפסדי בית להפועל ת"א (4-2) ומכבי חיפה (3-0)

the green hornet 16 בינואר 2013

אהבתי שכתבת על הצבע הירוק עשה לי טוב , כאילו כל מה שמכבי ת"א יעשו איך שהוא הירוק יישב להם טוב טוב בראש כאילו זה הדבר היחיד שיכול לעצור אתום חיפה היא הנמסיס של מכבי, (הפועל זה דרבי לא אותו הדבר) אני תמיד מסתכל על היריבות של חיפה לבין מכבי כהתנגשות של העולם הישן (מכבי) לבין העולם החדש (חיפה) מכבי בזמנו שלטו ללא עוררין בליגה לקחו אליפויות בסיטונאות , השחקנים הטובים ביותר שיחקו שם ההתנהלות של המעודון הזה והשם הגדול שצברו גם בזכות האחות מהכדורסל איכשהו עוררו פחד וכבוד מהיריבות שהיו מפסידות עוד בחדר ההלבשה, עד שהגיע חיפה ובעיקר יעקב שחר שסימל יותר מכל את ההתנהלות של העולם החדש , את המקצוענות , את הירידה לפרטים הקטנים והחשובים שבדרך כלל נוטים לזלזל בהם ובעיקר את הכסף הגדול שלא היה עד אז בליגה, לכן כאשר גולדהאר נכנס לתמונה משהו אחר קורה להבדיל מהטייקונים שהיו לפניו במכבי ולא הבינו את המשמעות של בניית מעודון מאפס כמו שציינת בפוסט אלא רק רכבו על גלי התהילה של המעודון הגדול הזה מהעבר ולא הבינו שצריכים להתאים את עצמם לזמן החדש הזמן שבו נמצאת מכבי חיפה כבר שני עשורים, לכן בתור אוהד ירוק מושבע כ 30 שנה אני סוף סוף מרגיש שיש משהו חדש באוויר מצד מכבי שיתכן שתתפתח יריבות ארוכת שנים בין שני המועדונים הגדולים בארץ (יסלחו לי אוהדי בייתר והפועל)שירימו את הליגה שלנו לגבהים חדשים ולמקצוענות גדולה שרק ידחפו אחת את השנייה (לדוגמא להבדיל אלפי הבדלות ריאל וברסה)ובהתאם נקטוף את הפירות בעתיד כלומר שחקנים טובים ואיכותיים , רמת הנבחרת הלאומית תעלה , נציגות קבועה ואיכותית באירופה , קהל רב במגרשים , מתקנים מפוארים(מישהו אמר סמי עופר.. ד"א אגב מה עם מתקן למכבי לא נמאס לכם לשחק במתקן שמזוהה עם הפועל ) , חינוך למצוינות בספורט מצד הנוער ואהדה גדולה לשני המעודנים הנ"ל, מקווה לפליאוף איכותי ומעניין וכדורגל ברמה שלא נראתה בארץ בתקופה האחרונה והכי חשוב אלופה ראויה.

אורן 16 בינואר 2013

חלש, חלש..
ברגע שהזכרת בנשימה אחת את האליפות של אברהם ב 1991 ואת האליפות עם קלינגר הרסת את כל התור.
העונה עם אברהם היתה עונה מדהימה, פירקנו את הליגה, הפועל קיבלה 4 בבלומפילד, חיפה חטפה פעמיים 5-1 פשוט קרענו את הליגה והיו לנו כשרונות צעירים: נימני,זוהר,שוהם,שלח ועוד.
לעומת העונה המגעילה עם קלינגר, אליפות גועל נפש על הפרש שערים ועם אחוזי הצלחה מזעזעים בליגה (באף עונה אותו מס' נקודות לא היה מספיק לאליפות, תבדוק אותי). בקיצר – אכזבת

אלירן עטר 16 בינואר 2013

שדמי

התאוששת מהר מדי ממה שנמני עשה לך

איתן בקרמן 16 בינואר 2013

אני מקווה מאוד בשבילך שזה סוג של בדיחה (גרועה). אין שום דבר מצחיק בלינץ', ולא משנה מי עשה אותו.

פאןפאן 16 בינואר 2013

מסכים עם מי שכתב מעליי שלא מקובלת תדירות הכתיבה שלך כאן!
רוצים יותררר
לגבי עטר- הוא השתנה כבר לפחות לפני חודשיים ועדיין יכלת לראות שבמשחק האחרון הוא חיפש את השלושער ולפחות בשני מקרים יכל לפרגן בקלילות ולצאת מלך
יש לו עוד עבודה מנטאלית לא קטנה אבל לדעתי הוא מבין את זה או אולי יש מישהו שעוזר לו להבין את זה וזה משמח מאוד
לדעתי המשחק נגד הפועל חיפה היה המשחק המכונן בהקשר של מה שתיארת יפה כל כך בחצי השני של הפוסט. יכולתי לראות איך אצל כמה שחקנים נופל סופסוף האסימון והם הבינו את מה שהצוות המקצועי מנסה להתוות להם.
וזה מדביק גם את האהבלים האחרים וזה יראה טוב יותר עם עוד 2 פגיעות בינגו עם החלון הנוכחי. אינשאללה
לגבי גורי – מהיציע זה נראה רק עניין של להכנס לכושר משחק, את היכולות ראו מהרגע הראשון. חבלבל

הקורא בפוסטים 16 בינואר 2013

בחיאת שדמי תכתוב יותר…
מה נעלמת? אני רק רואה טור שלך אני עוזב הכל.
אגב קניתי את הספר החדש שלך אבל לבושתי עוד לא התחלתי במלאכת הקריאה.
לגבי התיאוריה שלך אני חושב שההישג של מכבי הוא ענק כי במונחים של פיגור אנחנו בערך 15 שנה מאחורי הפועל ו20-25 שנה מאחורי חיפה (נקראת לזה גיל מועדון צמרת) כי גם ההצלחות שלנו היו מקריות ולא שיטתיות.
אבל רק שתדע ודעו כולם המלך האמיתי הוא יורדי. אם תרצן לדעת למה אני חושב כך אפרט אבל עכשיו נמאס לי לכתוב.
לסיום – שדמי תענוג שאין שני לו.
נ. ב – תולעת את באמת מפחידה! את רווקה? :-)

אזי 16 בינואר 2013

מה אתה עושה טיזרים?
תכתוב מה אתה חושב על קרוייף…
אני בנתיים בלי דעה לגביו…

תורג'י 17 בינואר 2013

אני לא יודע איך לאכול אותו.
אבל לא סתם מאז שהוא הגיע יש סדר במועדון.

אסף רביץ 16 בינואר 2013

עטר לא רק החטיא פנדל, הוא גם הגיב בקבלת אדום שטותי שגרם לו להחסיר משחק נוסף שמכבי ת"א הפסידה. אבל אז הגיע הרגע שמבחינתי הוא המכונן של השנה הזאת- הוא חזר משם ופשוט המשיך להיות השחקן הכי טוב בליגה ולהבקיע בלי הפסקה. בשנים קודמות הוא היה נעלם לתקופה ארוכה במצב כזה.

אני מאמין שהפער הוא 2 נקודות רק כי מכבי כבר שיחקה עם מכבי חיפה וק"ש בחוץ בסיבוב הזה והפועל עברה את הלוח הכי קל שיש, זה לא ישרוד.

חיים שדמי 16 בינואר 2013

פנה אלי מיטש בפייסבוק והסב את תשומת לבי שהשישייה היתה מול הפועל חיפה. לא יודע למה, מאז אותו משחק אני מתבלבל קבוע בין חיפה לסכנין.
תודה למפרגנים. תודה לקורא בפוסטים שקנה את הספר. תלמדו ממנו.

גיל שלי 16 בינואר 2013

הי לא רק הקורא בפוסטים קנה את הספר.
אני מסכים שגם שחקנים גדולים וגם פחות גדולים מפספסים פנדלים מכריעים. אפילו הווכוח בין אוהדי מסי לאוהדי מראדונה לא יוכרע על הבסיס הזה.
מכבי נצחה משחק גדול העונה, את המשחק הכי חשוב, המשחק הראשון מול מכבי חיפה

חיים שדמי 16 בינואר 2013

מלך על הספר.

ואני אומר, בוא נחכה לסוף העונה, רק אז נוכל לדעת באמת עד כמה הנצחון הראשון היה החשוב מכל. אם כי אין ספק, שהפסד בו היה עלול לשבש את התוכניות, אם נתנסח בעדינות.

שלו 16 בינואר 2013

בשתי מילים, אתה ענק.
תענוג,
תלמידים שלי לא הבינו מה אני קורא באמצע השיעור,
אז הפכתי שיעור פיזיקה לשיעור ספרות מוגבר.

חיים שדמי 16 בינואר 2013

פיסיקה וספרות תמיד הלכו ביחד!
עשית לי את היום, אני רץ לאחותי לספר לה.

יואב גורן 16 בינואר 2013

אשתי רואה דה וויס אז היה לי זמן לקרוא את הספר החדש של שדמי על הפנדל של אלירן עטר. דה וויס נגמר. אני עדיין קורא. לכן אני מציע פרס לעורכי דה באזר: קפה בהנחה בקונגרס בזל למי שיתמצת את הטקסטים של חיים שדמי. יש לנו חיים!

חיים שדמי 16 בינואר 2013

הייקו, יואב. הייקו. כמו שסגרנו, זוכר? תתרכז בהייקו.

D! בארץ הקודש 18 בינואר 2013

כובד החיים
מונח על נקודה
אחת עשרה מטרים

אני אני אני
(ראש בין הידיים)
אנחנו אנחנו אנחנו

חורף גשום במיוחד
אבל השמש הצהובה עדיין זורחת
חצי עונה חלפה

(טוב זה לא ממש 17 הברות)

מכביסט ותיק 17 בינואר 2013

חיים שדמי המלך הגדול מכולם אשר הצית את נס המרד בקיסר נמני ששלט בעריצות במכבי בעשור טרם הדחתו. כמו שביבי אומר- שדמי היה הראשון לזהות את הנזק של נמני בעוד כולנו חרפנו ביציעים או בבית. ונמני צבר לו צבא מפקדי גדוד וסוכני חרש. בהסטוריה של מכבי ירשם חיים שדמי בכתבות העתיקות שלו על סכנת נמני אבל גם ואולי בעיקר בזכות ההופעה שלו בעובדה- תוכנית שהייתה נקודת מפנה. במידה ומכבי נכנסת לתור הזהב שלה החל מהעונה הזאת- ואני מאמין שכן- לשדמי מקום בשורה הראשונה של מקבלי זרי הפרחים כמו לאיוניר שהקריב עצמו בתור המאמן הראשון שהחליף את נמני והיה צפוי שיכשל. אבל איוניר והטעויות שעשה היו חלק בלתי נפרד.
מההבראה.
מי שחושב שנמני וצבא תומכיו נעלמו- טועה. הם עוד נמצאים בקטן. חלקם יחלו לכשלון העונה הזאת. תהיו עירניים.

חיים שדמי 17 בינואר 2013

תאמין לי, אם היתה לי בת, הייתי מחתן אותה איתך.

מכביסט ותיק 17 בינואר 2013

שדמי אני אחכה בסבלנות – כמו שאני ממתין לדאבל נוסף של מכבי.

יוני 17 בינואר 2013

עטר שחקן ענק לא גדול הגיע הזמן שתאמרו את זה גם אם הוא לא משחק בקבוצה שלכם.
החלוץ היחידי לדעתי בעשור האחרון שלא נקבר במכבי הבקיע בסביבות ה15 גולים כל עונה מה הוא יכול לעשות ששאר הקבוצה לא מתפקדת?
עוד דבר מה כל כך יפה לראות ששלושת השערים הראשונים הובקעו על ידי "לא יהודים"?מה משנה הדת שלהם?מצידי שיהיו נוצרים אורתודוקסים ומה קשור עכשיו קביליו יפו?מה דחפת את זה?פרסומת?
מכבי יפו גם בימיה הגדולים לא התקרבה לאחוז מהישגי מכבי תל אביב לדעתי כל הפוסט הזה קודם כל חופר כי אתה חוזר על דברים עשרים פעם ודבר שני מלא בהעדפות אישיות של הכתב שלא מסתדרות עם המציאות ולכן הוא חצי מחמיא לקבוצה לא אהודה עליו אין טעם להמשיך לנתח את הדבר הזה בזבוז מושלם של זמן.

דן 17 בינואר 2013

כואב לי לראות עיתונות ספורט ככה.
הניתוח של פנדל אחד הוא לא רלוונטי,
כמו כל דבר בספורט מדובר על אחוזים.
אם היית מנתח עשר, חמישים, מאה פנדלים ברגעים לחוצים היה על מה לדבר.
אבל אי אפשר לבנות אידיאולוגיה על מקרה בדיד.
עם סטיב נאש יגיע למשחק מכריע עם הלייקרס ויחטיא זריקת עונשין זה לאו דווקא קשור לאופי שלו אלא לזה שאפילו הוא מתוך מאה זריקות יחטיא כמה (ברוב החזרות).

נבות 17 בינואר 2013

עטר מתבגר להיות מה שהוא יכול להיות, כדאי לו להמשיך להיות חלוץ קטלני במכבי ובנבחרת ולא למהר לח'ול. אם יגיע לשם אחרי שאוסקר מבשל אותו ? יש הבדל גדול בינו לבין העיט בוטרגניו ?
אוסקר וג'ורדי זה טוטאל פוטבול, DNA של לה-מסיה ,קרויף.
אוסקר מתרגל בעצמו לעליה שלו מהנוער ולפעמים שוכח שמדובר בבוגרים.
דווקא השינוי הגדול לאחרונה הגיע עם האמון שלו כלפי הצעירים שלמדו להיות אלופים במחלקה המאד-מקצועית של ניר לוין. לוגסי מיכה ומרגוליס הם האקס-פקטור האמיתי ,משחררים את האימתנות של אלברמן וראדי ,הניצוץ של גורי ,הדיוק של יואב זיו ,היציבות והמנהיגות של ייני, הביטחון של ברק לוי.
פה אני מתעכב קצת על ה DNA של מכבי.
לכאורה יש שם רק זכרונות של גדולה. אבל זה לא רק לכאורה. מי שבא למכבי ידע תמיד שהוא מגיע למקום מחייב. בעשור החולף נבנתה תשתית נוער אמיתית עוד בעידן לוני, כולל מגרשי האימונים.
על האליפות והשושלת שייקחו מרגוליס, מיכה ,ייני ,לוגסי ( יחד עם קהת, בנימין ,ועוד כמה שחקנים לא רעים בכלל ) פינטזו במכבי לפני עשור ,כשהם היו בני עשר. ולא,
לא מדובר על שושלת נוער, רק על הדבר האמיתי.
איווניר התייחס לזה בטבעיות ,אחרי הכל זה מה שהוא גדל עליו ועם זה הוא צעד במדבר המכבי של שנות השמונים האיומות.
אפשר לראות את מכבי משתלבת בצמרת בקביעות.
בעידן הנוכחי זו בשורה לא רק לכדורגל ,זו בשורה תרבותית.
השקט שמשדרים משם ,המעשיות הפרקטית, הסקת המסקנות המהירה וקבלת ההחלטות הנכונות ,הם משהו לא פחות חשוב מאליפויות.
ביום טוב אפשר לייחל לכך שבית'ר תעבור תהליך דומה.
הספורט במקרה הזה הוא באמת רק פילטר שדרכו אנחנו חווים וחיים את המציאות שלנו.
מגיע לנו שברדק חיינו יקבל שידרוג.
זה מתכון להישגים ספורטיביים, וגם לשינוי כללי יותר וחשוב בהרבה.

הקורא בפוסטים 18 בינואר 2013

אזי,תורג'י –
יורדי פשוט ענק אין מלים אחרות .
גם בטעויות שחשבתי שעשה בדיעבד מסתבר שצדק.
בי"ס לניהןל ספורטיבי.
עולה משהו זניח לעומת התועלת הכלכלית והספורטיבית האדירה שמביא.
מיטש ידע למה הוא מתעקש על יורדי.
יורדי ידע למה הוא מתעקש על אוסקר.

אני חושב שלימים נשאל – מה הם עשו פה?

Comments closed