מכתבים על אליפות (2) – חיים שדמי

לאוהדי מכבי חיפה דרוש מחשבון בעל כישורים מיוחדים.

 

IBM TS3500 Tape Libraries

 

בבוקר המשחק נגד רמת-השרון הם עוד הסתובבו זחוחים, משוכנעים עמוק-עמוק, באמת הפנימית שלהם, שזה שלהם. גלשו ברשתות, השתלטו על אתרים, תכננו בימות. העבירו מסרים ברשת מוצפנת בקודים של מורס, תכננו אפילו תכנית גיבוי למקרה שהמובן מאליו, המובן מאליו שהיה נהיר רק להם, יתפספס. תאורטית, לא הייתה סיבה לתכנן כלום. לא הייתה סיבה לתכנן כלום, כי הכל אמור לעבוד כמתוכנן, כי החיים הם מדע מדויק, רצף של פעולות שמוליכות האחת לשנייה כבתנועת מרבה רגליים. אבל לא תשאיר דברים ליד המקרה. מה פתאום, הסבירו להם שמתמטיקה נעה על המדרון החמקמק שבין סטיות התקן.

הם היו משוכנעים, משוכנעים כמו שבן הזוג של האלמנה השחורה, שיודע שלא משנה מה הוא יעשה, כמה שהוא לא יתמסר אליה – השפלה כפוית הטובה הזאת, העיני מערבולת האלה, זונה של רגשות בלי לב – היא תשתה לו את החיים בקשית, שזה שלהם. מה כבר יכול להשתבש.

"האוהדים שלכם יפרצו למגרש, יורידו לכם עשר נקודות, שבוע אחרי בקריית אליעזר תחטפו שלישייה וזהו, האליפות שלנו", הוא אמר לי בבוקר המשחק נגד רמת-השרון. התקשר בשש וחצי בבוקר וצווח בעונג לשפופרת. "קום, חבל שתישן, אלה השעות האחרונות שלך ליהנות. אוטוטו האשליה נגמרת. קום, קום, שלא תוכל יותר לישון אחר-כך".

הוא לא היה היחיד. ראית אותם מתרוצצים עם מחשבונים, מריצים נתונים, מנתחים משוואות עם נעלמים בלי מספרים. אנשים שקודם לא ידעו מה זאת סדרה הנדסית, פתאום דיברו על חוסר סימטריה של היקום והחשש מקריסת הנחות היסוד שהפיסיקה בונה עליהם את עצמה כאלטרנטיבה. זה לא היה הכול.

חודשים של מאמץ הבשילו לשיא הזיכוך שלהם באותו הבוקר. זה היה הפרויקט המגלומני והשאפתני ביותר שיצא מהעיר הזאת. לקחו מחלקה שלמה של מתמטיקאים בטכניון, הכניסו אותם לאודיטוריום על-שם באטלר, ואמרו להם שהם לא יוצאים עד שהם לא מפצחים את זה; תביאו את הנוסחה, תביאו את הנוסחה!, צווחו להם באוזן. המתמטיקאים מתל אביב המציאו את הקיזוז, תמציאו אתם את הקונטרה, אמרו להם. באוויר הייתה תחושה כמו בימים של המלחמה הקרה. ספונטניק-מאניה. המרוץ לירח. הצמידו לכל שחקן מתמטיקאי אישי, בנו מנהרה שתחבר בין הטכניון לכפר גלים, לחסוך זמנים על הפקקים למקרה שיהיה פיצוח בשעות העומס.

אי אפשר היה לפספס אותם. באימונים, ברחובות. כולם עם מחשבונים. אשכרה, כל שחקן עלה לאימון עם מחשבון בתוך מגן העצם. מסתובבים במגרש אנה ואנה כמו במערכון ההוא של מונטי פייטון על מונדיאל הפילוסופים, מהורהרים בתוך הצג, מקמטים את המצח במבט לשמיים רגע אחרי שנפלטת התוצאה. אחר-כך הם היו משווים תוצאות. ואיכשהו, איכשהו, יצאה במחשבונים של כולם אותה תוצאה. כן, זאת האליפות שלהם, זה תלוי בהם, רק בהם, נעמדים מול המצלמות ויורים ברצף שהאליפות תלויה בהם. אנחנו פשוט לא היינו מפותחים מספיק שכלית כדי לקלוט את זה. אח, המתמטיקה הארורה. דווקא היא, המדע המדויק מכל, מתעתעת כזונה מרוקאית מבעד לעשן החשיש בתיאורי זימה של אנתרופולוג גרמני מתחילת המאה העשרים, איך, איך את מכולן עשית להם את זה. איך תעתעת בהם גם ככה.

*

הייתי פוגש אותו בדלאל על הבר. מדור הביניים של הברמנים שם, במעמד שכבר אמיץ מספיק להישיר מבט לעיניי הברבור של מנהלת הבר ועם וותק מספיק לכפכף ברמנים חדשים, שולח אותם להכין לו כוס מיץ פטל-עובדים. אתם שומעים מיץ פטל וחושבים ויטמנצ'יק, תרכיז מתקתק כדי בחילה, עולים לכם פלאשבקים מהילדות או במקרה הגרוע, מהילדים שלכם. אבל לא. זאת מסעדה יוקרתית, עשירים יושבים שם, את הפטל-עובדים עושים שם פיסית מפטל, הסודנים דורכים עליו בבקרים בגן אירועים כשהגן ריק, עד שיוצא המיץ. פטל אוסטרלי, מיובא במיוחד מטסמניה.

והוא, בסך-הכול ילד, בקושי 26, אבל מה, שועל של פלרטוט. לא סתם עשו אותו היינן של הבר, הכי צעיר אוור. שילוב מנצח של בייבי פייס ואופי ממוסך בילדותיות שמעורר בנשים תחת השפעת אלכוהול רגשות אימהיים קוגריים ומסיר מגברים תחושת איום ומשתלט להם בדרך הזאת על המנגנון. גורם לך להאמין שהוא איתך, בזבוב הוא לא ייגע, ובפועל מאלחש ומרפה כל שריר של התנגדות. כשתתעורר, כבר יהיה מאוחר. מערסל לקוחות, ממיס בטעימות, מפתה ומוזג עוד ועוד, ותמיד, אבל תמיד, מספר להם על זוג שבדיוק הלך, אחרי שעות של פינוק על הבר, והשאיר טיפ של קמצנים. כן, ככה הוא עובד. מניפולטור תחמן מאחורי מסכה, חתול מפלצת, מנגן להם על רגשות האשם והחמלה, ויוצא מכל משמרת עם סטיפה של שטרות תחת עיניהם הנדהמות ואכולות הקנאה של החברים שלו לעבודה. כולה ילד בן 26, וכבר חצי שנה קודם התקשר למנהל הבנק ואמר לו שהוא לא צריך יותר את המערכת הבנקאית. זהו, הוא אורגניזם בנקאי עצמאי, אימת המערכת והנגיד.

היה מתנפל עלי בכל פעם שהייתי מגיע. "הלחץ כולו עליכם. בשבת אתם מפסידים לקריית שמונה, זה שבע, אז אתם פוגשים אותנו, מלחץ תתמוטטו מהרגליים, מלהסתכל לנו בלבן של העיניים תחליקו על הסטופקס, והופ, זה ארבע. תוך שלושה ימים מעשר לארבע – גמור, נראה לי, אתה לא חושב?"

ככה כל שבוע. רק שמות הקבוצות היו משתנים. ראיתי אותו משתנה לי מול העיניים. "הלחץ כולו עליכם. לנו אין מה להפסיד. עלינו אין לחץ. הלחץ כולו עליכם. עכשיו יגיע המשבר. אתם עוד לא חוויתם משבר. אתם תתפרקו בשנייה. אתם משחקים בשני, אנחנו בשבת. תעלו למגרש בשמונה הפרש, הלחץ כולו עליכם. כבר חמש".

בהתחלה היה מחכה בסבלנות שאתיישב, עושה את עצמו כאילו לא שם לב שהגעתי, עובר בין לקוחות על הבר, ואז זורק כבדרך אגב, "יש לי משהו להגיד לך עליכם, תיכף אני בא לדבר איתך". אף פעם לא ראיתי אותו ככה. הטון שלו היה תקיף, נותן לי תחושה שאני בחפיפה לברמן. מנחית הוראות, תוקע בי עיניים בוחנות. בהתחלה חשבתי בחורה מעורבת בזה, אבל כמה שלא ניסיתי להפוך בזה, לא מצאתי שום בחורה משותפת ששנינו מתחרים על הלב שלה. הוא ילד, אמרתי לכם, אנחנו פונים לטווחי גיל שונים. לכן, בעיקר, היה בזה משהו משעשע.

הוא באמת תמיד היה בא בסוף להגיד מה יש לו להגיד עלינו. ואז זה היה מתחיל. "תשמע, אני לא מזלזל בעבודה שאוסקר וג'ורדי עושים אצלכם, למרות שתכל'ס אתם די מגזימים. אבל נראה לי שאתם מפספסים משהו. זה לא תלוי בכם. קודם כל, בוא נגיד שאת מה שג'ורדי ואוסקר עושים אתכם, אצלנו עשה פיני זהבי כבר בשנות התשעים. לא המצאתם כלום. עכשיו אתם, אתם עוד לא חוויתם משבר. אנחנו באים בשקט, לנו אין מה להפסיד, רק לכם. פעם אחת תאבדו נקודות, וזהו, אנחנו נסגור עליכם".

הוא תמיד לקח כהנחת יסוד אקסיומטית שנפסיד. לפני כל משחק אותה ההנחה. בכל חישובי הנקודות שלו ושל המתמטיקאים מהטכניון לא נכללה האפשרות שלא נפסיד. אפילו לא תיקו. נאדה, אפס, כלום. הוא אמר לי את זה כשהפער היה חמש, כשצמח לשמונה ומשם לעשר. אותו דבר השחקנים של חיפה. נעמדים אחרי משחק מול המיקרופונים ומדקלמים את המשפטים שהמתמטיקאים שיננו להם. מלאי בטחון, עיניים נעוצות באופק, ואז מעירים כבדרך אגב את המובן מאליו. כמוהו. אותו מונולוג, אותו דקלום אינסופי של מלל שאני חוסך מכם את כולו ומתמצת, גם כי אני לא רוצה להביך אותו יותר מדי וגם כי הפואנטה הייתה זהה, בכל פעם ופעם. רק הטון והאובססיה היו משתנים. והכול בגלל הפרלקסה המשכרת.

פעם אחת עוד לא נכנסתי והוא כבר מתנפל עלי בכניסה, נוטש זוג לקוחות פרנקו-מרוקאי ודוחף לי קש ביד. "על שיטת הפרלקסה שמעת? מצוין. קח, תחזיק את הקש מול הפנים שלך בתשעים מעלות. ביד השנייה תעצום את אחת העיניים. יופי, עכשיו תעקוב אחרי הקש, אתה רואה איפה הוא ממוקם? יפה. עכשיו תחליף עיניים, תעצום את העין השנייה. מה ראית? הקש זז, כביכול, נכון? הוא לא זז באמת זה ברור לך, כן? אבל אצלך בוויזואליה הוא זז במרחב. אפקט משה דיין, אני קורא לזה, הסוס טרויאני שלנו. בגלל זה הפסדנו את המלחמה. בגלל הרטייה הדפוקה הזאת. הוא חשב שתנועת הכוחות המצריים זה רק בראש של קמ"נים חרדתיים. לא יכול להיות שהם באמת זזים, הוא חשב לעצמו, לא הבין מה הולך לנחות עליו בעוד שנייה".

"אבל לא באמת קוראים לזה אפקט משה דיין. שיטת הפרלקסה, זה השם המקצועי. לא היית מבין אם הייתי קורא לזה ככה. המצאתי לך שם גנרי שתבין, אנלוגיה. פרידריך בסל, אסטרונום גרמני, זה פיתוח שלו. הוא היה הראשון להמציא שיטה לחשב מכדור הארץ מרחקים בין כוכבים. במאה התשע עשרה, אתה קולט? הוא מראשוני אבני היסוד בשביל שסלל המדע. שחר מימן לכולנו קורסים להעשרה בטכניון, אולי מישהו מאיתנו יפצח את הנוסחה. יפתיע באיזו הברקה שאף אחד לא חשב עליה קודם. ואני פיצחתי אותה. כמו הילד מבגדי המלך החדשים. כלומר, בסל פיצח אותה, הרבה לפניי, אבל אף אחד מכל המדענים הגאונים של הטכניון לא הבין שהפתרון היה מתחת לפנס. שכחו מבסל והפרלקסה שלו. מרוב שהיו עסוקים בללקק לעצמם את השכמות משביעות רצון מאז הנובל של שכטמן, שכחו מהזקנים. מחקו אותם. כאילו כל החוכמה אצלם. אבל אני לא מחקתי. גאון מהמאה התשע-עשרה, אתה מבין, אסטרונום גאון מהמאה התשע-עשרה ידאג לזה שנשחיל אתכם. כמו סאדאת".

"'סתכל עוד פעם. תעצום עין אחת, איפה הקש? תעצום את השנייה – איפה הוא עכשיו? ככה נעקוף אתכם בטבלה. המקום ראשון שלכם זה הכול פרלקסה, קומופלאז'. אוסקר שלכם הוא לא יותר ממשה דיין".

*

אתה חי תחת טראומת קיזוז, הייתי מנסה להסביר לו בהתחלה. בכל זאת, הוא מהטובים, תינוק שנשבה, עוד קורבן של לוני, שווה להשקיע בו. לא היה עם מי לדבר.

"הלחץ כולו עליכם. בשבת אתם מפסידים, את הדרבי אתם גם לא תנצחו, ולכם אסור יהיה להגיע לפליי-אוף בפחות משמונה פור, כי זה ברור לגמרי שנסגור עליכם. זה כל-כך ברור שנסגור עליכם. פרלקסלית זה ברור".

התעקשתי עוד לנסות ולהסביר. בסופו של דבר, הוא מעורר בי יחסי אח גדול, ולא מהיום. הוא כמו האח הקטן שמעולם לא היה לי. אני לא פוסל שבמובנים מסוימים הוא מזכיר לי את עצמי בגילו. או בגיל מבוגר יותר. הייתי מדבר איתו בהיגיון, מסביר לו שהוא נשמע כמו שאוהדי מכבי חרדתיים נשמעים בימים אלה מפחד אובדן האליפות, לא כמו אוהד של חיפה. הוא לא אמור להישמע ככה. למעשה, הוא לא אמור להישמע כלל. הוא אמור לקוות, זה כן, לעשות את המכסימום, זה כן, לא להישמע. מהר מאד הבנתי שאין עם מי לדבר, כלומר יש הרבה מה להגיד, אבל אין מי שישמע. הייתי מתקשר לברר אם הוא במשמרת ואם הוא היה שם, לא הייתי בא. לא היה לי כוח לטרחנות המייאשת והכה לא מודעת לעצמה הזאת. הייתי חושב עליו מדבר, ומחייך.

ואז הבנתי מה קרה פה. החרדתיות שלהם יצאה החוצה. זהו, הם חזרו אחורה בזמן. תודעתית, הם חזרו לחיות בשנות השבעים. פתאום הם קלטו את מה שהם הדחיקו כל השנים עמוק-עמוק בפנים. לא שלא ניסינו להסביר להם את זה, כן, אבל הם התעקשו לא להבין שאנחנו יצרנו את זה ובכוחנו להפסיק את זה. שזה הכל לוני ונימני. התעקשו. מבושמים בשיכרון ההצלחה, שוכחים את מעגליות החיים ובעיקר, נופלים מלכודת לחור השחור של ההתמצאות במרחב ובזמן, זאת שאוהדי הפועל חטפו ממנה הכי מכולם, שגרמה להם להמציא לעצמם את התודעה הכוזבת שמאכילה אותם מרורים, מאבדים תפיסת זמן ומושגי זמן אוניברסאליים, וקובעים את תחילת האנושות לפי מתי שנוח להם. כמו הנוצרים. ומבחינת אוהדי מכבי חיפה, שחר האנושות הוא אי-שם, בתחילת שנות האלפיים. למעשה, בדיוק במילניום. אנחנו היום בשנה ה-13 לספירה החיפאית.

*

ובבת-אחת, הבנתי מה הוא בא להגיד לי. הבנתי, ואהבתי אותו יותר מהכול. הייתי מתקשר ומברר מתי הוא במשמרת ומגיע במיוחד. איך שהוא היה רואה אותי, זה היה מתחיל. הייתי מקשיב לו ומחייך. מצוין, כל זמן שהם חושבים ככה, שהם באמת חיים באשליה שזה תלוי בהם, אנחנו מסודרים, זה מה שקלטתי פתאום. הם מדברים, אצלנו שקט, והסידור הזה עבד מצוין משבוע לשבוע. הוא עומד מעלי, דופק כמו מטיף שחור בכנסיה את הדרשה שלו, מסביר לי בשכנוע פנימי עמוק שאוטוטו הדבר הזה שאף אחד מאיתנו לא מבין בכלל עומד לקרות, ואני הייתי מסתכל עליו ומחייך, ואומר לו שאם ככה, פשוט נחכה לסוף העונה ונראה את זה קורה לנגד עינינו.

"טוב, אז נחכה לסוף העונה ונראה מה יקרה, אין מה לדבר עכשיו. כדורגל זה לא דיבורים, זה מעשים", הייתי עונה לו, כל פעם אותה תשובה, באותו מקצב, וזה היה משגע אותו יותר. השלווה העניינית הזאת, החיוך בזווית הפה כמו שיואב זיו לימד אותי, זה הוציא אותו משלוותו. ולא רק אותו. הם כולם איבדו שליטה מהתשובה הזאת, התחילו לירות משפטים בקצב מסחרר, בלעו מילים, העיניים שלהם התרוצצו בחורים כמו איילה שבורחת מנמר, רק להציל את עצמה ויהי מה, קצף יצא להם מהפה. הציעו להתערב על האליפות והבטיחו שיחתכו ורידים, שיקפצו לפירי מעליות, אם יפסידו. עד כדי כך הם היו בטוחים בעצמם ומעורערים כל-כך בתת מודע שלהם.

הוא לא יודע את זה, אבל בפעמים הראשונות הייתי תופס את עצמי שזה אמיתי. נכנס לשירותים וצובט את עצמי. מדמעות ההתרגשות הבנתי שזה אמיתי. שנים, שנים אני מחכה להגיע לרגע, החזרה מהגלות, הרגע הזה שבו אין מה לדבר; כמה דיברנו כל השנים. כמה הרבה היה על מה לדבר, להסביר, לשכנע, להיאבק. וסופסוף, חזר השקט.

רק אצל דמויות כמו הלוני הזה, בנאדם שאשכרה חי בתודעה שכדורגל זה משחק פליי-סטיישן, שחווה מציאות דרך עיניים של דמות אנימציה שפלה, הקללה של סוני, האיש שמוטט אימפריה, היחיד חוץ מאנולה גיי שגמר לבד על היפנים, רק אצלו כדורגל זה דיבורים. הפך את המועדון שלנו לאולפן לעברית. פתאום בא הולנדי ואומר את מה ששנים חינכנו עליו: "דיבורים והצלחה קודמים למעשים ועבודה קשה רק במילון", המשפטים הנפלאים האלה, הכול-כך לא ישראלים האלה, של צניעות ועשייה, יסודיות וענייניות, ממשיכי דרכם האמיתיים של א.ד. גורדון ואנשי תנועת העבודה. סטף ורטהיימר של הכדורגל הישראלי (ואם לדייק, טכנית, כרונולוגית, סטף ורטהיימר הוא מכבי של התעשייה). והתחלתי לבכות. באמת שהתחלתי לבכות, בשירותים של דלאל, ליד אנשים שמשתינים עם יהלומים בכיס המרה. זה באמת קורה, זה באמת קורה, רק שימשיך לדבר על הבר.

עונה שלמה שלא דיברנו. כל מי ששאל, כמה שלא ניסו להוציא אותנו מהשלווה שלנו, מנסים להיאחז בזיק של חולשה כדי לטפח תקווה, מספרים לכל מי שרוצה לשמוע שזה תלוי בהם – וכמה שלא שמענו את זה, אותה תשובה, אותו חיוך קטן. "נחכה לסוף העונה, אין מה לדבר עכשיו. כדורגל זה לא דיבורים, זה מעשים". כמו שג'ורדי ואוסקר הסבירו לנו. כמו שהקשבנו להם בכל דבר. בדיוק מאותה סיבה, אני וכל השחקנים במכבי לא זיינו כל העונה. בהזדמנות הראשונה אני חייב לברר עם ג'ורדי אם המקור להנחיה הזאת הוא הטראומה מהגמר במונדיאל 74' והלילה ההוא שלפניו, באמונה תפלה או בפילוסופיית אימון. תכל'ס זה הוכיח את עצמו.

*

ואני אומר, מה עבר עליכם? לא באמת, מה עבר עליכם? למה אנחנו צריכים לחכות לסוף העונה לשמוע את יוחאי שטנצלר המלך כותב את מה שהוא כותב, אה? איך זה קורה, לא באמת, תסבירו לי איך זה קורה, שיומיים אחרי – אחרי! – המשחק עם רמת-השרון, אני צריך לשמוע מאוהד שלכם, בחור רציני, שף במסעדה מאכלי ים נחשבת, שזאת תהיה אליפות עם כוכבית כי נחטוף מכם עשירייה או חמישייה בקריית-אליעזר. ברצינות הוא אמר את זה, עם חיוך ציני שבטוח בעצמו.

עכשיו שתבינו, אני כותב את הטקסט הזה עוד לפני המשחק נגדכם. אתם לא באמת חושבים שאם הייתם שמים שלישייה זאת הייתה אליפות עם כוכבית, כן? איזה לקח שקריית שמונה חידדו לכם בחצי גמר לא הבנתם? למה דקל קינן מצייץ בטוויטר על אליפות אחת בעשור? גמרת לבכות, דקל, בחדר הלבשה אחרי החצי גמר, שאתה מצייץ?

איך בדיוק זה היה תלוי בכם, תסבירו לי. נניח שהיינו מפסידים, נניח שכל האכסיומות של האח הצעיר שלי והיקר לי מאד מהבר היו מתממשות, נניח שהיינו מפסידים פעמיים, כולל לכם, הפער עדיין היה ארבע. אני באמת שלא יודע איך אני אמור להמשיך להסביר מכאן.

*

ניצלתם בנס, חיפה, ביום שני, אני מקווה שברור לכם. כי כשאתה סופר לפי מתי שנוח לך, אתה עלול לשכוח לפעמים, שמה שקורה עם מכבי העונה, מקביל, אם כבר, לעונה הראשונה של גרנט אצלכם והאליפות ההיא, שפתחה את רצף האליפויות בעשור הקודם. שבע השנים לפני האליפות ההיא, הן ההשוואה לעשור השחון שלנו. הפסדתם באליפות השנייה של אברם 0:4 לקריית גת, כמדומני, ואני לרגע אחד לא חושב שהייתה לכם אליפות עם כוכבית. אף פעם לא צייצנו על אליפויות שלכם. לא חשבנו שהן תלויות בנו. היינו עסוקים בעניינים הפנימיים שלנו. לוני, נימני, כל אחד לפי תפיסת עולמו, כן, אבל עניינים שלנו.

מה שכן, בדבר אחד חיפה צדקו. מכבי באמת לא לקחה אליפות בקריית-אליעזר.

*

כי תבינו, אני מבין אתכם שאתם עסוקים באובססיביות בגולדהאר. אני אפילו מסכים אתכם שמכבי זה הוא והעתיד של מכבי תלוי בפיוז של גולדהאר (ועל-כך, בפרק הבא של מכתבים על אליפות). אבל זה עניין פנימי שלנו. זה דיון שאמור להעסיק אותנו, לא אתכם. אתם צריכים להיות מוטרדים רק מדבר אחד, והוא כמה שנים שחר יישאר אתכם, כי הוא לא נצחי, זה ברור לכם, וגם לו לקחו תשע שנים לייצר רצף אליפויות; שנים של פיטורי מאמנים היסטריים, קפריזות והחתמות מכאן עד להודעה חדשה, הרבה לפני שבחיפה למדו לדבר על תקרות שכר. בטירוף המערכות סביב המשכורות בכדורגל הישראלי, שמור לשחר ולשפירא מקום של כבוד, הרבה-הרבה לפני גיידאמק.

*
"איך זה להתחיל לספור עכשיו שוב פעם עד עשר, הא? עוד פעם עשר שנים בלי אליפות", הוא צווח לשפופרת בשש וחצי בבוקר, למחרת משחק האליפות, חוגג כמו שאני נשמעתי לילה קודם, "גולדהאר זה הדבר הכי טוב שקרה לנו. בזכותו שחר יישאר עוד עשור ויהיה מחויב. אתם חושבים שהשמש זורחת מהתחת שלכם, אבל מה שאתם לא מבינים, זה שאם הייתם מפסידים לנו בבלומפילד, זה היה טורף את הקלפים. אני אומר אם, אבל כל זמן שהאפשרות קיימת היפותטית, גם אם היא לא התרחשה בפועל, היא אפשרות. ככה שהכול עדיין תלוי בנו, כיוון שאם היינו מנצחים, זה היה טורף את הקלפים. הבעיה שלך שאתה עיתונאי ציניקן. אתה הופך את ההפוך. רק לכם היה מה להפסיד במשחק נגדנו בבלומפילד, ורק אתה מתעקש לראות את זה אחרת. יש לך קש ליד המיטה, כן? שים אותו מול העיניים שלך בתשעים מעלות, קח את הקש, שי——–".

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

האיש מהכדורגל של פעם - אבי אטיאס
פלייאוף פח (חלק ב')

76 Comments

ניתאי 3 במאי 2013

קודם כל – גדול. כרגיל.
וגם מזל טוב (שוב) על האליפות.
מה שונה בדיבורים על 'העשור הצהוב' לבין ה'הכל תלוי בנו'? נחכה לסוף העשור ונראה מה יקרה, אין מה לדבר עכשיו. כדורגל זה לא דיבורים, זה מעשים.
ורק לי נמאס מריבי האוהדים האלו? היה נחמד שבוע-שבועיים, נגמר. פחות מ4 חודשים מתחילה עוד עונה.

מתן גילור 3 במאי 2013

שדמי שלום, מה שלומך?
שמע, אנחנו לא מכירים. בכל זאת אני מרשה לעצמי להיות קצת שחצן. אני מאמין שאני מכיר קצת יותר אוהדי מכבי חיפה ממך. סליחה, אתה יודע מה? הרבה יותר אוהדי מכבי חיפה ממך.
שמע, לא מכיר אפילו אחד שהאמין שניקח אליפות ביום המשחק שלכם נגד רמה"ש. אתה יודע מה – אולי 2 שנתנו לנו 50% בתחילת הפלייאוף. אפילו באתר, למעט מגיב אחד שעושה זאת בעיקר ע"מ לעצבן אתכם, אין באמת מישהו שהאמין בתחילת הפלייאוף שניקח אליפות. גם בתחילת העונה ואפילו שצמצמנו ל-5 עם מומנטום לטובתנו אמרתי שאתם תקחו (אל תאמין לי. לך אחורה ובדוק את התגובות שלי. או פשוט שאל מגיבים אחרים באתר).
לבסס ניתוח של אוהדי מכבי חיפה על סמך אוהד אחד מנותק לחלוטין מהמציאות (בנושא כדורגל, כן, לא בהכל – לא מכיר אותו) או שבכלל חמד לצון כדי להקניט אותך, למרות שלא באמת האמין בכך, זה מעט שיטחי. אי לכך, בניגוד לפוסטים הקודמים שלך, אני חושב שזה לא היה מצוין.

אב שמע, חביבי, אם מכבי ת"א ישחקו כמו שאתה כותב, בשלב הבתים של האלופות הם יהיו בטוח.

שבת שלום.

איתמר 3 במאי 2013

אפשר להתווכח על העובדות. אבל סיפרותית אתה ושדים לא באותה ליגה בעשר, עשרים ושמונים השנים אחרונות.

איתמר 3 במאי 2013

* שדמי

מתן גילור 4 במאי 2013

1. נו ו…?
2. במהלך התגובה שלי החמאתי פעמיים לשדמי על הכתיבה שלו, אז אני לא מצליח להבין כ"כ איך התגובה שלך קשורה ולמה היא מזהמת את הפוסט של שדמי. יכולת באותה מידה לכתוב את זה בתגובה לפוסט שלי – שם לפחות היה לזה איזשהו הקשר, הגם שקל ביותר.
3. באתר הזה אתה לא בליגה של 95% מהמגיבים בעשר, עשרים ושמונים השנים האחרונות – האם זה מונע מבעדך להגיב?
בקיצור, תגובה מיותרת, לא קשורה לכלום, שכל מטרתה לחרחר ריב. אבל אם אני משווה אותה לשאר התגובות שלך, באמת שאין הרבה פליאה.

שבת שלום.

D! בארץ הקודש 4 במאי 2013

מתן,
לאן נעלם חוש ההומור שלך?
כמו שפרוסנר מתעקש לקרוא לחיפה בשם אחר (לבריאות לו ולכם) ככה שדמי מגיע עם הצד שלו. בחייאת, זה שדמי – הוא סופר ואתה נצמד לכל מילה. חרשי מילים לוקחים מילים וסיפורים של אחרים ומהחיים ועושים בהם כרצונם.
לא חבל?

מתן גילור 4 במאי 2013

הוא לא נעלם – הוא מעולם לא היה קיים!!!
כנראה שלא הבנתי מתי הוא עבר מהמציאות לאזור הדמדומים :)
בכל מקרה, כמו שכבר כתבתי, הוא כותב מצוין. אם המכבים (כל אחד והמכבי שלו) היו משחקים כמו שפרוסנר ושדמי כותבים, היה לנו "דרבי" ברבע גמר ליגת האלופות.

שלומי 4 במאי 2013

צר לי לבשר לך, אך אני מכיר באופן אישי שני אוהדים חיפאים כאלו שבאמת ובתמים האמינו בכל ליבם במשבר ההולך וקרב של מכבי. אני יכול לפרט לך בפרוטרוט את כל סיפורי ההזיות שלהם, אבל אין טעם. יש אנשים הזויים בכל מקום.

ובהחלט, שדמי ראוי להיות בליגת האלופות של הכותבים ;)
אפרופו שדמי, איפה הקישור לפוסט הקודם? אני רוצה להתענג שוב מכתביו!

מתן גילור 4 במאי 2013

שלומי, אם הם קטינים זה לא נחשב :)

לבקשתך – http://debuzzer.sport5.co.il/bekerman/archives/8576

יואב 3 במאי 2013

וואו. עצום. גם במדד שלך שדמי, זה מאסטרפיס נדיר.
שיגיע כבר הפוסט על מיטשענק…

ללא קשר לחיפה והעבודה הטובה שנעשתה שם בימי לוני, שנים אני טוען שלוני פשוט מעולם לא ממש התמודד. גם לא עשה קולות של כאילו. הוא המציא המון דברים ותופעות איש הגשם. הוא אפילו לא היה חיקוי או זיוף לדבר האמיתי. הוא היה הנגטיב.

חזר השקט. כל כך נכון. אין מה להסביר או להתווכח.
קל לזהות קבוצה אלופה/מתמודדת אמיתית. כשמצאתי את עצמי לא מוטרד מההפסדים העונה, כבר הבנתי. חזר השקט.

יואב 3 במאי 2013

נ.ב
וגם בואי חזר לאחר עשור של שתיקה עם תקליט נהדר ומלא אנרגיות.
הכל מתחבר(:

רועי מ 3 במאי 2013

עייפת את רבי.
למי יש כוח לקורא כל כךה רבה בשישי לפני ארוחת הערב?
וכובד על השיר

בני תבורי 3 במאי 2013

רועי,
את שדמי קוראים כמו תפילה: בפסוקים וכוונה מלאה.

עכו"ם 3 במאי 2013

כל כך הרבה? לי זה נראה קצר להפליא…

יויו 3 במאי 2013

כתיבה מדהימה. תודה!

יש אצלי בעבודה אוהד חיפה שהוא קופי הבחור שתיארת.
כל כמה ימים הוא בא ושיגע אותי איך מכבי הולכים ליפול חזק ואוטוטו מגיע המשבר.

המחשבונים .. המתמטיקאים .. אתה גדול!

אחרי ההפסד בחצי הגמר לקריית שמונה הוא היה כל כך מרוסק שפשוט ריחמתי עליו.

גיסנו 3 במאי 2013

מעולה מעולה מעולה.

שדמי, אתה גורם לי לגעוגעים עזים למדור "אדום מול צהוב" לפני 9-10 שנים בעיתור "העיר". ותודה לארי שמאי שעזר להדגיש אפילו יותר כמה הכתיבה שלך נפלאה.

גיסנו 3 במאי 2013

או אולי בעיתון אחר? משהו כזה של סופ"ש. בכל מקרה הייתי מחכה כל השבוע לטור שלך.

שלמה 3 במאי 2013

אפילו השבוע אני יכול להשבע שיש אוהדים של מכבי חיפה שיספרו שהאליפות שלהם. נו טוב.

יואב 3 במאי 2013

מאסרטפיס. עצום.

פאןפאן 5 במאי 2013

טרה לייק ++++
שדמי אין כמוך

שלו 3 במאי 2013

לגבי המאסטרפיס מצטרף ומעלה ב 1…
יש לו לאוהד הכדורגל הצנוע תקופה קצרה שבה מותר לו להיות קצת בטוח בעצמו, זה מותר בין המחזור שקבוצתו לוקחת אליפות למחזור האחרון של השנה לפעמים עוד שבועיים שלושה.
קרה דבר מוזר וקבוצה שלא לקחה העונה שום תואר, ובזמן המרדף אחרי המובילה מצמצה ראשונה יוצאת מהעונה עם הישג נהדר תיקו מול האלופה בביתה כשהיא בנחיתות מספרית לאורך רוב המשחק.
אכן הישג נהדר.
היא מספרת לעצמה סיפור שנתנה לליגה פור אחרי שהמאמן החדש לא ממש השתלט שם על העסק ופוטר.
היא רק שוכחת שממול נבנתה קבוצה חדשה ולא מתואמת, עם צוות אימון חדש וזר, וגם לו לקח קצת זמן להתחבר, רק מה שם לא הייתה התרסקות, רק הפסדים פה ושם בלי כדור שלג אז זה לא נחשב מתן פור לליגה…

עופר 3 במאי 2013

הרגע הזה שראיתי את הדרבי 4:0 שוב, עם disturbed מתנגן באוזניים ו-HD על המסך- זה הרגע שהבנתי כמה העונה הזאת גדולה.
בלי יותר מדי מילים-פשוט חתיכת עונה!
שדמי-מאסטר פיס.נקודה.

סטודנט 2.0 3 במאי 2013

אודיטוריום באטלר הוא אודיטוריום לכנסים ללא קשר פקולטי. אם כבר אתה מדבר על מתמטיקאים שמתכנסים באודיטוריום מסויים אז תגיד סגו 1 או אמאדו 231-234.

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=-LfUFtC3gfI

חג שרוכים שמח. תהיו גאים באליפות. סוף סוף אתם יוצאים מהחורים

לוני 4 במאי 2013

רק אל תפסיק :]

מה שיש לנו במכבי זו שמחת עניים, מה זה אליפות? מה זה אליפות לעומת ה"יותר מאליפות" של מכבי "כמו גברים" חיפה?

ירוק 3 במאי 2013

ככה זה לחמותבמ אוהדים, אתה נאחז בדברים קלושים כדי לצאת עם היד על העליונה.
בנוסף, הרגלתם אותנו במשך 17 שנים הרגלתם אותנו שמתישהוייהרס אצלכם חוץ מאיזו הבלחה ב-2003 שבאתם כאנדרדוג.
השחצנות שלכם כמו תפאורת באנו להחזיר את מה ששייך לנו או שירה של תשתחוו יא בני זו*ות בקרייה במצב של 2-0 עד שחזרתם להשתתק כמו תמיד בעשר שנים האחרונות, ההרגשה שלך אחרי 17 שנים שהייתם כלום, שהכל תלוי בכם היא מה שתפיל אתכם.
אל תשווה את עשר השנים שלכם שבכלל לא הייתם פקטור בכל מה שקשור לאליפות. מן הסתם שאתם הייתם בים כבר בנובמבר כל עונה אז אתם לא תדברו על אליפות. 6 השנים שלנו ללא אליפות(6 ולא 7) היו ש-4 מתוכם היינו המועמדים בתחילת העונה לזכייה ובאמת נאבקנו עד סוף העונה על אליפות.
הכל היה תלוי בנו השנה בדיוק כמו שאתה חושב ש-12 האליפויות שלקחנו בזמן שהייתם אפורים או ללא בית וקהל באצטדיון רמת גן, מניפים טיטולים ועובדי אלילים היו תלויים בכם, כי נתתם לנו.
ככה זה במלחמות אוהדים, כל אחד מנסה להיאחז במשהו.

צהוב-כחול-לבן 3 במאי 2013

טעות בידך. מה שאוהדי מכבי נאחזים בהם הם לא התירוצים ל-12 האליפויות בהם זכיתם בכבוד. אלא 20 האליפויות (+22 גביעים) שאנחנו אוחזים בהם. אתה מבין, במועדונים שהמסורת שלהם מתפרשת על פני "קצת" יותר מ-30 שנה, יש גם תקופות כאלה. אז עשור בלי אליפות… היו גם יותר.

אתם חוזרים ומדקלמים- "עשר שנים, עשר שנים" .יש לכם משהו אחר לאמר חוץ מזה? אנחנו לא מכירים במושג "10 שנים", אנחנו מכירים ב- 82 שנה. ועפ"י זה ידנו אכן על העליונה, עם כמה שזה לא נעים לכם.
וגם על זה דובר בפוסט, אתם מעוותים ומכופפים את המציאות וההיסטוריה לתועלתכם אפילו שזה מגוחך.

מעניין שדווקא פה יש מכנה משותף עם הפועל(ואני צופה שתרשו את מקומם מהר מאוד)- "זר לא יבין זאת" ואתה אכן לא מבין.

סטודנט 2.0 3 במאי 2013

מי זה "אתם חוזרים ומדקלמים"?

בוא נדבר על עובדות. בשנות ה80, בלי נמני ולוני של שדמי ושל מכביסט ותיק, לא לקחתם שום אליפות, בעוד מכבי חיפה לקחה 3, וגם השחלנו לכם חמישייה ועשירייה אחת לרפואה (ב14.5 מציינים חצי יובל למאורע). שמעונוב הרס לכם הכל אז?

בשנות ה-90 היה מאבק צמוד (לטובת מכבי ת"א) ובשנות ה-2000 והלאה היוצרות התהפכו, באופן חד צדדי. לפני שנות ה-80, עדיפות שלא משתמעת ל-2 פנים לטובת מכבי ת"א. אף אחד לא מתעלם אף אחד לא מוחק. פשוט אתם מזלזלים בצורה מטופשת במכבי חיפה, כשב30 האחרונות עדיפה עליכם. כמו שאף אוהד יונייטד לא ימחק את ההישגים של ליברפול, אבל אוהדי ליברפול לא יכולים להסתכל מלמעלה על אוהדי יונייטד, עם כל הכבוד. אותו דבר לגביכם. תעשו רצף לפני שאתם יוצאים בהצהרות מטורפות.

אגב, בנוגע לשכתוב היסטוריה (מכבי חיפה חוגגת 100 שנה להיווסדה, וכן הספירה מתחילה מאז, לא מ1984. בכל זאת, המדים הירוקים משנות ה-50, הגביע מ62 מול מכבי ת"א, והשנאה להפועל חיפה עוד מלפני קום המדינה), אתם לא חוגגים אליפות מספר 20, אלא אליפות מספר 19. עם כל הכבוד, האליפות המחוזית 38 לא נחשבת גם ע"י ההתאחדות, אלא רק על ידכם, כמו שהרפובליקה של צפון קפריסין מוכרת רק ע"י טורקיה (ואזרבייג'אן).

צהוב-כחול-לבן 4 במאי 2013

לפי הסדר:
אתם.

כבר ציינתי את זה- "אז עשור בלי אליפות… היו גם יותר."
1979-1992

אם בעשיריות עסקינן, אתה מודע ל-12.11.1949? אף אחד לא יציין את המאורע ואני מניח שאתה גם מבין למה(רמז: מאותה הסיבה שנכחו רק 1500 במשחק, עפ"י הנתונים שבידי). יש גם את 05.01.1952 ועוד רבים וטובים(לא רוצה להעיק על ההודעה).
ההיסטוריה מחמיאה לנו הרבה יותר משנדמה לכם.

הזלזול בכם (אם באמת קיים ואני לא מדבר על ילדים בני 10) הוא באמת לא לעניין. צריך לקחת אותכם ברצינות יתרה ואני לא מאמין שיש משהו שלא באמת סופר אותכם.
אומר עוד משהו, אם קיים חשש כלשהו במכבי(ולא באמת קיים) מאיבוד מעמד, הוא ממכם ולא מהפועל או מכל קבוצה אחרת.
ההשוואה ליונייטד-ליברפול לא רלוונטית. יונייטד עברה את ליברפול וירשה את מעמדה ואילו אתם עדיין הרחק מאחור.
אפשר בהחלט להסתכל מלמעלה(הרי יש לנו יותר צלחות וגביעים לעמוד עליהם).

"תעשו רצף לפני שאתם יוצאים בהצהרות מטורפות."
על זה אנחנו עובדים ומקווים. ואני אישית מעריך מאוד את הרצף של 2000-2006(כמה כיף להרוס לכם רצף).

האליפות של 38' היא תחת מחלוקת. יש בסיס לטענה ואני לא מתכוון להכנס לזה.

ירוק 4 במאי 2013

לך לשנות ה-60 ותראה כמה פעמים קיבלתם בראש מאיתנו.
אולי לא זכינו באליפויות, אבל מאזן המשחקים בין הקבוצות צריך ללמד אותך שמכבי חיפה תמיד הייתה ותמיד תהיה.
נכון שהיינו קבוצה טובה שמשחקת כדורגל טכני ונאיבי עד שנות ה-80, אבל משנות ה-80 נעשינו קבוצה גדולה ואנחנו נמצאים כבר בעשור רביעי שלקחנו בו לפחות אליפות אחת ואנחנו כבר הרבה זמן מועדון גדול.
הגדולה של יעקב שחר שהוא הפך את מכבי חיפה לשם, למותג הרבה יותר חזק ממנו עם בסיס אוהדים גדול, מתקני אימונים מפוארים והצלחות שהביאו לבניית אצטדיון הכדורגל המפואר בארץ.
אני יודע שאתם חולמים כבר 30 שנה שנהיה אפיזודה חולפת, אבל מכבי חיפה מועדון גדול שימשיך להיאבק כל שנה על התארים ואנחנו כאן כדי להישאר.
אתם אלו שצריכים להוכיח שאתם לא אפיזודה חולפת, אתם אלו שנעלמתם אחרי דאבל לשבע שנים ואחרי קלינגר לעשר שנים.

צהוב-כחול-לבן 4 במאי 2013

ירוק,
מה הקשר למה שכתבתי? לפחות תגיב עניינית.
בדיוק כמו שנאמר בפוסט- שכנועים עצמיים.
להגיד שמכבי צריכה להוכיח את עצמה? ועוד כאפיזודה חולפת? כאן זה כבר לשקר לעצמך. תקרא את התגובה של מכביסט ותיק על "מכונת הזמן" אין צורך להוסיף עוד מילים.
תפסיק לנסות להשתמש בהיסטוריה היא נגדכם ובאופן מכריע.
חוץ מגביע הטוטו(גם לכם מגיע) העליונות של מכבי מתבטאת בכל פרמטר.

אתה ושכמותך כותבים כאלו שטויות ואז כשמעמידים בפניכם עובדות אתם בוכים שאנחנו שחצנים.
לא מקווה לכלום בשבילך ולא רוצה שתעלמו. כי גם שאתם למעלה(ובגדול) לא שרטתם אפילו את המעמד של מכבי.

יואב 4 במאי 2013

האליפות העשרים מוכרת על ידי ההתאחדות(וזה מה שקובע , לא הקמת המדינה; וזה מופיע בצורה ברורה באתר שלה.
ובכל מקרה, זה עניין פרטי שלנו. מה זה קשור אליכם בכלל?

סטודנט 2.0 4 במאי 2013

קדחת, שום אליפות שמוכרת ע"י ההתאחדות:
http://football.org.il/Leagues/Pages/ChampoinshipHistory.aspx?LEAGUE_ID=40
ועוד לינק לשימושכם:
http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/913/793.html

ידוע שאתם המועדון המעוטר ביותר, רק אין צורך בלהמציא עוד אליפויות

ירוק 3 במאי 2013

דיברתי על כותב הטור ולא על כלל אוהדי מכבי ת"א.
לא אני רשמתי " כן, אבל הם התעקשו לא להבין שאנחנו יצרנו את זה ובכוחנו להפסיק את זה."
אתם מכירים טוב מאוד את המושג עשר שנים, בגלל זה אתם חמים כל כך על האליפות.

צהוב-כחול-לבן 4 במאי 2013

הפער הלא פרופורציונלי בין מכבי לחיפה בעשור האחרון הוא יותר בגלל שמכבי הייתה חלשה מאוד.
הניהול הכושל, הבינוניות, השכונה, הסיכסוכים במועדון ומה לא. הייתם הכי טובים והרווחתם ביושר, זה כן. אבל המצב שמכבי הייתה בו תרם לזה מאוד.

לא מכיר עשר שנים. לא מכיר שנת 2003.
מכיר 1931 תתחיל להתרגל.

מה ז"א "אתם חמים כל כך על האליפות"? בוודאי שכן. אנחנו מכבי- רוצים כל אליפות.

סטודנט 2.0 4 במאי 2013

כמעט כל אליפות*

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=-LfUFtC3gfI

פתטים

צהוב-כחול-לבן 4 במאי 2013

סטודנט 2.0,
זהו? אין יותר מה להגיד? לא נורא תחזור ל"עשר שנים".
חבל שאתה לוקח דוגמא ממועדנים אחרים ונתלה במיתוסים. אבל בסדר, צריך להתלות במשהו. בכל זאת 30 שנה ועדיין צריך להסתכל למעלה.

אגב, אמנם חבורת אידיוטים בסרטון שלא מבינים מה הם אומרים, אבל זה ממחיש לך את רמת העניין של המועדון שלך במחוזות אחרים.

*רק תיקון- האליפות ה-20 של מכבי היא בשנת 39' ולא 38' כמובן.

רק בחיפה יש מכבי!!! 3 במאי 2013

לכל אוהדי מכבי ת"א כולל ההוא שם שכתב את הטור הזה..לפי התגובות נראה כאילו כבר שמרוב תארים שקטפתם והצלחות שלכם באירופה בעשור האחרון הכל קטן עליכם..קיזוז,מחשבונים,יענקלה שחר..התרגלתם מהר..נראה לי שהלכתם רחוק מידי ושכחתם מה עברתם אז נכון, לקחתם אליפות ואני מפרגן למרות שאני שונא אתכם וזה קשה לי אבל כדאי שתרדו מהר מהעץ שטיפסתם עליו ואל תשכחו שזו מכבי חיפה מחכה שם בסיבוב ויקח עוד הרבה זמן עד שתפסיקו לשקשק ולרעוד מפחד כל פעם שאתם בדרך לקריית אליעזר..אל תשכחו שהגלגל מסתובב…נפגש בסמי עופר!

סטודנט 2.0 3 במאי 2013

אבי רן*

הופמן 7 במאי 2013

לייק.
גם על המאבק העיקש

מכביסט ותיק 3 במאי 2013

נפתח בקריאה הרגילה – חיים שדמי המלך. ונמשיך.

אחד המשפטים הראשונים והחזקים בסרט גלדיאטור עם ראסל קראו הוא משפט שעונה הגיבור הראשי ליד ימינו מייד לאחר שהצבא הברברי- הגרמני מסרב להכנע לצבא הרומי.
אומר יד ימינו של הגיבור לגיבור- מי שנכבש צריך להבין מתי להכנע ועונה לו ראסל קראו (בתרגום חופשי לעברית) :"האם אתה היית יודע שנכבשת?".

לכן אני לא מאשים את אוהדי חיפה כשהם מתחילים לספור אליפויות מתאריך שנוח להם. אני לא מאשים אותם שגם אלו מבינהם הפחות מחמירים אומרים זה לא 20 זה 19 אליפויות. אני גם לא מאשים את אלו שאומרים תוסיפו לנו,לחיפה, את אליפות הקיזוז ואת האליפות שנצחתם את הפועל פ"ת במחזור הסיום. אני בכלל הייתי מוסיף להם את האליפות מ-1986 עם הגול של לנדא בנבדל ברור. אני גם לא מאשים את אלו בחיפה שאומרים "אנחנו מכבי".

אוהדי חיפה כרגע בשלב של הכחשה עצמית. הם נכבשו אבל מסרבים להודות שנכבשו ולהכנע. בעצם הם לא יכולים להודות כי הם לא מבינים שנכבשו. "גולדהר הרי רק זמני כאן וגם אם לא זמני אתם תכשלו לבד". גם בשנת 1970 ענף הספורט בכדורסל לא נכנס להלם ובהלה כשמכבי ת"א לקחה אליפות בכדורסל, לראשונה עם אחד בשם מזרחי. מה שקרה מאז כולנו יודעים. כן אני משווה וטוען להקבלה בין שמעון מזרחי לגולדהר עם כל השוני בין האנשים והענפים.

ושוב אני חוזר לתחזית העבר שלי, זורם איתה להווה וממשיך איתה לעתיד.ומוסיף לראשונה תחזית עתידית נוספת.
"רק נפטר מנמניוהבבונים שלו והתוצאות יגיעו מהר ממה שאתם חושבים"- סמנו וי על תחזית הזאת שלי. ליגה ארופאית לראשונה בסטורית המועדון נצחונות בדרבים בינהם תוצאה הסטורית של פעם ב-20 שנה וכמובן אליפות קטנה והכל תוך שנתיים מים 4/1/11.
תחזית לעתיד שכבר נאמרה – עוד 6-7 אליפויות מינימום ב-9-10 שנים הקרובות.
ותחזית עתיד נוספת- כותרת במדור ספורט "מכבי ת"א הורסת את הליגה בכדורגל יש להגביל את שכר השחקנים בליגת העל בכדורגל. הפרוות והרולקסים יוצרים ליגה לא הוגנת".

ברצוני לציין שבלי גולדהר מכבי לא יכולה לזוז קדימה. אבל התנאי הזה ילך ויחלש עם השנים. למכבי ת"א יש עוצמת קהל אדירה מותג כספי ספורטיבי שיצבור מומנטום עם ההצלחות והתלות בגולדהר לא תעלם אבל תפחת.
כיצד קבוצה שלוקחת אליפות אחת ב-10 שנים (וכעת אפשר לומר 2 אליפויות ב-10 שנים ויום…) מביאה קהל אדיר? התשובה יכולה להיות מורכבת (בזכות שמעון מזרחי ששימר את המותג מכבי ת"א דרך האימפריה בכדורסל) או פשוטה —הפשוטה היא = אנחנו מכבי ת"א הכי חזקים הכי טובים הכי פופולרים והכי איכותיים.

מכביסט ותיק 3 במאי 2013

אני חייב להוסיף םרט קטן שנשכח מהנאום שלעיל ומשום מה לא נכנס לויכוח בין מחנות האוהדים.
מכבי ת"א היא מכבי ת"א והיא הגדולה מכולן לא רק בזכות האליפויות מימי המנדט הבריטי. מכבי ת"א מחזיקה בכמות גביעי המדינה, שזהו תואר די מכובד, הכי גדולה. אז נכון שבחיפה כשקונים גלידה מבקשים בכוס כי גביע כבר אין 15 שנה בחיפה, אבל כשבודקים איכות מועדון אז נא לבדוק כמו צריך.

מכביסט ותיק 4 במאי 2013

דאג פיליפס וטוני ניומן חוזרים כעת במכונת הזמן לשנת 1962. שיחה בין אוהד הפועל פ"ת לאוהד מכבי ת"א – אומר אוהד פ"ת- 5 שנים לא לקחתם אליפות ואנחנו 5 אליפויות ברצף והאליפויות שלכם בכלל לפני קום המדינה.
דאג וטוני קופצים במכונת הזמן לשנת 1976 שיחה בין אוהד ב"ש לאוהד מכבי ת"א- ב-5 שנים האחרונות אנחנו לקחנו 2 אליפויות ואתם רק אליפות אחת. שאר האליפויות שלכם מימי המנדט הבריטי.
דאג וטוני קופצים במכונת הזמן לשנת 1983 שיחה בין אוהד מכבי נתניה לאוהד מכבי ת"א -ב-10 שנים האחרונות נתניה לקחו 4 אליפויות ואתם רק 3 אליפויות ושאר האליפויות שלכם בימי המנדט הבריטי.
דאג וטוני קופצים לשנת 2013 -שיחה בין אוהד מכבי חיפה ואוהד מכיב ת"א ב-11 שנים האחרונות אנחנו לקחנו 5 אליפויות ואתם 2 אליפויות שאר האליפויות שלכם מימי המנדט הבריטי.

מה למדנו ?
למדנו שמכבי ת"א הייתה בשנת 1940 הייתה בשנת 1960 גם ב-1970 גם ב-1980 וגם ב-2013. כמו פורסט גאמפ אנחנו היינו, הננו ונהיה כל הזמן הקבוצה של המדינה הכי טובים עם הכי תארים רק היריבות שלנו יתחלפו, ירדו ליגה, יעלמו ימחקו. אנחנו מעולם לא ירדנו ליגה. תנו כבוד.

בכר 4 במאי 2013

ענק

יואב 4 במאי 2013

ביג לייק

מאור 4 במאי 2013

כל הכבוד
אהבתי את האנאלוגיה של הגלידה

ירוק 4 במאי 2013

שיש תקווה לאליפות כל קבוצה מביאה קהל.
בשנות האלפיים בתחילת כל עונה בניתם קבוצה לאליפות ובגלל זה עשו מנויים, בנוסף גם הרעב לאליפות עשה את שלו. בדיוק כמו הקהל שלנו בשנות ה-90 שפוצץ את המגרשים בגלל הציפייה לאליפות.
ב 4 שנים של גרנט בין עונת 96-97 לעונת 99-00 לא היה לכם קהל והייתם מביאים סביב ה 4,000 למשחק כי לא הייתה ציפייה לאליפות והייתם שבעים מאליפויות, לא היה את הרעב.

תורג'י 4 במאי 2013

גדול שדמי. ואיזה תזמון, כיף לקרוא את זה בשבת בבוקר. חבל רק שזה על אייפד ולא על נייר.

ג'וני 4 במאי 2013

אין שום הבדל בן מכבי חיפה מכבי ת"א או אפילו לקריית שמונה
מועדונים קטנים שמקסימום יכולים לזכות באליפות בליגת הפח בארץ.
באירופה אף אחד לא שמע עליהם

זה מצחיק לראות את התגובות של אוהדי הקבוצות שמתווכחים בינהם מי מצליח יותר בביצה הרקובה המקומית שלא מעניינת איש
אין שום חשיבות לכמות ההישגים בליגה הישראלית בכדורגל כי זאת ליגה שלא מסוקרת בשום מדינה בעולם וגם בארץ אף אחד לא מתעניין בה חוץ מכמה כתבי רכילות ואלימות שמלבים את השנאה בן מחנות הטרמפיסטים והערסים של הקבוצות.

טל בן יהודה 4 במאי 2013

נהדר ומהנה כרגיל שדמי.

אני חושב שכולנו נתקלנו באוהדים האלה במהלך העונה. אני חייתי עם אחד כזה בחודשים האחרונים ובפרק מסוים ביומן אף הגדרתי את סוג האוהד הירוק הזה כ-the irrational confidence fan

הכמויות שלהם הדלדלו בהדרגה במהלך הפלייאוף, אבל רק ביום שני בלילה הם נעלמו לחלוטין.

B. Goren 4 במאי 2013

מעולה.

MOBY 4 במאי 2013

שדמי מצטרף לברכות, בהחלט יצירה ספרותית ללקק את האצבעות.
אתה צריך להחליף את מכריך אוהדי מכבי חיפה.
כמו כל דבר אוהדי חיפה מחלקים למספר אוכלוסיות.
ההארד-קור אלו שהגיעו לפני שלמה, חיפה היפה, שאליפות בשבילה היא חלום. שהמאבק היה מי היא הקבוצה של חיפה… ואז הגיע הדאבל ועמוד השדרה הזדקף וממרומי הכרמל נראו אימפריות קורסות הכפ"סניקים נעלמו והנתנייתים חזרו לחדרים לחפש יהלומים. הבירה העלתה על ראש שמחתה את הבלורית ות"א? ת"א הייתה אדומה… – איתם אתה צריך לשוחח יותר. הם הפועלים השחורים (עובדי הקבלן של ימינו) עבודה ועבודה, נעשה את שלנו והכל יסתדר. הם עמוד השדרה של מכבי חיפה. (מהם החשש שלך הרי, הוא מופיע ומצל על כל יצירה זו).
דור ההמשך – הצעירים והנאים שחקני הבית שאליפות היא המטרה העטרים הברקוביצים (אפילו קלינגר -שאיכשהו נכסתים אותו אליכם…. ושורשיו מה לעשות ירוקים לגמרי ובלעדיו הסטטיסטיקה הייתה מתיישרת יותר) אלו שלא מסתכלים לצדדים אף פעם, וממרומי הכרמל הכיוון הוא ליבשת הישנה ולמפעלים האירופאים מעבר לאסדות שקמות לנו.
ויש את דור ה-2000 המפונקים, אלו שהאליפויות נופלות להם בידיים ללא יכולת להעריך באמת את העבודה הקשה את הברק, את צעירים את שחקני הבית. אלו של אליפויות בלי מאמן…. אלישע כשל.. וכאלה. דור הפייסבוק שמחאה אצלו היא על שכר דירה ,או לעשות לייק בעצומה כזו או אחרת (הוא כרגע לרוב גם גר בתל אביב לכן אפשרות הפגישה שלך איתם הוא גבוה יותר).
לדעתי, בנאדו קורץ מהחומר של שנות ה-80 אז הוא התחיל לשחק כדורגל והמאמנים שלו היו אלו. נעבוד קשה נתכונן נפגש בשנה הבאה. הבשורה הכי טובה לכם היא שכנראה את קריית אליעזר לא תפגשו בשנה הבאה.
מתי ניצחתם בקריית אליעזר לאחרונה?

א. בן פורת 4 במאי 2013

חיימון, ברגע זה אינך יותר בן משפחה. אנלחנו עוד נתחשבן על מעברך לריאקציה. א.ב.פ.

לוני 4 במאי 2013

תודה.

עזיז לייט 4 במאי 2013

זה נפלא, הנפיחות הזחוחה הזו שלכם אחרי אליפות.
רק הופך את האליפות הבאה למתוקה יותר.

יונתן 4 במאי 2013

לא צייצתם על אליפויות שלנו כי עשר שנים לא הייתם פקטור בצמרת,התמודדתם על מקום שלישי רביעי.

י. בז'ז'ק 4 במאי 2013

הכל נכון.
אני ועוד הרבה חברים שלי היינו בטוחים שתתרסקו.
למה?
כי בעשר השנים האחרונות מכבי התקבעה בתודעה שלנו כמועדון פתאטי ברמות מיסטיות. מן בדיחה.
והנה זה לא קרה.
אולי זו תפנית היסטורית כמו שהמכביסט הוותיק (והמגיב מס' 1 כאן באתר) חושב, אבל כרגע אני ועוד הרבה אוהדי חיפה עדיין בטוחים שתתרסקו.
איזה פיאסקו מול נמושה ממלטה במוקדמות הצ'מפיונס תהיה התחלה נחמדה לשנה הבאה.
בקיצור, אנחנו עדיין לא סופרים אתכם.

המלוח 4 במאי 2013

אני שמח מאוד על התגובה הזו- תודה לך.
שדמי- טור תענוג כרגיל, כן יירבו!

מכביסט ותיק 4 במאי 2013

מי שראה את גולדהאר וקרויף באיצטדיון ר"ג לאחר האליפות וכן היום על הבמה בככר רבין יכול ללכת לישון רגוע-כמובן אם אתה אוהד מכבי. הם נראו כמו ילדים שרק התחילו לשחק ולהנות. הם רעבים הם גאים בהישג של עצמם. וכשאתה עושה דברים בכיף ואתה נהנה לעשות טוב לאחרים- אתה גם מצליח.

לוני 5 במאי 2013

תודה לך על התגובה הזאת :]

וברור שלא תספרו אותנו, אנחנו מועדון פתטי ברמות מיסטיות ואתם ה"כמו גברים" של בנאדו.

amitpros 5 במאי 2013

שדמי
אתה כותב נפלא.באמת,וברכות על האליפות,שמגיע אז מגיע.
אבל ממתי התחלת לכתוב מדע בדיוני?
בטוחים שזה יהיה עוד שלנו?משוכנעים שתתרסקו?כל ילד זב חטם ידע בגול של לוגסי שהעסק גמור.
אנחנו בחיפה לא מסתובבים עם מחשבונים,אנחנו פעם פעם ב נכנסים לקרביץ רק לבדוק אם כבר יש כפתור גם ל10,אתה יודע,שיהיה אפשר כשמעשמם ללחוץ 10-0 ב3 לחיצות ולא בארבע.
וחוץ מזה,כל הנבואות על השליטה המוחלטת שלכם ועל האימפריה הן בבחינת ברברת שניתנה לשוטים,עד שיוכח אחרת, האליפות הזו היא בבחינת תרנגול עוור שמצא גרגר.

צהוב-כחול-לבן 6 במאי 2013

תנסה 7:0. כי 10:1 גם לא מתאים…

רועי 5 במאי 2013

במהלך חגיגות האליפות אתמול, כשהתחילו לשיר "האדומים אוכלים ת'לב", פניתי לחברי בשאלה – "תגיד, למה לא שרים הירוקים אוכלים ת'לב ?"
חברי ענה לי – "הם פשוט לא מעניינים אף אחד."
וזה כל הסיפור.

baaaaaaa 5 במאי 2013

חבל שאתה לא רואה מבעד למילים של עצמך. אם אנחנו לא מעניינים אף אחד, אז מאיפה הגיע הפוסט הזה והדיונים הנלווים לו?

רועי 5 במאי 2013

כדי שאתם שתבינו סוף סוף שאתם לא מעניינים אותנו, תעזבו אותנו בשקט ותפסיקו להגיב על ימין ועל שמאל בצורה קטנונית בפוסטים על האליפות של מכבי.

amitpros 6 במאי 2013

נו באמת,איך אפשר להגיב בפוסטי האליפות של מכבי תל אביב,הרי שתי אליפויות אחורה לא היה אינטרנט בכלל

עופר פרוסנר 5 במאי 2013

נו שדמי. כתבת פוסט ארוך ארוך על הקבוצה הקטנה מחיפה. אפילו לא על הקבוצה, זה עוד מכובד – על האוהדים הלא משהו של הקבוצה הקטנה מחיפה. כשכןתב כל כך טוב מקדיש טקסט ארוך כל כך (גם אם קצר במונחים שלו) לאוהדים שלו זה אומר דבר אחד:

במשך שנים בפתיחות עונה האוהדים של מכבי תל אביב (וכשאני אומר אוהדים אני מתכוון לשדמי) לא ספרו את מכבי חיפה. זאת אומרת, זה מה שהם אמרו. היא תמיד משתנקת, היא תמיד לא מצליחה במירוץ צמוד, היא ככה והיא ככה.

והטקסט הזה – זה בעצם ההכאה על חטא של שדמי. הוא אומר – תבינו, אנחנו יודעים שאתם גדולים, אבל עד שלא עשינו משהו כמו שאתם עשיתם, אפילו דומה בקצת, מקצועני, רציני, תעשייתי, מנוכר מעט, אליפות יעילה בסגנון החיפאי מאלה שאף אחד אף פעם לא פקפק שהולכת לקרות – לא יכולתי לפרגן. והנה עכשיו בניצחון אני מפרגן. תראו, מקדיש לכם פוסט שלם. ועוד יקר, מדלאל, שלא תגידו שאני לא מכבד ולוקח אתכם לארוחה באיזה שווארמה ראש העיר. בכל זאת, כשמגיע מגיע.

אקיצר – תודה על הטקסט שדמי, נתראה בעונה הבאה.

גלן 6 במאי 2013

בסך הכל התקדמנו. פעם היו בשרשרת הכותבים של מכבי רוטהולץ ומתחכמים אחרים. הם אף פעם לא התעסקו איתנו ובצדק. שדמי הזה כל פוסט שני שלו פה יש איזה משפט עלינו (בבליל ה 10000 מילים והפעם סחטיין זה יותר קצר) וזה סימן בטוח שאנחנו במקום הנכון.
לגופו של עניין, אני מתגעגע לשנות ה70, לפרובינציאליות, לזה שהם גנבו לנו את מנו ולרגשי הנחיתות. כי אני בכזה מיעוט שאין לי כבר למי להסביר ואין יותר פתטי מזקן כמוני שמנסה להכניס רגשי נחיתות לילדים של החברים שלו והם , את תל אביב לא רואים ממטר.

עכשיו שדמי וחלק גדול פה סרוטים בני 40 פלוס. גם אני. חשבון פשוט מראה שהרבה מגילנו נטשו את העניין. בת"א ובחיפה. מי שנשארו זה הצעירים שאפילו ה 10:0 כבר לא אומר להם יותר מדי- סתם פיסת היסטוריה. את ה 4:4 בגביע כבר אין מי שיזכור חוץ מאיתנו ואנחנו עם רגל אחת בקבר. נורא. עולם הולך ונעלם.
בדרך כלל אני לא מבין מה הוא רוצה מאיתנו אבל באופן מפתיע את הפוסט הזה אהבתי כי הוא געגועים לתקופה שהייתה ולא קיימת עוד. יפה.

הופמן 7 במאי 2013

תגובה יפה

תומר חרוב 10 במאי 2013

בוא תהיה אוהד נתניה. פרובנציאליות, רגשי נחיתות- יש מספיק לכולם.

עכו"ם 7 במאי 2013

חבל לי שבנוער נתנו בתחילת העונה מקדמה למכבי חיפה.
אם בנאדו היה מתחיל עונה בבוגרת היינו לוקחים אליפות בהליכה.

תומר חרוב 10 במאי 2013

טקסט מעולה, בלי קשר לתוכן. כתיבה פשוט נהדרת.

isabel marant spring summer 2011 11 ביוני 2013

מכתבים על אליפות (2) – חיים שדמי | מגזין, אורחים

Jordan 8 Playoff 26 ביוני 2013

typically OSIM iSymphony, furthermore, does not need to sadden. the program retails would need,required $3,500. after more, the situation is short of a foot massager, But it arrives with infrared deciphering of works your family build up in addition,yet by default tunes its the rollers to present you with the best rubdown. Two of the fresh things will need amazing, intensive band. The secure on the blue additionally yellow one has become 4" vast. it is little bit while well extensive, while in any case. Jordan 8 Playoff http://www.archonind.com/jordan8playoffs.asp

obd2 tool 20 בינואר 2014

For many buyers, he said, " the single most important technology in their mobile phone. They do not want to be disconnected."

Comments closed