עוד יתגעגעו אליו

blatt

 

לפני שלוש שנים וחצי ראיינתי את דיויד בלאט לגלובס.

פעם אחת עד אותו יום הזדמן לי לדבר עם בלאט. זה היה אחרי אחד המשחקים ביורוליג, משחק שמכבי הפסידה בבית (לא זוכר עכשיו נגד מי), בעונה הראשונה שלו כמאמן ראשי. החלקים בקהל כפוי הטובה של מכבי – אלה שמשקפים את הצדדים כפויי הטובה והסוגדים להצלחות בישראליות – שרקו לו אז בוז.

שכחו את החלק שלו בשנתיים המוצלחות הקודמות, הפגינו חוסר סבלנות כלפי הדרך שהוא מבקש להתוות. לא שבלאט היה חף מטעויות; אבל בלאט הוכיח שמגיע לו אשראי של שנתיים לפחות. בסוף אותו משחק אמר פדרמן את המשפט המפורסם ההוא, "אנחנו שומעים את הקולות". בסוף אותה עונה הביא בלאט את מכבי לפיינל-פור בבולוניה.

בלאט – עד כמה שהדבר אמור היה להיות תלוי במועדון שלו – צריך היה להיות למכבי, מה שהיה אוברדוביץ' בפאנאתנייקוס. בלאט יאהב אולי יותר את ההשוואה לפופוביץ'. הוא היה נופל פה ושם, אבל נדמה לי שאיתו יחד היה למכבי עוד גביע יורוליג אחד בעשור שחלף ואליפות או שתיים מאלה שהפסידו מחליפיו.

הנקודה היא לא ההישגיות. אני חושב שבלאט היה מיטיב עם מכבי בכל פרמטר.

*     *     *

ניגשתי אליו בסוף המשחק ההוא, והתנצלתי בפניו שהוא צריך לספוג התנהגות כזאת. הוא היה בדרכו לאוטו, העניבה הייתה מעט משוחררת, והייתה לו הבעת פנים מחויכת, אבל עצובה מאד. אין כאן פסיכולוגיה בגרוש. הם באמת היו כאלה, הפנים שלו. אמרתי לו שהם כפויי טובה, שלא יקשיב לקריאות שלהם. והוא חייך ואמר תודה, ועוד כמה מילים שלא נאמרו לציטוט ונשאיר אותו ככה, וראית עליו כמה לא מובנות מאליהן היו המילים האלה בשבילו וכמה לא מובנות היו עבורו שריקות הבוז ההן.

יש בה לפעמים בישראליות את הנטייה להאיר בזרקור את השלילי ולהתעלם מהמרחב הכללי המואר באמת. אז נגיד שהוא לא ג'נטלמן כמו שעושים ממנו. הוא עדיין יותר ג'נטלמן מכל מה שעבר כאן, ועדיפה בהרבה הג'נטלמניות שלו מכל מה שנתפס כאן כחום. איך אמרו על שפיגל, שהוא מתנשא?

סיפרתי לו על המפגש ההוא כשנפגשנו לראיון. אמרתי לו שחיכיתי להזדמנות המתאימה וחשוב היה לי לפתוח את המפגש איתו בנקודה הזאת. "לא כדי לפרסם בכתבה, אלא כי מגיע לך", והוא חייך ואמר כמה דברים שלא נועדו לציטוט ולכן נשאיר אותם ככאלה.

והייתה עוד נקודה שלא נכנסה לכתבה ההיא. שאלתי אותו על הנ.ב.א. למה בעצם הוא לא מאמן שם; אמרתי לו שלא הגיוני שמאמן ברמתו, עם הבנת המשחק והידע שלו, לא ימצה עד הסוף את הפוטנציאל שלו. שזה בטח מתסכל אותו.

הוא חייך והטה את המבט שלו לצד, נתקע בנקודה מרוחקת מבעד לחלון, והייתה לו את אותה הבעת שהייתה לו אז בלילה ההוא ליד האוטו, אחרי ההפסד ביורוליג, מהורהרת וקצת חולמנית, אבל לא מנוגות הפעם, אלא סתם הבעה שחשפה איך הוא מרגיש ושווה יותר מכל מילה שתתאר אותה, ואמר שכן, "זה תמיד היה החלום שלי, אבל אולי פספסתי אותו".

שלושה חודשים אחר-כך הוא המריא עם מכבי לפיינל-פור של 2011.

אני שמח בשבילו שהוא עוזב בשיא. אני ממש שמח בשבילו שהוא לא יפספס את החלום. אני שמח בשבילו לא פחות מהזכייה של מכבי ביורוליג האחרון. כי מגיע לו, באמת שהכי מגיע לו. והלוואי שישחק אותה גם שם.

*     *     *

וכאן, מתחת, בהמשך, הראיון ההוא עם בלאט. כשלמאמן יש פילוסופיה, אתה מוצא שהרבה חלקים בראיון ההוא רלוונטיים גם להיום, שלוש שנים וחצי אחרי, לסיכום העונה שהייתה בפרט והתקופה שלו במכבי בכלל. לגישה שלו לשחקנים, לשחקנים עצמם (הוא מדבר על השחקנים של העונה ההיא, אבל מדבר למעשה גם על טייריס רייס והאחרים של היום), הם רלוונטיים להבנת האיש והגישה שלו למשחק ולחיים.

הוא היה אז בעונה הראשונה בקדנציה השנייה. סך-הכול שש עונות מאמן ראשי, שלושה פיינל-פור, שני גמרים, גביע אחד.

*     *     *

שיחה עם דייויד בלאט היא הצצה נדירה למוח של מקצוען. אין לך הרבה אנשים מסוגו בארץ. הנחת היסוד בשיחה איתו שהוא מבין דברים שהמראיין מולו לא יידע כנראה אף פעם.

בלאט מבקש לקבוע את מקום המפגש קרוב ככל האפשר ליד אליהו. יום קודם הוא ניצח את אשקלון בגביע, עשרה ימים מאוחר יותר תחכה לו ברצלונה. בתווך, הוא יפגוש את חולון בליגה.

ימים שלמחרת משחקים הם הזמן של בלאט ל"סלף סקאוט": הצוות שלו עוקב אחרי השחקנים שלו עצמו, אוסף עליהם נתונים ומשווה אותם לממוצעים שלהם ולציפיות מהם. אחר כך יעבור על הנתונים האלה בלאט.

מאחר והמשחק מול אשקלון הוא לא באמת אינדיקציה לכלום בכל הקשור למלאכת הסלף סקאוט, ולמשחק בליגה נגד חולון מספיקים יומיים של הכנה, בלאט יכול לפנות לעצמו זמן לברצלונה כבר מיום שני השבוע. בהתחשב ביריבה שמולו, הגיוני שכך יעשה.

בלאט הקציב לנו שעה; בסוף הקדיש לנו שעתיים. אחר כך הוא הלך למשרדו ביד אליהו, עלה על מכשיר ההליכה בחדר הכושר והפעיל בווידיאו שמולו קטעים ממשחקים של ברצלונה שהכינו לו העוזרים שלו.

ביקשנו להצטרף אליו למשרד, לראות אותו בעבודה. בהתחלה הוא הסכים, אחר כך התחרט. מאמנים יריבים ועמיתים למקצוע דווקא מוזמנים אליו. בלאט חולק איתם את שיטות העבודה שלו ולומד מהם. בקדנציה הקודמת שלו במכבי, חל איסור חמור על שיתוף פעולה מהסוג. מכבי החרדתית ההיא, שחיה תחת תפיסה ששיתוף פעולה הוא ריגול במסווה, לא הייתה מסוגלת להכיר בשיטות עבודה כאלה.

את העולם "החדש", הקוסמופוליטי והחולק, פגש בלאט כשעבר לאמן בטרוויזו. אם מסתכלים על בלאט, על האופן בן התפתחו חייו והתפתחה הקריירה שלו, על גינוניו – קשה לטעות. צורת החיים בטרוויזו הולמת אותו הרבה יותר. כשאימן ברוסיה – בסנט פטרסבורג ובמוסקבה – פגש שוב, שלא במקרה, את הנורמות המכביסטיות מפעם. גם שם לא נתנו לו לחלוק ידע ושיטות עבודה.

בטרוויזו מצא בלאט מערכת שתאמה אותו קונספטואלית. עם ג'נרל מנג'ר ומערך מקצועי מסודר, בדומה לאן.בי.איי. זו של מכבי – על אף הדימוי שלה – הזכירה יותר שוק. החלטות שמתקבלות מהבטן או בידי אנשים שהם לא באמת אנשי כדורסל. עד היום זוכרים לדיויד פדרמן את האמירה ההיא, בקדנציה הקודמת של בלאט: "אנחנו שומעים את הקולות". הקולות היו קולות הבוז המכוערים שהקהל המפונק של מכבי שלח בכיוון בלאט. הוא, שבעונה הראשונה שלו הביא את הקבוצה לפיינל פור ובעונה שאחריה – עם סגל חדש לחלוטין (בקיץ בין שתי העונות עזבו אותו האפמן, מקדונלד, הנפלד, צ'ורצ'יץ' ופארקר; מעטים המאמנים שהיו שורדים דבר כזה) – היה רחוק משחק אחד מאותו מעמד, מצא עצמו פתאום קורבן של הקבוצה המופלאה שלו ושל גרשון שהוא עצמו בנה שלוש שנים קודם, רק בגלל הישראליות המכוערת. שניים מהשחקנים שלו בקבוצה שאימן בקדנציה הראשונה (וויצ'יץ' וגורי) זכו ביורוליג; שחקן שלישי (אודריך) משחק בנ.ב.א.

אבל מכבי הנוכחית שונה. אם מחפשים ביטוי לפרסטרויקה שעובר המועדון הזה, זה שאחרי עידן הפנאן כמייצג הדור הקודם, אפשר למצוא אותו באופן בו מרשים ההורים לבלאט להביא חברים הביתה לשחק איתו בצעצועים. זאת לא רק מכבי שהשתנתה. הסיבוב שלו באירופה, על האליפות בטרוויזו והזכייה באליפות אירופה עם רוסיה, החזיר את בלאט לכאן אחר; בוגר יותר, מחושל יותר. באנלוגיה לילד והצעצועים, בלאט כבר לא מבקש רשות לכל דבר. הוא מודיע. כל זמן שההתנהלות שלו הולכת יד ביד עם ניצחונות ויכולת מרשימה, לאף אחד במערכת שממונה עליו לא איכפת.

*     *     *

דייויד בלאט, ממבט מהצד נראה שהתבגרת מאז הקדנציה הקודמת שלך. הסיבוב בחוץ היטיב איתך.

"אין ספק שמה שקרה איתי מאז ביגר אותי. עברתי הרבה בשבע שנים האחרונות. העשרתי את עצמי בכל מה שמסביב לכדורסל. פתאום אתה רואה דברים בצורה אחרת. לפרספקטיבה ולבגרות אין תחליף. את הקדנציה הקודמת במכבי אני רואה כהצלחה גדולה. אבל היום, אחרי שאימנתי בקבוצות גדולות, אני מבין שלמערכת גדולה יש אופי אחר. זה דבר שאתה חייב להיות מוכן לו. אני מבין בדיעבד שחוץ מהקטע המקצועי, לא הייתי מוכן כמו היום לאמן במערכת גדולה ומורכבת כזאת. אבל בוא לא נתבלבל. לקחתי תארים במקומות שאנשים לא חולמים עליהם. אז מה, עזבתי את מכבי ופתאום למדתי איך לאמן?! האם השתפרתי כמאמן מאז? בהחלט. אבל דחילק, זה לא שמה שעשיתי במכבי קרה בפוקס ויצאתי מישראל אדם שונה. אין לי במה להתבייש במה שעשיתי אז. אני אומר את זה כלפי התגובות שהקהל היפנה כלפי אז. אבל מה שכן, הביטחון שלי היום הרבה יותר גדול. זה תהליך טבעי שבא עם הבגרות והשנים".

חלק מהבטחון מתבטא בזה שנראה שאתה יותר חי את המשחק היום, אתה פחות כופה את עצמך עליו. פעם רדפו אותך על החילופים התכופים שלך, נרגעת קצת מזה.

"בגדול אני מסכים לזה. הפילוסופיה שאני הולך איתה היא שאני ממש לא כל הזמן צודק. כשאני מרצה למאמנים אני אומר להם שאחת התכונות הכי חשובות למאמן היא שלמרות שאתה לומד מכל מי שאתה בא איתו במגע, תגבש את הפילוסופיה שלך. אל תנסה להיות מישהו אחר. ילדים הם כמו שחקנים, וילד יודע לזהות כנות. יש דברים שאני רואה אצל מאמנים אחרים ויודע שהם לא בשבילי".

אתה התחזקת, אבל נדמה שזה לא רק אתה שהשתנית. גם מכבי היא היום מועדון אחר בהשוואה לזה שעזבת. חבוט יותר, מפוכח יותר.

"אני חייב להסכים לזה, ולשמחתי, התהליכים שמכבי ואני עברנו, הולכים יד ביד. מכבי של היום מתאימה לי הרבה יותר. מכבי היום מתנהלת, להבדיל, מלמעלה ועד למטה בצורה הרבה יותר מקצועית, כולל מהבחינה הכלכלית. גם חברתית העסק הרבה יותר רגוע ובשליטה מבעבר. שיתוף הפעולה בין ההנהלה לצוות המקצועי הרבה יותר טוב. אין שליפות מהמותן, ומצד שני, הכסף לא עף דרך החלון כל יומיים. עבודה של מאמן זה לא רק להעביר משחק, אלא ללמד, למצוא פתרונות, לבנות שיטה למכלול שחקנים ועם סבלנות להבין שיהיו כאלה שהעבודה איתם תיקח יותר זמן. פה נכנס הצורך של ההנהלה להבין את זה. אין לי ספק שההנהלה היום במכבי מבינה את זה יותר מבעבר. אם ההנהלה רואה שהדרך היא נכונה, בסוף התוצאות יבואו".

עד כמה שתי הקבוצות המיתולוגיות ההן של מכבי עדיין נוכחות בחיים שלך כאן כצל? עד כמה מנופפים לך בהן כתו תקן להצלחה? בקדנציה הקודמת שלך כמאמן זה היה בעוכריך.

"אנחנו לא קרובים לקבוצה ההיא. יש לנו עוד דרך ארוכה כדי להתקרב לזה. אני לא יודע אם ברמה האישית יש כאלה כישרונות אצלנו בקבוצה היום, אבל מה שמאפיין את הקבוצה שלנו שהיא עובדת ביחד ומשקיעה ברמה ההגנתית לפחות בלוול של הקבוצה ההיא. אני משווה את הקבוצה היום יותר לקבוצה של האפמן ומקדונלד. אני מרגיש שגם השנה הבאנו בני אדם לקבוצה כמו בעונה ההיא. הקרקטר בעייני הוא מעל לכל. היופי של השנים ההן במכבי היה בעבודת הצוות שהיתה אצלנו, שאני, להבדיל מאחרים, מציין את האחרים".

אפרופו, פיני רק עושה לך טוב. בקדנציה הקודמת שיתפתם פעולה יחד ונולדו מזה שתי קבוצות ענקיות. בעונה שעברה הוא יצר כזאת טראומה בהנהלה של מכבי, שסופסוף הכירו בצורך לתת לך לעבוד בשקט.

"אתה אמרת את זה. אני מתרחק מלהגיב לזה. אני יכול להגיד לך שהעבודה המשותפת עם פיני רק עשתה לי טוב".

אתה נחשב למאמן עם טביעת עין מצוינת לשחקנים. לפי מה אתה בוחר שחקנים לקבוצות שלך?

"בעבר הייתי בוחר יותר לפי תכונות ספורטיביות, אבל היום שיניתי לא מעט את סדרי העדיפויות שלי. לא מזמן הוזמנתי על ידי הסאן אנטוניו ספרס לביקור. נפגשתי שם עם גרג פופוביץ' המאמן, ועם בריאן פאוג'יולה ואר.סי. ביופורד. אלה האנשים הכי מצליחים בביזנס לקבל רעיונות מהם איך לפעול ואיך להרכיב את הפילוסופיה האישית שלך. שאלתי את כל אחד מהם לחוד מה התכונה הכי חשובה בעיניהם לשחקן שהם בוחרים. ציפיתי לשמוע אתלטיות, קליעה, כוח. אבל כל אחד מהם חשב לרגע וענה: קארקטר. זה מראה על קו של מערכת. זה לא שלא הבאתי שחקנים בעבר גם בהתחשב באופי שלהם, אבל הלכתי עם זה עוד צעד קדימה. אני מרגיש שהשנה הבאנו בני אדם למכבי, וקארקטר בעייני, זה מעל לכל. אינטגריטי זה דבר שאני מאד מחפש אצל שחקנים. יש הבנה בקבוצה שמה שטוב לכלל, יהיה טוב גם ברמה האישית. פה כל המערכת נכנסת לתמונה. אתה מביא בנאדם וצריך לדעת לנתב אותו, לעזור לו. זה מביא אותך לסופו, שהיו הרבה ספקות לגביו".

סופו מציג את הכושר הכי טוב בקריירה שלו. מה יש בך שמוציא ממנו את מה שמאמנים אחרים לא הצליחו? אתה יותר סבלני כלפיו?

"אין ספק שמבחינת המשכיות, סופו בתקופה הכי טובה שלו. אם אתה בביזנס הזה, אתה חייב להכיר בזה שכל שחקן שונה מהאחר. אם תתייחס לכל שחקן באותה דרך, תטעה. אתה חייב לייצר כללים שיאפשרו לכל אחד להיות עצמו בתוך המערכת ולהתנייד בתוך המגבלות האלה. אבל הקרדיט הראשוני מגיע לסופו. הוא מראה בגרות, הבנה שיש מקום חדש ואיך הוא צריך להשתלב בו, איך הוא מוצא את הדרך להתבגר ולהשתבח. הוא לוקח אחריות ומקבל הרבה תמיכה מהסביבה. אנחנו סוג של קבוצה שכולם יודעים איך לעזור לו להרגיש בנוח. הצבענו בקיץ על כמה מטרות. אחת מהן היתה להביא שחקן מטרה כמו האפמן או וויצ'יץ', שלא היה פה כמה שנים, ולדעת לשחק בסגנון שמתאים לשחקן כזה. אנחנו עושים את זה עם סופו. הלוואי וזה ימשיך".

יש תחושה לגביו, שמניסיון העבר מתישהו האידיליה תתפרק. שלרמות הגבוהות באמת הוא כבר לא יתאים.

"בוא לא נשכח שהוא כבר היה בשלושה פיינל-פור ובנבחרת יוון הוא היה מאד דומיננטי בעבר מול טובי השחקנים. הבעיה שלו היתה העקביות. אנחנו מודעים לזה ומנסים לעבוד איתו על זה".

אחרי שבנית קבוצה בקיץ, איך אתה ניגש לעונה, איך אתה מתכנן אותה?

"לפני שמתחילה עונה, יש לך הרבה נעלמים. אתה לא בהכרח יודע איך ייראו קבוצות אחרות ואיך תיראה שלך. קודם כל, אתה צריך לבנות קבוצה לפי הפילוסופיה והוויז'ן שלך. מפה צריך להצביע על כמה יעדים. לבנות שיטה דרך משחקי הכנה במטרה להכין את הקבוצה שלך לשלב הבתים ביורוליג. להגיע לינואר עם זהות ספציפית. עם קבוצה חדשה אתה לא יכול להסתכל מעבר לזה. המטרה היא ליצור מומנטום כדי שיסחב את השחקנים ככה שיאמינו בקבוצה ובעצמם. מומנטום הוא דבר שדוחף קדימה להגיע לינואר במצב טוב. אני יכול להגיד לך שבעונה הבאה אמור להיות יותר קל, כי הקבוצה ברובה תרוץ יחד השנה. עם קבוצה שרצה לפחות שנה ביחד אתה כבר יכול לתכנן מעבר לשלב הבתים".

הגענו לינואר. איך הקבוצה ביחס להכנות שלך?

"אנחנו ללא ספק במצב יותר טוב ממה שחשבתי. השחקנים די תרמו לזה ולימדו אותנו מה הם יכולים לתת, ככה שאנחנו יכולים להיכנס איתם יותר לעומק. אבל זה לא מבטיח כלום. אני לא חי באשליה שאנחנו הקבוצה הכי טובה באירופה. יש לנו חולשות ודרך ארוכה לעשות, עם מכשולים גדולים בדרך. יש דברים שאני מופתע מאיתנו. הדרך שבה התחברנו, המחויבות לכל מה שקשור במכבי. בדרך כלל זה לוקח יותר זמן. הרוטציה שלנו היום די ברורה וקבועה, וזו אחת ההפתעות הנעימות. הצלחנו להכיר את הקבוצה די מהר מבחינת המובינג פארטס. זה יוצר היררכיה טובה שמאפשרת לשחקנים לתפקד בצורה טובה. לעומת זאת, יש דברים ברמה האישית של כמה שחקנים שרציתי שיהיו יותר טובים, ולא בהכרח מצאתי דרך לעשות את זה איתם. אני קצת מאוכזב מעצמי מהבחינה הזאת".

חייבים להגיד שזה לא יהיה דרמטי אם לא תגיעו העונה לפיינל פור. עוד לא ברור באמת אם הקבוצה שלך בלוולים האלה. העונה הבאה היא סיפור אחר.

"אם דיברתי קודם על זהות ספציפית בינואר, אז אני יכול להגיד שמה שאנחנו היום, זה מי שאנחנו. בגדול, מה שקיבלנו עד עכשיו, זה מה שייראו מאיתנו גם הלאה. בינתיים העסק רץ טוב ואני מאד רוצה להגיע רחוק ככל האפשר עם הקבוצה הזאת, אבל אם הדרך תימשך ככה, לא אצטער גם אם לא נגיע לפיינל פור. אני יכול לגלות לך שבישיבה שלנו עם ההנהלה בתחילת העונה, הצבענו על מספר דברים שאנחנו שואפים אליהם. למשל, הציביון הישראלי שלנו והאופי של הקבוצה, במטרה לגדול לאט-לאט. היה ברור לכולם שאם נעשה את הכל נכון, ההצלחה גם תבוא, לאו דווקא העונה. האנשים בהנהלה השמיעו לי את אותם הדברים. אמרתי לך, מכבי היום שונה. היעדים הם לטווח הארוך".

תגיד, מה הסיפור הזה עם הציביון הישראלי שכולכם מדברים עליו, זה לא קצת בולשיט? תן לקהל ניצחונות בלי ישראלי אחד ושארפ, וכולם מרוצים.

"ממש לא. חברי הנהלה אמרו לי בקיץ 'בעונה שעברה ניצחנו משחקים ואנשים אמרו שלא נהנו מהקבוצה, כי השחקן הישראלי קיבל מעמד ירוד'. זה לא רק שאלה של להביא שחקנים ישראלים, אלא כאלה איכותיים שיתרמו בריל פאשן".

פעם סיפרת שאתה מתחיל עונה עם ארבעים תרגילים, כדי להגיע לפיינל פור עם עשרה.   

"רוב המאמנים עובדים ככה. השנה בניתי יותר עקרונות הגנתיים מהתקפיים. ההתקפה שלנו די בסיסית ופשוטה. אנחנו מנצלים סוגי לחץ ועקרונות הגנתיים כדי לייצר מתפרצות ומנצלים את היתרונות היוצאים מהכלל שלנו במשחק פנים".

הקבוצות שלך תמיד מזוהות מאד עם משחק הגנה. הקבוצה העונה הצריכה ממך לתת יותר דגש הגנתי, כי היא מוגבלת יחסית התקפית?

"בוא נגיד שברמה האישית, השחקנים העונה פחות כישרוניים אול אראונד ד'ה קורט, ולכן אנחנו צריך להתבסס יותר על הגנה. בכל מלחמה צריך להכיר בנשק שיש לך ולהבליט את היתרונות כדי להתקדם. זאת לא בושה. מאמן חייב להיות מספיק גמיש כדי לשחק עם מה שיש לו. אימנתי קבוצות שהיו יותר טובות בהתקפה, ואימנתי כאלה עם זהות הגנתית. מאמן העבר הגדול אל מגווייר אמר פעם שהוא ידע שהוא מאמן ברגע שהבין אחרי עשר דקות של משחק איך הוא יכול לנצח אותו. זה נכון גם לגבינו, אבל אני משליך את התובנה הזאת יותר על העונה כולה. את מה שהוא הבין ביחס למשחק נתון, אני עדיין לא לגמרי מבין. אתה חייב מהר מאד לדעת איך אתה מנצח עם הקבוצה שלך לפי היתרונות שלה ולשפר את החולשות שלא ייפגעו ביתרונות. אנחנו עובדים על החולשות שלנו גם ברמה האישית וגם ברמה הקבוצתית. לכן הבאנו את מצ'באן. הוא יכול לתת לנו דברים שחסרים לנו: עוד ביג-מאן שיכול לקלוע מבחוץ ולמצוא כדור כשהוא הולך פנימה. יש בו גיוון תפקידים והוא מחזק את הגיוון של כל הקבוצה. במובן הזה, הוא מתאים לדרך שאנחנו משחקים היום וגם בעתיד".

עד כמה אתה מתובנת בניהול המשחק שלך, כמה אתה בונה אותו מראש לפי תוכנית משחק?

"אם אתה חייב לשנות טקטיקה בכל משחק, סימן שאתה בבעיה. צריך שיהיו לך בקנה כמה דברים לשחק איתם, אבל קבוצה מצליחה היא כזאת עם שיטה, דרך עקבית וזהות קבוצתית שרצות איתה לאורך כל הדרך. אפשר לעשות שינויים קטנים בכל משחק, יש מקום לניואנסים, אבל אני לא מאמין בשפנים. ההכנה הנקודתית לכל משחק היא יותר ברמת הסקאוט. האימונים בנויים על ברייקדאונס: לפרק נקודות מרכזיות של היריבה ודרכי ההתקפה שלנו על מנת לשבור אותם. יש מה שנקרא ספיישל סיטואיישנס: 14-12 אחוז מההתקפות במשחק הם מצבים נייחים שאתה יכול לתכנן מראש, כמו תרגילים ספציפיים, מה אתה עושה בסוף שעון או איך תמלא שחקנים ספציפיים בעבירות".

הזכרת את מגווייר. מי המודל שלך כמאמן?

"המאמן שלי בתיכון, פיל 'סמוקי' מורזי. הוא לימד אותי את המשחק, וגם על החיים. הוא היה דמות אב ומקצוען בשבילי".

בשני העשורים האחרונים יותר ויותר שחקנים אירופאים מגיעים לנ.ב.א. המגמה הזאת מעידה שהרמה בנ.ב.א. ירדה או שהאירופאים כל כך השתפרו?

"היתה תקופה שהרמה בנ.ב.א. בהחלט ירדה. הכדורסל בקולג'ים הפך למשני וכל מיני טורנירים אומצו על ידי נייקי והחברות האחרות. הכל הפך מסחרי ופרוץ יותר. כשהשחקנים הגיעו לקולג' הם נשארו שם פחות שנים או שדילגו בכלל על הקולג' ישר לנ.ב.א. הלימוד של המשחק ירד דרסטית. התוצאה היתה ששחקנים אירופאים שבאו בגיל 23-22 היו יותר מוכנים ומתקדמים בכדורסל ובמנטאליות שלהם. המאמנים בנ.ב.א לא טיפשים והם ראו את זה. במקביל, היה גידול במספר הקבוצות בנ.ב.א, והרבה שחקנים שפעם לא היו משחקים בכלל, הפכו לשחקני רוטציה".

המעבר של שחקנים אירופאים לנ.ב.א. הביא לירידה ברמת הכדורסל באירופה. זה לא מתסכל אותך אישית? עם הכישורים שלך לא היית רוצה להתמודד עם שחקנים וקבוצות יותר חזקים?

"אין ספק שמספר הקבוצות ברמות הגבוהות ירד. לכן היום נדרש ממאמן יותר מאמץ. אתה מקבל חומר פחות כישרוני. מבחינת כדורסל, קל יותר לאמן קבוצות שמשחקים בהן שחקנים כמו האפמן ומקדונלד. שים אותם על מגרש בלי מאמן והם יהיו קבוצה טובה. היום המשימה שלך כמאמן לייצר קבוצה כזאת היא הרבה יותר קשה. לא בטוח שאתה יכול למצוא היום מקבץ כזה של שחקנים ברמה הגבוהה באותה קבוצה, כי יש פחות היצע מבעבר. רציתי השנה את מק'אלום, אבל לא יכולנו להתחרות בכסף שהציעו לו. לשמחתי, פרקינס היה שלנו ופארגו נותן לנו המון".

אם כבר אירופה, יש לך את ברצלונה בשבוע הבא בטופ 16. איך אתה מתמודד מולה?

"קבוצות מסוגה של ברצלונה הן כמו זאב. זאב מריח את הסביבה שלו. כולנו בצוות המקצועי רואים את ברצלונה כבר מספטמבר, כי דאון ד'ה ליין ידענו כבר אז שאם נהייה טובים, נפגוש קבוצות בלוול של ברצלונה. יש לנו תוכניות סטטיסטיות על ברצלונה, מאגר קלטות, אנשים שאנחנו מדברים איתם, שחקנים ששיחקו בליגה שם נגדם, מאמנים שאימנו קבוצות שניצחו אותם. אנחנו שואלים על שיטות משחק, אפקטיביות של סוגי טקטיקות מולם, חולשות אם יש כאלה, יתרונות שצריך לשבש להם. אם הצליחו נגד ברצלונה – איך עשו את זה, ואם נכשלו – למה? אני יכול להגיד שכדי לנצח את בארסה לא נצטרך רק משחק פנטסטי, אלא כזה מדויק טקטית עם רמת מוכנות מנטאלית איפה שנכשלנו נגד קאחה לאבורל בספרד".

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

קריאקין בק-טו-בק
אי אפשר בלעדיהן

25 Comments

שלומי 15 ביוני 2014

נפלא. עוד פוסט לפנתיאון.

הפסקאות הראשונות מראות עד כמה בלאט הוא פרגמטי יותר משחושבים.
מאמן מצוין וחבל שנזכרו להעריך אותו רק ברגע האחרון. האמת?
מגיע לנו, למכבי תל אביב, כמועדון, שילך דווקא עכשיו ויגשים את החלום האישי שלו.

סימנטוב 15 ביוני 2014

נפלא!
יהיה מוזר אם הוא יגיע לגולדן סטייט שלי פתאום יהיה כאן רעש, מוזר

מאיר 15 ביוני 2014

קצת בילבלת בין העובדות. ב 2002 בלאט שיחק עם אותה קבוצה שזכתה ב 2001 בסופרוליג והביא אותה לפיינל פור בבולוניה. הבוז מהקהל הגיע בשנה שאחריה. שבא פארקר האפמן ומקדונלד עזבו. קווינסי לואיס המחריד הגיע. שם אמר פדרמן את מה שאמר.

MOBY 15 ביוני 2014

מאמן ענק שיצליח מעבר לים.
הצהבת עוד תתגעגע עליו. רק שיהיה חזק עוד שנה שנתיים כשיבוא לבקר אותו אחרי כמה כישלונות, וישאר שם.

גל ד 15 ביוני 2014

כישלונות? אם הוא יהיה עוזר מאמן בג"ס אז הכישלונות (ואני רוצה לדעת איך אתה מגדיר כישלונות, הסגל שם שווה חצי גמר מערב, אולי גמר מערב בלחץ, לא יותר מזה גם אם פרגוסון יאמן אותם) לא עליו בכל מקרה.

בקליבלנד היתה להם בחירת דראפט ראשונה שלוש פעמים בארבע השנים האחרונות. אפילו השתחלות לפלייאוף מהמקום השמיני תיחשב שם להצלחה מסחררת. ויהיו לו שני שחקנים מהמקום הראשון בדראפט לעבוד איתם.

גל ד 15 ביוני 2014

רגע, התכוונת כישלונות של מכבי? אם כן, נא להתעלם מהתגובה הקודמת.

MOBY 15 ביוני 2014

התעלמתי :)

B. Goren 15 ביוני 2014

שדמי, כתבת נפלא. שבוע טוב.

גיל שלי 15 ביוני 2014

פוסט נפלא.
אני מאמין גדול בחשיבות האינטרגריטי בעבודת המאמן. ראו את זה גם אצל פאולו סוזה ואוסקר למשל, נדמה לי שמרכיב זה חסר אצל הרבה מאמנים ישראלים, ובעיקר בהנהלת מכבי

יניר 15 ביוני 2014

למכבי , בהרכב הניהול והבעלות הנוכחי שלה לא מגיע מאמן כמו בלאט.
רק אחרי שילך יבינו שם את חשיבותו. אני רק מקווה שהמקצוענות שלו ודרכי העבודה הוטמעו בקבוצה ולא יתמוגגו כי הפדרמנים למיניהם יודעים יותר טוב

יואב 15 ביוני 2014

נהדר.
ואני כבר מתגעגע.

שחר ד. 15 ביוני 2014

פוסט נפלא.

תמיד אהבתי את בלאט, ומכיוון שאיני אוהד מכבי גם לא ספרתי לחובתו את העונה ההיא שלפני גרשון (דווקא היה לדעתי טעם לפגם להחזיר אותו לאחר אותם אמירות).
בלאט יוצא היום ל-NBA בשלב הכי בשל שלו, בשלב שהוא לא כופה את סגנון האימון שלו על השחקנים (כמו כל מאמן אירופי בכיר) ויותר מאפשר להם להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי – גישה שיהיה חייב ליישם מעבר לים (ובדיוק בגלל התנאים האלו, דאנטוני מעולם לא נחשב מאמן אירופאי ומסינה ובלאט כן).

קורא 15 ביוני 2014

בניגוד לדיבורים על זה שבלאט עזב בשביל חלום, לדעתי הוא רצה להישאר והנהלת מכבי פשוט לא נתנה לו את מה שהוא ביקש.

אני שונא את השקרים הלבנים האלה של ההנהלה.

גיל שלי 15 ביוני 2014

+1

רועי 15 ביוני 2014

אין גבול לציניקנים…
אם זה היה המצב, אני חושב שהצעה של 2 וחצי מיליון דולר לעונה מצסקא היתה יותר אטרקטיבית. וגם צ'אנס לתת למכבי בראש אם יצטלבו דרכי הקבוצות ביורוליג בעונה הבאה.

אם אתה טוען שאלה שקרים לבנים של ההנהלה, אז גם בלאט אשם באותם שקרים בדיוק במקרה זה.

קורא 15 ביוני 2014

אני לא חושב שמה שהוא רוצה זה לדפוק את מכבי. אני חושב שהוא רצה בדיוק מה שהוא ביקש – חוזה ארוך טווח עם סמכויות, ומשזה לא ניתן לו, הוא בחר באופציה השנייה שבה הוא רצה – NBA.

הרי ההצעה של מכבי לבלאט ידועה גם לי וגם לך – שנתיים עם אופציה לשנה שלישית, בלי הרחבת סמכויות, וברור לך שלא לשם הוא כיוון.

אם היתה מונחת הצעה לחמש שנים על השולחן והוא היה בוחר ב-NBA, אז היית יכול להגיד שההנהלה עשתה הכל, וזה לא מה שהיה בפועל.

רועי 15 ביוני 2014

לא, ההצעה של מכבי לא ידועה לי.
מהיכן היא ידועה לך ? מאיפה שהיא ידועה לגיל ? וואלה ספורט ?

אזי 15 ביוני 2014

כן, גם סוזה בכדורגל רצה להשאר.
מי זה רודף אחרי חלומות בימינו?

אגב, גם כשכספי עזב לNBA זה כי ההנהלה דחפו אותו. שלא לדבר על שראס, באסטון ופרקר.

יודעי דבר גם אומרים שגל מגל הלך לNBA רק בשביל לברוח מההנהלה של מכבי…

גיל שלי 15 ביוני 2014

לפחות לפי הדוברים של דני פדרמן באתר וואלה, בלאט קיבל הצעה נמוכה, ולא היתה שום הסכמה להרחיב את סמכויותיו, מעצם זה שבלאט דרש הרחבת סמכויות אני מניח שהוא התכוון להשאר (ולא נפל עליו שום דבר חדש, הצעות לNBA יש לו כבר בזמן שדרש את הרחבת הסמכויות)

אזי 15 ביוני 2014

וואלה ספורט שמקדמים את הספר של גרינוולד עם הכותרת הבומבסטית "האם מוני פנאן באמת התאבד??" (התשובה היא כן)
וואלה ספורט שבכל יום חמישי מוציאה כתבה של גרינוולד או כהן על מה דפוק במכבי השבוע?
וואלה ספורט שחותכים כל שחקן שמגיע למכבי? (דורון פרקינס הוא טרבל מייקר סדרתי)
וואלה ספורט שכותבים על כל שחקן שעזב את מכבי בשביל שני מיליון יורו בערבות רוסיה "איך מכבי ויתרה עליו?"

ולא, אני לא מסווג בליל של המצאות שבוע אחרי שבוע כ"טור אמיץ".
גם תרנגול עיוור וכו…

תסלח לי שאני לא מאמין לפסיק שכותבים בוואלה ספורט על מכבי תל אביב.

גיל שלי 15 ביוני 2014

גם אני לא, אבל אין לי ספק מי הגורם הבכיר בהנהלה שהם מצטטים אותו כל הזמן, ולא נראה לי שהם ממציאים

רועי 15 ביוני 2014

וואלה ספורט ? ממציאים ? לא, לא יכול להיות…

איך אומרים, מקור בכיר, בואך חבר דימיוני.

גיל שלי 15 ביוני 2014

רועי – דווקא נראה שהם מחוברים לא רע לגורמים שלהם, יתרה מכך, לי נראה שמפעילים אותם. אני מבין מהתכתבות שקראתי עם העורך של וואלה ספורט, חמי אוזן, שהם מאוד גאים בכך שהם הלכו נגד הזרם ו"חשפו" את ה"בלוף" שנקרא בלאט (זה כמובן היה בדצמבר 2013) האתרוג של כל שאר עיתונות הספורט.

כולם שם כותבים בשבח ההנהלה הצעירה של מכבי. כולם שם דואגים שיתנו קרדיט להנהלה הצעירה בזמן שבמקומות אחרים לא מתעקשים על זה.

זה מקרה קלאסי של תן וקח בעיני, לכן לא נראה לי שממציאים

MOBY 15 ביוני 2014

אני באמת חושב שבלאט רצה להישאר עם חוזה של 5 שנים ושילדים לא יסתובבו באימון שלו ויפריע לו לעבוד. הם והחברות/ים שלהם ממעריב לנוער ואצבעוני.
ככה הוא נשאר קרוב לילדים שלו (צבא, משחקים בנבחרות, חיים).
כנראה שלא קיבל זאת אז למה לא ללכת על חלום לא פחות גדול כמו הנבא כשיש הצעות כאלו? גם אני הייתי מתלבט וכנראה מחליט כמוהו.

פאןפאן 16 ביוני 2014

כתבה נהדרת
כל מה שקרה היה צריך לקרות כולל העזיבה של בלאט – מגיע לו!
ויותר מזה – מגיע להם
ברם אולם אנחנו יודעים שבתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף…
כבר מתגעגע…

Comments closed