משנתו של דון חואן

הוא תמיד עורר בי המון חום כלפיו, דון חואן. לא חום חמלה; חום חיבה

צילמתי אותו כמה דקות אחרי המשחק מול באזל בבלומפילד. הכי קרוב שיכולתי להגיע אליו. והוא חומק, מתרחק, מיטשטש, ונמוג. מכל השחקנים שחגגו על הדשא, שמחתי יותר בשבילו. לא נבואה שמגשימה את עצמה, לא בריחה מבשורה. זה פשוט קרה. וקרה שאחרי יום, או יומיים, לא זוכר, הודיעו שהוא הולך. צירוף מקרים. זו היא, אם כן, משנתו של דון חואן.

אהבתי אותו, כי אני חושב שהחמירו איתו. אהבתי אותו, כי היה בו משהו, שתאם את מכבי. הוא לא היה מושלם, אבל היה בו משהו נכון. כן, לא היה לו משחק רגל מושלם. אפשר לחשוב שהפידבק שהוא קיבל מהקהל והתקשורת היה מושלם. כמה דיברו על משחק הרגל שלו. אפשר לחשוב שכל היתר כליל השלמות. מרוב שדיברו על משחק הרגל, פספסו אותו בדברים האחרים. אז שמחתי במיוחד בשבילו, דווקא בגלל זה.

*

אין כאן הכאה על חטא. גם לא נבואה עיוורת. פשוט רציתי לכתוב עליו ואיכשהו לא הזדמן, והזמן עבר, ואני מרגיש שמגיע לו שיכתבו עליו, אפילו שהוא בכלל לא יידע את זה. להביא את ראיקוביץ' זה מהלך נכון עניינית. קר מרוב שהוא נכון ונכון מרוב שהוא קר. הוא נכון, כיוון שהוא לא פסול. זאת אומרת, שבארגון מתקבלות החלטות שחלקן מסתכלות על דברים בצורה שהיא יותר רחבה משחקן נתון. זה לא קשור לעידן הכסף, לא קשור למנג'ר זר. זה ככה. תמיד היה. פשוט. אני יכול לתת עכשיו ניתוח מאד ענייני למה זה היה מהלך נכון, והוא יהיה מאד נכון הניתוח הזה. ולפעמים יש גם החלטות שלא ממשות את מה שצופה.

אני לא אומר שאפשר להגיד דבר כזה על ראיקוביץ'; לא עכשיו בכל אופן. צריך לתת זמן לראיקוביץ' כדי להבין אם הפוטנציאל מומש. "זמן" לא כמו לכל שחקן חדש שבא; הרבה יותר זמן. הוא לא קורטואה. לא כל בן תשע-עשרה הוא קורטואה. אבל הוא באמת בן תשע-עשרה. ומבחינת מכבי, העובדה ששחקן כמוהו בוחר לבוא לכאן, מעידה את מה שרבים מדי מפספסים. כמה התהליך במכבי מצליח בינתיים; ביג-טיים מצליח. אין סיכוי ששנה אחורה אחד כזה היה חותם כאן. בינתיים אנחנו רואים שלראיקוביץ' יש משחק רגל מצוין, אולי אפילו מדי; זה עניין של זמן עד שיחטוף גול בגלל ה"מדי" הזה. אבל עוד לא ראינו ממנו הצלה גדולה אחת. אבל ראיקוביץ' הוא לא הסיפור פה וגם לא הקונטקסט. גם לא כל הדברים האחרים שיש לכתוב על מכבי, ויש לי עוד דברים לכתוב על מכבי, כי מגיע לו.

*

הוא תמיד עורר בי המון חום כלפיו, דון חואן. לא חום חמלה; חום חיבה. של לרצות מאד בטובתו. כאילו שהוא ילד בתחילת הדרך, כשהוא למעשה בסופה. שחקן ישראלי, עד היום, בעשרים שנות פלוס מפעל, לא יכול לראות בצ'מפיונס ליג יעד מוחשי. כזה שאתה רושם אותו לעצמך בתחילת הקריירה בדף ההישגים שאתה רוצה לסמן עליהם וי בסופה של הקריירה. זה תלוי בכל-כך הרבה משתנים, לפעמים גם מזל, שזה לא משהו להתכוונן עליו. בגלל זה צ'מפיונס לשחקן ישראלי, זה קודם כל חלום. ובאמת, "מי לא רוצה לשחק בצ'מפיונס, אין שחקן שלא רוצה". אין אחד שלא רוצה להגשים חלום, מי לא רוצה.

אבל כשאתה שוער בליגה הספרדית, ואתה לא מהגדולים של הליגה, אין לך סיכוי להגיע לצ'מפיונס. סיכוי ממשי, אני מתכוון, לא אחד למיליון, נסי. אם אתה לא ברביעייה המובילה, אתה לא תהיה שם. אם אתה לא ממש טוב, אבל ממש טוב, זה גם לא יקרה דרך הקבוצות שמבליחות מהליגה שלך מדי פעם לצ'מפיונס. מאלאגה, סביליה, ויאריאל, כאלה מין.

אז אם הגעת לגיל שלושים פלוס ואתה לא באלה או באלה, אתה כבר לא תהיה בצ'מפיונס. אולי אם תהיה איזו הצטברות נסיבות, ותהיה שוער שלישי באחת מאלה, ובמקרה ייפצע השוער הראשון והשני יהיה חולה והמשחק יהיה חסר חשיבות, תשחק משחק בצ'מפיונס. לא משמעותי מדי. אם זה יהיה משחק באמת משמעותי, יש אפילו סיכוי שהקבוצה שלך תחתים מישהו אחר בגלל ששני אלה בתור לפניך מושבתים. אבל זה לא כל-כך נחשב באמת. זה לא שעלית עם הקבוצה שלך לצ'מפיונס. היית שם, בסביבה, חלק חילוף במנגנון כל-כך משומן, שיש לו חלקי חילוף לשני סגלים לשתי קבוצות צ'מפיונס. ואתה בכלל השוער השלישי.

*

והקריירה שלך עוברת, ואתה רואה את האחרים, אלה שמשחקים איתך באותה ליגה ועל אותם מגרשים, שבוע אחרי שבוע, שנה אחרי שנה, כן משחקים במה שקוראים הרמות הגבוהות. וההוא, זה שבנוער אמרו עליך שאתה מוכשר ממנו, ההצטברות של הנסיבות שיחקה לטובתו, והוא כן שם. אבל אתה יותר טוב ממנו, אתה בבטן שלך יודע את זה, ואילו רק היה קורה ככה ואילו רק אחרת, וזאת קריירה קצרה בסך-הכול. זה לא שיש יותר מדי זמן לתקן עד הפנסיה. ואתה כבר בן שלושים פלוס, ואתה נהנה מהמקצוע שלך, ברור שאתה נהנה. חצי אנושות היתה מתחלפת איתך. ואתה מרוויח יפה. לא שיש פה סיבה להתלונן על משהו, כן; אלה לא חיים של ייאוש. הכול בסדר, ועדיין.

וכבר השלמת עם זה. עם איך שהיתה הקריירה שלך. אפילו אפשר כבר להתחיל לסכם אותה. ויום אחד אתה מקבל טלפון לבוא לשחק באלופה מליגה משנית, משנית בנימוס אירופי. ואתה אומר, יאללה, מה כבר יש להפסיד. נהנה קצת, אתה אומר לעצמך, אומרים שיפה שם, הבן של קרויף שם. ואז יום אחד, בקיץ השלישי מאז שהגעת, אתה פתאום שם. בצ'מפיונס. בתוספת הזמן של הקריירה שלך. כנגד כל הסיכויים.

הכי קרוב שיכולת להגיע אליו. והוא חומק, מתרחק, מיטשטש, ונמוג.

פינת החדשות הטובות
״מהטובים בעולם לגילו״

30 Comments

אסף THE KOP 27 באוקטובר 2015

לשם שינוי, מסכים.
היום בדרכי לעבודה, על רחוב מטלון בואכה 'מתי המקלל' הבליחה בי המחשבה שהכל זה קארמה חוזרת בגלל ההתנהגות עם חואן.

אסף THE KOP 29 באוקטובר 2015

האמא הזונה שלך

יהושע פרוע 30 באוקטובר 2015

מנהלי דה באזר היקרים.

אני מציע למחוק תגובות/מגיבים מסוג זה.
אני נכנס לאתר על בסיס יומי ובשבילי הוא מהווה אנטיתזה למקומות כמו וואללה וone שם מתנהל שיח ברמה הנל. תודה

המתבונן בדבשות 30 באוקטובר 2015

מי שאל אותך בכלל דביל

זהבי לך לטוטנהאם 27 באוקטובר 2015

בסך הכל מסכים, הטענה העיקרית כששיחררו אותו זה שאתה לא יכול לעלות עם שוער ברמה של חואן פאבלו בסטמפורד ברידג' נגד צ'לסי והשאלה עכשיו היא:
אם חואן פאבלו היה נשאר, אחת התוצאות העונה בכל המסגרות הייתה שונה? לטעמי לא.
מצד שני, לא ממש אכפת לי. שתפסידו כמה שיותר

בלייק 27 באוקטובר 2015

לא זוכר ששמעתי את הטענה הזאת ממישהו במכבי, אולי אתה מתכוון לאוהדים שניסו להסביר את המהלך.
בעיני זה היה די פשוט: ח״פ שוער בינוני (יחסית) וכנראה שהוא כבר לא ישתפר בגילו. ראיקוביץ׳ נחשב אז, בעקבות ההצלחה שלו עם נבחרות סרביה הצעירות, לשוער טוב עם פוטנציאל למצוין, כשההזדמנות היחידה להביא שחקן כזה היא כשעולים לליגת האלופות.
יכול להיות שהמהלך יתברר כשגוי, אבל זאת תהיה חוכמה בדיעבד. לגיטימי אבל קל.
שחרור ח״פ גרם לי להיות עצוב בשבילו (למרות שחשבתי אז שהמהלך נכון מקצועית) מהסיבות ששדמי רשם וגם כי הוא היה מקצוען אמיתי, תמיד רצה, לא הוריד ראש אפילו בטעויות קשות שלו (תכונה מאוד חשובה לשוער) ותמיד היה חיובי והוקיר את הבמה שקיבל ממכבי (לא טריויאלי בכלל לשחקן ספרדי). איש טוב, כזה שכיף לרצות בהצלחתו.

ערן (המקורי) 27 באוקטובר 2015

יופי של פוסט, חיים.
פאבלו לא היה אניימה. אבל משהו בחיבור שלו לקבוצה ובהתנהגות האצילית תמיד, היה מאד מרגש.
כואב לי עליו. והיכולת של ראיקוביץ׳ עד כה לא מקלה עליי.

אסף המושבניק 27 באוקטובר 2015

יפהפה, תודה.

פורד פרפקט 27 באוקטובר 2015

עם כל הכבוד ליכולת הלא טובה של ראיקוביץ' בטח ובטח במשחק הזה ראית כמה היא תלויה בטל בן חיים הבלם. בגילו הוא איטי ומוגבל אבל הוא הרבה יותר טוב מטיבי וקרלוס גרסיה ומסוגל לסדר ולתת בטחון להגנה ופה מכבי נכשלה במשחק. כי אין לה תחליף אפילו קרוב אליו. לצערי מכבי יפרקו אותנו שבוע הבא בדרבי. מקווה שאטעה ובגדול.

אהד 28 באוקטובר 2015

כל מילה לגבי טבח..
ראיתי אחרי ההדחה של הנבחרת את פרימו מטנף עליו.. עד ששאלו אותו את מי היה מעלה במקומו. ואז.. שתיקה מתובלת בגמגום.
אחרי בניון, טבח הוא השחקן השני בטיבו בדור הזה, וזה כולל גם את זהבי

יואב 28 באוקטובר 2015

פוסט נפלא חיים. אכן היה בחואן משהו שתאם מושלם את מכבי.
ולא לשכוח, הוא היה נהדר בחודשים האחרונים של העונה שעברה

אהד 28 באוקטובר 2015

בטח שתאם.. בבינוניות ;)

גלעד בלום 28 באוקטובר 2015

שאלה- אם מכבי משלמים לו עדיין משכורת עד סוף העונה, למה לא להשאיר אותו כשוער שני למקרה של פציעה (ראו מקרה הרוש שעלה להפועל בנקודות), לשים אותו בשער במשחקי גביע הטוטו, יוקאנוביץ התלונן על עומס, לא? אולי התחרות לא היתה מזיקה לצעיר, קבוצות עושות את זה, לא? אבל אם הוא חתם בקבוצה אחרת אז השיקול מובן

בלייק 28 באוקטובר 2015

לא רצו לבזבז מקום של זר על שוער מחליף.

גלעד בלום 28 באוקטובר 2015

לגמרי, אני טמבל..

פיטמה צהובה 28 באוקטובר 2015

בינתיים זר אחד הגיע פצוע ושיחק במצטבר עשר דקות, זר שני סובל ממיחושים לא ברורים, ושני זרים נוספים מבזבזים מקום בחדר ההלבשה… בדיעבד הייתי שמח אם היו מחליטים לבזבז מקום של זר עבור ח"פ תמורת כל אחד מארבעת האחרים…

דרור בר-נור 28 באוקטובר 2015

זו חוכמת הבדיעבד.
בזמן אמיתי ההחתמות היו נראות סבירות פלוס.

זיו 29 באוקטובר 2015

אז למה מבזבזים אותו על גרסיה

סימנטוב 28 באוקטובר 2015

פוסט נהדר!

B. Goren 28 באוקטובר 2015

תודה שדמי. כתבת נפלא ואכן מגיע לו שיכתבו עליו.

יהושע פרוע 28 באוקטובר 2015

תמצית המכביזם.

מישהו ראה את דגן יבזורי לאחרונה?!?!

תני 28 באוקטובר 2015

להבדיל משאר הקבוצות אצילות הנפש

כסיפוביץ 28 באוקטובר 2015

פוסט יפה מאוד

שרמותין 28 באוקטובר 2015

שוער חלש, נקודה

רוקט 88.2 28 באוקטובר 2015

עשית לי קצת עצוב, וזה די נדיר שאני אתעצב עבור שחקנים של מכבי ת"א. יש משהו הר נבו-י בסיפור שלו. להגיע כל כך קרוב בגילו ולא לגעת. חבל שלא פרסמת את זה מיד אחרי ההחתמה של השוער החדש. עכשיו יצא לך קצת בורוביץ', חוכמת הבדיעבד.

חיים שדמי 28 באוקטובר 2015

אין כאן חוכמת הבדיעבד, רוקט. הטקסט הוא לא על "האם המהלך היה נכון או לא מקצועית".

הוא על נשמת אוהבי הכדורגל. ועדת ביקורת התגובות של הדה-באזר מבקשת ממך לגלות עירנות להבא.

כמו כן סבורה הוועדה, כי המונח "חבל שלא…" אינו קיים בלקסיקון האתר.

הצרפתי (האמיתי) 28 באוקטובר 2015

תגובה מפוארת.

יוני 28 באוקטובר 2015

שדמי תן לנו יותר פוסטים. חאלאס עם הקמצנות הזאת ;)

ג'נובי 28 באוקטובר 2015

הרגת אותי עם השיר בסוף.
מעולה.

משה 28 באוקטובר 2015

פשוט מושלם. תודה.
רק מקווה שראיקוביץ יתעורר..

Comments closed