פוגרום ביציע

לכאורה, אני כמו משה רבנו. אבל רק לכאורה. אבל לזה אגיע בסוף. תחילה, לעיקר החדשות ולפרשה שמסעירה את עולם הספורט מאז שבת –

התקרית האלימה בין יוסי בניון לאוהד מכבי, בלעדי לדה-באזר, למענכם ובשבילכם, הודות לשליח הדה-באזר שהיה פרוש בשטח. ומה שקרה זה ככה:

הכול התחיל במחצית המשחק בין מכבי לחיפה. ומה שקרה זה, שאוהד מכבי בשער 13, עמד סמוך לגדר ההפרדה בין השער ליציע העיתונות, הבחין בבניון שבשער הכבוד והתחיל להוריד עליו קללות, מטר של קללות, אבל מה, קללות קלילות, כל מיני בן-זונה, אשתך זונה, דברים כאלה, בנוהל הרגיל, לא משהו שלא שמעת ואמור לגרום לאוזן שלך להטות אוזן אם היא במגרש כדורגל. לא משהו שאימא מארגון אימהות בלי עגלות תכתוב עליו מאמר נזעם על הבן שלה שחזר הביתה מזועזע מהאלימות המילולית שהוא שמע ביציע ועכשיו היא מזועזעת גם.  אבל זה היה עקבי, עקבי כמו הטפטוף שיורד עכשיו בירושלים. זונה, יא בן-זונה, אשתך זונה.

כמה דקות קודם, הרגשתי שאני צריך להכניס משהו לבטן, אז ירדתי למזנון וקניתי לי פיתה עם חומוס וחמוץ ושיפקה, שזה בעייני מעדן – והוא אפשרי כמעדן רק במגרשי כדורגל, כולל חתיכת חמוץ אחד ולא חלילה חמוצים – בשמונה שקלים, הודות למאבקם הצודק של ארגון האוהדים "היציע" להוזיל את מחירי המוצרים במזנונים.

*

אני מקפיד לאכול בצורה מסודרת, שלוש ארוחות מלאות ביום, פלוס קצת נשנושי בצק בלילה לפני השינה, וכחלק מהצורה המסודרת, עומד גם עניין הנחת. אני אוהב לאכול בנחת. ואם אני כבר מוצא את עצמי אוכל משהו בפיתה, חשוב לי מאד שיהיה בנחת. אז עליתי בנחת חזרה למקום שלי ביציע העיתונות, כרסמתי להנאתי את הפיתה-חומוס, בניגוד לאוהדת הפועל מסוימת שפרסמה עלי ברשתות החברתיות שאכלתי נקניקיה כדי להרים עלי את הטבעונים, ובאמת, בלילה למחרת המשחק, כשחזרתי הביתה, חיכתה לי כנף של יונה על השטיחון על סף הדלת. אבל זאת היתה פיתה עם חומוס ואחרי שהתמקמתי חזרה במקום שלי, בנחת, והמשכתי לאכול, בנחת, אני רואה את בניון מטפס בנחת במעלה המדרגות המפרידות בין שער 13 ליציע עיתונות. וכעת, תיאור גרפי עבור אלה שלא יודעים איך נראה בלומפילד:

יציע הכבוד יושב על קו האמצע, כשהשורות הראשונות על הדשא, ומעליו, יציע העיתונות. כך שלמעשה, מדובר ביציע אחד המחולק לשניים. שער 13 נמצא מימין לשער הכבוד ויציע העיתונות – כשפנינו אל הדשא – ומשתרע לכל אורכם. משני צדי שער הכבוד, גרם מדרגות עליו מטפסים הצופים אל מקומם ביציע ויורדים בו ממקומם ביציע. זה היציע שבו יושבים אנשי הקבוצות היריבות, למשל, יושבי-הראש, המנהלים. גם מוזמנים שהמועדון חפץ ביקרם יושבים שם, נשות כדורגלנים וילדיהם, ומנויים עשירים שנטבלים בג'ל לפני שהם יוצאים מהבית.

*

גם לוני הרציקוביץ' יושב באופן קבוע במשחקי הבית שלנו ביציע הכבוד. בפעמים הראשונות בעידן גולדהארט כשראיתי אותו שם, הייתי נוהם בחוסר שביעות רצון לסובבים אותי, "מה הוא עושה כאן? מה האיש הזה עושה כאן, לעזאזל?", חמור יותר מביבי נואם בעצרת זיכרון לרבין, ואחרי הפעמים הראשונות, כשהדבר הפך לשגרה, הייתי אומר את זה בקול רם יותר, כדי שיגיע גם לאוזניו. לקח לי זמן רב להבין שטוב שמונומנט השעווה הזה מגיע. הוא אנדרטה, מצבת זכרון, יד לפנים, כמו האנדרטאות שמפוזרות בברלין להזכיר מה היה שם, באותם רחובות, מה התחיל שם, בשנות השלושים של המאה העשרים ולא נלמד. ולראייה, הופעתו של מונומנט השעווה, דוקטור קליגארי, ששים שנה מאוחר יותר. ככה למדתי להתחיל לחבב את בובת השעווה; שנזכור שהטוב איננו מובן מאליו, שלהגיע רחוק אפשר גם מללכת לאחור, שנזכיר ששתי האלופות האחרונות שלא היו אנחנו, רשומות בטאבו על האיש הרופס והנאלח הזה, שבמו ידיו… קאט! אני מתפזר ויותר מדי משחזר.

גם יוסי בניון ישב באותו משחק ביציע הכבוד. חולצת כפתורים אפורה שרוול ארוך, שיער מרוח במי ורדים, ומכנסיים כהים.

*     *     *

עכשיו אני מתאר לעצמי שיש הרבה אנשים ששואלים את עצמם עכשיו, מה אני עושה ביציע העיתונות בבלומפילד אחרי שרק לפני כחודש סיפרתי כאן איך הורחקתי בהסכמה מיציע העיתונות לפני כחצי שנה אחרי מספר תקריות, שנגרמו שלא באשמתי, ביניהן הפעם ההיא שצעקתי לסטיבן שלום "שב, שב בשקט, יא מנצל שואה", אחרי שהוא קפץ מהמקום שלו ביציע הכבוד במשחק שלנו עם באר-שבע לפני שנתיים בעונת הסוזה. מה שהיה זה שהוא התלונן על איזו החלטת שיפוט, ואני באופן אישי לא מוכן ששר בממשלה – לא כל שכן סטיבן שלום, לא כל שכן בעלה של ג'ודי ניר מוזס ושות' – ימחה כנגד טעויות שיפוט, כל טעות, כל שיפוט. זה היה לפני שהשתיקו את הפרשה ההיא שאמרו עליו את האמת, לפני הפעם השנייה שכבר אי אפשר היה להשתיק אותה, אבל את הקריירה הפוליטית של סטיבן דווקא כן אפשר היה להשתיק. ובאותם ימים היו הפריימריז בליכוד. ומי שזוכר, סטיבן שלום יצר לוגו במסגרת ההתמודדות שלו בפריימריז בנוסח הטלאי הצהוב מהשואה. אפס.

אז כשסטיבן התרומם, כמו אוהדי באר-שבע אחרים, וקפץ בתלונה על השופט, אני קפצתי עליו כדי להשתיק את התלונה, וצעקתי לו, שיישב בשקט, יא מנצל שואה, והוא ישב שלוש שורות מתחתיי; הוא בכבוד, אני בעיתונות. שלא תהיה פה אי הבנה. זה לא בגלל שהוא אוהד באר-שבע. גם על צחי הנגבי צעקתי פעם שהוא בושה בשבילנו שהוא אוהד שלנו ולדן מרגלית אני אוהב לקרוא, כשאני נתקל בו אחרי משחקים, אם הוא כבר הרים טלפון לביבי לגבי הטור של מחר. וזאת נקודה חשובה, כי אני אומר, קודם כל אזרחים, וזה בניגוד לשני עיתונאים שהם אוהדים של באר-שבע שישבו ביציע באותו ערב וישר קפצו עלי ואמרו, "מה זה צריך להיות? זה יציע עיתונות, זה ייצוגי", אז עניתי להם שקודם כל אנחנו אזרחים ושהשר יהיה ייצוגי דבר ראשון. זה מה שאמרתי להם. כי אני שליח הדה-באזר.

*

וככה העברתי לי את חצי השנה האחרונה מאז ההרחקה, פעם ביציע 13 ופעם בשער 2, מה שנקרא העלו אותי ליציע עד סוף העונה, שזאת הסיבה השנייה למה בסוף לא לקחנו את האליפות, אחרי הסיבה הראשונה, שהיא המוות של אבא. אז כמה ימים לפני המשחק האחרון של העונה, אמרתי לאנשי המועדון שראוי, בשביל מכבי, שנגיע הם ואני מאוחדים למשחק, כי להזיק זה בטח לא יכול ויותר מזה, זה יועיל מאד, כי חשוב שהקבוצה תרגיש שהמשפחה מאוחדת, כפי שהיא באמת, כדי שהיא לא תהיה עצובה. גולדהארט אמר שהוא דווקא ישמח וג'ורדי אמר שלמה לא, אז חזרתי בפעם האחרונה ליציע העיתונות בבלומפילד הנוכחי. אז ככה חזרתי.

*     *     *

וככה חזרתי עם הפיתה והחומוס, החמוץ והשיפקה, בנחת, למקום שלי ביציע העיתונות, ואני רואה את בניון מטפס, בנחת, במעלה המדרגות. וכל אותו הזמן, האוהד ההוא המשיך עם הקללות, בנחת, כמו ניגון רקע במערכת הכריזה שניגנה ברקע, זמזום שחולף כשגרה, בן-זונה, אשתך זונה, וכאלה מין, ואני אוכל לי בנחת ורואה את בניון מטפס בנחת ואומר לעצמי בבטן, לצד הפיתה, החומוס, החמוץ והשיפקה, שהוא בטח בא להגיד לאוהד הזה, "בואנ'ה אחי, עזוב אותך, למה ככה? בשביל מה הקללות האלה, אני אפילו לא משחק בכלל, לא מתאים". ואני אסביר למה חשבתי ככה.

זה היה ביום חורפי אחד, לפני שבע-עשרה שנה, ינואר 1999. נו, גם כן חורף. שנת בצורת, טי-שרט'ס בדצמבר, כמות משקעים כמצבה של מכבי באותן שנים, והכול בגלל האובססיה הבלתי-נשלטת של רובי שפירא לאליפות, אחרי שש שנות שפיכת כספים כזרע במאה-שערים, כלומר, ללא תכלית. עוד ועוד החתמות, ארבע-מאות אלף דולר לטלקר, דברים כאלה, בלי שמשהו ממשי מתקדם. אז שפירא התחיל להשקיע בכספים כדי להשפיע על מזג האוויר, כדי שלשחקנים שלו לא יהיה קשה עם הרוחות הנוראות בחורף שהיו מגיעות מהים למגרש בקריית-אליעזר ומסיטות את הכדורים. העלה מטוסים לשמיים עמוסים ביודיד כסף, החזיק מדענים מהטכניון בשבי עד שיבואו עם פתרון, ובסוף, זה הצליח לו. אם בסוצ'י יכול לרדת שלג, מה הבעיה שבחיפה יהיה חורף שחון אחד. לא ביג-דיל, חוץ מאפקט השרשרת האקלימית, שנה אחר-כך, שגמר על הדגה, בלבל לדגים את ההרגלים, הפסיקו בגלל זה לעלות לקו המים עקב ההתחממות הדרמטית, ושפירא התאבד.

*

ובאותו שבוע בינואר 1999, היה לנבחרת האולימפית מחנה אימונים בחיפה והם העבירו את הלילות באחד המלונות בעיר, הדר-כרמל, נדמה לי, ואולי משהו אחר עם כרמל. כל מלון בחיפה זה משהו-הכרמל. באותה שנה, הרחיב אברם את גניבת הדעת שלו והתפתח לתחום השחקנים הצעירים, שחקנים צעירים מוקפים בנימני. אני הייתי אז גם צעיר, פחות או יותר בן גילם של הצעירים חג'ג', בן-דיין, צרפתי, בן לוז כדי להיות מישהו לדבר אתו, ומבוגר בשנה-שנתיים בממוצע מהם כדי להיות אח גדול ובוגר. לעד אוהב את החבורה הזאת, התמימה והילדותית, מלאת השאיפות והנהדרת, ובאותם ימים לוקה עדיין שלא באשמתה בעיוורון, עיוורון גניבת הדעת, שיחריב לכל אחד ואחד מהם את הקריירה. בקיץ, כמה חודשים קודם, ימים לפני שהתחילה העונה, הזהרתי אותם. כנביא עיוור-אח בוגר, הזהרתי אותם. אבל הם לא שעו לי, כיוון שכמו בכל טרגדיה, הקורבן אינו מסוגל לראות את הטרגדיה המתרגשת מעל לראשו. וכשהוא כבר רואה, זה כבר מאוחר, הסכין כבר פילחה לו את האיברים הפנימיים.

אבל מאד אהבתי אותם ורציתי שיצליחו גם בשבילם, לא רק בשביל מכבי. אז קבעתי עם בן-דיין וצרפתי שאני אבוא לבקר אותם באחד הערבים במלון במחנה האימונים של האולימפית, ונעשה כתבה ל"העיר", אחרי הכתבה ההיא מהקיץ. איזה חמודים הם היו, הילדים האלה. בני-אדם, גובה העיניים, צחוקים ורצינות, ילדים שובבים ומסורים, חולמים בגדול ומאמינים בעתיד. צרפתי ובניון ישנו באותו חדר. בן-דיין היה עם אורן רותם. וסדר היום של כל השחקנים באולימפית היה נראה ככה: כשלא מתאמנים, אוכלים או ישנים – משחקים כדורגל בחדר של צרפתי ובניון בפליי-סטיישן של בניון. כיבוי אורות באחת-עשרה, קימה בשבע, שעתיים אימון בבוקר, שעתיים אחרי הצהריים, שלוש ארוחות – רוב הזמן עבר עליהם בחדר של צרפתי ובניון, משחקים בסוני-פלייסטיישן של בניון. חדר שתי מיטות בבית-מלון, עשרים וכמה שחקנים, הדלת סגורה, אף אחד לא במסדרון, יש מקום לכולם, המנצח ממשיך, המפסיד מתחלף. בניון ניצח כל הזמן.

איזה ערב משגע ומהנה זה היה. מתי שהוא גם הגיע תורי ושיחקתי סוני-פלייסטיישן מול בניון והפסדתי 2:1, לנצח מאותו יום שורה בקורות החיים שלי, "1999 – ינואר. הפסד במשחק כדורגל מול אימפריית בניון בתוצאה המרשימה 2:1".

ואני מספר את כל זה, כי הדבר שאני זוכר במיוחד מהערב ההוא, זה איזה ילד מקסים וחמוד היה בניון. "ראית את זה?!", הוא קרא בהתרגשות והסתכל בעיניים נוצצות אחרי מהלך מדהים בפליי-סטיישן, ואת המבט הזה, שהיה בו המון תום וחום, אני לא אשכח, ומאותו יום, אני תמיד מספר על הערב ההוא, איזה מתוק וצנוע ובנאדם בניון. אחר-כך, השחקנים היו צריכים לצאת מהחדר לארוחת ערב ובניון נשאר בחדר והמשיך להראות לי מהלכים משוגעים בפליי-סטיישן, כי שנינו רזים ובניון אמר שהוא עוד מעט יבוא לאכול ובנבחרת אמרו שיותר חשוב שבניון ישקיע בפיתוח יצירתיות מבאוכל.

אחר-כך בן-דיין וצרפתי ליוו אותי לתחנת רכבת והם לא הפסיקו לפטפט כל הדרך, וכשעמדנו בתחנה בן-דיין אמר, "הוא יגיע חזרה לתל-אביב אחרי חצות, זה נורא מאוחר, אולי נסדר לו חדר במלון?", אז צרפתי אמר שאי אפשר, הם בטח לא ירשו, אבל שאני אהיה בסדר ולא צריך לדאוג לי. עליתי על הרכבת ונופפנו זה לזה לשלום מבעד לחלון כשהם על הרציף. כמה ימים אחר-כך פורסמה הכתבה ההיא ובן-דיין וצרפתי התקשרו לספר לי שקורק הנבל נזף בהם מה פתאום הם מדברים בעיתונות בלי אישור שלו. ברגע הראשון אני קצת דאגתי להם שסיבכתי אותם, כמו שאורי בלאו סיבך את ענת קם, אבל הם היו מאד משועשעים כשהם סיפרו את זה וצחקו שאין מה לדאוג.

*

וכשראיתי את בניון מטפס במעלה המדרגות, הסתכלתי עליו בחיבה, בזכות השורה ההיא בקורות חיים ובזכות זה שמאותו יום הוא מקובע אצלי כבנאדם צנוע וטוב לב ומלא קסם ותום, מירית מדימונה. ושמחתי על המפגש המחודש הצפוי לנו, אחרי שהוא יגיד לאוהד ההוא "בואנ'ה אחי, עזוב אותך, למה ככה? בשביל מה הקללות האלה, לא מתאים", בזכות מי שהוא, שנשאר הילד הצנוע מדימונה ואייאקס. האוהד ההוא, שקילל אותו, הוא היה באותה השורה שלי, מרחק ארבעה מטר, כשרק גדר קטנטנה שמגיעה עד למותניים מפרידה בין היציעים. וזה נראה היה מתפתח למשהו מעניין, הטיפוס הזה של בניון בנחת במעלה המדרגות לעבר האוהד שקילל אותו בנחת, אז התמתחתי בסקרנות בנחת ואמרתי לעצמי בבטן, שזאת הזדמנות נהדרת לפגישה מחודשת פלוס הזמנה לדו-קרב חוזר בפליי-סטיישן. והמשכתי לאכול את הפיתה בנחת. ואז קרה הדבר הבא.

בניון הגיע והתייצב מול האוהד המקלל ואמר לו משהו כמו, "יא בנזונה, אני אזיין אותך", מילה פה מילה שם בסדר שונה, אל תתפסו אותי במילה, זאת הכוונה ב"משהו כמו". אז האוהד הגביר את הקללות שלו, והיו חילופים, של קללות, וגם של איגבור, ואז באתי להתערב, כי אני לא אוהב אלימות לא מוצדקת, ובכל-זאת, בניון, ובכל-זאת, אוהד מכבי, אני שוחר שלום וגם שליח הדה-באזר, אז באתי להתערב ואז קרה הדבר הבא.

האוהד המקלל תפס את בניון בצוואר מאחורה וקירב לו את הפרצוף לפנים שלו, משהו כמו איום מומחש בראסיה, ובניון הרים את היד שלו והוריד אגרוף מלא, ביד מתוחה, אגרוף מתפרץ, על האוהד. עכשיו, אני לא בטוח אם הוא פספס את הצד של הפרצוף של האוהד, אבל אני די סגור על זה שהוא פגע לו בכתף ימין (שמאל מנקודת המבט שלי). כאן גם אני נקלעתי לעימות פנימי. מצד אחד, הפיתה שלי שהחזקתי בנחת מתוך כוונה להמשיך לאכול אותה בנחת, ומצד שני, ההכרח להפריד, גם אם בנחת. ואני אוהב לאכול פיתה בשתי ידיים. לא היתה לי ברירה, נאלצתי להחזיק את הפיתה שלי ביד שמאל ולהפריד את בניון מהאוהד ביד ימין. אני מימין, ועמוס, הקב"ט, משמאל. בינתיים התלהטו הרוחות מסביב, ההתגודדות המוכרת ומגבירת המתח, ואנשים התקבצו מסביב. ואני מודה שהסיטואציה מצאה חן בעייני, אז אמרתי לעצמי, אני פה בתפקיד, בשליחות הדה-באזר, אז נכנסתי לתפקיד כדי ליהנות באמת, ואמרתי, "יוסי, די יוסי, לא שווה, יוסי, לא שווה", שזה מה שאומרים המפרידים-המתדלקים בנסיבות האלה, ולאוהד המקלל לחשתי, "בואנ'ה, תראה אותו, כוכב, מה נהייה ממנו, עלה לו השתן לראש", ואז עוד פעם "די יוסי, לא שווה, לא שווה", ומשכתי אותו ביד ימין כשאני אוחז בזרועו הימנית בזמן שעמוס הקב"ט עושה אותו דבר משמאל, וכל אותו הזמן – הפיתה עם החומוס ביד שמאל שלי בנחת!

זאת ההקרבה שמחנכים אותנו עליה במועדון. לא צל"ש לכסות על הקפיצה על הרימון שביקשה לכסות על פאשלה; הקרבה אמתית, בלי צל"ש, מתן בסתר, רחוק מעין הזרקורים. וכשהצלחנו סופסוף, עמוס הקב"ט משמאל ואני מימין, להפריד בין הנצים, אמרתי לו, "יוסי, זוכר אותי? חיים, מהפליי-סטיישן, אז בהדר-כרמל, מהכתבה בעיתון, זוכר?", כי חשבתי שזה יכול להפיג את המתח ולרומם את האווירה, ואז השתרר שקט לרגע ובניון ועמוס הקב"ט הסתכלו עלי במבט של סימן שאלה תמה, אז הלכתי לג'ורדי וסיפרתי לו מה קרה, ובינתיים עמוס הקב"ט לקח את בניון חזרה ליציע הכבוד, אז ג'ורדי בא וירד ליציע הכבוד ולקח את בניון לשבת איתו בתא, וכל הדרך למעלה במדרגות הוא ניחם אותו וחיבק אותו כדי להרגיע אותו.

כמה אצילות נפש יש באיש הזה. עוד לא התאושש מלכתו של אביו, בקושי חודשיים בשנת האבל, וכבר מוצא זמן לנחם אדם אחר שבסך הכול קיללו(!) אותו בן זונה, אשתך זונה, ודברים כאלה. איך אפשר להגיד על אדם כזה שהוא קר ומנוכר, איך. כנפי מלאך. כמה קשה להיות אוהב מכבי ולשמוע את כל זה, אם לא הייתי נהנה, הייתי סובל.

בינתיים, כשעמוס הקב"ט לקח את בניון חזרה ליציע הכבוד, האוהד המקלל המשיך לקלל, והחבר שלידו, שישב בכיסא שצמוד לגדר ההפרדה בין היציעים ונקלע בתווך חילופי המהלומות, אומר, "ביזיון, ככה מתנהג קפטן? תראו אותו", ואוהד שלישי, שבדיוק הגיע מכמה שורות מתחת, דיבר עם האוהד המקלל ואמר לו, "אבל למה את אשתו, למה את אשתו?", והוא חזר על זה כמה פעמים בזמן שהאוהד המקלל הסביר לו למה גם את אשתו והחבר שלידו המשיך להטיף נגד בניון שהוא זבל שמתנהג כמו זבל. וזה דבר שמאד אהוב עלי, ההנעה של אוהדים את עצמם ביציע, שהם כמו לול תרנגולי הודו, שאחד מתחיל ואז ההוא מצטרף ואז כולם ואף אחד לא מקשיב לשני ובגלל זה תמיד בלול תרנגולי הודו כולם אומרים את אותו דבר.

אז גם אני המשכתי להגיד, "תראו אותו, עלה לו השתן לראש, מה נהייה ממנו, אני זוכר אותו ילד, גידלתי אותו", אבל אני בניגוד אליהם דיברתי בנחת, כדי להרגיע את האווירה, ואחרי שהאווירה נרגעה, גיליתי ששני האוהדים האלה, המקלל והחבר שבתווך, הם שניים שאני מכיר מהיציע כבר שלושים שנה, ואין כמו מפגש של אוהדים של שנים, כל מפגש אקראי הוא כמו מפגש מסורתי, וסיפרתי כאן פעם, על המשפחה לשעה הזאת, של אוהדים שמכירים שנים אחד את השני ומתנהלים אחרי שלא התראו שנים, כאילו הם שנים מתראים יומיום. אין דבר נפלא ממגרש כדורגל ואוהדים. וכמה נפלא איך בשנייה אחת הם משנים פאזה. רגע אחד אנחנו בעיצומה של תקרית, וכעבור רגע זאת כבר פגישה לאין קץ, כאילו לא קרה כאן משהו רגע קודם. אין נפלאים מאוהדים ומגרשים.

וכל הזמן הזה – הפיתה חומוס-חמוץ-שיפקה ביד השמאלית שלי, שלמה, לא קרועה, יציבה, בנחת. ורק אחרי שכל הטקס הזה נגמר, כי לא בכל יום מישהו מתקוטט עם בניון ולא בכל יום מישהו מפריד בין נצים שאחד מהם בניון, אז צריך למצות ממנו כל רגע ועוד הדרן אחר-כך, יכולתי להתפנות אליה סופסוף בנחת. בינתיים כבר התחילו הרוחות מסביב לסעור, "שמעתם בניון הלך מכות עם אוהד ביציע!", "אוהד קילל את בניון", "בניון דקר אוהד!", ומלא אנשים באו בריצה מהמזנון ומכל עבר, כי עדיין היתה הפסקה במשחק, והעיתונאים בעידן הנוכחי, אף-פעם לא נמצאים בזמן אמת בשטח, בניגוד לעיתונאים מהעידן הקלאסי שיש להם חושים מהפאבלות, אז איך שאני פונה לעבר המקום שלי ביציע לסיים בנחת את הפיתה שלי, מגיע בריצה שרון דוידוביץ' ואחריו כל יתר העיתונאים, ושואלים אותי, "מה קרה, מה קרה?".

"הלו, זה סקופ, יש לי סקופ, נראה לך אני אספר לך מה קרה? בלעדי לדה-באזר", עניתי בחשיבות. אחר-כך, בגלל שאני מונע מאהבת זולת ושרון דוידוביץ' בפרט, שהוא באמת אחלה בנאדם, אז סיפרתי לו מה קרה, כדי לדפוק את וואן ולהגביר את הבאזז לקראת הפרסום בדה-באזר. ורק אז, סופסוף, יכולתי להתפנות לסיים לאכול ואת הביס האחרון לקחתי עם השריקה לתחילת המחצית השנייה, שזה לא הכי מתאים מבחינת מוכנות, אבל ג'ורדי אמר שזה בסדר בגלל הנסיבות.

מה שכן, מדהים כמה יוסי בניון רזה. הקפתי לו את הזרוע בקלות מבעד לחולצה, תמיד חשבתי שכדורגלנים הם עצומים בגודלם ושריריים, נפילים ענקיים. איפה, נשאר אותו בנאדם ששיחק פליי-סטיישן ולא ירד לארוחת ערב כמו לפני שבע-עשרה שנה. הוא חייב להתחיל לאכול יותר פיתה עם חומוס-חמוצים ונחת, במקום התפריט שמכינים לו התזונאים. מעניין מי אלה התזונאים האלה.

*     *     *

וכשיצאתי מהאצטדיון, בפעם האחרונה מהאצטדיון, נזכרתי במה שאמר לי איש המשק כשנכנסתי שעתיים קודם בשער יציע העיתונות. "אצלך כל דבר הוא סיבה למהומה". הוא אמר את זה כשבישרתי שחזרתי למשחק האחרון ליציע העיתונות אחרי שהבטחתי בפעם המיליון שלא אעשה צרות ואחרי שסוכם על כולם שבשביל לשמח את מכבי, אני חוזר למשחק האחרון.

"אין סיבה למהומה, הסיפור גמור", קראתי בהתלהבות כשנפגשנו ועיניו נפערו מולי באי אמון. "אצלך כל דבר הוא סיבה למהומה", הוא ענה בחשש. וכשצעדתי מחוץ לאצטדיון חשבתי על זה, שזאת פעם ראשונה שאני מעורב במהומה מהצד החיובי שלה ושהיא מכפרת על כל המהומות הקודמות. אני באמת מתבגר. זאת היתה פינאלה ראויה לביקורים שלי ביציע העיתונות בבלומפילד, איך שמנעתי ככה שפיכות דמים. זה בקלות יכול היה להיגמר בשפיכות דמים.

*     *     *

חשבתי על זה, שזה לא יהיה נכון לספר עכשיו למה אני לכאורה כמו משה רבנו, כי זה יגנוב קצת תשומת הלב מכל האירועים המדהימים האלה שקרו, אבל שתדעו שאני רק לא באמת משה רבנו, רק לכאורה, גם בסיפור הזה יש הפי-אנד.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

123 תגובות ל “פוגרום ביציע”

  1. אדם בן דוד (פורסם: 24-5-2016 בשעה 12:36)

    וואו!
    מעולה!
    תודה זה היה כיף לקרוא.
    עשית כבוד לדה באזר.
    יש לי מה להעיר לגבי בניון והצניעות והדרישה לקבל כבוד מהיציע שמובילה לאי כבוד שמובילה לאלימות – אבל בעיקר תודה זה היה מעולה.
    ומעורר תאבון. בא לי פיתה עם חמוץ.

    • ר.בקצה (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:58)

      התגובה שלך בטור של דורון קרמר על הפועל ת"א-הפועל ירושלים הייתה יותר טובה. וקצרה.

  2. סחבק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 12:42)

    פרובנציאלי להפליא וצהוב להחריד

    • סחבק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 12:43)

      כמו כן כבאסטיונר לשעבר בבלומפילד ר"ג (ימ"ש) ויד אליהו, שעבד על אחוזים, אשרי השיפקה, שבאה להרבה אוהדים בהפתעה ומחייבת אותם לקנות גם שתיה.

      • יניב פרנקו (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:07)

        שזה קטע כי הפיתה ממש אחלה אבל הקולה של בלומפילד היא הגרועה ביותר שאפשר.

        • סחבק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:08)

          בתקופתי מכרנו פרימור בקרטון ריבועי קטן. הלימונענע היה עף.
          כשעברנו לקולה מכרנו פחות בעיקר בגלל הזמן שבוזבז על המזיגה – שלא לדבר על התקופה שאשכרה החזקנו דיאט קולה – מה לעזעזל חשבנו לעצמנו, כמה קצף יש בחרא הזה.
          היום בסמי עופר (בבלומפילד הרבה זמן לא קניתי קולה) הם מוזגים מראש מאות כוסות ומוכרים קולה בלי גזים, שזה פשע כשלעצמו, גם אם זה היה עולה 5 ש"ח ולא 10.

          • -גיסנו- (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:18)

            הלימונענע בהחלט היה עף, לרוב על ראשיהם של יושבי היציע הסמוך

      • שגיא (פורסם: 24-5-2016 בשעה 16:55)

        בהפתעה? השיפקה בתוך הפיתה נמצאת שם כבר 30 שנה לפחות.

        • סחבק (פורסם: 25-5-2016 בשעה 07:49)

          לפני 15 שנה כשמכרתי אותה היו מופתעים בלי סוף. בעיקר הילדים שאבא קנה להם ושכח להוציא

  3. יואב דובינסקי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 12:46)

    רק בריאות שדמי

  4. יואב (פורסם: 24-5-2016 בשעה 12:46)

    חח

  5. שלו (פורסם: 24-5-2016 בשעה 12:48)

    Lol

  6. בלאנקו (פורסם: 24-5-2016 בשעה 12:53)

    משובח!

  7. אריאל גרייזס (פורסם: 24-5-2016 בשעה 12:58)

    אדיר!

  8. Gil - Zimbabwe (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:11)

    יפה!!
    אבל מה זה שיפקה??

    • אריאל גרייזס (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:13)

      פלפל חריף קטן מוחמץ

      • שגיא (פורסם: 24-5-2016 בשעה 16:56)

        איזה יופי זה שגדולי הכותבים בדה-באזר ככה יורדים לעם ואפילו עונים על שאלות פשוטות וחסרות משמעות אמיתית.
        כל הכבוד לך אריאל ! ;)

        • אריאל גרייזס (פורסם: 24-5-2016 בשעה 16:59)

          :-) לא הייתי רוצה שמקוראי דה באזר יימנע התענוג שבאכילת שיפקה

        • אנדר (פורסם: 25-5-2016 בשעה 01:20)

          אני לא יודע אם אני יותר מאוכזב מזה שמישהו לא יודע מה זה שיפקה או שמישהו חושב שזו שאלה חסרת משמעות

  9. yaron (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:15)

    גדול :-)

    • yaron (פורסם: 24-5-2016 בשעה 23:28)

      ועכשיו ברצינות, אין סדרנים ביציע או שפשוט מותר ככה לקלל ???
      בושה.

  10. יוני (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:17)

    מעולה כרגיל.
    קצת ביאס ברמה האישית היציאה על הרימון וקליין ז״ל, עזוב את הבנאדם, הוא מת.
    * אם לא התכוונת לקליין ז״ל, אז מתנצל מראש.

    • ר.בקצה (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:01)

      יוצאי אש"פתון העיר לא יפספסו הזדמנות להכניס קטנה לצה"ל.
      הם הרי כ"כ "חתרניים"..

      • יוני (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:36)

        אין לי בעיה להכניס לצה"ל. הדוגמא הפריעה לי.
        ובכלל – כל הדיבור של אנחנו והם קצת מאוס בעיני.

        • אריאל גרייזס (פורסם: 24-5-2016 בשעה 17:01)

          אם אני זוכר נכון, הסיפור על זה שרועי קליין כביכול חיפה על פאשלה על ידי קפיצה על הרימון פורסם שבוע שעבר על ידי עוזר שר הבטחון בעמוד הפייסבוק שלו, כשאחר כך הוא נאלץ להתנצל על זה. גם אני חושב שהרפרנס של שדמי פה מיותר לחלוטין, אבל אם רוצים ללכת למקור – זה לא השמאלנים (למרות שאני מניח שעכשיו גם בוגי מוגדר כשמאלן)

          • רינוס מיכלס (פורסם: 24-5-2016 בשעה 18:50)

            מה לא טוב בלהכיר בכשל ( בהנחה שאכן היה כזה , אין לי מושג ) ולפעול אחריו במוסר מצפוני ?

            מוסר מצפוני כל כך שלם ואמיתי , עד כדי מוכנות למסור את הנפש ולנסות לחפות על הטעות ( שבטח ובטח , גם אם הייתה , לא נעשתה במודעות וכוונת תחילה )

            הלוואי ולא היה עוד צורך במלחמות , אבל בעולם לא מושלם ואמיתי – כשיש מלחמה ( כמו תמיד ) , זהו המוסר והמצפון שכל לוחם ירצה מחברו לקרב

            " You did not desert me , my brothers in arms "

            • יוני (פורסם: 25-5-2016 בשעה 10:28)

              זה לא עניין של טוב / רע.
              רוצה להיכנס בצה״ל? לך על זה, לא חסרות דוגמאות שאפשר להשתמש בהן מבלי להזכיר אדם שכבר אינו בין החיים, שהקריב את עצמו. אחרי פאשלה או לא, זה פחות העניין.
              קליין ז״ל היה בנאדם מופתי, צנוע, שקט, חכם. בשדה הקרב עושים לפעמים טעויות, לעיתים הן עולות בחיי אדם.
              בקיצור, רפרנס מיותר, הלאה.
              שדמי עדיין הכותב שאני הכי נהנה לקרוא כאן (בנקודות מועטות בלבד, יש כאן עוד פנומנים :)

  11. matipool (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:30)

    גדול !
    הזכיר לי ניואנסים של סלינג'ר ( עיין ערך הולדן קולפילד ) .

    • ר.בקצה (פורסם: 25-5-2016 בשעה 08:11)

      לי זה הזכיר את תגובתו של אסי דיין לסרט "כיפור" של עמוס גיתאי:

      "שאלו אותי פעם מהתקשורת הזרה על 'כיפור' של עמוס גיתאי, מה אני חושב. אמרתי להם ששירתּי במלחמה הזו שישה חודשים ולא היה כל כך משעמם"…"

  12. אריק האחר (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:32)

    יופי

  13. טל בן יהודה (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:34)

    שדמי אתה פנומן!

  14. עדי אבני (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:36)

    מופתי

  15. Amir A (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:38)

    אני לא מבין רק דבר אחד. אם משכת את יד ימין של בניון ביד ימין שלך זה אומר אחד מהשניים. או שעמדת מאחורי בניון או שעמדת לצידו, עם הגב לאוהד. בשני המקרים לא ברור לי איך הצלחת ללחוש משהו לאוהד בלי שישמעו אותך. צריך גמישות של נערת גומי סינית בשני המקרים על מנת להביא את הפה קרוב לאוזניים של האוהד, לא?

    • חיים שדמי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:46)

      דווקא פשוט. אני מימין בניון. ועכשיו שים לב:

      האוהד בשער 13 עם הפנים שלבניון שביציע העיתונות, אני מימין בניון ומול האוהד. ביננו מפרידים עשרה סנטים.

      זה עושה אותי לנערת גומי סינית? מה אתה, חבר בוועד האולימפי הישראלי או ש…רגע, איזו קבוצה אתה אוהד?

      • עידו (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:39)

        אז איך אתה מחזיק אותו עם יד ימין שלך אם אתה בימין שלו? אתה צריך להיות עם הגב לאוהד, לא?

      • Amir A (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:55)

        אם אתה מימינו ואוחז ביד ימין שלו עם יד ימין שלך אז או שאתה עם הגב לאוהד או שהפיתה שלך נמרחת לבניון על החולצה (או הפנים במקרה הגרוע). מה שכן, אהבתי את איך שברגע שיש סתירות פנימיות בתיאור אתה עובר להתקפות אישיות.
        איזו קבוצה אני אוהד? את הפטריוטס.

        • ר.בקצה (פורסם: 24-5-2016 בשעה 15:05)

          הוא עומד ב- 90 מעלות לשניהם, או ביניהם, כמו בסצנה המופתית בעמק הסיליקון:
          https://www.youtube.com/watch?v=Tx3wDTzqDTs

          • אריאל גרייזס (פורסם: 25-5-2016 בשעה 10:00)

            זאת אחת הסצינות הכי גדולות אבר לדעתי. כל פעם מצחיקה אותי מחדש

  16. -גיסנו- (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:43)

    חריף (הסיפור, השיפקה בד"כ קצת פחות).

    לא ברור לי מה עובר על בניון. וניסיתי לחשוב מה היה קורה אם זהבי היה הולך מכות עם כל מי שמקלל את אשתו….

    • בלייק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:46)

      עזוב זהבי.
      בוא נדמיין רגע שבמציאות מקבילה, בעולם אחר, בענף אחר, שחקן כדורסל היה עולה ליציע לסגור חשבון עם אוהד מקלל.
      כן, כן. בדוגמה המדומינת השחקן עלה מהפרקט ולא מיציע אחר, אבל תזרום איתי. מה היה קורה אז?

      • יניב פרנקו (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:48)

        דרך אגב קאנטונה היום בן 50. מזל טוב.

        • בלייק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:26)

          הביקורת המאוד מרומזת שלי, כפי שגיסנו היטיב לזהות, היא לא כלפי הביקורת על מקרה סופו, וגם לא כלפי העונש (אם כבר, אז ביקורת מהכיוון השני), אלא על התגובה הציבורית וכמובן ההליך המשמעתי מטעם האחראים.
          עכשיו כשאני חושב על זה….. מה עם ביקורת, אפילו כאן, כלפי מכבי חיפה שלא העמידה את בניון לדין?

          • אריאל גרייזס (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:32)

            יש לי המון ביקורת על בניון והוא צריך לעמוד לדין, אני באמת לא מבין מה היה לו לחפש שם עם האוהד. אבל אחרי שאמרתי את זה, יש הבדל לא קטן בין המקרים. סופו היה שחקן על המגרש, חלק מהעניין שם זה לספוג קללות. אתה יודע בדיוק מה הולך לקרות. זה לא אותו דבר כשאתה חולק יציע עם אותו אוהד, בטח כשאתה עם אשתך ומקללים אותה. זה לא שהוא עלה ליציע סטייל רון ארטסט.
            גם בוא נודה באמת – סופו בחור גדול ומאיים. בניון הוא, טוב, קטן וממש לא מאיים. אז ברור שזה לא עושה אותו אימפקט.
            ושוב, בניון אידיוט ואין לו מה לחפש שם וצריך להענש

          • קורקובדו (פורסם: 24-5-2016 בשעה 15:07)

            באמת בושה שמכבי חיפה לא הענישה את בניון.
            איך למשל הם לא לקחו דוגמה ממכבי תל אביב שהענישה בחומרה את ראיקוביץ' שתקף את מאמן היריבה בתחומי המגרש?
            ממש בושה.

            • בלייק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 15:53)

              קורקובדו – כנראה שלא הבנת, לזה בדיוק כיוונתי. הביקורת על מכבי שלא הענישה את ראיקוביץ' מוצדקת (לפחות בחלקה). איפה הביקורת על מכבי חיפה שלא מענישה את בניון? במקרה ראיקוביץ' "המדינה סערה". כשזה בניון, "הילד", אחד משלנו, רזה וכחוש זה לגטימי.
              אריאל – ברור שיש הבדל. בעיקר מה שכתבת.
              סופו קיבל 7 משחקים בחוץ אם אני לא טועה (ואולי היה עדיף שיקבל את זה בחודשים). בניון אפילו לא יעמוד לדין.

            • יניב פרנקו (פורסם: 24-5-2016 בשעה 16:01)

              ההשוואה הכי קרובה למקרה זה גור שלף.
              שבגדול לדעתי לא היכה מספיק חזק.

            • בלייק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 16:23)

              אצל שלף זה היה כשהוא היה בנבחרת, לא? הוא כבר לא היה שחקן פעיל אז, או שזה יותר קרוב למקרה בניון מסיבה אחרת?

            • יניב פרנקו (פורסם: 24-5-2016 בשעה 16:29)

              משחק אימון נבחרת מול הפועל.
              שלף היה הקפטן

            • שגיא (פורסם: 24-5-2016 בשעה 17:06)

              איזה עונש הוא קיבל אז?

            • יניב פרנקו (פורסם: 24-5-2016 בשעה 17:16)

              בהמשך התנצל שלף לפני חבריו לנבחרת ולפני המאמן והכדורסלנים הצעירים שהוא משמש להם דוגמה. אבל שלף הוסיף: "קשה לי להגיד שאני מתנצל בפני הבחור הצעיר הזה".

              מולי קצורין הציע לא להיכנס לנעליו של שלף. להגדרתו, "קרה אירוע לא טוב, שאנו מגנים בכל תוקף. צריך לתת קרדיט לשלף על ההתנצלות שלו לפני כולם".

              יו"ר איגוד הכדורסל, דן קסטן, רוב וקצורין התכנסו לאחר מכן לדיון פנימי שבסופו הוחלט כי שלף יוזמן לשיחת הבהרה בשבוע הבא. באיגוד שללו אתמול את האפשרות ששלף יורחק מהנבחרת. אולם בעקבות המקרה החמור סרט הקפטן יישלל כנראה משלף ויועבר לשחקן אחר.

      • גיל שלי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:03)

        אני מניח שבמציאות המדומיינת לחלוטין שלך, האוהד לא היה תופס את השחקן בצווארו, הוא אף היה מתרחק מעט מהשחקן בצעדים מדודים

        • -גיסנו- (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:16)

          ובחן של רקדנית בלט אל תשכח

      • -גיסנו- (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:17)

        האמת שלא התכוונתי בקטע של ענישה או תגובה ציבורית. יותר בתהיה על כמות הזמן האינסופית שהוא היה צריך לבזבז בללכת מכות עם אנשים (שברובם אוהדי חיפה האמת)

  17. פאקו (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:55)

    מעולה.
    מתחבר לי עם הדבר הבא: http://www.haaretz.co.il/sport/opinions/.premium-1.2868007

  18. MOBY (פורסם: 24-5-2016 בשעה 13:56)

    חזק

  19. גלעד בלום (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:24)

    לפני כמה חדשים הייתי בגארדן במשחק בין הניקס לאוקלוהומה, באן בי איי הקהל יושב מאד קרוב לספסל של הקבוצות, היה שם אוהד שהקניט את ראסל ווסטברוק בכל פעם שהוא ירד לספסל לטיימאאוט או למנוחה, אחרי הפעם השניה שזה קרה ניגש סדרן לאותו אוהד, ונתן לו כרטיס! (אני לא צוחק), הכרטיס הוא אזהרה, הסדרן הבהיר לאוהד שבפעם הבאה שהוא יצעק משהו לא יפה לווסטברוק הוא יורחק מהמשחק, מסתבר שזו מדיניות קבועה בגארדן. מיותר לציין שאותו צופה לא פצה פה לאורך כל המשחק.

    אני לא אומר שיש אפשרות לנקות את היציעים מקללות אבל במדינה מתוקנת אותו אוהד שקילל את בניון באופן רציף היה צריך להיות מושתק על ידי סדרן הרבה לפני שבניון הגיב. לפי התיאור (הציורי והמעניין עם המון סטיות לעלילות משנה) של שדמי המקלל עשה את זה למשך דקות ארוכות. אם ג׳ורדי כזה קדוש הוא היה צריך לדאוג שאותו אוהד יורחק ליציע אחר ( או לעזאזל הביתה). אם אני הייתי מקלל מישהו ואת אישתו באופן רציף במקום שהוא לא מגרש כדורגל הייתי יכול להיעצר על זה, לא?

    ללא קשר בניון היה צריך להבליג

    • בלייק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:27)

      הרעיון מהגארדן (אני מניח שזה לא רק שם, אלא בכל האולמות שם) מעולה.

    • cookie-monster (פורסם: 24-5-2016 בשעה 16:03)

      מגניב! איזה רעיון יפה

    • Duncan (פורסם: 24-5-2016 בשעה 16:27)

      זה כי באמריקה מבינים שזה ספורט וזה הורס את חוויית הצפייה לשאר המתורבתים.

    • איציק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 17:23)

      אם הסדרן בבלומפילד היה עושה את זה, זו היתה הפעם האחרונה שלו כסדרן. ראשית כי כל אחד רשאי לקלל את מי שהוא רוצה באיצטדיון (גם כאן בדה-באזר נשמעו קולות כאלו לרוב), ושנית אתה יודע איזה קללות הסדרן היה חוטף מהמקלל וסביבתו? לא היו מספיקים לו הכרטיסים לכולם.

  20. מאשקה (פורסם: 24-5-2016 בשעה 14:47)

    שדמי, סיפור ענק, מרתק וכיף לקרוא.
    אבל,
    באר שבע אלופה :)
    ד"ש מהדרום האדום

    • איציק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 17:23)

      את בטוחה לגבי האליפות?

  21. Duncan (פורסם: 24-5-2016 בשעה 15:00)

    אני חי באמריקה.פה אוהד כזה הולך הביתה אחרי דקה.
    לכן אני יכול ללכת עם כל המשפחה לצפות בספורט.
    אצלכם בישראל זה קרקע פורייה לערסים ולא הייתי מביא בחיים ילדים למשחק.
    ישראל צריכה להחליט האם היא מדינה ערבית או מערבית.

    • Gil - Zimbabwe (פורסם: 24-5-2016 בשעה 15:14)

      ישראל החליטה….

    • שגיא (פורסם: 24-5-2016 בשעה 17:12)

      צודק, כי בארה"ב לא הולכים מכות ביציע.
      https://www.youtube.com/watch?v=bZhYWjP-4eM
      (יש עוד אינסוף קטעים ביוטיוב)

      וגם אף פעם שחקנים לא מעורבים בקטטות ביציע:
      https://www.youtube.com/watch?v=7cTZsqxPVHo

      לא יודע כמה מהאוהדים כאן הורחקו מהמגרשים ולכמה זמן אבל בישראל יש לא מעט אוהדים שהורחקו מהמגרשים בעקבות משחקי אלימות.

  22. אורי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 15:05)

    יש גרסאת tl:dr ?

  23. חיים שישב איתך (פורסם: 24-5-2016 בשעה 15:26)

    "פיתה עם חומוס וחמוץ ושיפקה, שזה בעייני מעדן – והוא אפשרי כמעדן רק במגרשי כדורגל, "
    אין לי מה להוסיף.
    ללקק את החומוס הנוזל, ואת האצבעות.

  24. קרקו (פורסם: 24-5-2016 בשעה 15:58)

    כשפרוסט פגש את פרימו.

  25. חכם בדיעבד (פורסם: 24-5-2016 בשעה 16:03)

    ומעולה ומחליא גם יחד!
    תודה על הקריאה ועל התזכורת מדוע להימנע מלהגיע למגרש כדורגל בכל מחיר!

    • אופיר (פורסם: 24-5-2016 בשעה 19:32)

      1+

  26. cookie-monster (פורסם: 24-5-2016 בשעה 16:03)

    משעשע

  27. בני תבורי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 16:09)

    אנגליה עשתה לבניון רק טוב, עד שהוא חזר ארצה. מצד שני, רק על זה שמישהו מקלל ככה ועוד חופן לי את העורף, היה צריך יותר מחומוס בפיתה עם חמוץ ושיפקה כדי להרגיע אותי. אני לא אוהב ששחקנים לא מבינים את תפקידם בהצגה, אבל עוד יותר לא אוהב שמישהו לא מבין שהדמוקרטיה שלו נגמרת איפה שמתחיל האף שלי.

    • עופר כהן (פורסם: 24-5-2016 בשעה 17:34)

      משפט יפה :)

  28. אוֹרי אמיתי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 16:37)

    טוב שסכמת את הארוע. עכשיו נוכל להיות רגועים.

  29. חובצי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 17:28)

    פנינה ספרותית.
    מת לשבת לידך פעם במשחק כדורגל.

  30. יוסי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 17:30)

    כיף כל כך לקרוא, אי אפשר להוריד את העיניים מהמסך.
    ואתה חייב לכתוב יותר מאשר פעם בשבועיים.

  31. עופר כהן (פורסם: 24-5-2016 בשעה 17:35)

    היה וידאו של האירוע בערוץ הצעקות, לא נכנסתי עקב גמילה מהצהוב אבל עכשיו אני מחפש בנרות את הוידאו.

    • עופר כהן (פורסם: 24-5-2016 בשעה 17:36)

      https://www.youtube.com/watch?v=WrFt_hajHAU

      • אריק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 18:18)

        פיתה!
        אשכרה מבוסס על סיפור אמיתי.

        • עופר כהן (פורסם: 24-5-2016 בשעה 19:32)

          החיוך בסוף שם זה רגע לפנתיאון

  32. אסף יאנקו (פורסם: 24-5-2016 בשעה 17:37)

    ענק

  33. אריק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 18:20)

    ההשואה לקנטונה מגוחכת כמובן.
    איך אפשר להשוות את הקונג פו לאגרופון טרום חובה הזה?

  34. עמ;לק (פורסם: 24-5-2016 בשעה 19:08)

    מה באת להגיד כאן? לאלוהים פתרונים.

    • אמיתי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 19:14)

      זה היה מיקרוקוסמוס של הכדורגל הישראלי.
      חומוס בפיתה עם שיפקה. בהרבה מילים.
      יצא חמוץ מתוק

    • רינוס מיכלס (פורסם: 24-5-2016 בשעה 19:39)

      בטורים של הכותב הזה , אין באמת אימרות משמעותיות ומאירות

      הטורים שלו הם בסך הכל בליל מילים ארוך מאוד , חלול וטרחני , שמשמשים כבמה להערות ו – " הארות " של אחד שמלא מעצמו ונופח על אחרים בכסות התפקיד ( השקרי והמעוות תודעתית של ליצן בן 10 ) כ – " דובר אוהדי מכבי תל אביב ודרכה "

      • יואב (פורסם: 24-5-2016 בשעה 19:42)

        הכותב הזה הוא מחונן ומבריק.
        בפוסט הזה הוא לא מתיימר לספק לך תובנות מקצועיות, איתך הסליחה.

        • רינוס מיכלס (פורסם: 24-5-2016 בשעה 19:52)

          הכותב הזה הוא לא מחונן ולא מבריק , ממש רחוק משניהם

          באף טור שלו הוא לא מתיימר לספק תובנות ( לא מקצועיות ולא הגותיות ) אמיתיות ובעלות תוכן

          כך שאין צורך להצטער ,
          כל אחד שיכתוב מה שבא לו ושיקרא מה שבא לו , לא התרעמתי או יצאתי נגד כתיבת הטור וכותבו , אלא רק ציינתי עובדה בתשובה לשאלה של השואל בתגובה שאליה הגבתי

          • יואב (פורסם: 24-5-2016 בשעה 19:56)

            נסכים לא להסכים. אני חושב שהוא סטורטיילר נפלא ומרענן עם תובנות בשוליים.
            וכשהוא בוחר להתייחס מקצועית או לנתח תהליכים- הוא ספוט און.

            • רינוס מיכלס (פורסם: 24-5-2016 בשעה 20:46)

              מספר סיפורים לעצמו ולשבטו

              התייחסות מקצועית וניתוחי תהליכים רחוקים ממנו , או יותר נכון לכתוב שהוא רחוק מהם

            • יואב (פורסם: 24-5-2016 בשעה 22:08)

              לא יודע מה זה שבטו.
              מוערך בפני כל הקשת הספורטיבית.
              וזה לא הפוסט שמתיימר לבחון תהליכים. כאלה, יד לו בשפע.

            • רינוס מיכלס (פורסם: 24-5-2016 בשעה 22:35)

              לא התכוונתי רק לטור הזה בכל מה שקשור לבחינת תהליכים , אני מכיר את הטורים שלו כבר כמה שנים בדה באזר ,

              ואכן יש לו טורים ( נפוחים , יהירים , הזויים , מלאים בעצמו , מצחיקים ועלובים בתודעה הילדותית , ומתיימרים וקובעים לדבר בשם מכבי תל אביב וכל מי שקורא לעצמו אוהד מכבי תל אביב ) כאלה בשפע

              שבטו זה כל שבט ההולנדי המעופף ,
              שבט – in jordi we trust

              בעצם יש לו עוד תת שבט תחת שבט – ההולנדי המעופף ,

              " שבט המכביזם "

              אבל על ראשות תת שבט זה , יש לו בדה באזר עוד שני מתחרים ( כותבי טורים ) רציניים מאוד …

            • יואב (פורסם: 24-5-2016 בשעה 23:38)

              הוא מדבר בשם עצמו. ומעדיף אותו עשרות מונים על אוהדים שחפצים לדברר והולכים לאבוקסיס הביתה! ערב משחק.
              ומסעו מול נמני(שעלה לו במחיר אישי, לא רק קליק קליק בפורומים) ראוי להמון הערכה כי הוא היה לבד ואמיץ וצדק ופעל.
              קולות שקולים כאלה אני מעודד, בטח אם גם יודע לספר סיפור טוב.

            • רינוס מיכלס (פורסם: 25-5-2016 בשעה 01:23)

              הוא לא מדבר בשם עצמו , הוא מתיימר להיות הראש , הפה , הנפש , והלב של אוהד מכבי תל אביב בהגדרה , והוא לא היחיד מבין כותבי הטורים בדה באזר ( שמזדהים כאוהדי מכבי תל אביב ) שעושה זאת

              ומה זה שייך למעדיף או לא מעדיף ?
              למה יש רק 2 אפשרויות ?

              זאת אומרת ,

              או שאתה רק כותב סיפורים תוך כדי יהירות , נפיחות , מלא בעצמך , ובתודעתיות של ליצן עובד אלילים בגיל 10

              או שאתה רק חושב מחשבות יהירות וגאות בתוספת הזיות ועבודת אלילים , תוך כדי שאתה דוגל באלימות ( מילולית וגופנית ) ותופש בה ככלי מוצדק לפעילות חייך ומטרותיך , תוך כדי רודנות באחר ממך ?

              אם הבאת את העקיצה על החיילים ועובדי האלילים של סוכן הבר מצוות הבריתות והחתונות מהעולם התחתון בהקשר מרמז אלי , אני מציע לך לקרוא תגובות שלי בארכיון דה באזר … תמצא לו שם עוד כינוי מוצדק ואמיתי

              ובעניין הקול השקול , כמעט כל קול ליד החיילים עובדי האלילים האלו הוא קול שקול ,
              וגם קול שקול ( על כל גווני הקולות השקולים ) לא נותן צורך להתכסות בכל המאפיינים שמאפיינים אותו ואת טוריו

  35. אופיר (פורסם: 24-5-2016 בשעה 19:43)

    למרות הכתיבה המסוגננת ושאינני בטוח מה בסיפור אמת ומה בדיה, סיימתי לקרוא בעיקר בתחושת מועקה.

    כבר הרבה זמן שאני לא מוצא שום דבר "חם" או "סחבקי" בחלאה אנושית שמקללת אדם בקללות איומות (מילא היה משחק – עוד אפשר היה להצדיק את זה כטראש טוק), ואיכשהו אתה מצליח להציג אותו כאיזה אחוק שלך מהיציע. גם אין שום דבר חינני בעיני בהטחת עלבונות בפומבי בנבחרי ציבור, אבל אתה מרגיש כמו לוחם למען צדק אזרחי כשאתה יורה עליהם את הטוקבקים האלה.

    מצטער להוריד גשם על המסיבה.

    • יואב (פורסם: 24-5-2016 בשעה 19:46)

      זאת לא המסיבה שלנו, אתה מקשיב?
      אז זאת לא המסיבה שלך. לא ביג דיל, עניין של טעם ויכולת לספר סיפור.

      • אופיר (פורסם: 24-5-2016 בשעה 20:00)

        הסיפור כתוב מצוין.

        • יואב (פורסם: 24-5-2016 בשעה 20:03)

          מסכים לגמרי.

  36. 7even (פורסם: 24-5-2016 בשעה 19:58)

    למעט התגובה על רועי קניין ז"ל…פוסט אדיר.
    מזכיר מאד את הקטע הנ"ל מסיינפלד
    https://youtu.be/feqmemnOzeY

  37. פורד פרפקט (פורסם: 24-5-2016 בשעה 20:40)

    בלי לקרוא את הפוסט. ומקווא שחזרת בך. זה שאותו אוהד קילל את בניון בקללות "קלילות" מזעזע מבחינתי. ולא משנה מה אתה רגיל לאכול. ספסיבה הלנה. לבניון מגיע מספיק כבוד על התרומה והכבוד שהוא נותן למקצ וע שלו.

  38. איתמר המנומר (פורסם: 24-5-2016 בשעה 21:26)

    ממש מעולה.

  39. אורי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 21:59)

    הטור הזה הוא מלאכת מחשבת.
    ישר כוח שדמי!

  40. תiמר (פורסם: 24-5-2016 בשעה 22:03)

    בקטע על לוני כלכך צחקתי באמצע הכיתה.. אחלה של טור למרות שבטור קומי הקטע על רועי קליין היה קיצוני מידי

  41. MOBY (פורסם: 24-5-2016 בשעה 22:05)

    יש גביע

  42. צור שפי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 22:09)

    טוב, אז חוץ מזה שנהניתי ביג טיים חסר לי פריט מידע קריטי אחד והוא איפה מייצרים פיתות ברמת עמידות כמו שאתה מתאר כי עם הפיתות שאני קונה בסופר, אחרי נסיון כזה לתפקד כמו יוניפיל כבר מזמן כל התוכן היה נשפך.

    • אמיתי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 22:20)

      איטס דה שיפקה סטופיד (-:

      • טל 12 (פורסם: 24-5-2016 בשעה 22:29)

        תיאורית הסינגל-שיפקה לא הגיונית. השיפקה עף מהפיתה השפריץ על האוהד(העלה לו את הסעיף) משם פגע ביוסי וחזר לפיתה.זה לא הגיוני. :-)

    • חיים שדמי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 22:59)

      כנראה שרק בבלומפילד, צור, מה שאומר שכבר לא יהיו יותר…
      ותודה רבה.

  43. גל אל-איי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 22:24)

    נפלא מר שדמי. אתה הדורון רוזנבלום של עולם הספורט. הנאת קריאה צרופה

  44. פרילי (פורסם: 24-5-2016 בשעה 23:09)

    ענק, לא הפסקתי לצחוק, תודה.
    ובניון לא צריך להיענש, בבון קילל את אשתו שהיתה לידו בלי הפסקה, לא צריך להביא לו גם פרס מגיע לו בוקס פרצוף

    • Shadow (פורסם: 25-5-2016 בשעה 01:16)

      אני איתך. יש כל כך הרבה יערות של בטון מסביב שלא ברור לי מאיפה מגיעים כל הבבונים האלה.

      העובדה שאנשים מקבלים בשיוויון נפש קללות מראה על חוסר חינוך וחוסר תרבות.

      עד היום לא הצלחתי להבין מדוע אנשים מקללים. מה זה נותן?

      אני חושב שאדם שמקלל צריך לקבל הרבה יותר מבוקס הוא צריך לעבור חינוך מחדש.

      מעבר לזה פוסט נהדר.

      תכתוב יותר

  45. עשר (פורסם: 24-5-2016 בשעה 23:20)

    לא אהבתי את הרפרנס לקליין

  46. edgecator (פורסם: 25-5-2016 בשעה 00:33)

    תגידו, היכולת לסיים את הפסקה הראשונה בטור של שדמי ואשכרה להמשיך הלאה היא משהו מולד או נרכש?

  47. גלעד בלום (פורסם: 25-5-2016 בשעה 05:25)

    ריינוס, הטורים של שדמי תלויים באיכות החומר, כפי שהפועל היו תלויים בזמנו באיכות החומר של ת׳רדקיל, לפעמים כשהחומר טוב אז יוצא טור טוב, לרוב זה בלתי קריא ומעצבן, ארוך מידי , פרובוקטיבי ומייגע במיוחד למי שאינו צהוב, ההתפלפלויות שלו מתאימות דווקא לאוהד הפועל עיגולד, גם הדיעות השמאלניות, הוא נכנס איכשהו לקובייה של ״עלי מוהר של הצהובים״, עאלק, כי עלי ז״ל היה הרבה יותר מעודן ובכלל לא יצר אנטגוניזם אצל מי שלא אהד את הפועל, אבל אני אומר לשדמי שיהיה בריא, בסופו של דבר הטורים הזחוחים שלו ושל טלבי ( שגם אותו אני מסמפט ) עזרו לקארמה לגרום לזה שמכבי יצאה בלי תואר העונה.

    דומה שהטורים שלו בדה באזר שדמי לא עושה עריכה עצמית, מילא הלכלוכים על לוני ועל סילבן, אבל ההאנשה והסימפוניה לחלאה שקיללה את בניון הפתיעה , גם הגיחוך על בניון לא יאה אבל יש חופש ביטוי בדה באזר ואין עריכה בכלל, זה מה שיפה באתר הזה

    • ניר (פורסם: 25-5-2016 בשעה 06:41)

      העונה הזו נסגרה כל כך נפלא בתור אוהד חיפה, גם להפסיד 6:0 במשחק חסר חשיבות ואז לנצח 1:0 בזה החשוב, גם מכבי תל אביב איבדה אליפות וגם הם לוקחים מאיתנו את בניון שתוקע את הקבוצה כבר שנתיים. האוהד שקילל את בניון עכשיו יצטרך למחוא לו כפיים. תענוג!

      • 7even (פורסם: 25-5-2016 בשעה 11:09)

        +1 מאוהד אדום

    • גורביץ' (פורסם: 25-5-2016 בשעה 07:34)

      חשבתי שזה רק אני, תודה גלעד

    • ר.בקצה (פורסם: 25-5-2016 בשעה 08:04)

      גלעד, ניתוח יפה-
      לדעתי הסגנון שונה מסגנונו של מוהר, על אף ששניהם יוצאי אש"פתון "העיר".
      דומני שמוהר המנוח דגל דווקא בשיטת הצמצום..

  48. גלעד בלום (פורסם: 25-5-2016 בשעה 05:26)

    סימפוניה- סימפטיה

  49. אלון (פורסם: 25-5-2016 בשעה 10:06)

    בקיצור, אוהד מכבי תקף את בניון ביציע. ממש בא לחנוק אותו. אבל פואד זה השטן ורק אוהדי הפועל אלימים ומרביצים לשחקנים. מעניין איפה התקשורת

    • 7even (פורסם: 25-5-2016 בשעה 11:10)

      +123

    • -גיסנו- (פורסם: 25-5-2016 בשעה 14:02)

      בהתחשב בזה שבניון הוא אחד האתרוגים הגדולים בתקשורת פה, והדבר האחרון שחסר לו זה כתבים מפרגנים – אני מנחש שלא מדברים על זה בגלל שעם כמה שהאוהד הזה דביל כנראה שלבניון ממש לא היה חסר בסיפור הזה.
      רוצה לומר, כנראה שעם כל הקללות שהאוהד הזה נבח לעבר בניון, כנראה שבניון עשה לאוהד הזה בתמורה קצת יותר מלסמן לו "פיו פיו" אחרי גול

  50. S&M (פורסם: 26-5-2016 בשעה 06:56)

    בקריאה שניה זה אפילו יותר מצחיק ומופתי. התגלו לי עוד רובדים. עצום! צחקתי בקול שוב! :)

    • חיים שדמי (פורסם: 26-5-2016 בשעה 21:04)

      בכלל שימחת. תודה רבה.

לא ניתן להגיב.