חתול מפלצת או ילדה יפה

שחקן כדורגל הוא היצור היחיד עלי אדמות שמנת המשכל אצלו היא לא דבר קבוע. לפעמים נעלם, תמיד משתנה. וזה היה אלי דסה, לא ראובן עובד, שחידד לי את זה סופית לפני שבועיים נגד בני-יהודה. וזה דסה, באותו המשחק, שחידד לי שזה בעצם לא הוא, אלא קבוצה שכמות השחקנים עם מנת משכל משתנה, מוח-דסה, היא הכי גבוהה שפגשתי. זאת עוד סיבה למה מה שקורה עכשיו עם בן-חיים המקורי וטיבי. כי האפשרות האחרת היא מעשה פלאי, נס, התערבות אלוהית. או סמים אסורים משני תודעה.

בהתחשב בעובדה שטיבי מקפיד כבר ארבע עונות להתפלל לבורר עולם – אפשר לשלול את האפשרות הראשונה. קריירה כזאת קצרה, לתת לבנאדם לחכות כל-כך הרבה עונות, זאת התעללות, מעשה שטן. ולגבי האפשרות השנייה, שאוהדי הפועל ידאגו לבדוק אותה, אני מה איכפת לי, אני שקט. כי בפירוש אין דרך אחרת להסביר את העובדה שהמקורי נותן כבר חודשיים את המשחקים הכי טובים בקריירה וטיבי חזר מהמתים כדי להיות שוב בן חיים.

*     *     *

אוי ואבוי אם מה שייזכר מהעונה הזאת, יהיה התיקו עם הפלשתים בסיבוב הראשון. אוי ואבוי.

*     *     *

הבעיה עם מנת משכל אלסטית, שמתישהו היא מאזנת את רגעי השיא שלה. ואם כבר חודשיים הרבה שחקנים נתנו מעצמם כל-כך הרבה מהצד המואר, מתי שהוא הדברים יקבלו תפנית. נגד הפועל חיפה, למשל. זאת היתה תצוגת שיא של הצד האפל. וולקאם וידיגאל, עכשיו אתה מכיר באמת את השחקנים שלך, למקרה שהמשחקים הראשונים הטעו אותך. טיבי פלט את כל מה שהצטבר אצלו בחודשיים האחרונים, ארסנל מרשים של פירואטים מהמוח, הנה הוא פה והופ, תראו אותו שם, עדיין עם הכדור. רגע טיבי, חכה, לאן אתה רץ, אתה צריך לדעת לשחרר, רגע טיבי, תראה איפה הכדור עכשיו, אתה צריך להיות בהגנה. עכשיו! ודסה. דסה, אין לי מספיק שכל לתאר אותך. באמת. פרופסור לחקר המוח יצליח אולי, לא אנחנו, בני-האדם הרגילים.

ואלברמן, הכישרון להביא את המשחק המחפיר לדרגות אמנות, זה לא משהו שאפשר ללמוד אותו. זה מולד. הכול נכון עם אלברמן. הוא נותן הכול, הוא לא סתם לוחם, הוא אסתטי ברמות מרשימות, יש לו יופי של קבלת החלטות. באמת, לא ציני. אבל אז זה יוצא ממנו. ההחזרות לאחור, הבחירה בשגויה מבין האפשרויות. קצת תלחצו אותם, והמוח שלהם מפסיק לתפקד. אשקלון, הפועל חיפה, מה זה משנה. אפשר להגיד, כמובן, שאם קבוצה מנצחת משחק כמו נגד הפועל חיפה – אז מי יודע, לך תדע. בכל-זאת, אפס בעיטות למסגרת של שחקן מכבי, אחת באופן כללי, ועדיין אתה מנצח משער – זאת הברקה. עילוי של גאונות ויעילות. הבעיה האמיתית שזה מתחיל להזכיר יותר מדי את העונה שעברה, לרע ולטוב.

השיפור עם חילופי המאמנים, הדעיכה המסוימת אחרי כמה משחקים, הדשדוש בדעיכה. אחד לאחד אותו דבר כמו בשנה שעברה. ואותה גיבנת של פיגור בנקודות שלא משאירה לך אופציה לתקלות זולת מאזן קרוב למושלם. מזכיר מדי שזה מדאיג.

*      *      *

מתמטיקה פשוטה: איגיבור, מדוניאנין ובן-בסט שעזבו הם שחקנים עם ואקום באופי. זה לא שהאופי שלהם דפוק או על הרצף, פשוט אי אפשר לדעת על איזה צד הם יקומו בבוקר המשחק, ומה שיותר בעייתי, אם הם לא יהפכו צד תוך כדי משחק. בכל משחק שיחק לפחות אחד מהם בהרכב. מה שאומר 15-10 אחוז מההרכב בוואקום אופי. לתוך החור השחור נשאבים דסה, טיבי ומיכה. למשל. שרן ייני לא בהכרח טוב מהשלושה שעזבו בכישרון. למעשה, הוא כנראה אפילו פחות. אבל יש לו אופי. בניגוד אליהם, אתה יודע מה תקבל ממנו. הוא בא לעבוד. לא סתם שמו אותו שוער במקום פאבלו המורחק. וככה, בלי לעשות כלום, בלי לגעת בכדור, ייני שדרג את מכבי משמעותית.

אם נתרגם את זה מקצועית, בחודש וחצי יצחקי הבקיע יותר מכל מה שבן-בסט הבקיע במכבי בשנתיים וחצי. מאיפה יצחקי מביא את השערים שלו. הוא לא אמור היה בכלל להיות כאן עכשיו. הבנאדם מימי מרוב שומן. ובכל-זאת, הוא מבקיע אותם. ובן-בסט לא הצליח. מדוניאנין ברבור; הפעולות שלו היו כל-כך יפות, שהן חסרות תכלית, מרגיש כאילו כל מה שהוא עושה זה בשביל עצמו. שחוסר התכליתיות שלו הוא מאפיין מולד. והנה בא מיקאל, טווס שבא להציג את מה שיש לו, ומה שיש לו בהכרח מותנה ביכולת שלו להפעיל את החברים שלו. מה שמדוניאנין אמור היה לעשות. והופ, יצחקי מבקיע שער נגד אשקלון. איגיבור הוא גיבור טרגי, לא פייר להרחיב עליו את הדיבור מעבר למה שכבר נאמר. איגיבור טרגי.

*     *     *

אני זוכר את ארבלדזה במסיבת העיתונאים אחרי זניט. הוא נראה היה שבור. אחד שאיבד כליל אמון בשחקנים שלו, כאילו משהו עמוק הרבה יותר מקריסה רגעית עבר עליו. רבע שעה אחת חידדה לו (ובעקיפין, גם לשחקנים שלו ולרבים אחרים), בדיוק מה שווים השחקנים שלו כמכלול.

קשה להיזכר בזה עכשיו, אבל בששת המשחקים הראשונים של העונה, מכבי היתה לכאורה קבוצה מרשימה ודורסנית. בן-חיים הבקיע שמונה שערים בששה משחקים. בעשרים משחקים מאז הוא הבקיע שניים. שניהם בפנדלים. ארבלדזה כבר מזמן לא כאן. אני לא הולך עכשיו להרחיב שוב על בן-חיים. הכול כבר נכתב עליו, אני רק אומר שלתת לבן-חיים לבעוט פנדלים, זה אי הכרת השחקן. או חלק ממס שצריך לשלם כדי להשאיר אותו איכשהו מחובר. מפויס. מלוטף. בכל-זאת, לא שחררו אותו לבלגיה, הוא כל-כך רצה, והוא הוכיח שהוא לא פחות טוב מזהבי, הוא הבקיע שמונה שערים בשישה משחקים, לא ככה? הוא בטוח יותר מהיר מזהבי. אז למה אם זהבי התעכבו שנתיים ואיתו חצי שנה? רגע אחד של פיוז שניצת נכון יסדר לך את בן-חיים לחודשיים; רגע אחד של כפיות טובה כמו שבן-חיים רואה את הדברים, ותאבד אותו לחצי שנה.

הבדיחה בקריית-שלום אומרת שבן-חיים הוא שחקן קבוצתי-מבשל נהדר לזהבי בלי קשר לשאלה איפה זהבי משחק. ואם זהבי כבר חצי שנה בסין, אז בן-חיים לא ימסור עד שזהבי יחזור. האפוטרופוס. ובאמת שכבר חודשיים שקיארטנסון פורח. 15 שערים, אילו רק היתה קבוצה בחצי הראשון של העונה, קבוצה-קבוצה, כזאת עם שחקנים שמוסרים חוץ מלזהבי, ואפשר רק לדמיין כמה גולים היו יכולים להיות לו היום.

*     *     *

ארבלדזה, וזה ברור, גם עשה טעויות. לא ניקח ממנו את זה. ועכשיו שאלה: אילו הסגל של מכבי לא היה משתנה באמצע העונה – התוצאות שלה היום זהות? חד-משמעית לא. ראיתי אתמול באחד האתרים שיש שחקנים שהודו אחרי המשחק עם הפועל חיפה שעם וידיגאל הקבוצה משחקת פחות טוב (מאשר עם ג'ורדי שלפניו). האומנם, מה. מאז סוזה, כל אחד מהמאמנים במכבי רשם התחלה יפה עם כדורגל סביר פלוס ודעיכה שבאה אחר-כך, פחות או יותר באותו הזמן. הזמן שנדרש לשחקנים להתרגל אליו. לעיתים היתה בהמשך התעוררות מסוימת, לעיתים לא. יוקאנוביץ' הוא היחיד מכל המאמנים שהפתיל שלו נגמר ביום שהשחקנים שלו חשבו שהם מתורגלים ויודעים להסתדר לבד. זה לא בהכרח מעיד לזכותו, כמובן, זה פשוט מה שהיה.

פיטר בוס התייאש בשלב מסוים בחצי העונה שהעביר כאן מלעבוד באימונים על תרגול כדורים חופשיים של היריב. מעט הזמן שנותר לעונה, העובדה שנחת באמצע, האלסטיות הבלתי-ניתנת לחיזוי של מנת המשכל של השחקנים שלו – חבל, נלך עם מה שיש, שלא נעמיס עליהם יותר מדי, הוא אמר לעצמו. זה מזכיר את נילסן קושר לשחקני הנבחרת את הידיים מאחורי הגב באימונים שלא יעשו עבירות ברחבה במשחקים. נילסן מזמן בגלגול אחר, העבירות ברחבה ללא שינוי משמעותי, איתנו לנצח.

*     *     *

איש החללית וראש-הקתדרה אוריאל דסקל ציטט בפוסט בשבוע שעבר קטעים מטור פרשנות באינדיפנדנט של פאקו – גדול ידעני המאמנים בתבל והאיש עם מנת המשכל הכי גבוהה בקרב אנשי המקצוע הפעילים (הבנאדם הביא טרבל איתנו והחזיר עם בניטז את האחות בגמר הצ'מפיונס הקסום באיסטנבול) – אחרי ההדחה של פ.ס.ז':

"כשאנחנו רואים חזרות גדולות מפיגור, זה בקושי קשור לטקטיקה. זה עניין רגשי. כל משחק כדורגל צריך ניהול רגשי, אבל משחקים כאלו צריכים ניהול רגשי הרבה יותר טוב. השחקנים צריכים להיות רגועים, אבל לא האוהדים… היה הרבה לחץ סביב עמדת המאמן בברצלונה ונראה שזה פגע בקבוצה. עכשיו, אחרי שאנריקה הודיע שהוא עוזב, יש הרבה יותר ביטחון ומלבד עניין הטקטיקה, כולם נראים עכשיו יותר מרוכזים, חיים יותר, אפילו לואיס אנריקה נראה ככה. יש תחושת שחרור".

מה שקרה במכבי, לצד חילופי שחקנים הכרחיים שגם מסתמנים בינתיים כנכונים, הוא המכה המאפסת שקיבלו השחקנים. זה לא רק אלמנט השחרור כמו במקרה של ברצלונה שפאקו מדבר עליו, אלא ההבנה שמעכשיו זה הם. שהקלישאה אי אפשר להחליף קבוצה שלמה, אז מחליפים מאמן – היא בדיוק המקרה שלהם.

וכמובן, האלמנט הנוסף. התעסקו פה בסוגיה איך וידיגאל מקבל את ג'ורדי על הראש לצדו בספסל. איך הוא יבלע את הפגיעה הזאת בסמכות. ככה זה, או שהאירופאים מתנשאים עלינו או שאין להם כבוד. וזה כשהסיפור הוא כל-כך מקצועי, שזה מפליא.

במצב נורמאלי, קבוצה מוותרת על מאמן כשיש לה מחליף. למכבי לא היה מחליף. לא היה, כי נדמה לי שכל הצדדים עשו מאמץ למשוך את זה עד לרגע שבו אפשר יהיה לעשות את זה נורמלי ומהסיבה שלא פשוט למצוא מאמן עונה אחרי עונה, כשכל הקודמים הזדרזו ללכת בלי קשר לתוצאות שלהם. אבל הדברים הגיעו לנקודת שפל, שהדרוש הקדים את הרצוי. ובנסיבות שנוצרו, ג'ורדי נדרש לאמן. מאחר וג'ורדי איחר להגיב בשינויים בסגל, גם היה ראוי שהוא יהיה המחליף. אבל זמני. זמני, כי הוא עצמו הצהיר על חוסר הרצון שלו לאמן וכי אי אפשר להיות מנהל ומאמן בו זמנית (הלוואי והיה, הייתי רוצה שהתנאים יסתדרו ככה שג'ורדי היה ממשיך כמאמן). וכן, יכול להיות שדווקא החילוף בווידיגאל יעלה באליפות.

אבל למהלך להפוך את ג'ורדי למאמן זמני, גם אם כאילוץ, היה יתרון נוסף, שהוא גם אחד היתרונות בנוכחות שלו על הספסל גם היום. והוא מגיע מהשחקנים. כי השחקנים האלה, אותם שחקנים מחדר ההלבשה שארבלדזה איבד, אותם אלה שמרגישים שעם וידיגאל הם משחקים פחות טוב, היו צריכים להסתכל על הספסל ולראות שהוא שם. לא סתם פנים מוכרים, אלא הפנים של האומנת. אני חושב שהשחקנים קצת נבהלו. אני חושב שהשחקנים במכבי הרגישו שהקרקע שהקבוצה הזאת התרגלה אליה משך ארבע עונות, רועדת. היא לא רעדה, כמובן. יש עונות טובות יותר, יש פחות, יש עונות מעבר. אבל בארץ ההיסטריה, שבה אליפות אחת של גולדהאר (או שחר בזמנו) מייצרת תסריטים חרדתיים מהכדורסל – ומבחינתם של השחקנים, נכון לימים שקדמו לעזיבה של ארבלדזה, האדמה רעדה. יכול להיות שאילו היה למכבי שחקן להיתלות בו, לשאת אליו עיניים במגרש, זה היה פחות קריטי. אבל לא היה.

זה לא רק פיטורים של מאמן ולא של קבוצה שלמה, כמאמר הקלישאה; לא רק מחליף זמני שהוא גם המנג'ר שסוגר איתך או עליך חוזה וכדאי להיות איתו בסדר; אלא גם אלמנט השחרור, השמחה המתפרצת לראות שאמא בבית.

*     *     *

באר-שבע לא החליפה מאמן ובגלל הפער בנקודות והיציבות, הגיוני שהאליפות השנה תוכרע במשחקים ביניהן. זה אומר שמכבי תצטרך לנצח את באר-שבע לפחות פעם אחת ולא להפסיד נגדה משחק. ואני אומר, אחרי שכבר העונה הייתה גמורה, ואם כבר קמתם – אז תביאו. נראה מה אתם שווים.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

22 תגובות ל “חתול מפלצת או ילדה יפה”

  1. יואב (פורסם: 15-3-2017 בשעה 00:26)

    לבלבלב

  2. Tal (פורסם: 15-3-2017 בשעה 05:21)

    מבריק.

  3. שלו (פורסם: 15-3-2017 בשעה 07:23)

    שני דברים שיורדי הראה הם:
    1. הוא לא רק הבן של – הוא ממש יודע לאמן.
    2. לפעמים שחקן זר שנכשל בקבוצה זה לא באשמת מי שהביא אותו, אלא מי שמשתמש בו לא נכון.

    אלו שניסו לסדוק את האגדה, קיבלו את זה בפנים.
    וכן הוא בא ללמד את הילידים, זאת לא בושה.
    קיבלנו מורה מהאריסטוקרטיה הכי מכובדת של הכדורגל.

  4. S&M (פורסם: 15-3-2017 בשעה 08:07)

    לסכם את זה במשפט אחד: אם היה להם שכל, הם היו מהנדסים.
    לשחקני כדורגל אין מה שקוראים "שכל", שאפשר למדוד במדדי רמת משכל.
    יודע מה, אני אפסיק כאן. כי זה יוצא מתנשא. רק אגיד את זה ככה:
    יש חכם בשכל (אינטליגנט, תארים), ויש חכם בחיים (יודע להסתדר). הם חכמים בחיים.

    • חיים הצהוב (פורסם: 15-3-2017 בשעה 08:26)

      אם היה להם שכל וכישרון לכדורגל אין מצב שהם היו מהנדסים
      איזה מין בן אדם עם שכל ילך להיות מהנדס כשהוא יכול להיות כדורגלן?
      אם הוא שחקן בינוני הוא יכול לשלב עם הקריירה גם לימודים ואז לעסוק בזה אחרי הקריירה בגיל 33 34 ואם הוא שחקן טוב אז סביר להניח שידע להתנהל ולצבור מספיק כסף כדי לצאת לפנסיה אחרי הקריירה.

    • yaron (פורסם: 15-3-2017 בשעה 08:33)

      היית צריך להפסיק כמה משפטים לפני…

    • צביקה (פורסם: 15-3-2017 בשעה 13:24)

      אני משער שאתה מהנדס. אני צודק?

      • צביקה (פורסם: 15-3-2017 בשעה 13:24)

        :-)

      • גיל שלי (פורסם: 15-3-2017 בשעה 16:08)

        אתה טועה כמובן

    • סמובר (פורסם: 15-3-2017 בשעה 21:15)

      שחקן ממוצע במכבי של היום מרוויח כ – 350,000$ נטו בעונה, כ- 1,400,000 ש"ח.

      חמש שנים בלבד בשכר הזה, מעמיד אותך על 7,000,000 ש"ח נטו.

      נניח ומהנדס ממוצע מרוויח *נטו* 20,000 ש"ח (כנראה שאני מפרגן), וניתן לו להנות ממשכורת לינארית כזו לאורך כל הקריירה על מנת שיהיה קל לחשב, יצטרך לעבוד כ – 30 שנים כדי להשתוות.

      והכוכבים במכבי מרוויחים יותר. והמהנדס הממוצע כנראה מרוויחים פחות.

      מתאר לעצמי שגם שחקני כדורגל וגם מהנדסים יכולים להיות אינטיליגנטיים ויכולים גם לא להיות.

      הדבר היחיד שבטוח לא אינטיליגנטי הוא התגובה שלך.

      • סמובר (פורסם: 15-3-2017 בשעה 21:16)

        אה והכדורגלן גם כנראה יתחתן עם דוגמנית

  5. Gil - Zimbabwe (פורסם: 15-3-2017 בשעה 09:34)

    זה שלמכבי אין משחקי בית איך זה משפיע על "המוח" ותיפקוד?

    • חיים שדמי (פורסם: 15-3-2017 בשעה 16:05)

      התייחסתי לזה בטקסט קודם. לא מצאתי לנכון להעלות את זה שוב.

  6. אורי (פורסם: 15-3-2017 בשעה 14:21)

    אצל פאקו לא הייתה התחלה טובה ודעיכה
    להיפך. התחילו רע והמשיכו בינוני עד סוף העונה

    • Ollie Williams (פורסם: 15-3-2017 בשעה 15:11)

      דווקא ההתחלה של פאקו הייתה נהדרת והתקפית במיוחד. בלי ציניות

      • חיים שדמי (פורסם: 15-3-2017 בשעה 16:04)

        צודק

      • אורי (פורסם: 15-3-2017 בשעה 17:42)

        אני זוכר המון ספיגות, שגרמו לו לעבור עד סוף העונה למערך הרבה יותר הגנתי והנחלת שיטת ה"תמסרו לרוחב כי כשהכדור אצלנו, לא סופגים"

  7. funfun (פורסם: 15-3-2017 בשעה 15:49)

    כתוב נהדר אבל למה לא שמת את השיר של פורטיס? :)

  8. קפטן קוקי (פורסם: 15-3-2017 בשעה 19:58)

    מההתחלה ועד הסוף, מעניין וכיף.
    עכשיו אני מבין בדיוק מה שביאס אותי במשחק האחרון: לראות שלראשונה מאז שג'ורדי וייני, אנחנו רואים שוב קבוצה חסרת אונים שלוקחת החלטות מטומטמות ולא מצליחה להשתלט בחזרה על המשחק. מפולת שנעצרת רק עם השריקה של השופט ובמזל בלי נזקים.
    חשבתי שהעברת סרט הקפטן מאלברמן לייני פתרה את הבעיה, אבל כנראה שלא. מבאס.

  9. טרנטה (פורסם: 15-3-2017 בשעה 21:53)

    מציע לך לפתוח בסדרת פוסטים על שחקני מכבי. כתבת על בן חיים הבלם (והתנגשויותיו עם המציאות) וסידרת לו את הראש.
    כתבת על דסה ואני צופה שהוא ישתפר מאד בזמן הקרוב.
    מציע לך להמשיך בדור מיכה, טל בן חיים 2 והלאה.
    צריכים את העזרה שלך. תודה.

    • חיים שדמי (פורסם: 16-3-2017 בשעה 00:33)

      לפי ההגיון הזה, מיכה ובן חיים כבר מזמן היו צריכים להיות באירופה…

  10. רועי נבות (פורסם: 16-3-2017 בשעה 08:12)

    חיים כרגיל אני נהנה לקרוא את דבריך שרק אוהד מכבי אמיתי בלב ובנפש יכול לכתוב מדם ליבו.

לא ניתן להגיב.