בשבע העונות האחרונות – כולל הנוכחית – מכבי רושמת הופעה חמישית במסגרת אירופית. ארבע מתוך השש, כשגולדהאר וג'ורדי עובדים יחד. העונה הראשונה מתוך השבע שמכבי לא שיחקה באירופה היתה גם הראשונה של ג'ורדי. ירושה מעונה קודמת. כלומר, רק בעונה אחת אתם מכבי לא הגיעה לאירופה. הפעם היחידה, הייתה הקיץ שהתחיל בסחרור של אוסקר שחתם ועזב, ונגמרה בטרבל של פאקו. זה סיכום לא רע.

זאת דרך אחת להסתכל על השנים המשותפות של גולדהאר וג'ורדי. לפני הגומלין עם אלטאך, שידרו באחד מערוצי הספורט את הניצחון בליגה האירופית על פרנקפורט (2:4) בבלומפילד. אני חושב שזה היה המשחק הכי טוב של מכבי באירופה ואני בעיקר חושב שהוא פסגת המיצוי של הכדורגל שג'ורדי היה רוצה לראות במכבי. למעשה, הוא המשחק הכי טוב של מכבי עם גולדהאר. בקישור פתחו איינבינדר, אלטמן ומיטרוביץ', יצחקי וזהבי. דאבור עלה בהתקפה. דקה 35 היה 0:3.

לא ראדי ולא אלברמן. בן-חיים גם הוא בספסל. מיכה לא בהרכב. בלי אולטרה-גרזנים בקישור, בלי קשרים אחוריים מאסיביים, להוציא את מיטרוביץ' שהיה בו משהו מזה. קחו את גולסה ופרץ, שימו אותם במקום אלטמן ואיינבינדר – אין שינוי בתוצאה נגד פרנקפורט. שימו את איינבינדר ואלטמן בקישור של מכבי נגד בית"ר במחזור הפתיחה של העונה – אותו דבר. דאבור נטש חודש ומשהו אחרי המשחק הוא, יצחקי נפצע לא הרבה זמן אחר-כך ונטש את העונה. זהבי, גדול השחקנים בשדרוג קבוצה ישראלית בעשרים השנים האחרונות מאז אוחנה, לא כאן. גרסיה וטיבי היו אז בלמים; ראיקוביץ' טוב מפאבלו, אבל ההגנה של מכבי לא מזכירה את זאת שהיתה.

טיבי עדיין איתנו. יצחקי משום מה עדיין פה. שפונגין כאן. אני חושב ששלושתם צריכים להתייחס למכבי בפרט ולכדורגל בכלל, כאל חוג. לא תמיד הם היו כאלה; מהעונה הזאת – לגמרי. הם צריכים לשלם (או ההורים שלהם) מדי חודש כסף למועדון כמו שילד בקבוצת הילדים משלם (או ההורים שלו). מתוך הערכה לפועלם ולאישיות שלהם, מבונוסים על נקודות, שערים ואינשאללה תארים, הם כן ייהנו. הם צריכים להכיר תודה על הזכות לשחק שלא במתנ"ס. הם עשו מספיק כסף בחיים שלהם לממן את החוג, והכסף מבונוסים על נקודות לבד, שווה שכר שנתי פי שלושה מהשכר הממוצע והחציוני במשק יחד. אין הצדקה לשלם לאנשים האלה שכר. עם כל הרצון הטוב.

*

מכבי של העונה שעברה נשענה באופן דרמטי בקישור ובהגנה על שחקני 50:50. משחק אחד מופיעים, שני לא. שום-דבר דרמטי שונה לא נראה עד עכשיו בחודשיים שמכבי כבר משחקת. משך אחד-עשר משחקים סמי-רשמיים (מוקדמות ליגה אירופית וגביע הטוטו), מכבי ספגה שלושה שערים. בשניים בליגה – ארבעה. אותן תופעות הלוואי, אותם השיגיונות כמו בעונה שעברה. צריך להגיד, לשם ההגינות, שלו גולסה משחק נגד בית"ר, ייתכן וזה היה נגמר אחרת. אולי 2:1. אולי תיקו. סביר שגם השער המצמק מול עכו לא היה מובקע או שלהבדיל מכבי היתה מבקיעה את השלישי, לולא שלושה ימים קודם היה הגומלין מול אלטאך. יש בעייני קשר הדוק בין הטרבל עם פאקו, לעובדה שמכבי לא שיחקה באירופה משלב די מוקדם באותו קיץ.

מה שכן, נרשמה סמי-היסטוריה מול אלטאך: מכבי הבקיעה גול מקרן. ועוד את שער ההעפלה. מדוניאנין הרים קרנות כמו שנראית הקריירה שלו בכלל ובמכבי בפרט: קרוב כל-כך, בסוף בחוץ. לפעמים זה הרגיש כאילו מדוניאנין מתאמן בלהבקיע גול מקרן. לא מביאים אליפות בלי להבקיע גולים ממצבים נייחים. עובדה. שנתיים שמכבי לא מבקיעה כאלה.

אבל הנה משהו שלא השתנה בין המשחקים הסמי-רשמיים לרשמיים: ממוצע של שער למשחק. המשך ישיר למגמה מהעונה שעברה. והנה עוד תופעה שחוזרת על עצמה כבר עונה שלישית: התחלה טובה, כולל נגד בית"ר, שנגמרת מהר מאד ולעולם עד דקה עשרים, ומעולם לא בשניים-שלושה שערי זכות, הסיבה היחידה להוריד רגל מדוושה. היו למכבי לא מעט משחקים בשלוש עונות האליפות שלה, שהסתיימו ככה קצת אחרי שהתחילו.

אני חושב שכל הסיפור, לפחות בליגה, הוא בקישור ובאופי; כן, זה האופי שלא הולך לשומקום ודווקא הוא מתעקש לא לזרוק את סרט הקפטן. אני חושב שבליגה, גם עם ההגנה שהיתה לה בעונה שעברה, מכבי היתה יכולה להתמודד על אליפות. קישור נורמלי, שעובד בשביל החלוצים שלו, שמנהל משחק חכם, היה מתגבר על הגנה בינונית. זאת הסיבה שאני מאושר שהגולם בפראג. במכלול, הנזק שלו עלה על התרומה. למכבי יש חלוץ כמו קיארטנסון והוא צריך לייצר לעצמו חצי מהמצבים שלו. זה בזבוז משאבים. מה שעוד היה נסבל בעונה שעברה, לא יהיה כזה גם העונה. טיבי, בן-חיים ופיליפנקה לא יהיו טובים יותר העונה; הם רק נעשו מבוגרים יותר וכבדים יותר, עד כמה שזה נשמע לא סביר. שלושתם השתדלו להקפיד ולקיים בתורנות את טקטיקת 50:50. זה שמופיע תמיד היה בן-חיים.

ג'ורדי הוא לא פאולו סוזה ולכדורגל שהוא רוצה שמכבי תשחק – זה שסוזה זיכך וזה שהוא מקבל בעשרים הדקות הראשונות – אין את השחקנים המספקים. להוציא את רפאלוב, אין שחקן ישראלי שאפשר לבנות עליו כרכש. זה היצע השוק ובגללו מתחלפות פה סדרות של אליפויות ולא סתם אלופות. מיכה לא ישתנה: הוא לא ישנה. הוא יתמזג עם איך שהקבוצה תובל בידי שחקנים אחרים. אם היא לא תובל, הוא יילך לאיבוד, כמו שקרה לא מעט בעונה שעברה.

עקב כך, באבן הבלם החדש, הוא הבנאדם שחלק מהותי בעונה של מכבי פחות או יותר מונח עליו. לדעתי הוא לא מודע בכלל עד כמה. הוא אמור לתת את מה שגרסיה נתן בשנתיים הראשונות. על סושיץ', באטוקיו ורודריגס מונח הקישור. מקבוצה שרק שני שחקני שדה זרים שיחקו בהרכב שלה נגד פרנקפורט ואף לא אחד מהם בחלק הקדמי, לקבוצה שהעונה כולה על הזרים. אם הזרים יהיו נורמלים, אז עטר, איש המובן מאליו-בנבדל, אאוריקה: טעיתי!, אודיסאוס, גם יוסיף; אצילי לא יבקיע רק נגד קרית שמונה ומיכה יתמזג. שגולסה ישחק כמו בעונה שעברה, זה יתקבל בברכה.

פייר? לא יודע מה להגיד. אני חושב על שחקן שהתחיל בבליץ בריאל וכבר בגיל 22 מגיע לישראל – נראה לי מתכון לדיכאון קליני. באטוקיו מריח יותר מדי כמו סקאריונה. סושיץ' עוד לא ממש שיחק. ככה שזה יותר סימני שאלה ותחושות בטן מהבעת דעה וצריך לחכות חודש כדי לדעת מה הולך כאן.

*

מה שכן, דבר אחד אפשר להגיד כמעט בוודאות: בסיטואציה שנוצרה, רק ג'ורדי יכול לאמן את הקבוצה הזאת. אם אתה רוצה אותו במועדון, הכוונה. כתבתי עליו בעונה הראשונה שלו שהוא מתפקד גם כסוג של אומנת לשחקנים. זה רק התגבר בעונות הבאות אחריה. קחו את אותם שחקנים, עם אותו בנאדם שיגיד להם את אותם הדברים, רק שהוא יהיה ישראלי – ועונת 2013 נגמרת עם אלופה אחרת. הבעייתיות היא במקרה כמו של יצחקי. אני חושב שהחיבה אליו וההערכה למה שיצחקי יכול לתת, גורמת לג'ורדי להעדיף את יצחקי על-פני יונתן כהן, שבעייני, לטווח הארוך, זו טעות. יצחקי הוא שחקן ממכר. הפעולות שהוא עושה, אתה לא יכול לא לתת לו לשחק, גם עבור הסיכוי שתקבל אחת מהן במשחק. כזה היה יצחקי עד הפציעה האחרונה לפני שלוש-וחצי שנים, זמן קצר אחרי המשחק מול פרנקפורט. לא יהיה עוד.

אבל במכלול, ההשפעה של ג'ורדי על השחקנים הישראלים חיובית, כמעט תלותית. סיפרתי כאן פעם, איך ברגע שבו התבשרתי שאבא של ג'ורדי מת, חודשיים לסיום העונה, ידעתי שהלכה האליפות. השחקן הישראלי צריך שוטר, רס"ר. הוא התרגל לזה. ג'ורדי לא רס"ר, אבל הסמכות במקרה שלו הגיעה מהעובדה שהוא מאירופה ואבא שלו אבא שלו. אלה אפשרו את קבלת השינוי בגישה וההתייחסות. דווקא העובדה שלא היה רס"ר, רק שדרגה את החיבור אליו. זהבי מספר היום בראיון ל"7 ימים" שהנסיעה של ג'ורדי לספרד בעקבות מותו של אבא, הביאה להתרופפות במשמעת של השחקנים, שהתנקמה בהם באובדן האליפות. בואו נדייק גם במה שזהבי לא אמר: הרגע המסוים שבו התרופפה המשמעת ואיתה האליפות, היה שריקת הסיום לניצחון על בית"ר שהעלה את מכבי חזרה למקום הראשון.

פייר? מדהים. ארבע עונות שקבוצה מאומנת, שלוש מתוכן היא שולטת בליגה, שחקנים במצב כזה אמורים להיות כבר עם אישיות מכורח האינרציה. בהתחשב בנסיבות, הם אמורים לרצות באליפות הזאת  גם "יותר בשביל ג'ורדי", כמו שקורה לא פעם לקבוצות שמאמן או שחקן שלהן נופלים למחלה קשה או לאבל. מגיעים למקום הראשון, שישה משחקים לסוף, ומשתינים משמעת מהמקפצה. זאת עליבות. וזאת מראה לכדורגל הישראלי, שגם אם רק נבחרת אחת מכל היבשת לא תעפיל מהמוקדמות ליורו – זאת תהיה ישראל.

*

כבר שנתיים אני מתלבט אם לקנוס רטרואקטיבית בשקל אחד סמלי את כל שחקני סגל עונת 2015/2016 על אובדן האליפות בעונה ההיא, שבנוסף לעצם האובדן, יצרה את באר-שבע של שלוש העונות האחרונות. אחרי שקראתי את זהבי מאשש את החשד שלי, נגמרה ההתלבטות מבחינתי. הם ייקנסו.

אז גולדהאר למד שפאולו סוזה הוא יציאה חד-פעמית או לפחות נדירה, ועם היתר, זה כבר נעשה מורכב. אני באמת שלא יודע מה היתה העמדה של גולדהאר ביחס לפאקו. באמת מה היתה, לא ליקוטים של רסיסי מידע ומקורבים. האם הוא זרם עם ג'ורדי כמנהל-המקצועי או שהם היו תמימי דעים כלפיו. אני מניח שהתגובה של גולדהאר לזרים שעברו במכבי בעונות האחרונות היא שצריך היה לקבל יותר מהם ומהכסף שהושקע בהם, ולכן, השתנתה המדיניות. ראשית, בסכומים המושקעים (בין היתר, בהחתמה של זרים חופשיים מחוזה), ושנית, בהמתנה לראות אם מכבי תעפיל לליגה האירופית ולהחליט אם לשחרר כסף לרכש בהתאם. ועדיין הזר האחרון שהוחתם, כבר אחרי ההעפלה, הוא שחקן חופשי.

כל המכלול הזה בא להגיד, שברמת תחושה, ג'ורדי עלול לגלות – ואולי כבר יודע בתוכו – שזה לא משנה איך תתייחס אליהם ובאיזה גישה תבוא אליהם, בסוף צריך מינימום של כישרון ואופי כדי להגיע למשהו. בסוף אתה עם מיכה בגזרת האופי, ריקן וטיבי כדוגמא בגזרת הכישרון. שחקני 50:50. השוק הישראלי כה מצומצם בשחקנים, שעד לפני שש שנים וברוב העונות מתחילת המילניום, הספיקה קבוצה של 50:50 לאליפות. היום, השחקנים הבודדים שאפשר להוציא מהם משהו ממשי, ינועו לפי תקופות בין שתיים, לכל היותר שלוש, קבוצות, ואיתם תנוע קדנציה של אליפויות.

האוריינטליסטים החדשים (פרק 4' חלק 1')