סיבוב למיחזור

אי-אפשר בלי מה לא

במשפחה. חמוד שתוך יממה אנחנו ניצחנו את חיפה וליברפול את יונייטד באותה תוצאה. דרבי אחיות. שאקירי שלנו ועטר שלהם שמו צמד.

במעבדה. אם אתה שחקן צעיר, אחד שעלה מהנוער או חזר מהשאלה – יש מצב שזאת עונה חלומית עבורך. יש מצב שקיבלת תנאים אידיאליים, כמעט תנאי מעבדה, לבנות קריירה. מה שבטוח, טוב מזה לא תקבל. פיבן, קנדיל, יונתן כהן, ברסקי, אולי גם גלזר. אולי עוד שם ששכחתי. תנצלו את העונה הזאת, אין דברים כאלה. תראו את דור פרץ, שעלה בעונת הטרבל, מה קרה איתו. והוא אחד שעלה לבוגרים לקבוצה של זהבי, פריצה ועוד כמה. מסגל כמו בעונה ההיא, יותר משחקן צעיר ביתי אחד לא יכול לצאת. תנאים חד-פעמיים העונה.

חמישה שחקני בית בהרכב נגד חיפה, עוד אחד עולה מהספסל, אחד אחר שגדל בנוער וחזר. שני זרים בהרכב. שלישי עולה מהספסל. לא רע. כל קבוצה שלקחה אליפויות במכבי בשלושת העשורים האחרונים התבססה הרבה על שחקני בית. בשנות התשעים זה הספיק לחמש עונות. המציאות השתנתה בינתיים. הסבירות ששחקנים ברמה של דאבור היו נשארים בארץ לפני שני עשורים, גבוהה בהרבה מהיום. הסבירות שהיום יביאו עוד שחקן בעמדה שלך אחרי אליפות, גבוהה מלפני שני עשורים.

צעירים לנצח. כתבתי על מכבי בתחילת העונה שהצעירים יעשו את ההבדל בעונה הזאת. או לא יעשו. כתב מישהו, איך זה מתיישב עם הדיבור שלי על השחקן הישראלי שחוזר פה לא פעם, עם הביקורת שיש לי בעונות האחרונות על האופי הרפה של הישראלים בקבוצה הזאת.

בואו ניקח את עונת האליפות של אוסקר. היו שם מיכה, דאבור, לוגסי, עומר ורד, רפי דהן, ברק לוי. אולי פספסתי מישהו, לא עקרוני. מכול החבורה הזאת, רק מיכה נשאר. היתר, כל אחד מסיבותיו, התרחק או התפוגג כליל. מיכה טוב מכל היתר, לכן הוא עוד כאן; למיכה אין את האופי של דאבור, לכן הוא עוד כאן, לא שם.

מכל השמות באליפות ההיא, לוגסי הוא היחיד שיכול היה להמשיך ליד מיכה. היחיד שהיה לו מה לחפש גם בעונות שבאו אחרי האליפות הראשונה. אבל כשאלברמן, ראדי ומיטרוביץ' משחקים לפניך – כשבתווך מצטרף גם אייבינדר – אתה לא תמצא מקום משלך. הנסיבות השתנו עבור פרץ. הוא עלה לבוגרים אצל פאקו, בינתיים שוחררו ראדי ואלברמן, מיטרוביץ' עזב, אייבינדר גם. על גולסה אפשר לסמוך שהוא יקפיד להיפצע בתדירות גבוהה מספיק.

לפעמים עיתוי, לא פחות חשוב מכישרון. תוציא את פרץ להשאלה לרעננה או בית"ר (כמו במקרה של לוגסי), תקבל אותו אחרי שנתיים בנתניה. זאת היתה אבידה גדולה אם ככה היה קורה עם פרץ. פרץ שחקן טוב בהרבה מלוגסי. תענוג להסתכל עליו, תענוג מה שהוא עושה.

ממתק או טריק. אתה מסתכל על הקבוצה הזאת ומשתאה. זה נראה לא סביר, כאילו בכל רגע יקפוץ החוצה השד ויטרוף את הקלפים. אני משווה אותה לקבוצה הראשונה של אוסקר. אוסקר ירש גוויה ועשה ממנה קבוצה. באמצע העונה הצטרפו זהבי ופריצה וגמרו סיפור. עוד קודם להגעה שלהם הקבוצה שיחקה כמו שלא ראית ממנה שנים. לזו של איביץ' יש אחוזי הצלחה שלא היו לאף-אחד מקודמיו מאז קיץ 2012. ואיזה כדורגל.

אבל למה. אי-אפשר בלי מה לא. ומה שלא, הוא מה שעדיין לא נעלם סופית. מה שלא נעלם סופית, הוא חצי השעה האחרונה נגד חיפה או בתמצות: המהלך האחרון נגד מכבי פת-תקווה. דבר אחד מרגיע אותי. איביץ' משתגע מזה כמוני, אני בטוח. אני לא בטוח, לעומת זאת, שאפשר להעלים את זה כליל. אבל הקלות שבה הקבוצה הזאת נלחצת, ואם לדייק באמת, מלחיצה את עצמה, באמת משגעת. מה שבאמת משגע, שזה אותו הדפוס שחוזר על עצמו. ראיקוביץ' סיבך עניינים עם השמטה גרועה נגד פתח-תקווה ונגד חיפה, ייני ופיבן נלחצים מאחור, הכדור יוצא החוצה קרוב לאזור השער, מפה לשם, גול.  קבוצה עם יותר דיוק ליד השער או בטוחה בעצמה יותר, היתה משווה. יש כרגע קבוצה אחת כזאת.

אבל למה2. אתה מסתכל על הקבוצה הזאת ואומר, למה צריך את ניקוליץ' ועוד חלוץ. תנו ליונתן כהן לשחק; בעונה כזאת יתברר איזה שחקן באמת אפשר להוציא משוינפלד. מה פתאום חלוץ. והקישור עובד, למה להוסיף ולהסתכן בקלקול. אני אהיה פייר ואגיד שדבר דומה חשבתי על זהבי ופריצה בינואר ההוא. אפשר גם להגיד, אם עכשיו יש לכם פער כזה, אז באמת למה להביא עוד.

איביץ' לא מנתח את הקבוצה שלו בהשוואה לקבוצות אחרות ולפער העכשווי בטבלה, אלא בהשוואה לעצמה ואיך הוא רוצה שהיא תיראה. נדמה לי שלפחות במקרה של ניקוליץ' להחתמה שלו יש היגיון כפול: להתחיל לדאוג בינואר להשלים חסרים לעונה הבאה ולייצר אלטרנטיבה לדור מיכה.

נכון שאת אשקלון מכבי לקחה כשמיכה על הספסל ואת התיקו נגד מכבי פתח-תקווה אי אפשר באמת לייחס לחילוף שלו רבע שעה לסוף – אבל מיכה הוא היחיד עם מוח מפותח ממשית ועל החסרונות שלו אין טעם להרחיב דיבור. אתה לא יכול לבנות כל-כך הרבה על שחקן אחד, כשהשחקן הוא מיכה. העומס לא סביר, במיוחד אם אתה מסתכל מעבר לעונה נתונה. אם מיכה היה שחקן שאפשר היה לבנות עליו כל-כך הרבה, הוא כבר היה עם כמה שערים היום. בינתיים יש לו אפס. מיכה באמת נהדר העונה. באמת. יותר מדי נהדר והוא כבר היה מצטרף לדאבור.

במקרה של החלוץ, זה לכאורה יותר פשוט. שכטר ועטר הם באנקרים. שוינפלד וכהן על תקן שחקנים משלימים. העומס על שכטר גדול. שמונה משחקים בלי שער, לא היה קורה כלום אם היה נח משחק אחד. בסוף, במשחק התשיעי הוא כבר הבקיע, אבל העומס באמת גדול. גם שוינפלד הבקיע בליגה. אחרי שנתיים. עטר הוא עטר. נדמה לי שאיביץ' קלט מהר. שבעה שערים בארבעה-עשר משחקים, אבל רק לפני כמה שבועות, עטר עוד קיטר. לא הוא אישית, כמובן, חלילה. בסביבתו של עטר. ואולי יותר נכון לכתוב: חמש עונות בזבזת בגלל הקופסה השחורה שלך, עד ריימס הוליכו אותך שולל; מה בדיוק לא הבנת? או שזאת הקופסה אומרת לך שאתה יכול למשוך גם עד גיל חמישים.

בכל-פעם שעטר מפסיק להקשיב לקולות מבחוץ, הקריירה שלו פורחת. עטר פורח כבר כמה שבועות.

מחץ. אומרים שיש לקבוצה הזאת בעיית מחץ. 34 שערים, ממוצע 2.45 למשחק. וזאת קבוצה עם בעיית מחץ. מי שרואה את המשחקים של מכבי, דווקא יסכים. באמת יש בעיה קלה במחץ. אותה בעיה קבועה כבר כמה עונות. ההבדל בכמות השערים העונה הוא קודם כל בשערים שמגיעים ממצבים נייחים. אבל הסיבה המהותית, כמובן, היא איביץ', שהכדורגל שלו מביא את מספר הכובשים במכבי לשיא. אז מחפשים חלוץ שיבטיח שתיפתר בעיית המחץ. לך תדע, שכטר או עטר נפצעים, אתה עוד עלול להיכנס ללחץ.

ויש עוד עניין. היציבות. עטר ושכטר הם שחקנים שקשה לחיות רק איתם.

חיפה. לראשונה מזה שלושים-ושש שנים, לניצחון של חיפה במפגש עם מכבי לא היתה משמעות מעבר לניצחון רגיל. שום אלמנט של "יריבות ספורטיבית", שום נופך מיוחד. כלום. אפילו לא קיזוז של מילימטר בחשבונות העבר. יכול להיות שהיו אוהדים של חיפה שהיו מאמינים בזה בנסיבות כאלה. הם ודאי היו מרוצים שתקעו מקל בגלגלי המרוץ לאליפות של מכבי. ככה מרגישים גם אוהדים של אשדוד אחרי ניצחון על מכבי. מקל בגלגלים, לא מעבר לזה.

הנעלם הקבוע. בירידה במדרגות מחוץ לאצטדיון בשני, צעק אוהד חיפה פתאום: "שחר הורס את מכבי חיפה, לך כבר!". לרגע השתררה שתיקה. זה היה מוזר, כי לרוב קריאות כאלה, לא משנה לאיזה בעלים, זוכות לאיזו שהיא תגובה. בעד או נגד. אבל זה לא קרה. ולרגע השתררה שתיקה. לא רק שאף-אחד לא הגיב, אנשים עצרו לרגע מהשיחות שלהם בעודם צועדים, ושתקו לכמה שניות. זה הרגיש כמו דקה דומייה. מאמנים זרים לא הצליחו בחיפה גם לפני עשרים שנה. גם ישראלים. זה המשתנה הקבוע שנאלם.

בשנות השמונים זכו בית"ר והפועל בארבע אליפויות. בתשעים ובעשור הראשון למילניום בשלוש. בעשור הנוכחי באחת, וגם היא לפני תשע שנים. את המקום של בית"ר והפועל תפסה באר-שבע. את תפקיד האלופה הלא-צפויה שגילמה פעם אחת בני-יהודה, לקחה קריית-שמונה. לאורך כל השנים האלה, לחיפה היה את אותם הבעלים. ברגע שנוצרה אלטרנטיבה, שתיים ליתר דיוק, שבוודאי לא נופלות ניהולית מחיפה – חיפה חזרה לפרובינציה. אליפות אחת בעשור הנוכחי.

זה המלכוד של חיפה. היא יותר שחר ממכבי חיפה. אוהדי חיפה יכולים לא להכיר בזה, גם בזה, אבל זה המצב. המהלך להשתחרר משחר יעבור חלק. יימצא רוכש, יעשו חפיפה מסודרת, יעברו זכויות הניהול. משם והלאה זה כבר תלוי מי יגיע. את תעתועי זהות הבעלים והשפעתה מכרים מצוין בחיפה. גם משחר, גם משפירא. יש דניאל יאמר ויש אלי טביב. לא כולם שירצקי או גולדהאר.

שחר לא ינקום במקרה של העברת בעלות, הוא לא מהטיפוסים האלה. הבעיה שהמהלך הזה תלוי בשחר. גם המהלך הזה. נדמה לי ששחר מתקשה לשחרר, כי הוא לא מבין למה. זאת קבוצה שלו, הוא עשה אותה. כמו להגיד לאמא שהיא לא האמא שלך יותר; ביולוגית, היא תמיד תהיה כזאת. נדמה לי שבעיקר הוא לא משחרר, כי חלם תמיד לראות את הקבוצה שלו משחקת באצטדיון ביתי כמו סמי עופר. בחלומות של שחר זאת חיפה מהעשור הקודם שמשחקת שם, מגיעה דרכו שוב ושוב לאירופה, שוברת שיאים שקבוצות ישראליות לא הגיעו אליהם. הופכת באמת להיות כמו ההיא, נו, מהכדורסל.

ואולי הוא לא משחרר כי הוא גם אדם כוחני, נרגן, שהאמין, כמו אוהדי הקבוצה שלו, שאין ולא יכול להיות עוד מלבדו. איך כתב באחד המקומות אוהד חיפה – מכבי טובים רק כשאין להם תחרות? אז ככה. חיפה שברה את שיא חוסר המודעות כבר לפני שנים. בינתיים אפילו את השיא הזה לקחה קבוצה אחרת.

אני לגמרי לא אהיה מופתע, אם ברק בכר עוזב את באר-שבע בקיץ, שהוא יגמור בחיפה. הוא פחות או יותר נראה המאמן הישראלי היחיד שיכול לייצר שם משהו קבוצה.

ירוקים טובים. ראיתי אותם בתור בבית-קפה לפני המשחק. ארבעה, אולי חמישה, צעירים, אוהדי חיפה. הם דיברו ביניהם ועם הברמן. כל אלה שהלכו למשחק, דיברו על תבוסה. הם כבר דמיינו את הקבוצה שלהם חוטפת על ההתחלה, ומשם, לך תדע מה יקרה משם. הם דיברו על איביץ' ביראת כבוד. דווקא הברמן היה ספקן יותר. הוא אמר שהוא לא יהיה מופתע מניצחון שלהם. האמת, דווקא הזדהיתי איתו. אני זוכר את מכבי מנצחת את חיפה בשלב הגמור של עונת הגלקטיקוס. ברקוביץ' היה היחיד שהניצחון הזה באמת הזיז לו משהו. ברקוביץ' כבר לא הזיז אז לאף-אחד בקריית-שלום.

האוהדים האלה, נולדו כולם בשנות התשעים. הם גדלו למציאות הזאת של התודעה הכוזבת, שההיסטוריה מתחילה באמצע שנות השמונים ושהעשור הראשון של המילניום לנצח. נחמדים, ילדים טובים במובן החיובי של המילה. אוהדים טובים, במובן הטוב של הביטוי. הם הזכירו לי אוהדים דומים של מכבי. הם בעיקר הזכירו לי את האוהדים בני-גילם, אפילו אלה שמבוגרים מהם בכמה שנים, שנולדו למציאות של אמצע שנות התשעים ואילך, ושמשך שנים כאב לי עליהם. כאלה שכבר עברו כמה שנים ומתחילים להפנים. הם לא הכירו מכבי אחרת עד לפני שש שנים. אלה רוב האוהדים של שתי הקבוצות האלה. במובן החיובי של "הרוב".

אם יש משהו שצריך לעודד את חיפה, אלה האוהדים האלה והגישה הזאת. רק התפכחות כואבת תעזור, אולי, למועדון הזה, לחזור להיות מועדון. שתי אליפויות בעשור, גג שלוש, כשיש אלטרנטיבות, זה הכיוון. לא האשליה שיצר העשור הקודם. זה לא כזה מסובך בכדורגל שלנו. דור טוב, מאמן נכון, רכש שמתחבר. אף-אחד לא יודע מתי זה קורה, עד שפתאום זה קורה לך מול העיניים. לא שאני מתלונן על המצב של חיפה ולא שיש לי עניין שישתנה; זאת פשוט הענייניות שלנו, אנשי השפלה והמישור. רואים דברים בגובה ההתרחשות, לא צופים עליהם מההרים. מהכרמל, המישור נראה קטן, רחוק, פרטים כמו נמלים.

חולשה. אומרים שהליגה נחלשה. זה נכון. לא בגלל זה פער הנקודות בשלב מוקדם כל-כך של העונה. למה? כי מכבי נחלשה בהתאם. תבחנו את הסגל מהאליפות האחרונה ואפילו את זה שבעונה לאחריה, אין מה להשוות אותו לקבוצה הנוכחית. לא שהנוכחית לא היתה מטרידה את הקבוצה ההיא; היא בטוח היתה מנצחת אותה בשלושה מתוך עשרה משחקים. אבל מפסידה ארבעה. זאת ההשוואה; בין הראשונה לאלה שקדמו לה, לא בין מכבי (כדוגמא) למכבי של העונה שעברה. רק המאמן, זה הסיפור, לפחות בינתיים.

הסרבי. צריך לדבר על זה. לא כל-כך נעים, עדיף היה שלא, אבל אין ברירה. מאז שהגיע מאמן השוערים החדש, הסרבי השתפר. המופקרות שעוד יש בו, הפסידה את שתי הנקודות נגד מכבי פתח-תקווה. אבל כמכלול, הוא השתפר. ולא נעים לכתוב את זה בגלל שורה. שורה לא יעזוב את מכבי לעולם. בטח עד הפנסיה. כמו שגילי לנדאו ואבוקסיס בחיים לא יאמנו במכבי, שורה לא יעזוב. אני מקווה שזה ברור להנהלה. שיישאר במחלקת הנוער, שיקבל משכורת מלדרבן שחקנים בשמש מצדי. נשאר, נקודה. אבל הסרבי השתפר, חייבים להודות.

מוטיבציה. הבנתי שהפער הגדול כבר אחרי סיבוב אחד, הכניס את המערכת והשחקנים לחשש: איך שומרים על הקצב, איך לא תרד המוטיבציה, כל מיני הרהורים. מוזר, אני, עם הראש שלי, חושב שדווקא העונה שעברה היא יצרנית המוטיבציה הכי גדולה שיש. אני לא מבין איך שחקן בקבוצה הזאת לא מבין שאחרי החרפה ההיא, אחרי שלוש עונות מבזות, מוטיבציה זה לא משהו לדבר עליו. זה אמור להיות רפלקס בנסיבות כאלה.

זאת הסיבה שאני לא יוצא מגדרי מהפער הזה. גם בגלל העובדה שעבר רק סיבוב אחד (ועוד משחק), בגלל הטראומה מהעונה שעברה, ובעיקר, כי אין לי אמון בשחקנים האלה. לא באצילי, לא בריקן, לא בעטר. באישיות שלהם, אני מתכוון. בהקשר הזה, גם לא במיכה. ראיקוביץ', עם כל השיפור, באמת גם נשמע אחרת, אבל עדיין בחזקת חשוד. עד שלא יקרה אחרת, הוא עדיין בקטגוריה של זה שסוגר אליפויות בחודש מרץ כדי להסביר בספטמבר למה הוא ממשיך לעוד עונה.

מוטיבציה2. באר-שבע לא תצטרך מוטיבציה ביום שלישי. לא צריך להרחיב את הדיבור על המשחק הזה. הכול ברור וידוע מאד. מכבי ניצחה את באר-שבע גם באמצע העונה שעברה ובזו שלפניה. זה לא התקדם הרבה מעבר לזה. ככה שבמובן הזה, בפור של חמישה משחקים, זה המשחק הכי פחות קריטי בין הקבוצות בשנים האחרונות עבור מכבי. רק שאם אתם מחפשים מוטיבציה, אז ניצחתם – גמרתם. פרט קטן. ארבעה ימים שיתחילו במוצאי-שבת הקרובה, יבהירו אם הקבוצה הזאת באמת מסוגלת להתחרות בזו של פאקו. וזה, אם אני שחקן בקבוצה הזאת, כבר קריטי למוטיבציה. דיבורים על מוטיבציה? רפלקס, לעזאזל.

קבוצה של איביץ'
הצאצאים של גלזר

תגובות

  • S&M

    שחר לא יעזוב את מכבי חיפה. הוא יעבור מכיסא הנשיא, לבית אבות או לבית קברות, מה שיבוא קודם.
    אני לא נגדו ולא חושב שהוא הבעיה.
    אני כן חושב שהמערכת בחיפה מסודרת, שמנה ושבעה מדי.
    תמיד יש שם מנכ"ל, ומזכיר, ודובר, ו... כל אלה יושבים על משכורות, שבכל מועדון אחר הולכות לרכש. מועדוני שכונה כמו של טביב ובן זקן, מתנהלים בצורה רזה וחסכונית. חיפה מסודרת מדי.

    הגב
  • holden

    שחר לא יעזוב , לפחות לא מרצון חופשי שלו.
    הוא " אוחז" בנו כמו תינוק או ילד שאוחז בצעצוע החדש,
    להבדיל מאותו זאטוט הוא לא מואס בצעצוע הישן שמגיע (מאמן) חדש וממשיך להתעקש לאחוז בצעצוע המוכר שלו.

    שחר הגיע לזהות מוחלטת עם המועדון,
    מכבי זה שחר ושחר זה מכבי,
    לנו האוהדים נשאר ללגום"גולדסטאר"

    ברגע ששחר כך כך מזוהה עם המועדון וזו זהות שחורגת מבעל בית רגיל, שחר האיש מכיל בתוכו את זהות המועדון,
    יענקלה מבין בתוך תוכו שברגע שהוא יפרוש באיזשהו אופן בלתי מוסבר גם שחר האיש יפרוש במובן מסויים מהחיים עצמם.

    אני שנים מזהה את החוסר רלוונטיות שלו למועדון, התנהלות עקשנית בקטע רע, כמו נהג קשיש שמסרב להישמע להפצרות בני משפחתו שיירד מהכביש,

    שחר מוקף באנשים שהוא מינה והם כושלים,
    די אם אזכיר את המנהל הכללי אסף בן דור, אותו מנהל שהגיע מהמשביר לצרכן ומדי חודשיים עורך מצגות על פריטי לבוש עונתיים לאוהדים:
    קולקציית חורף, קולקצית סתיו, או סתם פריטים לעונת מעבר,

    עוד לא הבנתי איך המנהל הזה אנטאצ'אבל?
    גם מרפי אוסמו מנהל הקבוצה הייתי מצפה ליותר, שיטריף את השחקנים, יהיה נגיש יותר לקהל וכו וכו,

    מה החיפזון לפטר את איתי?
    שחר נבהל מצעקות לפתע?
    היה חייב להשאיר את איתי עד לסיום העונה,
    בלבול המושיע?
    נו באמת.

    בלבול מאמן טוב אבל בכדי שמכבי תישאר העונה בליגה גם איתי יכול לספק הסחורה,

    מכבי שלנו נהייתה פאטתית,
    כמו אישה יפה שהתבגרה והזדקנה ורואים בה את סימני הגיל אבל ניתן להבחין גם בשאריות היופי שלה מפעם,
    אותו גברת מתעקשת בגילה ללבוש בגדים שלא הולמים את גיזרתה.

    המאמן היחיד שמתאים למועדון זה סלובו,
    סלובו לבד ללא שי ברדה,
    ברדה גדול מספיק לאמן לבד קבוצה בישראל,
    סלובו כבר אימן פה עם רוני לוי,
    הוא יהיה מתאים לעונה הבאה.
    שהייתי בין הראשונים שטענו שינעקלה חייב ללכת אמרו לי שאני חצוף וכפוי-טובה,
    כעת לאחר הרבה קריאות ללכתו ושלטי מחאה שהונפו שלשום הרגשתי חמיצות,
    חמיצות עבורו יעקב שחר,
    לא תמיד כייף להיות צודק, נמאס לי להיות צודק:)

    הגב
  • צור שפי

    אני מניח שאינני הראשון שאומר (כותב) לך שאתה צריך לכתוב יותר, לא בהכרח רק על מכבי.
    שתי הערות לכתוב:
    - באר שבע לדעתי איננה מסוגלת כיום להלחיץ את ההגנה של מכבי.
    - הכי חשוב: אני לא מכיר יקום שבו מכבי וליברפול הן משפחה.

    הגב
    • S&M

      "ליברפול באנגליה, מכבי בישראל" - למכבי ת"א זכויות יוצרים על השיר, מאז אבי כהן עשה סיבוב בעמידה ברכב פתוח באצטדיון ר"ג.

      הגב
      • D! פה ועכשיו

        לגמרי, כל מי שגדל בשער ארבע בשמנות השמונים (או אולי התשעים?) יודע.

        הגב
        • צור שפי

          טוב, מבחינה היסטורית אני מסכים שהטיעון שלכם תקף. אבל יש עניין מהותי: ליברפול בתקופה ההיא היתה דומיננטית, אם תרצו מכביסטית. היא כבר מזמן לא כזו והדבר נאמר כמובן לשבחה.

          הגב
        • יואב

          גם בשער 11 בשנות ה70 המאוחרות. זה אכן היה השיר. אבל כבר הייתי אוהד יונייטד אז(: איט ווז טו לייט פור מי.

          הגב
      • איתמר

        *מנצ׳סטר באנגליה הפועל בישראל* שהיה השיר הבולט בשער 7 לקראת סוף שנות השבעים קדם למעבר של אבי כהן לליברפול.

        הגב
    • חיים שדמי

      התגעגעתי!

      הגב
  • עורך הדין מרמת אילן

    עד שלא ניתן בחזרה לחיפה 10 אפס בראש או משהו דומה, החשבון לא ייסגר. השש אפס שנה שעברה היה נחמד, אבל לא מספיק.
    אף קבוצה בישראל לא השפילה את מכבי כפי שעשתה זאת מכבי חיפה.

    היה אמנם פעם שש אפס שקיבלת מנתניה בשנות השמונים האפלות, אבל ההשפלות שקיבלת מחיפה, היו רבות מכדי שהחשבון ייסגר.

    הגב
    • holden

      חביבי,
      קפוץ לאכול מרק קובה חמוסטה חמצמץ לידך שם באור-יהודה,
      10-0 לא יחזור בשנית.
      מבחינתי ההשפלה האמיתית היתה שקיבלתם הוואי 5-0 ב"משחק העונה" בקרית אליעזר,
      כמו סביבון רובן סיבסב אתכם,

      משחק שכסא פנוי לא היה בקרית אליעזר, התרגשות שיא והכנה של שתי הקבוצות שבוע לפני בכל העיתונים היומיים,
      וזה היה משחק עונה במעמד צד אחד,
      העשיריה היתה משחק חסר חשיבות לעיני קהל מועט וסבוטא'ז של השחקנים שלכם

      ואלו השמות של המעורבים בהוואי 5-0 שיצא לי להיות נוכח בו:
      מכבי חיפה: רפי כהן, אלון חרזי, רומן פץ, מרקו בלבול, משה גלאם, רוני לוי, סרגיי קנדאורוב, אלון חזן, אייל ברקוביץ' (איתן אהרוני/76), ראובן עטר (איבן גצקו/73), אלון מזרחי.
      מכבי תל אביב: אלכסנדר אובארוב, עופר וילנצ'יק, אלכסנדר פולוקארוב, אמיר שלח, יעקב הלל, ניר קלינגר, איציק זוהר (מאיר מליקה/73), נועם שוהם (ניר סביליה/50), אבי נמני, סיריל מקנאקי, אלי דריקס

      הגב
      • יואב

        הולדן,
        ב92, קיבלתם 2 חמישיות בחודש. הכותרת בעיתון היתה- החזירה בתשלומים. אגב, היה 10-2 למכבי מול חיפה. רק שמתעלמים מזה משום מה(:
        לך יש את החמש אפס(הייתי במשחק) ולי יש את ה3-1 שנמני סיבסב את אוי דוידוביץ במרפסת, הפיל אותו ושלח פאלש בשמאל לפינה. תרגיל אומנותי ששווה את הציון 10. במשחק עונה קריטי, 3 מחזורים לסוף, אצלכם בבית ולאחר הובלה במחצית.
        אתה רואה, לכל אחד יש את הזיכרונות שלו(:

        הגב
        • holden

          כן, אבל
          ה5-0 המהדהד היה משחק עונה,
          הקטע היפה בו היה שהבדלי הרמות היו כל כך גדולים,
          מכבי תל אביב היתה משופעת בכוכבים ועדיין חטפה תבוסה,
          להבדיל מהקומדיה שהתרחשה שלשום בסמי שזה היה חסר איזון

          קונצרט ירוק זה היה,
          אני יודע וזוכר תבוסות גם מהצד שלנו,
          בכל מקרה לי החמש אפס הזה הכי זכור
          לשבת בספסלי האבן ביציע א', בקרית אליעזר,
          גרעינים שחורים, סיגריות , מקומונים חיפאים והרגשה שחיפה בירת עולם הכדורגל

          הגב
          • יואב

            אה??? ה5 אפס היה משחק עונה באמצע עונה. ה3-1 הכריע ליטרלי את האליפות. נראה לי שממש הדחקת אה? ניצחון שלכם, ואתם עולים למקום ראשון, שלוש מחזורים לסוף. לתת לרביבו, ברקוביץ, חזן, רוני לוי, גיורא ככה בראש בקרייה שלכם? אל יקל בעיניך(:

            הגב
          • חיים שדמי

            הולדן, אכן קונצרט.
            ואתה בטח יודע מה מקור היריבות הגדולה בין שני המועדונים או ליתר דיוק האובססיה שלכם כלפינו; המשחק ההוא שלא ניצחנו וככה ירדתם ליגה. אל תתחיל עם זכרונות והיסטוריה, תפסיד גם שם.
            תן לי את השישייה, החמישיות והשלישיות עם העשירייה ובלי לרדת ליגה לעומת בלעדי העשירייה ועם ירידת ליגה ברזומה - בוחר באופציה הראשונה.
            הרבה קונצרטים היו במכבי כשבחיפה עוד לא ניגנו בכלי אחד. עזוב, חבל. בסך-הכול ההתייחסות אליכם בטקסט היתה עניינית ומפרגנת. זה לא טקסט שבז לכם או עושה עליכם סיבוב.
            להזכיר לנו חמישייה אחת? בחייאת, אל תהיה פרובינציאלי.

            הגב
            • holden

              לא טענתי שבזת ,
              ההיפך, יפה שכיבדת אותנו,
              את "האחות הקטנה" כפי שרבים מכם אוהבים לכנות ברדנות ובסוג של פטרוניזם,

              לא יעזור לי וגם לא לך, שני המועדונים הם ללא ספק גדולים בכל קנה מידה ישראלי,
              תמיד היה כבוד ויראה הדדי,
              עוד כשהייתי ילד וידענו מכבי תל אביב מגיעה לקרית אליעזר צעדנו בפחד וחשש ועברנו את הפסי רכבת בין בת גלים לקרית אליעזר תוך כדי פילוח גואייבות מהפרדס שם בשכונת הבריגדה.

              לא התכוונתי בכלל לזרות מלח על הפצעים , פשוט התייחסתי לאוהד שטען שאתם חייבים לנקום על ה10-0,
              מבחינתי החמש אפס זה המשחק שהכי זכור לי לטובה מהצד הירוק,

              גם בתיקו 4 בחצי הגמר ברמת גן שבני טבק נעץ כדור אבוד בדקה האחרונה של ההארכה יצא לי להיות,
              אבל שם זה היה מכבי תל אביב האימתנית מול מכבי חיפה שעלתה וירדה מהליגה הארצית,
              אז זה היה דוד מול גוליית,
              אז שמחנו בכלל שהצלחנו להתמודד כשווים בין שווים וחזרנו עם חזה נפוח למרות ההפסד הצורב בבעיטות עונשין.

              בשנות השבעים המאוחרות אזכור השם מכבי תל אביב גרם לנו כילדים לסוג של רחישת כבוד מהול ביראה,
              לליגה חסר שוב המפגשים היפים האלו בינינו

        • holden

          יואב, יש משחקים שעדיף לשכוח,
          אתה מדברעל המשחק שכל ארבעת השערים הובקעו בשער שקרוב לבניין "אגד"?
          תאמין לי שאני מתאמץ אני זוכר,
          גלאם נתן שם בעיטה דווקא ברגל ימין ואחכ קלינגר באיזה דרדלה ונראה לי גם אלי דריקס ונמני פירפר שם את דוידוביץ

          הגב
          • יואב

            היו מלא מפגשים עצומים. גם בגביע יש לשני המועדונים מסורת משותפת מפוארת של מפגשים לא נשכחים.

            הגב
      • טרנטה

        את החמישיה שלכם לא ראיתי מעולם (הפרחים לצה"ל) ולמעשה פרט לשורה בשיר של הלהקה המאוסה בעולם היא לא קיימת מבחינתי :)
        את נימני משכיב את דוידוביץ' ומכריע את האליפות אחרי מהפך גדול במחצית השניה בחוץ אני זוכר גם זוכר.

        הגב

        להגיב על טרנטה לבטל

        האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    • חיים שדמי

      לא צריך לחזור על התעמולה הזאת. לא חיפה השפילה, אלא פוטש מודע של השחקנים שאכן קללה מאז על ראשם. השישייה לפני 3 שנים מקזזת בעייני את העשירייה בגלל מה שקרה עם שני המועדונים האלה במרוצת 30 השנים האחרונות.

      הגב
      • holden

        מסכים לגבי העשיריה,זהה היה שילוב של שאננות ודווקא למאמן

        הגב
  • ארז (דא יונג)

    אני עדיין מחכה למשחק מרשים של ראיקוביץ'. לגול שבו הוא לא יהיה על תקן הצופה עם הזווית הכי טובה לראות את הכדור נכנס בלי לזוז.

    מעבר לזה - מה עוד אפשר לבקש ממכבי ? סיבוב תענוג.

    הגב
    • עומר

      לא ראית את המשחק נגד חיפה?

      הגב
      • yaron

        הליגה חלשה... :-)

        הגב
    • לירן

      הזוי מה שאמרת על ראיקו, השוער הכי טוב בליגה בהפרש גדול. אולי במקום לחפש משחק שהוא הביא לך נקודות (ויש כאלה) תראה לי באיזה גול מה8 שקיבל הוא אשם...
      פשוט מצוין השנה

      הגב
  • יואב

    לגמרי משתאה כי אף אחד לא ראה את זה בא. במובן הזה, הקבוצה הזאת מזכירה את 95 מבחינת הציפיות ואת 96 מבחינת הזרימה וההתאוששות המהירה מהדחה כואבת מאירופה(גראסהופרס והנורבגים).
    וזה בא ונבנה. לפני חודשיים עוד אמרתי לחבר- המכבי הזאת לא מלהיבה. קצת חשודה.
    בקשר לרפיון המדובר- היה כזה גם לסוזה מול אותה מכבי פתח תקווה למשל. זה מאד נקודתי ולא יודע אם בעל משמעות נרחבת. כשאתה לא הורג את המשחק, אתה תמיד יכול להיענש. למזלנו, היא גומרת את המשחק ברוב המקרים. בקשר לעשרים דקות האחרונות מול חיפה, בכל מימד שנבחן את זה, זה היה משחק גמור ופסילת הרביעי, גרמה לבילבול רגעי שהספיק לחיפה. בעונה ארוכה ועם לוז קשה, אפשר להבין את הורדת הרגל מהגז.
    אני אוהד יונייטד כך שכופר קטגורית בשייכות המשפחתית לקבוצה הפחות מעוטרת מחבל לאנקנשייר((:
    אחלה פוסט חיים.

    הגב
    • חיים שדמי

      תודה. אבל תסכים לפחות שעטר ושאקירי דומים, לא ככה?

      הגב
      • יואב

        שאקירי הברקה גדולה שלכם, אין מה להגיד.
        ואני שמח לראות את עטר שמח.

        הגב
  • אורי

    איבדת אותי כשהכנסת את ליברפול למשפחה שלי

    הגב
    • D! פה ועכשיו

      זה היה אמור להיות הפוך, אתה יודע.

      אבל ככה זה.

      הגב
  • D! פה ועכשיו

    אני חושב שאיביץ עולה על סוזה, אבל ימים יגידו. זו הקבוצה הכי מאומנת שאני זוכר. אם רק היו יכולים לרוץ 90 דקות

    הגב
    • yaron

      סוזה עשה את זה במקביל להופעה מרשימה באירופה, אם איביץ' רוצה להשתוות אליו שיביא דאבל :-)

      הגב
      • יואב

        אבל איביץ עושה את זה עם סגל פחות טוב. משמעותי.

        הגב
        • Ollie Williams

          אם תוריד את זהבי, אני לא בטוח שהסגל אז היה משמעותית טוב יותר. זו עונה שפריצה היה פצוע לא מעט, ראדי לא השתווה למה שהיה אצל אוסקר, ודאבור עוד היה רחוק ממה שהוא היום.

          הגב
          • tazza

            אולי, הרגע הורדת את זהבי מההשוואה באהלן-אהלן?
            תתבייש.

            הגב
            • Ollie Williams

              אבאל'ה, תרגיע. תתבייש בעצמך שאתה מעז לחשוב שאני מבטל את זהבי.

              אם יואב היה אומר "ואיביץ' עושה את זה בלי זהבי" לא הייתי אומר מילה.
              מלבדו הסגל המסייע, בכללותו, לדעתי לא עולה על הסגל שיש עכשיו.

              בנוסף, קשה להשוות סגל שסובב כוכב על בקנה מידה די חד פעמי, לסגל שבנוי כולו כקבוצה ואין לו מוביל דומיננטי.
              אישית עם כל הכבוד האהבה וההוקרה לזהבי ומה שנתן לנו, אני מאמין שהמצב הנוכחי יותר בריא כקבוצה.

  • אחד העם

    נהניתי לקרוא.
    לא מסכים במאה אחוז עם התוכן.
    אני מאמין שאנחנו בעיצומו של תהליך שיבשר תמורה בהכשרת הנוער, וכתוצאה מכך, גם במידת שילובו בסגל הקבוצה הבוגרת. אשר על כן, העתיד לא אמור להיות העתק של ההיסטוריה אותה הזכרת.
    במקום אייבינדרים יגיעו אלטמנים, קרצבים, הופמייסטרים ושלאטות. המצויינים יגיעו לחו״ל, אחרי שנה שנתיים, הטובים יתנו 8-10 עונות, והפחות טובים יתפזרו בליגה.
    פה ושם, נקנה יהלום ישראלי נוצץ

    הגב
  • טרנטה

    כל אוהד מכבי מהאייטיז וצפונה הוא גם אוהד ליברפול בזכות אבי כהן כמובן ולא פחות מכך הוא שונא את יונייטד וזה בגלל עלי מוהר ז"ל שיצר את הצימוד בטורו "בשער" ותחזיותיו.

    הגב
    • טרנטה

      הצימוד בין הפועל ליונייטד כמובן.

      הגב
      • יואב

        מבין מה אתה אומר אבל אנע ההוכחה החיה שזה לא כל!!! אוהד מכבי. וזה מסוף השבעים.

        הגב
        • ניב

          מכיר ומוכיר מכל הלב אוהד מכבי ומנצצ'סטר עם שם דומה עד זהה לשמך הפרטי.

          הגב
  • אריק האחר

    יואב
    כמוך אוהד מכבי ומנצסטר מגיל ילדות
    קרוב ליובל שנים
    לנצח נצחים

    הגב
  • שניר

    חיים איזה כיף כשאתה כותב על מכבי , תודה!

    רק הערה אחת - לוקח גם היום את לוגסי על פני איינבינדר (שחקן מאוס)

    הגב
  • ברק

    כיף לקרוא אותך חיים.
    רק אוסיף, אני מצפה שבמידה והאליפות אכן תוכרע מוקדם, נראה שחקן או שניים, שיעלו מהנוער להרגיש דשא עם קבוצה אלופה. ישר להרכב, וליותר ממשחק אחד. אפשר להפסיק לדעתי עם הנוהג לכנות כל שחקן מתחת לגיל 24 ילד. מוכן לקבל את הכינוי לשחקנים עד גיל 19, ומצפה לראות אחד כזה השנה.

    הגב
  • funfun

    תענוג של סיכום סיבוב יא שדמי
    קצת יותר מדי טקסט על חיפה לטעמי אבל אני מבין אותך. קבוצה שניפצה באכזריות את שיאי הפאתטיות של המועדון של לוני זה לא הולך ברגל...
    אני חושב שבפעמים הקודמות "רצחת" גם את ישרן כחלק מחבורת חסרי האופי - מה אתה יכול להגיד עליו העונה? מהפך כמעט כמו של פרץ לא?
    שלא ייגמר לעולם

    הגב
    • חיים שדמי

      בכנות? ממש לא מרגיש שרצחתי. הוא נהדר ואני אוהב אותו והוא מתיישר עם הקבוצה - וזו בעצם הבעיה. הוא אמור היה להרים אותה בעונה שעברה - לפחות לתרום לזה במשהו - וזה לא קרה. והשנה הוא גם זורם עם הזרם. זה הזרם שהשתנה.

      הגב
  • funfun

    ישרן = שירן

    הגב
  • משה

    אחלה טור כיף לקרוא
    מסכים עם הכל חוץ מהחלק ששכטר באנקר
    הוא באנקר דוקא שאין חלוץ נוסף בסגל וכשיהיה כזה לדעתי הוא יראה פחות דקות

    אגב עם כל הבלגאן אני באמת יכול להבין את שחר שלא משחרר. איך הוא אמור להרגיש כשהקבוצה תצליח עם בעלים אחר? שיקחו אליפויות?
    מישהו יזכור את כל מה שעשה?
    ברור אבל שהפרידה בילתי נמנעת. זה ממש מרגיש כמו בתקופה של לוני שכבר לא תישאר לו ברירה

    הגב

להגיב על טרנטה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *