וואנליינר

על המאני הלאומית, שינו ושובן של הפחזניות

רץ דיבור. את הטקסט הזה התחלתי לכתוב לפני חודש. בינתיים נכנסו כל מיני עניינים ולא היה ממש פנאי לסיים אותו; גם למכבי היו בינתיים כל מיני עניינים. אבל מה חשוב מה היה, חשוב מה קורה.

אז "הליגה חלשה", זה העניין עכשיו? אני מבין שזה הדיבור שרץ. בואו נעשה סדר: "ליגה חלשה", במובן האמיתי של המושג, הייתה כאן בשנים 2008-2003. מה שהופך ליגה לחלשה היא לא רק הרמה, אלא, כמובן, התחרותיות. בעוד איזה זמן, כשחיפה תיקח אליפות, אין לדעת מתי, אוהדים שלה שהיום מבשרים לכולם שהליגה חלשה, יספרו שהליגה חזקה. אוהדי הפועל באר-שבע, שבקרוב עלולים אוהדי הפועל תל-אביב למצוא את עצמם נרשמים אצלם לקורסים לתודעה כוזבת, מדווחים גם לכל מי שלא רוצה לשמוע, שהליגה חלשה. הליגה הייתה סופר-חזקה שלוש עונות. עבורם, הרי מכבי לא רק שלא נחלשה ביחס לעצמה בשלוש העונות הקודמות, היא אפילו התחזקה. לא שובע, לא עייפות, לא אצטדיון-רדיוס. כלום.

*

ובכן, המאני-הלאומנית שהייתה הבעלים של באר-שבע בעונה שעברה ובשנתיים שלפניה (ובכמעט עשור שלפניהן), היא אותה בעלים. האיש שהמציא את הכדורגל הישראלי מחדש ואת ניהול הכדורגל ביבשת – אותם בעלים כבר שני עשורים וחצי. בית"ר היא פסיכוזה כפי שתמיד הייתה. כדרכן של פסיכוזות, הסיכוי של בית"ר לייצר משהו מצליח שוב, בשלב הנוכחי של הטירוף אליו הגיעה – לא גבוה. בהנחה שבית"ר לא תיקח אליפות העונה, אז לראשונה מאז האליפות הראשונה שלה, היא לא תזכה בתואר בעשור שלם. לא במקרה, הבעלים האחרון לזכות אתה באליפות, היה הפסיכוטי ומשקף הפסיכוזה הכי גדול שהיה כאן.

הפועל, בהיעדר המרכז הפוליטי, תהיה אותה הפועל פחות או יותר: אליפות פעם בעשור, ירידת ליגה אחת לשניים. אלא אם כן, יגיע יהודי עשיר ממש ואז אולי יהיה שינוי במצב הצבירה שלה. רגע, בעצם, כבר שני עשורים יש בהפועל יהודי עשיר ממש, הוא פשוט נרדף מבית ומתחלף כל הזמן. ויהודי ממש-ממש עשיר לא יכול להיות בהפועל, כי זאת קבוצת עובדים והאוהדים הרי לא ירשו. קבוצת עובדים בעיניים.

^

מה שכן, מושג היחסיות דווקא כן תופס כאן. רק הפוך. מה שקרה הוא, ששנים לא הייתה כאן קבוצה כזאת. אין אוהד מכבי אחד שיכול היה לחזות מראש איך התפתחה העונה. ואם אוהד מכבי לא – אף-אחד אחר. שום סימן מעיד לא היה. מילא עונה טובה, מאבק על אליפות. מילא אליפות; אבל ככה? לא, אין אחד. ובמחזור החמישה-עשר, אחרי הניצחון על באר-שבע, קרה הדבר שקורה לעתים גם בליגות אחרות, אבל כאן הוא המשתנה הקבוע: הקבוצות האחרות הרימו ידיים. זה לא אומר שמכבי לא הייתה ראשונה היום גם בנסיבות אחרות, אבל לא בפער נקודות כזה.

עידן הכסף הגדול הוא במידה רבה מתנה לישראלים: יש תירוץ לרפיסות ולסף השבירה הנמוך. ואפילו תירוץ מוצדק, הסבר תקף ממש. וההשוואה לצורך העניין, יכולה להיות העונה שעברה: אם באר-שבע הייתה פותחת את הפליי-אוף בעונה שעברה בארבעה הפסדים, כמו שקרה למכבי, מישהו באמת חושב שהיא הייתה מסיימת שנייה, כמו שקרה למכבי? תסתכלו עליה העונה, שם התשובה שלכם. אם אתם חושבים לרגע אחד שהעניין הוא "התקציב", תמשיכו לחשוב ככה – כאוהב מכבי זה משרת אותי – אבל אתם טועים. המאני-הלאומנית כישפה אתכם. אתם מתנשאים כי היא אישה ואתם מקלים אתה. לא, תקציב הוא לא העניין.

*

הכרתי שנים ששחקנים במכבי ביזו את הקבוצה שלהם. הייתה, כמובן, העשירייה, הרביעייה מול עכו בגביע. היו שנתיים לא קלות בשנות התשעים, שנתיים-שלוש במילניום. שנה וחצי עם נימני המאמן. מה שמשותף לשנים האלה, הוא שהתשתית להתבזות נוצרה עבורם בידי גורמים מבית, בראשות הבעלים. ועדיין, הביזיונות הנקודתיים רשומים על השחקנים. אפשר לעוף בגביע, אבל לא לחטוף רביעייה. למשל. אותו עשור וחצי מדובר, נעשה כזה כיוון שמה שהשתנה הוא הבעלות על הקבוצה ומה שנלווה אליה. מה שעושה אותו לכזה, הוא ההשוואה לסך-כל השנים בהן המועדון קיים. בהשוואה ליתר העשורים, הוא היה יחסית חריג. זאת הסיבה שעדיין מדברים על שנות השמונים בהקשר מכבי. לא מדברים על עשורים מקבילים ביחס לקבוצות אחרות. אם כבר, להפך. על חיפה דיברו משך שלושה עשורים, באר-שבע תוזכר לימים הודות למחצית השנייה של העשור הנוכחי. זאת החריגות שמגדירה על מה נדבר. והחריגות שונה מקבוצה לקבוצה.

העניין הוא לא בזה שהעניינים "חזרו למסלולם הטבעי". במסלול הטבעי הכוונה למכבי זוכה באליפויות. העניינים לא חזרו לשום מסלול, מסלול טבעי לא קיים. זה לא שהשמש זורחת בבוקר ומכבי אלופה בקיץ. להגיד דבר כזה, ברצינות, זאת יהירות תלושה. אז מה כן? אני חושב שההבדל בין מכבי של השנתיים הקודמות להתבזות הנוכחית של באר-שבע, לעובדה שהיא כנראה לא תהיה סגנית אלופה, טמון בעבר. מה שקוראים, מורשת או היסטוריה של מועדון. ומערכת ניהולית יותר בריאה. עם כל הטעויות הניהוליות שנעשו במכבי בשנים האלה, כנראה שעדיין המנגנון יציב מספיק. ובאשר למורשת, זה כנראה לא מקרי שעדן בן-בסט לא יכול להצליח במכבי. בן-בסט, כמשל. תן לבן-בסט את הפועל חיפה, הוא יוכל לפרוח. מכבי גדולה עליו.

*

כאן נכנס האלמנט השני. "הישראליות" המדוברת, שבגללה נבחרות ימשיכו להיכשל במוקדמות, עד שהעניין יופנם. זה כאילו לא קשור, אבל שינו זוארץ לא אמור להיות יושב-ראש התאחדות. שינו זוארץ אמור לעשות בכדורגל את הדבר היחיד שהוא יכול לעשות: לנהל את מכבי פתח-תקווה. זה לא טיול בפארק לנהל את מכבי פתח-תקווה, אבל בואו נהייה כנים, מסע מפרך, מודל להישגיות ותחרותיות, לניהול מקצועני ואוניברסאלי – זה לא. ממש לא. ואם הכדורגל הישראלי משווע נואשות לאדם שעונה להגדרות המודל ומקבל במקום חומר משמר איכותי, אז העניינים לא ישתנו. כבר היה יושב-ראש התאחדות שהוא בעלים של הקבוצה הזאת והכדורגל לא צמצם במילימטר את הפער; אז המנהל שלו יצליח? ולחשוב שראש-ועד שכונה החליף בתפקיד ראש-ארגון עובדים שהוא הכי גדול והכי חוטא לתפקידו במדינה. פסיכו חלם.

העיקר, שזוארץ הודיע שהוא עוזב אחרי ארבעה חודשים, כי הוא לא מצליח לקדם את "התכנית" שלו. את מי הוא מחרטט? איזו תכנית? עם כל הניסיון והשנים בכדורגל, ועוד תחת לוזון, ניסחת תוכנית שגילית אחרי ארבעה חודשים שאתה לא יכול ליישם? מה שתגיד, שינו, התכנית עקומה, התכנית.

ומה שקרה הוא, שבתוך שבועיים ושלושה משחקים, הליגה הרימה ידיים. ניצחון על בני-יהודה, חיפה ובאר-שבע, ועוד בכזאת דרך ותוצאות (1:9 בשערים), ואנשים ארזו מזוודות. אולי למחוק את הפער כליל אי-אפשר היה, אבל ככה לתת לו לצמוח? תעשו לי טובה.

*

כשמאור בוזגלו עזב את סכנין באמצע העונה לחיפה, בעשור שעבר, כתבתי עליו ועל התופעה טקסט ב"גלובס". טקסט ביקורתי. נתחיל מהעוול שנגרם לאוהדי סכנין שקונים מנוי לפני תחילת העונה כדי לראות את בוזגלו ומגלים באמצע העונה שאין הנחה למנויים. אבל מעברים מהסוג הזה, שכבר מזמן הפכו לחלק בלתי-נפרד מהכדורגל ולאחת הרעות החולות של העידן, הם תמצית חוסר הספורטיביות והתחרותיות. קבוצה במקום השני, יש לה הרבה יותר מסתם על מה להיאבק – והיא משחררת את אחד הכוכבים שלה. ולא שירדן שועה התחנן להישאר. מה מקרין המועדון על עצמו, מה מקבלים האוהדים של המועדון בתור השתקפות מהמראה. שכונה, זה מה שהם מקבלים.

*

נ.ב. הדרבי. אם לא הייתי במשחק, אם לא הייתי מודע כלל לנעשה בטבלה, אם הייתי חוזר באותו בוקר מגלות ארוכה – הייתי בקלות יכול להתעצב ולחשוב שהפועל ניצחה את הדרבי. הפיד בפייסבוק, הציוצים בטוויטר. כמות האוהדים והאוהדות של הפועל שקידמו אותי ביומיים אחרי המשחק בצהלות אושר, לא יכולה הייתה להשאיר מקום לספק. הפועל שוב ניצחה. הפועל שוב בדרך לאליפות שכמוה לא הייתה. חבל שגם מציאות מקזזים לפעמים.

לפני חמש שנים הפועל ניצחה דרבי; אפילו משכנע. 1:3. אף-אחד לא יזכור את זה. אף-אחד לא זוכר את זה. הוא לא ראוי אפילו להיזכר. לא רק כי מכבי הייתה אלופה באותה עונה. אלא בגלל הדרבי שהיה שבועות ספורים קודם. נו, זה עם הפיו-פיו של עומר דמארי לשער 11. וההרחקה של פריצה במחצית הראשונה. זה שהפועל ניצחה בדקה ה-87 והמשחק נגמר. זה שמכבי התעקשה להמשיך משום מה. זה דרבי שלא יישכח. מי זוכר שמכבי ניצחה דרבי בשנת 2000. אבל מי זכתה בגביע באביב 1988, דווקא כן יזכרו. גם את האלופה וגם את מחזיקת הגביע.

הנקודה היא לא מי תופס עונה פחות טובה ומי נלחם על תיקו. הנקודה היא כמה חוגגים את התיקו, מה מייחסים לו. רוב אוהדי מכבי שאני מכיר חשבו שהתיקו בדרבי בשנת 2010 היה מבזה. אי-אפשר לנצח את הפועל בשיטה שלה והקבוצה של נימני הייתה קודם כל הפועל. אלה רק האוהדים שלו שסירבו לראות את זה. גם הם הרי המציאו לעצמם תודעה כוזבת. אז הפועל הייתה אלופה בסוף העונה ומכבי נותרה עם הביזיון. הדרבי הכי מעורר אדישות שהיה מזמן, אמר לי חבר אוהד מכבי בבוקר הדרבי האחרון.

*

מרגע ששחררת נצרה, יש לך ארבע וחצי שניות עד לפיצוץ רימון. כמה זמן לוקח לפרק מוקש? עשרים-ושמונה שניות. משחק מול נתניה נעשה בשנים האחרונות מוקש. יחסית למצב של הקבוצה הזאת, הם הוציאו מאיתנו כמה תיקו, הבקיעו שלישיה וצמדים.

נתניה היא קבוצת מוקש, גם מכבי פתח-תקווה. אין להן יומרות לאליפות, הן מתעקשות להתעלם מזה ולהתייחס לעצמן כאילו הן כאלה באמת, ויש בהן משהו משוחרר להתפרע. משהו שמצד אחד לא גורם להן לקחת את עצמן ברצינות תהומית מדי ובו זמנית לא לוקח את הקבוצות החזקות ברצינות רבה מדי. משהו חצוף. כשאין באמת סיכוי למשהו ממשי, הכי קל להיות חצוף והכי יעיל. הן לא בכל עונה כאלה, אבל לא פעם הן כאלה.

*

פחזניות. "התקופה הפחות טובה שלה עוד תגיע", אומרים תמיד על קבוצה במומנטום חיובי. מה שנכתב כאן על הליגה, תקף במידה גם על מכבי. כן, אפשר להגיד שהתקופה הרעה של מכבי הגיעה. את מה שהבינה הליגה אחרי הניצחון על באר-שבע, קלטו גם במכבי. הגיוני שתהיה האטה. חצי הילוך מול רעננה, חצי מול נתניה. למעשה, כבר שמונה משחקים בחצי הילוך. השלישייה מול קריית-שמונה הזכירה לי כמה התרגלנו למה שקיבלנו בחמישה-עשר המשחקים הראשונים העונה. שמונה משחקים, חמישה ניצחונות, שלושה תיקו. ככה נראית התקופה הפחות הטובה. הפער, אגב, בשמונת המשחקים האלה, גדל. בתווך, גם היתה רביעייה בגביע בסכנין. איפה שבאמת צריך, מופיעים רגיל.

ספק העיר בציניות, ספק שאל ברצינות, אחד המגיבים לטקסט קודם שלי, וכתב מילה אחת: "פחזניות?"

אני מניח שהוא כיוון להגדרה שלי את השחקנים במכבי בעונות הקודמות: "פחזניות". עכשיו, בגלל שאין מצב שמישהו יעיר דבר כזה בציניות בזמן שהוא מסתתר תחת שם מומצא, בהנחה שאלברטו… הוא לא שם מולד, ואין מצב שמישהו יסתתר אם הוא אמיץ להעיר בציניות, אז אני אחדד משהו בעניין הפחזניות. ובכן:

אלה השחקנים ששיחקו במכבי בשנתיים האחרונות וזה מה שעלה בגורלם: יצחקי פרש, בן-חיים הוגלה לבית"ר, טיבי בהסגר, דסה מקבל דקות פה ושם כחלק מהמחנה אימונים שאמור לשלוח אותו למועדון גדול באירופה וכדי שעל הדרך יתבזה במגרש כהוקרה על התלישות שלו. קיארטנסון שנכנס למאניה בתחילת העונה שעברה לקראת המונדיאל ולדפרסיה כמה משחקים אחר-כך, שוב לקראת המונדיאל, תוצאה של אי-עמידה במתח נפשי – עזב גם הוא. אולי שכחתי מישהו. קחו את החבורה הזאת, שימו אותה כחלק פעיל בקבוצה העונה, איביץ' מחשב עכשיו את ההפרש למקום הראשון.

*

נחרדתי לראות את דסה בהרכב בדרבי. "לא יכול להיות!", הסתובבתי לאח שלי וחבר שלו ביציע, "לא ננצח את הדרבי". לא סבלתי לראות אותו בהרכב נגד קריית-שמונה. והאמת, זה נראה היה שהוא דווקא סובל. זה העונש של שחקן שאיבד מודעות: מפוחד, חסר ביטחון, מהוסס. אפילו את הצדדים החזקים מכול במשחק שלו – התמיכה ההתקפית מהאגף – הוא לא מסוגל היה להוציא מעצמו. פעם אחרי פעם מיכה מצפה לראות אותו בנקודה שממנה הם נהגו בעבר לפרק הגנות במסירות כפולות, ודסה לא שם. דסה תקוע מאחור. דסה נראה כמו שחקן שחוזר מפציעה ממושכת. הפציעה של דסה אוטואימונית. לא סובל שחקנים כמוהו. אפילו בתור מחנה אימונים העסק אתו מיצה את עצמו. זה כבר לא משתלם להחזיק אותו. שילך לכל הרוחות.

השחקנים האלה, בעיקר ארבעת הישראלים, הם מעבר לפחזניות; הם מה שפעם היו קוראים, סרטן לקבוצה. מה שמבדיל את עטר מהם, הוא העובדה שבגיל 32 עטר תפס שהוא אוטוטו מסיים קריירה עם אליפות אחת. חבל שעטר צריך היה להגיע לגיל הזה עם אליפות אחת כדי להבין שהוא עלול לסיים קריירה עם אליפות  אחת. להכיר שהבעיה בו יותר מכל פתרון מבחוץ. אבל חבל על מי שמת. והקריירה של עטר עמדה באמת למות. למקרה שנשכח, היה שלב, בשליש הראשון של העונה, שעטר כבר היה בעיצומה של עוד סדרת חינוך, הפעם לאיביץ'. אל תהיה טיפש: אם אתה טיפש – אל תעביר סדרות חינוך. תתרכז במה שאתה טוב: לא לחשוב ולהקשיב בצייתנות.

הכאב על עטר, ואולי זה לא כאב, אלא דווקא מה שמציל אותו, שהוא עמוק בפנים בנאדם טוב. תגובות של שחקנים אחרי שערים של חברים שלהם, הן אחד המדדים בעייני לבדוק כמה שחקן הוא באמת חלק מקבוצה. עטר מאושר כשחברים שלו לקבוצה מבקיעים. אי אפשר לפספס את זה, כי אי אפשר לזייף את זה. לא, זה ממש לא אותו עטר שהעביר סדרת חינוך את איווניר. הרבה שנים עברו מאז. יש אנשים שנדרשות להם שנים להבין את המובן-מאליו וגם אז הוא לא יופנם לגמרי. אבל עמוק בפנים, הוא בנאדם טוב ולכן קשה לא לחבב אותו. לדעתי, זה מה שמציל אותו בהשוואה ליתר. הוא לפחות מבין בכוח את מה שהאחרים מתעקשים לחשוב שהוא טעות.

*

שש תוצאות תיקו. שתיים מתוכן על האפס. תיקו משוויון במחזור השני בטרנר. 81, 88, 94. אלה הדקות שבהן מכבי חטפה שוויון בשלושת התיקו האחרים. תזכורת לאופי פריך. צרות של עשירים, שאלה יהיו הצרות שלנו – הכול נכון. ועדיין, לא מקובל. מילא פעם אחת, אבל כשקבוצה חוטפת שלוש פעמים שוויון בדקות אחרונות – כולל בהתקפה אחרונה של משחק ושתי דקות לסוף דרבי – זה מעיד על משהו עמוק יותר. על קבוצה שעדיין נלחצת בקלות. ביחסיות המתבקשת, כמובן.

זה מגדיל בעייני את החלק של איביץ' בעונה הזאת. למכבי, מאז סוזה, יש מנהג שחוזר על עצמו כמה משחקים בשנה: להבקיע בדקה הראשונה, לפעמים בהתקפה הראשונה. אצל איביץ', מזיכרון בלבד ובלי שבדקתי, מספר המשחקים שבהם מכבי מבקיעה בעשר הדקות הראשונות, מזכיר את זה של סוזה. הרבה משחקים עם סוזה היו מתחילים בכדורגל מטורף, שני שערים תוך רבע, גג חצי, שעה – וזהו, נועלים את המשחק והולכים לישון. לסוזה הייתה ליגה אירופית על הראש ועניין ויסות אנרגיות היה ממילא חשוב אצלו (דיבור אובססיבי על רוטציה, זוכרים?). ואיזה שחקנים היו לו.

איביץ' מחזיק קבוצה פחות טובה בסגל משל סוזה, עם תחלופת שחקנים צרה בהשוואה לזו של סוזה – והתוצאות שלו טובות יותר. ברור שההשוואה יותר מורכבת, אבל מה שעושה איביץ' העונה הוא חד-פעמי. הוא כזה, כי אפרופו הפחזניות, אצילי הוא אצילי, מיכה הוא מיכה וגם ריקן הוא אותו ריקן. ריקן הוא אדם טיפש; בעייני מדד לשחקן שהוא בנאדם טיפש, זה איך הוא חוגג את הגולים שלו. ריקן חוגג אותם כמו טיפש. אבל אצילי ומיכה הם בני-אדם. זה מקהה את האופי הפריך שלהם. שיטת המשחק של איביץ' מצמצמת את מרווח הפריכיות של מכבי. זאת לא פילוסופיית בלבול-מוח של מילים. המשחק של איביץ' מחייב את השחקנים במגרש לתנועה בלתי-פוסקת. כשהתנועה בלתי-פוסקת או לפחות מכוונת לשם (זה כדורגל ישראלי, אחרי הכול), יש פחות זמן למעידות אופי. זה כדורגל של פס-ייצור, של כלים שלובים; אם משחקים אותו נכון וטוב – הוא יחסית פשוט לתפעול. מה שמורכב הוא, להצליח לשחק אותו נכון וטוב ברוב הזמן. וזה החריג בכדורגל של מכבי העונה. לכן היא מובילה בפער כזה על הליגה.

*

הסגל של מכבי קצר מדי. מעט מדי מחליפים בעמדות חשובות, מרחב תמרון אפסי במקרה של מיכה. מעט מדי שחקנים שקמים מהספסל ומשנים משחק. בעקרון, בפגרה מכבי אמורה הייתה להתחזק. מין פריצה כזה, מישהו בעמדה של זהבי. דחיפה אחרונה במאבק לאליפות. הפער שהיה נכון לינואר, ביטל את העיקרון. ניקוליץ' היה כנראה חיה שגוררת רגל כבר כשחתם, אחרת אין לי הסבר מה קורה אתו.

העונה הזאת תתברר, לטעמי, כחד-פעמית, כי אחד הדברים שמחריגים אותה, הוא מי שבאו במקום הפחזניות: חבורה מגובשת של שחקני-בית צעירים שהרעב שלהם (גדול יותר בזכות העובדה שהם שחקני בית), התחרות הבריאה במקרה שלהם, מינימום אגו שיכול להיות לשחקן בגיל כזה, כל אלה עושים את ההבדל. לפני שלושה חודשים, גלזר לא ממש מצא את עצמו במגרש כששיחק וברסקי היה יהלום. כבר חודש ומשהו שגלזר יהלום וברסקי בעיקר על הספסל. קנדיל ופיבן יציבים. דווקא פרץ עובר חודש זוועה. אני מתקשה לראות שחקנים ישראלים מעבירים יחד הרבה שנים ובאותו מצב צבירה. זה עוד משהו שמגדיל את איביץ' העונה. גם ככה הוא כנראה לא יהיה פה עוד שנה וחצי.

בוקסר. כבר מזמן לא היה במכבי זר כמו סיבוריט. הצופים יכולים להצביע עד מחר לעטר בתואר מצטיין המשחק, אבל סיבוריט לוקח בגדול כבר חודש. אופוואדו מזכיר לי בוקסר: ניתור מעולה, זריזות שיא, רץ כמו משוגע, ראשון לכל כדור. אחרון עם הכדור. אני מאד-מאד אוהב בוקסרים; מאד אוהב. אין מחמאה גדולה יותר. לפעמים הם הולכים עם הראש בקיר ומבררים עם עצמם מה פתאום תקוע פה קיר.

*

אלתור. אי-שם בספטמבר או אוקטובר 1998, כשהצפוי מכול קרה וההגנה של מכבי קרסה כחלק מעוד הכנה לקריסה בעונה של אברם, אלתר מישהו את מרקו בלבול והחתים אותו בקריית-שלום. קלינגר, עוזר מאמן אז, קיבל ממישהו מילה על אמנלו ואלתור ההגנה הושלם. בלבול לא היה עמוד תווך בהגנה של חיפה בעונות הגדולות שלה. הוא היה שם, תמיד בסביבה, ומדי פעם אולתר להרכב. נדמה לי שאפילו בנאדו הילד הועדף עליו בהרכב.

אין שום מילה רעה לומר על בלבול. אפילו המשפט הזה לא נאמר עליו לרעה, כמו שאמירות כאלה אומרות לא פעם על המושאים שלהן. אין מילה רעה לא כשחקן, לא כמאמן, לא כאישיות. הוא אולתר כשחקן למועדון שהתיימר כל קיץ להתמודד על אליפות וגילה תוך חודשיים גג את מה שהיו ברור לכולם: אין כיסוי ליומרות. בגלל שבלבול הוא שחקן מסור שאין מילה רעה לומר עליו, הוא לחלוטין עמד בציפיות. אמנלו ובלבול ייצבו את ההגנה של מכבי בעונה שהתפתחה להיות אלתור של מאבק על אליפות. מכבי סיימה שנייה את העונה ההיא, מי זוכר את זה בכלל. היא אפילו זכתה בגביע הטוטו. בשלב שבו הוא אמור היה לדשדש בין קבוצות תחתית בליגת העל לקבוצות ליגה השנייה, בלבול היה שותף לסגנות במאבק אליפות נטול מאבק: הפועל חיפה השאירה אבק לליגה משלב די מוקדם ואם היה מאבק, הוא היה על הסגנות. אלתור מאבק לאליפות, כיאה לסגל שאולתר אחרי שהעונה כבר התחילה.

כמה שנים מאוחר יותר, אחרי שכבר פרש ומכבי הגיעה לעוד שלב כאוס תחת ממשיכו של אברם, הוא אפילו אולתר כמאמן זמני. יש מצב שהוא אפילו ייצב את השורות. מי זוכר, מה זה רלוונטי השנים ההן. בלבול הוא גרסה שמזכירה את ניר לוין. לוין היה שחקן טוב ממנו ועם או בלי קשר, הוא גם זכה בכמה גביעים כמאמן, שלושה נדמה לי. לוין אולתר למאמן במכבי במקום שלמה שרף, בעוד הכנה לקריסה ידועה מראש בעונה של הבעלים. למכבי של לוין היה דפוס חוזר: כל עוד היה מונח הפרס על השולחן, עם סגל פנטסטי, הקבוצה שלו גמרה עונות בשליש הראשון. כשהכול כבר היה גמור והפער מהמקומות הראשון והשני היה בלתי-מחיק, אי-שם סביב השליש האחרון, הקבוצה של ניר לוין שיחקה את הכדורגל הכי יפה בארץ, ניצחה בסיטונות והבקיעה בצרורות. וזכתה בשני גביעים. בפריילוף. לוין חזר לעוד סיבוב כזה כמה שנים מאוחר יותר, בעונת הפרישה של נימני, ונדמה לי ששוב אחרי איווניר.

אין מילה רעה להגיד על לוין. אפילו בעובדה שהמינוי שלו היה הצהרת כוונות להיעדר השתתפות במאבק האליפות, אי-אפשר להאשים אותו. בלבול לא יזכה עם חיפה בגביע העונה כמו שעשה לוין (הפסקה הזאת נכתבה לפני המשחק של חיפה בגביע מול סכנין), בין היתר, בגלל ההבדל בין המועדונים, אבל זה פחות או יותר ההבדל היחיד ביניהם. נדמה לי שבמינוי של בלבול לעונה וחצי, שחר תולה על הדלת שלט עליו כתוב: "סגור לרגל עשיית חושבים; נשוב בהקדם".

נדמה לי ששחר מבין שמשהו עמוק לא עובד והוא מבין שלהמשיך באותה דרך יעמיק את הבעיה. זה כבר לא עניין של עוד מי מאמן ומי עוד המנג'ר. מתישהו, טראומה הופכת למשתקת. אז הוא מוותר על העונה הבאה ועד שיסיים לחשוב, הוא אלתר את בלבול כמאמן. כלפי חוץ, משדרים עניינים כרגיל, קונים שחקנים. מכוונים לאירופה. בפועל, עושים חושבים. זה הדבר הכי מעודד לשמוע על חיפה, אם הייתי אוהד שלה.

 

הצאצאים של גלזר
טרום חגיגות

תגובות

  • אריק האחר

    איזה פוסט על הבוקר !
    כל כך הרבה דברים והכול מדויק
    ומהודק .
    לגבי הפריכות לא הבנתי למה אצילי ברשימה .
    עטר עומד לפני חידוש חוזה מקווה מאד שזה לא יהיה מוקש שיתפוצץ .
    " פסיכו חלם " צחקתי מהמושג ורק אחרי כמה דקות הבנתי כמה הוא נכון .
    באר שבע עם רמת תקציב שאסור לה בכלל לדבר על היחלשות הליגה ולחפש תרוצים כנ"ל חיפה .
    סבוריט הופך לאחד הזרים הטובים שנראו בארץ ולדעתי הוא הגורם העיקרי לזה שמכבי מבחינה הגנתית נמצאת היכן שהיא .

    הגב
  • העכבר הצהוב

    מה שהכי מביך העונה זה לראות איך אחרי כל נצחון של ב"ש ומכבי חיפה יש פסטיבל שלם של "הספידו אותנו מוקדם מידי" וכו'.

    הליגה בארץ תמיד שמרה על אותה איכות פחות או יותר , בדרך כלל קבוצה גדולה שלוקחת אליפות אז היא תיקח גם אליפות בעונה שאחריה, אני כבר לא מתייחס לבלבולי שכל בתקשורת ספורט על ליגה חלשה וכו' וכו', היום התקשורת ספורט בארץ עוסקת ביח"צ למכבי חיפה והפועל ב"ש זה כבר נהיה ממש משעמם.

    הגב
  • רומן

    הליגה לא חלשה, ומכבי תא של השנה פשוט פנטסטית.
    אבל אם אתה מעלה מולם את חיפה של 2001 ראיקו מוציא 5 כדורים מהרשת.
    ונראה לי שכולם כבר יודעים שנגמרו השנים הרעות והסדר בכדורגל הישראלי הולך לשוב לסדרו שנה הבאה. אז תיהנו עד סוף העונה מגיע לכם

    הגב
    • העכבר הצהוב

      לא רומן,
      מכבי חיפה של 2001 ו2003 הייתה כמעט זהה, וגם בעונות האלו לא נתתם 5 למכבי חלשה, אפילו ב2003 הפסדתם אליפות לקלינגר.

      הגב
    • רן

      כן כן, וגם נבחרת ישראל של 1970 הייתה נותנת.לזו של היום חמישיה.
      האמת שכמעט אף קבוצה טובה לא מסוגלת לעמוד מול קבוצה טובה של עשור אחרי.
      הכושר הפיזיות הטקטיקה הכל שונה.

      הגב
      • בוג'אק

        הכל נכון חוץ מהדוגמא יוצאת הדופן של מכבי חיפה - כל מכבי חיפה תמיד הייתה נותנת בראש 80-0 לצהובים מתל אביב ואל תשכחו שמכבי חיפה הביסה אתכם 10-0 וגם שמכבי חיפה לקחה פה אליפות וגם הסגל של מכבי חיפה מהתקופה בליגה השניה היה נותן לצהבת של איביץ' חמש קל היום תוך כדי שהם בכלל משחקים על רגל אחת.

        *מנגב נזלת עם השרוול*

        הגב
  • miranda veracruz de la jolla cardinal

    זה אני שכתבתי את הערת ה"פחזניות?" לפני כמה שבועות. וזה נכתב ברציניות (יעני גם וגם) כי הקבוצה באמת הייתה ראויה לכינוי המשפיל הזה כשנתת אותו והשנה היא גם ראויה להיגאל ממנו.
    אני שמח שמצאת להתייחס לשאלה!
    מירנדה, לא רוברטו!!! :-)

    הגב
  • yaron

    מה שהופך את הליגה לחלשה זה שלרוב הקבוצות (והאוהדים) יש שני דברים "מעניינים", אליפות וירידת ליגה, כל השאר לא ממש מעניין ובייחוד אירופה.
    כמה קבוצות נלחמות באמת על כרטיס לאירופה? ואני לא מתכוון לעונה ספציפית אלא לקונספט.
    לכמה קבוצות חשוב באמת להעפיל למוקדמות כל שנה? אולי להשתחל פנימה פעם בכמה שנים.
    לחצי ליגה פלייאוף עליון אומר שקט בשלב הפלייאוף והכנסות נחמדות.
    מצד שני קשה להאשים אותם. פגרה קצרה, מחנה אימונים מוקדם, העמדת סגל רחב בשלב מוקדם, זה יותר כאב ראש מיתרון, מי צריך את זה???

    הגב
    • Dr.van nostrand

      ירון,
      מה לדעתך צריך לעשות על מנת לשפר את הליגה?

      19.2

      הגב
      • yaron

        קודם כל לצאת מהלחץ :-)
        לפני שנתיים שתי קבוצות שיחקו בשלב בתים באירופאית. יש הרבה מה לשפר אבל צריך לראות גם את חצי הכוס המלאה.
        כפי שציינתי, אני חושב שהשתתפות של כמה שיותר קבוצות באירופאית היא אחד הדברים המשמועתיים ביותר הן מבחינה מקצועית והן מבחינה כלכלית. הבעיה היא שהיא גם יכולה להכניס חלק מהקבוצות לסחרור כלכלי ומקצועי.
        מס' הצעות לשיפור:
        1. מענק יפה לכל קבוצה שתגיע לאירופה ובנוסף לכל קבוצה שתגיע לפלייאוף ואח"כ לבתים. לתת לקבוצות כמו נתניה, הפועל ובית"ר סיבה להיכנס להרפתקה הזאת.
        2. צימצום הליגה ל- 12 כלומר פחות ארבעה מחזורים. תן לקבוצות פגרה טיפה יותר ארוכה וקצת פחות לחץ משחקים על מנת שיוכלו ללכת על אירופה בלי להסתבך כלכלית.
        זה ייתן גם לנבחרת עוד שבועיים של מחנות אימון בשנה. לא יזיק...
        3. הגבלת זרים למקסימום 5 רשומים ומענק למי שיסתפק בפחות.

        הגב
        • Dr.van nostrand

          ירון,
          מעניין מאוד. הלוואי ומישהו שמקבל החלטות קורא ויחליט ליישם משהו ברוח הדברים.
          אישית, חשבתי על שיטה אחרת לליגה, מתכונת משופרת שתעודד תחרותיות ויותר קבוצות שיהיה להן על מה לשחק. להגדיל את העוגה.

          23.2

          הגב
          • yaron

            ראיתי השבוע ראיון של מנספורד עם האזמן (אין לי מושג ממתי) ושמחתי לשמוע שהוא אומר בגדול את אותו הדבר.

            הגב
  • דובינסקי

    שום כותב או כותבת לא גורמים לי לצחוק בקול רם כמוך. הרגת אותי עם ריקן.

    הגב
  • צהוב בלב

    אני גם מאוהב בסבוריט ברמות שלא הכרתם אבל....אם תשימו לב כל פעם שהוא עומד מול שחקן תוקף הוא מנסה לראות קודם מה הוא יעשה במקום לבוא אליו ולתקוף אותו ולא לתת לו לחשוב זה החיסרון היחיד בו. אם היה פה את מסי עוד הייתי מבין ברגע שעומד מולך שכר וחושב אין סיבה שלא תתקוף. בסוף בא שכטר וחטף לו והשופט שרק לסיום. וזה גם הפעם היחידה שהוא נגע בכדור.
    ובקשר לריקן אני חולה על החגיגה שלו זאת החגיגה הכי מצחיקה שיש בכדורגל הישראלי כיום לדעתי. חושב שגם יוסיפון יסכים איתי. ואין שום סיבה לקרוא לשחקן טיפש בטח ובטח שהוא כל משחק גם אם הוא עולה ל5 או 10 דק נותן את הנשמה ויש לו גם 4 שערים שאחד מהם הוא שער העונה שחברך דסה בישל לו.
    לדסה אגב יש כבר 6 בישולים. מסכים שלאחרונה הוא לא טוב אבל זה לאור הנסיבות.
    סרטן לקבוצה? אם ככה אז אוהדי הפועל צודקים. שיהיה לנו סרטן.
    כל השאר נהניתי לקרוא :).

    הגב
  • holden

    אני מסכים עם הרוב המוחלט של הפוסט,
    מכבי תל אביב קבוצה מגובשת וצעירה שמזכירה יחידה צבאית חדורת מוטיבציה,
    בראש היחידה עומד הגנרל איביץ הסמכותי ומעורר הכבוד והיראה,

    סגנון סמכותי באימון שמזכיר את הגנרלים האמיתיים בכדורגל המזרח אירופאי לדורותיו:
    ולרי לובנובסקי זכרו לברכה ואנג'ל יורדנסקו שיחיה לשנים ארוכות וטובות,

    מכבי תל אביב העונה פשוט קבוצה טובה,

    למכבי שלנו יש עוד זמן עד שהיא תחזור להגמוניה פה בישראל,
    בלבול נבחר כסוג של ברירת מחדל, שחר נלחץ ממחאת האוהדים והביא את גוטי למועדון, קרה מה שקרה וישר שחר קידם את איתי מרדכי,
    על המשבר הראשון עם איתי שוב שחר נלחץ והחליט לחזור לבייסיק,
    הלך על מרקו בלבול שאני ורבים אחרים קראנו לו :לם לם, גם בתור מאמן וגם בתור שחקן אפרורי,

    היו שנים ששחר ניסה להשביע את תיאבון האוהדים והביא לנו את רובן סוסה מטירה,
    לצערי עם רובן זה לא עבד,
    רובן גם טיפוס מופנם כמו מרקו, אבל על רובן תמיד יש הילה של בייגלה על הראש המתולתל מה שלמרקו בלבול מעולם לא היה,
    מרקו מפתיע בשקט שלו בצניעות ובהישגים עד כה,
    מרקו כל כך מופנם שעדיין פה ביציע הצפוני לא קוראים בשמו ,
    שחר הלך על האנטיתיזה לרובן ועד כה זה מצליח לו.

    אוהדים פה חולמים על אירופה, על משחק רשמי ראשון של מכבי במסגרת אירופאית,
    אני לא מתלהב מזה בכלל,
    לא רואה הצלחה מסחררת העונה עם מכבי תוגרל עם איזו קבוצה מגרוזיה או זימברו קישיניב אן קבוצה בולגרית עלומת שם במוקדמות המפעל,
    אתרגש רק שאשמע פה בסמי את המנון הצ'מפיונס ,
    לא בטוח בכלל שבעונה הבאה מכבי ומכבי תל אביב ירוצו ראש בראש או כתף אל כתף,
    נכון להיום הפער הוא גדול ואני ממש לא בטוח שתוך חצי שנה הפער ייעלם,
    הרבה תלוי בזרים שיגיעו,
    מכבי כעת זה כמו מישהו שקם מאוחר בבקר שבת שמשית שקרני השמש חודרות מבעד לחרכי התריס והוא עדיין מתפנק ומפהק במיטה,
    מכבי התעוררה לאט ובקצב שלה, עדיין לא מספיק בשביל ישר לאכול מהמיטה סביח ,
    יקח עוד קצת זמן

    הגב
    • חיים

      בו'אנה אתה טיפוס אנאלי טרחן.כותב תגובה ארוכה כגלות רק כדי להטריח עם מכבי יש רק בחיפה.מה קרה? הבילוי החיפני של לראות מכוניות נוסעות לת"א בכביש החוף העביר אותך על דעתך?

      הגב
      • אחד העם

        בני דודנו מכנים טיפוס שכזה "מעג'ס חאדר", בתרגום לשפת הקודש "טרחן זמין".

        הגב
      • holden

        מכבי יש רק בחיפה זו עובדה קיימת, כמו שמחר תזרח השמש,
        בחיפה סופרים מכוניות שנעות לכיוון תל אביב?
        אולי
        תלוי להיכן בתל אביב?
        לארגזים או לכפר שלם או לבניין מט ליפול בפלורנטין?
        גרתי במרכז במקום עדיף על תל אביב עשרת מונים וחזרתי לעיר הכרמל,
        ניפגש בשביעיות
        אפרופו תל אביב,
        העיר היחידה שקצת מזכירה את אמריקה היא בכלל ראשון לציון,
        תהנו מהאליפות ,
        ורק תיזהרו בעונה הבאה מכל הנרקומנים שם בשארית ישראל בואכה אצטדיון בלומפילד,
        בתקווה שריח הליזול מאבו כביר לא יזהם את החוויה

        הגב
        • חיים

          הייתי עונה לך אבל שנים רבות בחברה להגנת הטבע לימדו אותי שלא להפוך חרא יבש.....

          הגב
          • holden

            זה בסדר יש לחברה להגנת הטבע את המשרד הראשי שני מטר מאבו כביר, תן גז חיים ותדליק את האורות

            הגב
        • יואב

          מצחיק אתה הולדן. מה הקטע בלהזכיר שכונות לא נחשבות בתל אביב?כי טירה ונווה דויד וכל מיני קריות מאובקות ועבשות זה הפרובנס? מצחיק אתה. בכל מקרה, עד 84 הייתם קבוצת מעלית, לא מכבי.

          הגב
          • holden

            תראה יואב, תשמע, או בעצם תקרא,
            אם תקרא את התגובה הראשונה והמקורית שלי לשירשור תבחין באותיות קידוש לבנה שהחמאתי לכם על עונה מופלאה,
            לא רק זו אלא זו-כתבתי שהפער בינינו גדול מדי ואני לא סבור שבעונה הבאה נצליח להשתוות לחבורה של איביץ,

            ואז מגיע חיים ומכל מה שכתבתי בוחר להיתפס שכתבתי מכבי על מכבי :)
            למה זה כל כך מפריע לו או לכם?
            מכבי היא מועדון פאר בכל קנה מידה,
            נכון שהיו לה שנים של מעלית אבל הם תמו וחלפו,
            מועדון מפואר עם קהל מכל רחבי ישראל, מתקנים מטופחים וכל הפאסיליטיס הנלווים,

            לא רק זה הנל טוען שהבילוי בחיפה זה לספור מכוניות?
            נו באמת!

            מזה כשנתיים שאני נשבע בהן צדק חיי הלילה בעיר התחתית בבום חיובי, פאבים,ברים, מסעדות שוק בשוק תלפיות, חנויות יין, אפילו פאב קואופרטיבי פה בבת גלים עם הופעות חיות בחינם פעם בשבוע,
            זה בלי להזכיר את הליין הקבוע אצל שלומי בוונדר בר שנשבע שבאים לשם גם תל אביבים במיוחד למסיבות עד שמונה תשע בבקר סטייל הבלוק אצלכם,

            חיפה מנומנמת לעומת הכרך הגדול זו עובדה , אבל עדיין לא חושב שחיפה כזו פרובינציה,
            תמיד טענתי שאם תל אביב היא אמריקה אז חיפה היא אירופה,
            איך שלא תהפוך את זה חזרנו למשחק -חזרנו לשחק פוקר עם יד לא רעה בכלל

            הגב
            • יואב

              הולדן,
              קראתי את התגובה הראשונה ואהבתי. מבין איך השיח הלך לשם.הכל בסדר. מסכים איתך בסך הכל. אני בטוח שיש חיי לילה בחיפה(גם מניסיון שלי) ומכבי חיפה חוזרת לתמונה. לתחושתי.

    • Ollie Williams

      אבל המנון הצ'מפיונס כבר נוגן בסמי עופר

      הגב
      • קפיטולניק

        חה! ועוד בשביל מכבי..
        אשכרה טרחן Holden

        הגב
  • צור שפי

    מעניין לקריאה כמו תמיד. מהזווית האדומה שלי החגיגות שלכם ב-2010 היו בווליום הרבה יותר גבוה משלנו השנה וזה מובן, חשבתם שדפקתם לנו אליפות בעוד שאנחנו רק הצלחנו לא להפסיד לכם השנה. הניסיון שלך להגדיר את החגיגות שלכם כחריגות בהקשר של רוח המועדון הוא נחמד, אם לא היית כותב ככה לא היית שדמי.

    הגב
    • אריק האחר

      שפי
      אני חושב בדיוק כמו שדמי בלי שאני כותב כמוהו ( על הפועל )
      אם זה מנחם אותך
      שדמי היה ממש עדין בכול הנוגע להפועל לעומת מה שכתב על חלק מהשחקנים במכבי .

      הגב
      • צור שפי

        שלא אובן לא נכון, אין לי שום פקפוק ביושרה של שדמי ובכך שהוא מאמין בכל ליבו במה שהוא כותב.

        הגב
  • עוד מתן אחד

    כל כך מאכזב, בטח אחרי שורה של פוסטים מוצלחים בדה-באזר.
    הסכמתי עם תחילת הפוסט, כל השאר הוא דעה חסרת בסיס.
    אין פה שום הסבר מעבר לזה שכל קבעת וזה שאתה פשוט יודע, קיבלת מתנה אלוהית של קריאת אנשים דרך מסכים (סתם מאחל שהן רצים) ⁦‍♂️⁩

    הגב
    • חיים שדמי

      לא גאון, זאת המשמעות של טור אישי. אתה ממש לא חייב להסכים איתו, אבל "מתנה אלוהית"?! "אתה פשוט יודע"?! למה, אתה קבעת? התגובה שלך - אקסיומה? תרצה, תעלה טיעונים, תתווכח; אבל לעולם, לעולם, אל תצא מגיב באופסייד.

      הגב
  • איתמר

    הליגה תמיד חלשה.
    כאשר שתי קבוצות, לפעמים שלוש, מתמודדות על האליפות עד המחזורים האחרונים - הליגה מעניינת.

    השמחה של אוהדי מכבי אחרי שזהבי הבקיע את הפנדל בהפסד לפורטו שייכת לזן נחות וירוד יותר משמחת אוהדי הפועל בסיום הדרבי.

    אם גולדהאר היה מצטרף למפלגה פוליטית בישראל, כנראה שהוא ואלונה ברקת היו משובצים באותה רשימה.
    ספק אם יש פערים אידיאולוגיים כלשהם ביניהם.
    אם אלונה *לאומנית*, סביר שגם גולדהאר הוא כזה.

    אגב, כאשר הפועל זוכה פעם בעשור באליפות היא זוכה בדאבל ויוצאת למסע אירופי מרשים.
    ולא, אין להפועל יהודי עשיר (במובן של מי שמוכן להוציא הרבה מאוד כסף ולאורך זמן על בניה ושימור של סגל איכותי). סמי סגול לא היה כזה, לבטח טביב לא היה כזה. על רמון, כבירי והניסנובים אין טעם להכביר במילים.

    הגב
    • צור שפי

      הבעיה איתמר, מנקודת מבט אדומה, שכמו שדברים נראים עכשיו הפרופורציות הולכות להתהפך, כלומר - ירידה כל עשור, אליפות כל שניים, על אירופה כמו שהיתה לנו בין 2001 ל-2012 בכלל אין על מה לדבר.

      הגב
    • אריק האחר

      איתמר
      אם הבנתי אותך נכון כל מי שיש לו כסף ומשקיע במכבי או בבאר שבע הוא כמובן לאומן
      ( שלעדתך זה בזוי?)
      שמעת פעם את דעותיו של גולדהאר?! פוליטית ?!
      מנין לך הבטחון הזה ?
      אגב השגי הפועל פעם בעשור עם ההישג באירופה היו חד פעמים (ונפלאים )
      יש לך מושג אם זה יקרה עוד פעם בעשורים הבאים לאור ההוה הנוראי שלכם בכול המערכת שנקראת הפועל תל אביב

      הגב
      • יואב

        הייתי מציע לא לייחס משמעות רבה לאיתמר הידוע בטרוליותו וחוסר מושגיותו. גם במושגי אוהדי הפועל חסרי המודעות, הוא שיאן פאטתיות של קלישאות וקנאה.

        הגב
        • ארז

          תודה יואבי.
          מחמם את הלב.

          הגב
      • עדי אבני

        תראה אריק, זה לא שאני בהכרח מסכים עם כל מה שכתב איתמר. אבל לקרוא להישגי הפועל באירופה חד פעמיים זה למתוח מאוד את המושג "חד פעמי". הפועל עשתה רצף של 12 שנה בהם כמעט בכל שנה היא בשלב בתים אירופאי, עם פיקים ב2001 , 2010 ו2011.

        הגב
        • Dr.van nostrand

          הפועל נתנה הצגות אדירות.
          המסע ב 2002 באופ"א היה הגדול ביותר שזכור לי מנציגה ישראלית.
          עברו את לוקומוטיב, צ'לסי,פארמה וניצחו את מילאן במשחק הבית (שהתקיים,איך לא, בקפריסין) והיה חסר שער אחד בלבד להעפיל לשלב הבא.
          צ'לסי ומילאן בשנתיים-שלוש הקרובות יהיו לכל הפחות בטופ 5 של הכדורגל העולמי.

          לראות את מילאן הגדולה מבזבזת את הזמן על יד נקודת הקרן מול האיום של פישונט ואבוקסיס בסן סירו. זה שיא בלתי נשכח.

          הפועל ת"א בתקופה ההיא by far הנציגה הכי ווינרית הן מבחינת תוצאות שהיו הרבה מעבר לאחרות, אבל לא פחות חשוב- יחסית לסדר גודל התקציב שלהם ומעמדם בליגה המקומית.

          אולי יש מהקהל האדום שהניף אי אלו שלטים, אך מבחינתי באירופה תן לי רק את הפועל.
          משחקים כמו גברים.

          21.2

          הגב
    • אחד העם

      "רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ."
      יש שיא גינס לריכוז האוהדים האויבר חוכעמים הגדול ביקום?

      הגב
  • פרסלני

    לא מוצא שום דבר מדוייק בפתיח. יש מדדים שבעיני ברורים הופכים ליגה חלשה. כשהמקום השני לא ניצח חצי ממשחקיו, שקצב צבירת הנקודות של המקומות שני עד רביעי כאלו נמוכים בהשוואה לשנים קודמות, זה אומר שכל הקבוצות שהן לא מכבי הראשונה, כמעט ובאות לכל משחק למצב רנדומלי. אם זה לא חולשה של ליגה לא יודע מהי. ואני חושב רק על עונת קריית שמונה וחלק מהעונות המדוברות של חיפה מ2003 (לא כולם) במושגים קצת דומים. ברור שאנחנו לא בונדסליגה אבל קבוצה ממקום שני והלאה שלא מסוגלת לפתח רצף ניצחונות משמעותי זה סימן לליגה פח. מין גן-עדן טוטו לאלו מהמנחשים שבכלל לא עוקבים....
    ואני אגב דווקא חושב שזה המסר שצריך לעבור לשחקנים במכבי. לא הוכחתם כלום העונה, לא ברור אם אתם בכלל מהחומר לאירופא ולדיינסטי במקרה ויבוא מישהו טוב ממול.

    בקיצור תשתפרו ואל תסתכלו על השנה במונחים שגיבים מדי.

    הגב
    • ארז

      מסכים.
      מבין את התחושה של אוהדי מכבי שמנסים לגמד להם את העונה, וזאת אכן לא אשמת מכבי.
      אבל הליגה עלובה.
      היה לגיטימי להגיד את זה באליפות של ק"ש, ולגיטימי לחלוטין גם השנה.

      הגב
    • קפטן קוקי

      הנה תיאוריה חלופית בשבילך, בוא נראה אותך מפריך:
      בליגה של השנה, יש קבוצת על אחת שהיא בכמה רמות מעל הליגה. למעשה, זאת קבוצה שברמת המשחק שלה היום היתה יכולה להתמודד על עלייה מהבתים בליגה האירופית.
      שאר הקבוצות טובות, אפילו אימפריות שהשקיעו כספים רבים ברכש, אבל לא מגיעות לרמת של קבוצת העל האחת בליגה. הן נמצאות בתחרות גבוהה ביניהן, ולכן לא מצליחות להתעלות אחת על השנייה ולהתבסס בהיררכיה ברורה. בצמרת הגבוהה נמצאת גם הקבוצה הקטנה משכונת התקווה, שהצליחה לחבר כשרונות צעירים, מאמן יסודי ומוכשר ובעלים שאפתן ולהתברג בצמרת הגבוהה בין האימפריות העשירות ממנה.

      הגב
      • גיא זהר

        מכיוון שאי אפשר לבחון בפרמטרים אובייקטיבים עצמיים חולשת/חוזקת ליגה אפשר לנסות לבחון את הקבוצות יחסית לשנה הקודמת וגם להצלחה באירופה. השנה אף קבוצה לא הגיעה לבתים. בשנה שעברה שתיים. מבחינת הקבוצות יחסית לעצמן המצב בכללי דומה לשנה שעברה. בשנה שעברה היתה ליגה חלשה וכיפיית כי היו אחלה שני סיבובים שקולים. השנה חלשה ופחות כייפית.

        הגב
        • עומר

          "כייפי" זה בעיני המתבונן :)

          הגב
  • קפיטולניק

    אוהב את החגיגה של ריקן וחושב שהוא דווקא די אינטיליגנט שמבין את מקומו ברוטציה ותמיד עולה עם רצון ומוטיבציה. לא פשוט למצוא שחקנים כאלה שיכולים לשחק בהרבה תפקידים ולא חושבים שהם טובים מדי לקום מהספסל מדי פעם. אני מאד מעריך כאלה. גם אלי דסה לא מפריע לי, בתחילת העונה הוא שיחק כל משחק את כל המשחק. תמיד נתן הכל ורץ ללא הפסקה. אז בסדר יש ירידת מתח אצלו ולכן הוא כבר לא משחק ככ ודי איבד את מקומו בהרכב למעשה (למרות שלדעתי הוא בשתי דרגות טוב יותר מקנדיל). חוץ מזה, טור נפלא, מבטא היטב את התחושות שלי על כל עניין "חולשת הליגה" (שתמיד היתה חלשה), שני רק למסה הנפלאה שלך לאחר הדרבי עם הפואד.
    תכתוב עוד בבקשה :)

    הגב
  • Dr.van nostrand

    תמיד מפנק הסגנון ותענוג לקרוא. תודה לך.

    לדעתי הכדורגל בארץ לא רע בכלל ושווה צפייה אבל יש בעיה שמעתיקים קונספט משעמם ולא תחרותי לליגה מאירופה, במקום לחשוב על רעיונות יותר טובים ונכונים מבחינה תחרותית.

    אנו נוטים לחשוב שאם יש 2 קבוצות במירוץ על הפסגה, סימן שיש 'ליגה' ועניין. ואם אין אז כמובן משעמם והסיפור גמור.

    אבל האם באמת 2 או 3 קבוצות ( 29 מתוך 30 פעמים גם יהיו השמות המוכרים והעשירים) במירוץ לראשות הטבלה מלמד על רמת התחרות או העניין שיש לשאר הקבוצות במסגרת? הרי ישנם 14 קבוצות.

    האם לא נוכל לטעון שמדובר בסוג של אשליה ותו לא?
    אתה יכול גם לייצר צמרת צמודה על ידי הכנסת הפועל עכו ומכבי תל אביב יחד בטבלה עם כוסילאמלאם, בני ג'דידה ובית"ר שלומי.
    ומה נאמר אז? שיש ליגה טובה כי אחרי 30 מחזורים 2 קבוצות במרדף למקום הראשון עם פער מינימלי?

    זה בדיוק מה שאומרים וחושבים.

    19.2

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *