תפרוש בשיא

לאחר עונה ופלייאוף מדהימים, הפסד בסוויפ בפיינלס, ודילמה קשה לגבי המשך בקליוולנד - האם כדאי ללברון פשוט לפרוש בשיא?

זו פרק הסיום לעונת 2017-2018. יש לנו אלופה חדשה-ישנה. גולדן סטייט עשתה זאת כמו גדולה. תיבון ובורוביץ' מנתחים את כל הסיבות לגדולה של גולדן סטייט. אבל הם גם מדברים על הגיבור הגדול של הפלייאוף הזה ואולי בכלל של ה-NBA, לברון ג'יימס. תיבון מעלה הצעה די מטורפת: שהכוכב הכי גדול בליגה ובעולם הספורט האמריקאי יתלה את הנעליים. בורוביץ' לא ממש מסכים אבל חושב שזו הצעה מעניינת שבהחלט כדאי לדון בה. אז הם דנים ברעיון הזה. והם גם דנים ביוסטון, פילדלפיה, בוסטון ובעיקר בכל התורמים הגדולים של האליפות הגדולה של גולדן סטייט. מקווים שתיהנו.

לינק לסאונקלאוד 

עולים לרשת-הגמר הגדול רפאל נדאל מול דומיניק תים
נדאל הגדול בדורו? -אורח-אלון עידן(הארץ)

תגובות

  • יורם דורי

    כמה הערות: 1. גולדן סטייט אינן בשתי דרגות מעל יוסטון. 2. קרי הוא הMVP שלי שמצליח לשמור על לברון ותרומתו להגנה ולמשחק הקבוצתי גדולה משל דוראנט. וחוץ מזה הלוואי והפועל תל אביב יקחו אליפות בארץ.

    הגב
  • איציק

    לא מחסידי לברון אני, אבל למה להמליץ לו לפרוש? אם הוא נהינה, אם יש לו את הדרייב לבוא לאימונים ולמשחקים אז למה שיפרוש? גם אם בעוד 5 שנים יהיה בירידה ומוכן למשל להיות שחקן ספסל ולתת מהניסיון שלו וזה יהיה לו בכייף, אז שיעשה זאת. רק בשביל הפנטזיה של מישהו שרוצה לזכור אותו פורש בשיא הוא צריך לפרוש? בגישה זו היינו מפספסים כמה שנים של פדרר, את האולימפיאדה האחרונה של פלפס, ואפילו של בולט (למרות הפציעה הכואבת והטרגדיה הנלוות). תזכרו איך התרגשנו עם הפרישה של טוטי, שבטח לא הייתה בשיא. ספורטאי ברמתו צריך ללכת בדרכו שלו, ובכלל רוב האנשים עדיף שיוכלו ללכת בתנאים שלהם וכל עוד הם אוהבים את מה שהם עושים שיוכלו לעשות זאת (אני מודע שזה לא תמיד אפשרי, אבל כשכן...).

    הגב
    • ישי

      גם לפדרר כל אלה המליצו לפרוש. אני לא הבנתי למה לא להמשיך לשחק כמה שבא, גם אם בגיל 60 הוא יגיע לליגה ב' בישראל.

      הגב
    • יואב בורוביץ'

      איציק, אני לא חושב שלברון צריך לפרוש חלילה (וגם מי שמקשיב לפוד קאסט מבין שזו עמדתי). אך אני עדיין חושב שניתן לחשוב אחרת ממני. יש לא מעט עוצמה בלפרוש בשיא. חוץ מזה, וזה אולי יותר חשוב, לדעתי אתה טועה כשאתה רוצה שנחשוב שחשוב רק מה הספורטאי רוצה. הספורטאי, ודאי ספורטאי העל הכל כך מפורסם, הוא (גם ואולי בעיקר) "רכוש ציבורי". הקריירה שלו כולה נעשית בציבור והיא למען הציבור (נכון, גם למענו). ועדיין יש לרצון הציבור בנוגע אליו חשיבות לא מעטה. ואם ציבור רב לא רוצה לראות ספורטעי על מתבזה בשנים לא טובות בסוף הקריירה, אז יש לכך חשיבות לא מעטה. כמובן שאיני מדבר בהקשר של לברון פר סיי. אלא באופן עקרוני.

      הגב
  • בני תבורי

    זו בהחלט תופעה ראויה למחקר. שחקן מגיע לגמר אחרי גמר עם קבוצת פחים, בדרך לאחרון הוא גם חוזר מפיגור 0:2 נגד הדארלינג של הליגה עם מאמן העונה ובסופו של דבר מפסיד לפרויקט גלקטי רק כדי שיהיה אפשר לומר שהוא לא ג'ורדן ולהמליץ לו לפרוש. זה בדיוק מה שהתכוון אליו ז'אק שרדון כשאמר: "העולם אינו חפץ בהיגיון. הוא אינו רוצה אלא דתות".

    הגב
    • באמת? באמת? האירוניה עיוורת

      בהחלט ראויה. שחקן מגיע לגמר אחרי גמר עם פרויקט גלקטיקוס אחד אחרי השני, בדרך לאחרון אחרי שפרויקט הגלקטיקוס התפרק לו עוד באמצע העונה וניסו לבנות אחד בזק, ובסופו של דבר מפסיד לקבוצות מגובשות יותר רק כדי שיהיה אפשר לומר שהוא העז שסחב חבורת פחים כל פעם מחדש לגמר נגד כל הסיכויים. זה בדיוק מה שהתכוון אליו ז'אק שרדון כשאמר "העולם אינו חפץ בהיגיון. הוא אינו רוצה אלא דתות".

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *