לוזר!

משחק אחד ושכחתם הכל?? לוזר נשאר לוזר!

Robben2

ניסיתי להבליג. אחרי הכל אני באמת לא מאלה שמנסים להיות ה- party pooper. אז ניסיתי לכבוש את יצרי. אבל זהו. אני לא מסוגל יותר.
כבר כמעט 24 שעות. 24 שעות שכל מה שאני שומע זה איך רובן גאון, איך הוא הוריד את הקוף – איך הוא נהיה בין לילה מלוזר לווינר הגדול. שומע ויוצא מדעתי.
אריין רובן, האיש שכבר 3 שנים מחריב כל משחק גדול, האיש שהחמיץ שער בטוח בגמר המונדיאל, שהחמיץ פנדל מכריע בגמר הצ'מפיונס בשנה שעברה ועוד אינסוף הזמנויות אחרות, האיש שהחמיץ גם אתמול 3 מצבים גדולים שכל אחד מהם בפני עצמו חייב היה להיות גול – תוך מהלך וחצי גרם לעולם שלם לאמנזיה מוחלטת. מחיקת הזיכרון. תוך מהלך וחצי הפך מהלוזר הגדול לווינר הגיבור.

תגידו, מה קרה לכם??

אז שמעתי שהבעיה היא בתיוגים. ווינר, לוזר, אין דבר כזה. ואני אומר, דווקא יש! שחקן שנכשל ברגע האמת פעם אחר פעם הוא לוזר. אם הוא לומד מכך ולאורך זמן מוכיח שהוא כבר לא נכשל ברגע האמת אלא מוביל את קבוצתו להישגים, יכול להפוך מלוזר לווינר. שחקן שאחרי 3 שנים של כשלונות, הבליח לרגע אחד, גם אם על הבמה הגדולה ביותר בספורט האירופי, לא הופך מלוזר לווינר. ממש לא.
שמעתי גם תהיות כמו:" ופפ גורדיולה עוד רוצה להפטר ממנו בשנה הבאה…". נו בטח! אתם הייתם מבסוטים אם הכוכב המוביל בקבוצה שלכם הוא אדם שנדרשו לו 3 שנים ואינסוף הזדמנויות כדי להבקיע שער במשחק גדול? אתם הייתם שמחים לצאת לקרב עם שחקן התקפה שמבקיע שער חשוב כל 20 הזדמנויות? אולי אני המוזר כאן, אבל אני לא הייתי מבסוט מזה. כנראה שגם גורדיולה לא כ"כ.
אה כן, שמעתי גם השוואות לווינר הגדול מכולם. למייקל ג'ורדן. אז נכון, מייקל אמר שהוא הצליח רק בגלל שהוא לא פחד להיכשל. אני מודה, אין לי דיבור ישיר עם הוד אלוהיותו, אבל אני בספק אם מה שג'ורדן התכוון שכדי להצליח פעם אחת, היה עליו להיכשל 712 פעמים קודם. אני בספק גדול שג'ורדן חושב שלהיות ווינר משמעו להשיג אחוז הצלחה של 2% ברגעי אמת. בספק גדול.

אז אני מבין, החיפוש אחר גיבורים לעולם לא נפסק. בטח לא בעולם הספורט. ואני באמת ובתמים לא מנסה לצאת "דווקא" נגד הזרם. אבל יש גבול לכל תעלול. יש גבול כמה אפשר להסתכל מילימטר קדימה ותו לא. מה שקורה פה ביממה האחרונה, לדעתי, זה פשוט בדיחה עצובה.

עונת המלפפונים 14: תקשורת של טרנדים - העונה נלבש גרמניה
אוהדי אכזבות

תגובות

  • בני תבורי

    צודק לגמרי. הנה תגובה שלי מפוסט אחר: אני רוצה לקלקל קצת את האווירה החגיגית. רובן הרוויח בעבודה קשה ומסורה את התואר לוזר ובשער של אתמול הוא לא איבד אותו. הוא פשוט הצליח לא לפספס הזדמנות אחת מכמה. השער שלו אתמול היה כולו כשל מערכתי בהגנת דורטמונד כששלושה מגינים החטיאו את הכדור שבדרך נס נשאר קרוב אליו. לא מדובר באיזה סלאלום סוארזי או משהו דומה.
    מעבר לכך, כן לוזר לא לוזר, ההתנהגות שלו על המגרש כלפי חבריו נבזית ומרתיחה את הדם. שפת הגוף הבוטה שלו משדרת אי שביעות רצון מכל כדור שנמסר אליו ולא הגיע לקצה ציפורנו. לגבי מסירות כושלות שלו הוא סלחן מאין כמותו. והוא גם מכוער…

    • אחד

      סוארז? אתה רציני? סוארז היה מת להיות רבע מהשחקן שרובן הוא...

      ואם הזכרת התנהגות נבזית, הוא יכול להעביר לרובן שיעור

      • קראתי

        בהתנהגות אין ספק, אבל סוארז יותר מוכשר מכל אחד מה-25-26 שחקנים שדרכו אתמול על כר הדשא.

        • אחד

          יותר מוכשר מרובן, ריברי, מולר, שווינשטייגר,רויס, לבנדובסקי...? אתה לא יכול להיות רציני...

          • סלים שיידי

            דד סיריוס.

          • אחד

            אז אתה טועה
            יש סיבה לכך שהוא משחק בקבוצת אמצע טבלה באנגליה, והם משחקים בשתי הקבוצות הטובות בעולם.

          • משה

            הוא נשחק במועדון גדול וסביר להניח שהקיץ הוא יעבור בכסף גדול לקבוצה שאתה מכנה "גדולה".
            בכישרון הוא עולה על כל השמות שציינת ואם זה יגרום לך הנאה אז תוסיף גם את גצה.
            ואם כבר אתה יכול להסתכל על רמת הנבחרות בהן יש לו הישגים משמעותיים מכל הרשימה הזו עם נבחרת קטנה יותר.

          • אחד

            איזה הישגים? קופה אמריקה? הוא לא היה צריך להתמודד מול נבחרת ספרד...
            במונדיאל גם הולנד וגם גרמניה הגיעו למקום גבוה יותר מאורוגוואי, והכוכב הגדול של אורוגוואי בכלל היה פורלאן.

            סתם שחקן אוברייטד שתופסים ממנו יותר מדי בגלל שהוא משחק בפרמיירליג(מה חדש).

            ולא, הוא גם לא יותר טוב מגצה.

  • איתי

    אמנם רובן לוזר ומשחק אחד לא ישנה זאת, אבל תזכרו שבלעדיו גם יש סיכוי טוב שהם לא היו מגיעים למעמדים הללו... השער באולד טראפורד למשל... בלי רובן באיירן כנראה לא היו מגיעים למעמדים שמכתירים אותו כלוזר הרי מאז הגעתו באיירן הגיעה כבר לשלושה גמרים

  • נדב

    שחקן שמבשל ומבקיע את שני הגולים של קבוצתו בגמר ליגת האלופות לא יכול להיות לוזר. זה לא אומר שהוא ווינר. אבל הוא לא לוזר.
    רובן הוא שחקן מאוד בעייתי, על סף הגרוע לדעתי.
    הוא שחקן של מהלך אחד (למרות שהוא לא עשה אותו אפילו פעם אחת במשחק!), קבלת החלטות גרועה, מחמיצן ואגואיסט והיה גם לוזר.
    אבל אתמול בדקה ה89 הוא הפסיק להיות. לנצח.

    • שי

      לא.

      (תגובה יפה, אבל לא משנה את המציאות)

  • j

    תודה לך.

  • שחר דמרי

    מה זה לוזר? מי לוזר?
    לוזר ה מי שהביצועים שלו בגמרים פחות טובים מהביצועים שלו במשחקים אחרים? לוזר זה מי שמפחד לקחת על עצמו אחריות כשמשחקים על כסף גדול?
    לוזר נבחן על פי ההופעות שלו בגמר טורניר בלבד? חצאי גמרים לא נחשבים?

    קודם כל צריך לבחון את כל הפרטים שידועים עליו.
    הוא הולנדי. זה כבר מכניס אותנו לפרספקטיבה נכונה.
    הוא מבקיע בממוצע פעם אחת ב23 נסיונות ובגמרים יש לו שער אחד אחרי 25 נסיונות הבקעה. לא סטייה חריגה.

    יש לו יכולת סיום גרועה. זה לא קשור לגמרים או לווינריות. אבל אתמול הוא הרשים אותי בנסיונות שלו. הוא לא התחבא ולא ברח מהמשחק. להיפך, הוא היה השחקן הכי מסוכן של באיירן.

    לא ווינר, לא לוזר. לא חייבים להדביק תוויות כל הזמן.

    • עמית זילברבוש

      לוזר מבחינה ספורטיבית, הוא למשל, מי שנחנק פעם אחרי פעם ברגעי האמת.
      ברור שאפשר לרדת לפרטים ולהגדיר הגדרות יותר מדויקות אבל כיוון שלא במתמטיקה עסקינן אני לא מרגיש שיש בזה צורך. רוח הדברים ברורה.
      לדעתי, שחקן התקפה ווינר לא אמור להזדקק ל-25 הזדמנויות בממוצע כדי להבקיע שער.
      אני לא חושב שזה מרשים במיוחד שהוא לא הפסיק לנסות. סה"כ זה המקצוע שלו. הוא מקבל המון מליונים כדי להמשיך לנסות. אם לא היה ממשיך לנסות, או מתחבא, הוא היה משחק בסלטיק ולא בבאיירן מינכן. לטובתו, היה כדאי לו להמשיך לנסות...

      • שחר דמרי

        לא הבנת את הכוונה שלי. אין הבדל בין אחוזי ההבקעה שלו בגמרים לאחוזי הבקעה במשחקים רגילים. אז איך אפשר לומר שהוא נחנק ברגעי האמת?

        בטח שיש חשיבות להתנהגות. שחקן שבורח מאחריות ומנסה להתחבא מאחוריי החברים שלו הוא לוזר. זה מבחינתי להחנק ברגע האמת. מי שרואה את רובן משחק יודע שאין הרבה הבדל בין היכולת שלו בגמרים ליכולת שלו במשחקים שקדמו לגמרים. במשחק כמו כדורגל יש כל כך הרבה משתנים שלפעמים זה באמת תלוי בשפיץ של הנעל.

        להתייחס רק לשורה התחתונה זה קצת מגוחך. גישה עצלנית. זה להסתכל על הפינה הימנית התחתונה של ציור ולהעביר ביקורת על הצייר.

        אבל אם אתה בוחר להסתכל רק על התוצאה אתה לא יכול לבוא בטענות על כאלה שבוחרים באותה גישה ומחליטים שרובן "ווינר" מטורף. בשורה התחתונה יש שחקן שבישל שער, הבקיע את שער הניצחון בדקה ה87 ובחצי הגמר הוא ריסק את ההגנה של ברצלונה.

        • עמית זילברבוש

          נכון, בתחילה לא הבנתי את הכוונה שלך. עכשיו שאני מבין, טענה טובה.
          אני עדיין חושב שהיא לא מספרת את כל הסיפור. למשל, בפנדלים אחוזי ההצלחה שלו טובים יותר מאחוזי ההצלחה בפנדלים מכריעים בגמרים. כמובן שגם לקחת מדגם של פנדל אחד או שניים זה לא מספיק רציני, אבל כשמסתכלים על מגוון הנתונים כבר אפשר להתחיל לראות תבנית.
          לגבי הסתכלות על השורה התחתונה - אני לא המצאתי את זה. ואני מדבר כאן בדיוק על זה. אם מישהו היה עוקב בשלוש השנים האחרונות, ומנתח את ההתנהגות של רובן, ומספר לי איך רובן מתקדם, איך הוא עובד על הצד המנטלי שלו, איך הוא ממשיך להלחם ולא נכנע לתדמית הלוזר, ואז בא היום, ומנתח איך הגמר הוא הקטרזיס הגדול בו המושמץ הופך לגיבור - לא הייתה לי שום בעיה. אבל זה לא מה שקרה כאן בשלוש השנים האחרונות. ובטח לא בימים האחרונים. לפחות לא מה שאני ראיתי.
          ואם אני מסתכל על השורה התחתונה אני בהחלט יכול לבוא אליו בטענות - נכון, הוא הבקיע בגמר הגדול. אבל הוא עשה זאת פעם אחת. אחרי שחירבש הרבה פעמים בעבר.
          לדעתי, פעם אחת מתוך הרבה לא משנה תדמית של שחקן מקצה אחד לאחר.

    • קפטן קוקי

      כמו שכתב עמית, לא במתמטיקה עסקינן.
      זה פשוט מאוד - לוזר הוא זה שמגיע כשהכסף מונח על השולחן והוא לא לוקח אותו. כשזה קורה פעם אחת זה מקרה, פעמיים זה צירוף מקרים אבל שלוש פעמים והלאה זאת כבר שיטה.
      מטבע הדברים, הלוזרים הגדולים ביותר הם גם שחקנים גדולים. כאלה שמגיעים, לרוב אפילו סוחבים במו רגליהם את החבורה שאיתם, למעמדים גדולים.
      לגבי רובן, הוא פשוט שיחק טוב מאוד אתמול, ושלא כדרכו גם גרם לכדור להיכנס פעמיים לרשת.
      מבחינתי הוא עדיין לא הוכיח שהוא לא לוזר, אבל זה הגמר הזה היה חתיכת סיפור.

      • גל דגון

        לא נראה לי שהבנת את כוונת המשורר.

        לרובן גם במשחקים כדולים וגם במשחקים פחות חשובים יש אחוזי ניצול מצבים לא טובים. מכאן שהוא לא ווינר ולא לוזר, הורא פשוט לא שחקן כ"כ טוב.

  • אחד

    נראה לי שדווקא אתה סובל מאמנזיה:
    כנראה שכחת שמי שהביא את באיירן לגמר ב2010 היה רובן, עם השער שלו מול יונייטד.
    שכחת מי היה (במידה שווה עם סניידר) הגורם העיקרי להגעה של הולנד לגמר המונדיאל באותה שנה.
    ומי הבקיע את הפנדל שהשווה את התוצאה מול ריאל בברנבאו שנה שעברה.
    בנוסף, גם בגביע הגרמני השנה הוא העיף את דורטמונד את שער נהדר.
    ומול ברצלונה הוא נתן משחק ענק.

    אנשים משום מה מסתכלים רק על הגמרים(ואגב בגמר האלופות ב2010 הוא לא היה אשם בכלום, אינטר פשוט היתה יותר טובה) ומחליטים להדביק לו תווית של לוזר.
    אבל עכשיו שהוא הוסיף גם גמר מוצלח לרזומה שלו,עדיין יש אנשים שזה לא מספיק להם, וזה באמת כבר עונה להגדרה של בדיחה עצובה.

    • עמית זילברבוש

      גם לברון ג'יימס הוביל את קליבלנד להמון ניצחונות בעונה הרגילה, קלע המון נקודות, אחלה סטטיסטיקה, גם קטף תארי MVP והוביל קבוצה יחסית חלשה לשלבים המאוחרים של הפלייאוף.
      הכל טוב ויפה.
      ואז היו את סדרות גמר הפלייאוף.

      • אחד

        בכדורסל האלמנט של המזל הרבה פחות משמעותי מאשר בכדורגל, אתה לא תראה שחקן שנותן משחק נהדר ולא מצליח לקלוע נקודות

        • עמית זילברבוש

          אבל אתה כן תראה אחד כזה שלא מצליח לבצע את הפעולה הטובה ברגע המכריע. אז יש דמיון.

          • אחד

            בוא נעזוב את הכדורסל ונחזור לדבר על ספורט שהוא אשכרה מעניין.
            למה משחק גמר נחשב יותר ממשחקים גדולים אחרים?

          • עמית זילברבוש

            כי הוא המשחק הגדול ביותר. המכריע. ואם אתה באופן קבוע משתין במכנסיים במשחק המכריע ביותר, זה מדליק חתיכת נורה אדומה.
            ואם פעם אחת אתה מצליח במשחק גמר, וגם זה, אחרי כמה נפילות לא קטנות באותו משחק (אתה רואה את מסי או רונלדו, וסליחה שאני נגרר לשמות הכי בנאליים, או אפילו את איברהימוביץ או רוני, מחמיצים את המצבים שהיו לרובן במחצית הראשונה?), זה לא מכבה את הנורה האדומה. עוד לא.

          • שחר דמרי

            עש הבדל גדול. לברון לא סתם "נעלם" הוא פשוט התחבא. ברח מכדורים ומזריקות. שידר תחושה של ויתור וכניעה. זאת בדיוק ההגדרה של לוזר.

  • איתי

    לוזר ופוקסיונר. שילוב מבלבל ;)

  • עמית

    סוף סוף מישהו מדבר בהיגיון פה, ניסחת את זה מושלם אני מסכים עם כל מילה.

  • ריקי רומא

    אתה איש קטן. מאד.
    איך בנאדם שמגיע למעמדים הכי גבוהים בספורט או במקצוע שהוא בחר בו ולא זוכה מחשב לוזר.

    אלו שמבקרים אותו כי הם לא יכולים לעשות שום דבר עם חייהם המסכנים מאידך...

    • עמית זילברבוש

      א. לוזר ספורטיבי הוא אחד שנחנק ברגעי האמת. לא אני המצאתי את זה.
      ב. אכן הייתי שמח להתחלף איתו במקום חיי המסכנים. אכן לא יכול. לא חושב שהמסקנה מכאן היא שאסור לי להביע את דעתי. אבל זה רק אני...
      ג. אני לא איש קטן. אשתי הייתה שמחה, אבל לא.

      • ריקי רומא

        כל אחד זכאי לדעה.
        גם פופוליזם במסווה של נון קונפרמיזם זה לגיטימי.
        זה שעיתונאי המציא את המושג 'לוזר ספורטיבי' עדיין לא אומר שזה משהו שקיים במציאות.
        ד"ש לאישה

  • פורד פרפקט

    אתה מגזים קצת. אמנם לרובן תישאר תמיד תווית הלוזר אבל אתמול הוא הצליח קצת לעשות את ההבדל וזאת בזכות העובדה שהוא זז קצת הצידה ונתן לריברי את הבמה ואת האפשרות להפעיל אותו ולהבין איפה הוא טעה עד עכשיו.ככה רובן נהייה מאוד מסוכן להגנה שמולו.

  • שד צהוב

    רובן הוא לא לוזר. אבל תהיו בטוחים שווינר הוא לא!
    שחקן שמבקיע גול כול 20 בעיטות הוא לא ווינר! אך לא לוזר.
    עובדה שהוא גם בישל וגם הבקיע אז לוזר הוא לא.

  • Red Islington

    נו , תמיד חייב להיות אחד שמנסה לקלקל את השימחה . אומרים שמבקר הוא אמן מתוסכל , וזה בדרך כלל נכון . לרוב הוא מתוסכל בגלל שאין לו כישרון .

    אני לא יודע מאיפה אתם מביאים את המספרים של רובן (אני רק יודע שבחמשת המקומות השונים שקראתי על הסטטיסטיקה הזאת בכל מקום מצוטט מספר שונה) . אני מניח שזה כולל את מספר הפעמים שהוא בועט למסגרת והשוער עוצר את הכדור . בשביל זה יש שוערים .

    אף אחד מהמצבים של רובן במחצית הראשונה (שאת כולם הוא יצר בעצמו) לא היה מצב של גול בטוח . ויידנפלר סגר אותו מצויין . אני לא חותם שמסי או רונאלדו היו מבקיעים במקומו .
    על כל הגולים החשובים והמכריעים שלו בכל המפעלים הגדולים שהישתתף בהם , כולל המונדיאל המדובר וליגת האלופות בשנה שעברה ועוד רבים וטובים , אני לא ארחיב . מי שמעוניין לבסס לעצמו דעה אובייקטיבית ידע למצוא מקורות מידע מהימנים . בטח לא פוסטים של בלוגרים שההבנה שלהם בכדורגל במקרה הטוב מוגבלת כמו כישורי הכתיבה שלהם .

    אדם לא נמדד במספר הפעמים שהוא נופל אלא במספר הפעמים שהוא קם על הרגליים . ו'לוזר' הוא לא אחד שנופל אלא אחד שלא קם . דרוש קור רוח ואופי ברמות מסחריות בשביל לעשות את מה שרובן עושה במעמדים האלה .

    לגבי הטענה שהוא מכוער , אני לא ארד לרזולוציה הזאת כמו שאומרים הילדים . דווקא בישראל , כש 80% מהגברים מתקרחים בגיל 20 פלוס ומדובר בממדים של מגיפה , הייתי מצפה שרובן יקבל קצת יותר אהבה .

    בכל אופן אם טוני קרוס היה משחק במקומו סביר מאוד שבאיירן לא היתה מנצחת את הגמר הזה , והרבה מאוד שחקנים היו מקבלים תג של 'לוזרים' . כמובן , לא בצדק .

    • עמית זילברבוש

      "...אני לא יודע מאיפה אתם מביאים את המספרים של רובן" - בשביל הנקודה שהעלתי, זה באמת משנה אם זה 18, 20 או 25?
      את כל המצבים הוא יצר בעצמו? אתה מתכוון לכדור שקיבל לבד מול שוער בדקה ה-30 או לכדור שהגיע אליו במקרה מהמגן אותו ירה לפרצוף של ויידנפלר? כנראה ראינו מהלכים שונים.
      "...על כל הגולים החשובים והמכריעים שלו בכל המפעלים הגדולים..."- כמה מהם היו בגמרים? אני דיברתי על המשחקים החשובים ביותר. נראה לי שזה היה דיי ברור. או שאולי לא, בכל זאת, כישורי כתיבה מוגבלים..
      לא טענתי שהוא מכוער. בנוסף למוגבלות הכתיבה שלי היא גם בלתי נראית?

      בקיצור, לא לגמרי הבנתי במה אני מואשם, בזה שהדעה שלי שונה משלך, בזה שאני אמן מתוסכל או בזה שאין לי כשרון.

      • Red Islington

        1) כן , אחד מ 18 או אחד מ 25 זה משנה . כדורגל זה לא כדורסל . ההבדל בין 18 מצבי הבקעה ל 25 יכול להיות חודשיים של משחקים . אבל לא זו הנקודה שהעלתי בפיסקה ההיא . בכל מקרה , רק רובן זוכה פתאום לסטטיסטיקה החדשה הזאת באופן שמזכיר את "השנה הקלנדרית" של מסי . אני מבטיח לך שיש לא מעט שחקנים שאלה אחוזי ניצול המצבים שלהם והם לא נחשבים 'לוזרים'

        2) אם היית מבין בכדורגל היית יודע שתנועה בלי כדור והיכולת להביא את עצמך לשטח היא יצירת מצב . לא ראינו מהלכים שונים אני פשוט מבין את המשחק שאני מדבר עליו . גם זו לא היתה הנקודה בפיסקה ההיא .

        3) "האיש שכבר שלוש שנים מחריב כל משחק גדול " (פנינה נבחרת מבין הכללות חסרות הבחנה וקשר למציאות שהן המרכיב העיקרי בפוסט הרדוד הזה) , כנראה שזה לא היה די ברור לי ולשאר העולם שרק גמר הוא משחק חשוב וגדול . לא ידענו . כמה מהם היו בגמרים ? בין השאר גם זה שניצח אתמול את הגמר הכי חשוב בכדורגל קבוצות שמתקיים בעולם . ואין טעם להיות העשירי שמנסה להסביר לך את החשיבות שבלהביא קבוצה ונבחרת לגמר .

        4) הטענה שהוא מכוער שייכת לתבורי והתייחסתי גם אליה על הדרך , אני מתנצל אם השתמע ממני שאני מייחס אותה אליך . הכתיבה שלך איננה בלתי נראית , היא רק מוגבלת .

        אתה לא מואשם בשום דבר . כל אחד זכאי לדעה , כתבת פוסט וכתבתי תגובה .

        • שחר דמרי

          אבל למה להיות כזה בוטה?
          כולנו חברים פה

          • תני

            +1

          • Red Islington

            1) התגובות שלי הגיעו לכל היותר לרבע מהבוטות של הפוסט עצמו

            2) שדרני ופרשני ספורט העובדים בטלוויזיה 30 שנה מושמצים כאן מבוקר עד ערב , גם בלוגר יכול לספוג תגובה לא אוהדת

            3) אם אמנם אי אילו חברים נפגעו אני מתנצל על הבוטות

            4) תבורי סיפור אמיתי , כשחזרתי לארץ שמתי לב שבחורות מסתכלות עליי בהפתעה , אחרי כמה שבועות שזה נימשך שאלתי לפשר העניין , אמרו לי - 'יש לך שיער' .

            קיצר חשבתי שרובן גיבור פה

          • אחד

            הוא באמת גיבור. פשוט תמיד יהיו כאלה שמנסים ללכת נגד הזרם בשביל תחושת עליונות מזוייפת.

        • בני תבורי

          רד,
          גם אני קרח...

          • אחד

            אתה לא צער מידי בכמה עשורים מכדי להקריח?
            או שאולי זה רק הפוסטים דלך ברמה של גן ילדים?

  • אלון

    אחד, מסכים איתך במאה אחוז. ב2010 נגד יונייטד הוא הגורם העיקרי שהעלה אותם לגמר, ובמונדיאל מכל הכוכבים כולל רונלדו ומסי הוא היחידי שהיה לו טורניר מעולה.

  • אלל

    ולכן אתה פה נותן טור גרוע ולא מאמן כדוגל או משהו.
    אין לך הרבה מושג בכדורגל ידידי תסלח לי.
    תנסה למצוא תחביב אחר.
    אני אסביר לך בקצרה, רובן לוזר לא לוזר זה לא מעניין אף אחד.
    עכשיו, כל שחקן גדול מחטיא, זה שהוא החטיא יותר משחקנים גדולים אחרים לא הופך אותו לפחות טוב.
    התרומה למשחק שלו אדירה, הוא הווינגר הכי טוב בעולם, ואם לא הכי טוב אז בשלישיה הכי טובה.
    (אני בספק שאתה יודע בכלל מה תפקיד הקיצוני בכדורגל אבל סבבה.)
    ולכן כמות השטויות שאמרת פה עברה כל גבול, בלי קשר לזה שאתה מגזים, הוא לא מגיע לכל כך הרבה הזדמנויות במשחק(ה20 הזדמנויות שלך) והוא גם שחקן שיוצר לא מעט הזדמנויות לעצמו ולאחרים.
    בקיצור תדפדף.

    • עמית זילברבוש

      "..אני אסביר לך בקצרה, רובן לוזר לא לוזר זה לא מעניין אף אחד..."
      בגלל זה אתה מגיב כאן, על פוסט שהכותרת שלו היא "לוזר".

      מעבר לזה בתגובה שלך לא התייחסת במילה לפוסט שלי.

      יאללה, דפדפתי.

      • אלל

        אז סבבה הוא לוזר, קבלת.
        אתה רוצה להתאים לו עוד תכונות אישיותיות?
        הוא גם לא קר רוח לדוגמא.
        ואתה דברת על זה שפפ לא רוצה אותו, אז התייחסתי גם לפן המקצועי שלו ופה הגבתי לך בנושא.
        הפן המנטלי הדפוק שלו לפי דעתך לא מזיק לו, שחקן גדול.

  • גיא

    סוף סוף מישהו שם את הקלפים על השולחן.

    לוזר!!

  • באבא ימים

    תראה איפה הוא ברגע המסירה. הוא מכסה 30 מטר כדי להגיע לכדור. הוא לא ניצל הזדמנות. הוא יצר אותה.

    http://www.101greatgoals.com/gvideos/2-1-arjen-robben-bayern-munich-v-borussia-dortmund/

    • עמית זילברבוש

      מסכים, היה יופי של גול. לרגע לא מוריד מערכו ומערכם של השותפים לו.
      מה שאני אומר הוא שמהלך אחד לא משנה היסטוריה של 3 שנים. היסטוריה עמוסה של 3 שנים. כדי שנוכל להתייחס אליו כווינר, או כ"לא לוזר", לדעתי, הוא צריך להראות את הרמה הזו לאורך זמן.

  • אורי

    עמית, הבעיה העיקרית בטור שלך (לפי דעתי כמובן) היא ההנחה שהגמר הוא משחק יותר חשוב מהרבע גמר או מהחצי.

    אתה לא מגיע לגמר אם לא שיחקת טוב לפני. לרונלאדו ורוני לא היה צ'אנס השנה להוכיח שהם "ווינרים", כי הם לא היו מספיק טובים כבר בהתחלה.

    רובן (כמו שכבר רשמו לפני) היה האחראי הבלעדי לעלייה של באיירן לגמר ב2010.

    לדעתי, מה שמפריד בין רובן לענקיים באמת (הוא מהגדולים כבר עכשיו), זה לא "הלוזריות", אלא יכולת סיום חלשה וקבלת החלטות מפוקפקת.

    אגב, כמות המצבים המצוינים שרובן מגיע אליהם באופן עקבי (גם אם לא מנצל אותם) אמורה כמובן להיאמר לזכותו! יש לו יכולת ייחודית לזהות חולשה בהגנה ולשחק עליה.

    • עמית זילברבוש

      אורי,
      אני מסכים איתך שכדי להיות שחקן גדול צריך לדעת להצטיין גם בחצאי הגמר וקודם לכן. עדיין, אני חושב שלווינריות בגמרים יש חשיבות מיוחדת. יותר מבכל מעמד אחר.
      אני אצטט את מה שקפטן קוקי כתב כאן טיפה יותר למעלה:
      "מטבע הדברים, הלוזרים הגדולים ביותר הם גם שחקנים גדולים. כאלה שמגיעים, לרוב אפילו סוחבים במו רגליהם את החבורה שאיתם, למעמדים גדולים."
      ברור שהמצבים אליהם הוא מגיע הם בעיקר בזכותו. אני לא מנסה לטעון שהוא לא שחקן מצוין. אבל כמו שאמרתי, לא כל שחקן מצוין הוא ווינר.
      יש שחקנים כמו רוברט הורי שהם ווינרים (סליחה על המעבר לכדורסל), ויש שחקנים שהם פחות. רובן הוא המקרה הקיצוני של אלה שהם פחות.
      ומשחק אחד, גדול ככל שיהיה, במעמד גדול ככל שיהיה, לדעתי, לא משנה את זה. לכן ההילולה שהלכה מאז אתמול בערב נראית לי לא רצינית.

  • דון

    כבר שכחתם את הוולה שלו נגד מנצסטר???

  • עופר

    קצת מצחיק ששחקן אשר עשה קריירה שלמה מגיל ילדים,עלה לבוגרים,משחק בקבוצה הטובה בעולם כיום כובש שערים מדהימים, אהוב על מאמניו והקולגות שלו, מוערך ובעל כישורי משחק נדירים ביותר,מקבל תדמית לוזר מכמה עיתונאים שבכל הקריירה שלהם לא יוכלו לקנות את העץ ריח שיש לו במכונית הספורט המפנקת שלו.
    עצם זה שהוא הפך לשחקן כדורגל מוערך באירופה זה כבר הישג בלתי נתפס,אך כמובן שבעולם של היום לא שמים על האדם הקטן.
    הסיכוי להפוך לכדורגלן אירופי מוערך דרך הליגה הגרמנית,הוא כ"כ קטן, שאם אתה לא בטוח שאתה מגיע לשם,יש לך יותר סיכוי להתקבל ללגיון הצרפתי,ששם על כל מקום יש לך תל אביב שלמה בתור.
    אז חברה, פרופורציות,רק לשחקנים ואנשים שעשו משהו יש זכות לקרוא לפאקינג אריין רובן לוזר. זילברבוש,אתה בסך הכל עוד אדם בישראל.. לא קלופ,לא מוריניו,לא ג'ון לנון, לא גורג' בסט ואפילו לא אייל גולסה. עשה טובה ותפרגן,לפחות את הקוף של "הישראלי היפה" תוריד מהגב.

    • שי

      ואתה... משטרת הבלוגים?
      רובן היה שחקן בעייתי וככל הנראה גם נשאר כזה, אלא אם יוכיח אחרת בעונה הקרובה. אין מה לעשות. יש כמה דברים שהוא יודע לעשות מצויין, אבל האנוכיות שלו היא חסרת פרופורציות. זה התבטא גם במשחק האחרון, עם החגיגה שלו אחרי השער השני - התפרצות עצומה שלא היינו רואים אלמלא הוא היה מרגיש שהוא בעצמו, אתה יודע, קצת לוזר.

      • XXX

        מאמנים לקחו אותו לשחק בצ'לסי, ריאל מדריד, באיירן מינכן.
        מה הם , חסרי המושג, שמאמנים את רובן יום יום, רואים בו ששי מישראל לא?

        • שי

          מה הקשר? לא אמרתי שהוא חסר כישרון. מה גם שזאת מגמה של השנים האחרונות, שמקבילה להתעקשות של רובן לא להתבגר ולהתפתח כשחקן מעבר למינימום ההכרחי.
          (חוץ מזה שבצ'לסי וריאל הוא לא היה הצלחה גדולה...)

          • YARON K

            אתה הדגשת שהוא שחקן בעייתי ואנוכי באופן חסר פרופורציות. ועדיין, קרוב ל10 שנים מאמנים לוקחים אותו לקבוצות צמרת באירופה.
            בצ'לסי הוא היה מצויין. בריאל כמעט אף שחקן לא מצטיין - יש להם שם סטנדרטים של סרט פורנו חסר קשר למציאות.

    • XXX

      1+

  • אורן

    אישית אני לא אוהב את רובן אבל בל קשר להיותו ווינר או לוזר. אני לא אוהב אותו כי הוא אגואיסט, הגישה שלו מעצבנת ובעיקר בגלל שאיו לו ימין בכלל. בכלל בכלל. (זו הסיבה שהוא לא יכול היה להבקיע בהזדמנות הגדולה הראשונה שלו אתמול).

    אבל, אני לא עוקב מספיק אחרי הקריירה שלו אבל הבן אדם כן מגיע בעקביות לבמות הגדולות. אני חושב שזו כן תכונה של ווינר ושווינריות לא נמדדת אך ורק בגמרים. רג'י מילר למשל הוא ווינר גדול, בלי קשר לסדרת הגמר האחת שהגיע אליה. קארל מלון וצ'ארלס בארקלי גם ווינרים גדולים מבחינתי.

    בנוסף, להמשיך ליצור/להגיע למצבים ולנסות לנצח את המשחק היא תכונה של שחקנים גדולים, וזה לא קשור לזה שזאת העבודה שלו או לא. לברון למשל קיבל וממשיך לקבל בראש (בצדק) כל פעם שברגע ההכרעה הוא מוסר במקום לזרוק.

    בקיצור, אני באמת לא סובל אותו (תתאמן על רגל ימין באמא שך'!), הוא לא ראוי להיות מוזכר בין שחקנים "ווינרים" (כמו סטיבן ג'רארד למשל) אבל לקרוא לו לוזר זה יותר מדי.

    נ.ב.
    עופר, מה נסגר איתך? בוא פשוט נסגור את כל העיתונות בעולם. רק פוליטיקאים יכתבו על פוליטיקאים, ספורטאים יכתבו על ספורטאים ואמנים יכתבו על אמנים. וגם רק בארץ. ישראלים יכתבו על ישראלים ונשאיר להולנדים בלבד לכתוב על הולנדים. ברור שרק אחוזון קטן מהילדים שחולמים להיות שחקני כדורגל מגשימים את זה, אז נזכיר את זה כל פעם שמדברים עליהם?

    • XXX

      1+

    • אלל

      גם למסי אין ימין
      זה לא הופך אותו לא להיות הטוב בעולם לא?
      בקיצור חפש תירוץ אחר

    • עמית זילברבוש

      אורן,
      לגבי החלק הראשון אנחנו מסכימים , אבל לא הלכתי לשם כי אני באמת לא רוצה שמה שכתבתי יתפרש כבעיה אישית עם אופי האיש.
      לגבי החלק השני, נכון, להגיע למעמדים הגדולים אכן מצביע על זה שהוא שחקן מצוין, כפי שהבהרתי מספר פעמים, גם כאן בתגובות, לא טענתי אחרת.
      כל מה שטענתי, הוא ששחקן שבאופן עקבי משחק ר-ע במעמד החשוב ביותר, בגמר, ונכשל בפעולות שהוא לא אמור להכשל בהן (ושוב, לא אמור כי הוא שחקן גדול. ברור שאם אני הייתי שם במקומו לא הייתי מצליח לעשות יותר טוב, אבל זו לא ההשוואה, לכל מי שניסה להגיד שבגלל שאני לא שחקן או מבין או עוד כל מיני טענות מצחיקות כאלה אני לא יכול להגיד את מה שאני אומר) - שחקן כזה הוא ל-ו-ז-ר. שחקן שבמעמד הגדול ביותר משחק הרבה מתחת לרמתו. שוב, ביחסית לשחקנים גדולים אחרים, שמתפקדים טוב יותר במעמדים הגדולים. כמו ג'ורדן, או ג'רארד לצורך העניין. לא בהשוואה אלי אלייך או לאייל גולסה...
      ובנוגע להשוואה למילר או בארקלי - שוב אני חוזר לנקודה העיקרית - הם לא נחנקו ברגע האמת, הם לא נכשלו ברגע האמת כי שיחקו רע. הם היו מעולים. לכן הם בהחלט לא לוזרים. וההשוואה לרובן לא נכונה לדעתי. פשוט היה שם מישהו שהיה מעולה מהם. לצערם.
      אותו אחד שהשאיר צל ענק על עוד הרבה ספורטאים גדולים אחרים בתקופה ההיא, ושההשוואה של רובן אליו הייתה עבורי כואבת במיוחד.

  • XXX

    אריאן רובן משחק בקבוצות צמרת ארופאיות כשחקן מוביל קרוב לעשור
    נבחר ע"י שלל מאמנים בינהם מוריניו והיינקס כשחקן הרכב. מאמנים שרואים אותו משחק כל יום ובוחנים אותו תחת זכוכית מגדלת.
    הוביל את נבחרתו לגמר אליפות העולם
    הוביל קבוצות לגמר ליגת האלופות
    אחרי שנה איומה כשאוהדי הקבוצה שלו שונאים אותו, הוא לא התקפל ולא נשבר ובישל וכבש בגמר.

    וזרזירי עט שהלחץ היחידי שעמדו בו היה דד ליין לכתבה עילגת, שהכישרון היחידי שלהם עדיין מתחבא ולא התגלה, שאיש מלבד שלל מוזמנים לחתונה לא מכיר אותם, שגם אם יחיו עד גיל מיליום לא ישיגו את מה שהשיג רובן בקריירה, קוראים לו לוזר?

  • ארז

    מ אתה שתקרא לו לוזר יאפס, מאז שרובן הגיע לבאיירן הוא לקח אותה לשלושה גמרים על השנה אפשר להגיד שזה לא רק בזכותו אפילו שהוא נתן הופעות מרשימות נגד יובה ובכלל נגד ברצלונה אבל בפעמיים הקודמות זה בזכותו וזה שהוא מגיע למצבים זה רק מראה כמה שהוא שחקן ענק והגדולה שלו זה שהוא אף פעם לא מתייאש ומוותר ובטח אתה קורא לו לוזר שיחמיץ מהיום עד מחר הוא עדיין היה ויהיה שחקן ענק

  • זורק מילה

    התקשורת אוהבת לקבור ולהמליך כל דבר שזז- פוליטיקאים,אמנים,ספורטאים וכדומה.

    רובן לא היה לוזר לפני שער הניצחון,והוא בטח גם לא וינר אחריו.

  • דביר

    אריין רובן
    רובן נחשב ללוזר רציני בשלוש השנים האחרונות, כמוהו גם באיירן מינכן, כמובן שהיה לו באותה תקופה גם פספוס רציני עם הולנד (שלא זכתה במונדיאל מעולם *אפרופו לוזר) אבל השנה הוא יצא ווינר ולא רק אמש.הוא עשה לברצלונה בית ספר, פשוט כך, בחצאי הגמר.
    מי שרוצה יכול לעשות לו 3-1 בגמרים (וכן, הוא מפסיד) אבל ה-1 הזה שלו מוחק את כל הטעם המר שה-3 הקודמים השאירו.
    חוצמזה שמיכאל באלאק הוא ה-לוזר! :)

  • amitpros

    בהתחשב בעובדה שרובן הוא האחראי הכמעט ישיר זה שבאיירן הגיעה לגמר נגד אינטר, היה מצוין נגד ברצלונה,הבקיע המון שערים חשובים,רץ 90 דקות,עושה המון המון תנועה ללא כדור וככה ברוב המקרים מגיע למצבים שלו,אני חושב שקצת מוגזם לקרוא לו לוזר.
    אבל בינתיים הוא צריך לנצח עוד גמר אחד בשנה הבאה,כדי להגיע לאותם ההישגים באירופה של ברצלונה הגדולה של צאבינייסטה ומסי.

  • YARON K

    4 טורים על גמר האלופות, 3.5 מהם עוסקים ברובן.
    כמה רדוד.

    • בני תבורי

      בחיי

    • אחד

      כי הוא הסיפור של הגמר הזה. על מה רצית שידברו, על השטות שדאנטה עשה והובילה לפנדל?
      על השתלת השיער של קלופ?
      גם שנה שעברה אחרי הגמר כולם דיברו רק על דרוגבה

      • YARON K

        טקטיקה, מהלכים, חולשות ויתרונות, מאמנים, קהל. נגיעות קטנות בכל דבר.
        3 טורים על רובן?
        אח"כ מתלוננים שהסיקור העיתונאי לא מקצועי ועוסק ברכילות.

  • בני

    יש הרבה שחקני כדורגל, חלקם טובים חלקם לא משהו. חלקם ווינרים וחלקם לוזרים.
    לוזר זה אחד שמוותר לעצמו, שלא ממצא את עצמו וחי עם זה בשלום.
    שחקני כדורגל שהגיעו לטופ העולמי לא יכולים להיות לוזרים!!!
    הם הגשימו את חלום, שכמעט כל ילד שאוהב כדורגל חולם. אז מי אנחנו שנגיד עליהם לוזרים. הרי גם אנחנו חלמנו להיות כדורגלנים וויתרנו באיזה שלב.
    אולי אנחנו הלוזרים?
    אולי מי שכתב את הכתבה הזו הוא לוזר?
    תגיד זילברבוש, אני אפילו לא יודע מי אתה אבל באמת נראה לך שמי שמגיע לטופ העולמי נחשב ללוזר או ווינר רק לפי הכיבושים/ההחמצות שלו או לפי ההישגים/כשלונות.
    עצם זה שרובן נכשל פעם אחר פעם והמשיך לנסות וגם הצליח בסופו של דבר ובגדול הופך אותו לווינר ענקי. יתר 21 השחקנים שהיו על המגרש גם הם ווינרים כי הם הגיעו ליותר מרב השחקנים בעולם, אבל רובן ווינר יותר גדול כי הוא רצה יותר, כי הוא לא וויתר למרות כל האחרועים שציינת, למרות כל מה שאמרו עליו.

    זילברבוש, אם מישהו היה כותב עליך כתבה ומציין כמה אתה עלוב וכמה גרוע אתה כותב ואם לאורך שנים היתה עליך תווית של עיתונאי סוג ב' אתה לא היית יוצא מהבית ובטח שלא מתיימר להמשיך לעסוק במקצוע שלך.

    רובן המשיך אחרי הכישלון הראשון.
    רובן המשיך גם אחרי הכישלון השני.
    הוא המשיך אחרי כל כישלון ולמרות אמירות קשות מאוד מהתקשורת ולמרות יחס קשה מאוהדי באיירן לאורך חלק מהזמן.

    אם זה לא ווינר אז כנראה שבאמת אנחנו מדברים בשפות שונות.

    • עמית זילברבוש

      "...לוזר זה אחד שמוותר לעצמו, שלא ממצא את עצמו וחי עם זה בשלום..." זו הגדרה אחת. שלך. יש גם אחרות.
      "..זילברבוש, אם מישהו היה כותב עליך כתבה ומציין כמה אתה עלוב..אתה לא היית יוצא מהבית ובטח שלא מתיימר להמשיך לעסוק במקצוע שלך..." - מבטיח לך שכן, אם זה היה הדבר האחד ויחיד בעולם הזה שאני יודע לעשות, ואה, כן, שאני גם מרוויח מליונים מלעשות אותו.
      "..אם זה לא ווינר אז כנראה שבאמת אנחנו מדברים בשפות שונות..."
      כנראה...

      • בני

        מסכים איתך שניתן להגדיר זאת בכמה אופנים.
        אתה בהחלט צודק זו ההגדרה שלי. לכן לא ראיתי ברובן לוזר לפני המשחק.

        "..זילברבוש, אם מישהו היה כותב עליך כתבה ומציין כמה אתה עלוב..אתה לא היית יוצא מהבית ובטח שלא מתיימר להמשיך לעסוק במקצוע שלך… – מבטיח לך שכן, אם זה היה הדבר האחד ויחיד בעולם הזה שאני יודע לעשות, ואה, כן, שאני גם מרוויח מליונים מלעשות אותו."

        יכול להיות שאתה יכול להתמודד עם ביקורת מסוג זה, אני לא יודע כמה האופי שלך חזק.
        אבל רק בשביל לחדד את הנקודה. נניח שהיית מאוד מפורסם (לא כמו היום). וכל התקשורת העולמית הייתה יורדת עליך (אחרת לא היית מרוויח מליונים). האם היה לך את אותו הביטחון כל יום להמשיך את העבודה שלך באותו האופן?
        האם היית חושב פעמיים לפני שהיית כותב דברים שיכולים לגרור ביקורת תקשורתית כל כך נרחבת (לא כמו הטוק-בקים הללו שמעט מאוד קוראים, אלא משהו עם הד ממש ממש גדול, כמו במקרה של רובן)?

        אם התשובה שלך היא כן. אז אין שום הבדל בינך לבין רובן.
        לפי איך שאני מגדיר ווינר , שניכם ווינרים באותה המידה.

        אם התשובה שלך היא לא (מה שאני מאמין שרב האנשים הכנים היו עונים), זה גם בסדר. אני לא חושב שזה קל להתגבר על ביקורת ציבורית גדולה וקשה.

  • אלון רייכמן

    מסכים לגמרי! הוא עדיין לוזר. ומי שמתיימר להשוות למייקל ג'ורדן - שישיל נעליו מעל רגליו קודם.

  • עמית זילברבוש

    אז אנסה להגיב תגובה כללית שעונה על חלק מהטענות שהועלו כאן, כי נראה שלא אספיק לענות אחד אחד לצערי:
    1. כשחשבתם על הלוזר הגדול של הכדורגל האירופי עד שלשום בדקה ה-89, מי הראשון שקפץ לכם לראש? וכשחשבתם מי הווינר הגיבור של הכדורגל האירופי משלשום בדקה ה-89, מי האיש שעלה לכם בראש? אם התשובה לשתי השאלות האלו היא אדם אחד, זה שמופיע בתמונה למעלה, הפוסט הזה הוא (בעיקר) אליכם. אם התשובות שונות, שכחו מזה.
    2. אני לא שחקן כדורגל טוב כמו רובן, אני לא עשיר כמו רובן, אני אפילו לא מקריח כמוהו (למרות שבדרך) - כל זאת לא שולל ממני את הזכות להביע את דעתי עליו.
    3. העובדה שדעתי שונה משלכם לא הופכת אותי למתוסכל. יש מספיק דברים אחרים כאלה. אין צורך סתם להוסיף.
    4. רובן שחקן כדורגל טוב, אפילו טוב מאד, יכול להיות שהוא "ווינגר" מהטובים שיש כיום בכדורגל (למרות ש"אני בטח לא יודע מה זה"). הוא שיחק בקבוצות גדולות. הרבה מאמנים רצו אותו. (הרבה גם לא, יכולת היא לא הדבר היחיד שחשוב בספורט). כל זה לא מפחית בגרם את הטענה שלי. למעשה כל זה אפילו לא מתייחס בגרם לפוסט שכתבתי.
    אה, ועוד נקודה אחת,
    5. להוסיף "יאפס" לא מחזק את הטענה שלך. אפשר גם בלי.

    • בני

      אני בני מתגובה 27.

      אני לא חושב שאתה אפס. אני גם לא חושב שאתה מתוסכל.
      מי שמתבטא כך לא משיג דבר בחיים.
      אני חושב שהכתבה שלך מעניינת ומכובדת.
      אני גם באמת מאמין שכך אתה חושב על רובן.

      כפי שאמרת לכל אחד יש דיעה ואכן צריך לכבד אותה.
      הדיעה שלי היא שרובן לא לוזר. ההיפך אני חושב שהוא ווינר גדול. חשבתי כך גם לפני המשחק. הוא גם באמת שחקן נהדר.
      ושוב אני אומר בטופ של הספורט קיימים רק ווינרים. אי אפשר להיות לוזר ולהגיע לשם.

      אני יכול להעיש על עצמי שגם אני חלמתי בילדות להיות כוכב כדורגל. אבל אני לא. למה? כי זה מאוד קשה. למה? כי כנראה שצריך אופי חזק יותר ממה שיש לי (ואני חושב שיש לי אופי חזק מאוד). אני גם לא חושב שאני לוזר. אבל אם הם הצליחו היכן שאני נכשלתי אז כנראה שגם הם לא לוזרים.

      אני מסכים לגבי ההערה הראשונה שלך.
      באמת רובן היה נחשב ללוזר הגדול של הכדורגל. אבל זו בדיוק הבעיה. הוא לא באמת היה כזה. זה רק מה שהתקשורת אמרה עליו.
      אני לא חושב שהוא היה לוזר עד הדקה ה-89 של המשחק ואני לא חושב שהוא היה לוזר אי פעם במהלך חייו.
      ההיפך הוא טיפס וטיפס עד לטופ!!!
      בעיני זה ווינר. אנשים צריכים ללמוד ממנו!!!
      ילדים שמכירים ויודעים מה הוא עבר, יכולים לללמוד ממנו מה זה ווינר.
      מה זה לא לוותר למרות כשלונות, למרות החמצות מזעזעות, למרות שכל עולם הכדורגל יורד עליך ושם עליך תווית של לוזר ובסוף להגיע למה שרצית.

      מה דעתך?

      • קיש

        אפשר להיות לוזר בכל מיני רמות. גם שחקנים בטופ העולמי יכולים להיות לוזרים, זה לא בהכרח שייך.
        לא חושב שיש מישהו שיחלוק על כך שרובן הוא אחד הכשרונות הגדולים בשלושים השנים האחרונות. יש לו יכולות נדירות וכישורים רבים, שלמעט מאוד שחקנים יש, ואת החיבור של כל התכונות שלו ביחד אין כמעט בכלל.
        אבל, מסתבר שגם כל זה לא הפריע לו להפסיד באשמתו הישירה (נכון שכדורגל זה משחק קבוצתי ויש עוד גורמים וכל זה... אבל שוב, אין בכלל ספק שאת הגמרים האחרונים - מונדיאל וצ'מפיונס - כנראה שאם הוא היה כובש במצבים אליהם הגיע - הקבוצה שלו הייתה מנצחת) - אז איך אתה יכול להגיד שהוא ווינר?!?!?!
        זה עניין מנטאלי לחלוטין, שלא קשור ליכולת. אי אפשר להתעלם מזה, ולא צריך לספר סיפורים. אני בטוח שהוא חי עם עצמו טוב מאוד, וגם מספר לעצמו אין סוף שגורמים לו להרגיש טוב, אבל בשורה התחתונה, הוא לוזר. בשורה שאחרי השורה התחתונה - אולי בשבת הכל השתנה. נראה בעונה הבאה...

      • עמית זילברבוש

        בני,
        אני חושב שנקודת המבט שלנו שונה. אני חושב שיש רמות שונות של "לוזריות". ברור שצריך להעריך משהו שנהייה מקצוען, בטוח שהוא עבד מאד קשה בשביל זה והגשים את החלום של רובנו - מה שנעשה רק ע"י אופי חזק.
        אני עדיין חושב, שגם בקרב המקצוענים יש מישהו שיחשב כווינר, כלומר כאחד שידע לבצע את המהלך הנכון בזמן הנכון ברגעי האמת המכריעים של העונה, לעומת אלה שיפשלו במעמדים האלו. במובן הזה, רובן תמיד היה בקבוצה השנייה. באופן מובהק. פעם אחר פעם. ומכאן בא הפוסט שלי.
        אני בהחלט מסכים שלילדים יש הרבה מה ללמוד מהספורטאים המקצוענים שבעזרת עבודה קשה מגיעים לתוצאות. באמת, שמבין המקצוענים, רובן הוא לא בשורה ראשונה מהם הייתי רוצה שילדים ילמדו.

  • קיש

    תודה רבה. נכון מאוד. חובת ההוכחה היא עדיין עליו, להראות שהמשחק משבת הוא המגדיר אותו, ולא השלוש שנים שקדמו לו.
    כל ההשמצות במרכאות נגד רובן היו מוצדקות - האיש חרב אין סוף תארים (הרבה מעבר לשלישייה המפורסמת - צ'מפיונס, מונדיאל, ועוד פעם צ'מפיונס - רק בעונה שעברה הוא הרס כל סיכוי לתואר) ומבחינתו אין דבר כזה "באיירן מינכן", אלא יש עשרה אנשים סביבו שתפקידם בעולם הוא לסייע לו לנצח, וכן, בשבת הוא הראה שאפשר להשתנות, ושאולי עם עבודה נכונה (פיסית, מקצועית וכמובן מנטאלית) אפשר להפוך גם את מלך הלוזרים (לא זוכר מישהו כמוהו בהיסטוריה, בוודאי לא הקרובה - אולי הקטור קופר, אבל הוא כמובן מאמן...) לווינר, או לכל הפחות שגם מלך הלוזרים יכול לנצח.
    אם פפ ישאיר אותו - חובת ההוכחה (של שניהם, אגב) תהיה עליו, וזה יהיה קשה מאוד. אם לא - לאן שהוא לא יעבור - הוא שוב יצטרך להוכיח שהוא יכול לעשות את זה (לנצח...) על בסיס קבוע.
    או, שהוא יכול לעבור לבנפיקה...

  • austin "all in" powers

    עמית ידידי,
    כאב לי לקרוא את הטור שלך ולראות שירדת לכזאת דמגוגיה זולה.
    כאב לי שכל כך מהר ירדת לרמות הנמוכות של כתבי הספורט בישראל, שחושבים שהתלהמות תביא פוסטים/פרסום.
    שורה תחתונה זוהי דעתך ואני מכבד אותה אך מאוכזב.....
    צודק דמרי בפוסט שלו, משחק גדול של רובן (ואני שונא את ביירן) בלי לייבלים או קטגוריות. שחקן גדול וכשרוני, בלעדיו ספק אם ביירן היו מגיעים לגמר.
    דוד

    • עמית זילברבוש

      "דמגוגיה - שיטת שכנוע לא כשרה המתבססת על סיסמאות שווא, פתטיות, חנופה, ליבוי יצרים, וסטריאוטיפים."
      עכשיו תסביר...

      וללא קשר - צר לי שאכזבתי, מקווה לתקן בהמשך.

  • אורי

    מופנה לעמית :

    טיעון נוסף לעניין הלוזריות לכאורה של רובן שלא הוזכר פה :

    רשמת בעצמך שהוא כובש גול כל 20 ניסיונות (אני מודה שאין לי מושג אם הנתון נכון, או איך הוא ביחס לשחקנים אחרים, אבל עצם זה שטרחת לציין אותו...) - משמע שהוא מרבה לפספס תמיד, ולא רק במשחקי גמר.

    אין עוררין על זה שרובן שחקן טוב במשך העונה הסדירה (אמרת את זה גם בעצמך), אז האם הוא לוזר כל העונה או לוזר רק בגמר?

    הטיעון שלך היה יכול להיות יותר משכנע אם היינו רואים שחקן יעיל שבגמר מפסיק להיות פרודקטיבי.

    רובן הוא פשוט לא חלוץ מרכזי ולא מסיים טוב מול השער.

  • יוחאי שטנצלר

    אני חושב שכולם מפספסים כאן את רובן. זה לא עניין של ווינר או לוזר. הרושם המתקבל כאן הוא שלרובן אכפת ממשהו חוץ מעצמו. מדובר בשחקן הכי אגואיסט שאני מכיר (אולי חוץ מערן לוי), שחקן שלא סופר אף אחד כשהוא רואה את השער, גם לראול הוא לא היה מוסר כשהיה בריאל ולא לאף אחד אחר. שחקן כזה שרואה לנגד עיניו רק את הכיבוש האישי שלו, יש סיכוי גדול שיחמיץ הרבה מכיוון שהוא יותר מדי חדור מטרה מבלי לנתח את המצב בצורה ברורה יותר. לרובן לא אכפת אם זה גמר מונדיאל או משחק אימון - הוא פשוט רוצה להבקיע ולא למסור. אין ספק שהוא כישרון נדיר והיה מעורב כמעט בכל המהלכים המסוכנים של הקבוצה שלו. לוזר הוא אחד שמתחבא מהכדור, אחד שמצליחים להעלים אותו. החטאת פנדל יכולה להיחשב כלוזריות ואשתקד בגמר הוא באמת פישל, אבל לא נראה לי שכל ההחמצות שלו בגמרים האחרונים מצביעים על לוזריות. והוא גם לא ווינר גדול, הוא כן אחד שלא מפחד מכלום אף פעם אבל מצד שני הוא שחקן שלא הייתי רוצה בקבוצה שלי בגלל האגואיזם.

  • רותם

    אוי עמית.....

    מקריאת הפוסט הזה, אתה נשמע לי כמו בחור בינוני שמאמין ב״אם לא תנסה, לא תיכשל״.
    אין לי ספק גם שאני צודק.

    רובן אכן נפל לא מעט פעמים, אבל עצם העובדה שהוא קם ככה, הופכת אותו לווינר ענק (ע״ע הקטור קופר... אם אתה יודע מי זה בכלל...)

    • עמית זילברבוש

      נו, מילא.

      • רותם

        אני רואה שאתה טוב במילים... אתה צריך להתחיל לכתוב איפשהו

Comments are closed.