עונת המלפפונים 17: גניבת דעת קהל

קשה מאד לגונן על משפחת לוזון, אבל האמת צריכה להיאמר - הכל אישי

לוזון1

מצד אחד

מכירים את המצב הזה, כשישראל וארגון טרור מחליטים על הפסקת אש שתחל מעוד מספר שעות, ואז במשך השעות האלה נהיה מרוץ הזוי של ארגוני הטרור לבצע את הפגיעה המשמעותית ביותר כדי ליצור תפישה של ניצחון בדעת הקהל?
זוכרים את תמונות השמחה שדאג חמאס לפרסם במיוחד עם סיומו של מבצע "עופרת יצוקה"?
כמה פעמים יצא לכם לשמוע מישהו שמגבה את טענותיו במשפטים כמו "דיברתי עם הרבה אנשים והם הסכימו איתי..". מה זה הרבה? אילו אנשים? אחיינים שלך? ראשי ממשלה? העמימות כאן קריטית.
בדרך דומה, כמה משעשע זה לשמוע מישהו מנפח את הישגיו למשל: כשהגעתי לאיטליה בפעם הראשונה דיי מהר הייתה לי חברה מקומית. עזבתי לחודש וכשחזרתי הייתה לי כבר חברה איטלקייה אחרת.
נכון נשמע מרשים? "כבר אחרת". איזה תותח !

בקיצור, יש הרבה דרכים מעניינות ומקוריות לגרום לעצמך להראות ממש טוב ומוצלח בפני אחרים. באיזה מהן לדעתכם מתמחה גיא לוזון?

מצד שני

נבחרת ישראל עד 21 השיגה ניצחון יפה מאד על נבחרת אנגליה. היא סיימה את הטורניר עם 4 נקודות מכובדות ולמעשה שער בדקה ה-92 (כרגיל) מנע ממנה היסטוריה מדהימה. זו השורה התחתונה. נכון, בדרך לא נראינו טוב דקות ארוכות מול נורבגיה. וחטפנו גם תבוסה מאיטליה. אבל תחליטו, לפעמים כשנח לנו בוחנים את "מבחן התוצאה" וכשפחות נח כל מה שמעסיק אותנו זה איך נראתה השמחה המוגזמת בתקשורת הבינלאומית.
אין ספק, שמשפחת לוזון זכתה בזכות ולא בחסד בכל הארס שהיא מקבלת מהתקשורת וקהל רחב בארץ. ישנן כבר דוגמאות אין סוף להשתלטות העוינת של הערסיאדה על הכדורגל הישראלי. גם אני ממש לא מסמפט את החבורה הזאת ולכן לא קל לי להגיד את הדברים האלו. אבל האמת צריכה להיאמר. כרגע נראה שהסיקור בתקשורת מתחלק לאלו שהאינטרסים שלהם סובבים סביב הלוזונים לדורותיהם, לעומת אנשי התקשורת ששנאתם לסופרנוס של הכדורגל חצתה את כל הגבולות. ומצב כזה הוא פשוט לא יתכן. לא יתכן שכל הסיקור הוא לגופו של איש (של משפחה) ולא לגופו של עניין, לא לגופה של נבחרת.

אז עכשיו כולם מדברים על שמחה מוגזמת, ולי יש שאלה אמיתית:
אני זוכר עוד משחק שהיה עבורנו לפרוטוקול בלבד, מול נבחרת בעלת שם עולמי, שהוכרע לטובתנו על חודו של שער, עם נבחרת שלא הגיעה לאף הישג משמעותי, ועדיין נחשב לאחד מחמשת המשחקים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל שלנו.
מה ההבדל הכל כך גדול בין 3:2 בפארק דה פראנס עם "מאיר תרגע" ומשחק שנחשב לאחד ההיסטוריים של נבחרת ישראל אי פעם, לבין 1:0 נגד נבחרת בעלת שם עולמי כמו אנגליה?
ואל תגידו לי שצרפת טובה יותר מאנגליה, שלה זה היה משחק חשוב או שזה היה משחק חוץ – לטעמי, אלו לא הסברים מספיקים לפערים של שמיים וארץ בין הסיקורים של כל אחד משני האירועים הללו. לדעתי, הסיבות הן קודם כל פרסונאליות.

ועוד צד אחד

אם קראתם את הטור דעה של שלמה שרף לערוץ 5, בטח שמתם לב לכותרת בה נאמר ש"…לוזון לא יצר דרך בנבחרת…".
מצד שני אם יצא לכם לקרוא את הטור של אייל ברקוביץ' ב- One בטח שמתם לב לטענה ש"…בשלושת המשחקים ראיתי שכן הייתה דרך, שיטת עבודה וכן הושקעה מחשבה, ומי שחושב אחרת לא מבין בכדורגל…".
אז תעשו רגע את החשבון. הוא די פשוט. אני לא הייתי מתדיין על נושא מסוים עם מישהו שלדעתי לא מבין דבר באותו נושא. בהתחשב בעובדה שברקוביץ' נוהג לשבת באולפן עם שרף בתכנית יציע העיתונות לפחות פעמיים בשבוע ולדבר על כדורגל, אני מסיק שלו אין בעיה לעשות את זה…
ואם כבר נגענו בטור של ברקוביץ' כדאי להתעכב עוד רגע על משפט הסיום שלו "מגיעה מילה טובה לאוהדים שיצרו אווירה נהדרת בטדי. זה רק מראה כמה נפלא הקהל של בית"ר."
לפי ההיגיון הזה אני מבין שהקהל שמגיע למשחקי הנבחרת בבלומפילד הוא הקהל הנפלא של הפועל? מבולבלים? כנראה שההיגיון הוא אותו הגיון שגרם לברקוביץ' לטעון בתוקף שאי אפשר ללכת נגד הקהל – גם אם הוא גזעני.

לשחק נגד הודיני
מר ואדון סמית

31 Comments

Nativ 12 ביוני 2013

אני מסכים איתך כמעט בהכל, רק דבר אחד הפריע לי, איך בכלל אפשר להשוות בין 2 המשחקים? ההבדל הכי מרכזי הוא שב93' זאת הייתה הבוגרת, אתה מסכים איתי שגם אם היינו מנצחים את איטליה או ספרד בטורניר הזה, זה עדיין לא היה נחשב לאחד הנצחונות הגדולים שלנו.. פשוט מפני שזאת הצעירה.
עוד 2 הבדלים גדולים, צרפת הייתה צריכה נקודה (!) בשביל להעפיל למונדיאל, אי השתתפותה בארה"ב ב94 רשומה על שמנו (ועל הבולגרים..) כמו כן, לא היינו אז דרג שלישי כמו היום, אלא חמישי. להזכירך בדרג של לוקסמבורג וחברותיה, אז אין מה להשוות בכלל, ועדיין לא ראיתי אז את שליימה דופק ספרינטים למגרש כמו אתמול בטדי…

משיח 12 ביוני 2013

שני הבדלים מרכזים שמפילים את התאוריה שהוצגה כאן.

רק מאמן אהבל נותן לשחקנים להרים אותו באוויר כמו אחרי זכייה בתואר.

והגול של ראובן בצורפת (20 שנה איך הזמן עובר – וכמה נעים להיזכר)

באמת היה אירוע מרגש

סתם אחד 13 ביוני 2013

השחקנים לא היו מצליחים להניף את שרף גם אם הם היו מנסים.

סחבק 14 ביוני 2013

+1

אלעד 12 ביוני 2013

הכי אני רוצה שברקוביץ' יאמן את הנבחרת. אם הכדורגל חרא, לפחות שיהיו קטעים.

שמעון כסאח 13 ביוני 2013

גם אני, מאותה סיבה.

מנקסון 13 ביוני 2013

אז למה ברקוביץ?
יהיה יותר מצחיק עם קטורזה או יעקב כהן?

עדידס 16 ביוני 2013

עם יעקב כהן בטוח לא יהיו קטעים…:
אסייג או אפילו נאור ציון.

נמרודי 12 ביוני 2013

משפט המפתח: "משפחת לוזון הרוויח בזכות את חוסר הסימפטיה אליה".

תקשיבו, החבר'ה האלו פרקו כל עול בטורניר הזה. מה הם לעזאזל הראיונות האלו של לוזון (ציטוט): "אני מצטער שאני ניצחתי רק 0-1 והפסדתי לאיטליה 0-4". אני? מה זה אני? אתה מאמן נבחרת ישראל למען השם! אתה לא ניצחת כלום. אנחנו, הנבחרת של המדינה, ניצחנו. לא אתה. זה לא מכבי פ"ת וזה לא קבוצה בפוטבול מנג'ר. חצוף.

לגבי אבי לוזון, שטען שאלו ששרו לדור מיכה הם "אינטרסנטים (טוב שלא הוסיף רשעים מלעיזים) אוהדי מכבי ת"א", הרי עוד דוגמה לאדם שפשוט לא מבין איפה הוא נמצא.

ומילה לסיום: יש לי כמה חברים טובים, אוהדי כדורגל מושבעים מאיטליה והולנד, שכמובן עוקבים אחרי היורו. החגיגות של לוזון בסוף המשחק נגד אנגליה היה אחד הרגעים המבישים ביותר שלי כישראלי. איך אני אמור להתנהל בדיון על כדורגל עם אנשים, שמסתכלים על המדינה שלי באופן כ"כ פרובינציאלי ולוזרי?

עמית, אתה כבר מכיר אותי, תרשה לי לסיום לצרף את העמוד הממריא שלי: "משה פרימו – ציון 3":
https://www.facebook.com/MoshePrimoOfficial

דון נאפולי 12 ביוני 2013

תרשה לי לצרף את העמוד הממריא הלא שלי:
https://www.facebook.com/primo.1000?fref=ts

נמרודי 12 ביוני 2013

נו באמת, אתה משווה פה בין ברצלונה לחטאפה… :)

דון נאפולי 13 ביוני 2013

צודק, אתה באמת צריך להעלות את הרמה… :)

אלון 13 ביוני 2013

חולה על העמוד שלך

יואב מקטמון 12 ביוני 2013

1) אני אוהד הפועל, הילדים שלי היו אתי אתמול במשחק כשהם לובשים חולצות אליפות של הפועל קטמון (אליפות ליגה א', מתוקה להפליא!).
מה זה אומר עלי כאוהד הנבחרת, אליבא דאייל ברקוביץ?
2) להשוות את הלוזונס לסופרנוס זה אחד העלבונות הכי גדולים שיכולת לתת לטוני.

דור 13 ביוני 2013

סליחה אם זה נשמע שאני מזלזל (כי זו לא הכוונה), אבל לטעמי ההבדל הגדול בין המשחק של הנבחרת בפארק דה פראנס למשחק של הנבחרת של לוזון לא התבטא ביריבה, אלא דווקא בקבוצה שלנו.
כי הנבחרת שניצחה בצרפת הייתה הנבחרת הבוגרת, בעוד הנבחרת של לוזון היא הנבחרת הצעירה. אין לי כוונה לזלזל בנבחרת הצעירה, ומכאן ההקדמה שהוספתי, אבל מהותה העיקרי הוא לאפשר לשחקנים לצבור ניסיון במדים הלאומיים ולהכין אותם לנבחרת הבוגרת. למעשה, משחקיהם מהווים הכנה לעתיד (נכון כמובן לא רק לצעירה של ישראל, אלא גם ליריבותיה). בגלל זה, השמחה פה היא מוגזמת – שכן שניהם היו במשחקים שלא שינו דבר, אבל באחד מהם שיחקה הנבחרת הבוגרת ובשני שיחקה נבחרת ההכנה לבוגרת. משמע ש"חגיגות הניצחון" של לוזון, יהיו שקולות לחגיגות היסטריות של לברון ג'יימס (למשל) על שתי קליעות רצופות מהחצי במהלך משחק אימון (שמטרתו הכנה לדבר האמיתי) או ניצחון במשחקון פנימי של מיאמי. וכמובן שאפשר להקביל את זה לתחומים נוספים.
שוב, כשמוסיפים לעובדה שמדובר בנבחרות צעירות (שבהן לא תמיד משחקים כל השמות הגדולים), שלא כולן מגלות עניין מלא במתרחש, ובאנגליה (מדינה עמוסת כישלונות בשנים האחרונות, שהגיעה כשלמעשה אין לה על מה לשחק), ניתן להבין את ה"עליהום". וכפי שכבר ציינת, הלוזונים הרוויחו אותו ביושר (ולפעמים נראה שהם יתקשו לדמיין עולם בלעדיו).
הרי בינינו, אינטרסים קיימים בכל מקום. אבל המשחק מול איטליה נגמר בתבוסה (ואני בכוונה לא אומר השפלה, כי תבוסה היא בגדר נתון. אין פה אינדיקציה להשפלה בשל הבדלי הרמות הברורים) ברורה. לו היה אומר לוזון שהנבחרת עשתה כמיטב יכולתה, אך אין מה לעשות אלו פערי הרמות – סביר להניח שהיה עובר עוד יום סטנדרטי בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. אבל לוזון היה חייב לציין שהיה מדובר במשחק מדהים של הנבחרת ושקול עד ההרחקה (מה שלא היה מדויק – לכל הפחות), אשר ההבדל המרכזי בו היה השופט. וכל זה קרה פשוט כי לוזון לא מסוגל אחרת, שהרי לזה הוא התרגל מילדות. אתה יכול להוציא את האדם מהשכונה, אבל אתה לא יכול להוציא את השכונה מהאדם.

עמית זילברבוש 13 ביוני 2013

דור,
אני מסכים שאפקט הנבחרת הבוגרת חזק בהרבה מאפקט הנבחרת הצעירה, לכן בטח שאני לא מצפה שהניצחונות יהיו תחת אותה מטרייה.
אבל, זה עדיין לא מסביר את הפער של שמיים וארץ, ממש שתי קיצוניות, ברמת הסיקור.

YARON K 13 ביוני 2013

עדיין לא פורסם פה טור אחד על כדורגל ביורו – שחקנים בולטים, נבחרות בולטות, משחקים מעניינים. כלום. רק לוזון ולוזון.

מכביסט טירון 13 ביוני 2013

בדיוק. וזה כל כך מאכזב.

תמיר 13 ביוני 2013

+100

יונתן 13 ביוני 2013

+1,000,000

תוהה בדרכים 13 ביוני 2013

האתר הזה למעט חריגים (דורפן בעיקר) הוא גרסה משודרגת מטעם עצמה של ONE.

Zak 13 ביוני 2013

מה ההבדל הכל כך גדול בין 3:2 בפארק דה פראנס עם "מאיר תרגע" ומשחק שנחשב לאחד ההיסטוריים של נבחרת ישראל אי פעם, לבין 1:0 נגד נבחרת בעלת שם עולמי כמו אנגליה?"

יכול להיות שזהבעצם ההבדל – ה'מאיר תרגע'? לפעמים אני תוהה אם המשחק ההוא היה הופך לכזה קאלט אלמלא המופע של מאיר איינשטין שבמובן מסוים הנציח אותו לדורות.

אריק החדש 13 ביוני 2013

עמית לגופו של ענין.
אני מתעב את כל הקשור בלוזון מסיבה פשוטה.
הם גורמים לי ממש להתגעגע לגברי לוי.
מספיק .

שלו 13 ביוני 2013

+1

אלון רייכמן 13 ביוני 2013

רגע, שאני אבין. אתה מתייחס כאם ברצינות לטורי פרשנות של שלמה שרף ואיל ברקוביץ'?
ובכלל – אני חושב שניתן לסכם כמעט כל מה שיוצא מהפה של אבי/עמוס/איציק/גיא לוזון כספין תקשורתי ברמה כזו או אחרת.

עמית זילברבוש 13 ביוני 2013

ספין תקשורתי? וואו, נראה לי שאתה ממש נותן להם יותר מדי קרדיט…

מאיר הרגוע 13 ביוני 2013

ההבדל – , לאמה, פטי, דסאי, בלאן, דשאן, לה גוון, סוזה, פאפן, ג'ינולה, קנטונה – חלק מההרכב הצרפתי למשחק בו הם היו חייבים נקודה כדי לעלות למונדיאל. אז אל תבלבל במוח מה ההבדל כאילו שאין הבדל.

טימו 14 ביוני 2013

קצת תקיף אבל זה מה שיצא!
נמאס מכל מי שמנסה להיות "נוטרלי" שאומר: חברה גם אני שונא אותו (נאמר על הלוזונים) אבל היי יש גם כמה דברים טובים שהוא עשה.
דווקא בדה באזר אתר של אנשים שבאמת אוהבים ספורט ואיכפת להם מתרבות הספורט בארץ הייתי מצפה ללקיחת צד גורפת – כן, גורפת!
הלוזונים מייצגים מבחינתי את כל מה שרע בתרבות הספורט הישראלית, (אפילו העולמית). לפעמים צריך לקחת צד באופן מוחלט, לפעמים אי לקיחת צד באופן שכזה משרתת לרעה את העיקרון העליון והחשוב ביותר. צריך להעיף את כל הלוזונים האלו מהספורט הישראלי ולנקות אורבות. כן, אפילו אם הםהוא הביאו את היורו לארץ. עדיף בלי יורו, אבל שתהיה התנהלות נכונה ומקצועית.

טימו 14 ביוני 2013

נוטרלי=ניטרלי

מיכאל 14 ביוני 2013

ומה עם אורבות ?

טימו 14 ביוני 2013

ומה עם ח'ברה :)

Comments closed