אני חושב שהמשפט הזה, שהייתי שומע אותו כל כך הרבה בילדותי, משקף את המציאות של הימים האחרונים בצורה נאמנה ביותר. תגידו לי אתם, אם כל מה שקורה מסביב, איך בדיוק אפשר אחרת?

*

1. "אכזבות"
שיקגו אכזבו בענק. זה לא רק חוסר ניצול ההזדמנות מול קבוצה כל כך פצועה ויתרון 2:1 ו-11 הפרש בסוף רבע שלישי של משחק 4. זה בעיקר הכניעה ללא תנאי ובלי מה שייצג את הקבוצה הזאת בכל עידן ט'יבודו – אנרגיות ומלחמה עד הרגע האחרון. ואולי זה כל הסיפור – הנהלת שיקגו למדה, כמו שכנראה תלמד גם אלונה – אי אפשר לערער כל כך את מעמד הגנרל ועדיין לקחת גביע. מצד שני, עם ניהול הדקות של הכוכבים, עם חוסר הרוטציה והאמון בצוות המסייע ומשחק ההתקפה המביך בדקות ארוכות – אולי שינוי בעמדת המאמן זה לא רעיון כל כך רע. ט'יבודו הוא כנראה מאמן ענק, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה ששנה אחרי שנה הבולס מציגים קבוצת עונה רגילה מצויינת שלא מצליחה בפלייאוף.
והרי מי שמפסיד לא יכול שלא ליילל קצת על שיפוט, אז להגנתם שווה להזכיר שלולא השופטים מתעלמים מבקשת פסק זמן לא חוקית של המאמן ה"טמבל" של הקבוצה השנייה במשחק 4, או פוסקים הרחקה ו"פלגרנט 2" לשחקן הלא נכון (גיבסון הגיב, דלבדודבה יזם), אולי היינו מדברים היום אחרת. אבל מה זה משנה.

שחקני המשנה של שיקגו נכנסים להיסטוריה. מהצד הלא נכון

שחקני המשנה של שיקגו נכנסים להיסטוריה. מהצד הלא נכון.

 

2. "התקווה"
ואם בצד אחד לא היה צוות מסייע הרי שבצד השני זה בעיקר מה שהיה. לאב גמר את העונה, קיירי רוב הדקות בחוץ ולברון עם משחקים טובים בקנה מידה של שחקן כדורסל אבל רעים בקנה מידה של עצמו. אבל תומפסון משחק כמו רודמן שגם קולע, שמפארט מעלה את האחוזים מכל הטווחים ובעיקר קולע ג'אמפים מכדרור כשההתקפה תקועה כמו שלא עשה כל השנה, ובעיקר מת'יו דלבדובה. השחקן שלא ברור מה בכלל המאמן הזה מצא בו, שמעבר להגנה וקשיחות שם את כל השלשות הפתוחות שלברון סידר לו. מקבוצה בעלת הספסל הכי חלש במהלך העונה פתאום כל שחקני המשנה של קליבלנד שיחקו הרבה מעל רמתם במשך העונה, אם בגלל שהאחרים היו פצועים והם היו חייבים to step up, או אם בגלל…

3. המאמן

לפני שנתיים השחקנים שלו היו כבר עם רגל וחצי מחוץ להצלבה ואז עם רצף ניצחונות כנגד כל הפרשנויות הגיעו לטופ 8 של אירופה. שנה שעברה, טוב, לא באמת צריך להזכיר מה היה שנה שעברה. אפשר להגיד שזה מקרי, אפשר להגיד שאין קשר בין הדברים, אבל מדבר אחד אי אפשר להתעלם – המאמן הזה של קליבלנד, יודע להביא את השחקנים שלו לשיא בדיוק מתי שהוא צריך אותם.

4. פרובנציאליות

אז אני מבין שעכברי ה-NBA מרגישים שכל הישראליאדה פולשת להם לתחום. אני מבין שנמאס לשמוע במשרד איך דיוויד בלאט הבקיע שלשה והראה ללברון מי הבוס. אפילו קצת "פאטט" ומוזר לקרוא את "לא לתת" הופך ל"בהצלחה, גבר".
אבל בחייאת, יש מאמן ישראלי שמאמן את קבוצת ה-NBA ה(שנייה) הכי טובה בעולם ובדרך לגמר ה-NBA. אין מספיק כתבות יוצאות מגדריהן כדי להגזים את זה, אין  יותר מדי הילולים כדי להפנים את זה. זה פשוט גדול מהחיים.

5. לעזאזל האמת
כמו שאמרתי כבר הרבה פעמים, חייבים לאסור על שימוש במצלמות במשחקי NBA. זה מעוות את המציאות המדומה, זה גורם לשיברון לב ובעיקר מפריע ל"אמת".

ואם כבר עושים את הטעות ומחליטים להשתמש בהן, חייבים להסביר להן שמקרים של סל אדיר ומכריע בשנייה האחרונה שגרם לכל יושבי הסלון לקפוץ לשמיים בשוק, לא נותנים לאלמנטים שוליים כמו עשירית שנייה לכאן או לכאן לבטל את המהלך.

6. אל תעשה את זה
אני חושב שהשבוע מצאתי את המהלך הטיפשי בהיסטוריה של משחק הכדורסל.

קלייטיס בא לדאבל טים ועוזב לשלשה את סטפ קארי. לא רעיון ככ טוב.

קלייטיס בא לדאבל טים ועוזב לשלשה את סטפ קארי. איזה רעיון מקורי…

7. משחק 7 
ועכשיו, בדיוק כמו שכולנו צפינו, הסדרה שעוררה הכי הרבה עניין, המותחת הצמודה והמעניינת מבין כל ארבעת סדרות רבע הגמר, מגיעה למשחק מס' 7. הסידרה שהפרש הממוצע בה עומד על 18.8 נקודות. זאת שקבוצה אחת בה נראתה לפני 4 ימים כמועמדת ראשית לאליפות והיום תנסה לא לקבל סופית את תווית הלוזרית המושלמת. ואני כבר לא יודע איזה צד לקחת. מצד אחד, אני אוהב מהפכים דרמטיים. מצד שני, יוסטון, מקהייל, הארדן והאוורד בחצי הגמר? לא, לא תודה. אני מחזיק אצבעות לכריס פול הערב. זה באמת משחק שעשוי להכריע קריירה. ואם הקליפרס רוצים לצאת מהמבוכה הגדולה, אולי כדאי להם לקחת קצת טיפים מהאיש בווידאו הזה שיודע דבר אחד או שניים על הצלחות. אה, והוא גם במקרה הבעלים שלהם.
כמה הפהכפך הוא משחק הכדורסל 1.

 

8. נסיך אירופה
כמה הפכפכך הוא משחק הכדורסל 2. רגע אחד אתה עם 0 מ-11 שנייה לפני שתהפוך לבדיחה התורנית וכתבות גדולות יכריזו שגמרת את הסוס. וברגע הבא את ואסילי ספאנוליס, הנסיך של אירופה, האיש שלבד מחזיר את האנדרדוג ממינוס 9 , 4 דקות לסיום מול הקבוצה הכי טובה באירופה. והיום, מול לאסו וריאל מדריד שלו. האם יש מקום לעוד סנסציה אחת במפעל הזה? או שסופסוף לאסו יוכל להוריד את ה"אלי סהר" מהגב שלו?
אנשים מתעקשים להספיד את הכדורסל האירופי והפיינל פור. שיספידו. הם יכולים להשאר להם עם המפעל הזניח ההוא עם המאמן שבא מהמזרח התיכון ועושה בית ספר לכל האמריקאיים. אנחנו נמשיך להיות יחידי סגולה שמתעניינים בענף הכי מעניין שמביא דרמות כל שנה ושנה. או משהו כזה.

9. ואצלנו
אחרי לברון, סטפ, פירס וספאנוליס, אתמול סופסוף התחיל מה שכולנו חיכינו לו. הפלייאוף הישראלי עם המשחק הגדול חולונייה – נגד ראשונייה. יאללה, תביאו את דאוסן כבר לנבחרת!

*

אז אחרי שבוע עמוס ולפני יום ראשון ענק במיוחד, לא רק בכדורסל, בהכל, תגידו לי – יכול להיות לי משהו אחר בראש?

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

תמכו בדה באזר

הבלתי אהיד
יוסטון, איך את עושה את זה?