יוסטון, איך את עושה את זה?

אחרי עוד משחק מצוין של הרוקטס נראה שהגיע הזמן להכיר בטעויות שלי ולנסות להבין - איך יוסטון האלה כל כך טובים? *ואולי על הדרך גם להתווכח עם כמה טיעונים שהועלו כאן בפוסטים של אתמול.

 

יוסטוןמיטה

אחרי שהופתעתי במהלך העונה, אחרי שהמשכתי לזלזל בהם בסדרה מול הקליפרס עד משחק 6 הבלתי נשכח, ואחרי עוד שני משחקים צמודים מול הקבוצה הכי טובה ב-NBA, כנראה שאאלץ לבלוע את הצפרדע, ולענות לעצמי על השאלה הבלתי פתורה – איך היוסטון האלה כל כך טובים??

אמנם אנחנו נמצאים ב-2:0 בסדרה, ואמנם אני עדיין מאמין שזה יגמר במשהו בין 4:0 ל-4:1, ובכל זאת אחרי שני משחקים צמודים, לראשונה אני רואה סדרה שאני מתקשה להסביר לעצמי מה קורה בה. מתקשה לשים את האצבע מה הרוקטס עושים שכל כך מקשה על הווריירס.

אז עם כמה נקודות ואולי תובנות מהתגובות ננסה ליישר את העניין הזה (ועל הדרך אולי להביע את אי הסכמתי עם כמה מהדעות שהושמעו כאן בפוסטים של אתמול).

1. הגנת חילופים
יוסטון מאכילה את ג"ס בדייסה שהווריירס בישלו. הלוחמים היו ידועים במשך העונה בהגנה מעולה שמתבססת על חילופים כשמרכזה דריימונד גרין שיכול לשמור על כל עמדה במגרש. והנה יוסטון ראתה כי טוב, ומחליפה על כל חסימה של סטפ. ג"ס מנסים להעניש במשחק פוסט אחרי החילוף, במיוחד על ג'יסון טרי, אבל בעזרת המון "דיפלקשיינס" של מסירות מהפוסט גורמת לג"ס לאיבודים. אתמול ג"ס איבדו 16.
בנוסף הנסיון העיקש לנצל את המיסמאצ' על ידי משחק פוסט פוגע בשטף ההתקפי של ג"ס שרוב התרגילים שלהם לא בנויים על בידודים אלא על תנועה וחסימות.

כל זה טוב ויפה עד הרבע הרביעי שם לקרי נמאס מהקבוצתיות ואחרי כל חילוף לקח את השומר הגבוה והאיטי, אם זה הווארד או אם זה ג'ונס, ועם הסטפ-באק ג'אמפר תפר אותם פעם אחר פעם. מה זה משנה שאתה מכריח את הזריקה הכי קשה שקיימת במשחק אם בסוף זו התוצאה? או כמו שמישהו שמבין קצת בזריקות קשות היטיב להסביר את זה:
קובי על קרי

 

2. "הכפפה"?

הרבה זמן לא התרשמתי משחקן שעשה שינוי משמעותי במשחק שלו כפי שאני מתרשם מג'ייסון טרי. מגאנר התקפי, טרי הופך לעלוקה אמיתית ורודף אחרי קרי די בהצלחה בכל החסימות. אמנם קשה להגיד שזה לגמרי עוזר בהנתן שהקוסם קלע 33 ו-34 בשני המשחקים הראשונים, אבל כדאי לשים לב שמטווח השלשות ברבע הראשון באו אחרי הרדמויות (שערורייתיות יש לציין) של הארדן ופרג'יוני מיד אחרי שטרי ירד, והסלים ברבע האחרון באו אחרי חילופים (ראו סעיף 1.). עוד כדאי לשים לב שקארי סיים את משחק 2 עם מדד +\- של מינוס 11.

3. שובו של הקאמבק
הוא ילדותי ומעצבן, הוא לא משפר אף אלמנט במשחק שלו וכל הזמן מרוח לו חיוך אדיוטי על הפרצוף, אבל עם ממוצעים של 16.6 נק', 14 רב' ו-2.3 בלוקים אין ברירה אלא להודות – דווייט הווארד חזר להיות מפלצת בפלייאוף הזה.
*אז מישהו אמר שלהארדן אין עם מי לשחק?

3. יצירתיות הגנתית
לא האמנתי שיגיע הרגע הזה אבל הנה הוא כאן – אני נאלץ להחמיא לקווין מקהייל. במשך שנים ראיתי איך מייקל, קובי, ווייד ואחרים מקפיצים עד גמר השעון וקולעים פעם אחר פעם זריקות שכולם יודעים שהם הולכים לשים בעוד המאמנים משאירים את השומרים שלהם כברווזים לטווח סוף סוף רואים מאמן שבשלוש התקפות מכריעות ברציפות יוצא לדאבל אפ אגרסיבי על הכוכב ונותן להאריסון בארנס להכריע את המשחק. וזה כמעט עבד.
* הגנות מטומטמות? אני לא חושב ככה.

4. ג'יימס פאקינג הארדן
ואם נפתח ברז המחמאות הקשות למה לעצור במקהייל. אפשר להמשיך להגיד מה שרוצים על ההגנה של גרין (באמת מדהים), בוגוט וקליי. בשורה התחתונה, הם פשוט לא מוצאים פתרון למכונה ההתקפית המדהימה הזאת שנקראת ג'יימס הארדן. אם עד היום זה עוד היה נראה נוראי עם סחיטת העבירות הבלתי נתפסת, במשחק 2 זה היה הכל מהכל – בפיק, בבידוד, בפוסט, חדירות, חצי מרחק, שלשות אס' על הריצפה לג'ונס, בשמיים להאוורד – הכל.

5. סף שבירה
פעמים רבות פרשתי את זה כאפטיות וחוסר אכפתיות אבל אני מתחיל לחשוב שמדובר במשהו אחר. נדמה כאילו יוסטון כולה לוקה בתסמונת דיוויד בלוט'נטאל או כפילו הפחות מוצלח ג'ו אלכסנדר – סוג של אוטיזם קבוצתי של אדישות, אבל כזו שהיא חיובית. לא משנה מה קורה, כמה שלשות רצוף הם חוטפים מקרי, כמה החטאות עונשין סמית' והאוורד מחברים, הם בשלהם, נשארים במשחק, ממשיכים בתכנית. זה התבטא בחזרה מהקבר מול הקליפרס. זה מתבטא גם עכשיו. אז אולי אדישות היא לא תכונה כ"כ רעה אחרי הכל.

ובכל זאת, למה זה לא מספיק?

א. כי ג"ס קבוצה באמת מדהימה.
ב. כי ג'וש סמית' השבית את האוורד ממשחק 1.
ג. כי ג'וש סמית' (וכל הצוות המסייע) לא הופיעו למשחק 2.
ד. כי צריך גם קצת מזל בחיים (ואולי החלטה יותר טובה של הארדן: או שנייה קודם לג'ונס שחתך לסל לבד, או שנייה יותר מאוחר להאוורד כדי לשים אותו לצעד וחצי ולא לתקוע אותו על קו השלוש.
*אף סנטר חוץ אולי מאנטוני דייויס לא היה יודע מה לעשות עם הכדור שם, לדעתי זה לא ממש קשור ליסודות).
ה. כי סטף קרי.

וכמה רעיונות כדי שהסדרה הזאת תמשך יותר מחמישה משחקים:

א. האק –א- בוגוט – עד כמה שזה לא פופולארי, אם יוסטון רוצים לנצח אני חושב שכדאי להם מאד לשקול את המהלך. בוגוט קלעי עונשין מחריד של 52% עונתי שיורד ל-20% בפלייאוף (אמנם מדגם זעום) – אם יוסטון יאלצו את קר להוריד את בוגוט לספסל זאת תהיה בעיה הגנתית קשה לווריירס.

ב. הצוות המסייע – יוסטון יהיו חייבים יותר תרומה. בעיקר ברואר וג'וש סמית'. העברתו של סמית' לחמישייה היתה קלף מנצח נגד הקליפרס אבל לדעתי כדאי לשקול להחזיר את ג'ונס לחמישייה. הפיק שלו עם הארדן עובד מצויין, וסמית' חשוב לצבירת הנקודות של החמישיה השנייה. במשחק 2 ברגע שעלו המחליפים, ג"ס ברחה ל-17.

ג. אולי, סתם רעיון, הצעה, ככה מקורית – לא לעזוב את סטפ קרי!!!
הכיסוי של כל מי שהוא לא ג'ייסון טרי על סטפ במשחק 2 היה פשוט שערורייתי. אז אם זה עדיין לא לגמרי ברור, ותכלס, באמת עוד אין מספיק הוכחות ברורות בנושא אז אולי מקהייל ירצה לעבור על זה שוב:
אם צריך לבחור בין שלשה של איגודלה לשלשה של קרי – לא עוזבים את קרי.

– אם יש מתפרצת וכולם מתכווצים לצבע – לא עוזבים את קרי.

– אם נשארה שנייה לסוף הרבע, והכדור בשלושת רבעי מגרש – לא עוזבים את קרי.

 

– אם הכדור הלך לשירותים ובדרך עצר ליד תעלת השחקנים – לא עוזבים את קרי!!!

ושיהיה בהצלחה…
משחק 3 הלילה יגדיר אם יש כאן סיכוי לסדרה או שאפשר להתחיל להתכונן לדריימונד גרין מול לברון, וקר נגד הכמעט עוזר מאמן שלו.

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

תמכו בדה באזר

"כל היום רק כדורסל בראש שלך"
וואו, איזה אבסורד

תגובות

  • יוסי

    מעולה. חבל שאתה לא כותב יותר.
    נראה אם יוסטון יצליחו להוריד את סטף מ-30 ו-5 שלשות, זה יעזור להם לנצח.
    בינתיים הארדן ממשיך לצעוק "יוסטון, ווי האב א פרובלם!"

  • Oded

    כל מילה מלמיליאן
    טור בול פגיעה

    • איציק

      עוד לא נולד הכדורסלן שיקלע בזריקת בננה ;)

  • גיל שלי

    מעולה.
    לדעתי הרוקטס נתנו את המשחק הטוב ביותר שיש בהם במשחק 2 והפסידו למשחק בינוני של גולדן סטרייט, לא מוצא הרבה סיבות לאופטימיות אילו הייתי הארדן

  • איציק

    יפה.
    מאוד לא מסכים עם נקודה 3. הווארד במידת מה הוא גוליבר במדינת הגמדים ולכן הוא עושה נקודות בהקפה. במדינת הענקים כמו אלג'ואן, רובינסון, יואינג, ואפילו לוק לונגלי ושאר גבוהי שיקאגו הוא לא היה עושה כמעט שום דבר (שלא לדבר על קרטרייט שאצלו הוא היה רץ לבכות אצל אמא- הרביצו לי). גם בהגנה הוא לא היה יכול לעשות הרבה מולם כי רק לקפוץ זה לא היה מספיק. הוא היה צריך לצאת לחצי מרחק, להתמודד עם ההטעיות שלהם.
    פתרון א' גם לא ריאלי. האק דה בוגאט יכול לגרור האק דה הווארד. תחרות קשה מי גרוע יותר. אני לא בטוח למי הנזק גדול יותר, ג"ס בלי בוגאט או יוסטון בלי הווארד.

    • משה

      מסכים לגמרי.
      ראיתי לא מזמן שוב את יואינג מחטיא ליי אפ במשחק מספר 7 נגד אינדיאנה. כדרור אחד ושני צעדים והווארד באותו מצב בדיוק, הבעיה שהוא מוגבל כל כך וחסר יסודות כל כך שזה לעולם לא יקרה. הוא לא מותיר לי ברירה אלא להסכים עם קובי...

      • דמוסתנס1

        Soft baby soft

      • דורפן

        יואינג באותה סדרה ביצע מהלך דומה לבאזר ביטר לנצחון בניצחון במשחק אלימינציה.

  • דורפן

    אני מסכים מאד. אני הייתי מרחיב את זה למצב בו קרי נמצא על הספסל. אני לא בטוח מה יקרה אחרי שיפרוש. גם אז לא הייתי עוזב אותו לבד בלב שקט.

    • איציק

      על הבן של קרי, אם יש כזה, כבר עכשיו אסור לעזוב לבד... שושלת קרי היא מאוד מסוכנת.

      • דורפן

        שם הליגה תעביר חוקים. קליעה שלו מאחרי הקשת - שתי נקודות. מאחרי החצי שלשה רק אם זה על שומר.
        בינתיים יש ילדה. אם היא תהיה בNBA לגברים אולי אפשר יהיה להשאיר את החוקים כמו שהם.

        • איציק

          מי היה השחקן האחרון שבגללו ה-NBA שינתה חוקים, ג'אבר או צ'מברלין?

          • דורפן

            לברון - כשהפכו את הצעדים לחוקי

            • איציק

              LOL

          • omer

            שאקיל

  • דמוסתנס1

    פוסט מעולה!

    הארדן פנומן, קרי אדיר. זה קרב על הכבוד של 2 השחקנים הכי טובים בליגה כרגע.

    קליבלנד ממשיכה לנצח, והיא כזו מוגבלת התקפית שזה מדהים. הצוות המסייע של לברון כרגע יותר גרוע מהצוות המסייע של כרמלו כשזה הודח בסיבוב השני. כשבלאט הגיע לנבא, מכרו אותו כאיזה גאון התקפי, ודווקא ההתקפה של הקבוצות שלו אף פעם לא הייתה מתוחכמת מדי. זה תמיד היה איזה פיק אנד רול בין רייס לטיוס או תרגיל לקליעה מלבלו, לא משהו מיוחד. אבל בלאט מאמן הגנה מדהים, מי שזוכר את העונה הראשונה שלו במכבי עם פארגו ופרקינס והגנת הלחץ על כל המגרש שלהם, רוב הקבוצות בכלל לא עברו את החצי. זו הייתה קבוצת ההגנה הכי טובה באירופה. גם בקליבלנד בלאט מתבסס על התקפה שבלונית למדי והגנה רצחנית ומתואמת של כולם. הוא באמת עשה עבודה גדולה הגנתית עם קליבלנד.

    הבעחה עם להתמד לקארי היא שהרבה יותר קל לקלוע ב4 על 4,

    • דמוסתנס1

      נקטע באמצע.

      הבעיה עם להצמד לקרי היא שהרבה יותר קל לקלוע ב4 על 4, וזה לא שלגולדן סטייט חסרים כלים התקפיים.

      מה שמפעים אותי בווריורס זה העומק המטורף שלהם. ליד החמישייה הכי טובה בליגה, באים להם מהספסל דיוויד לי, ואיגודלה, שהם ברמה של שחקני מפתח בכל הקבוצות בפלייאוף, ושון ליווינגסטון שהוא לטעמי הרכז המחליף הכי טוב בנמצא, יחד עם פועלים שחורים כמו ספייטס, אזילי וברבוסה.

      קבוצה מטורפת, השאלה האם יש להם את האקסטרה נגד הקאבס בגמר בכדי לקחת אליפות, בכדי להיות היסטוריים.

    • גל ד

      בלאט מאמן התקפי מדהים. הטענה שהוא הסתמך אך ורק על פיק אנד רול פשוט שגויה.

      אבל כן, הוא מאמן הגנה אפילו יותר טוב, וההגנה של הקבוצה שהפסידה לפאו בגמר היתה מהטובות שראיתי. ההתקפה של קליבלנד שבלונית כשלברון עם הכדור, והרבה יותר דינמית כשהוא על הספסל. זה הזוי, בלאט בנה קבוצה מאחורי הגב של לברון.

  • איתן

    פוסט מעולה!
    הווריורס מדהימים אבל הקלעים של יוסטון חוץ מהארדן כמובן עוד לא נכנסו לסדרה (פספסו קליעות חופשיות לגמרי), נראה מה יהיה הלילה.
    ווריורס נגד קליבלנד בגמר? - סיכוי קלוש לקליבלנד, ואם זה יקרה מעניין אם לברון ייתן טיפה קרדיט לבלאט.

    • גל ד

      אין סיכוי שלברון ישבח את בלאט ספציפית. כבר היו לו מספיק הזדמנויות, והוא תמיד מדבר על "צוות המאמנים." כבר די ברור שהוא יותר מאמין בוויליאמס.

  • omer

    בכל פעם שיוסטון השתמשה בהאקינג מול הקליפרס זה עבד לרעתה. זה הוציא אותנו לגמרי מהקצב משחק שלנו. ההאקינג יכול להיות מועיל עבורינו רק במקרה של יתרון דו ספרתי, שכן יש לנו נטייה לאבד יתרונות משמעותיים במהירות וההאקינג מאט קאמבקים.

    דווייט הווארד הוא מפלצת בעיקר בריבאונד. עדיין לא מסוגל לייצר סל בעצמו. בד"כ כשהוא מקבל את הכדור באחד על אחד עם הגב לסל זה נגמר לא טוב עבורינו. גם קלינט קאפלה מספיק ארוך אתלטי כדי לצבור מס' דו ספרתי של נקודות מלובים קלים.

    יוסטון לא צריכה לנסות להאט את קארי בכל מחיר. זה חסר סיכוי. הוא לא צריך מרווח/זמן כדי לקלוע ביעילות. גם המרחק לא פקטור.
    עדיף לתת לאריזה להתמקד בתומפסון ולא להביא עזרה על גרין/בוגוט, שכן בתור מוסרים הם הרבה יותר יעילים לקבוצה.

  • גיל

    יש ליוסטון מזל עד עכשיו שקליי תומפסון לא בעניינים. כרגע זה המופע של קרי אבל אם גם הוא יכנס לכושר אז גם אם יאטו את קרי זה לא יעזור. צריך גם לומר שבמשחק האחרון גולדן סטייט התעקשו להחזיר את יוסטון למשחק כשהוא היה כמעט גמור. כך שהדרמה בסיום הייתה יכולה להמנע. הלוואי שיוסטון ינצחו היום כדי שיהיה מעניין אבל לצערי אני חוזה ניצחון של גולדן סטייט.

  • יוסי מהאבטיחים

    משחק 3 מביך, לא הולם את המעמד.
    יוסטון לא שייכת לכאן, נקודה. מה שמעצים עוד יותר את טונות הלוזריות של הקליפרס.

  • רן הנרגן

    אוי הלחץ. מה שהלחץ עושה לשחקנים. בשני המשחקים הראשונים בבית שלה, הלחץ היה על שחקני ג"ס. הם הצליחו לנצח ואז הגיע תורם של שחקני יוסטון לעמוד בלחץ...

  • אייל הצפון

    הארדן אדיר, הווארד ענק. שניהם שחקנים בעלי יכולות אתלטיות ברמת על.
    אבל באן בי איי אתלטיות ברמות על היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק.
    ברגע שזה מגיע לאינטלגנציית משחק, כלומר לעשות את הדבר הנכון ברגע הנכון, הם פחות טובים ממי שעומד מולם.
    לי אישית כואב לראות את הארדן משחק, כי חוסר אינטליגנציית הכדורסל צועק מכל מהלך, וזה לא רק אישית שלו, כי בהרבה קבוצות בליגה האתוס הוא שהתפקיד של המאמן הוא בעיקר לתזמן את החילופים, וברגעים הקריטיים נותנים לכוכב את הכדור ומנסים לסדר לו את המצב הטוב ביותר. כל כך מעט גמישות מחשבתית שמספיק שמישהו אחר עושה משהו טיפה אחר וקודם כל לוקח שנתיים רק להתפעל מזה שמישהו בכלל חשב על זה, ואחר כך כולם מחקים אותו, בלי קשר מה הסיטואציה.
    יוסטון עושה מה שרוב הארגונים עושים, טזה מספיק טוב בשביל מקום קרוב לטופ. כדי לקחת אליפות צריך משהו אחד ייחודי שיהיה שונה.
    ודבר אחרון, אם דוראנט בריא, (ווסטברוק מקבל את התפקיד שלו בקבוצה), אף אחד לא היה מדבר על יוסטון, כי זו לא קבוצה ששווה יותר מלעבור סיבוב ראשון. בשנה הבאה לקליפרס תהיה עוד שנה נסיון, לגולדן סטייס יהיה נסיון, אוקלהומה יהיו שם (אם לא יהיו פציעות או טרייד על דוראנט), ויוסטון עדיין לא ילמדו שום דבר.

  • אלעד

    אה... מקהייל לא קרא את הפוסט שלך.בעיקר לא את הסעיף האחרון

  • עמית זילברבוש

    אם נסכם - חבל שלא היה לי את השכל לכתוב את הפוסט הזה לפני משחק 7 של יוסטון - קליפרס....

  • רועי ויינברג

    ...

Comments are closed.