וואלה_נגדישראל

באופן סדיר אני מתקשה להבין את הספורט הלאומי בתקשורת שלנו לחכות בפינה לכל נבחרת ישראלית באשר היא ולחבוט בה ככל שאפשר ברגע שמשהו משתבש, ואם אפשר, אפילו רגע לפני.
אודי הירש ואתר "וואלה" התעלו על עצמם השבוע, עם כתבה שאת כותרתה הבומבסטית, אפילו יחסית לכותרות אינטרנטיות שכבר הורגלנו אליהן, קשה היה לפספס: "שקרים שמספרים לנו על נבחרת הכדורסל: אודי הירש מנפץ את הקלישאות".

בכתבה מונה הירש מספר אמירות, שמיוחסות (חלקן לא ברור על ידי מי) לנבחרת ישראל בכדורסל, ומפריכן בסוללת טענות משלו. לא ברור אם האינסטינקט לחבוט בנבחרת הוא הרגל בלתי נמנע שטבוע בשלל פרשנינו, או פשוט זוהה כמשאבת כניסות יחסית וזה כל מה שעומד מאחוריו.
מה שכן ברור ואף מעניין לראות, הוא שהירש חוזר על אותן מנטרות כל שנתיים, כפי שניתן לראות בכתבתו מ-2013 בגלובס. על אף שמאז שיבק כבר לא מאמן, אדלשטיין על הקווים ואפילו פיני גרשון כבר נמנע מ"לא התקרב לנבחרת מאז שהיה עוזר המאמן של אריה מליניאק", אין מניעה מלחזור על הריטואל.
כך או כך, לקראת אליפות אירופה שתתחיל היום אחה"צ (18:30) שעון ישראל, הרגשתי שצריך לעשות צעד להגנתה של הנבחרת והחלטתי לצאת בכותרת משל עצמי:
"עיוותים שמביאים כניסות: שיימס מנפץ קלישאות מומצאות"

אז בואו ננסה לעבור על מיטב הקלישאות שמוצגות בטור ב"וואלה", הטענות של הירש שאמורות להפריך אותן, ונסיק עם גילו לנו אמיתות חדשות.

*

1. "זו הנבחרת של כולנו" – אבל בתכלס, נבחרת ישראל בכדורסל היא נבחרת בינונית שלא מעניינת אף אחד.

אז נכון, כולם אוהבים הצלחות, גם ישראלים. ולכן, כשיש מאמן ישראלי בקבוצת הכדורסל הטובה בעולם זה מושך תשומת לב. וכשקבוצה "ישראלית" זוכה באליפות אירופה אנשים יוצאים לכיכר. וכשכספי קולע במשחק אחד בשנה 31 נק' זה מגיע עד מבט לחדשות. כי להיות חלק מהצלחה זה כייף.
אבל האם מישהו חוץ מעכברי ה-NBA יודע משהו על הסטטיסטיקה של עומרי כספי בשאר 81 המשחקים בעונה? ושלא אתחיל בכלל לדבר על ההתעניינות במסעות הפועל ירושלים ביול"ב קאפ.
העובדה שאנשים אוהבים הצלחות לא סותר את העובדה שהם אוהבים את נבחרת ישראל. אני בטוח שהנבחרת הזו חשובה לכל מי שמתעניין בארץ בכדורסל, והעובדה שהיא לא לברון ג'יימס זה לא ממש אשמתה. אבל היא מבטיחה לעבוד על זה.

"כי זו האמת המרה על נבחרת ישראל בכדורסל: היא לא כל כך רעה ולא כל כך טובה, סתם תקועה בלימבו של בינוניות. ולקבוצות בינוניות, כולם יודעים, יש פחות אוהדים."
או אם לסכם את הנקודה הזאת, חבל שנבחרת ישראל לא גרועה כמו זאת של הכדורגל. כי קבוצה שבאופן קונסיסטנטי מגשימה את המטרות שלה, לפעמים טיפה יותר, לפעמים קצת פחות, היא כנראה "רק" בינונית. אנחנו אוהבים את הנבחרות שלנו ממש גרועות. או אלופות העולם. לא באמצע.
או במילים אחרות, כשאין סנסציות, אין לתקשורת מספיק עניין לקדם אותה כי אין מספיק במי לחבוט.

.2 "פעם הנבחרת הייתה צבא קטן וחכם" – אבל האמת, הכל נוסטלגיה: תמיד הסתמכנו על שחקנים בודדים, אף פעם לא היינו באמת טובים, וגם כשהיינו, זה היה בגלל המתאזרחים.

אז ב-79 אכן שיחקו בנבחרת לו סילבר, סטיב קפלן, לייבוביץ' ומנקין. אבל נדמה לי שגם היו טיפה יותר מ"כמה צברים מוכשרים לוחמים" – נדמה לי שאחד מהם אפילו זכה להיות מצטיין הטורניר. איזה מ.י.ק.י אחד.
והיה גם ינאי עם 13 נק' למשחק באליפות ואת ארואסטי שבלעדיו מיקי לא היה מיקי.
הירש טוען שפרט להנפלד לא באמת שיחקו בנבחרת לאורך השנים שחקנים אינטלגנטים ולוחמים. אני תוהה איך הוא היה מגדיר את סגנון המשחק של שמעון אמסלם, שטיינהאור, קוז'יקרו, גרין, ארדיטי או מוטי דניאל – נערי הבצק או אלזה נסיכת הקרח?
ואני מבין שאינטליגנציית המשחק של שחקנים כמו דורון שפר, גור שלף, עדי גורדון או זלוטיקמן לא עשתה יותר מדי רושם לאורך השנים.
או שאולי פשוט כל כך נח להציג נתונים ואמירות שקולעות בול לאג'נדה הקלישאתית של הכתבה במקום להציג תמונה מאוזנת של המציאות.

3. "יש לנו בעיה בגבוהים" – עדי גורדון נתן פעם את משחק חייו נגד יוון וניצחנו אותם. ליוון יש היום נבחרת חזקה עם מחליפים טובים.
ניסיתי לעקוב אחרי הטיעונים הלוגיים שתומכים בניפוץ הקלישאה ואני מודה, התקשיתי. אז נלך למקורות ונצטט: "לכדורסל הישראלי אין בעיה של גבוהים, אלא של עומק. חסרים לנו שחקנים טובים. נקודה."
אז העובדה שיניב גרין, בגיל 35, הוא הסנטר שלנו באליפות אחרי שנה שבכלל לא שיחק כדורסל בשל פציעה, זה מעציב באופן שקול לעובדה שבעמדות אחרות משחקים שחקן NBA, אקס NBA ושחקן העונה החולפת?
זה לא שאני חושב שיש לנו נבחרת הכי מבריקה בהיסטוריה, אבל האם באמת יש בר דעת שיחשוב שנקודת התורפה שלנו היא לא בעמדה מס' 5? מסתבר שיש. והכל קלישאות.

4. "אנחנו סובלים ממכת פציעות" – נכון, הלפרין ופניני חסרים, אבל לרוסיה ובוסניה חסרים שחקנים גם כן.
אז רגע, אם לנבחרות אחרות חסרות שחקנים זה אומר שהעובדה של-40% מהחמישיה באליפות הקודמת נשארה בבית בגלל פציעות (או פציעות לשעבר), זה לא עובדה קיימת? וזה שהאירופי הבולט שלנו, יוגב אוחיון, מגיע אחרי פציעה טורדנית לא קיים?
אז אם לוקחים עובדה, אומרים שהיא מתקיימת גם במקומות אחרים, זה הופך אותה לשקר? מודה, למדתי משהו חדש.
נכון, פציעות יש לכולם, ואין טעם בהכנת תירוצים, צריך לעשות את המיטב עם מה שיש. אבל מכאן ועד ניפוץ קלישאה? הפרכת שקרים?

5. "אנחנו עולים בקביעות לאליפות אירופה. הכדורגל היו מתים להישגים כאלו" – אבל בעצם, העובדות הן שהנבחרת עולה רק בקושי לאליפויות לאורך השנים. מכבי תל אביב היא פלסתר על הכדורסל הישראלי ומספר הקבוצות באליפות עלה מ-16 ל-24.
אני בטוח שאני מפספס כאן משהו אז בסעיף האחרון אני אבקש את עזרתכם ואשאל:
א. למה מכבי תל אביב קשורה או לא קשורה לשביעות הרצון שיש מהעובדה שאנחנו עולים לכל אליפות באופן קבוע?
ב. אם עלינו גם כשהיו 16 נבחרות וגם כיום כשיש 24, איך העובדה הזו מקטינה את ההישג?
ג. אם נבחרת הכדורגל לא עלתה גם כשהיו 16 וככל הנראה (למגינת ליבי המתנשא) לא תעלה גם עכשיו כשיש 24 , האין זו סיבה להתקנא בנבחרת הכדורסל שכן עולה?
או שאולי כל הבעיה היא שהנבחרת עולה בקושי. או שתעלי ותזכי באליפות אירופה, או שתתרסקי על הפרצוף. אנא לא "לעלות בקושי".

*

אם לסכם, כל אימת שפרשנינו חפצים בכותרת דרמטית או הצגת מצב הכדורסל בארץ כרעוע – אפשר ברגע למצוא מאה סיבות. חוסר מתקנים, חוסר מאמנים ריבוי זרים ומיעוט ישראלים מובילים הם רק ההתחלה. הכל נכון. אבל בשביל זה לא צריך את הנבחרת כשק חבטות. ובטח שאין צורך בצרור קלישאות מומצאות.

שתי האליפויות האחרונות של הנבחרת היו מאד מאכזבות. מאזן משחקי האימון לפני האליפות הנוכחית, 7:1 גם לא מעודד במיוחד. ובכל זאת, היום הנבחרת תתייצב לאליפות אירופה ה-12 ברציפות שלה, עם שחקנים שרוצים ובחור ג'ינג'י על הקווים שאפשר לבוא אליו בטענות על הרבה דברים אבל לא על התשוקה , האהבה למשחק והפטריוטיות.

אני חושב שאתר "וואלה ספורט" הוא מהיותר מקצועיים, ובאופן כללי שומר על רמה גבוהה של ניתוחים ביחס לאתרים אחרים בארץ.
הפעם, על הכותרת המופרכת, הכשלים הלוגיים ובעיקר על הנסיון לעשות את המירב לדכא את הכדורסל הישראלי בערב חגו, יוענקו לאתר "וואלה ספורט" ולאודי הירש, 4 מלפפונים.

4
ושיהיה בהצלחה, גם בצרפת וגם בקרדיף.

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

תמכו בדה באזר

*

 

 

 

עונת המלפפונים 50: איך זה מרגיש כשמשה פרימו מנצח אתכם?
עונת המלפפונים 52: יום חגם